קלישאות הן אימרות שחוקות, אבל הן הרבה פעמים נכונות.

לרוב האמת פשוטה.

לא יודע אם זה יותר מעודד או יותר מתסכל.

כלומר: מצד אחד זה אומר שזה אפשרי, אבל מצד שני הנה ההוא הצליח במצב מורכב יותר אז מה דפוק בי שאני לא מצליח?

(למרות שהוא כן, אם שואבים עידוד מזה שהוא הצליח. זה עובד לשני הצדדים)

מה שמעניין היא העובדה שאני לא.

לא דיברתי על האשמה והלקאה עצמית, אבל לפעמים יש בהן צורך בדרך ללקיחת אחריות כדי להגיע לשינוי. אפשר לקרוא להן מוסר וחשבון נפש במקום אם הסמנטיקה מפריעה.

(אני פשוט אסכים עם הכל כי אין לי כוח להתווכח )

בלשון זכר - טועה.

בלשון נקבה - צודקת.

אבל; את צודקת!

מורכב אבל גם אור

וככה זה נכון? העולם שלנו מורכב מאור וחושך בערבוביה

השמש עולה וזורחת אבל היא תמיד גם שוקעת

ונהיה חושך אבל היא תמיד גם תחזור ויבוא האור

זה היה יום ככ מתיש וככ מורכב וככ מלא אור ואהבה

היו המון חששות וחרדות ובסוף היה בסדר. והצלחתי להיות באמת והצלחתי לשמוח איתה והצלחתי לראות אור

טאטע אני צריכה שתמשיך לעזור לי לראות את האור

תעזור לי טוב?

שהאור הזה רק ימשיך ויאיר ויתעצם

אני גמורה אני צריכה לישון ואני לא מעכלת בכלל את כל היום הזה

לילה טוב שיהיה לך ילדה

חלומות נעימים

שיהיה אור שיהיה אור

שתהיה במסע שלך הכי טוב שיכול להיות

אולי אני קצת מפחדת

מפחדת שיהיה טוב

מפחדת שאשכח מה רציתי להיות