ואציין שאני מעולם לא העדפתי מישהי "לא נחמדה" על פני מישהי נחמדה.

אבל אולי זה קשור לתכונה בעייתית (? בהחלט נדירה, ויש בה חסרון) שלי, שמעולם לא ראיתי את עצמי כראוי ליחס מיוחד

ובעיני הקשר עם מישהי שנחמדה לכולם הוא באמת שם אותי בנקודה של ספק - האם היא נחמדה אלי כי זה אני או סתם, מצד שני, בגלל שאין לי מספיק בטחון, האמונה שאם אשקיע יותר אקבל יחס מיוחד היא אמונה חלשה, ולכן תמיד העדפתי את היחס הנחמד ואולי לא מיוחד על פני האפשרות השניה.

ומה מקבלים מלהשקיע בקשר עם מישהו "שגם ככה נחמד"? עדיפות. עד שמכירים אדם כזה, הוא מפנה את הנחמדות שלו לכולם. כמה שמתקרבים, הנחמדו תמרוכזת יותר אצל האנשים הקרובים (לא מכיר אנשים שנחמדים לכולם, אבל ממש כולם, באותה מידה). וזה נכון גם לגבי הנחמדים פחות. אז אני מעדיף להיות קרוב למישהי נחמדה, ולקבל את רוב הנחמדות שלה, מאשר למישהי לא נחמדה, ושתואיל בטובה לחייך אלי מדי פעם. הנחמדות חשובה לי יותר מהייחודיות

לדעתי יש חוסר משיכה כלפי מי שנפתח מהר מידי, כי זה משדר לחץ או נואשות, כאילו אני אעשה הכל בשביל שתיהיה איתי, לפני שהתפתחה משיכה אמיתית או היכרות אמיתית

ההדרגתיות בנתינה ובפתיחות נותנת תחושה שהקשר מתפתח ביחד ועם קשר הדוק למצב ולשלב בקשר

וזה מאפשר אמון וביטחון בקשר.

1:14 סתם הכללה

1:22 סיסמא מטומטמת

1:53-2:03 סיסמא מטומטמת

2:09 סתם הכללה

2:50 ממש מפגר

אבל יש בו משפט וחצי נכונים

2:26  נכון מאוד, לכן לא צריך לקפוץ מהר על העגלה, לא צריך "לרדוף" או להתנחמד לפני שמתחילה היכרות אמיתית או משיכה

3:30-3:34 נראה לי די נכון בדרך כלל

מסקנה 1: לא ללמוד את הנושא מאינטרנט או סרטונים. הם מלאים בסיסמאות מטופשות או פתרונות קסם מטומטמים והם שמים את כל הגברים תחת משבצת אחת ואת כל הנשים תחת משבצת שנייה

מסקנה 2: בכל דבר מטומטם יש קצת אמת, אפילו בסרטון הזה. אבל לא כדאי להיעזר בקונספט הזה בגלל משפט וחצי נכונים וכל השאר טמטום

אם סרטונים מעין אלה מלאים בסיסמאות מטופשות כדאי מאוד שאנשים יתנו את הדעת.

שמספר איך הבחור הזה טוען שצריך להעליב את הבחורה. עכשיו נמי שרואה אותו יש לו פרספקטיבה נכונה יותר עליו.

או מי שקורא אותי יש לו פרספקטיבה על סרטונים ומידע ברשת ועל הטמטום שמאחורי "אומניות פיתוי"

מאיפה התובנות שלהם על החיים..?!

אני אגיד לך, 

הוא בכלל לא מתכוון לקשר של אהבה, הוא מכוון להיכרות כדי לנצל וזהו.

הוא אמר את זה מפורש

(לא יודע אם אני מדייק פה בפסיכולוגיה, אבל שמעתי את זה מבנות פה ושם)

יש בנות שלא מודעות לאיך גבר טוב אמור להתנהג

אז כשמישהו מתנהג אליהן בזלזול זה משגע אותן, במקום לשחרר אותו בבעיטה, הן מרגישות שסוף סוף הנה גבר שלא דופק חשבון ומנסות עוד יותר למצוא חן בעיניו גם כדי להוכיח לעצמן שהן שוות.

לאלה הוא מכוון...

למרות שבסוף אני בספק כמה קשר כזה נשאר, בסוף זה מתפוצץ איכשהו.

אנשים עושים מדברים כאלה אשכרה כסף. 

אבל אגב, קשר כזה יכול להימשך לכמה חודשים לפחות..אם לא כמה שנים.

לצערי שמעתי על קשרים כאלה.

גם לי יצא להיות בקשר דומה לזה וחצי מהזמן הייתי בעצבים. (למרות שבמקרה הזה הוא לא עשה זאת ביודעין ממש, אז ניחא)
בסוף מי שרוצה קשר אמיתי לחתונה זה יכול להיות אסון לטווח הרחוק.

מי שרוצה משהו חד פעמי או להפיג את התאוות שלו אולי זה יעזור לו, זמנית.

אני לא מתכוון לעד כמה נפתחת אלא לנחמדות בתור פתיחה מתי היא הגיעה

לא בטוחה שירדתי לסוף דעתך, אז אפרק את הדברים, להבנתי-

א. קשה להשגה- (לדעתי) זה לא מושך, זה לא 'קול', זה לא כלום..

כשנפגשים, זה כדי לבנות קשר, ולא בשביל משחקי כבוד כאלו ואחרים, שאם הקשר יתבסס עליהם- הוא יראה על הפרצוף.

ב. 'אובר נחמדות'- נראה לי שזה יכול להיות מרתיע קצת..

זה יכול לשבת על מלא דברים, אז קצת קשה לפרט הכל, אבל אלה הדברים שעוברים לי בראש-

* נתינה יוצרת קרבה, ואם זה משהו שקורה בשלב התחלתי יחסית של הקשר, זה יכול להיות קצת מורכב (חוסר נעימות כי עדיין יש ריחוק/ תחושה שצד אחד מתקדם מהר יותר וכו'..)

* גם בשלב מתקדם יותר, זה משהו שצריך להיזהר בו- קשר אמור להתבסס על איזושהי נתינה הדדית, ואני חושבת שזה לא הכי בריא שיש מצב שבו רק צד אחד נותן כל הזמן, והצד השני רק מקבל כל הזמן (שלא תיווצר תלות/ציפיה/דרישות וכו' חו"ח).

* אולי יש בזה משהו שהוא קצת חוסם. כשאני יודעת שיושב מולי בנאדם שפשוט לא יודע להגיד 'לא', גם אם הוא מלא בטחון וזה הכל נטו טוב לב- אז אני צריכה להתחיל להפעיל את שיקול הדעת בשמו (אולי הוא לא ירצה, אבל הוא בחיים לא יגיד לא, אז אני מראש לא אשאל/אבקש/אציע).

*אני גם חושבת שעם כל זה שזה יכול להיות כיף ונחמד ונעים, בסופו של דבר זה לא הכי נעים/בריא/כיף להיות בצד שמקבל כל הזמן.. זה יוצר תחושה של חוסר קבוע כזה. לא יודעת להסביר.

* זה גם יכול ליצור שדר של חוסר בטחון (של הצד הנותן).

ג. נחמדות 'מאוזנת'..(:
מרגישה על עצמי שאני עובדת כל הזמן על האיזון בנושא הזה, ואני הרבה פעמים מוודאת עם עצמי שאני לא מגזימה לאף כיוון..

זה יכול להישמע כאילו צריך לרסן איזושהי תכונה טובה שקיימת בי, אבל נראה לי שזה לא בדיוק ככה.
באף קשר, אין דבר כזה שאתה נחשף לכל המכלול של הבנאדם שמולך בבת אחת. כל פן באישיות וכל תכונה נחשפים בקצב אחר. בהקשר הזה- אין ספק שהרצון הזה להיטיב הוא טוב ומקסים, אבל יכול להיות שנכון יותר 'לשמור' אותו קצת, לשלב יותר מתקדם של הקשר. או לחשוף אותו בהדרגה.. לא יודעת איך להגדיר את זה בדיוק.

אגב. בעייני נחמדות ורצון להיטיב זה דבר שניכר על הבנאדם בעוד המון דרכים מלבד הנתינה הפיזית, וחבל 'לדלג' ישר לשלב הזה..

היא רוצה לראות את תהליך הבחירה קורה. לא מספיק לה שעכשיו אתה רוצה, היא צריכה לראות שהי גרמה לך לעבור מ"לא רוצה" ל"רוצה"

נראה לי, ככה אני מבין את זה.

העקרון פה הוא שלא מספיק שיש תכונה מסוימת, היא צריכה לראות את זה בקשר ביניכם

כי היא לא מכירה אותך ולא יודעת מה בליבך, ולכן אתה צריך להראות את מה שיש בליבך באמת

בס"ד

את עצמך אתה מעריך? מאמין שמי שתהיה איתך באמת תזכה? שאתה יחיד ומיוחד בדרך שלך ושאף אחד לא יכול להשתוות אליך? (ענווה דקדושה)

אם אני אבקש ממך לספר לי על עצמך דברים טובים / תכונות טובות / יתרונות , אתה תדע לענות לי? וגם אם תדע לענות , אתה תאמין במה שתגיד?

אני שואל, כי נחמדות מוגזמת יכולה לנבוע מהנקודה הזאת שאת עצמך אתה לא מעריך ומה שאתה משדר במודע או לא (ולדעתי איך שאדם תופס את עצמו זה פשוט משפיע בצורה עצומה על גם איך שייתפסו אותו ויתייחסו אליו) זה שאתה לא משהו מיוחד , לכאורה סתם עוד בחור נחמד וזה מאוד מקרין על הצד השני..

אוסיף שתי נקודות שהבחנתי בהן בתהליך שעברתי בעצמי:

1 בנות נבהלות מרגש שנראה כאילו הוא לא מאוזן, וסולדות מרגש שלא נראה להן אמיתי. ורגש שמופיע מהר מדי ומוקדם מדי, הוא כזה

2 כשבחור מגלה רגש מהר מדי, הבחורה מרגישה שהוא לא נותן לה מקום שהקשר יבשיל בה מבפנים. וזה מפריע מאד

ואי ממש!!

וזה כזה חבל כי לפעמים הבחורה ממש מעוניינת.. ולהביע אובר חיבה על ההתחלה פשוט חוסם ומרחיק

בס"ד

יש עוד הרבה המשך זו תורה נפלאה על ניסן וחתונה תורה מט בליקוטי מוהרן

לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ': (תהלים יט)
א כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה אוֹר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵין סוֹף, וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, וְאֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְהֻצְרַךְ לִבְרֹא בְּנֵי אָדָם, שֶׁיְּקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּתוֹ. וְהִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֶלָּא עַל־יְדֵי הַמִּדּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּדּוֹת מַשִּׂיגִין אֱלֹקוּתוֹ, וְיוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ אָדוֹן מוֹשֵׁל וּמַנְהִיג. וְצִמְצֵם אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף לַצְּדָדִין, וְנִשְׁאַר חָלָל פָּנוּי, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי בָּרָא הָעוֹלָמוֹת (כמבואר בע"ח בתחילתו בהיכל א ענף ג), וְהֵן הֵן מִדּוֹתָיו. וְהַלֵּב הוּא הַצַּיָּר שֶׁל הַמִּדּוֹת, הַיְנוּ הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לא): וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב וְכוּ'. וְעִקַּר הַיְצִירָה הָיְתָה בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. נִמְצָא, שֶׁהַלֵּב הוּא הַצַּיָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם עג): צוּר לְבָבִי. וְאִית יְצִירָה לְטָב וּלְבִישׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סא): וַיִּיצֶר – בִּשְׁנֵי יוּדִין וְכוּ'. וְהֵם שְׁנֵי יְצָרִין, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע. הַיְנוּ: מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת הֵם יֵצֶר טוֹב, וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם יֵצֶר הָרָע. כִּי עִקַּר הַיְצָרִים הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַחָכְמוֹת שֶׁבַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ו): כִּי יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ וְכוּ'. וּכְשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב בְּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הוּא מְטַמְטֵם אֶת הֶחָלָל שֶׁל הַבְּרִיאָה, שֶׁשָּׁם הִתְגַּלּוּת הַמִּדּוֹת. כִּי הַלֵּב הוּא צוּר הָעוֹלָמִים, הַיְנוּ צוּר הַמִּדּוֹת, כִּי לְפִי אוֹר לַהֲבִיּוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוּת מֵהַמִּדּוֹת, כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ. וְצָרִיךְ לְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר בַּלֵּב חָלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קט): וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. וְעַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם שֶׁל הַהִתְלַהֲבוּת יוּכַל לָבוֹא לְהִתְגַּלּוּת מֵהַמִּדּוֹת, הַיְנוּ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה. וּמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת שֶׁבַּלֵּב, הֵן יְצָרִין טָבִין, שֶׁעַל יָדָן נִתְגַּלִּין פְּעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וְהַיְנוּ יְצִירָה לְטָב. וּכְשֶׁחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הוּא מְטַמְטֵם הַלֵּב, בִּבְחִינַת עָרְלַת לֵב, וּמְקַלְקֵל אֶת הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב. כִּי הַיֵּצֶר הָרָע הוּא טִפְּשׁוּת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י): וּמַלְתֶּם אֶת עָרְלַת לְבַבְכֶם, וְתַרְגּוּמוֹ: יָת טִפְּשׁוּת לִבְּכוֹן. וְטִפְּשׁוּת הוּא קִלְקוּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהִיא עַל־יְדֵי הַחָכְמָה. נִמְצָא, כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בְּלִבּוֹ אֵיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בָּזֶה נַעֲשֶׂה לִבּוֹ בִּבְחִינַת: צוּר לְבָבִי, וּבִבְחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָלָל יִתְגַּלּוּ פְּעֻלּוֹתָיו, וְעַל יְדֵי פְּעֻלּוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבִים יִתְגַּלֶּה שֶׁהוּא מְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים פז): וְשָׁרִים כְּחוֹלְלִים וְכוּ'. וְשָׁרִים – זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּת, בְּחִינַת: שָׂרָה עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (ברכות יג), בְּחִינַת (זכריה יד): וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ וְכוּ'. כְּחוֹלְלִים כָּל מַעְיָנַי בָּךְ – הַיְנוּ לְפִי הֶחָלָל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַחְשְׁבוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, כֵּן הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ:
ב וְזֶה בְּחִינַת (דברים יא): וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם; אֵיזֶהוּ עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זֶה תְּפִלָּה (תענית ב). כִּי תְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קט): וַאֲנִי תְּפִלָּה. וְעִקַּר הַתְּפִלָּה תָּלוּי בַּלֵּב, שֶׁיָּשִׂים כָּל לִבּוֹ עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת (ישעיה כט): בִּשְׂפָתָם כִּבְּדוּנִי וְלִבָּם רִחַק מִמֶּנִּי. כִּי תְּפִלָּה שֶׁבַּלֵּב הִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, בְּתוֹךְ הַמִּדּוֹת, בְּתוֹךְ הָעוֹלָמוֹת:

rabenubook.com

ברור שלא צריך להיות מגעיל.

אבל קצת לחכות בכוונה עד שעונים להודעה זה לא נורא,

ואם זה מועיל להגברת הציפיה,

וממילא ההנאה במימוש שלה של הגברת,

ולשם ההנאה והשמחה שלה עושים את זה - 

זה נשמע לי אחלה.

זה מניפולטיבי - אז מה?

אם זה כדי לעשות טוב למישהו, מה רע בזה?

נקודה נוספת:

בשביל להתקרב, צריך להיות קודם כל רחוק,

כי אי אפשר להתקרב לדבר שאתה צמוד אליו.

כיוון שיש הנאה בעצם ההתקרבות,

צריך קצת להתרחק כדי שנוכל להתקרב.

אלה שתי נקודות שלדעתי מצדיקות ריחוק מסוים.

@חלל הפנוי גם כתב נקודה עמוקה וחשובה,

שיצא לי להיפגש איתה (מצדי או מצדה).

לפעמים זה מונפולציה וזה מגעיל

לפעמים זה משקף רצון טוב וזה טוב..

מסכים עקרונית עם דבריך.

למרות שלכאורה אין כאן באמת מפריע

זה מה שכתב צהרים בעצם.

בחורה רוצה לדעת שהצד השני חושב, מנסה להכיר מי היא ומנסה להבין אם היא באמת מתאימה לו

הנחמדות גם אם היא תכונה טבעית לך, היא קצת בעייתית בדייטים... 

כי בנות יכולות לפרש את זה שכאילו ככה אתה מושך אותה אליה, היא לא בהכרח תזהה שזה טבעי לך

ואז היא יכולה להתחיל לפרש שזה לא הכי כנה, או שככה אתה מתנהג לכולן ואז מה מיוחד בי.

או כמו שצהרים כתב שאין שום התלבטות זה קצת מעלה חשש לבחורה. אולי הוא מתחבר לכל אחת? אולי הוא לא מבין מי באמת מתאימה לו. 

אבל העיקר הוא שקשה לאכול נחמדות שעדיין לא מכירים אותך באמת. לאנשים זרים שאולי לא תראה יותר בחיים זה לא כזה משנה. אדרבא מבורך

אבל בקשר שאתה רוצה לבנות, חשוב שהבחורה תרגיש שהיא לא עוד אחת שנחמדים איתה. 

אין, זה פשוט תכונה שיכולה להתפרש לכל כך הרבה כיוונים ולא בהכרח חיוביים- ונטו מצד בניית קשר זוגי

וזה רק בתחילת קשר. 

אבל שטויות. יש נשים שצריכות את זה. ובמיוחד האחת שתתחתן איתה. 

סליחה, כנראה לא הבנתי אותך כ"כ בהתחלה..

א. אני לא מסכימה שאלו דברים לא מושכים. זה נשמע לי הכי מקסים שיש בעולם..

כמובן שאני מדברת בעיקר מהעולם שלי, אבל גם שמעתי את זה מהרבה חברות- הפשטות הזאת היא בהחלט מבורכת.

ב. אולי זה גם קשור לאופי..?

יש אנשים שהם יותר 'מורכבים', ולפעמים כשהם פוגשים בטוב פשוט כזה כמו שאתה מתאר, זה יוצר קצת 'שוק', כי זה שונה מהעולם שלהם (טוב מכדי להיות אמיתי וכו'..)

למרות שגם בהקשר הזה, נראה לי שזה עדיין לא ברמה של 'לא מושך'..

ג. לגבי עניין ה'מובן מאליו' שדיברת עליו..- אני יכולה להבין.. זה דבר שקורה באופן כללי במציאות, לא רק בהקשר הזה של פגישות, וחבל..

(אגב, לבנות שהן כאלה עוד יותר קשה)

מהחיזור עצמו

@חן,?

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳