מציאת הצעות רלוונטיותאיתן אלון

שלום, אני בשיעור ה בישיבת הסדר, על פי ההגדרות שאוהבים להגדיר אני "דתי לאומי תורני", מקפיד על הלכה לחלוטין, פתוח מאוד מחשבתית ואמונית, כלומר מברר כל סוגיה עד הסוף עד שאני מגיע לאמונה שבאמת משכנעת אותי ואני חושב שהיא אמיתית ונכונה, בלי לפחד שזאת לא אמונה "פופולרית". 

התורה זה הדבר המרכזי בחיים שלי, יש ליר כשרון בלימוד עיון, בין בהתמדה בלימוד ובין ברמת הלימוד, ואני מתכנן להמשיך בישיבה בשנים הקרובות ולהעמיק בלימוד (אני לא מתכנן להיות אברך כל חיי, אני מתכנן בשנים הקרובות להבין כיצד אני יכול לממש את היכולות שלי בצורה הטובה ביותר, ובזה לעסוק).

אני מחפש מישהי מחויבת להלכה ופתוחה מחשבתית שהאמת היא הדבר הכי חשוב מבחינתה, ומעדיף מישהי שלמדה תורה ברצינות במדרשה.

 

זאת הייתה הקדמה לבעיה שבאתי להתייעץ עם הקהל הקדוש עליה: איך מוצאים הצעות רלוונטיות למה שאני מחפש, ובאופן כללי לציבור שלנו?

ב"שגרירים בלב" לצערי לא הצלחתי בינתיים לקבל הצעות רלוונטיות, ואני לא מכיר אף מקום אחר רציני שמשדך בציבור בציבור שלנו. כל הדברים האחרים זו או מיזמים קטנים, שאני כן מנסה להירשם אליהם אבל אני יודע שהסיכוי להתאמה נמוך, או אתרי הכרויות שמהתרשמות בסיסית נראה שהם מותאמים לציבור יותר לייטי, או שדכנים פרטיים שזה משהו זר מבחינתי (אולי זו בעיה?). הבעיה הגדולה שלי היא שאני מהראשונים מבין החברים שמתחיל לצאת, כך שאין לי כל כך אפשרות להשתדך על ידי חברים.

אשמח לעזרה!

 

(גילוי נאות: אין לי ווטסאפ, אבל לא מסיבות מאוד אידיאולוגיות, אלא כיון שזה בזבז לי הרבה זמן. אין לי התנגדות מהותית לבת זוג עם ווטסאפ. האם זה מרתיע בציבור שלנו?)

>>>ברוקולי

 

א. לא מרתיע, אולי יכול להקשות טכנית 

 

ב. יש לא מעט מדרשות שהבנות לומדות תורה ברצינות ואף ממשיכות לשנה נוספת במתכונת מסוימת ( הרובע, נשמת, מגדל עוז ועוד ועוד) 

אולי שווה לך לשקול לפנות למקומות בסגנון 

 

בהצלחה! 

תזכור שאתה צריך אחת מיוחדת ויחידה עבורך. 

>>>איתן אלון

אני כמובן מודע לזה שאני מחפש רק אחת, ואני בטוח שמי שתכיר אותי לא תפסול אותי על כך שאין לי ווטסאפ כי היא תבין שזה לא נובע מסגירות או צנזורה או משהו כזה, אבל כן יש לי חשש שזה ירתיע בחורות מלפגוש אותי, ויש בי מקום שגם מבין את זה, זה חריג מאוד בציבור שלנו, ואני חש את זה על בשרי בחיי היום יום שלי...

 

להרבה בחורי ישיבה אין וואטסאפ - תנוח דעתך בנושאברוקולי
מזרם מאוד מסוייםadvfb
אם היא לא שיטחית וזה יוצג בצורה טובהadvfb

היא לא תתרגש מזה.

ואם כן בעיה שלההה

אל תתעסק במופלא ממך.

יש מספיק דברים שהם כן ברשותנו שיוצרים עומסים, חבל להתעכב על דברים שלא נתונים לשיקולנו

 

דווקא בנות מגדל עוז לא נשמע כמו משהו שיתאים לו..מדרשיסטית20

ומסופקני עם נשמת יתאים.. נוטה להגיד שלא. אבל אולי יש שם בנות ספציפיות שכן.

בנות הרובע או בינת בשבות רחל נשמע יותר בכיוון. אולי גם דניאלי ושירת חברון.

@איתן אלון שווה לך כהתחלה לנסות לבדוק עם שדכניות שעובדות עם המדרשות האלה.

מהיכרות יחסית קרובה איתן הן בכיוון הדתי לאומי תורני שאתה מחפש אבל מצד שני פתוח מחשבתית ולא קווניקי מידי (וכמובן יש שם בנות שלא, אבל ככלל זה האווירה). 

למרות שאולי הרובע יותר קווניקי, בקיצור חח תבדוק

>>>איתן אלון

הרעיון שיש לי כרגע זה ללכת למדרשות פתוחות מחשבתית ולנסות למצוא שם את הבחורות שמקפידות על הלכה, וזה נראה לי יותר סביר מאשר למצוא מישהי פתוחה מחשבתית במקומות שמרנים. מה דעתך על זה?

לא חושבת שזה יתן לך את הבנות שאתה מחפש.מדרשיסטית20

העדת על עצמך שאתה 'דתי לאומי תורני'. זה לא סוג הבנות שהולכות למגדל עוז, או לינדנבאום וגם לא רוב הבנות בנשמת.

אגב, אני לא חושבת שההגדרה שלך ל'פתוח מחשבתית' היא מדויקת. לא נמשע שאתה פתוח מחשבתי בקטע לייטי, אלא בקטע שכלתני ועצמאי. לכן חבל להתפסר למדרשות של אוכלוסיות לייטיות יותר. אם אתה מחפש מישהי תורנית אבל גם חושבת ועמוקה, שיכולה לקבל מבט מורכב על המציאות, אתה יכול למצוא בשפע כאלה במדרשות שציינתי (שוב, אולי נגיד ברובע תמצא פחות כאלה). לעומת זאת למצוא מישהי דתיה לאומית תורנית במדרשות הפתוחות הנ"ל זה פחות סביר.


האמת לא מסכימה איתך בכללבוקר אור
מכירה הרבה יותר בנות תורניות במקומות כמו נשמת ומגדל עוז מאשר בנות פתוחות במקומות כמו שבות רחל והרובע..לא יודעת אפ דווקא הייתי מתחילה משם אבל ממש לא פוסלת
תלוי מה את מגדירה תורניות.. ומה את מגדירה פתוחות.מדרשיסטית20

אם אנחנו מדברות על דתי לאומי תורני קלאסי (כלומר נוטה לחרדל"י), ופתיחות לא כהתפשרות על ההלכה, אלא פשוט מקום שלא אומר אמן על כל דבר שהוא לא הלכה פסוקה- אז המדרשות שציינת זה לא המקום.

אני מכירה את 4 המדרשות האלה מקרוב (מאוד אפילו). נשמת זה שונה ממגדל עוז, כמו שכתבתי בתגובה אחרת בשרשור הזה. הכיוון הוא יותר שמרני, אבל בנות שיותר בכיוון הדתי לאומי תורני יש שם פחות מאשר במקומות כמו שבות רחל וכו'. ויותר קל בעיני למצוא שם את השילוב בין התורני ל"פתיחות" הספציפית שהוא מדבר עליה.

שוב, שום דבר הוא לא שחור ולבן, יהיה פה כאלה ושם כאלה. אני בסך הכל דיברתי איפה יהיה יותר קל למצוא את השילוב הזה.

אני פשוט חושבת שהמונח "פתיחות" מבלבלת אותו. והפתיחות במגדל עוז לדוגמא זה לא הפתיחות שהוא מחפש. 

תורניות הכוונה שומרות קלה כבחמורה..בוקר אור

כולל צניעות וכיסוי ראש מלא ותפילות והכל..

מכירה

מסכימה שבמדרשות כמו שבוצ רחל יוצא קל למצוא תורניות אבל פחות פתוחות.. זה שילוב די נדיר בעיניי 

ממש ממש ממש לא נדיר!מדרשיסטית20
כל בן אדם שני מגדיר את עצמו "דוס אבל פתוח" בואי 😂

אני למדתי במליון תוכניות של שבות רחל, כולל התוכנית של השנה המלאה, סבבה? מכירה את המקום הזה ישר והפוך. משהו כמו 90 אחוז מהבנות ברמת הפתיחות שהוא מחפש.

הבהרהאיתן אלון

הכוונה שלי ב"פתוחה מחשבתית" זה להיות אדם חושב. לא לקבל שום דבר כמובן מאליו - בין באמונה, לחקור ולברר באופן אישי כל נושא - מציאות ה', ביקורת המקרא, מחוייבות לחז"ל, אמונה בעולם הבא, תחיית המתים וכו', ובין בהלכה, ובין בכל קבלת החלטות בחיים. אני ממש לא נוטה לחרד"ל שם יש הרבה פחות מקום לחשיבה עצמאית. אני מסכים שהפתיחות המחשבתית של מדרשות כמו מגדל עוז וכו' היא בדרך כלל אומרת משהו קצת שונה, כמו תחומי עניין שיותר קשורים לעולם החול, עיסוק יתר ברשתות חברתיות וכו', כלומר פתיחות תרבותית, בעוד שאני מכוון לפתיחות אינטלקטואלית ולמחוייבות להלכה שבד"כ קשה לה ללכת ביחד עם פתיחות תרבותית, אבל אני עדיין מתלבט איפה יש יותר סיכוי שתהיה מישהי שפתוחה בסגנון שאני מחפש, ואני חושב שבמקום שיש פתיחות מחשבתית, כלומר עידוד לחשוב בעצמך, יש סיכוי יותר גדול שתצמח מישהי כמו שאני מחפש, מאשר במקום בו יחסית ברור איך צריך לחשוב ובמה בדיוק צריך להאמין ואין כ"כ מקום לערער על זה.

מה דעתכן?

אוקיימדרשיסטית20

רק שאלה אחת-

האם הצבת השאלות האלה והחשיבה הביקורתית הזאת היא גם בתחום ההלכה? או שזה קו אדום מבחינתך?

>>>איתן אלון

בהחלט גם בהלכה, רק שכרגע אני בחור צעיר ולא ת"ח שברמה של פסיקת הלכה, ולכן אני כמובן לא פוסק הלכות בעצמי אלא עושה כפי מה שהרבנים שלי אומרים. אמנם, אני בהחלט שואף להגיע לרמה שבה אני יכול לפסוק בעצמי (ומודע לכך שייקח עוד זמן עד שזה יקרה, אם בכלל). כמובן שזה לא אומר שאני מתכוון להמציא הלכה מעצמי, אלא בתוך כללי הפסיקה (שהם לא צרים כמו שחושבים) אני חושב שיש הרבה הלכות שבהן הפסיקה היא לא נכונה על פי כללי הפסיקה עצמם.

אני גם ממש רואה את זה כשליחות, פסיקת הלכה שמחוברת למציאות העכשווית, ושעברה התאמות כדרך השתלשלות התורה שבע"פ שבה ההלכה מותאמת למציאות המשתנה. ובנוסף, הפרדה ברורה בין דברים שהם הלכה לבין הנהגות ומידות חסידות שבעיני חלק מהאנשים הם עיקר הדת.

אני בטוח שזה יכול לבוא בדרך הנכונה והאמיתית דווקא ממקום של מחויבות מוחלטת להלכה ושאיפה לחתור לאמת.

לפי התיאור הזה נשמת ומגדל עוז נשמע לי יותר מתאיםחושבת בקופסא

אבל אז תצטרך לברר יותר על הקפדה על ההלכה.

גושניקים דוסיים רציניים זה בהחלט טיפוס חי וקיים, רק שהם פחות נוטים להיאסף במקום אחד נוח ולכתוב כל כל הדעות שלהם בכל נושא על המצח.

בכל מקרה אנשים הם לא אוסף סטריוטיפים על המוסד הלימודי שלהם, ולא בטוח שמדרשה אחת ספציפית היא מכילה בדיוק את מי שאתה מחפש.
בהצלחה!

מסכימה אבלמדרשיסטית20

רק בא לי לומר שדווקא נשמת נשמע לי מתאים בהרבה ממגדל עוז (שוב, מהיכרות יחסית קרובה עם בתי המדרש האלה). נשמת נוטה יותר לכיוון השמרני מבחינה הלכתית, אבל חד משמעית יש בה את הפתיחות והעצמאות שאתה מחפש. @איתן אלון

אם ככהמדרשיסטית20

כדאי לדעתי להשמיט מהכרטיס את המושג "דתי לאומי תורני". זה ידייק לך את ההצעות.

חלילה לא באה לזלזל או לפקפק ברמה התורנית שלך. פשוט אנשים נוטים יותר לקשר את המושג הזה לחרד"לים. ואתה פחות נראלי בז'אנר הזה. כדאי פשוט לכתוב את מה שכתבת כאן- על האיזון בין שמירת הלכה לחשיבה עצמאית.

>>>איתן אלון

מעניין, אני דווקא חשבתי ש"דתי לאומי תורני" בא להבדיל מחרד"ליות, ולבטא נאמנות להלכה עם פתיחות מחשבתית של "דתי לאומי".

זה לא איך שהחברה תופסת את זה, בעינימדרשיסטית20
אין שדכן לישיבה?אשר ברא
>>>איתן אלון

כמו שכתבתי, יש מיזמים קטנים, חלקם גם בישיבה שלי, שלא מצליחים להניב הצלחות משמעותיות, אלא רק משהו פה ושם. אני כמובן יורה לכל הכיוונים, אבל כרגע המצב לא נראה מזהיר במיוחד

לא נראה ליאריה ישאג
זה לא נראה לי מרתיע שאין לך ווטסאפ, לכל סיר יש מכסה
ואפילו לכל ביוב יש מכסה ;)אריה ישאג
השאלה היא איך מוצאים את החנות של המכסיםאיתן אלון
או איך מוודאים שאתה לא מחבת..אריה ישאג
מה מגדיר אותך כפתוח מחשבתית?ארץ השוקולד
אולי במקום לתת תמצית עם כותרת, תכתוב מה אתה מתכוון ואז יהיה קל יותר אם רלוונטי.

לא חושב שיש תפיסה עדיפה יותר, אבל הגדרה מפורטת תעזור יותר מהגדרה אמורפית שכל אחד מתכוון משהו אחר.


בוחן כל נושא לעומק ולא מאמין בו רק כי כך מקובלאיתן אלון

גם נושאים כמו מציאות ה', תחיית המתים, עולם הבא, ביקורת המקרא וכו'. באופן כללי זו נקודת המוצא שלי בכל נושא שאני פוגש - להעמיק ולהגיע למסקנה עצמאית אם אני מאמין בזה ובאיזה אופן.

מעולה, תכתוב את זה בכרטיס במקום פתוח מחשבתיתארץ השוקולד
ככה הבת שקוראת והשדכנית שמעבירה תדע אם מתאים או לא.
יש לך המלצה על מקום כזה?איתן אלון
במקום בחיריק בבית, יש תיאור שלך בכרטיסארץ השוקולד
תמחק את המילים פתוח מחשבתית ותכתוב במקום את המשפט שמסביר מה הכוונה.
האמת שהתכוונתי למקום לחפש בו מישהי כזאתאיתן אלון

אבל באמת לא ניסחתי את עצמי בצורה מספיק מובנת

לדעתי אתה לא בהכרח טועה במקום החיפושארץ השוקולד

אלא פשוט הכרטיס שלך כתוב באופן שמוביל להצעות לא רלוונטיות.

הדרך לדעת היא אם הרגשת שהבנות שעד כה הוצעו לך היו ברובן עם תפיסה אחרת של פתיחות מחשבתית ממך.

טיפ קטן אם יורשה לי 😅מדרשיסטית20

אם בתיווכים בשידוכים עסקינן...

לתווך את עצמך נכון כדי לקבל הצעות רלוונטיות זה סוד הקסם הרבה פעמים.

לכן, בעיני שווה להיזהר בתיווך של עצמך עם המילים 'פתוח מחשבתית'. זה נתפס לאנשים יותר כהתפשרות דתית והתפשרות על ההלכה. הייתי אולי מנסחת את זה יותר- 

אני בן אדם חושב ומעמיק, שמאמין בלהגיע למסקנות באופן עצמאי. ויחד עם זה ההלכה וההקפדה עליה חשובה לי מאוד.

אולי זה יעזור לך להביא הצעות רלוונטיות יותר מבחינה דתית.

זה נתפס ככה גם כשליד זה כתוב "נאמנות להלכה"?איתן אלון
כן, זה יכול לבלבל..מדרשיסטית20
בוודאי, אולי התכוונת שאתה קורא ספרי חולארץ השוקולד

ושומר על ההלכה.

פתוח מחשבתית כקורא ספרים ודעות של אנשים לא תורניים.

האחרון ששמעתי שהגדיר את עצמונקדימון

בתור "דוס אבל פתוח" היה בחור בשיעור א לפני המון שנים. מחילה על הסיפור.
 

פתוח מחשבתית זה אומר שאתה לומד מגוון רבנים או שאתה גם לומד פילוסופיה? זה אומר שאתה אוהב שרוואלים וקוקו (עם פיאות!!)? זה אומר שתנך אצלך זה בגובה העיניים, בגובה השמיים, בגובה הסולם? זה אומר שמסקנות אישיות גוברות אצלך על סמכות חכמים או לא? זה אומר שאתה אוהב ונוטה אחרי רבנים מאזורים מסויימים דווקא?

 

אלה דברים בעלי משמעות גדולה, וחלקם אפילו יכול לסתור קצת (או הרבה) את המושג השני שלך "נאמן להלכה". כשאתה פתוח מחשבתית אז עד כמה הנאמנות הזו מחזיקה? האם הפתיחות משנה את עוצמת הנאמנות או את קווי הגבול שלה? והאם בכלל הפתיחות הזו היא באמת מדיניות השקפתית או שזה פשוט תיאור של האופי (הסקרן-חקרן אולי) שלך שבמקרה התחפש למשהו אחר?

 

אתה משתמש במושגים שיש להם מטען יציב משל עצמם, וכנראה זה עושה לך עוול. אין ברירה ותיאלץ להגדיר בכמה משפטים במקום להשתמש ב"מילים שמורות". או לחילופין לעבור להגדרות קלאסיות, ולבחור "צד" דומיננטי.

אתה צודק לגמריאיתן אלון

ובזכות כמה אנשים שהעירו לי על זה הבהרתי את כוונתי:

הכוונה שלי ב"פתוחה מחשבתית" זה להיות אדם חושב. לא לקבל שום דבר כמובן מאליו - בין באמונה, לחקור ולברר באופן אישי כל נושא - מציאות ה', ביקורת המקרא, מחוייבות לחז"ל, אמונה בעולם הבא, תחיית המתים וכו', ובין בהלכה, ובין בכל קבלת החלטות בחיים. אני ממש לא נוטה לחרד"ל שם יש הרבה פחות מקום לחשיבה עצמאית. אני מסכים שהפתיחות המחשבתית של מדרשות כמו מגדל עוז וכו' היא בדרך כלל אומרת משהו קצת שונה, כמו תחומי עניין שיותר קשורים לעולם החול, עיסוק יתר ברשתות חברתיות וכו', כלומר פתיחות תרבותית, בעוד שאני מכוון לפתיחות אינטלקטואלית ולמחוייבות להלכה שבד"כ קשה לה ללכת ביחד עם פתיחות תרבותית, אבל אני עדיין מתלבט איפה יש יותר סיכוי שתהיה מישהי שפתוחה בסגנון שאני מחפש, ואני חושב שבמקום שיש פתיחות מחשבתית, כלומר עידוד לחשוב בעצמך, יש סיכוי יותר גדול שתצמח מישהי כמו שאני מחפש, מאשר במקום בו יחסית ברור איך צריך לחשוב ובמה בדיוק צריך להאמין ואין כ"כ מקום לערער על זה.


 

אז פתוח מחשבתית ולא תרבותיתחושבת בקופסא

זה באמת דיוק שלאנשים מסויימים קשה להבין אותו, ולאנשים אחרים הוא ברור ומובן.
כנראה באמת תצטרך לעשות עבודה מסויימת כדי למצוא בחורה שמתאימה לך. כמו שזה נשמע באמת כדאי לכוון יותר למגדל עוז ונשמת.

אני לא יודע בן כמה אתהנקדימון

אבל קצת נשמע לי שיש פה עבודת בירור או תהליך שאתה נמצא בו, אולי בתחילתו אולי בסיומו.


התיאור, למשל, "לא לקבל שום דבר כמובן מאליו - בין באמונה... ובין בהלכה" זה התגשות חזיתית עם מושג הנאמנות להלכה (ושמא בכלל הכוונה היא ל'תורה'?) שהתייחסתי אליו בתגובה הקודמת. במה באה הנאמנות הזו לידי ביטוי? אתה נאמן רק לפני שחקרת, אתה נשאר נאמן גם אם חקרת והסתבכת/לא הבנת? לכאורה, לפי התיאור שלך עצמך, זה לא נכון לומר שאתה נאמן להלכה אלא אתה נאמן לעצמך.

אני לא אומר את זה כדבר רע או טוב, אלא כהתייחסות בלעדית לשימוש שלך במושגים שבהם אתה מגדיר את עצמך ואת האישה שאתה מחפש.


אני גם לא ממש בטוח שאתה מבין כראוי את העמדות של המדרשות והסגנון שתיארת לגביהן. במיוחד כאשר הולכים ומסתכלים על הבוגרות (ביחס ללבוש, ביחס לתחומי הלימוד, ביחס לחכמים, וכדומה).

גם ביחס להר המור הדברים מורכבים יותר (אם בזה התכוונת לחרד"ל). יש מעגלים מעגלים סביב הר המור כאשר ככל שהמעגל מתרחק מהגרעין כך הדברים "נרגעים". למשל, במדרשת הרובע הבנות לומדות גמרא, ולא רק אגדתות. הרבנית חנה טאו ז"ל לימדה בעצמה גמרא, והרבנית ד"ר שפרה מישלוב למשל הלכה ללימודי משפטים בדחיפתה (כך היא סיפרה בפודקאסט).


עיקרו של דבר, לדעתי, זה מה שכתבתי קודם:

למושגים שאתה משתמש בהם יש להם מטען יציב משל עצמם, וכנראה זה עושה לך עוול. אין ברירה ותיאלץ ללבן היטב היטב הגדרות משל עצמך במקום להשתמש ב"מילים שמורות". או לחילופין לעבור להגדרות קלאסיות, ולבחור "צד" דומיננטי.

הסתירה הזאת מכוונתאיתן אלון

אני כרגע בחור צעיר, ולכן כרגע גם בדבר הלכתי שאני חושב בו אחרת מהפסיקה המקובלת אני עושה כמו הפסיקה המקובלת כי אני מחויב להלכה (בדברים שהם באמת הלכה פסוקה, יש דברים שאנשים טועים לחשוב שהם הלכה פסוקה והם לא). אמנם, יש לי שאיפה להיות תלמיד חכם שיכול לפסוק הלכה, ואז אני אוכל לפסוק הלכה על פי מה שאני חושב שנכון.

אני חושב שהגדרתך אותי כ"נאמן לעצמי" היא מצד אחד שגויה מאוד ומצד שני נכונה.

היא שגויה מאוד אם אתה חושב שכוונתי שאני עושה מה ש"נוח לי". זה ממש לא נכון.

היא נכונה אם אתה מתכוון שאני נאמן לשכל שלי, ולא משלה את עצמי שאני מאמין במשהו שאני לא באמת מאמין, ועם זה אני מאוד מסכים.

 

אם ככה, אז אני לא יודע אם אתה נמצא בהגדרה מיוחדתנקדימון

יש אנשים שלומדים בעיון, ויש אנשים שלומדים בבקיאות. אני לא מתכוון ברמה הטכנית אלא בגישת הלימוד.

יש מי שמחפש ללמוד כדי לסיים עם השורה התחתונה, ויש מי שלומד כדי לסיים עם כל השורות שלפני התחתונה.

בכל מקום יש אנשים כאלה, מהקצה החרדי ועד הקצה הליברלי. ולכן אישית לא הייתי מכניס את זה למושג "פתוח מחשבתית",

שהוא כאמור מושג שאנשים מבינים באופן אחר לגמרי.

אם כאן אנשים לא הבינו מה התכוונתארץ השוקולד
כנראה שצריך לכתוב משהו שידייק טוב יותר מי אתה, ההצעות לא יהיו מתאימות אם התיאור שלך את עצמך שונה ממי שאתה.
לגבי המדרשותאיתן אלון

אני מודע לפער בין הפתיחות המחשבתית שאני מחפש לפתיחות המחשבתית של המדרשות שאמרתי, אבל אני עדיין עומד בדעתי שהסיכוי שתצמח שם מישהי "חריגה" שהתחברה לתורה ורוצה להקפיד על הלכה גדול מהסיכוי שתצמח במקום שמרני מישהי "חריגה" שמערערת על הנחות יסוד קדושות.

הסיבה היא שאני לא חושב שמישהו שלומד תורה באופן רציני יכול לחשוב שהפשרנות ההלכתית היא אידיאל, ולכן סיכוי גדול יותר שהוא ישתנה מאשר הסוג השני שלכאורה הלימוד שלו רק גורם לו לחזק את ההנחות יסוד הקדושות ואין שום סיבה שהוא יתחיל לערער עליהם.

לכן זה לא משנה אם הן לומדות גמרא או לא.

נראה לי נכון להבהירנקדימון

שפתיחות מחשבתית אינה שווה לעירעור וספקנות, כפי שלפעמים נוטים לחשוב.

גם עירעור "אידאליסטי" יכול להיות קונפורמיסטי. 

 

הרב מיכי אברהם סיפר פעם שכשהוא למד בישיבת הר עציון היה שם מישהו שחלה בצהבת.

כמקובל, במידת מה באותה העת, טיפלו באותו חולה בעזרת יונים. הניחו אותן על הבטן של החולה,

ולאחר מכן הציפורים חלו ומתו ואילו הבחור הבריא.

הוא מספר שכשההורים שלו שמעו על זה הם נבהלו שהילד שלהם הופך למיסטיקן, ומי יודע לאיזה

מקום הם שלחו את הבן שלהם. אז הוא ממשיך ומספר שהוא אמר להם שחשיבה נכונה ורציונליות, כמו שהם לימדו אותו,

היא לקבל גם את הדבר המופרך הזה *אם* הוא עובד. עצם זה שזה מוזר ונחשב פרימיטיבי לא אומר שזה לא נכון.

(למיטב ידיעתי היום כבר התברר שבאמת היונים לא מסייעות בשום צורה לצהבת).

 

הנקודה שלי היא שאם מישהו מנסה לחזק הנחות יסוד, במקום לחפש לערער עליהם, אבל הוא עושה את זה

בצורה לוגית, מנומקת וכנה, אז הכל בסדר. אז האמת קיבלה חיזוק, מה רע...

ומנגד, אם מישהו מחפש כל היום לערער אבל זה מסתיים בנרטיביזציה, בראיות חלשות ובחוסר כנות (לאו דווקא הכל ביחד)

אז זה הבל גמור שמתנדנד בין רשעות לטיפשות.

 

השאלה היחידה הרלוונטית שאני יכול לחשוב עליה כרגע בהקשר הזה היא מה יעשה התלמיד אם לא יצליח להוכיח/לחזק,

שזו בעצם שאלת המראה (mirror) למה שהצגתי לגבי הנאמנות להלכה: מה תעשה אם חקרת והסתבכת/לא הבנת?

מסכים לחלוטיןאיתן אלון

אני לא מחפש לערער על כל דבר, וזה מתבטא בכך שאני לא מרבה לעסוק בנושאים שהעמקתי בהם והגעתי למסקנה שמניחה את דעתי.

המטרה היא לא לפרק את ההנחה אלא להעמיק ולהבין האם אני מקבל אותה או לא. אני משתדל להיות כמה שיותר אובייקטיבי (אע"פ שזה לא כ"כ ריאלי).

אגב, עוד משהו שחשוב לי להדגישאיתן אלון

זה שאצלי היחס בין ההקפדה על ההלכה לפתיחות המחשבתית (כפי שהסברתי אותה) הוא לא יחס של "אבל" או "למרות", אלא להפך, זה נובע מתוך ההקפדה על ההלכה והחיבור אליה.

פה אנחנו מסכימיםארץ השוקולד
לא כל כך הבנתיאריה ישאג

מדוע שדכנים זה דבר זר?

אגב. חכמת ההמונים אומרת ששידוך טוב באמת זה שידוך שמציע מישהו שמכיר אותך כגון אח או אחות שך אחד מהצדדים

שדכנים זה פשוט לא כ"כ מקובל, אבל אני מנסה גם דרכםאיתן אלון
שאל חברים נשואים מהסגנון שלךadvfb

ותגיד לחברים או בני בנות משפחה מה אתה מחפש

כבר נעשה, אבל כמו שאמרתי החברים עדיין לא בעולם הזהאיתן אלון
של הדייטים?advfb
תכנס לאתרים של מדרשותadvfb

ותתקשר למספר טלפון שהכי נראה לך נכון להתקשר אליו,

יצא לי מזה פעם דייט אחד

יש מדרשות מסויימות שאתה ממליץ לסגנון שאני מחפש?איתן אלון
מהידע הקטן שליadvfb

אורות עציון, שבות רחל, דניאלי - שמרניים

נשמת, מגדל עוז - טיפה יותר פתוחים

אפשר גם לנסות את במדשרת בר אילן

במקומות שמרניים תבדוק אם הבחורה פתוחה מחשבתית כמו שחשוב לך.

במקומות יותר פתוחים בדרך יהיה יותר צורך לבדוק יותר את הדוסיות (אדיקות בשמירת מצוות וכו').

זאת גישה סטיגמתית להחריד, אבל כל עוד מבררים אין בעיה להשתמש בסטיגמות.

כאשר נפגשים עם בנאדם - אז כל הסטיגמות בטלות ומבוטלות. צריך לבוא נקי למפגש עם בנאדם. בלי דעות קדומות ועם הרבה סקרנות ומוכנות להיות מופתע.

 

האמת ששבות רחל ואורות עציון נגיד שונים ממשבוקר אור

ממש לא הייתי שמה באותה קטגוריה.. אורות עציון הרבה יותר פתוחים

ביחד עם שבות רחל הייתי שמה נגיד את הרובע. אורות עציון נחשבים די באמצע בים מגדל עוז לשבןת רחל נגיד

יש לך המלצות על מדרשות שמתאימות למה שאני מחפש?איתן אלון
אני לא הי מבינה במדרשותבוקר אור

וגם חושבת שיש הרבה שלא לומדות במדרשות או לומדות קצת במקביל לתואר..

הייתי מחפשת באורות עציון או בנשמת, אבל לדעתי ממש לא כדאי להתקבע על העניין של מדרשות

אז איך לדעתך כדאי לי לחפש? באיזו מסגרת?איתן אלון

שגרירים בלב למשל זה לא רק מדרשות, אבל אין כ"כ הצעות רלוונטיות שם.

 

נכון, לא דייקתי מבחינת הסטיגמהadvfb

כי זה פחות משנה לנושא הזה.

ווטסאפ זה כלי עבודה בסיסימשה

ולדעתי גם נייר לקמוס של הרבה אנשים. בעיקר כאלה שחיים שם.

 

 

אני מסוגל להבין את סיפורי בזבוז הזמן, אבל יכול להיות שזה באמת מקלקל לך כי בסוף ווטסאפ זה כלי עבודה. אישית אני הפרדתי את הקבוצות מהווטסאפ הרגיל שלי מאחר שאני גם צריך לחיות.

לחברים שעוד לא נפגשו יש אחיות, בנות דודות, שכנותיהודי שואף לטובאחרונה

ואפילו, בשטח בשקט, כאחד שלומד בישיבה גבוהה, לחלקם יש חברות/ידידות מהעבר הלא רחוק.

החברים מהישיבה, מהשכונה, מהתיכונית, מהסניף.

יש בישיבה גם בחורים מבוגרים יותר, אברכים ור"מים.

אולי יש לך אחיות שמכירות.

לאמא שלך יש חברות.

פשוט צריך להציף בפני הרלוונטיים שאתה מעוניין.

אני שידכתי את אחותי לחבר מהישיבה. היא נתנה כיוון מה היא מחפשת (היא לא תיארה אותו, היא גם לא ידעה כ"כ, וזה מובן, אלא הזכירה תכונות שחשובות לה. בפועל הרעיון הגיע בעיקר מההיכרות). קיבלתי לא מעט הצעות מחברים מהישיבה, לאו דווקא בגילי, על אחות/בת דודה/פגושה.

כנראה שרוב ההצעות שתקבל (מאחל שלא תצטרך הרבה), לפחות. הרלוונטיות, תהיה ממכרים ולא ממישהו שמשדך כרטיסים.

את מי תעדיפו לחתונה, לוחם או מי שלומד תורה כל היוםמוקי_2020

אותו אופי. אותו מראה.

אחד לוחם שהגן על עם ישראל במלחמה האחרונה ועכשיו הוא עובד בעבודה רגילה. דתי או חרדי. שומר מצוות.

השני לומד תורה כל יום (באמת לומד תורה) ו..זהו. כאן זה נגמר. הוא לא יהיה משהו מעבר לזה.

השנה הוא קם בוקר, הלך ללמוד תורה, חזר בערב.

בעוד 30 שנה, הוא יקום בבוקר, ילך ללמוד תורה ויחזור בערב. אפילו התה והוופלה לימון יהיה קבוע ועוד מלא דברים אחרים.

רק חשוב לי להדגיש,

שאני באמת לא מכוון לאפשרות "טובה" מול "רעה" ( ולי מותר, בכל זאת זו אחת הפריבלגיות של חילוני-מסורתי)

ואני באמת באמת מאמין, בלב תמים ושלם, שיש בנות שהכי מתאים להם אפשרות אחת וחלק אפשרות אחרת.

לי אישית, קשה לי מאוד שאני תלוי בצד השני או שאני לא זה שאחראי על נושא שהוא קריטי כמו פרנסת הבית

זו הסיבה (יש כמובן סיבות רציניות וכבדות יותר), שרק אם יום אחד יושבים לי 20 מיליון שקל בבנק, אני למחרת בבוקר וכשאני אומר למחרת בבוקר

אני מתכוון לזה, פשוט עוצר אחת אחת ברחוב מ 6:00 בבוקר עד חצות, מסביר לה את הסיפור ושואל "את רוצה להקים משפחה של 12 ילדים ?"

הראשונה שאומרת כן, אני אשאל אותה ...."כן כן.." או "כן..."

והיא תענה "כן..נו.. כן כן, הבנתי כן".

אז אני אקשה "זהו, הכן הזה, לא חוזרים ממנו כי כל דקה שכרגע עוברת, מבחינתי זה בזבוז זמן. אני צריך מישהי שחיכתה כל השנים לזה ושהכל ברור לה מאוד

אז היא בטח תגיב שוב "כן..".אבל רגוע כזה...

כמובן כדי לשלול שהיא לא חיה בסרט,

אז אני אגיד לה "מעולה, איפה את גרה, נוסעים להורים שלך"

אם היא תכנס לרכב ולא תגיד כלום (כלומר נוסעים להורים שלה), אז אנחנו על המסלול.

אם היא תגיד "אבל" "רגע", אני אענה לה (בחיוך ובנימוס), "גברת, אני מצטער, כל דקה שאני מבזבז עכשיו זה דקה שאני לא רואה את הילדים שחיכיתי להם כל החיים. אני צריך ללכת, מצטער" ואני אטוס משם לבחורה הבאה ועד חצות אמצא את הבחורה שחיכתה לי בא.מ.ת.

למה אני מספר את כל זה ואיך הכל התחיל בפוסט ?

תנו לי לגלול ולבדוק...אה כן,

אז את מי תעדיפו לחתונה

לוחם ועובד או לומד תורה כל היום ?

תמיד טוב לדבר על זה. כאן זה המקום למקרה שמישהו מקשיב ויתחיל לארגן את המציאות.

שבוע טוב והצלחה במציאת זוגיות ואהבה ובניית תא משפחתי שמח, לכולם.

תכלסכְּקֶדֶם

הקשרים שהיו ונגמרו

-הלוואי שהייתה בי תיכולת הקרה והנכונה הזאת להתנתק מהם מהר ולהמשיך הלאה

חלום כי באמת כל רגע שעדיין יש חיבור זה בזבוז זמן יקר

מסקרן מתי האבא מגדל את הילדים? ומחנכם?ראומה1

אם כשמגיע וכשהולך ללימוד תורה הם ישנים? ומתי הוא ואישתו זוכים לזמן זוגי אישי רוחני נפשי היות וכשהוא מגיע הביתה זה למקלחת שינה ואוכל?

נראה לי יש לך דמיונות בנוגע לאברכיםנקדימון

מה זה שונה מאדם שהולך לעבודה ונמצא מחוץ לבית 9 שעות לא כולל נסיעות? או מאדם שמשמש כקצין קרבי ונמצא רוב זמנו בפעילות צבאית? או טייס אזרחי שנמצא הרבה בשמיים ובמדינות אחרות, או באיש עסקים שעסוק ומתרוצץ בניהול העסק?

אצל אברך, להיפך, אין לו נסיעות כמעט כי הוא פשוט יגור בקהילה ליד הישיבה/כולל.

שאלתי נקודתית לגביי מה שהוא מתאר שמחפש.ראומה1

ברוב הישיבות אברכים חוזרים הביתה ב6 בערבחושבת בקופסא

לא שונה מהרבה מקצועות אחרים, כמו שכתבו מעליי.

הרוב של אברכים לא רק הולכים וחוזרים מהלימודחושבת בקופסא

בלי איזשהי מטרה או או הישג במשך עשרות שנים.

יש המון דרכים להתפתח בלימוד תורה, לימודי רבנות, כתיבת מאמרים תורניים, העברת חַבּוּרוֹת ושיעורים בישיבה, לימודי דיינות, כתיבת מאמרים תורניים, וכולי.

מי שסדר היום ומטרות הלימוד שלו במשך עשרות שנים נראות בדיוק כמו בשיעור א', שווה למי שנשאר קופאי בסופר בעולם העבודה ולא מחפש להתפתח בזה.

הרבה דרכים להתפתח בלימוד התורה גם מביאות בסוף למשרות תורניות שגם מביאות פרנסה, למרות שמאוד קשה להתקבל אל הדברים הרציניים באמת.

אני מסכימה שבחור שרוצה לצאת לדייטים ואין לו מושג מהחיים שלו, לא רק לפרנסה שהיא מחוץ לישיבה, אלא לפחות מטרות ויעדים בתוך עולם הישיבות, כנראה שהוא לא בוגר מספיק ולא בשל לנישואים.

מה שכתבת בסוף על לאסוף בחורות זרות ברכב לצורך נישואים, נראה לי כדאי שתשקול בתרחיש המדומיין שלך מה תעשה כשהבנות החביבות שפחות זורם להן להיות מכונת ילדים, יתקשרו למשטרה.

השוואה מוזרה ותיאורים מוזריםנקדימון

השני יועץ משכתנאות כל יום (באמת יועץ משכנתאות) ו..זהו. כאן זה נגמר. הוא לא יהיה משהו מעבר לזה.

השנה הוא קם בוקר, הלך לייעץ לאנשים, חזר בערב.

בעוד 30 שנה, הוא יקום בבוקר, ילך לייעץ לאנשים ויחזור בערב. אפילו הקפה והבדיחות מסדרון יהיו קבועים ועוד מלא דברים אחרים.

בולרקאני

קשה לקרוא את ההודעה הפותחת

כי היא כתובה עם המון תפיסות ברורות של הכותב

הלוחם שכרגע עובד בעבודה רגילה,

הולך לעבודה כל יום וחוזר בערב? למה הוא לא נשאר קבוע עם אותם וופלים?

פעם, באיזה מדרשה שהייתי בה דנו בזהאשר ברא

סגנון הר המור.

אמרו שלצערם במשך שנים טיפחו את עניין הצבא ושבנות יעדיפו מישהו שעושה צבא מאשר אברך.

לענ"ד,

לא סותר שאפשר גם וגם. ואם הבחור תלמיד חכם אז שיתגייס בחוק טל וכו'

יש עניין בלהביא את התורה לחיי המעשה.

ואין לזה באמת תשובה של שחור לבן, זה תלוי בהרבה משתנים.

דבר אחד ברור לכולנו, תורה מצלא ומגנה וזה עיקר חיינו.

ואת זה המדינה והצבא וכו' צריכים לזכור, שלימוד תורה הוא מה שמחזיק אותנו ולא להפך.

לעומת דברים אחרים.. זה וודאי לא פרדוקס, אלא עובדה- תורה קדמה. תורה תישאר.

וזה העיקר.

את יודעת כיצד פירשו רש"י והרמב"ם מה זה דרך ארץארץ השוקולד

שקדמה לתורה?

דרך ארץ=עבודה.

שלא להזכיר את הביאורים על "מגנא ומצלא"נקדימון

יש הנחה לא מבוססת שאם כולם ילמדו תורה אז לא יהיו מלחמות. הבעיה המרכזית היא שיש שלל ראיות הופכיות מהמציאות, מהמצוות ומהתנך לכך שזה שגוי.

מילא היו אומרים "כולם יקיימו צורה ואז לא יהיו מלחמות" עוד היה אפשר להבין, כי לכאורה זה יהיה גאולה - וגם זה עוד טעון ראיה שהרי הרמבם כותב במפורש שמלך המשיח יילחם לישראל. אבל להגיד שהלימוד הוא הקובע? מוזמנים לשאול את חזקיה ורבשקה אם הלימוד לבד מועיל.

מצחיק שהבאת דווקא את חזקיהו כהוכחהכְּקֶדֶם

שהציל את דורו בזכות הכפייה הדתית

בזכות הכפייה הדתית?ארץ השוקולד

מקור?

לא הציל את דורו בכללנקדימון

הקב"ה במפורש אומר "וגנותי את העיר למעני ולמען דוד עבדי", קרי חסד גמור ושמירת הברית לדוד - וגם זה לאחר שכל יהודה נחרבה תחת כיבוש רבשקה. אותה יהודה שכל ילד ידע בדיני טהרות וכו'.

כדאי לחזור לתחילת ישעיהו ולקרוא על אותו הדור. לימוד התורה הוא רק מצוה אחת, והיא לא הכריעה כלום.

לא לימוד תורה הציל אותם. ממש לא.

זה לא אומר שאין ערך ללימוד תורה חלילה. זה רק אומר שאין קשר בין לימוד תורה להיעדר מלחמות.

כל יהודה ברחו לירושליםכְּקֶדֶם

גם 1 מכל 8 יהודים ממלכת ישראל ברחו לירושלים. העיר בתקופת חזקיהו גדלה אסקפונציאלית, יש לזה גם הוכחות ארכיאולוגיות.

וכן חדמשמעית שניצלו בזכות התורה

בזכות דוד העונש נדחה לדור אחר

אנא צרף ראיותיךנקדימון
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באלול תשפ"ו 10:35

מילים כמו "חדמשמעית" או "אקספוננציאלית" זה לא ראיה, כידוע. זה רק נשמע טוב.

אם הדור ניצל בזכות לימוד התורה אז מה לנו צורך בזכותו של דוד? ואם זכותו של דוד הצילה - כמו שהנביא אומר - אז לימוד התורה לא הספיק? לא יכלו להוסיף עוד אמירת תהילים או עוד חצי שעה של העמקה הסוגית רוב וקרוב? וכיוון שלמדו ללא הפוגה, עד שאפילו רוכבים לסוסים לא היו להם - למה עונש? וכי יש נעלה יותר מזה? הרי זה בדיוק הפנטזיה החרדית שאתה מציג?

אלא, שפשוט וברור שלימוד תורה אינו העניין בכל הנוגע למלחמות ישראל. לשיטתך, אחזיה מרד במלך אשור ורצה ליטול עצמאות בחזרה לעם ישראל למרות שידע שאין לו צבא (כי כולם לומדים) וכי חשב שהלימוד מספיק כדי שהמציאות תתיישר... שלא לדבר על השוחד הכושל שהוא שלח לסנחריב. וכל זה למה? הרי לימוד התורה מגנא ומצלא?

בפועל התנך מתאר שרבשקה כבש את כל ירושלים, הנביא מיכה מתאר "כי אנושה מכותיה, כי באה עד יהודה, נגע עד שער עמי עד ירושלים", הנביא ישעיה מתאר את המצב של כל אותם לומדי תורה של יהודה.

גם במלכים וגם בישעיה מדובר במפורש על השארית ועל הפליטה.

במצבות הפאר של סנחריב הוא מתאר את כיבוש יהודה ומדבר שם על מאות אלפי בני אדם, איש ואישה, קטן וגדול. התנך מתאר בפועל את כיבוש ערי יהודה. האם אתה רוצה לטעון שלומדי התורה הפקירו את הארץ וברחו לירושלים ונתנו לצבא אשור להשתלט על ערים ריקות? לומדי התורה לא האמינו בכוח הלימוד שלהם?

זה השיבוש החרדי. העירבוב בין קיום תורה ללימוד תורה. בעוד אחד הוא כל המצוות וכל האמונה, השני הוא מצווה אחת ואמונה מומצאת.

כשיש מלחמה אז מלהגים על הכרח הלימוד, אבל כשיש חוק גיוס אז צריך לצאת לרחובות ולימוד לא מספיק.

כשאחד מגדולי הדור החרדיים נמצא על ערש דווי אז חשוב לעשות גם עצרות תפילה לקרוע את השמיים, אבל כשאלף איש נרצחים ביום אחד ומרחפת סכנת השמדה על מדינת ישראל אז מספיק רק לכוון יותר (מבלי לומר מה זה אומר בכלל ואיך עושים את זה).

למזלנו, זהו מעוות שכן יוכל לתקון. אם ירצו. היום. אם בקולו תשמעון.

עבודה =תפילהכְּקֶדֶם

ודרך ארץ קדמה לתורה ב26 דורות לפני המעמד

עד מתי נביא "הוכחות" מפילפולי דרש?

מה שהבאתי זה לא פלפולי דרש אלא דברי גדולי הפרשניםארץ השוקולד

משנה מסכת אבות פרק ב משנה ב:

"רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר:

יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם; שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן, וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם:"

רש"י בפירושו שם:

"שיגיעת שניהם משכחת עון. שמתוך שהוא לומד ועוסק בתורה ובסחורה להתפרנס אינו חומד וגוזל ממון אחרים:

לסוף בטלה לגרור עון. כך כתוב במשנה לפי שא"א לו בלא מזונות והולך וטורח ומלסטם את הבריות ומשכח את תלמודו:"

הרמב"ם בפירושו על המשנה שם:

"רוצה לומר בדרך ארץ הנה - העוסק בפרנסה.

ואמרו וגוררת עון - כמו שבארנו במקום אחר, אמרו "סופו, שהוא מלסטם את הבריות"."

הרב עובדיה מברטנורא בפירושו שם:

"דרך ארץ - מלאכה או סחורה:

שיגיעת שניהם משכחת עון - שהתורה מתשת כחו של אדם, והמלאכה מפרכת ומשברת את הגוף, ומתוך כך יצר הרע בטל ממנו:

וכל תורה שאין עמה מלאכה - ואם תאמר יהא עמל בתורה תמיד ויגיעתה תהא משכחת עון, ומה צורך למלאכה, לכך הוזקק לומר וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, לפי שאי אפשר לו בלא מזונות, ומלסטם את הבריות ומשכח תלמודו:"

משנה מסכת אבות פרק ג משנה יז:

"

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:

אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ; אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה, אֵין יִרְאָה; אִם אֵין יִרְאָה, אֵין חָכְמָה. אִם אֵין בִּינָה, אֵין דַּעַת; אִם אֵין דַּעַת, אֵין בִּינָה. אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה; אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח. הוּא הָיָה אוֹמֵר:

כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו יז, ו): "וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב, וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב". אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ – אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי"."

רש"י בפירושו שם:

"אם אין תורה אין דרך ארץ. כמ"ש לעיל יפה תלמוד תורה עם ד"א:"

הרמב"ם על המשנה שם:

"רוצה לומר בזה, שכל שנים מאלו, כל אחד משניהם מועיל במציאות האחר ומשלים אותו."

הרב עובדיה מברטנורא על המשנה שם:

"אם אין דרך ארץ וכו' - סוף שתורתו משתכחת ממנו נג:"

עיקר תוספות יום טוב על המשנה והרב עובדיה מברטנורא:

"אם אין תורה אין דרך ארץ וכו'. פי' הר"ב דרך ארץ משאו ומתנו יפה וכו' ואם אין דרך ארץ סוף שתורתו משתכחת ממנו. ולא בא התנא לומר על קדימה ואיחור שצריך שיקדם האחד לחברו שאם אתה אומר כן אין גם אחד מהם יהיה במציאות. שאם אין האחד אלא א"כ שיקדם לו האחר. וכל אחד יש לו דין קדימה על חבירו נמצא שאי אפשר שימצא המאוחר בלא הקודם ושניהם מאוחרים נמצא ששניהם אינם נמצאים. ועוד שודאי שיש לדרך ארץ קדימה זמנית על התורה. וכמ"ש במ"ב פ"ב. אלא שכוונת התנא שאם אינו לומד אע"פ שנושא ונותן לא יהיה יפה עם הבריות. כי לא ידע כדת מה לעשות כענין חז"ל בפרק המניח [דף ל'] האי מאן דבעי למיהוי חסידא לעיין במילי דנזקין וכן אם אין דרך ארץ כלומר שאינו נושא ונותן יפה וכו' סוף שתורתו משתכחת ממנו על העון אשר חטא שהוא מחלל שם שמים שאומרים אדם זה שלמד תורה כמה מקולקלין מעשיו [יומא דף פ"ו] וכו':"

אעיר שדבריי אינם דרוש בלבד, אלא נפסקו להלכהארץ השוקולד

כי הרמב"ם, הטור והרמ"א פסקו את זה בהלכות תלמוד תורה. (הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י, בטור ובשולחן ערוך בסוף סימן רמו ביורה דעה)

הטור, הבית יוסף והב"ח הביאו את הדברים להלכה בהלכות משא ומתן (אור חיים סימן קנו)

בכלל, אחת התופעות התמוהות זה החשיבות הגדולה המוענקת ללימוד תורה במקומות רבים ועדיין לא לומדים שם הלכות תלמוד תורה. מובן לנו שצריך ללמוד הלכות שבת כדי לדעת איך לנהוג בשבת והלכות חנוכה לקראת חנוכה, למה לא לומדים הלכות תלמוד תורה לפני שלומדים כל היום תורה?

עבודה זה משא ומתן כפי שהבאתי את דברי הקדמוניםארץ השוקולד

הם לא קראו לזה עבודה, אני קראתי לזה עבודה, הם כתבו פרנסה כפי שהבאתי פה למטה:

יפהכְּקֶדֶם

אגב מה שלומך??? קטע שאת פו

זה הפוסט הכי רנדומלי שקראתי כאן צדיק יסוד עלום

כרגיל התיאורים שלך מאוד דיכוטומייםהסטוריאחרונה

בגדול -

  1. לא סביר שלשתי הדמויות שהצגת, יש את אותו אופי.

  2. בהנחה שהציבור כאן הוא בגדול 'דתי לאומי' ואם יש חרדים שגולשים בערוץ 7, הם לא 'מיניסטרים' - יש מעט מאוד אברכים שעונים על התיאור שהצגת.

  3. כמעט כל האברכים בציבור הדתי לאומי, (למעט עשרות בודדות) עשו שירות צבאי כזה או אחר ומשרתים במילואים בשגרה ובוודאי במלחמה.

  4. כמעט כל מי שמתחתן בציבור הדתי לאומי על דעת שהוא אברך בתקופה הקרובה ולא מתחייב להמשך. יש מי שכבר עם תכנית יציאה (עד סוף ההסדר/התעודת הוראה וכד') ויש מי שעדיין לא, אבל גם הוא, כמעט אף פעם לא חותם קבע.

  5. רוב מי שנשאר אברך מעבר לגיל שלושים - זה או עם תכנית ספציפית (כולל דיינות וכד'), או בסוג של מחקר תורני - כמו מכון הלכה ברורה, המכון של הרב רימון, הר ברכה וכד'.

אשמח לשמוע את דעתכםאשר ברא

לא ידעתי איפה עדיף לכתוב, אבל נראה לי שייך יותר לכאן..

קיבלתי הצעת עבודה מאוד מיוחדת ואידיאליסטית, ממש כאילו כל התפילות שלי התרכזו להצעת עבודה הזאת-

זה ממש הגשמת החלום הכי גדול שלי.

תעסוקה שמתאימה ליכולות והקישורים שלי, תורנית מאוד, תפקיד ניהולי וכו'..

ועכשיו נכנסת הדילמה,

העבודה הזאת בעיניי חייבת להיות כשאני נשואה- אחרת זה להיות "חצי" ממש כפשוטו. ממש.

זה משהו (קצת קשה מבלי לכתוב מה זה), אבל באמת משהו שאני אהיה חייבת בו את בעלי, לא יודעת אם בהכרח מבחינת ניהול הדבר הזה אבל יותר מהבחינה שאני לא לבד בזה.. כי זה באמת משהו מאוד גדול.

נקודה שנייה היא עניין הגיל, מרגיש לי שזה "צעיר מידי" על הנייר-

בטח אם אני אחליט ללכת על זה גם כשאני עדיין לא נשואה..

נראה לי שזה יכול מאוד להבהיל משודך ואז מגיעה תהיה נוספת,

שאם זה יבהיל משודך אולי שוב ניתקל בבעיה שאני "עוצמתית מידי" וכן האלה.

מצד האמת יש לי בערך חצי שנה להחליט אם אני רוצה ללכת על זה או לא,

ככה שיכולה בזמן הזה להכיר את בעלי ולהתחתן..

וגם עולה לי עוד שאלה,

האם זה נכון שהאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה של נישואין? או כשהרצון שלי זה שבעלי ילמד תורה וכו'..

האם העבודה הזו מתאימה לזהות האידיאלית שלך?intuscrepidam

אם כן, לכי על זה, זה יבנה אותך, וכשתפגשי את בעלך הוא יפגוש אותך כשמימשת את הפוטנציאל שלך.

קשה להבין את ההקשר המלא, אבל בסופו של דבר זה הכל עניין של סדרי עדיפויות. זה לא משנה אם את לומדת רפואה ובקושי יש לך זמן, השאלה מה החלק החשוב מבחינתך. על גבי זה כמובן שצריך תקשורת בריאה…

"עוצמתית מידי" סיקרנת אותישנונימי

לפי דעתי יש כשל בהיגיון של בני האדם,

בכל עבודה תהיה ככל שתהיה, אם זה שכיר כמו רה"מ, רמטכ"ל, שופט או בעל עסק מקטן ועד גדול, משרת אנשים, נושא באחריות קשוב לצרכנים וממלא את רצונותיהם (יש גם עבודות יוצאות מהכלל כמו משקיעים, חלפנים או מהמרים), המקום היציב יחסית בו הם נמצאים הגיעו אחרי שנים של עבודה קשה מאוד וצבירת מוניטין (אמינות).

כגודל האחריות, ההתחייבות והמאמץ מגיע גם הכסף בהתאם להוצאות - וכשאנשים רואים אדם מצליח,

חוקרים על כבודו, המדינה מגיעה לגבות ממנו כסף, אנשים מנצלים, מבקשים עזרה, ועוד...

אין דבר כזה עוצמתית - אנחנו חיים בחברה ואחד תלוי בשני.

ועל הקרקע, כמה את חושבת להרוויח?

כירושלמים ההוצאות גדולות -

ולרוב מי שמרוויח טוב - לוקח משכנתא או מימון לרכב ונעשה בעל חוב.

בסוף אדם עובד כל ימיו בשביל להגיע לדירה ואז הוא כבר זקן (כמעט כמו שכירות) [יש הבדלי מחיר בין ירושלים ליו"ש וכו']

לכן המילה "עוצמתית" היא ממש לא נכונה.

בדרך כלל אישה רגילה שבעלה עובד קשה,

היא בסוף תגיעה תמיד בדרישה לקבל חצי ממה שבעלה הזיע. [והאם ההפך גם עובד?]

ואם כבר ברסלב...

ההצלחה היא מאת ה',

מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם,

בטחי בה' ולא בכוחי ועוצם ידי.

ונעשה מה שצריך לעשות למען עם ישראל.

מאחל לך הצלחה גדולה -

בעולם הזה ולעולם הבא בל נשכח.

לסיום:

לכי על זה!

את בעצם שואלת מה עושים כשתתכן התנגשותנוגע, לא נוגע

בין שני דברים שנאמר במפורש שהם משמיים - זיווג וריש גרגותא...

אז פחות נראה שזה יפגע בך אם העבודה באמת מתאימה לך ותצליחי ותועילי בה.

יותר מסתבר שה' יעזור לך עם מה שנצרך כדי להצליח בשליחות, ובכלל זה להתחתן (וככל שאת מחוברת יותר לשליחות, כזה נותן יותר מקום לברכה לחול).

ולגבי האם נכון שאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה - אם סדרי העדיפויות ברורים (מה שעצם ההתלבטות מעידה עליו שכן), אז גם אין יש פחות כמות, אפשר להשלים באיכות.

עבודה אידאליסטית גם בונה את הבית סביב דבר גדול ששותפים אליו וזה מחבר מאוד (כל עוד יש איזון כמובן), אז השאלה היא רק האם גם הצד השני ירגיש ככה, וזו בעצם אותה תהייה של ה"עוצמתית מדי".

תלוי מה סדר העדיפויות שלךארץ השוקולדאחרונה

ועם מוכנות שתתחילי את העבודה גם אם לא תמצאי את בעלך עד ההתחלה.

אנחנו מאחלים שתמצאי, אבל אין הבטחה שתמצאי ותתחתני תוך חצי שנה.

כמה העבודה הזו אינטנסיבית, מה המחיר שאת מוכנה לשלם מבחינת זמן וכד' לטובת העבודה הזו?

בהצלחה רבה!!!

על פערים בקשרעַלְמָה

היי, אז יוצאים תקופה וב"ה טוב וכיף והכיוון רציני.

אבל יש ביננו כמה פערים,

אלו לא פערים שנוגעים לסגנון חיים שנרצה לחיות בעתיד, אלא דברים שיותר קשורים למנטליות, למקום שממנו כל אחד מגיע, לאופי...

אנחנו מדברים על הנושא הזה אבל אני מרגישה שאני לא באמת מצליחה לבוא בפתיחות מושלמת ולומר לו בצורה ברורה את מה שמפריע לי בפערים האלו, אולי גם קצת מפחדת לפגוע או חוששת שלא אצליח להעלות נקודות רגישות בצורה שהוא יקבל בטוב.

יש לנו חיבור טוב, אבל הפתיחות לא מושלמת... איך עובדים על זה? עצות...?

בדיוק העליתי פוסט ולא הבנתי איך הפוסט שלך לפניימוקי_2020

אבל גם את פרסמת עכשיו.

לשאלתך.

זה חשש טבעי,

אבל אם אלה דברים חשובים, אז בסופו את צריכה לומר את זה.

וכן, לקחת בחשבון שהוא "יפגע" או לא ירצה לשנות כלום, כי זה קו אדום שלו או כי לא בא לו.

זה חלק מהזוגיות, ללטש את הפערים ולגלות את הקלפים.

העניין הוא שלפעמים הצד השני (וגם את )לא יודע מה באמת הקווים האדומים שלו,

וכמה באמת הוא מוכן לעשות עבור הצד השני.

וזה החלק המעניין : הקו האדום והמעשים יכולים להשתנות מאוד כאשר ההפסד מאי המשך הקשר לא ישתלם לו.

אז אם למשל את אומרת לי דברים שמפריעים לך, אבל הקשר בינכם עדיין לא פלדה, את לוקחת סיכון.

מצד שני, אולי את חייבת לומר עכשיו את הדברים שמפריעים לך כדי שבסופו של דבר הקשר יהיה פלדה ?

מה למדנו מזה ?

  1. אין כאן חוקים ברורים. כל מקרה לגופו ובפורום יהיה קשה מאוד לדעת את תמונת המצב שאת רואה מולך.

  2. הכי חשוב שאת באה באמת באמת מכוונה טובה ואת מסתכלת באמת על שניכם ולא רק עלייך. אם זה המצב, לכי על זה ותגידי לו מה שמפריע לך.

בהצלחה.

נשמע רגיל לגמריזיויק

מה מהותי בעינייך?

מתישהו לוקחים סיכון שאפשר להיפגע ולפגועארץ השוקולד

נראה שזה בעיקר חשש, זה לא קל, יהיו טעויות בדרך , אבל בשלב מסוים בקשר מתגברים עליו ולוקחים סיכון כזה כדי שהקשר יתפתח🌷

כי בקשר זוגי שחיים יחד, ברור שלפעמים ניפגע ונפגע, מה שמייחד את הקשר זה האהבה והיכולת לנהל שיח ולהתגבר על טעויות שיהיו.

המון בהצלחה!

פערים במנטליות ובסגנון הם טבעיים לחלוטיןפ.א.

בפרט בציבור הדת"ל, המתאפיין בשיעור ניכר של זוגיות ונישואים בין עדתיים.

(לעומת המצוי אצל חרדים - נדיר ביותר למצוא נישואין מעורבים)

ואיזה כייף להיות בהרגשה שהקשר רציני והולך בכיוון טוב 🙂

מציע שתשתפי אותו בקושי עצמו, תגידי לו: יש משהו שיושב עלי ואני קצת חוששת להעלות אותו כי חשוב לי לא לפגוע, אבל אני רוצה שנוכל לדבר על הכל באמת.

תתחילי מהנקודה שהכי מפריעה לך - כשקורה X, קשה לי כי אני רגילה ל-Y..

תשאלי אותו איך הוא רואה את הפערים האלו, לפעמים כשהצד השני מדבר ראשון זה מוריד את ההגנות.

ופתיחות היא לא קסם של רגע, היא עבודה בהמשכים. ככל שתעברו שיחות כאלו בשלום, הפחד ייעלם.

בהצלחה רבה!

לאט לאטחקלאיאחרונה

לאט לאט ליצור אמון ולא להיבהל, בהלה לוקחת 50 אחוז מאנרגיה שלנו. זה יבוא.

טבלת השדכניםראובן255

אהלן לכולם מישהו מכיר במקרה שדכן שנמצא ברשימת השדכנים שיש פה?

או מכיר קבוצות לצעירים באזור פתח תקווה?

מחפש בשבילי בחור רווק בן 27

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (או גם פחות קטנים) ושימושיים (חשוב) לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

כבלים ומתאמים ?משה

מאוורר USB, כל מיני שטויות כאלה שיש להן שימוש,

לך תעמוד בפינה עם הפנים אל הקיראריק מהדרום

ותחשוב טוב על מה שכתבת.

משהאחרונה

ובלבד שבקיר הזה יש שקע חשמל

כל מיני אביזרים למטבחעלמא22

כלי ששת, תבניות, פיירקס, ספלים, וכו'

תיק איפור

מחזיקי מפתחות

נרות ריחניים

מסגרת לתמונה

יש לי יותר היסטוריה עם מאמנותמישהי719

מאשר עם בחורים

🤦‍♀️

איך?advfb

חוסר הצעות מן הסתםבחור עצוב

או קשרים שפשוט לא עוברים פגישה ראשונה.

מאמנות זה טריקימשה

לפעמים אנחנו מגיעים אליהן (או אליהם) כדי לסמן שעשינו משהו. בלי קשר למה שקורה באמת בעולם.

או שהן פשוט חסרות תועלתבחור עצוב

תלוי למימשה

יש הרבה אנשים שמאמן בשבילם יהיה חסר תועלת. כן. אגב לא רק לחתונה.

כואבארץ השוקולד

תוהה אם זה אומר שיש טעות בדרך

לענ"דאשר ברא

כל מאמנת מביאה את הנקודות שלה וחלקן חוזרות על אותם הדברים.. כל צעד ומאמץ מהכיוון שלנו באמת מקדם.

אבל צריך לזכור שאף מאמן או מאמנת לא מחליפים אותי, הכוונה- אם יש לי פחד עמוק, או משהו כלשהו שתוקע אותי, האחראיות היא עליי לעבוד על זה, להשתחרר, להשליך, לקבל.

מאמנת טובה תדע איך לקדם אותי בזה, אבל העבודה היא עליי.

ולא תמיד בפנים אנחנו מספיק רוצים לעבוד על הנקודה שתוקעת אותנו (לפעמים אנחנו אפילו לא מודעים לזה!), אבל זה קורה.

אני חושבת שצריך להיות עם מישהי שבאמת רואה אותך ועוזרת לך לפתח ולהגדיל את הביטחון העצמי שלך, שמעודדת אותך לעבוד ובלי קשר לכמה כסף יצא לה מזה.. מישהי שאת מתחברת אליה ומוכנה להשליך את עצמך למסע אמיתי של בירור הנקודה התוקעת.

וחוץ מכל זה, לא יודעת אם באמת נגעתי וזה שייך..

אני חושבת שאת אלופה, שאת נמצאת בכלל במקום שמתייעץ.

לפי מה שתיארתנקדימון

אני פתאום לא מבין מה בעצם מיוחד במאמנים לחתונה? בעצם אגם צריך אימון אישי באופן כללי (או יותר מזה?), בלי קשר לחתונה...?

וודאי שאדם צריךאשר ברא

הרבה אנשים עוברים כל מיני דברים מאוד קשים בחיים שלהם ומגיעים לחיי נישואין בלי שהם עברו תהליך אחד של עיבוד וחושבים שהנישואין יפתרו הכל.

מאמנים ופסיכולוגים זה חשוב, זה עובד.. אכל צריך רצון של האדם, במיוחד בכל האימונים למינהם שגם בינהם יש הרבה שרלנטנים.

היום כל מי שעושה קורס של חמישה חודשים קורא לעצמו מאמן ומטפל.

לא ממש הבנתי (או שלא התכוונת לענות לי?)נקדימון

מה שאני אומר זה שנשמע שאם אדם צריך להתמודד עם בעיות של תקיעות או קשיים כאלה ואחרים אז הוא צריך פשוט איש מקצוע. מה הדבר המיוחד במאמן ל"חתונה"? מה הייחודיות של המאמנות האלה? מה ההסמכה הקלינית שלהן?

נכון, זה מה שאני אומרתאשר ברא

שאם יש לאדם תקיעות או משהו הוא צריך איש מקצוע..

שהן מתעסקות יותר בעניין של חתונה ופחות בדברים גדולים של טיפול נפשי, כמו ליווי כזה.. של עצות וכו'.. ככה מהחוויה שלי.

לרובן אין הסמכה קלינית (של פסיכולוגית/עוס), בדרך כלל קורס אימון לחתונה

מאמנים זה כללי, אכן בכללי לתקיעות וקושי וכומרגול

אין להם הסמכה קלינית רשמית (קורסים כאלו ואחרים, אבל למשל אין רישיון - זאת בניגוד לעו"ס ופסיכולוג)

מה מיוחד במאמנת "לחתונה"? שזה התחום שהיא בחרה להתעסק איתו.

קצת כמו שיש פסיכולוגים שמתעסקים בעיקר בחרדות. או בעיקר באובדן ואבל. כזה…

*אסייג- הואיל ולמאמנים אין רישיון כלשהו, ולכן גם אין פיקוח. כמו גם העובדה שלרוב הבסיס הלימודי-הכשרתי שלהם מצומצם משל עוסים קליניים או פסיכולוגיים - מומלץ שבמקרים של קושי יותר "רציני"- ללכת לאיש מקצוע עם תואר שני טיפולי. (נניח - דיכאון- ללכת לאיש מקצוע מוסמך. תקיעות בחיים וקושי בקבלת החלטות- הייתי מוכנה ללכת למאמנת)

אני לא מבין מה זה אומרנקדימון

מומחה לחרדה מטפל בבעיות חרדה, מומחה לאובססיביות מטפל באובססיות, מומחה לטראומות מטפל בפוסט-טראומות, וכו. המשותף זה שהוא פותר את הבעיה שנתנה לו את שמו...

אבל מה זה מומחה לחתונה? מה הבעיה שהוא מטפל בה שלא מצריכה התמקצעות קלינית?

אני באמת שואל

קודם כל מומחה לא בהכרח *פותר*מרגולאחרונה

נגיד מומחה לדימנציה, מומחה סכרת

מה כן עושה מומחה? מטפל באותו תחום או עוסק בו (נגיד היסטוריון מומחה בית שני)

מאמן לחתונה זה מאמן שבוחר להתעסק בתחום חתונה, וזה אומר שהאנשים אותם הוא יאמן יבואו לרוב בגלל קושי/תקיעות מול נושא החתונה.

לא הייתי אצל כזו בעצמי, אבל למשל: מישהי שמרגישה שקשה לה להביע את עצמה בדייטים ראשונים, מישהי שמפחדת להמשיך כשזה נהיה רציני אז חותכת, מישהי שמרגישה שנמשכת דווקא לבחורים שלא מתאימים לעולם הערכים שלה.

למשל…

קשר צעירפצלשלי

טוב התלבטתי הרבה אם לכתוב פה או לא כיוון שמצד אחד אני מאוד נהנה לקרוא פה וללמוד ולהחכים מחכמת אנשים אחרים בעלי יותר ניסיון ומצד שני לא בטוח שאצליח להבהיר את עצמי נכון.

יש לי חברה מהממת שאנחנו יוצאים כבר כמה חודשים, וכמובן בהתחלה הייתה את התקופה הזו של ההתאהבות שבה הייתי בטוח שהינה זו האחת (היא הראשונה יש לציין), אבל עם הזמן קלטתי כמה פערים שאני מאוד מתלבט עליהם. אני מדבר בתחום התורני (שכן מבחינה אישיותית היא אדם מדהים), אנחנו גדלנו בחברה יחסית ליברלית והיא יותר נוטה לכיוון הזה, בין אם זה המקום של התורה בבית, או היראת שמיים או חיי שליחות, ו(כןכןכן אני יודע שזה ויכוח אינסופי אבל בכל זאת אני אכתוב) צניעות (מכנסיים, שרוולים די קצרים, שאלה פשוט דברים שכן די מפריעים לי, לא יודע אם בצדק או שלא). עכשיו אני קצת בצומת דרכים, אני בסוף השמינית (כן כן די צעיר לכל העסק הזה מסכים ולא הייתי נכנס לזה סתם - ) אבל נכנסתי לכל הזוגיות הזו מכל מיני סיבות של בעיות במשפחה ואני ממש מרגיש שהיא הנקודה של אור וחום שלי, בקיצור עכשיו עם היציאה לישיבה זה אמור להיפתר...

היא גם הולכת למדרשה.

בקיצור בקיצור בקיצור, אני פשוט מרגיש מתוסבך מכל הכיוונים של אולי זה לא זה, אולי אלה פערים יחסית מהותיים ואני נותן לעצמי להתעוור משאר התכונות שלה, וכדאי לחתוך וחבל למשוך. או אולי כן כדאי לתת לזה הזדמנות ולראות לאן הישיבה\מדרשה לוקחת.

כך או כך אני מרגיש בפלונטר ואשמח לשמוע מה יש לחכמת ההמונים להציע.

תודה על ההקשבה וסליחה על החפירה.

מקווה שמתאים לפה

יש הבדל בין לפני שאתה בקשר ואחרי שאתה בקשרintuscrepidam

בסופו של דבר העיקר זה הקשר עצמו. אם הקשר שלכם בוגר וטוב, אז כדאי לנסות להתגבר על הפערים, ותמיד יש פערים כלשהם.

מכיוון שאתם עוד בשלב גמיש בחיים, כדאי לנסות לבדוק את ההתאמה בשאיפות וערכים. וגם אם יש פערים, אולי השאיפה להתחזק יחד חשובה יותר מהיעד. שהרי בסופו של דבר כשהתחיל הקשר החולשות האלה היו קיימות.

תודהפצלשלי

מה זאת אומרת ההתייחסות לתחילת הקשר? אני לא לגמרי בטוח שזה התחיל מהמקום הכי רציונלי ונכון מהבחינה הזו

יש הבדל בין קשר ראשוני לקשר שכבר התבססintuscrepidam

אני אדייקפצלשלי

קצת, זה מתלווה לאיזו מין הרגשה של התפשרות, ואולי מצד אחד אני לא נמצא במקום שצריך להתפשר (הן הגיל וזה שאני לא מבקש איזה משהו מטורף מידי) ואולי מצד שני כן כדאי וחשוב להתפשר ואני זקוק לכלים ולהבנה של הסיבה והנושא

התפשרות מאיזו בחינה?intuscrepidam

משהו תפס אותי במה שכתבתדרייב

"נכנסתי לזוגיות הזו בעקבות מורכבות במשפחה". ממליץ מאוד להיזהר בזוגיות שמגיעה בסיטואציה כזו.. באופן אישי הקשרים הארוכים והלא טובים שלי היו בתקופות כאלו בחיים, כשהבית לא עשה לי טוב ונשארתי בקשר עם הבחורה למרות שזה לא באמת הלך, ולא נהנתי. כנראה מתוך תחושה בתת מודע של זה העוגן שלי בתקופה הזו והקרן אור לעתיד היותר טוב שבחוץ.

אתה בחור צעיר ועומד בפני החלטה משמעותית לכל החיים, וצריך לקבל אותה בשיקול דעת. לא מתוך מפלט שאחרי כך נצטער עליו..

חשוב לי לומר שזה לא יוריד לך מהבחורה, יכול להיות שהיא האחת שלך לגמרי! בטח אם הולך לכם טוב. רק שים לב למצב, אל תגרר לקשר הזה רק כי יש משהו ביד. תמיד יכולה לבוא אחת אחרת. תפתח עוד עין בהחלטה הזו כי המצב שלך יותר רגיש מאחרים.

ולגבי רמה דתית, נראלי בגיל הזה עדיין לא סגורים על השאיפות התורניות לטוב או לרע. ייתכן מאוד שאם אתה תוביל טון תורני יותר בזוגיות היא תלך בעקבותיך (קרה אצל הורים שלי) , בטח אם היא הולכת למדרשה וכו'. אז יש שמקום לאופטימיות שהמצב גמיש. אבל ככלל זה כן נקודה חשובה בעיניי רמה דתית שמשפיע על איך נראה הבית חינוך ילדים וכו'.

הצלחה גדולה אחי! מעריך אותך על היכולת שלך להיות בקשר בגיל צעיר גם כשמורכב.

הייתי נזהרת מפעריםשבורת,לב

ומקשר שהוא בריחה.

אתה לא מספיק מכיר את עצמך.

היי, אני ממש יכולה להבין את הדילמה.מדרשיסטית20

מצד אחד יש לך מקום בטוח, מקור חום, קבלה, שיח נעים. מאוד קשה עד מרגיש בלתי אפשרי להיפרד ממקום כזה.

ומקום כזה חד משמעית הוא גם מקום מרכזי בזוגיות בריאה וטובה. חברות היא הבסיס הכי טוב לזוגיות.

אבל, מצד שני עלה בך קול משמעותי וחשוב (שמעיד על בגרות!) ששואל את עצמו- רגע, האם זה שייך לבית שאני רוצה להקים?

אני חושבת שזו שאלה סופר קריטית. שקריטי לעצור ולהתבונן בה. חברות וכו' זה אמנם קריטי, אבל הערכים וסגנון הבית שאתה רוצה להקים זה חשוב לא פחות, בעיני (ובסוף אגב יכול להשפיע גם על החברות ויכולה ליצור לא מעט תקלים שקשה מאוד להתמודד איתם).

הישיבה זה מקום מצוין לעצור רגע, לנשום, להכיר את עצמך יותר, לבנות לעצמך תפיסת עולם יציבה יותר, ו-להתבונן מחדש על הקשר הזה. הייתי אולי אפילו לוקחת איזה הפסקה בקשר, רק כדי להתבונן עליו רגע מבחוץ, עם פחות עירבוב רגשי.

יכול להיות שיש בקשר הזה משהו שממשיך קצת מכוח האנרציה, כי פשוט טוב. גם אם הוא לא נכון לך באמת. וזה שלב טוב לעצור רגע ולהבין מי אתה באמת ומה אתה רוצה, ומתוך כך איזה סוג בית אתה רוצה להקים והאם הפערים האלה שציינת ימנעו ממך להקים בית כזה.

אחרי שלב הבירור אני חושבת שנכון לשתף אותה, לשמוע מה יש לה לומר בנושא- אולי היא מזדהה עם הערכים שאתה מחפש? אולי היא מחפשת להיות במקום אחר מהמקום שהיא נמצאת בו עכשיו?

בהצלחה רבה! בע"ה שתהיה בהירות הדרך

אני חושב שכדאי להוריד מינון ולתת לישיבה ולמדרשהנוגע, לא נוגע

לעשות את שלהם (וגם בלי קשר לעניין, כדי שהישיבה תחדור מומלץ כמה שיותר להיות עם הראש בישיבה).

יכול להיות שאחרי כמה זמן כבר יהיה ברור לכם לאיפה זה הולך. ואם תהיה פרידה, טוב שזה יבוא ככה, בהדרגתיות, ולא בבום של פרידה.

זה תלוי גם לאיזו מדרשה היא הולכת. אם היא הולכת למדרשה שהקו שלה דומה למה שאתה רוצה, יש יותר סיבה לתת הזדמנות.

עזוב תחולצה מכנסיים.. המה שתפס אותי זהכְּקֶדֶםאחרונה

המקום הנפשי שממנו נכנסת לקשר.

כל דבר שמשמש מעין בריחה הוא שלילי

נכון, אנחנו לא אמורים לבוא לקשר מושלמיםץכל אחד והשריטות שלו. אבל קשר שהוא בסופו של דבר מעין בריחה זה לא נכון לך וזה לא פייר גם כלפי הצד השני (במידה והיא באמת בונה עליך)

רק כששני הצדדים לא רציניים לחתונה אני יכול להבין את ההיגיון במהלך כזה כי מלכתחילה זה לא רציני. אבל גם זה שלילי, רק פחות

אגב העניין עם הצניעות הוא מאד חשוב, אבל הוא יותר גמיש ודינאמי.

אשמח לחכמת ההמונים (ובעיקר ההמונות)מה כבר ביקשתי

כבר תקופה אני במסע של החיפוש. בזמן הזה אני משתדל מאוד לא לשקוע בכל הבאסה שהתקופה הזאת מזמנת (למרות שמדי פעם זה בלתי נמנע, כמו עכשיו), ועברתי עם עצמי ועם אנשים טובים תהליכים באמת מופלאים ביחס שלי לעצמי, ובהסתכלות שלי על קשרים ועל תקשורת בכלל. אחת התובנות החזקות שהתחדדו אצלי לאחרונה זה שיש לי צורך עמוק (לא יודע בדיוק ממה הוא נובע, אולי אירועי ילדות וכדו') בהדדיות בקשר. אני מאוד אוהב ורוצה להשקיע ולהעניק, אבל היו לי קשרים שהרגשתי שזה מרוקן אותי פשוט כי לא קיבלתי הערכה מהצד השני. נסיעות שנסעתי וקניות שקניתי נלקחו כמובנים מאליהם, ובאופן כללי לא הרגשתי בשיח שבאמת מתעניינים בי. לא הרגשתי שהיא שואלת אותי שאלות כנות עם רצון באמת להכיר אותי, אלא הרבה פעמים הרגשתי שאני נשאל שאלות כדי לראות האם אני מתאים לה, מה שנתן לי תחושה רעה של חוסר ערך עצמי ורצון "להוכיח" את עצמי בקשרים האלה, מה שהוביל לריצוי וכדו'. פשוט הבנתי שאני צריך מישהי עם אינטליגנציה רגשית גבוהה, שיודעת לתת מקום, להקשיב הקשבה פעילה, שמתעניינת, משקיעה ובאה לקראת. לא מישהי "רגישה" שה"עומק" שלה הוא הרגש שלה בלבד והכל סובב סביבו, בלי לנסות להיכנס לראש של השני, אלא מישהי שרגישה לאחר ויודעת לקחת צעד אחורה בשביל השני. מה שאני שואל זה האם זה נכון? הרי ודאי שתפקידי כה"גבר" בקשר דורש ממני את ההובלה, יציבות, השראת ביטחון וכו' וכו' אבל אני מרגיש שבשביל שאני אוכל לתת את הנ"ל מעצמי באמת, בדרך המיוחדת שלי, אני צריך קודם כל הערכה. אני לא מחפש שיקנו לי מתנות או שילטפו אותי, אבל אני כן רוצה שכשאני משקיע ונוסע רחוק או מביא איזו הפתעה, שהיא פשוט תחייך, תסתכל לי בעיניים בכנות ותגיד "תודה רבה, זה ממש לא מובן מאליו". אני מחפש את ההדדיות הקטנה הזאת, להרגיש שזה גם בא ממנה, וזה דבר שחשוב לי כבר בתחילת קשר...קיצור מה דעתכם? אני טועה בהסתכלות שלי על מקום האיש ביחס לאישה בקשר ואני צריך לעבוד על זה? מה שאני מתאר לא קיים? זה קצת מתיש לא למצוא את זה שוב ושוב ועד שכן יש משהו בכיוון הוא נחתך...

בעז"המה כבר ביקשתי

התשובה לשאלה ששאלת היא כן, מאוד נהניתי מהמפגש איתה, כי הרגשתי את ההתעניינות וההערכה ממנה בצורה פשוטה, ואפשר לומר שממש ראיתי והרגשתי את מה שאני מחפש, פשוט זה נפל על דברים אחרים. אני מבין מה שאת אומרת ונראה לי זה בדיוק מה שאני מכוון אליו. לתת ולהרגיש שאני רק רוצה להמשיך לתת (את המילה "פידבק" כתבו בכותרת של השרשור, לא השתמשתי בה והיא קצת לא מתאימה למה שהתכוונתי...) כי אני מרגיש שהנתינה ממלאת אותי בגלל מי שאני יוצא איתה, לא בגלל שהיא בפועל אומרת "תודה" או נותנת חזרה, אלא כי בשדר שלה אני מרגיש שהיא באמת נוכחת בקשר...

כן, אני מבין מה את אומרת על להשליך על הקב"ה, אבל אני מנסה גם לראות איך אני יכול לתרום לזה מההשתדלות שלי, איך לסנן הצעות או לחתוך כשזה באמת חסר לי. בסוף את צודקת שיש דברים שלא בשליטתנו, אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים ואי אפשר להחזיק הכל ביחד....בעז"ה שנזכה...

אולי יעניין אותך