לכל המבולבלים... לא מניחים היום תפיליןבסדר גמור

וגם לא מניחות מן הסתם =P

ולא לשכוח מוריד הטל

תודה שהזכרתחופשיה לנפשי
וגם היום יום שישי... לא יום ראשון ...קרן-הפוך
וגם אסור לאכול חמץבסדר גמור


זו תזכורת ממש חשובה.. באמת לא מרגיש יום שישיהשקט הזה
וחשוב מאד לזכור שכן, זה יום שישי, ואמא עובדת קשה במטבח, אז צריך ללכת למטבח, לשאול מה קורה ואם היא צריכה עזרה, ואז כשהיא מתמלאת מעונג מעצם השאלה להעלם באלגנטיות לפני שהיא מספיקה לחשוב על תשובה..

ולמען הסר ספק-
<צ>
את קוראת לרש"י, הרא"ש והרמ"א מבולבלים?!חסדי הים
הזוהר בכבודו ובמקומו מונח אבל זה לא תכלית הכל.
לכן התזכורת רק למבולבליםultracrepidam

בחו"ל גם ככה לא מניחים היום תפילין

 

בארץ המנהג לא להניח

 

ומי שבכל זאת נוהג להניח מניח בבית  ולא בבית כנסת - עוד משהו שכרגע לא רלוונטי.

 

בשנה של הבר מצווה הנחתי פעם אחת תפילין שחרית שלמה ובערב מישהו שראה העיר לי, אז אמרתי לו שטעיתי

ופעם אחרת לקחתי תפילין והזכירו לי בדרך לבית הכנסת

אז אפשר לטעות בזה

..בסדר גמור

זאת לא היתה תגובה רצינית.. 

איפה בחו"ל לא מניחים?ארץ השוקולד
בבית כנסת בו אבי התפלל לפני שעלה לארץ הניחו.

הרמ"א, המג"א, המשנה ברורה ועוד רבים מפוסקי אשכנז חייבו להניח תפילין בחול המועד.
מה עוד שעד הזוהר כולם הניחו תפילין בחול המועד לפי הבית יוסף, ככה שתמוה לעזוב את דינא דגמרא וללכת לפי הזוהר כנגד מצווה מהתורה
מניחה שהוא התכוון ליום טוב שני שני של גלויותחופשיה לנפשי
כמובן, זו היתה כוונתיultracrepidam

@חופשיה לנפשי, יפה מאד!

 

ולך, @ארץ השוקולד, יש בתי כנסת רבים שבהם לא התפלל אביך לפני שעלה לארץ, ומנהג ארץ ישראל הנפוץ לא נולד משום מקום, הוא היה מנהג הקהילות שמהן היו העליות הגדולות הראשונות ולכן כך נשתרש המנהג.

 

לא אוהב שאנשים זורקים שמות ואומרים "איך אתה חולק על מנהג הרמ"א". היו הרבה גדולים שחלקו על המנהג, וזה בסדר ללכת בכל מנהג שנהגו בו גדולים ויש להם טעם מסתבר ומקובל. מעודי לא זלזלתי לא באלה ולא באלה - אדרבה, כאן מסכים אתך - צעירים מעל עשרים אני מסכים שצריך לזכור את מנהג המניחים. ואני עצמי עדיין לא בטוח איזה מנהג מתיישב על ליבי יותר. אבל בבקשה לא להתקיף סתם

נכון, אבל אם תעיין בפוסקי אשכנז תראה שהרוב המוחלטארץ השוקולד
פוסק להניח.
מה שרציתי לומר הוא שאין לך דרך לדעת מה המנהג בחו"ל באופן גורף כפי שלי לא ידוע.

הסיבה שאשכנזים פה לא מניחים היא בעקבות תלמידי הגר"א. אבל זה מיעוט ממש של הפוסקים, תראה כמה פוסקים המשנה ברורה מביא לכל צד בשאלה אם לברך על התפילין שמניחים בחול המועד.
אני תוקף הן כי הדברים הראשונים נאמרו מתוך היכרות עם דיעה אחת, דבר שלצערי אני נתקל בו בעת האחרונה הרבה שמוחקים דעות אחרות.
והן כי יש פה ספק האם מקיימים מצווה מהתורה, אז לא עדיף להחמיר ולקיים מצווה מהתורה?
מצד אחד, אולי תקיים מצווה מהתורה כדעת רוב פוסקי אשכנז, מצד שני אולי זה בעייתי כי הזוהר חושב ככה, לא עדיף לנסות לקיים את דבר ה' בתורה?
אני מכיר היטב את שתי הדעותultracrepidam

בשיחות חול המועד עם חברי מניחי התפילין אנחנו מתפלפלים בזה.

 

לא חשבתי שבגלל הזוהר לבדו כך צריך להכריע, ואפילו לא הזכרתי את הזוהר בדברי.

 

המנהג בארץ ידוע באופן מוחלט (בניגוד לחו"ל, שם כנראה לא היה הכרע - לדוגמה, בקיצור שולחן ערוך מובאות הרבה דעות שונות).

 

ולדעתי אין להחמיר נגד מנהג. ספק דאורייתא לחומרא, אבל במקום שהמנהג כאותם פוסקים שלא לקיים את המצווה ביום הזה, אין כאן ספק ולכן אין להניח תפילין. להניח תפילין בבית רק בגלל שאפשר זאת התנהגות לא אחראית שעוקרת את המנהג ממקומו ויוצרת חילוקי מנהג במקום שכבר התקבל מנהג קבוע.

בקיצור, מי שאין לו מנהג ברור להניח תפילין בחול המועד, לדעתי אסור לו להחמיר בזה. אינני פוסק, אבל זאת דעתי

שכוייח על התגובות העניניות, כיף לדון איתךארץ השוקולד

אם תעיין, תראה שהמקור לא להניח הוא הזוהר בלבד. אין מילה בגמרא כנגד הנחת תפילין כנגד דאורייתא.

 

אז בעצם טענתך היא שמנהג כנגד מצווה דאורייתא, המנהג גובר. נכון?

 

טענה יפה, אך לא מוסכמת לגמרי, לדוגמא בספר "אשי ישראל" נפסק שעדיף להתפלל יחיד בחול המועד עד אחרי תפילת לחש בשחרית עם תפילין ואז ללכת לבית כנסת לקדושה והלאה על פני תפילה במניין. (ולא מחלק בין אלה הנוהגים להניח כבר לבין אלה שלא.) 

אינני מבין למה שיהיה אסור, אני יכול להבין טענה של להעדיף מנהג, אבל לטעון שאסור לקיים מצווה מהתורה זה קצת תימה.

הנימוק להעדיף מנהגultracrepidam

הוא בשני מישורים:

 

המישור הראשון הוא עצם הגדרתו של המנהג כהכרעה הלכתית. מנהג משמעותו שזאת ההכרעה שהתקבלה

 

המישור השני הוא איסור לא תתגודדו. יש הרבה דעות לגבי מתי האיסור קיים, אבל במקום שיש מנהג מובהק, לדעתי בהחלט אסור לעשות להיפך.

המהות, להבנתי בדעת הפוסקים, של איסור לא תתגודדו, הוא שלא תיעשה התורה כשתי תורות. ולכן במקום שאין הכרעה, הגיוני שכל אחד יעשה כפסק רבותיו, אבל במקום שיש מנהג, לעשות נגד זה נכלל באיסור לא תתגודדו.

אז למה מותר למי שהניח בחו"ל להמשיך להניח כאן (ואולי להוריש את המנהג לבני בניו)? כי הוא בעצם חי במקום שראה את שני המנהגים, אז שלא בפניהם ההגיון אומר שימשיך כך.

אולי קצת דומה לעקביא בן מהללאל שצוה את בנו אחריו שלא לנהוג כמותו אלא כחכמים, כי "אני שמעתי מפי המרובים ואתה מפי היחיד"

נימוקים יפיםארץ השוקולד
1. כידוע זו דרך להכרעה הלכתית, אך לא מוסכמת ויש שהכריעו לפי הפוסקים ולא לפי המנהג.

2. ביחס ל"לא תתגודדו" יש מקום לאיסור זה אם יעשו זאת בבית הכנסת, אבל מכיוון שכולנו מתפללים ביחיד בבית ניתן לנצל את ההזדמנות ולהניח בלי חשש ל"לא תתגודדו"
אם זה באופן של המלצה כללית,ultracrepidam

לדעתי זה לא נחשב "ביחיד", כי בזה כבר נעשתה התורה כשתי תורות. במקומות שיש שני מנהגים קבועים ואחד לא מנצח את השני אנחנו מצרים, וחבל להוסיף עוד כאלה - ביחוד כאן שהצד האחד אוסר את מה שהשני עושה ולהיפך, ולא במקרים של חומרות בעלמא שזה עוד נסבל

ברגע שאדם נוהג כך בביתו זה ביחידארץ השוקולד
הרי אף אחד בחוץ לא יודע אם הנחת או לא.
ההבדל בין "פרהסיא לצנעא" הוא בכך שאם 10 רואים אותו שהוא נוהג כך או לא באופן פשוט. מהיכי תיתי לתת מקום הלכתי לפרהסיא אחרת?

שוב, יש פוסקים שמורים למעשה להניח כיום. (הפניתי ל"אשי ישראל" שמעדיף תפילת שחרית ביחיד בתפילין בחול המועד על פני תפילה במניין, פוסק בארץ שחי כיום.)
ואם תרצה דיון ארוך למה זה חשוב, יש משהו ארוך של הרב דוד בר חיים (ראש מכון שילה שטרם עברתי על כולו)
כהוראה לציבור זה פרהסיאultracrepidam

זאת ההבנה שלי, יכול לקבל שאתה מבין אחרת

 

אשמח לקישור למאמרו של הרב דוד בר חיים

 

והערה שולית - למיטב זכרוני מחברו של "אשי ישראל" הוא הרב נויבירט (מחבר "שמירת שבת כהלכתה") שנפטר לפני שנים מספר. כמובן זה לא הבדל משמעותי, ובכל זאת למען הדיוק אני מציין.

אבל באמת תמוהה בעיני גישתו ההלכתית המחודשת מאד

בעקבות הדיון כאןברגוע

שאלתי את הרב אריאל על הנושא- https://www.yeshiva.org.il/ask/121656

שכוייחארץ השוקולד
אז הוא לא מניח ופשוט התחמק מהשאחה על פרהסיא
לא, הוא ממשפחה חסידיתהסטורי
חסידים גם בחו"ל לא הניחו. לכן גם הטענה 'כל האשכנזים חוץ מתלמידי הגר"א' היא מצחיקה. 'כל האשכנזים' חוץ מהחסידים. מבין הלא חסידים (שהדמות המובילה בקהילות המתנגדים היה הגר"א), במקומות בהם לא הושפעו מהגר"א וגם לא מפוסקים אחרים שהושפעו מהזוהר והאר"י (למשל גם בסידור היעב"ץ ממליץ שלא להניח והמניחים שלפחות לא יברכו) - כן הניחו.
זה ממש לא 'כל האשכנזים'.

אגב, נכון שתלמידי הגר"א הם הראשונים שהקימו קהילה אשכנזית לא חסידית (שהחזיקה מעמד עד היום) בארץ וראשונה בירושלים - אבל רוב מנהגיהם נשארו נחלת קהילות מעטות של 'פרושים' - קריאת הפטרה מקלף, קריאת מגילות מקלף בברכה, הושענות אחרי מוסף ועוד.

המנהג הזה, תפס בכל הקהילות בארץ, כי יש לו יסודות חזקים מאוד.
למה זה לא?ארץ השוקולד
טענתי שהוא מתנגד להנחה ולכן מבחינתו לא משנה פרהסיא או לא.

צודק שהיא משעשעת, אבל התכוונתי לאלה המתפללים נוסח אשכנז ואינם מתלמידי הגר"א.

נכון שהם מיעוט, אבל הם יצרו שינויים בנוסח התפילה בארץ אצל אשכנז, מספר דוגמאות לשינויים בעקבות דעת הגר"א:
בארץ אשכנז אומרים וידוי בשני וחמישי.
בארץ אשכנז לא אומרים פיוטים בברכות קריאת שמע. (קרובץ, זולת, מאורה ואהבה)
בארץ אשכנז לא אומרים פיוטים בחזרת הש"ץ מלבד בימים נוראים.
בארץ נוסח אשכנז אומרים אין כא-לוקינו בימות החול.

השינויים האלה גרמו לכך שיש רינת ישראל "נוסח אשכנז - בני חו"ל"
כי הגר"א סבר אחרת ותלמידיו שינו את הנוסח בעקבות דבריו, וזה השתרש בנוסח אשכנז בארץ.
יש דברים שהשתרשו ויש שלוהסטורי
אלו שלא (ציינתי את חלקם) - נשארו 'מנהג הפרושים', אלו שכן - זה היום מנהג האשכנזים בארץ. ממילא אין שום עניין גם בצינע, לנהוג נגד מנהג *כל הקהילות* בארץ.
אתה יכול לומר שלשיטתך זה לא נכוןארץ השוקולד
אבל לומר שאין עניין לקיים מצוות עשה המחויבת לדעת רבים מהפוסקים זה מרחיק לכת
לא לשיטתי, למנהג ארץ ישראל, ע"פ הפוסקיםהסטורי
יש מחלוקת הפוסקים בזה. המנהג *בכל הקהילות* בארץ ישראל, כדעת הזוהר שאוסר. ממילא אין שום עניין להקל לעשות מה שבזוהר מובא כאיסור.
ההבדל הוא שאני חושב שזה חומרה לקייםארץ השוקולד
מצווה כדעת הש"ס.
וגם עולה השאלה האם יש משקל הלכתי לזוהר ועד כמה.
אין דעה כזאת בש"סהסטורי
הזוהר אוסר, בש"ס לא מופיע כלום. המשנה ממנהג כל הקהילות בארץ ישראל - עליו להביא ראיה.
אם לא מופיע בש"ס שזה יום שלא מניחיםארץ השוקולד
אז פשוט שזה יום שמניחים, בדיוק כשם שברור לך שפשוט שחייבים להניח תפילין ביום ראשון, או שלדעתך אין מקור בש"ס שצריך להניח תפילין בימי ראשון או שלישי?

הראיות הבסיסיות הן:
1. אם לא נאמר בש"ס שפטורים מלהניח בחול המועד, אז פשוט שחייבים.
2. כך פסקו רבים מפוסקי אשכנז שחייבים להניח.
3. מנהגנו מדורי דורות להניח, וזה שעלינו לארץ לא אומר שמוותרים על מצוות עשה.
4. רבים מפוסקי אשכנז הורו להניח (כפי שציינתי לעיל ביחס לרמ"א, אשי ישראל ועוד)
5. הרב המבורגר הוציא ספר שלם על המנהג בארץ ביחס לתפילין בחול המועד.
הרב המבורג הוא יחיד בכל דרכיוהסטורי
גם בישיבת קול תורה לא נוהגים כך.

הרב נוייבירט, הרב נבאנצל ואחרים - יקים לא פחות ממנו. הם לא מעלים על דעתם לשנות ממנהג אר"י.

ולגבי 3. אבא שלך מניח? סבא שלך מניח?
שכוייחארץ השוקולד
אז הוא לא מניח ופשוט התחמק מהשאלה על פרהסיא, כי לשיטתו זה לא משנה.

איזה כבוד שגרמתי לפניה בשאלה אל הרב אריאל

תודה על הבירור
אכן, אני מבין אחרת את הפרהסיאארץ השוקולד
מצאתי סרטון קצר (ובאנגלית), אחפש בהמשך איפה המאמר


אני חושב שזה תלמיד שלו ופשוט בגלל שהעיצוב הוא כמו השש"כ אז זה מבלבל
אכן, לא הרב נויבירט זצ"ל.ultracrepidam

ולכן הסמכות שלו בעיני כמכריע הלכות קצת פחתה...

 

כך היה זכור לי, הוא המחבר. אולי שמעתי לא נכון ואולי נאמר לי לא נכון.

 

ולגבי הרב דוד בר חיים - לא שמעתי את שמעו עד היום. בעקבות ההפניה שלך התעניינתי, ואני מרגיש שדעתו היא דעת יחיד במהותה

לא אמרתי שהוא הפוסק הכי נכבדארץ השוקולד
אלא הפניתי לפוסק בן ימינו הממחיש חשיבות זו.
פשוט בעולם החרדי הפוסקים נותנים יותר מקום להנחת תפילין בחול המועד מרבנים במגזר הדתי לאומי, נראה לי שזה קשור יותר לכך שהציונות הדתית הושפעה יותר מהחסידות בעוד במגזר החרדי יש ליטאים וקבוצות שאינם חסידים או מתלמידי הגר"א.

העיצוב הפנימי של הספר נראית בדיוק כמו שמירת שבת כהלכתה ולכן אף אני חשבתי כך בטעות בעבר.

ברמת העיקרון בהרבה דברים הרב דוד בר חיים אוחז בדעת יחיד, כי דרכו ההלכתית דומה לדרכו ההלכתית של הרב שמואל טל. אבל לגבי הנחת תפילין בחול המועד הוא ממש לא בדעת יחיד, כפי שצוינו לעיל: הרמ"א (שמציין שכך המנהג בכל האזור שלו), הפרי מגדים, מחצית השקל, הט"ז, המשנה ברורה, אשי ישראל, הרב בנימין שלמה המבורגר (מחבר הסדרה שרשי מנהג אשכנז, שהוציא ספר שלם על תפילין בחול המועד [מודה שלא עברתי עליו]) ועוד רבים וטובים מבין פוסקי אשכנז ולא רק. (כפי שציין @נגרינסקי יש גם הרבה תימנים המניחים תפילין בחול המועד.)
לגבי פוסקים קדומים אין לי ספקultracrepidam

כמו שציינתי, יש לי מכרים וחברים רבים המניחים תפילין בחול המועד.

 

מעולם לא ניסיתי לעשות פילוח חברתי, עדתי או הלכתי שלהם. מה שאתה אומר סביר בהחלט, ואני מניח שיש עוד סיבות שונות ומעניינות.

 

הרב בנימין שלמה המבורגר הוא "קנאי", וכך הרב דוד בר חיים בדרכו (כמו שציינתי והסכמת). כמדומני באחד מכרכי "ירושתנו" התפרסם דיון בינו לבי הרב יואל קטן לגבי שמירת מנהגי אשכנז בקנאות בארץ ישראל היום. קנאים בדרך כלל יהיו בדעת יחיד אם הם נזקקים לכך, ולכן הם אות לכך שיש דעה כזו - שהם מעדיפים אותה בגלל מסורת מסוימת, ולא לשיקול דעת של כלל הפוסקים.

 

לגבי הרב "אשי ישראל", על אף הטובה שאני חייב לו על הספר השימושי מאד, פסק ההלכה הזה תמוה בעיני ואני בספק ביקורת של אילו רבנים אחרים הוא עבר. מסכים שזה אומר שהוא לא חשש להכניס דעה כזאת כמיינסטרים. 

כתבת יפהארץ השוקולד
ובעיקר דברים נכונים כאן.

(לגבי פסק ההלכה הזה אני חושב שהיכרות טובה יותר עם דרך פסיקת הרבנים הליטאים היום הייתה מרגיעה את תמיהותיך.)
מסכים עם הערתך, לצעריultracrepidam

ובכל זאת זה עדיין לוקח את שיטת הפסיקה ה"מודרנית" הזאת כמה צעדים רחוק מדי

כפי שציינתי, 'אישי ישראל' לא אומר להניח בארץ, להפך!הסטוריאחרונה
הרב נויבירט לא כתב להניח!הסטורי
בשש"כ מהדורה שניה (למרבה הצער, במהדורא שלישית הספיק להוציא רק כרך ראשון) פרק סז הערה קסח, כותב שהמנהג באר"י כהגר"א שלא להניח. מי שבא לארץ ממקום שנהגו להניח רשאי לנהוג כמנהג ארץ ישראל ואם רוצה (מי שבא ממקום שנהגו להניח, לא מי שנולד בארץ!) להניח מספק רשאי דווקא בצנעה, בביתו, בלי ברכה ויחשוב שאם אינו מחוייב - מניחן שלא לשם מצווה.
תודה על ציון המקורultracrepidam

לגבי הרב נויבירט זו טעות שנבעה מייחוס הספר אשי ישראל אליו

יפה על השליטה בשמירת שבת כהלכתהארץ השוקולד
ותודה על ההפניה
ומי שמניח בבית אז זה רלוונטי עכשיו מאודארץ השוקולד
וניתן באמת להיות עם תפילין בשמע ובשמונה עשרה, ולקיים את דברי חז"ל "איזהו בן העולם הבא, זה הקורא קריאת שמע ומתפלל עם תפילין"
לאבסדר גמור

ואתה בקלות יכול ללמד זכות:

זה נאמר לכל מי שלמד את כל השיטות בעיון כזה שכבר שכח מה נפסק להלכה כדי לא להיות פורש מהציבור 

כתבתי אלייך חצי בצחוקחסדי הים
רק שכן מפריע לי זה האנשים שלא רואים בשיטות שהזכרתי שיטות לגיטימיות.
מסכים אתךultracrepidam


נפסק להלכה אחרת?ארץ השוקולד
אני מכיר רב המורה לאנשים שאין להם מנהג מוגדר, שיניחו תפילין בחול המועד, אז איפה נפסק שלא מניחים?
מעבר לכך שהמסורות של רבים מהעולים ארצה הוא להניח והם הפסיקו כדי לא לפרוש מהציבור, ועכשיו יש להם הזדמנות לקיים מצווה מהתורה ולקיים את מנהג אבותיהם בלי לפרוש מהציבור.
יעיל. לגמרימשה


נראה לי שמישהו שכח היום בבוקר להגיד מוריד הטל חחחמבקש אמונה

ירד עלי גשם יופי יופי

לא לשכוח יעלה ויבוא ומוסף והלל ולהיות בשמחהרוצהלהיותבשמחה

חג שמח שבת שלום!

דוקא יש מי שמניח, דוקא כי זה לא במנייןיעל מהדרום
@אריק מהדרום

סליחה שתייגתי אותך
לכל האשכנזים שאינם בדווקא תלמידי הגר"אארץ השוקולד
מניחים תפילין ומורידים לפני הלל או לפני מוסף, תלוי במנהג.
בעיקרון רוב פוסקי אשכנז אומרים שמניחים תפילין בחול המועד, הגר"א סבר שלא. המנהג בארץ הוא כגר"א, ולכן לא מניחים בבית הכנסת כדי לא לפרוש מהציבור, אבל עכשיו שלא פורשים מהציבור אז בטוח שראוי להניח.
יש פה ספק אם חייבים במצוות עשה מהתורה להניח תפילין, ספיקא דאורייתא לחומרא
לא נכון, כל החסידים לא הניחו גם בחו"ל וכן לדעת פוסקים רבים נהסטורי
עניתי על זה לגבי דעת הרב אריאל למעלה:

לא, הוא ממשפחה חסידית - צעירים מעל עשרים
אכן, גם חסידים לא מניחיםארץ השוקולד
אבל מכיוון שחסידים מתפללים נוסח ספרד לא הכללתי אותם כאשכנזים בטעות
וממילא גם רוב האשכנזים בחו"ל, כמו כל קהילות האשכנזים בארץהסטורי
לא נוהגים להניח. ואין עניין להחמיר במה שלא מפורש בש"ס, בזוהר מפורש לאיסור וע"פ זה פסקו פוסקים רבים, גם אשכנזים.
איך אתה יודע מה נוהגים הרוב בחו"ל?ארץ השוקולד
ואם לא מפורש בש"ס שלא מניחים בחול המועד, זה כמו שמפורש להניח.
כל החסידים וגם חלק ממתפללי אשכנז= רובהסטורי
בציבור הדתי לאומי היום, רבים לא מודעים לניואנסים. כשכותבים כאן בפורום 'כל האשכנזים חוץ מתלמידי הגר"א', אז גם מתפללי ספרד יחשבו שהם אשכנזים...

כפי שכתבתי, בכל מצב זה לא משנה, היות שזה מנהג *כל הקהילות* בארץ ישראל.
ומנהג רבים להניח בביתארץ השוקולד
וגם לא *כל הקהילות*, סיפר פה בעבר נגרינסקי, וסיפר לי רב אחד על מניינים המתקיימים בחול המועד עם תפילין.
לא מבולבל, אל דאגה. בהחלט מניחבן מערבא


וזו הנחה "בצנעא" כשאתה מכריז עליה בפרהסיה הגדולה בעולם...אריאל יוסף


זה "צנעא" מחמת אנוסים שאסור להם להשמיע דעות כמו הרמ"א,ארץ השוקולד
הט"ז, הפרי מגדים, המשנה ברורה, אשי ישראל ועוד פוסקים רבים שחייבו להניח תפילין בחול המועד...

תתמודד, עולם ההלכה לא בדיוק כמו שהיית רוצה.
רבים מאוד מפוסקי אשכנז מחייבים להניח תפילין בחול המועד, אז מניחים בצנעא מחמת השתלטות מנהגית בארץ וכדי לא לעבור על "לא תתגודדו". אבל זה לא אומר שראוי למחוק דעות אחרות.
אף אחד מהם לא חייב!הסטורי
(את אישי ישראל לא ראיתי ובכל מקרה הוא לא בסדר גודל של שאר הפוסקים) כל הרשימה שהבאת לא *מחייבים* אלא דנים במנהגם שהיה להניח:

*הרמ"א מביא יש אומרים שחייב להניח ומעיד שכן המנהג (ופשוט שאם לא היה המנהג להניח, כמו בארץ ישראל היום, היה מודה לשו"ע שאסור). ומזהיר לא לברך בקול.
עריכה: גם בדרכי משה הארוך לא *חייב* אלא סיכם את המחלוקת והעיד על המנהג בגלילותיו לברך. פשוט מה המנהג בתש"פ בגלילותינו.

*הט"ז מסוייג מאוד, בגלל הזוהר שאוסר ומעיר שהרא"ש (שהוא הי"א שברמ"א) לא ראה את הזוהר - לכן פוסק שגם המניח לא יברך כלל ומוסיף ש"גם המניחן (שוב, משמע שהוא עצמו נוטה לדעה שאין להניח ואם כן הניח כדי לא לפרוש מהציבור אצלו) יש לחולצן קודם הלל ומכ"ש קריאת התורה שהן באים בשביל המועד ומורים על עיקר האות, משא"כ בר"ח וכו'" - כלומר באופן בסיסי הוא מקבל את שיטת השו"ע שגם חוה"מ הוא אות ואם היה מגיע למקום שבו המנהג לא להניח, היה שמח על כך (ובוודאי שלא היה מחייב להניח את מי שגר בארץ שכולם לא מניחים).

* בפרמ"ג אין לי מושג איפה ראית שהוא מחייב, אדרבה הוא מבהיר ש(גם לפי מנהגם) תפילין של ר"ת אין להניח.

* משנ"ב - אומר שכל ציבור ינהג כמנהגו (פשוט מה מנהג *הציבור* בארץ) וגם במקום שמניחים לא לברך, לא להניח ר"ת ולכוון שאם הלכה כמ"ד שמחוייב ההנחה לשם מצווה ואם הלכה כמ"ד שאסור - ההנחה אינה לשם מצווה.
מה זאת אומרת?ארץ השוקולד
כשהרמ"א אומר שכן המנהג אז הוא סובר שכך אמורים לעשות, זו דרכו בהערותיו על השלחן ערוך לומר שזו ההלכה לדעתו לפחות לאשכנזים.
אדרבה, אם הוא מביא שיש אומרים שחייב, אז אתה גם מודה שיש המחייבים.

לגבי הט"ז, יתכן שהוא מסויג.

ביחס לפרמ"ג, המשנה ברורה מצטט אותו ביחס לתפילין בחול המועד.

וביחס למשנה ברורה, מה לגבי מנהג אבות?
שמעתי מהרב יעקב אריאל שבאופן כללי אין כזה דבר מנהג המקום בימינו, ככה שאינני מקבל את המנהג כאן בבתי הכנסת כדוחה מנהג אבות.

והאשי ישראל לא המציא דבר מדיליה, אלא פשוט מעדיף את דינא דגמרא המחייב להניח תפילין בזמן קריאת שמע
כנראה לא קראת את הפרמ"ג והמשנ"בהסטורי
שניהם מתיחסים למנהגים השונים ולאיך לנהוג אצלהם שבפועל הניחו. מפורש במשנ"ב שאין לשנות מנהג המקום.

נכון שקשה להגיד היום מנהג המקום, אבל בנושא הזה נראה פשוט שיש 'מנהג המקום'.
א. לא כתבתי כאן שום דבר שהוא מחיקת דעות אחרות.אריאל יוסף

התבלבלת עם דיון בפורום אחר.

לא כתבתי שאין להניח בצנעא, אלא רק ציינתי שמוזר להניח "בצנעא" ולהכריז על כך בפורום אינטרנטי פתוח.

 

אחר ש***אלו הנוהגים להניח*** עושים זאת ב**צנעא** דווקא, כמדומה שלדעתם **לא אמורים** לפרסם זאת.

אא"כ אתה חושב שהם סבורים שצריך למחוק את הדעה של עצמם...

 

יותר נראה שיש אנשים שנוהגים **להניח**,

אבל מוחקים את דעת אלו **המניחים** שאומרים לעשות זאת בצנעא דווקא, ומכריזים על כך...

 

ב. אבל אם כבר הזכרת את זה כאן,

אז כן, גם בדיון השני כמדומה שיש "לא תתגודדו".

 

למה שאתה מכנה "השתלטות מנהגית",

ההלכה בהחלט נותנת מקום וקוראת לו דעות שהתקבלו ודעות שנדחו.

 

כאן בארץ ברור מאוד מאוד מה התקבל,

ומי שרוצה לנהוג אחרת עושה זאת בצנעא ולא אמור להכריז על כך.

זו דעתם של אלו **הנוהגים להניח** ולא של אלו ה"מוחקים" אותם.

תגובה יפהארץ השוקולד
אני שומע רבנים המורים בפרהסיא להניח בחול המועד בצנעא.
זה שיש רבנים שמורים כך לא הופך זאת לפחות תמוה.אריאל יוסף

ותודה על המחמאה (אם כי תהיתי אם היא אמתית או צינית...)

מקבל את האמירה העקרונית בכותרתארץ השוקולד
ההבדל הוא פשוט בזוית שלנו מתוך המנהג שעליו גדלנו.
(ברור שאמתית)
שוב תודה אריאל יוסף

ראה מה מצאתי בלוח הגרימ"ט לבני חו"ל;

בלוחות הישנים כתב שמניחים תפילין ומברכים עליהן בלחש.

בשלב מאוחר יותר כתב שיש נוהגים כדעת הט"ז שלא לברך "וכך ראוי לנהוג".

 

הבן שלו שינה בשנות ה-מ' וכתב: "הנוהגים להניח תפילין - מברכים עליהם בלחש".

מצד אחד השמיט את דעת הט"ז שלא לברך, ומצד שני כתב "הנוהגים להניח", כלומר, לא כולם מניחים.

 

שתי התמונות הראשונות מלוחות הגרימ"ט. התמונה השלישית מהלוח של הבן שלו.

בכיף!ארץ השוקולד
מעניין.

מאיזה שנה כל מהדורה?
תש"ז, תש"ח, תשמ"גאריאל יוסף


וגם אישי ישראל, לא אומר להניח בארץ!הסטורי
אישי ישראל כמו הרבה פוסקים מציין שיש שנהגו להניח ויש שנהגו לא להניח ו*באר"י המנהג לא להניח*.
גם במקומות שנהגו להניח - פוסק להניח בלי ברכה, בתנאי שאם הלכה שצריך זאת הנחה ואם לא זה סתם ואין להניח ר"ת.
מוסיף שאין לשנות ממנהג המקום ולכן מי שבא ממקום שאין מניחים למקום שמניחים - יניח ומי שבא ממקום שמניחים למקום שאין מניחים - יניח בצנעה בביתו.
שוב, הוא מתייחס למי שבא *ממקום שמניחים* למקום שאין מניחים. בהמשך (סעיף פח) הוא מבאר שלגבי בן חו"ל שבמקומו מניחים הנמצא באר"י - יניח בבית (כנ"ל בלי ברכה ובתנאי!). בשום מקום הוא לא מדבר על בן אר"י או מורה לתושב קבע באר"י להניח!!!

החידוש היחיד שלו הוא שמי שבקהילתו הקבועה מניחים ונמצא בארץ או במקום אחר שלא מניחים - עדיף לו להתפלל ביחידות. ברב נוייבירט בהערה שציינתי למעלה, מתלבט לגבי אדם זה, האם עדיף לו לקרוא ק"ש בלבד בביתו בתפילין, או שעדיף לו לקרוא ק"ש עם ברכותיה, פשוט לו שאין להפסיד תפילה בציבור בגלל זה.
מחליא אותי שבגלל משחק מטומטם כל העולם משתגעכְּקֶדֶם

מילא אנשים רגילים ץאבל לראות דוסים נוהרים אחרי זה זה כזה רדוד בעיני וממש לא לעניין

ץ

כמה אותנטי מצדךחתול זמני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

דיברתי על דוסיםכְּקֶדֶם

מי אמר שדוס אמור להיות אינטלקטואל אנין טעם?shaulreznik

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

נו ברור, לא סביר שעברי מצוי היה אנטישמיפשוט אני..

דיברתי על דוסיםכְּקֶדֶם

כל אחד צריך לשחררמבולבלת מאדדדד

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

איך רואים שיש שם מישהו שעודד אותך לצפותמשה

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

אממממ האמת לאמבולבלת מאדדדד

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

איזה קטעמשה

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

מעולם לא עניין אותימבולבלת מאדדדד

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

אין לי בעיה שישחררו אבל שיעשו את זה בשושוכְּקֶדֶם

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

למה זה חילול השם?פשוט אני..

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

יש הבדל רב בין היגררות אחר תרבות המערב וביןפינג פונג

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

טהרני לדעתיחתול זמניאחרונה

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

נכון. למה לא? גם חרדים הם בני אדם, אחרי הכל....נחלת

דווקא למשחק הזה יש הרבה יתרונותמשה

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

וואי, אם זה נכון זה מדהים.פינג פונג

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

יותר מחליא המרדף אחרי החפתים של הצעקה האחרונהנקדימון

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

כלה נאה וחסודה.... לא ככה? זה לא נחשב לשקר, נדמה לנחלת

בד"א? ביום חתונתהנקדימון

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

למה אתה כזה חמוץכְּקֶדֶם

נדבקתי ממךנקדימון

אבל אני כזה מתוקכְּקֶדֶם

אה, התכוונת במטפחי הבלורית וכו' אלינו?נחלת

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

תנחומיינקדימון

מה כזה רע בזה?advfb

צירופי מקרים ותחושות בטןשפוי

מחפש לקרוא סיפורים אמיתיים אישיים שקשים להבנה, תחשבו על הדבר הכי הזוי/'על-טבעי' שקרה לכם אי פעם? מי שרוצה לשתף בסיפור ארוך או אישי מדי, מוזמן בשמחה לפרטי!

בניסוח אחר לשאלה, מה צירוף המקרים הכי הזוי שקרה לכם, או תחושת בטן שפשוט צדקה ב-100% והצילה אתכם? מקווה שהבנתם מה אני מחפש...

סיפור מהלחימהיהודי שואף לטוב

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

מטורף לגמרישפוי

סיפור נוסף מהלחימהיהודי שואף לטוב

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

וואו. באמת ניסי ניסיםנקדימון

ועוד מהלחימה. טרי.יהודי שואף לטוב

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

צריכים להגיד הגומל, נכון?נחלת

תלוי סיטואציה. בכל מקרה הוראה רווחתיהודי שואף לטובאחרונה

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

התנהגות מוזרה בכבישחוזר תמיד לאשתי

קרה לי עוד פעם בעבר.

אני נוסע, עוצר במעבר חצייה, עוברת בחורה ופשוט נועצת בי מבט חודר לכל אורך החציה וגם אחר כך.

אני מסיט את המבט, ממש מובך, לא מבין מה קרה.

לא לבשתי פונפון על האף.

זה גם מבט ממש מטריד, חודר כזה. מצד שני לא נראה כועס או כאילו אני מוזר.

מה הסיפור? קרה לכם פעם?

ליצור קשר עין עם נהג כשאתה חוצה כביש124816

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

זה קטע של בטיחות בדרכיםחתול זמניאחרונה

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

סרטונים מה7.10 - מה קורה לנפשחוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעזור לנתח, מה קורה לנפש שלנו, מה היא מרגישה כשהיא רואה סרטונים מה7.10?

מה קורה לנו שם עמוק בפנים?

נ.ב.

צפיתי בסרט הזוועות כבר לפני שנה וחצי.. הכל מזכיר לי את מה שהיה שם..

כזה נוראי..

דווקא הייתי בהלם מעצמי שלא קרסתי ודווקא הייתי סבבה אחרי זה.

אבל עמוק בפנים היתה לי הרגשה שזה הרס אותי.

מה אומרים?

לא ראיתי ולא מתכוונת לראותעשב לימון

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

ראיתי פירוש של אחד הראשוניםכְּקֶדֶם

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

חבר שלי הצליח לפרוץ, אבל אחרי זה נחסם לוחוזר תמיד לאשתי

חושבת שזה יצר הרע לחזות בזה.נחלת

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

אין לי בעיה לראות גופות מרוטשות של ערבושיםכְּקֶדֶםאחרונה

קשה לי שאין מספיק פידבק בפורוםחוזר תמיד לאשתי

אני גם נגוע בזה.

מישהו שופך את ליבו/מבקש עצה/ משתף, כולם נותנים לו את הלב, עוזרים לו.

הרבה פעמים זה נראה כאילו הוא פתח את השרשור והלך, אפילו לא בדק מה ענו לו.

זה קצת מתסכל.

זה כל כך חשוב לפדבק, לשים לב מה ענו לך, להגיב, להודות, לומר מה דעתך על זה, אם זה עזר לך, התאים לסיטואציה שלך.

וגם מה בסוף עשיתם, זה כל כך חשוב לשתף גם בסוף!!

יש סיפור על איזה רב שתלמידו ביקש ממנו להתפלל על איזה חולה. אחרי כמה שנים טובות הם נפגשו ואז הוא שואל אותו תגיד מה עם אותו חולה? ענה התלמיד בהלם שהוא כבר התרפא. אמר לו הרב אני עדיין מתפלל, תעדכן אותי מה יוצא אם מי שאני מתפלל עליו.

לתשומת ליבנו🙏🏿

אשריכם!

🤗

בהחלט רואה את תגובתך וגם הגבתי...נחלת

זוכר? אם גם לא בתגובה נחמדה כל כך....

ולפעמים קורה שלא רואים מה מגיבים, כי נכנסים לפורום אחרי ימים אחדים וגם המגיבים

לא עונים מייד; אני יכולה עכשיו להגיב למישהו שכתב עוד בתמוז וגם להיפך.....

נורא מעריכה את הכנות שלך. הלוואי עלי.נחלת

באמת את מצטיינת בפידבקים ותגובותחוזר תמיד לאשתי

זה ממש בולט, וכל הכבוד על זה.

אנחנו לומדים מזה.

תודה על הדיבור הזה. ממש שימח אותי.

פתאום הרגשתי לרגע לא שקוף.. שמישהו שם לב ללב שלי. שאני קיים. תודה!

באמת אף אחד כאן לא שקוףנחלתאחרונה

ואפילו שלא מכירים, מכירים באיזה מקום; הרי האופי, האישיות

ניבטים גם אם השם בדוי...

ו...בבקשה!

עזרא שיינברג - מישהו יודע מה סוף הסיפור?חוזר תמיד לאשתי

הסוף עוד לא הגיע לצערינו...הסטורי

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

זה השאלה... מתפתח שם משהו?חוזר תמיד לאשתי

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מעניין... אנשים כאלו תמימים?חוזר תמיד לאשתי

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

לא יודע, איך חזרו שוב ושוב למוטי אלון?!הסטורי

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אין לך לעקוב אחרי כל דבר בעולםנקדימון

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

נדמה לימשה

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

למיטב ידיעתי גר היום בקצרין ומנודההריון ולידה

עוד יש איזו הפגנה קטנה כל מוצש מתחת לביתו בקצריןיהודי שואף לטובאחרונה

ראיתם? https://www.hidabroot.org/article/1225211נחלת

אין אפשרות לעשות קישור בכותרתאריק מהדרוםאחרונה

מה קשור פה מילואימניק?חוזר תמיד לאשתי

מילואימניק הותקף בהפגנת חסידי גור

אולי תגידו גם 'מדריך כושר הותקף'?

הוא היה בכלל בטיול עם הכלב..

ההצמדת תויות הזאת, את מי היא משרתת? רק את 12

מישהו תקף אותו בגלל שהוא מילואימניק? הוא בכלל לא לבש מדים

מצא עם מי להתחיל, כנראה זרק להם איזה מילה מעצבנת.

כמובן שזה לא מוצדק, אבל זה היה קורה גם בהפגנת שמאל.

מי דואג להצמיד את התוויות האלו?

אין קשר. המטרה היא לסכסך, אתה צודקנקדימוןאחרונה

אבל ערוץ 7 לא מפתיע בהתנהגות הזו. אמנם לאחרונה זה קצת נרגע, אבל בשנים האחרונןת הייתה תחרות סמויה לא מוכרזת בין ערוץ 7 לבין סרוגים מי יצליח להפוך ל"הארץ" לדתיים

אולי יעניין אותך