אז בעקבות השרשור בעניני מחזור על מעורבות הבעל בנושאmiki052

מאוד חשוב לי לשאול כמה שאלות

אבל קודם להביא רקע מאין נובעות השאלות.

 

אז ככה,

חלקן טענו כאן שהבעל אמור להיות מעורב וחלקן לא...

אין לי מושג מה אבא שלי ידע או יודע עלי, בנושא המחזור.

אני זוכרת שהייתי אצל חברה והיא צרחה בקולי קולות "אבא, תביא לי פד" וחטפתי הלם!

קינאתי בפתיחות והזרימה בנושא מול אבא שלה.

אך לא העזתי לדבר.

אצלנו בבית לא היה דיבור על זה מעולם (עם אבא שלי)

מעולם לא ביקשתי ממנו פדים, או דיברתי שכואבת לי הבטן כי יש לי מחזור.

מעולם.

הכנה למחזור לא קיבלתי.

ידעתי רק מחברות.

אחותי הגדולה שכחה פדים מלאים בריצפה וצעקתי, יואוו יש כאן מלא דם.

אימי באה ואמרה לי משהו כמו "תכף גם לך ירד דם" אניני זוכרת את המשפט המדויק.

מה שבטוח שנתקפתי חרדה ומאז בדקתי יום יום מתי יורד לי דם.

אז הכנה נורמלית לא היתה ומיותר לציין איך קיבלתי את המחזור.

 

למזלי, אני אדם מאוד פתוח, מאוד ולכן הכל ידעתי מחברות.

אך השאלה היא

איך באמת זה עובד?

מה מספרים לילדה?

מה תפקיד הבעל בנושא?

יש הדרכות לנושאים כאלה?

 

חושבת על זה הרבה ומדברת על זה עם בעלי, איך ,מה ומי.

למרות שביתי היקרה בת 4+

 

אשמח לתשובות

דברים שונים לגמרי - מעורבותו כבעל עם אישתו לבין מעורבות כאבאקרן-הפוך
לשאלה הכללית - איך מכינים את הבת לקראת ההתפתחות הגופנית, יש כאן מידי כמה שבועות שרשורים מחכימים.

למשל:
באיזה גיל לדעתכן - הריון ולידה

לאבא אין תפריד בשיחה זו.
זו שיחה אמא עם בתה בלבד.
תודה על הקישור!miki052


אחפש גם קודמים ואצרף.קרן-הפוך
הגזמתמיואשת******
אפשר לומר שהאבא לא חייב להיות בשיחה הזו. ושזו יכולה להיות שיחה רק אמא (כך זה אצלינו) אבל בפירוש למי שרוצה יש מקום גם לאבא בשיחה הזו.
לא נראה לי שיש משפחות בהן שני ההורים יושבים עם המתבבגרתקרן-הפוך
בת ה 8, 9 או 10 לשיחה על ההתבגרות הגופנית של הבת, לקראת קבלת הווסת.
אני לא מכירה זה לא אומר שאיןמיואשת******
ובטח לא אומר ש- לאבא אין מקום בשיחה הזאת וזה רק של אמא ובת. זה ניסוח נחרץ מדי לדעתי
מניסיון של הביישנות של הבנות בחיים לא הייתי משתפתהיכונו
אבא בשיחיה כזאת. זה מאוד מבייש אותן ומאוד לא צנוע. גם האבא מאוד נבוך ובכלל זה לא צנוע מכל כיוון שתיסתכלו
לא מכל כיוון שנסתכל מחי
תלוי מאוד מאיזה כיוון מסתכלים...

אבל חוץ מזה אין שום סיבה שהשיחה תבייש את הבת! (לא מתייחסת לנושא של האבא כרגע, נניח שרק האמא מקיימת את השיחה) אם הבת יוצאת מהשיחה בהרגשה מבויישת ונבוכה, זו הבעיה של האמא, שהיא בעצמה מתביישת ונבוכה לדבר עם הבת שלה על הנושא, וזה לא אמור להיות כך.
בת שנורא מתביישת ונבוכה, זה בדיוק מהסיבה הזו, שכל מה שאומרים על המחזור זה שהוא לא צנוע ושצריך להסתיר אותו, ואם לא אומרים את זה אז לפחות משדרים את זה בצורה שמתלחששים על הנושא בחוסר נוחות.

ושוב, זה בלי קשר לאבא. גם אני חושבת שרוב השיחות האלה מתנהלות בין האמא לבת והאבא לא כל כך קשור. אבל לא בגלל שהבת מתביישת ונבוכה, כי המטרה היא שהיא תהיה שמחה וגאה.
אגב נזכרתי שאני מכירה משפחה אחת שזה התפקיד של האבאמיואשת******
זה באמת מוזר לי. אבל ככה זה שם. לאמא כנראה מאד לא נוח השיחה הזו.
בכל מקרה אצלינו אבא יודע שיצאנו לשיחה, כשחוזרים שואל איך היה, ובשיחה עצמה אני גם מדברת קצת על מוגנות ומזכירה שחייבים לפנות לאמא ואבא בכל נושא. כך שאבא לא ממצא בשיחה אבל בהחלט יש לו תפקיד בה
בחיים לא דיברתי על הנושא הזה עם אבא..🥺חדשה כאן 1
בעיניי זה הלם מוחלט לשתף את האבא בנושא הזה .. לא מתחבר לי מה לו ולמחזור של הבת שלו .. (לא להרוג אותי) גם את
אמא שלי כמעט ולא שיתפתי קיבלתי מחזור פעם ראשונה וזהו לא היה על זה שיח יותר אף פעם בבית ועד היום שאני בת 26 .. בעלי מעורב בהחלט משתפת שקיבלתי מבקשת שיקנה לי תחבושות שיביא לי כדור עם צריך, כואב לי, 7 נקיים, מקווה, טבילה .. וזה לגיטימי בעיניי

לגבי הבת שלי .. לא יודעת מה יהיה 🤷🏻‍♀️
לא דיברתי על בעל ואישתו. בזה אין צל של שאלה.miki052


מסכימה שיש כאן שני נושאים שוניםמחי
הכנה מתאימה, ומעורבות של הבעל-האבא.
לגבי ההכנה באמת היו פה כמה שרשורים לאחרונה.
לגבי הבעל, גם אני בתור ילדה לא דיברתי על זה עם אבא שלי, וכששמעתי מחברה שהיא מבקשת מאבא שלה לקנות לה פדים ושהוא תמיד יודע כשהיא מקבלת זה היה לי מאוד מוזר, בקושי מאמא שלי העזתי לבקש פדים, וכשגדלתי קצת פשוט קניתי לבד. אבל בבית שלי אני מקווה מאוד שהבנות שלי יהיו הרבה יותר פתוחות איתי בנושא (שזה תלוי כמובן בי ואיך אני אדבר איתן ואציג להן את זה), וגם עם בעלי. אני לא אומרת שבת צריכה לספר לאבא שלה כל פעם שהיא מקבלת, זה תלוי מאוד בקשר שלהם, בנורמות במשפחה ועוד, אבל אני גם אני חושבת שזה צריך להיות כזה סוד גדול, ובטח שלא משהו להתבייש בו. ואם הבת שלי תשב עצובה ומכווצת מכאבים על הספה (והלוואי שלבנות שלי יהיו מחזורים יותר קלים ממני!) ואבא שלה ישאל אותה מה קרה ולמה היא מצוברחת, שהיא תוכל לענות בפשטות שהיא קיבלה מחזור וכואב לה, וכולם עצבנו אותה ויש לה עצבים.
זו דעתי בנושא בנתיים, בתור אמא לשני בנים
*לא* חושבת שזה צריך להיות כזה סוד גדולמחי
זה העניין שאצלנו זה היה סודmiki052

והייתי היחידה שחופרת ושואלת שאלות ,ורוב הזמן לא היו תשובות.

אז פניתי לחברות.

 

ולגבי העניין שזה 2 נושאים,

שאלתי היתה יותר לכיון הבעל - האם זה נורמלי שמעורב.

כי ממה שאני זוכרת בצעירותי שזהו נושא "מוחבא",

עד כדי שאם לא חשתי בטוב (וסבלתי יופי מהמחזור) אם אבי היה שואל לשלומי הייתי מספרת שאיני חשה בטוב.

אמא שלי אף פעם לא הסתירה ממני, ככה שלא הייתי צריכה "שיחה"כי לעולם חסדו
מיוחדת על זה.
הייתי ילדה שכל הזמן יש לה שאלות ואמא שלי ידעה לענות עליהן בחכמה.
כשקיבלתי מחזור היא ממש ממש שמחה, אצלנו במשפחה זה עניין מרגש.
היא שאלה אותי אם אפשר לספר לסבתא וזה היה רגע מרגש.
ברור לי שהיא סיפרה מיד לאבא שלי ולמרות שאף פעם לא דיברנו ממש על זה - הרגשתי בנוח לספר לו שכואבת לי הבטן וכו'.
האמת שאני לא מבינה איך אמא יכולה לא לספר לאבא על מאורע כל כך מרגש ומיוחד.

כואב לי מאודדדד כשאני מקבלת מחזור, ככה שבלי שאני ארצה כל הבית ידע שקיבלתי כי הייתי ממש בוכה מכאבים...

בגדול, חינכו אותי שזה רגע שצריך לשמוח בו (עם כל הכאב ) וממש לא להתבייש או להסתיר כי אישה היא דבר מדהים וכך גם כל הנושאים סביבה כמו מחזור, התפתחות, מקווה וכו'.
מהמם. חמודה אמא שלך ששידרה לך שזהחדשה ישנה
משמח ומרגש.
מאוד מזדהה איתךמקווה מאוד
עם הסיפור והקנאה בחברה שאבא שלה שותף
והרצון שבעלי יהיה שותף בעה בבוא העת...
ואני לא יודעת איך עושים את זה..
אוקי אז הננימיואשת******
כרגע בקצרה
שיחה אני עושה איתן בגיל המתאים לדעתי זה איזור 11 או שרואים שמתחילים סימנים
יוצאים לשוקו ועוגה, אני מציירת רחם מסבירה על ביצית, זרע, הריון, דם וכו. אשמח לפרט ביום רגוע יותר.
לגבי האבא- אבא שלי שמח לשמוע שקיבלתי מחזור בגדול לא דיברתי איתו על זה אם לא היה תורך אבל אם היה יכלתי לומר
יש לי כמה חברות שאבא שלהן האחראי הבלעדי לקנות הפדים (גם אצלינו זה כך היום)

בבית שלנו- כשהילדה קיבלה וסת ראשונה עשינו מזה עסק גדול, שמחה, מזל טוב, אבא ואמא מתרגשים, בעה הגוף שלך פועל כמו שה התכוון ותוכלי ללדת ילדים, מכינים איזה ארוחת ערב חגיגית.
ב״ה זכיתי, ואני אומרת בלשון זכות כי אני מרגישה ממש לא קשורה לזה זה הכל בעלי- שיש להם קשר מדהים איתו. הן לא באות לספר לי או לא כשהן מקבלות אבל בכיף יגידו אני לא מרגישה טוב כי קיבלתי מחזור. ואני חושבת שזה פשוט מבורך ומיוחד. למה ילדה צריכה להסתיר מאבא שלה למה היא לא מרגישה טוב? למה ווסת צריכה להרגיש כמו משהו מלוכלך ולא בסדר ושמסתירים אותו מהאדם שהכי אוהב אותך בעולם!?
נכון שזה משהו נשי. אז לא נפרט לאבא מה וכמה ואיך, אבל את עצם העובדה שעכשיו יש מחזור ולכן לא מרגישים טוב או נשארים בבית או... להסתיר מאבא? ממש חבל בעיני.
זאת הגישה שלנו ואני מאד מחוברת אליה ומודה לבעלי שהוא כזה אבא מיוחד
אם הייתי מסתירה ממנו את הווסת הראשונה וואי וואי. לא יודעת מה הוא היה עושה לי 😆
מהממת!!! הלוואי עליי היה לגדול ככהמקווה מאוד
ובע"ה לגדל ככה...
בכלל אני ממש מסכימה עם הגישה שלך מהשרשור ההוא
מצטרפת^^^מטילדה

אצלנו בקושי עם אמא דיברנו על זה

מזל שאנחנו הרבה אחיות אז היה לנו אחת את השניה..

עם הקטנה כבר הכל הרבה יותר פתוח - אבל תכלס בזכות אחיות שלי...

 

בינתיים יש לנו רק  בנים אבל אני כל הזמן חושבת על איך לעשות את זה בצורה בריאה ונכונה...

מחכימה ממך מאד (מקווה לזכור את זה כשיגיע הזמןחושף שיניים)

תודה רבה! שמחה שהועלתי למישהי מיואשת******
אז עונה מהצד השני..באר מרים
(מיואשת יקרה, אוהבת אותך מאוד ונשמע שמערכת היחסים של בעלך עם הבנות מדהימה, ובכל זאת..)

ברור שאדבר עם הבנות שלי לפני.. כבר מתחילה לתכנן..

וברור שנדאג שבעלי יהיה מעודכן..

אבל כחלק מהחינוך שלנו לצניעות, לא נראה לי ששייך שהוא ידע בדיוק מי מקבלת מתי..

כמו שלא נראה לי שהוא חייב לדעת מתי היא תתחיל ללבוש חזיה..

וגם אם יהיה צורך שיקנה פדים הוא לא חייב לדעת עבור מי.. (ומסכימה שאם ידע, זה לא סוף העולם..)

בתור אמא לבנים מתבגרים, זה אולי קצת שונה.. אבל אין לי מושג בדיוק מתי צמחו להם שיירות במקומות הצנועים ומה קורה איתם מבחינת קרי לילה..
בעלי משוחח איתם על הדברים האלה בגיל המתאים, ואני לא מרגישה צורך לחפור..
זה לא ממש מקביל לווסת, אבל קצת..

בכל זאת, העולם של גברים ונשים קצת שונה ולכן מזל שיש הורים משני המינים..
ומה הוא חושב על זה?מיואשת******
אני חושבת שלקחו את הצניעות למקומות שלא הכונה אליהם. אבל זה כל משפחה והחלטתה.
לגבי וסת ראשונה וודאי שזה לא קשור לצניעות
ובנים מתעסקים בווסת של נשים מבחינת לימוד תורה פי אלף מאשר הנשים עצמן.
אבל שוב זה כל משפחה והחלטה
רק מענין אותי אם דיברת איתו ומה הוא חושב

ואגב, מה זאת אומרת מי מקבלת ומתי. הן לא באות ומעדכנות היום קיבלתי. אם זה לא כואב יכול להיות שהוא בכלל לא ידע שמישהי קיבלה החודש. אבל בהחלט אם לא מרגישים טוב זה כבר לא ענין של לדעת מי קיבלה מתי אלא זה ענין שצריך להסתיר מאבא למה לא מרגישים טוב ואי אפשר לומר בפשטות כואבת לי הבטן כי אני במחזור.

יש גם עוד מקומית, למשל מתכננים נופש משפחתי עם בריכה. צריך לחשוב על התאריכים, לפעמים זה מתפשל ויום אחד הן לא יכולות להיכנס לבריכה.
בחופש הגדול יש טיולים כמשפחה שלא מתאים לעשות עם בת במחזור. יש פה משפחה , אם צריך להסתיר מאבא דברים שמשפיעים על ההתנהלות המשפחתית או ההרגשה הפיזית של הילדה לענ״ש זה בעייתי ומוביל למקומות לא טובים בקשר
עוד כמה דוגמאות שעולות על דעתימיואשת******
חופש ובריכה כבר אמרנו
אבל סתם, סעודת שבת, ילדה שנעלמת באמצע הסעודה מלא זמן לשירותים ואבא שמתעצבן ותצועק מה זה פה אמצע הסעודה תחזרי מיד לשולחן. למשל.
ילדה שחוזרת הביתה ובוכה באופן מופרז ומוגזם מאד מאד על הערה די שולית שאבא העיר לה. אבא נפגע וגם כועס.

אלו דברים שקרו אצלינו, לא ממציאה. מחזור הוא משהו שמשפיע על חיים של אשה גם לפני שהיא התחתנה ואם היא צריכה להסתיר אותו בתוך הבית שהיא גדלה בן ואין לה לגיטימציה לומר שהיא במחזור לבן אדם שאמור להיות הכי קרוב אליה בעולם, זה יוצר מצבים בעייתיים ולא פשוטים.
לא מבינה מצב שבו ילדה יכולה לומר שיש לה כאב ראש והיא צריכה אקמול אבל לא שיש לה כאבי בטן בגלל המחזור.
צניעות זה אם אין סיבה, אז אין. לא סתם לבוא ולספר מה ומתי וכמה דימום.
אבל במצב שזה משפיע פיזית זה לא הענין של לשתף כמו הענין של להסתיר . ילדה שצריכה כמה ימים בחודש להסתיר מאבא שלה למה היא מרגישה לא טוב... לא בריא לדעתי.
יש לי אחת שכמעט כל פעם מקיאה. נראה לי דיברתי על זה פעם פה. מה נעשה? באמת היא תסתיר? וגם אם היא לא אומרת הוא כבר יודע שמקיאה =מחזור.
אחת באמת לא כואב לה כמעט ולכן לא כל חודש אנחנו יודעים שהיה לה או לא. גם אני לא .

אני מעלה את הנקודות האלו כי נראה שאת חושבת על זה לעומק אז נקודות למחשבה... 🙂
את מעבירה קורסים?שלומצ'
איך את עושה את זה??
הכל כל כך בהיגיון פשוט ובריא.
גם אני רוצה ככה.
וואו. הממ. תודה רבה!מיואשת******
זה הרבה מחשבה. באמת הרבה
ומלא טעויות מן הסתם
משתדלים
והמון המון המון סייעתא דשמיא
(ובעלי מיוחד בזכות עצמו אני לא עשיתי כלום בנושא. )
אבל הי, שיחה על יחסים ממש לא עשיתי ואני נבוכה ומתוסכלת רצח. אז יש לאן לשאוף...
תודה על המחמאות! 💕
ברןר שזו גם דעתו של בעלי..באר מרים
ושוב:

אמנם אין לי נסיון עם בנות מתבגרות אלא עם בנים..

אבל יש הבדל בין "לא לשתף" לבין "להסתיר"
ברור שבעלי יודע מה זה מחזור ומניחה שבמידת הצורך אפשר תמיד לרמוז לו או שיבין לבד, או שאוכל לשתף אותו בינינו בחדר כשצריך. אבל עדין אני לא חושבת שנכון שיהיה שיח פתוח בינו ובין הבנות בנושא הזה..

גם לי אישית, ואני ממש לא באה ממשפחה דוסית, היה שיח מאוד פתוח עם אמא שלי ואחותי בנושא, ואבא שלי אף פעם לא היה מעורב.
באותה מידה כשהייתי בסניף מעורב, בין הבנות היה שיח פתוח בנושא, ובחיים לא חלמנו לשתף את הבנים. לדעתי זה פשוט נושא של בנות שבנים לא קשורים אליו חוץ מהבעל..

כמו למשל (ועם זה אני מתמודדת כבר היום בגיל 11) שאם הבת שלי לא מקפידה של צניעות ויושבת בצורה שרואים לה, או לובשת בגד פתוח/צמוד/שקוף וכו.. ברור לנו שרק אני אדבר איתה על זה ובעלי לא. מקסימום להסב את תשומת ליבי שאטפל בזה.

אבל שוב, מניחה שכל משפחה והגישה שלה..
אז אני כן באה ממשפחה דוסית...מחי
ואמנם לא דיברתי עם אבא שלי על מחזור, אבל אם אמא שלי לקחה יום אחד את כל הבנות לקנות חזיות הוא ידע מזה. אחרי הכל הוא משלם על זה...
על בגדים הוא באמת לא העיר לנו, אבל כן היינו יכולות לשאול זה צנוע לעשות כך וכך? והוא היה מביע את דעתו, לא רק אמא שלי.
כן.. שתי חזיות לשתי בנות = 800₪מיואשת******
כדאי מאד שאני אסביר איך הם נעלמו ביום אחד ואפילו אין משהו שאפשר להראות לו
ושכחתי את הדבר העיקרי שרציתי להגידמחי
שזה ממש לא דומה לשתף את אבא במחזור או בנים בסניף... לא הבנתי את ההשוואה. כי שניהם בנים? אבא זה אבא, וגם הלכתית מותר לו בעניינים של קירבה
בדיוק. ממש לא הבנתי מה קשורה ההשוואהמיואשת******
מסכימה עם שתי הגישותאר
גם של באר מרים וגם של מיואשת.
אם אני זוכרת נכון, מיואשת יש לך רק בנות?

לדעתי זה שונה כשיש בהית בנים גדולים, אולי מול אבא זה בסדר ורצוי לדבר על זה אבל מול האחים אם הם גם בגיל ההתבגרות זה קצת שונה.

אישית אמא שלי הכינה אותי למחזור ואף פעם לא התבידתי ממנה.
מול אבא שלי לא דיברתי על זה אבל כן פעם בא במיוחד לאולפנה כדי להביא לי כי שכחתי פדים וקיבלתי פתאום.

כרגע אני עם בנים גדולים יותר ובת בת שש אז נראה מה יהיה.

מניחה שבעלי ידע כשהיא מקבלת ואשמח דתהיה פתיחות, רק לא יודעת איך זה אמור להתנהל מול האחים הגדולים....
נכון. אבא ואחים זה שונה מאדמיואשת******
אבל אני לא חושבת שאם היו אחים בבית הן היו יותר מסתירות מאבא. זה לא קשור
באותה מידה הן לא מדברות על זה עם אחותן הקטנה ומבחינתה מחזור זה סידור של ראש השנה 😆 כך שאפשר מצוין לשתף את אבא ולשמור על צניעות מול שאר המשפחה
מה את מגדירה שיח פתוח?מיואשת******
בעיני שיח פתוח זה לומר - וואו יש לי היום דימום כבד כל שניה אני הולכת להחליף פד.
נכון. ממש לא מתאים לומר לאבא כזה דבר.
לומר לאבא ששואל למה את במיטה- כואבת לי הבטן יש לי מחזור, בעיני זה לא שיח פתוח זה שיח ״לא מסתיר״. הווי אומר נורמלי.
כמו שאמרתי, אם איי סיבה לדבר על זה גם אצלי זה לא שהם פוצחות בשיח עם אבא שלהן על הנושא. ואם מישהי בוכה מאיזה שעות שהוא אמר בצורה הזויה ואני רואה שהוא לא מבין או מתעצבן אני עושה לו עיניים בצד והוא קולט. לא אמרתי שאנחנו צווחים בבית כל היום על ווסת. הקטנה שלי ביסודי ואין לה מושג מה זה אז את מבינה ששומרים על צניעות ומינימליות בצורה הדיבור בבית
אבל אם נגמר הפדים והוא יצא לקניות אפשר לבקש
ואם לא מרגישים טוב אפשר לומר למה
ואם לא הולכים לטיול השנתי כי הוא כולו במים אפשר לומר למה ולהתבאס יחד .
זה לא מתפתח לכדי שיח על הנושא, זה פשוט דיבור נורמלי- בעיני- בין אבא ובת. ולא לדבר ככה זה לדעתי כבר הסתרה, לחשוב על תירוצים ולומר חלקי אמיתות לאבא שלך.
אגב, מענין שפתחתי את השאלה הזו בפורום מתבגרות (הסגור) ושם בינתיים כל מי שענתה לי ענתה כמוני. מענין אם זה קשור ללפני ואחרי - כלומר אם מי שמתנסה בזה מבחינה מעשית דעתה משתנה. לא יודעת.
אגב שתייםמיואשת******
בהחלט הוא יכול לומר לאחת הבנות שלדעתו הבגד צמוד מדי.
ולא יודעת אם זה נכון אבל שמתי לב במשפחתי וסביבתי הקרובה שבתים שיש בהם הרבה בנים ואז בנות יותר היסטריים בכל הקטע של צניעות ומעורבות של האבא קטנה משמעותית מול הבת בקטע פתוח. ובתים שיד בהם קודם בנות ואחר כך בנים האבא הרבה יותר קרוב ויום יומי עם הבנות גם בנושאים כאלו. אולי זה סתם אצלינו אבל זה מענין מאד
אבא שלי כן היה מעיר לנו לשבת בצניעותmiki052

בקטע שנניח היינו יושבות עם רגליים בצורה לא הכי "מחמיאה", או על חצאית קצרה מידי.

 

אבל כשזה הגיע למחזור או פדים או כאבי בטן לא היה שם שיח. לא מבינה למה.

 

אני חושבת שהם היו ועדיין מאוד מאוד סגורים ומשם הכל נובע (יותר אמא שלי)

סגורים ברמה מטורפת.

 

 

 

מסכימה איתך.מתואמת

אני חושבת שזה גם חלק מהעניין להרגיל את הבת שענייני וסת הם אישיים - כי זה מה שיהיה כשתתחתן. כשנשואים לא מפרסמים מתי האישה קיבלה - זה דבר אישי של בני-הזוג, הרי.

אז לכן את שיחת ההכנה להתפתחות הנשית אמא עושה בשקט - ובהתלהבות רבה! - עם הבת. מסבירה לה מצד אחד כמה זה יפה ומרגש ומשמח, ומצד שני כמה זה אישי ופרטי. ובעצם - אין סתירה בין הצדדים.

אז זה לא אומר שצריך להסתיר בכוח מאבא את הפרטים האלו, אבל הוא לא צריך להיות שותף מלא. הוא יכול לדעת שהאם כבר קיימה את השיחה עם הבת, יכול לדעת באופן כללי שהיא כבר קיבלה בפעם הראשונה, יכול אפילו לקנות לה פדים אם הוא אחראי הקניות בבית. ואם נגיד היא עצבנית וכאובה בגלל הווסת - אפשר לרמוז לו את הסיבה בצורה שרק הוא (ולא הבנים המתבגרים בבית) יבין.

כנ"ל לגבי ההתפתחות הגברית של הבנים - אני לגמרי חושבת שאבא הוא זה שצריך להסביר להם על כך, כי הוא יבין אותם הכי טוב, ויוכל להסביר להם את זה בצורה הכי טובה.

ואי בתור אחת שחברות שלה ידעו בדיוק מתי היא במחזורטארקו
ואיך וכמה ולמה

זה לא קשור בכלל בכלל לאחרי החתונה. בכלום.

ולהסתיר רק כי אחרי החתונה זה יהיה מוסתר זו טעות בעיני.
גם אצלנו הייתה אופנה כזומתואמת

שכולם יודעות על כולן מתי הן במחזור.

בעיניי זה לא בריא. לדעתי צריך להתרגל שזה משהו אישי. (אישי, לאו דווקא מוסתר)

אבל לא באה להתווכח...

אני לא חושבת שזה עניין של אופנהטארקו
זה פשוט נוח וטוב לשתף חברות, וזה דבר כל כך סיוט ומעצבן שטוב שיש אנשים בשנים הראשונות שאפשר לפרוק והן יבינו אותך...

אבל כנראה שנישאר חלוקות כי התפיסת עולם שלנו שונה
לשתף חברות קרובות - זה משהו אחדמתואמת

לצעוק בקול רם לרחבי הכיתה "אני בדודה!" (הכינוי שהמציאו אצלנו למחזור...) - זה משהו אחר...

זו דעתי

התכוונתי יותר לראשון.טארקו
אז זה דווקא בסדר, גם בעיניי...מתואמת


אצלי כשגדלתי לא היתה פתיחותאמא6
לא עם האמא וודאי שלא עם האבא (אמא שלי דברה איתי פעם אחת על הנושא וזהו). הלואי שאזכה להיות בקשר יותר קרוב ופתוח עם הבת שלי...
ובהקשר הזה אני נזכרת שפעם נסעתי לחברה לשבת (כשהייתי כבר באוניברסיטה) וכשהגעתי אליה חלק מההכירות עם הבית, היא הראתה לי בשיא הטבעיות איפה יש פדים ואיפה אפשר לזרוק, כדי שאדע אם אצטרך. כל כך נהניתי מהפתיחות והטבעיות שבה התייחסה לנושא, שראו שנבע מאוירה פתוחה וזורמת בנושא בבית
אצלנו אבא לא היה מעורב אבל זה לא הפריענועה נועה
כי אמא התייחסה לזה בצורה מצויינת. הגיוני שהוא ידע (טוב, אצלי לא היתה ברירה באמת קשה לי להעריך מה היה עם אחיות שלי) אבל עדיין לא שיתפתי אותו והוא מעולם לא קנה לי פדים, ועדיין לא נהיה לי אישיו סביב הנושא. לדעתי הקושי שלך נובע קודם כל מזה שלא היו שום הדרכה ויחס נורמליים מהבית, גם לא מצד אמא או האחיות. את מחברת פה בין שני החסכים וזה לא נכון. בהחלט יכול להיות שאם אמא שלך היתה כתובת בשביל זה הסיטואציה הזאת עם אבא של חברה שלך לא היתה מעוררת בך קנאה.

בקטע של הבעל אני אישית שחררתי. יש לנו תפיסות קצת שונות בנושא וניסיתי לדבר איתו על זה, אצלנו לפחות הוא לא מבין מה הקטע לחפור על זה מגיל אפס של הילדה וזה סתם מתסכל אותו. אני אפילו לא בטוחה שזה חינוך מהבית כמו זה שהוא לא גדל עם אחיות שלו ממש, הוא כבר היה בפנימייה כשהגדולה מבין הבנות הגיעה לתחילת גיל ההתבגרות... אז אמרתי לו מה שכבר אמרתי ומבחינתי זה עניין שלו. כמו שאני מכירה אותו - אני מאמינה שכשהגיל הרלוונטי יתקרב והוא יבין שההתנהלות שלו בנושא תשפיע על הקשר שלהם לכאן או לכאן, הוא יעבוד למצוא את הדרך שלו וגם יהיה יותר פתוח לשמוע. היום (היא בת 4.5) יש להם קשר מאוד מיוחד וברור לי שאם הוא יבין שסגירות בנושא הזה תקלקל את הקשר הזה הוא יעבוד על עצמו. מהצד השני, בכלל לא ברור לי, כמו שאמרה באר מרים, שצריך שהוא יהיה מעורב במאה אחוז ורק ככה יהיה קשר טוב. צריך איזון בריא. אני מאוד אוהבת את אבא שלי וזה שלא סיפרתי לו כשהיו לי כאבי מחזור לא השפיע על זה. אני כן חושבת שזה דור אחר ושחשוב שהיא תדע לפחות שהוא נינוח בעניין ולא לחוץ רק מלשמוע או לדבר על זה.
אמא שלי דיברה איתנו על זהים...

אף פעם לא עם אבא שלי, נראה לי לגמרי לא שייך שיהיה מעורב בזה

אז שאלתי את בעלי מה הוא חושבמחי
והוא אמר שלדעתו זה מאוד שונה לפני החתונה ואחרי.
אחרי החתונה המחזור קשור לנידה, שבעה נקיים, מקווה, אישות, וזה בין האשה לבעלה ואף אחד לא צריך לדעת מזה. בתור אבא הוא ממש לא אמור לדעת שהבת הנשואה שלו קיבלה מחזור.
לפני החתונה, אין לזה משמעות הלכתית פרקטית, ואין בזה שום ממד אישי של בין אשה לבעלה שצריך להסתיר. יש בזה רק בלגן הורמונלי, מצבי רוח, כאבים, ונערה שסובלת, מי יותר ומי פחות. לדעתו אם זה יכול להועיל שהוא בתור אבא ידע, אז אין סיבה להסתיר. גם אין סיבה סתם לדבר על זה בלי משמעות, אבל אם זה יכול להועיל, ומיואשת נתנה דוגמאות מצויינות לזמנים שחשוב שהאבא ידע, אז בהחלט כן.
ואני מאוד שמחה שבעלי לא נבוך מהנושא ואמר את דעתו לגמרי בטבעיות, חשבתי שאצטרך לשכנע אותו
אהבתי את החלוקה בין אישה נשואה לילדה שעדיין בביתמק"ר
גם אם הילדה עדיין בבית והיא כבר מבוגרת זה נראה לי פחות נושא שיחה, אבל בתור ילדה לא רואה בעיה, אם צריך.

אישית, כל האחיות יש לנו מחזורים קלים ברוך השם, אין סיבה מיוחדת לשים לב שמשהו שונה (חוץ ממצב רוח), לא זוכרת שנתקלתי הסיבה לשתף את אבא שלי שאני במחזור, חוץ מפעם אחת עכשיו שזכורה לי שיצאנו מהבית ספר לפארק מים והייתי במחזור ולא הלכתי והייתי מבואסת ואז אבא שלי גם התעניין למה לא הלכתי אז אמרתי...
והיי, אבא שלי היה ממונה הקניות בבית, אז תמיד אמרנו לו אם צריך לקנות פדים וזה היה ממש בטבעיות
גם אני כמוךאמ פי 5

לא קבלתי הכנה למחזור ולא הייתי עם חברה שיסבירו לי או שסתם נדבר על זה

לא אשכח את איך שבשבת כאבה לי תופת הבטן ואז ביום ראשון הבנתי למה...מטורלל

ואז הסבירו פחות או יותר. אבא שלי ידע שקבלתי אבל רק בפעם הראשונה מהטעם שהוא שמח שהגוף מתפתח כמו שצריך (קבלתי בגיל מאוח יחסית)

שאר הפעמים דאגתי להסתיר. הרגשה שלי לא קשור להלכה

הבת שלי כרגע קטנה (3 חודשים) אבל כשתגדל בעזת השם ברור שאהיה יותר פתוחה ואדבר איתה על זה

אצלי היה ממש טראומהmiki052

בחצי שנה הראשונה לא הלכתי ב-3 ימים הראשונים של תחילת המחזור לבית ספר.

ולא היה מי שיתמוך

רק אחרי שאימי אמרה לי שיצחקו עלי וכולם יבינו שזה מחזור אז "התנרמלתי" כביכול.

אבל בלי שנתנו לי מקום להביע/ לדבר על זה. או שידברו איתי על זה .

ב"ה שלאחר תקופה הכל עבר בזכות הרבה דיבור עם חברות.

 

 

וואו. חיבוק גדול. נשמע ממש קשה!מיואשת******
כן לא היה קל... אך זה היה לפני שנים רבות..miki052

ולכן שואלת ומבררת.

חשוב לי שהבנות שלי תקבלנה את זה בצורה אוהבת ורגועה.

אם תרצי אשמח לפרט בהמשך על השיחה שאני עושה מיואשת******
בהחלט אשמח! miki052


אני חושבת שאעשה איתה ועם אחיותיה שעוד לא נולדו שיח פתוחאמ פי 5

התחלתי ליישם על האחות הקטנה שלי לפני כמה זמן וכל פעם היא אומרת לי איזה כיף שאפשר לשאול אותך את הכל...

(היא כבר לא כלכך קטנה היום כן...)

זה מקסים בעיניי!miki052


מבינה אותך ממש.אמ פי 5

לא הייתה לי את האופציה להיות בבית

אבל דווקא בתיכון עשו מזה ממש סחבק. לא אשכח את זה איך שאחת הבנות אמרה שהיא צריכה ללכת לשרותים והמורה לא הסכימה. אז אותה אחת אמרה נו המורה אבל אני ב...(לא זוכרת את המילה המדוייקת אבל לא היה מקום לטעות)

היא יצאה כמובן ואני חושבת שהמורה התפדחה במקומה 

אני חושבת שתפקיד האבאאושר כפול
להיות שם ולתמוך אם צריך, אבל לא ליזום דיבור ואם יש אמא שנמצאת שם ופתוחה והנערה מרגישה בנוח מולה, אין סיבה לפתוח מול האבא. אני לא חושבת שזה צריך להגיע לרמה שנערה מתביישת מאבא שלה או לא יכולה להגיד לו שכואב לה כי היא במחזור- זה נראה לי קיצוני, אחרי הכל זה אבא.
אצלי ספציפית פעם ממש סבלתי מכאבים במיטה ואבא שלי נכנס וראה אותי ממש בוכה מכאבים, הוא הלך לבית מרקחת וקנה כמה כדורים שהרוקח אמר לו שטובים במחזור- זה עשה לי ממש טוב לדעת שהוא איתי גם בנושא הזה וכואב לו שכואב לי. אבל אבא שלי הוא יחסית פתוח וחוזר בתשובה.

אני חושבת שהכי חשוב שיהיה לבנות מקום להרגיש בנוח לשאול שאלות ולקבל תמיכה ועצות בנושאים שכאלו והדמות הכי מתאימה מראש היא אמא שחוותה את הדברים על בשרה.
אני רק שאלה- לא לימדו אתכן בביה''ס על מחזור??חדשה ישנה
זה חלק מהנוהל שמלמדים בכיתה ה', לא?
לא, לא דיברו על זה מילהmiki052


אם מותר לי לשאול, מאיזה מגזר ביה''ס שלמדת בוחדשה ישנה
אני פשוט בהלם.

לקבל מחזור בלי הכנה קודם, טראומתי למדי!! הצילו... מזל שהיו לך חברות 🙊
אני חושבת שזה היה בית הספר הספציפי שבו למדתיmiki052

לאו דווקא קשור למגזר כל שהוא

כי אחרי מספר שנים כששוחחנו על כך בתיכון, הרבה מחברותיי סיפרו שכן היתה להם הכנה.

 

וזה באמת היה טראומה.

לכן שואלת...רוצה שהבנות שלי יקבלו את זה בצורה הטובה ביותר.

זה מקסים בעיני אבא מעורבהריונית ותיקה
ובנות שלא מתבישות ממנו ומרגישות פתיחות , מודה שאצלי בבית זה לא היה כך.
נראה לי שיש עוד זמן עד שבתך תיהיה בת 9-10 ואז אם היא תרצה אז גם האבא יהיה שותף ואם לא אז רק את .
חושבת שלא צריך הדרכה מקצועית אבל יש המון ספרים חמודים מאד מאד בנושא שיכולים לתת כיוון איך לדבר ומה להסביר ואחר כך גם להשאיר את הספר לילדה .
זה נפלא שאת חושבת על זה וחשוב שהמידע יגיע מוקדם לפני שמדברים על זה עם חברות , כך את נוטעת ביטחון בילדה .
אצלי אבא שלי עושה קניותטארקו
אז מגיל כלום ידעתי שאם אני רוצה פדים, טמפונים וכו- אני צריכה להראות לו את החבילה של הסוג הספציפי שאני משתמשת ולהגיד לו לקנות לי.

זה היה לי הכי רגיל ונורמלי.
אצלנו אבא שלי היה עושה מידי פעם קניותmiki052

 (בד"כאמא שלי עושה) וכשהיה צריך פדים אימי רשמה לו סמס. מטורלל

 

אני באה מהבית הכי סגור בעולםתפוחים ותמרים
בלי אבא (הורים גרושים), רק אמא ושתי בנות.
אמא שלי אדם *מאד* סגור בעניינים האלה.
אישית סבלתי מזה.
מקווה ליצור שיח חופשי ופתוח עם הבנות שלי, גם לגבי המחזור, גם בעניינים שקשורים למיניות, גם בנושאי דימוי גוף.
זאת השאיפה שלי גםאמ פי 5


טוב אז אצלי לא הייתה שיחה על זה בבית לצעריהמקורית

חברות דיברו על זה בכלליות והתביישתי לשאול ממש מה זה כי היה ברור שדיברו איתן על זה בבית ואיתי לא אז התביישתי שידעו שאני לא יודעת ותמיד הנהנתי כאילו אני מבינה במה מדובר

קיבלתי בהפתעה באזור גיל 10 ולקחתי את זה קשה כי לא הבנתי מה קרה ולמה דווקא אני וזכורה לי טראומה מזה

באותו רגע קיבלתי הסבר על היגיינה ואיך עושים ומשתמשים וכו אבל הרגשתי ממש לבד עם זה 

מאז ועד היום לא מדברים על זה יותר 

אני כן ממליצה לדבר על זה ולא להתבייש, בעיקר לתת הרגשה שהשיח הוא פתוח ביניכןו שאין מה להתביש ושאת הכתובת לכל דבר ועניין

כן לתת לזה מקום משמח כמו שמיואשת אמרה, מאוד אהבתי את הגישה של ארוחה או פינוק לרגל העניין.

ולגבי הבעל - הוא צריך לדעת שזה קורה כי זה באמת ב"ה דבר טוב סך הכל אבל לדעתי פה נגמרת המעורבות שלו, וזה בגלל הצניעות של הנושא. מסכימה שאם כואבת הבטן וכו וכו גם הוא צריך לדעת ולא להסתיר כאילו אוי ואבוי וזה דבר שאסור לדבר עליו אבל הוא לא צריך להיות מעורב בזה לדעתי. כמו שבענין התבגרות של בנים אמא צריכה להיות פחות מעורבת כי זה יותר העניין של אבא לדבר איתם. 

איזה שרשור מעניין!ושוב אתכם
קוראת הכל למרות שיש לי בן קטן ועוד בן בדרך
מותר גם לרווקות להגיב?מפצלשת לפריקה

חושבת שיש לי מה להוסיף לדיון,קצת מהצד השני
לאו דווקא ספציפית לפותחת אלא גם למה ש@מיואשת******  ו@באר מרים כתבו והדיון שהתפתח בעקבות זה..

 

קודם כל, אני כותבת מפצל"ש כי מכירים פה את הניק המקורי שלי גם במציאות, וזה הרגיש לי פחות מתאים.

 

אז אנחנו בבית המון (באמת המון) בנות רצופות.

ואמא שלי לא מאוד מחבבת את הסיטואציה הזו של המחזור, ככה שממש ממש הרגשתי את זה בשיחת הכנה שעשתה לי ודי חששתי לפתוח דברים כשהיו לי בעיות בנושא (ואולי גם עד היום מעדיפה לפנות לאחרים...)

 

יום אחד, ברגע של פתיחות (יש כאלה הרבה, אבל לא תמיד מתאים לפתוח כאלה נושאים) נזפתי בה שהיא לא יכולה להמשיך ככה, כי חייבת להיות פתיחות בינה לבין המיליון בנות שמתחתי (אני הגדולה ) איכשהו זה התגלגל לסיפורי הרפתקאות על טבילה צוחק

 

בקיצור, לגבי המעורבות של האבא.

אז אני חושבת שבאופן כללי לא כדאי שהבת תקבל שדר שזה מנותק לגמרי מאבא שלה (ובנים בכלל..) ושאין קשר.

 

במקרה שלנו, אבא שלי בא להגיד לי מזל טוב אחרי שקיבלתי בפעם הראשונה. 
מאוד הובכתי ולא הבנתי מה הקשר, היום אני מבינה ושמחה על שזה היה ככה.

אבא שלי הוא גם אחראי על הקניות של כל הפדים, טמפונים תחתוניות וכל המסביב, אז במשך שנים המסר הועבר דרך אמא עד שפשוט התחלנו לעדכן אותו ישירות.

 

בגלל שהענין של המחזור לא כלול רק בדימום אלא גם בתנודות במצבי רוח שיש לנו בגלל זה,

אני חושבת שממש מיוחד שיש מודעות בבית.

 

כמה פעמים יצא לנו להתבאס שאמא עצבנית או שהגיבה בצורה מסוימת ליד אבא, והוא ענה לנו בתשובה -אתם יודעות זה קורה פעם בחודש.. (זה ממש לא אומר שידענו באיזה שלב היא במחזור החודשי, רק התקבל אצלנו טיפה יותר בהבנה).

 

לא יודעת לגבי צניעות בעניין הזה, אבל שכל מי שמסתובב ליד מישהי מסוימת חוטף קלחת של עצבים מבין ישר מה קרה, גם הבנים.זה יוצר הרבה יותר נינוחות בעניין.

 

אני חושבת שזה הופך את הגישה בבית לבריאה, וההתיחסות לכל הדבר הזה ליותר טבעית.

 

חושבת שזה מטפטף טיפה לתת מודע של הילדה שזה קשור מאוד גם לבנים, למרות שזה לא נראה לה ככה.

וכשתהיה יותר גדולה כל הדברים יתישבו יותר בטבעיות.

 

אני נהנתי לכתוב, מקווה שזה עזר למישהי חצי חיוך 

ואם כבר אני מגיבה, אז תדעו שאני מאוד אוהבת לקרוא אתכן ולהתעדכן בסיפורים המרתקים שלכם ומעריצה פה כמה בסתר.

ובכלל, להיות אמא, זה פשוט הערצה.

 

 

תארת יפה מה קורה בבית של בנות ...קרן-הפוך
זו כן הסיטואציה בבית ובמשפחה של @מיואשת******

מאידך במשפחה שיש בת אחת, ולה שלושה בנים, העניינים הנשיים לרוב נשארים מול אמא בלבד.
נכון, לגמרי אחרת.מפצלשת לפריקה

ואם כבר אני מגיבה כאן, אז תשמעו עוד כמה סיטואציות מעניינות -

 

הבן הכי גדול אצלנו,אמר לפני שהתחתן שהיה בטוח שאי אפשר כבר להפתיע אותו בכלום.

 

פעם הייתי בקניות עם אבא, והיה מבצע על פדים כמו שקונים אצלנו, אז הוא קנה 12 (!!) חבילות.
כל כך נבוכתי להסתובב לידו שכל העגלה מלאה בסגול של פדים.

ועוד המוכר היה חסיד חרדי, ואבא שלי מניח את חבילה אחת על הדלפק ואומר לו יש עוד 11 כאלה בעגלה.
לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.

 

 

🤣🤣🤣🤣בריאות ונחת
זה אכן קורה הרבה אבל זה לא אומר שזה נכון שיקרהמיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך כ"ב בשבט תש"פ 00:23
וכדאי לכל אחת לחשוב מה היא רוצה שיקרה ולא תמיד מה שקורה באופן טבעי זה מה שרוצים שיקרה (אם כן זה נפלא כמובן )
תודה על נקודת המבט שלך. נהניתי לקרוא!מיואשת******
אצלנו הקשר היהאני זה א
קצת סגור אבל לא קשור דוקא לענייני הווסת.
לא קיבלתי הכנה ממש לםני אבל כן ידעתי מחברות קצת דברים מה הולך לקרות ומאוד התביישתי לספר שקיבלתי. לא הייתי רוצה שככה הבת שלי תחווה את העניין. אני בכורה ועם אחיות שלי היתה קצת יותר פתיחות אז לדעתי זה יותר עניין של חוסר ניסיון וגם כמו שפתחתי ישב על קשר סגור באופן כללי. אבא שלי תמיד היה איראי על הקניות אז כן היינו מבקשות מה שצריכות לםעמים דרך אמא ולפעמים ישירות ממנו. תכלס היה ארון מיוחד להכל ואמא שלי מעצמה דאגה למלא אז נדיר שהיינו צריכות ממש לבקש..
מאוד התחברתי חמה שמיואשת כתבה על העניין של לא להסתיר אבל אני עוד לא יודעת איך יהיההבפועל הב שלי עוד לא בגיל.. ואני גם אשמח לשמוע על שיחת ההכנה שעושים לפני כי ני כבר כמעט שם לא רוצה להיתפס לא מוכנה.. תודה
מבטיחה להאריך מחר מיואשת******
אני רק אגיד שלא חייב כל דבר להכניס את הבעל כי זה הטרנדהיכונו
.לערב בעל במחזור של נערה שגם ככה מתביישת זה מביש במיוחד שהוא איש צנוע ואיש תורה . זה מאוד לא צנוע ולא נעים.
טרנד? הוא אבא שלהמיואשת******
איש צנוע ואיש תורה ואבא שלה. את יכולה לא להסכים כמובן אבל לומר לגברים שרוצים להיות מעורבים בחיי הבנות שלהם שהם לא צנועים או לא אנשי תורה או שהם ואנחנו רודפות אחרי טרנדים זה ממש (צינזרתי את עצמי) לא לענין
זאת דעתי.חוץ מלדעת שהן קיבלו מחזור בפעם הראשונההיכונו
מה יש לו להיות מעורב בדבר אינטימי כל כך? בכל מקרה זו דעתי . ושוב אני אומרת שזה לא צנוע בכלל.
אני חושבת שיש פה שני דברים שוניםחדשה ישנה
אחד, לערב סתם את אבא כי הוא אבא.

ושניה, לערב את אבא כי הילדה לא מרגישה טוב. כשיש עניין רפואי, אני חושבת שזה נראה אחרת.

סליחה על ההשוואה , כמו שאני סבלתי מעצירויות נוראיות והיה לי פיסורה, אחרי לידה ראשונה, גם אבא שלי היה מעורב. וכן , אמרתי שכואב והכל... אבל סתם ככה לשתף על מקומות אינטימיים לא משתפת.

אצל מיואשת, הילדה מקיאה, שוכבת במיטה, זה לא משהו נורמאלי. ברור שלא מסתירים את זה מאבא. אבל סתם ככה מחזור, אין סיבה לשתף, בעיני.
זה משהו אחר. במצב כמו אצלה ברור שלהסביר למה היאהיכונו
סובלת. אבל סתם במחזור רגיל לא שייך לשתף כל פעם מחמת הצניעות

אני לא חושבת שמישהי פה כתבה לשתף סתם ככה כל פעםטארקו
גם את אמא לא צריך לשתף אם אין סיבה מיוחדת..
אבל ברגע שיש סיבה לשתף את אבא אז שיהיה ערוץ פתוח איתו
אז תקראי שוב את השרשור. בגדול זה מה שנכתב פהמיואשת******
את יכולה לומר את דעתך בצורה מכובדתמיואשת******
בלי לומר לאנשים שהם בטרנד. אולי את בטרנד צניעות מוגברת?
יכול להיותהיכונו
ותודה לבורא עולםהיכונואחרונה
משהו שלא מובן לי: מה ההבדל בין אוטיזם למחוננות?מתואמת

אני קוראת פה בשרשורים אפיונים של מחוננים, שמאוד מזכירים לי את כל מה שאני יודעת על אוטיזם... ואני שואלת: באמת מדובר על מחוננות, ולא על אוטיזם במסווה?

אני יודעת שבתוך הסיווג של אוטיזם יש אוטיסטים שמוגדרים מחוננים ויש כאלה שלא. ויש כאלה בתפקוד גבוה, שבאמת אולי המחוננות שלהם מחפה על האוטיזם...

אבל עד עכשיו חשבתי שמחוננות היא פשוט איי-קיו גבוה, שאולי עלול להוביל לקשיים חברתיים ורגשיים, אבל לא לצורך מוגבר בשקט, לרגישות לרעשים, לקושי במעברים... וכו' - דברים שאני מכירה מאוטיסטים.

וזהו, אני קצת מבולבלת, ומעניין אותי אם מישהי תדע לעשות לי כאן סדר...🙈

יש לי בן מחונן ואין לו את כל הדברים שכתבתיעל...

לא צורך בשקט

לא קושי חברתי

לא קושי במעברים (אולי כן, אבל לא משהו חריג)


אז זה כנראה לא מחייב שיגיע יחד...

שתי שאלות ליאהבה.

הבן שנה ותשע שלנו לא ישן טוב בלילה, תמיד מאז שהוא נולד הוא קם כמה פעמים בלילה. היתה תקופה כבר שהוא קם פעם אחת לבקבוק וחזר לישון ועכשיו בתקופה האחרונה שוב ריגרסיה- לא רק שהוא קם, הוא ממש מתעורר וצריך לנהיה לידו,

בהתחלה הוא מתעקש שנעשה לו נעים בגב (חחח חח את החיים) ואחרי שהוא מבין שזה לא יקרה הוא מסתפק בזה שנשכב לידו.

יוצא מצב שאנחנו נרדמים במיטה לידו וישנים איתו. אם אני קמה ויוצאת לפני שהוא ישן מאה אחוז הוא קם ובוכה. או שבשלב שהוא חצי ישן הוא מדי פעם בודק שאני עדיין בחדר

מה עושים?? זה ממש קשה

בנוסף ובעיה יותר חמורה, לבעלי יש יומולדת במוצש ואני לוקחת אותו ללילה אחד לצימר, חשבתי שאחותי או אחיו יבואו לישון אצלנו אבל אם הילד ישים לב שאנחנו לא לידו וואי וואי אני חוששת שהוא לא יצליח לחזור לישון..


שאלה שניה

הוא מאד אוהב מים ואמבטיות בכללי, בימים האחרונים לא מסכים להתקרב לאמבטיה, ממש בוכה כשאני שמה אותו במים ולא מוכן לשבת, צורח והיסטרי.

אציין שבחנוכה הייתי אצל אחותי ורציתי לקלח אותו שם, הוא לא רצה וויתרתי לו, ואחכ גיסי לקח אותי ושיכנע אותו עם כל המשחקים והוא הסכים, וכמובן ברגע שהמים נדלקו הוא התחיל לצרוח , לדעתי הבהלה מהאמבטיות התחילה אז..

מה עושים ואיך משנים את זה?


תודה לכולן על הסבלנות

מקפיצה ליאהבה.
לגבי השינהכורסא ירוקה

זה קשה, אני לא מצאתי פתרון, מנחמת את עצמי שזו תקופה שעוברת (אחרי כמה שנים חחח)

לגבי מוצש - להכין אותו - אבא ואמא יסעו ואתה תישאר עם דודה זלדה/דוד שאול (אל תתנו לו אפשרויות, תגידו לו בבירור מי יהיה), אם תצטרך משהו בלילה הם יבואו לעזור לך ולהיות לידך. בבוקר הם יקחו אותך לגן ואז אבא ואמא יאספו אותך.

אולי הוא יבהל מהרעיון בהתחלה אבל תחזרי על זה שוב ושוב ולאט לאט הוא יפנים.


לרוב בהלה ממים לא מתחילה מנסיון רע חד פעמי, אבל בכל מקרה כדאי לעשות הכל בשיתוף איתו ולתת לו לשלוט בסיטואציה, שיפתח את המים ויסגור וכו.

וגם לשים לב שחדר האמבטיה מחומם ושהמים בטמפ שנעימה לו. לפעמים לנו כמבוגרים הטמפ מרגישה סבבה אבל לילד שהוא יותר רגיש לקור או חום זה יהיה פער משמעותי אם תנסו טיפה לחמם או לקרר

נראלך שהוא יבין?אהבה.
הוא ממש קטן, אני כן מדברת איתו אבל להכין אותו מראש.. לא יודעת 
חד משמעית כןכורסא ירוקה

הכנו את הבן שלי בגיל קטן יותר ללידה. הוא היה בערך בן שנה וחצי ולקחנו ספר על ילדה שיש לאמא שלה תינוק בבטן ויום אחד סבתא שלה באה לגור איתם ואז בלילה אבא ואמא נסעו לרופא שיוציא את התינוק והסבתא נשארה עם הילדה, ואחרי כמה ימים ההורים חזרו עם התינוק.

אני גם לא הייתי בטוחה כמה הוא יבין מתוך הסיפור המורכב הזה, אבל להפתעתי מהרגע הראשון הוא התנגד לכל הסיפור הזה ברגע ששמע שההורים נסעו לה 😂 ולאט לאט קראנו שוב והוא קיבל את הרעיון, ואפילו כשבאמת ילדתי הוא לקח את הספר איתו וכל פעם התעכב על השלב שהיינו בו ובעלי אמר שממש ראו איך הספר עוזר לו להבין מה קורה.

ואוו מהמם ממשאהבה.
אני לא הייתי משאירה לבדתהילנה
ללילה שלם בגיל הזה. אלא אם כן זה ממש פיקוח נפש. במיוחד שאת אומרת שהוא ישן גרוע, זה יכול לעשות רגרסיה חמורה.


לגבי האמבטיה- אני חווה עם הבת שלי את זה מידי פעם, מה שעוזר- לקלח אותה על הרצפה בגיגית, או אפילו בכיור באופן חלקי עד שהטראומה עוברת (נשמע שהוא בהחלט עבר טראומה עם הגיס)

וואי באמת?אהבה.
סגרתי כבר צימר, אני ממש לא יודעת מה לעשות 
בקשר לאמבטיהפצלושון
קרה לי גם בסוכות עם הבן שלי שקילחתי אותו אצל ההורים שלי באמבטיה גדולה (ולא בגיגית בתוך האמבטיה) והוא נבהל מזה ואחכ גם בבית בכה באמבטיה, אחרי כמה ימים עבר לו
יכול להיות שיש קשר בין הדברים שתיארת?מתואמת

שהקושי בשינה נובע מהטראומה שנוצרה לו מהמקלחת שעשה לו גיסך? (טראומה של חרדת נטישה)

האמת שבמצב כזה אולי לא כדאי שתעזבו אותו ללילה... אלא אם כן אתם מרגישים שזה ממש קריטי לנפש שלכם, ואתם מוכנים להשלכות שאולי יהיו לזה אחר כך, שהוא יצטרך שוב שיקום מחרדת הנטישה...

נשמע לי שכדאי לקחת טווח זמן שבו אתם באמת ישנים איתו, ונותנים לו את התמיכה הרגשית שהוא צריך, ואם זה לא יעבור עד אז - אז להתייעץ עם גורם מקצועי...

לא נראלי כי השינה זה עוד מלפניאהבה.
אוף וואי 
האמת שאני מצטרפת למה שכתבהמתואמת

@כורסא ירוקה - הוא לגמרי בגיל שאפשר להסביר לו דברים, גם אם הוא לא יודע לבטא את עצמו.

אנחנו עשינו את זה בגמילה מהנקת לילה - טפטפנו במשך כמה ימים ולילות שלא יונקים בלילה. זה היה קשה לעיכול, אבל לגמרי נקלט בסוף.

מציעה להתחיל להסביר לו לפני שהוא הולך לישון:

"מתוקי, עכשיו אתה הולך לישון במיטה שלך, ואבא ואמא הולכים לישון במיטה שלהם. בלילה אולי אתה תקום כי אולי יהיו לך חלומות מפחידים. אבא ואמא יבואו לחבק אותך, אבל אחר כך יחזרו לחדר שלהם ואתה תישאר במיטה ותחזור לישון. ובינתיים תוכל לחבק את הדובי/לשתות בקבוק כדי שיהיה לך קל יותר לישון."

זה נשמע ארוך ומורכב, ולכן כדאי לסכם: "בלילה כל אחד ישן במיטה שלו."

בסוף זה ייקלט בעזרת ה'...

ואולי באמת זה יעזור גם ללילה שתהיו בצימר. רק צריך לוודא שמי שישמור עליו יהיה מכוונן על האפשרות שהוא יתעורר ויהיה צורך להרגיע אותו...

אצלינו גם היה רגרסיהמאמינה-בטוב
בשינה. אבל היינו בעבר בייעוץ שינה וחזרנו לעקרונות שלמדנו וזה עזר.


גם הבת שלי בימים האחרונים בוכה ממש במקלחות ולפני כן אהבה. אני חושבת שיכול להיות שזה קשור להפרשי טמפרטורות שהמים החמים פתאום כואבים על איזורים קרים, אבל האמת שאני לא בטוחה. 

יש לך המלצה על ייעוץ שינה טוב?אהבה.
עשינו כשהוא היה יותר קטן ולא עזר בכלום (האמת שלא ככ ישמנו) 
דעה קצת שונהנקודה טובה

גם אצלי הקטנים מתעוררים בלילה וחששתי שבוע שעבר להשאיר את הבת שלי לישון אצל אמא שלי..

אבל להפתעתי היא הלכה לישון לבד!! וישנה כל הלילה. לא קרה המווון זמן. בת שנתיים.

לפעמם כשאין להם את האופציה הם פשוט לא קמים..

וואי חלוםאהבה.
ממש מעניין
לגבי המאבטיהאמאשוניאחרונה

תנסי לגרות אותו לשבת באמבאיה ריקה עם משחקים.

אפשר להצטרף אליו שם.

כשהוא מרגיש חופשי לשבת באמבטיה ריקה,

אפשר לשחק בלנקות את המשחקים או להעביר מים מכוס לכוס

וככה לאט לאט הוא יתרגל חזרה.

הפרשים בין ילדים, אשמח להמלצתכן/ניסיונכן בבקשהמאמאמיה 3

הקטן של בן שנה, אחרי שניים שהם בבית ספר יסודי כבר

ההפרש לא היה מתוכנן- ניסיונות להביא להם אח/ות כבר הרבה קודם אך ללא הצלחה

ואני משתוקקת להביא לקטן אח/ות שתהיה לו חברה..

מה ההפרש שמצד אחד לא יהיה לי קשה בהריון (זה בטוח יהיה הריון בסיכון כי עברתי לפניו לידה שקטה והפלה מאוחרת) ומצד שני שזה לא יהיה פער גדול מדי שיוכלו לשחק ולהיות חברים עם כמה שיותר מכנה משותף 

לי ההפרש הכי גדול הואמתיכון ועד מעון

שלוש וחצי שנים, זה לא היה מתוכנן בכלל, ההפרש היה אמור להיות הרבה יותר קטן, אבל זה מה שיצא והם בקשר טוב, משחקים ביחד אוהבים אחד את השני.

מניחה שאם היה עוד קצת פער זה כבר היה פחות קשור 

אצלנו יש פער של שנתייםשושנושי

הם עדיין קטנים,

הגדול בו 3 הקטן בו שנה

ומרגישה שהפער מושלם!!!

נקלטתי כשהגדול היה בן שנה וחודש

ברור שהיה קשוח בהריון, הילד לא הלך עדיין בהתחלה, הוא היה שובב ולמרות העייפות בהתחלה והכבדות בסוף היה צורך להיות נוכחת.

מסכמת - בהריון היה קשוח, השנה הראשונה מאתגרת ועכשיו כיףףףףףף

הם מעסיקים אחד את השני בכל מקום, משהו שלא הכרתי. 

בעניי פער של 3-4 שנים זה מעולהshiran30005

לי יש צמודים בני 2-3 וזה קשוח ביותר. נכון שהם כבר משחקים יחד אבל לרוב הם רבים וצריך להשגיח עליהם כל הזמן

אבל, מכיוון שאין לדעת מתי תכנסי להריון וכם בגל ההסטוריה אז יש פה דילמה. אני יש לי 2 צמודים גדולים כיום בני 13-14 רציתי הפסקה של 3-4 שנים ואז להביא שוב אבל ה' רצה שיהיה לי פער של 11 שנים מהגדולים לקטנים ככה שצכנונים לחוד ורצון ה' לחוד


אני חושבת שהפרש של עד שנתיים הוא טובמתואמת

בשביל שיהיה קשר בין האחים מגיל צעיר יחסית.

אבל אם מדובר בהיריון בסיכון - זה מאוד קשה לחוות את זה עם תינוק בן שנה פלוס... אז נראה לי שעם כל הכאב צריך להתחשב יותר בזה מאשר בפער בין האחים.

לחוות היריון בסיכון כשהקטן בגיל שנתיים - זה תלוי בילד עצמו. אבל גם גיל שנתיים עלול להיות מאתגר מאוד - זה גיל של בדיקת גבולות, ולפעמים צריך אמא במיטב כוחותיה בשביל להתמודד עם זה...

הילדיםoo

שביסודי יכולים להיות חברים שלו


אצלי הקשר הכי קרוב נוצר בין הילדים עם הפער הכי גדול (9 שנים)

אם כי עכשיו הקטן נשאר רוב הזמן לבד כי אחים שלו בישיבה

אז הוא גדל רוב הזמן כמו ילד יחיד

יש לזה יתרונות וחסרונות 

נכון, הילד בן 13 חבר טוב מאוד של בן ה 3shiran30005

ממש לא יכולים אחד בלי השני חחחח

אז גם הפער בגיל לא תמיד מחייב

כן הפער ממש לא מחייבoo

אצלי גם הקטן בקשר טוב עם היותר גדול

עם הפרש של 14 שנה

קשר של אח קטן עם אח גדול ובוגר

משחקים ביחד

קוראים ביחד

מבשלים ביחד


כנראה בגלל שאין להם הרבה זמן ביחד

הם יותר יודעים להעריך ולנצל את הזמן אחד עם השני

^^תקומה

ולפותחת -

נראה לי אין תשובה אובייקטיבית לשאלה שלך

זה גם משתנה ממשפחה למשפחה

הדינמיקה משפיעה

וגם, זה שיכתבו לך כאן שפער מסויים הוא טוב, לא אומר שפער אחר הוא לא טוב.

וגם, יש לאנשים נטייה להצדיק את הבחירות של עצמם (גם לי, לכולנו), כלומר, אנחנו לא אובייקטיבים על הבחירות של עצמנו, ובנוסף, אנחנו גם לא באמת יכולים לדעת מה היה אילו.

אחרי כל החפירה הזו, בעיניי שיקול יותר נכון הוא מה הכוחות שלך, ופחות הפער בין אחים, כי הקשר, כאמור, משתנה. ולא רק בקשר ישיר לפער

מסכימה איתךשושנושי

אני עם הפרש של שנתיים וזה מרגיש לי אחלה

כשאני שומעת על אישה אחרת שיש לה שני צפופים בהפרש של שנתיים כואב לי עליה ברמות, מדמיינת אותה בקושי שורדת את היומיום

אני לרגע שוכחת שגם אצלי זה ככה חחח

שהוא יהיה בן שנתייםמחכה להריון

זה הפרש ממש טוב לדעתי

ככה עד שנכנסים להריון ויולדים הילד בן 3 פלוס גמול ובגן עייריה זה עולם אחר מאשר שתי קטנים עם טיטולים..

יצא לי הפרשאורוש3

של שלוש וחצי והם יודעים לשחק מושלם למרות הפער.

לי פער של שנתיים היה מעולהתוהה לעצמי
פער של כמה חודשים פחות היה קשה ממש.
אין לי ממש נסיון מעצמיטארקו

כלומר אין לי למה להשוות, יש לי 5.5 שנים והם מאוהבים אחד בשני אבל גם אין להם אופציות אחרות וגם אין לי פרספקטיבה ארוכת שנים.


אני כן יכולה לשתף על משפחת האם שלי

שיש לנו פערים של שנתיים, שלוש, וחמש.


5 זה קצת הרבה(לפחות אצלנו, וזה כנראה גם קשור לעוד דברים) אין קשר קרוב ככ

2 זה קרוב מאוד והתקשורת הייתה מאוד תחרותית וקשוחה

3 שנים נראה אידיאלי. עדיין מספיק קרוב בשביל תחומי עניין משותפים וחוויות מחברות

ומספיק רחוק כדי שלכל אחד יהיה את המשבצת שלו

יש להורים שלי הפרש כזה 3 פעמים ברצף(כלומר 4 אחיות סהכ במרווחים של כ3 שנים) והקשר בין ארבעתן מצוין וגם בין הצמדים.


אישית כיום אין לי קשר קרוב מאוד לאח שצמוד אלי(אני בכורה הוא שנתיים מתחתיי) ולעומת זאת האחות שאני בקשר הכי פתוח וקרוב איתה קטנה ממני ב10 שנים.


אז בפרספקטיבה של הרבה שנים המרווחים לא בהכרח משמעותיים.

לי יש שניים צמודיםמקקה

והם הכי לא חברים שיש

לצערי הרב

תודה רבה לכולן!! עוד לא גיבשתי דעה, אבלמאמאמיה 3

אבל כל תגובה האירה לי משהו

המסקנה העיקרית שהפער לא קובע כלום, אז אולי חבל לסכן את עצמי או את ההורות שלי, ואולי גם את הנפש של הקטן שצריך אותי.

מצד שני אני גם לא צעירה, אז 3 שנים זה כבר סיכון בריאותי עבורי ועבור העובר.


אחח טעטע שלח לי סימן מה לעשות

אני דווקא מרגישה שהקשר בין האחים מאוד קשור להפרשבורות המים

אבל גם לזה שיש נגיד 2 בנות רצופות או 2 בנים

אצלי הקשרים לגמרי קשורים לקרבה בגיל

לגדולה אין קשר עם זאת שקטנה ממנה ב3 ובטח לא ב4 שנים

אבל בהמשך כשיהיו גדולות מאמינה שיכל להשתנות


אני כן רואה שהצפיםות מאוד מייצרת הווי משותף והם בראש דומה ומשחרים המוןןן יחד לפעמים שעותתת

ו...רבים בוכים ומקנאים וכו בהתאם🥴😅


אני לא אומרת שזה קל

אבל בהחלט לא מתחרטת

זה גם מאודתקומה

תלוי כמה אחים יש בסך הכל

אצלנו הפרש של שלוש שנים משחקים מהמם יחד

הם חברים ממש טובים, כמובן גם רבים

אבל גם אוהבים אחד את השני מאוד ומעסיקים את עצמם גם לבד הרבה זמן.

ולכן אני חוזרת להודעה שלי למעלה, שאין כאן תשובה אובייקטיבית. כי זה קשור להמון המון משתנים

וזה שהמשפחה אחרת פער מסויים מתבטא בדרך מסויימת, לא אומר שככה זה יהיה במשפחה אחרת

נכון..עניתי רק עלינובורות המיםאחרונה
יש לי פער של 5 שנים, לא מתוכנןפרח חדש

לפני זה יש לי פערים קטנים יחסית

ועדיין לא רואה כ"כ קשור בין הילד שבין 6.5 לתינוק בן 1.5

אבל אני מאמינה שככל שהם יגדלו הפער יצטמצם.

ואני רוצה מאוד עוד אחד יחסית צמוד לקטן.. בא נראה כרגע זה לא רלוונטי מכמה סיבות

ההשפעה של פער משתנה בין השניםניגון של הלב

בגיל קטן פער של כמה שנים הוא משמעותי מאוד, בגיל גדול בקושי יש לו משמעות
אין גם איך לדעת אם יסתדרו ביניהם מבחינת האופי והסגנון, אז בעיני תבחרי מתי לך יהיה נוח מכל הבחינות להיכנס להריון, ותשחררי את מתי יהיה הפער המושלם, כי זה משהו שאי אפשר לשלוט בו ותלוי בכ"כ הרבה דברים.

במשפחה של אמא שלי זה מאוד בולט, בתור ילדים עם היו משחקים עם האחים שקרובים אליהם בגיל, וכשהם טיפה גדלו, אפילו גילאי העשרה, הם התחברו לאחים שיותר בסגנון שלהם... והחברויות בין האחים השתנו ממש

האמת כתבת מדויקמאמאמיה 3
זה גרם לי להסתכל על המשפחה שלנו וזה ממש נכון
מבחינתי פער של שלוש שנים זה מושלם!!אביגיל ##
שימור פוריות - תמיכה מהמשפחהאנונימית בהו"ל

אנחנו לקראת שימור פוריות (כי הרזרבה השחלתית נמוכה)

וממש קרובים להתחיל טיפול, הלוואי שיצליח מאד אמן.

שיתפתי את אמא שלי מהתחלה, ולקח לה זמן לעכל אבל תמכה לגמרי

אחכ אחותי שמעה על זה (לא התכוונתי לשתף אותה. אבל אמרתי לאמא שלי שתגיד לה שאולי תבדוק גם וככה היא ידעה על זה)

והיא ביררה איפשהוא והתקשרה באמת מרצון טוב להגיד שיש דרכים טבעיות להעלות את הרזרבה (כמו אוכל בריא, צמחי מרפא, הרפיות התעמלות וכו) ושזה עלול להיות מסוכן או לא להצליח

אני בטוחה שזה מרצון טוב אבל לא השתכנעתי, אני לוקחת צמחי מרפא כבר שנתיים ואולי זה עוזר אבל לא מספיק (וגם המטפל של הצחי מרפא המליץ על השימור)

ואני לא מאמינה שלאכול חסה זה עוזר עם כל חיבתי לדברים טבעיים

אבל אמא שלי השתכנעה

היא לא מחליטה כמובן

אבל אני צריכה אותה שתתמוך בי בזה לגמרי

וקשה לי

ממש תגובה מכעיסה של אחותךטרכיאדה

היא מוכנה גם לקחת אחריות על כך שצמחי המרפא לא יועילו (והם לא יועילו כמובן)

על כל ההשלכות של זה???

איזה חוצפה של התערבות

אמהלה.

זו לאו דווקא חוצפהדיאט ספרייט

האחים שלי יכולים להגיד לי כל מיני דברים שלעולם לא הייתי מאפשרת לאף אחד להגיד ומהם זה מתקבל טוב.

זו קירבה ופתיחות אחרת.

בתחילת הנישואים בעלי היה המום כמה מרחב התנועה שלהם הוא רחב יותר לאותם הדברים שאיתו היו מביאים אותי לבכי.

אם היא עצמה שלחה את אמא שלה להעביר לאחותה מסר, לגיטימי שלאחותה תהיה גם את דעתה היא.

הבעיה היא אצל האם, שעצם לוקחת צד.

הנכון מצידה זה לדעת כל אחת בוחרת ופועלת לפי צו ליבה ומצפונה.

כמובן,

כיבוד הורים קודם כל.

ברור שזה נעשה שלא מכוונה רעה מצד האם!!!!

החוצפה היא לא עצם ההבעת עמדה בנושא כה רגישטרכיאדה

אם כי זה לבד הזוי בעיני, אבל נגיד שזה עוד מתקבל במשפחות שהקשר ממש פתוח וטוב.

החוצפה היא להביע דעה כל כך מסוכנת שתוצאותיה יכולות להיות אסון.

 

אסור להציע?שירה_11

יש לפותחת ולכל אדם נורמטיבי מספיק שיקול דעת לחשוב אם הצעה כלשהיא מתאימה או לא

ברוב המקרים מותר לבן אדם להביע דיעה

גם אם היא פגעה בסוף חלילה, אנחנו לא יכולים להעביר 1,000 תרחישים אפשריים בראש לפני שאנחנו מוציאים מילה מהפה

להציע שטויות?טרכיאדה

במקום טיפול רפואי אמין לנושא כל כך קריטי ורגיש?

ממש ממש לא במקום

בענייך זה שטויותשירה_11

ובעיניה זה לא.

בדיוק כמו נושא החיסונים לדוגמא

שאמא שמחסנת בטוחה בעצמה

ואמא שלא מחסנת ייתכן ובטוחה בעצמה יותר.


אנחנו אנשים בוגרים שיכולים להפעיל שיקול דעת

ולכן אני אומרת שזה שבעינייך זה חוצפה בעיניה זו הצעה רלוונטית 🤷🏻‍♀️

אין גבול להצעות רלוונטיותטרכיאדהאחרונה

הציעו פה באחד השרשורים גם לטפל בילד לפי השם...

אם לא שאלו מה דעתך אז אל תציעמתיכון ועד מעון

אני בטוחה שהפותחת החליטה את ההחלטה לאחר שהתייעצה עם אנשים שזה תחום העיסוק שלהם ולא קיבלה את ההחלטה באופן שטחי. 

אז לאחר שקיבלת החלטה, בעיקר שהיא קשה ומורכבת את לא רוצה הצעות סותרות את רוצה חיבוק

איזה באסהכורסא ירוקה

ממש מתסכל שאין תמיכה

ברמה הפרקטית אבל, אם כבר שיתפת את אמא שלך אז אולי תספרי לה שהלכתם גם על הטבעי אבל זה לא עוזר והמטפלים עצמם ממליצים על התהליך?

מניחה שזה יותר ממה שהתכוונת לשתף, אבל אולי בסיטואציה הנוכחית בכל זאת שווה.. 

וואי כמה שטויות. את עושה בדיוק את המעשהאורוש3

הנכון והאחראי!! בהצלחה רבה.

 

זה ממש מבאס לעבור תהליך כזה בלי תמיכהבארץ אהבתי

מבינה ממש את הצורך בתמיכה.

וזה באמת מבאס לקבל תגובה כזו.

ברור שזה מרצון טוב. אבל זה ממש לא מה שאת צריכה לשמוע עכשיו.


השאלה אם הקשר שלכם יכול לאפשר לך להגיד לאמא שלך בכנות - 'זה מה שהחלטנו לעשות. ואני ממש צריכה את התמיכה שלך בתהליך הזה, בלי שתנסי לשכנע אותי להחליט אחרת'?


אם זה לא הכיוון - אז אולי שווה לחשוב על מישהי אחרת שתספק לך את התמיכה שאת צריכה.

כי זה באמת חשוב שיהיה את המקום לפרוק ולשתף למישהי שמקשיבה לך ונמצאת שם איתך. אבל את לא יכולה לשנות את אמא שלך ואת התגובות שלה. ואם היא לא יכולה לספק לך את התמיכה שאת צריכה, אז אולי אפשר למצוא את זה אצל מישהי אחרת? (שכנה, חברה)

נראה לי כדאי לפתוח את זה מולהמתיכון ועד מעון

ולהגיד לה, אמא, זה מה שהחלטנו אני מבינה שאת חושבת אחרת אבל אני זקוקה לתמיכה שלך בי גם אם את לא מסכימה.

 

זה קשוח ממש, קרה לנו מקרה דומה

חייבת לכתוב את זה איפשהו😂ראשונית

מתארחים אצל השוויגער (היא גרה בחו''ל) והיא בטח חושבת שאני כלה ממש ממש צנועה כי אני כל הזמן עם חצאיות ארוכות/גרביים


מה שהיא לא יודעת זה שלא הורדתי שיער ברגליים וגם לא לקחתי סכין להורדת שיער מעצלנות והשערות חוגגות

אז ניצלתי את העובדה שחורף וקפוא פה ואני כל הזמן מתלבשת ארוך, אפילו שבבית עצמו נעים.


מעניין כמה זמן יקח לה להכיר אותי באמת, בכל זאת נפגשים אולי ארבע פעמים בשנה ואנחנו נשואים פחות משנתיים...

חחחח יואו איך הצחקת אותישושנושי

אני כמוך, מאוהבת בחורף וחוסכת הסרת שיער 🤣🤣🤣

ואיזה כיף זה שהחמות גרה ככה רחוק

זה משנה? חחחים...
הצחקת 😅מחי
תיזהרי אולי היא קוראת פה
חחח.. הצחקת😂השקט הזה
לא נורא, טוב שהיא תחשוב שאת צדקת.. קצת עין טובה לא הזיקה לאף אחד
חחחח מזכיר לי שפעם באמצע שיעור פילאטיסytrewq

נזכרתי שאני עם מכנסיים 3/4 ושלא הורדתי שערות 🫣 בשלב מסוים כבר לא היה אפשר להתאמן עם החצאית הארוכה שהיתה לי, אז ברחתי לשירותים.

שם מתחתי איכשהו את הגרביים מלמטה ואת המכנסיים מלעלה והכנסתי אותם לתוך הגרביים 😅

באמת נראה לך שזה היה אכפת למישהי?חילזון 123
זה לא היה קוצים, זה היה יער...ytrewq
וכן, אם הייתי רואה מישהי אחרת זה היה מוזר לי. גם כשאני לא מקפידה להוריד, אני לא מראה את זה...
טוב לדעתי זה לא היה מזיז לאף אחתחילזון 123אחרונה
אם זה מפריע לך, למה לא לקנות סכין גילוח או שעווה?ממשיכה לחלום
אני מניחה שגם בחו"ל אפשר לקנות סכיןמתיכון ועד מעון

אם תרצי להוריד

אני לא סגורה אם התינוק מתייבש 😐מולהבולה

בן חודשיים יומיים עם חום באזור 38.2

אתמול היינו אצל הרופא אמר לעקוב אחר טיטולים ואם ממשיך היום להגיע לבדיקת שתן

אוכל הרבה פחות,טיטולים הרבה פחות רטובים מהרגיל,אף סתום ושמה מי מלח  זה לא עוזר כל כך... גם לא חלב אם....

מה המדד אמור להיות לגבי הטיטולים?

אם רטוב מעט זה מספיק? אבל זה ממש ממש לא כרגיל והוא גם אוכל הרבה הרבה פחות מהרגיל....

כל התיאורים נשמעים מספיק כדי לבדוק עכשיונפש חיה.
שלא יחמיר חלילה...
אני הולכת לרופא עוד שלוש שעותמולהבולה
תוהה אם ללכת ולהתיישב לרופא בחוץ....
טוב מאדנפש חיה.

רפואה שלימה!

הייתה פה פעם מישהי שסיפרה

על הגעה למצב של התייבשות התינוק שלה

בסוף בדקו אם הוא טיפול בבית חולים, והיה צריך

ואחרי תקופה הוא היה בסדר והם השתחררו הבייתה.


מקווה בשבילך שהילד בריא ואולי רק מעלה חום ממשהו שלא מזיק. 

הקטע הוא שלא הכי סומכת על הרופאמולהבולה
הוא די מעופף 
יש רופא אחר?כורסא ירוקה
או מוקד שאפשר להגיע אליו?
אז תדגישי את הדברים הבעייתייםכורסא ירוקה
לאנשים מעופפפים צריך לשים דגש על החלקים שאת לא רוצה שיתעלמו מהם. מקסימום ישלח אותל להמשך טיפול במיון ושם תקבלי בדיקה מחודשת של המצב
אז תתעקשי איתו. את האמא ומבינה טוב מה קורה באמתנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' בטבת תשפ"ו 9:48

תרגישו טוב!

אז הייתי פונה למיון אם כךshiran30005
הוא קטן מאוד
לגבי טיטולים נראה לי צריך 6 ביממהשמש בשמיים

הם פחות רטובים מהרגיל אבל רטובים? יש שם צבע צהוב חזק או צבע עדין/שקוף?

אם הוא חולה הגיוני שיאכל פחות מהרגיל, לא הייתי רצה למיון.

עוד סימנים לבדוק התייבשות- אם המרפס שקוע, אם בוכה בלי דמעות (אבל אולי בגיל חודשיים בכל מקרה בוכים בלי דמעות), פה יבש ושפתיים יבשות, נראה אפאטי.

לרופא דחוף מותק. הוא פיציאורוש3
רפואה שלמה 
הרופא אדיש.. אמר לבוא מחר לבדיקת דם ושתןמולהבולה
אולי להתייעץ עם מוקד אחיות טלפוני?מוריה

בריאות שלמה ומהירה.

 

את יכולה לנסות לתת לו כל כמה זמן 5 מל במזרק חלב אם. וככה לעקוב כמה הוא אוכל.

וואי. מוזראורוש3
מצטרפת להמלצה למוקד אחיות. פלוס לתת לו כל היום הנקה. כל פעם שלוק אפילו אבל ממש להשקיע שיכניס נוזלים. 
אם הוא ''אדיש'' אז כנראה שהוא לא ראה סימניחילזון 123

התייבשות מובהקים לא?

טיטולים פחות רטובים זה עוד לא אומר שאין בכלל שתן.


כמובן רק את יכולה לדעת כי את זאת שנמצאת צמוד לילד

אבל סה''כ נשמע הגיוני לעשות מחר בדיקות

וכמובן בינתיים להניק כל רגע אפשרי, ולשים מי מלח וכו'.


אחד הסימנים לילד מיובש זה גמישות העורמקרמה

אם את צובטת אותו והעור לא חוזר מהר להיות ישר- אז זה מעיד על התיבשות


וגם ללחוץ על הציפורנים ולשחרר- אם הם חוזרות מהר להיות ורודות- אז זה טוב

אם נשארות לבנות- לא טוב

לגבי האף סתוםבשורות משמחות

ממליצה לשטוף כל פעם במים עד שנקי לגמרי

ואז קל לתינוק לינוק, לישון טוב ולנשום

שום דבר אחר לא עזר לי בשבילו לא מי-מלח, ולא להשפריץ חלב לאף...

מה שלומכם?תוהה לעצמיאחרונה
עייפות תמידיתאמא לאוצר❤

לא בהריון

לא אחרי לידה...

ילדים קטנים אבל כבר לא פיצים

כן רוב הלילות קמה בין פעם לשלוש אבל סוף-סוף כבר יש לילות שיכולה לא לקום בכלל....

ברזל תקין בי 12 בעייתי קצת אבל מטופלת בזריקות

ועדיין עייפה כל הזמןןןן

לא משנה מתי הולכת לישון, לא משנה מתי קמה, לא משנה כמעט איך ישנתי בלילה

פשוט מרגישה עייפות תמידית

כל הזמן גמורה כל הזמן עייפה כל הזמן מרגישה שרוצה לישון

כל הזדמנות שיש לי לישון/לנוח בבוקר או בצהריים כמעט תמיד קופצת עליה בלי לחשוב פעמיים גם על חשבון דברים אחרים...


זה נורמלי?! יש לכן רעיונות איך לעזור? זה מתיש ומתסכל🙈

בלוטת התריס גם בדקת?מתואמת
בכל אופן, עד שלא תסיימי את הטיפול בזריקות ל-B12 כנראה שהעייפות לא תעבור...
לא בדקתי.. יש קשר?אמא לאוצר❤
יש לי בעיה קבועה של בי12.. בגדול אני כבר 5 שנים מקבלת זריקות עם הפסקות קלות 
כן, לפעמים זה קשורמתואמת

זו בדיקת דם פשוטה, תבקשי הפניה.

וקשוח להיות עם מחסור קבוע של B12... מקווה שתצליחי לעלות אותו כמו שצריך במהרה...

ממש קשה, הלואי שנמצא פיתרון יעיל יותראמא לאוצר❤

תודה!! אבדוק את זה!

B12 בעייתי גורם מובהק לעייפותמשתדלתלהיותאני

מטופל ויש כבר התקדמות? כי חוסר בb12 הוא גורם מובהק לעייפות

באופן אישי אחרי התקופה הכי עייפה בחיים שלי גיליתי שחסר לי b12, וכשהצלחתי להעלות משמעותית העייפות התמידית שהייתי בה נעלמה.

כמו שכתבתי זה בעליה אבל יש בעיה כמעט תמידיתאמא לאוצר❤

מההריונות בגלל ההיפראמזיס....

אז מקבלת די קבוע... מתישהו בקרוב אמורה להיות לי עוד בדיקה לראות מה המצב שלו

בדקת בלוטת התריס לאחרונה?ואילו פינו
אני עם תת פעילות וזה ממש תסמין...
לא ידעתי שיש קשר.. פשוט לבקש הפניה מרופאת משפחה?אמא לאוצר❤
זה בבדיקות דם?
אופס. הדף אצלי לא היה מרוענןואילו פינו

וראיתי עכשיו שמתואמת כתבה לך..

בדיקת דם פשוטה. Tsh זה מה שבודקים...

עדיף גם freeT4מתיכון ועד מעון
ממליצה לבדוק גם פריטין בבדיקת דםתהילנה
שזה מאגרי ברזל. לא רק iron והמוגלובין. זאת בדיקה יקרה אבל חשוב להתעקש 
נבדק, תודה!אמא לאוצר❤
שומשום קלוי מעט מעלה ברזל (שמעתי על מקרה כזה)נפש חיה.

כל יום לאכול כף

בסלט, ביוגורט וכו...


 

חוץ מזה


 

יש גם תערובת פירות יבשים שממש עוזרת לאנרגיה

 

של דוד קאפח


 

ללא עצירות ותופעות לוואי...

100 גר´ שומשום לא קלוי-מלא,

100 גר´ צימוקים כהים,

100 גר´ תאנים יבשות,

100 גר´ שקדים קלופים,

100 גר´ תמרים,

8 אגוזי ברזיל.


 

לטחון את הכל טוב טוב (יש חנויות שמוכנות לטחון את הרכיבים הקשים)

ולאכול כף בבוקר וכף בערב.

(ד.א. זה גם ממש טעים=) )


 

בהצלחה ותרגישי טוב!


 

את בטח מכירה להיות בשמש, לעשות קצת התעמלות וכו....

כל השנה ככה? או שעכשיו במיוחד?אוזן הפיל
אולי דיכאון חורף
תמיד ובמיוחד בחורף ..מכירה..אמא לאוצר❤
אני רקתקומה

אגיד, שבעיני זה כן הגיוני.

ברור שטוב לבדוק בדיקות דם וכאלו

אבל

א. שינה לא רציפה, ממש משפיעה על איכות השינה. פעם אחת (ובטח שלוש), לא באמת מאפשרות שינה טובה. ואז, גם אם יש לך פעם פעמיים בשבוע שאת כן ישנה לילה, זה לא מספיק. כי יש משמעות לרצף של ימים שבהם את ישנה טובה, וזה לא שיום אחד יכול לחפות על כל השאר.

ב. מה את עושה במהלך היום? אם את רוב הזמן יושבת או בעבודה עם מעט תנועה, ממליצה להוסיף ספורט ותזוזה. אני ראיתי אצלי שזה ממש משפיע. ישיבה לאורך זמן, מעייפת אותי מאוד, ברמה של להירדם. כשאני זזה, הגוף מתעורר

תודה !!אמא לאוצר❤

זאת גם היתה השאלה שלי

האם זה הגיוני פשוט..

כן נכון, תכלס כבר 5 שנים אני לא ישנה נורמלי וקמה מלא , לא היתה תקופה אחת ארוכה שישנתי שינה רציפה וטובה בלילות....


אשים לב , תודה🩷

אזתקומה

אני חושבת שזה הגיוני

פשוט בשביל לדעת שזה הגיוני, צריך לישון טוב ואז האסימון נופל.

ולרוב זה לא קורה, אז זה נשמע שזה לא הגיוני...

אבל מניסיון שלי, יצא לי נגיד פעם לישון יומיים ברצף טוב (וזה ממש ממש נדיר) ופשוט קמתי אחרת. עם המון אנרגיות ולא עייפה בכלל.

וזה היה מדהים שאפילו לא חשבתי שזה קשור

אבל זה כן

אולי זה מונו? בדקו לך?פרח חדש

היה לי פעמיים מונו וככה הרגשתי

פעם שניה הייתי עם זה חצי שנה!!! עד שטיפלתי אצל איזה רופא בירושלים שיש לו שיטה לטפל במונו טזה עבר ב"ה

האמת לבעלי היה לא מזמן. לא בדקו לי חושבתאמא לאוצר❤

אבל האמת שלא כזה משנה כי לא באמת מה יש מה לעשות.. וואלה עכשיו קוראת שכתבת שהיה משו שעזר, מעניין!! אנחנו ביקרנו ממש כולם אמרו לנו מטבעי ועד קונבנציונלי שאין מה לעשות חוץ מלחכות....

תבקשי לבדוק קודם כלפרח חדש

אם זה מונו אני אכתוב לך מה הטיפול

אנסה גם להיזכר בשם של הרופא

מקווה שהוא עדיין עובד כי אז לפני 5 שנים הוא כבר היה ממש מבוגר

תודה על התגובות!אמא לאוצר❤

אבדוק בלוטת התריס, אולי גם מונו למרות שלא יודעת אם יש עניין

גם ככה אמורות להיות לי בקרוב בדיקות דם מקיפות לבדוק את בעיית הb12..


אבל האמת האמת אני ממש מופתעת שרוב התגובות מנסות לחפש סיבות 🤭  הייתי בטוחה שיהיו הרבה יותר תגובות מנרמלות שלהיות אמא, בטח לקטנים, ותינוק יונק, זה פשוט מעייף 🙈🙈🙈

לכולן יש כוח תמיד? אתן לא עייפות ומרגישות צורך תמידי בשנצ?

אני לא הספקתי להגיב אבל כןשוקולד פרה

אם אני לא ישנה את ה8 שעות מינימום ורצוף

-מה שבחיים לא קורה עם יונקים ןגם עם קטנים לא יונקים כמעט ולא) אני עייפהההה כל היום

ובדקתי- ברזל בלוטות התריס בי 12 הכל תקין

אה ואם הולכת לישון מאוחר אז גם- יותר עייפה מאשר אם נכנסת לישון מוקדם איזור 10 אפילו

שווה לך לנסות שבוע אם אפשרי לך

תודה!! זהו מרגיש לי שכמה שזה מבאס ממשאמא לאוצר❤
בסוף כל הדברים לא באמת עוזרים כשאין לי את המינימום שינה רציפה הזאת...
יש עייפות ויש עייפותאנונימית בהו"ל

ברור שתמיד אשמח לנוח צהריים ולקום מאוחר בבוקר/לחזור לישון אחרי פיזור של הילדים


ומכיוון אחר -

הרבה פעמים דיקור של מישהי מקצועית גם ממש יכול לעזור.

אני באמצע סדרת טיפולים שמטרתה לאזן כל מיני דברים, וממש מרגישה גם שיפור בתחום הזה.

שאני מסוגלת לעשות הרבה יותר ולא להגמר מכל דבר קטן.. כאילו כל המצברים של הכוחות שלי היו על הקצה ועכשיו הם באנרגיה טובה.

והמטפלת שלי אמרה לי כמה פעמיים שנשים חושבות לעצמן שזה הגיוני שמרגישים ככה כי את אחרי לידה.. בהריון.. או כל תירוץ אחר כשבעצם זה משהו אחר שאפשר לפתור אותו ולא ברירת המחדל של אישה.

אני ניסיתי סדרה של דיקור והאמת שלא עזר בכללאמא לאוצר❤
לא לזה ולא למטרה שעשיתי אותו.. ואצל מידי שממש נחשבת טובה זה היה
נורמלי לגמריoo

וגם התגובות צפויות לגמרי

אני לא חושבת שהרגשה של עייפות תמידית זה נורמליפרח חדש

כלומר

אם את עסוקה הרבה עם הילדים ולא נחה לרגע וקמה מלא בלילה ועובדת משרה מלאה ועוד ועוד אז זה מסביר

אבל הילדים כבר לא פיציים

יש לילות שאת ישנה טוב

אז לא אמורים להרגיש ככה באופן תמידי, ככה לפחות מנסיון שלי.

כי אם ככה, לגרום לעצמך להיות פחות עייפה בלי למצוא סיבה זה לא בעיה ואת לא צריכה את העצות שלנו

נשמע שכן יש פה משהו חריג שהוא מעבר לשינה וזמן לעצמך.

את מתארת עייפות קיצוניתמתואמת

לא עייפות רגילה של אמא לקטנים...

(ואני לא חושבת שנכון לתלות באימהות קשיים שמפריעים בתפקוד בחיים... לפני כמה שנים הייתה לי תקופה של חולשה מטורפת בידיים, והתקשרתי למוקד אחיות כדי לשאול מה זה. האחות שם שמעה שיש לי שבעה ילדים ומיד אמרה, "נו, מה את רוצה, ברור שתהיה לך חולשה". ואיך כעסתי! כי זו לא הייתה חולשה רגילה... אז מה הקשר לזה שיש לי שבעה ילדים? ב"ה רופאת המשפחה התייחסה לזה ברצינות ושלחה אותי לבירורים. בפועל לא היה לי כלום ב"ה ואני לא יודעת ממה זה נבע, אבל עדיין - זה לא משהו שאפשר לפטור באימהות...)

הדוגמהoo

שלך דווקא מוכיחה ההפך ממה שאמרת

היתה לך חולשה שלא היתה לה סיבה אחרת

אלא כנראה מדברים רגילים כמו עומס יתר


זו לא האמהות

זה הדברים שהיא מביאה איתה

כמו חוסר שינה עומס ועוד דברים שכתבתי למטה (שגם יכולים להיות בלי אמהות)

זו הייתה חולשה חריגהמתואמת

שלא הייתה לי מעולם לפני כן, וגם אחרי כן (עם יותר ילדים) לא הייתה לי כמוה בעוצמה כזו.

אני לא יודעת מה הסיבה לה, אבל ברור שהיא לא הייתה קשורה נטו לעומס החיים.

ואיש רפואה שיפטור אישה שמתלוננת על משהו חריג בכך שהיא אמא, עלול לפספס דברים קריטיים.

זה נכוןoo

לגבי איש רפואה


איך את יודעת שהסיבה לא היתה קשורה לעומס?

אולי היה עומס על הידיים והחולשה גרמה לך לתת להן יותר מנוחה

כי לא היה לי עומס חריג על הידיים דווקא באותה תקופהמתואמת

הסיבה היחידה שאני יכולה למצוא לזה היא עומס רגשי חריג (זו הייתה תקופת הקורונה).

או שאולי היה לי משהו פיזי, שעד הבדיקות כבר עבר... (אולי אפילו פוסט קורונה, מי יודע)

יכול להיות שזה רק האמהות, אבל אם לא, לא כדאי לפספסאולי בקרובאחרונה
לדעתי כל ההצעות לבדיקות רפואיות זה כדי לא לפספס כלום אם יש ח"ו, כי אם פיזית הכל תקין זה כנראה רק חוסר בשינה/האימהות וכו'.. אבל בשביל לא לפספס כלום (אם מפילים את כל הבעיות על האמהות) כדאי גם לעשות בדיקות פיזיות. מצטרפת להמלצה לבדוק את בלוטת התריס, מישהי כתבה לך לבדוק גם freeT4, כדאי גם 3, למרות שנראלי בד"כ בודקים הכל ביחד (אלו הורמונים שבלוטת התריס מפרישה וזה עוזר להבין אם יש בעיה בלוטת התריס)
נורמלי בהחלטoo

עייפות יכולה לנבוע מהרבה דברים

פיזיים ונפשיים כמו:

1. חוסר בשעות שינה (8 שעות אחרי קיזוז קימות)

2. תזונה לא מאוזנת/ מספיק מזינה

3. חוסר בפעילות גופנית

4. חוסר במנוחה פיזית

5. עומס משימות

6. לחץ בעבודה/ בבית

7. חוסר בהפסקות ממשימות בעבודה/ בבית

8. חוסר בזמן עצמי

9. הימצאות תמידית במקומות רועשים 

כשהפחחתי סוכרים וגלוטןytrewq

הרגשתי הרבה יותר רעננה ועירנית! 

לא היה לי צורך בשנצ, הייתי מתעוררת בבוקר ומצליחה לקום מהמיטה בזריזות וכו'... 

למישהי יש ניסיון עם לידת עכוז אחרי קיסרי?אנונימית בהו"ל
תבררי מול בתי חולים אם זה בכלל אפשריהשם שלי
זה אפשרי אם חותמים על סירוב לניתוחאנונימית בהו"ל
יש הבדל גדולהשם שלי

אם בית חולים מאפשר מלכתחילה לנסות לידה רגילה במצב כזה.


או שהאישה מכריחה אותם לילד אותה ככה, כי היא מסרבת לניתוח.

ואז אולי זה מה שיקרה, כי לא יכולים לכפות ניתוח, אבל כל האווירה תהיה של הלחצות, ועל כל דבר קטן ינסו לשכנע לעבור לניתוח.


אין לי מושג מה המדיניות של בתי החולים. אבל אם יש בית חולים שמאפשר, ומוכן להתגייס לזה, אז עדיף.


ואגב, אני ילדתי בניתוח בלי לחתום על הסכמה. ברור שהסכמתי, אבל זה היה כל כך מיידי, שבכלל לא נתנו לי לחתום.

ואיך הרגשת אחרי?אנונימית בהו"ל
מבחינת הניתוח?השם שלי

ב"ה התאוששתי בקלות.


מבחינת זה שלא חתמתי על הסכמה,

אז קודם כל כן הסכמתי, ושיתפתי פעולה. רק לא חתמתי על הטפסים.

ולמחרת הרופא הגיע אלי להתנצל.

זה היה ניתוח חירום ממש, אם היו עוד מחכים, לא בטוח שהתינוק היה שורד.


לצערי אין בי"ח בארץ שמאפשר את זה ככה בקלותאנונימית בהו"ל
ביקור חולים עשו את זהשושנושי

יש רופא בשם דר' שווד פיליפ שהיה עושה את זה.

אני יודעת שאחרי שנסגר ביקור חולים הוא עבר לשערי צדק

אולי אפשר לברר איתם אם הוא עדיין עובד שם

אם אכן עובד שם אולי אם זה ממש קריטי לך אפשר לסגור על רופא פרטי ללידה?


אופציה נוספת שמרגיש לי הגיוני שיסכימו זה סנט ג'וזף - הם באופן כללי בגישה מאוד מאוד טבעית בלידות. ברמה שלא כל הזמן יש בכלל מרדים במבנה..

זה בית חולים נוצרי בירושלים, יש יהודיות שמרגישות בנוח ויולדות שם. אני מכירה אחת כזאת שהיה לה ממש קריטי כל הקטע של הטבעי והיה לה טוב. 

נשמע לי הגיוני שגם לניאדו מאפשריםשושנושי

לניאדו בדומה לביקור חולים דוגלים מאוד בלידות טבעיות

אולי תבררי עליהם קצת יותר 

לא מאפשריםאנונימית בהו"ל
יילוד תינוק עכוזחנוקה

דורש מומחיות גדולה.

 

לא סתם הפסיקו ליילד עכוז- כי זה מסוכן.

אז אם בביח אין רופא מומחה לזה-

נשמע לי ממש התאבדות.

סליחה על החריפות...

אבל המטרה שהולכים לביח היא בשביל שיהיה שם מישהו שציל חיים במקרה הצורך.

אפשר גם ללדת בבית- שם אף אחד לא ייקח אותך לניתוח..

איך אפשר לדעת מראש אם יש רופא מתאיםאנונימית בהו"ל
או לא באותה משמרת?
לוקחים רופא פרטיעדיין טרייה
תתחילי בלהתייעץ עם רופא מומחה. לא כל מנך ולא בכל מצב (לא יודעת לגבי לידה אחרי קיסרי) מתאים ליילד עכוז.
כבר כמה רופאים אמרו שזה אפשריאנונימית בהו"ל
אך לא בבית רפואה בישראל. רק אם חותמים על סירוב.
בחיים לא הייתי חותמת מראש על סירובשושנושי

מרגיש לי חסר אחריות מדרגה ראשונה.

אם הם יציעו במהלך הלידה, את יכולה לשקול להתלבט ולהחליט

אבל מלכתכילה לסרב בלי לדעת מה יקרה בדרך? מטורף לדעתי. 

אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה בדרך...אנונימית בהו"ל
גם בעיני. אלא אם כן, במקרה חירום מנתחים בלי הסכמהיעל מהדרום

לק"י


כמו שמישהי פה כתבה שהיא הסכימה רק בע"פ, כי אם לא, זה היה כנראה לא נגמר טוב.

(לא מדברת על כל ניתוח חירום. לא כולם בלחץ של דקות).

לי איןיעל מהדרום

לק"י


הקטן שלי היה במצג עכוז (וב"ה התהפך לבד בסוף), ואני אחרי קיסרי.

אבל כשהרופאה אמרה לי מה האפשרויות, היא אמרה שאפשר ללדת בלידת עכוז (היא לא המליצה. אבל לא אמרה משהו על הקיסרי שעברתי).


אז אולי בסורוקה זה אפשרי. לא ביררתי.

זו את מהשרשורים הקודמים?יעל מהדרום

לק"י


כתבת שבעבר היפוך לא עזר לך?

(אני בכל מקרה קבעתי תור להיפוך. לידת עכוז לא רציתי לנסות).

כן, ניסיתי היפוךאנונימית בהו"ל
לצערי לא הצליח
אויש. ולא מציעים לנסות שוב?יעל מהדרום
לא, טוענים שיש סיבה לזה ועדיף ללדת עכוזאנונימית בהו"ל
בעז"ה שתלדי בלידה קלה ומהירהיעל מהדרום

לק"י

 

ובידיים בריאות ומלאות!!

אם את רוצה לקחת רופא פרטיבארץ אהבתי

הייתי בודקת את ד"ר פלוטקין בשע"צ.

אני לקחתי אותו מסיבות אחרות, אבל כשביררתי עליו  ראיתי שהוא גם מיילד עכוז, ובכלל הוא ממש מקצועי (הוא גם עשה לי היפוך. אולי ירצה לנסות שוב לפני הלידה..).

זה לא זול (כ-10,000 ש"ח. אצלנו ההורים עזרו), אבל בעיני זו הדרך הכי בטוחה ללדת ככה.

היום רוצים באיזור ה-20,000אנונימית בהו"ל

אבל השאלה שלי היא על עצם הלידה

אם בכלל כדאי לנסות

והאם אפשר לעשות קיסרי אם זה לא מצליח

מן הסתם שאם ליילד עכוז לא מצליח, עוברים לניתויעל מהדרום
מאיזה בחינה כדאי?חילזון 123

לניתוח נוסף גם יש השלכות וסיכונים.

אז אם זה חשוב לך בטח שכדאי לברר.

אבל כן כדאי למצוא מישהו שיודע לעשות את זה.


קיסרי תמיד אפשר לעשות בסוף...

השאלה היא איך ניתוח עוזר במקרהאנונימית בהו"ל
שלידת עכוז לא מצליחה
מה זאת אומרת?השם שלי
לסיים את הלידה בשלום לאמא ולתינוק.
אמממ... להציל את האמא ואת התינוק?שלומית.

והאמת שאני בתור תומכת דגולה של לידות טבעיות, אומרת שלדעתי אם אין אף רופא שמוכן לקחת אחריות על הלידה הזו אז לא נראה לי כדאי ללכת על זה...

כן הייתי עושה מאמץ לחפש רופא פרטי שמוכן לנסות ליילד - ולנתח במידת הצורך. כדאי לברר על דר פלוטקין ודר שווד בשעצ

מסכימהאיזמרגד1
בסופו של דבר המטרה העיקרית של לידה זה תינוק ואמא בריאים. אז אם אף רופא או בית רפואה לא מאפשרים, כנראה שזה באמת סיכון גדול מדי... 
יש רופאים שמוכנים באופן פרטיאנונימית בהו"ל
בתי חולים לא מאפשרים 
רופא שמוכן פרטיחנוקה

איפה הוא מציע לבצע את הלידה? בבית?

זה ממש מוזר

כי ההנחיות של משרד הבריאות לא מתירות לבצע לידת בית בלידת עכוז ולדעתי אפילו לא אחרי קיסרי.

יכולים לשלול לו את הרשיון

אם יש רופא משוכן לקחת אחריות על כזו לידה שיציע איפה.

אמורים גם לקבוע פגישה מקדימה שבה תציפי את כל השאלות שלך

לוודא שחוצמזה שלא תלדי בקיסרי- גם תצאי משם בריאה ושלימה וגם בתינוק.

 

ועוד משהו- אני לא יודעת כמה אני צודקת במחקרים

אבל בעברי ניתוח חירום

ואני חושבת שאין להשוות בין קיסרי ידידותי (שעושים בכמה בתי חולים בארץ)

בהרדמה אפידורלית, כשבעלך לידך, עם אפס הפרדה

לניתוח חירום שאת מובהלת אליו בסכנת חיים.

אפילו זה שבניתוח אלקטיבי מתוכנן בדרכ זה בשעותה בוקר, הרופאה שלי אמרה לי שאין ענין לקחת פרטי

כי זה בדרך כלל נעשה עי רופאים מנוסים ובכירים

לעומת ניתוח חירום שאת נופלת על מי שנמצא אז

יכול להיות סטז'ר שזה הניתוח הראשון שהוא מבצע..

ההרדמה הכללית היא לא בריאה

וגם זה שהניתוח חירום הוך את ההרדמה למסוכנת יותר (כי אין צום לפני כן)

לכן, אם יש סיכוי גבוה שלידת עכוז תהפוך לניתוח חירום-

לא הייתי מנסה. זה מאמץ גדול מדי עם סיכון גדול מדי בסיבוב.

 

כמובן זה הלידה שלך והגוף שלך, אבל תשקלי את זה.

נכון אחרי ניתוח רוצים מאד חוויה מתקנת של לידה חיובית

אבל בכל מקרה זה לא מה שיהיה לך פה. זה לידה בסיכון, בסיטואציה מאד רפואית, ועם אחוזי הצלחה לא גבוהים (וזה בהנחה שתצליחי למצוא רופא ולעשותא ת זה בטיחותי)

ליבי איתך

המון המון תפילות!!

(אגב העכוז שלי התהפך עכשיו בשבוע 37!!! אז אני מבינה לגמרי לליבך. אני הלכתי לרפואה אלטרנטיבית כי לא אפשרו לי בכלל לנסות היפוך בביח אחרי הקיסרי הקודם. אמרו שמסוכן מדי)

וואו טירוףףתוהה לעצמי
ללידה או לניתוח?
אם את לוקחת רופא פרטיחילזון 123
הוא גם יילד וגם יעשה את הניתוח אם יהיה צורך
גיסתירקאני

ילדה לידת עכוז

לידה ראשונה ככה שלא היה עבר לפני כן

זה היה בביקור חולים אז זה כבר לא רלוונטי

ממה שהבנתי עשו את זה בחדר ניתוח כדי שעל כל מקרה מיד יוכלו לנתח

אחרי קיסרי זה שונה לדעתי..אולי בקרוב

כי גם ככה מפחדים מלידה רגילה שלא יהיה קרע ברחם הצלקת של הקיסרי ויש גם הגבלות על זרוזים, אז לידת עכוז שזה גם ככה סיכון.. אז סיכון כפול לא נגמר לי כזה פשוט..

האמת שאני חושבת שלי לא היה אומץ לנסות..

אם חשוב לך לידה טבעיתממשיכה לחלום

הייתי מתייעצת עם רופא מומחה מה הכדאיות של הלידה הזאת,

בסוף המטרות הן אמא ותינוק בריאים

את רוצה יכולת ללדת עוד בהמשך החיים

את רוצה התאוששות קלה ככל הניתן


יש גבול דק בין לרצות לידה טבעית לבין להפוך את זה למטרה, זאת לא המטרה

וצריך מאוד להיזהר לא להיכנס לסכנה

כי לפי איך שזה נשמע מעבר לניתוח קיסרי בהול באמצע לידת עכוז זה מצב חירום, והתאוששות ממצב כזה עשויה להיות יותר קשה משמעותית מהתאוששות מהיתוח מתוכנן

👆🏼👆🏼👆🏼👆🏼👆🏼 מצטרפתאולי בקרוב
אין לי נסיון אחרי קיסריסתם שם 1אחרונה

אבל יש לי הרבה נסיון עם לידות עכוז

לא הייתי שוללת חד משמעי

בעיניי שווה לנסות

מוזמנת להתייעץ אם תרצי, בשמחה

אולי יעניין אותך