ואציין שאני מעולם לא העדפתי מישהי "לא נחמדה" על פני מישהי נחמדה.

אבל אולי זה קשור לתכונה בעייתית (? בהחלט נדירה, ויש בה חסרון) שלי, שמעולם לא ראיתי את עצמי כראוי ליחס מיוחד

ובעיני הקשר עם מישהי שנחמדה לכולם הוא באמת שם אותי בנקודה של ספק - האם היא נחמדה אלי כי זה אני או סתם, מצד שני, בגלל שאין לי מספיק בטחון, האמונה שאם אשקיע יותר אקבל יחס מיוחד היא אמונה חלשה, ולכן תמיד העדפתי את היחס הנחמד ואולי לא מיוחד על פני האפשרות השניה.

ומה מקבלים מלהשקיע בקשר עם מישהו "שגם ככה נחמד"? עדיפות. עד שמכירים אדם כזה, הוא מפנה את הנחמדות שלו לכולם. כמה שמתקרבים, הנחמדו תמרוכזת יותר אצל האנשים הקרובים (לא מכיר אנשים שנחמדים לכולם, אבל ממש כולם, באותה מידה). וזה נכון גם לגבי הנחמדים פחות. אז אני מעדיף להיות קרוב למישהי נחמדה, ולקבל את רוב הנחמדות שלה, מאשר למישהי לא נחמדה, ושתואיל בטובה לחייך אלי מדי פעם. הנחמדות חשובה לי יותר מהייחודיות

לדעתי יש חוסר משיכה כלפי מי שנפתח מהר מידי, כי זה משדר לחץ או נואשות, כאילו אני אעשה הכל בשביל שתיהיה איתי, לפני שהתפתחה משיכה אמיתית או היכרות אמיתית

ההדרגתיות בנתינה ובפתיחות נותנת תחושה שהקשר מתפתח ביחד ועם קשר הדוק למצב ולשלב בקשר

וזה מאפשר אמון וביטחון בקשר.

1:14 סתם הכללה

1:22 סיסמא מטומטמת

1:53-2:03 סיסמא מטומטמת

2:09 סתם הכללה

2:50 ממש מפגר

אבל יש בו משפט וחצי נכונים

2:26  נכון מאוד, לכן לא צריך לקפוץ מהר על העגלה, לא צריך "לרדוף" או להתנחמד לפני שמתחילה היכרות אמיתית או משיכה

3:30-3:34 נראה לי די נכון בדרך כלל

מסקנה 1: לא ללמוד את הנושא מאינטרנט או סרטונים. הם מלאים בסיסמאות מטופשות או פתרונות קסם מטומטמים והם שמים את כל הגברים תחת משבצת אחת ואת כל הנשים תחת משבצת שנייה

מסקנה 2: בכל דבר מטומטם יש קצת אמת, אפילו בסרטון הזה. אבל לא כדאי להיעזר בקונספט הזה בגלל משפט וחצי נכונים וכל השאר טמטום

אם סרטונים מעין אלה מלאים בסיסמאות מטופשות כדאי מאוד שאנשים יתנו את הדעת.

שמספר איך הבחור הזה טוען שצריך להעליב את הבחורה. עכשיו נמי שרואה אותו יש לו פרספקטיבה נכונה יותר עליו.

או מי שקורא אותי יש לו פרספקטיבה על סרטונים ומידע ברשת ועל הטמטום שמאחורי "אומניות פיתוי"

מאיפה התובנות שלהם על החיים..?!

אני אגיד לך, 

הוא בכלל לא מתכוון לקשר של אהבה, הוא מכוון להיכרות כדי לנצל וזהו.

הוא אמר את זה מפורש

(לא יודע אם אני מדייק פה בפסיכולוגיה, אבל שמעתי את זה מבנות פה ושם)

יש בנות שלא מודעות לאיך גבר טוב אמור להתנהג

אז כשמישהו מתנהג אליהן בזלזול זה משגע אותן, במקום לשחרר אותו בבעיטה, הן מרגישות שסוף סוף הנה גבר שלא דופק חשבון ומנסות עוד יותר למצוא חן בעיניו גם כדי להוכיח לעצמן שהן שוות.

לאלה הוא מכוון...

למרות שבסוף אני בספק כמה קשר כזה נשאר, בסוף זה מתפוצץ איכשהו.

אנשים עושים מדברים כאלה אשכרה כסף. 

אבל אגב, קשר כזה יכול להימשך לכמה חודשים לפחות..אם לא כמה שנים.

לצערי שמעתי על קשרים כאלה.

גם לי יצא להיות בקשר דומה לזה וחצי מהזמן הייתי בעצבים. (למרות שבמקרה הזה הוא לא עשה זאת ביודעין ממש, אז ניחא)
בסוף מי שרוצה קשר אמיתי לחתונה זה יכול להיות אסון לטווח הרחוק.

מי שרוצה משהו חד פעמי או להפיג את התאוות שלו אולי זה יעזור לו, זמנית.

אני לא מתכוון לעד כמה נפתחת אלא לנחמדות בתור פתיחה מתי היא הגיעה

לא בטוחה שירדתי לסוף דעתך, אז אפרק את הדברים, להבנתי-

א. קשה להשגה- (לדעתי) זה לא מושך, זה לא 'קול', זה לא כלום..

כשנפגשים, זה כדי לבנות קשר, ולא בשביל משחקי כבוד כאלו ואחרים, שאם הקשר יתבסס עליהם- הוא יראה על הפרצוף.

ב. 'אובר נחמדות'- נראה לי שזה יכול להיות מרתיע קצת..

זה יכול לשבת על מלא דברים, אז קצת קשה לפרט הכל, אבל אלה הדברים שעוברים לי בראש-

* נתינה יוצרת קרבה, ואם זה משהו שקורה בשלב התחלתי יחסית של הקשר, זה יכול להיות קצת מורכב (חוסר נעימות כי עדיין יש ריחוק/ תחושה שצד אחד מתקדם מהר יותר וכו'..)

* גם בשלב מתקדם יותר, זה משהו שצריך להיזהר בו- קשר אמור להתבסס על איזושהי נתינה הדדית, ואני חושבת שזה לא הכי בריא שיש מצב שבו רק צד אחד נותן כל הזמן, והצד השני רק מקבל כל הזמן (שלא תיווצר תלות/ציפיה/דרישות וכו' חו"ח).

* אולי יש בזה משהו שהוא קצת חוסם. כשאני יודעת שיושב מולי בנאדם שפשוט לא יודע להגיד 'לא', גם אם הוא מלא בטחון וזה הכל נטו טוב לב- אז אני צריכה להתחיל להפעיל את שיקול הדעת בשמו (אולי הוא לא ירצה, אבל הוא בחיים לא יגיד לא, אז אני מראש לא אשאל/אבקש/אציע).

*אני גם חושבת שעם כל זה שזה יכול להיות כיף ונחמד ונעים, בסופו של דבר זה לא הכי נעים/בריא/כיף להיות בצד שמקבל כל הזמן.. זה יוצר תחושה של חוסר קבוע כזה. לא יודעת להסביר.

* זה גם יכול ליצור שדר של חוסר בטחון (של הצד הנותן).

ג. נחמדות 'מאוזנת'..(:
מרגישה על עצמי שאני עובדת כל הזמן על האיזון בנושא הזה, ואני הרבה פעמים מוודאת עם עצמי שאני לא מגזימה לאף כיוון..

זה יכול להישמע כאילו צריך לרסן איזושהי תכונה טובה שקיימת בי, אבל נראה לי שזה לא בדיוק ככה.
באף קשר, אין דבר כזה שאתה נחשף לכל המכלול של הבנאדם שמולך בבת אחת. כל פן באישיות וכל תכונה נחשפים בקצב אחר. בהקשר הזה- אין ספק שהרצון הזה להיטיב הוא טוב ומקסים, אבל יכול להיות שנכון יותר 'לשמור' אותו קצת, לשלב יותר מתקדם של הקשר. או לחשוף אותו בהדרגה.. לא יודעת איך להגדיר את זה בדיוק.

אגב. בעייני נחמדות ורצון להיטיב זה דבר שניכר על הבנאדם בעוד המון דרכים מלבד הנתינה הפיזית, וחבל 'לדלג' ישר לשלב הזה..

היא רוצה לראות את תהליך הבחירה קורה. לא מספיק לה שעכשיו אתה רוצה, היא צריכה לראות שהי גרמה לך לעבור מ"לא רוצה" ל"רוצה"

נראה לי, ככה אני מבין את זה.

העקרון פה הוא שלא מספיק שיש תכונה מסוימת, היא צריכה לראות את זה בקשר ביניכם

כי היא לא מכירה אותך ולא יודעת מה בליבך, ולכן אתה צריך להראות את מה שיש בליבך באמת

בס"ד

את עצמך אתה מעריך? מאמין שמי שתהיה איתך באמת תזכה? שאתה יחיד ומיוחד בדרך שלך ושאף אחד לא יכול להשתוות אליך? (ענווה דקדושה)

אם אני אבקש ממך לספר לי על עצמך דברים טובים / תכונות טובות / יתרונות , אתה תדע לענות לי? וגם אם תדע לענות , אתה תאמין במה שתגיד?

אני שואל, כי נחמדות מוגזמת יכולה לנבוע מהנקודה הזאת שאת עצמך אתה לא מעריך ומה שאתה משדר במודע או לא (ולדעתי איך שאדם תופס את עצמו זה פשוט משפיע בצורה עצומה על גם איך שייתפסו אותו ויתייחסו אליו) זה שאתה לא משהו מיוחד , לכאורה סתם עוד בחור נחמד וזה מאוד מקרין על הצד השני..

אוסיף שתי נקודות שהבחנתי בהן בתהליך שעברתי בעצמי:

1 בנות נבהלות מרגש שנראה כאילו הוא לא מאוזן, וסולדות מרגש שלא נראה להן אמיתי. ורגש שמופיע מהר מדי ומוקדם מדי, הוא כזה

2 כשבחור מגלה רגש מהר מדי, הבחורה מרגישה שהוא לא נותן לה מקום שהקשר יבשיל בה מבפנים. וזה מפריע מאד

ואי ממש!!

וזה כזה חבל כי לפעמים הבחורה ממש מעוניינת.. ולהביע אובר חיבה על ההתחלה פשוט חוסם ומרחיק

בס"ד

יש עוד הרבה המשך זו תורה נפלאה על ניסן וחתונה תורה מט בליקוטי מוהרן

לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ': (תהלים יט)
א כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה אוֹר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵין סוֹף, וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, וְאֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְהֻצְרַךְ לִבְרֹא בְּנֵי אָדָם, שֶׁיְּקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּתוֹ. וְהִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֶלָּא עַל־יְדֵי הַמִּדּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּדּוֹת מַשִּׂיגִין אֱלֹקוּתוֹ, וְיוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ אָדוֹן מוֹשֵׁל וּמַנְהִיג. וְצִמְצֵם אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף לַצְּדָדִין, וְנִשְׁאַר חָלָל פָּנוּי, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי בָּרָא הָעוֹלָמוֹת (כמבואר בע"ח בתחילתו בהיכל א ענף ג), וְהֵן הֵן מִדּוֹתָיו. וְהַלֵּב הוּא הַצַּיָּר שֶׁל הַמִּדּוֹת, הַיְנוּ הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לא): וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב וְכוּ'. וְעִקַּר הַיְצִירָה הָיְתָה בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. נִמְצָא, שֶׁהַלֵּב הוּא הַצַּיָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם עג): צוּר לְבָבִי. וְאִית יְצִירָה לְטָב וּלְבִישׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סא): וַיִּיצֶר – בִּשְׁנֵי יוּדִין וְכוּ'. וְהֵם שְׁנֵי יְצָרִין, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע. הַיְנוּ: מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת הֵם יֵצֶר טוֹב, וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם יֵצֶר הָרָע. כִּי עִקַּר הַיְצָרִים הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַחָכְמוֹת שֶׁבַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ו): כִּי יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ וְכוּ'. וּכְשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב בְּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הוּא מְטַמְטֵם אֶת הֶחָלָל שֶׁל הַבְּרִיאָה, שֶׁשָּׁם הִתְגַּלּוּת הַמִּדּוֹת. כִּי הַלֵּב הוּא צוּר הָעוֹלָמִים, הַיְנוּ צוּר הַמִּדּוֹת, כִּי לְפִי אוֹר לַהֲבִיּוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוּת מֵהַמִּדּוֹת, כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ. וְצָרִיךְ לְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר בַּלֵּב חָלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קט): וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. וְעַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם שֶׁל הַהִתְלַהֲבוּת יוּכַל לָבוֹא לְהִתְגַּלּוּת מֵהַמִּדּוֹת, הַיְנוּ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה. וּמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת שֶׁבַּלֵּב, הֵן יְצָרִין טָבִין, שֶׁעַל יָדָן נִתְגַּלִּין פְּעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וְהַיְנוּ יְצִירָה לְטָב. וּכְשֶׁחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הוּא מְטַמְטֵם הַלֵּב, בִּבְחִינַת עָרְלַת לֵב, וּמְקַלְקֵל אֶת הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב. כִּי הַיֵּצֶר הָרָע הוּא טִפְּשׁוּת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י): וּמַלְתֶּם אֶת עָרְלַת לְבַבְכֶם, וְתַרְגּוּמוֹ: יָת טִפְּשׁוּת לִבְּכוֹן. וְטִפְּשׁוּת הוּא קִלְקוּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהִיא עַל־יְדֵי הַחָכְמָה. נִמְצָא, כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בְּלִבּוֹ אֵיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בָּזֶה נַעֲשֶׂה לִבּוֹ בִּבְחִינַת: צוּר לְבָבִי, וּבִבְחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָלָל יִתְגַּלּוּ פְּעֻלּוֹתָיו, וְעַל יְדֵי פְּעֻלּוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבִים יִתְגַּלֶּה שֶׁהוּא מְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים פז): וְשָׁרִים כְּחוֹלְלִים וְכוּ'. וְשָׁרִים – זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּת, בְּחִינַת: שָׂרָה עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (ברכות יג), בְּחִינַת (זכריה יד): וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ וְכוּ'. כְּחוֹלְלִים כָּל מַעְיָנַי בָּךְ – הַיְנוּ לְפִי הֶחָלָל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַחְשְׁבוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, כֵּן הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ:
ב וְזֶה בְּחִינַת (דברים יא): וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם; אֵיזֶהוּ עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זֶה תְּפִלָּה (תענית ב). כִּי תְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קט): וַאֲנִי תְּפִלָּה. וְעִקַּר הַתְּפִלָּה תָּלוּי בַּלֵּב, שֶׁיָּשִׂים כָּל לִבּוֹ עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת (ישעיה כט): בִּשְׂפָתָם כִּבְּדוּנִי וְלִבָּם רִחַק מִמֶּנִּי. כִּי תְּפִלָּה שֶׁבַּלֵּב הִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, בְּתוֹךְ הַמִּדּוֹת, בְּתוֹךְ הָעוֹלָמוֹת:

rabenubook.com

ברור שלא צריך להיות מגעיל.

אבל קצת לחכות בכוונה עד שעונים להודעה זה לא נורא,

ואם זה מועיל להגברת הציפיה,

וממילא ההנאה במימוש שלה של הגברת,

ולשם ההנאה והשמחה שלה עושים את זה - 

זה נשמע לי אחלה.

זה מניפולטיבי - אז מה?

אם זה כדי לעשות טוב למישהו, מה רע בזה?

נקודה נוספת:

בשביל להתקרב, צריך להיות קודם כל רחוק,

כי אי אפשר להתקרב לדבר שאתה צמוד אליו.

כיוון שיש הנאה בעצם ההתקרבות,

צריך קצת להתרחק כדי שנוכל להתקרב.

אלה שתי נקודות שלדעתי מצדיקות ריחוק מסוים.

@חלל הפנוי גם כתב נקודה עמוקה וחשובה,

שיצא לי להיפגש איתה (מצדי או מצדה).

לפעמים זה מונפולציה וזה מגעיל

לפעמים זה משקף רצון טוב וזה טוב..

מסכים עקרונית עם דבריך.

למרות שלכאורה אין כאן באמת מפריע

זה מה שכתב צהרים בעצם.

בחורה רוצה לדעת שהצד השני חושב, מנסה להכיר מי היא ומנסה להבין אם היא באמת מתאימה לו

הנחמדות גם אם היא תכונה טבעית לך, היא קצת בעייתית בדייטים... 

כי בנות יכולות לפרש את זה שכאילו ככה אתה מושך אותה אליה, היא לא בהכרח תזהה שזה טבעי לך

ואז היא יכולה להתחיל לפרש שזה לא הכי כנה, או שככה אתה מתנהג לכולן ואז מה מיוחד בי.

או כמו שצהרים כתב שאין שום התלבטות זה קצת מעלה חשש לבחורה. אולי הוא מתחבר לכל אחת? אולי הוא לא מבין מי באמת מתאימה לו. 

אבל העיקר הוא שקשה לאכול נחמדות שעדיין לא מכירים אותך באמת. לאנשים זרים שאולי לא תראה יותר בחיים זה לא כזה משנה. אדרבא מבורך

אבל בקשר שאתה רוצה לבנות, חשוב שהבחורה תרגיש שהיא לא עוד אחת שנחמדים איתה. 

אין, זה פשוט תכונה שיכולה להתפרש לכל כך הרבה כיוונים ולא בהכרח חיוביים- ונטו מצד בניית קשר זוגי

וזה רק בתחילת קשר. 

אבל שטויות. יש נשים שצריכות את זה. ובמיוחד האחת שתתחתן איתה. 

סליחה, כנראה לא הבנתי אותך כ"כ בהתחלה..

א. אני לא מסכימה שאלו דברים לא מושכים. זה נשמע לי הכי מקסים שיש בעולם..

כמובן שאני מדברת בעיקר מהעולם שלי, אבל גם שמעתי את זה מהרבה חברות- הפשטות הזאת היא בהחלט מבורכת.

ב. אולי זה גם קשור לאופי..?

יש אנשים שהם יותר 'מורכבים', ולפעמים כשהם פוגשים בטוב פשוט כזה כמו שאתה מתאר, זה יוצר קצת 'שוק', כי זה שונה מהעולם שלהם (טוב מכדי להיות אמיתי וכו'..)

למרות שגם בהקשר הזה, נראה לי שזה עדיין לא ברמה של 'לא מושך'..

ג. לגבי עניין ה'מובן מאליו' שדיברת עליו..- אני יכולה להבין.. זה דבר שקורה באופן כללי במציאות, לא רק בהקשר הזה של פגישות, וחבל..

(אגב, לבנות שהן כאלה עוד יותר קשה)

מהחיזור עצמו

@חן,?

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.