בחו"ל גם ככה לא מניחים היום תפילין

בארץ המנהג לא להניח

ומי שבכל זאת נוהג להניח מניח בבית  ולא בבית כנסת - עוד משהו שכרגע לא רלוונטי.

בשנה של הבר מצווה הנחתי פעם אחת תפילין שחרית שלמה ובערב מישהו שראה העיר לי, אז אמרתי לו שטעיתי

ופעם אחרת לקחתי תפילין והזכירו לי בדרך לבית הכנסת

אז אפשר לטעות בזה

זאת לא היתה תגובה רצינית.. 

@חופשיה לנפשי, יפה מאד!

ולך, @ארץ השוקולד, יש בתי כנסת רבים שבהם לא התפלל אביך לפני שעלה לארץ, ומנהג ארץ ישראל הנפוץ לא נולד משום מקום, הוא היה מנהג הקהילות שמהן היו העליות הגדולות הראשונות ולכן כך נשתרש המנהג.

לא אוהב שאנשים זורקים שמות ואומרים "איך אתה חולק על מנהג הרמ"א". היו הרבה גדולים שחלקו על המנהג, וזה בסדר ללכת בכל מנהג שנהגו בו גדולים ויש להם טעם מסתבר ומקובל. מעודי לא זלזלתי לא באלה ולא באלה - אדרבה, כאן מסכים אתך - צעירים מעל עשרים אני מסכים שצריך לזכור את מנהג המניחים. ואני עצמי עדיין לא בטוח איזה מנהג מתיישב על ליבי יותר. אבל בבקשה לא להתקיף סתם

בשיחות חול המועד עם חברי מניחי התפילין אנחנו מתפלפלים בזה.

לא חשבתי שבגלל הזוהר לבדו כך צריך להכריע, ואפילו לא הזכרתי את הזוהר בדברי.

המנהג בארץ ידוע באופן מוחלט (בניגוד לחו"ל, שם כנראה לא היה הכרע - לדוגמה, בקיצור שולחן ערוך מובאות הרבה דעות שונות).

ולדעתי אין להחמיר נגד מנהג. ספק דאורייתא לחומרא, אבל במקום שהמנהג כאותם פוסקים שלא לקיים את המצווה ביום הזה, אין כאן ספק ולכן אין להניח תפילין. להניח תפילין בבית רק בגלל שאפשר זאת התנהגות לא אחראית שעוקרת את המנהג ממקומו ויוצרת חילוקי מנהג במקום שכבר התקבל מנהג קבוע.

בקיצור, מי שאין לו מנהג ברור להניח תפילין בחול המועד, לדעתי אסור לו להחמיר בזה. אינני פוסק, אבל זאת דעתי

אם תעיין, תראה שהמקור לא להניח הוא הזוהר בלבד. אין מילה בגמרא כנגד הנחת תפילין כנגד דאורייתא.

אז בעצם טענתך היא שמנהג כנגד מצווה דאורייתא, המנהג גובר. נכון?

טענה יפה, אך לא מוסכמת לגמרי, לדוגמא בספר "אשי ישראל" נפסק שעדיף להתפלל יחיד בחול המועד עד אחרי תפילת לחש בשחרית עם תפילין ואז ללכת לבית כנסת לקדושה והלאה על פני תפילה במניין. (ולא מחלק בין אלה הנוהגים להניח כבר לבין אלה שלא.) 

אינני מבין למה שיהיה אסור, אני יכול להבין טענה של להעדיף מנהג, אבל לטעון שאסור לקיים מצווה מהתורה זה קצת תימה.

הוא בשני מישורים:

המישור הראשון הוא עצם הגדרתו של המנהג כהכרעה הלכתית. מנהג משמעותו שזאת ההכרעה שהתקבלה

המישור השני הוא איסור לא תתגודדו. יש הרבה דעות לגבי מתי האיסור קיים, אבל במקום שיש מנהג מובהק, לדעתי בהחלט אסור לעשות להיפך.

המהות, להבנתי בדעת הפוסקים, של איסור לא תתגודדו, הוא שלא תיעשה התורה כשתי תורות. ולכן במקום שאין הכרעה, הגיוני שכל אחד יעשה כפסק רבותיו, אבל במקום שיש מנהג, לעשות נגד זה נכלל באיסור לא תתגודדו.

אז למה מותר למי שהניח בחו"ל להמשיך להניח כאן (ואולי להוריש את המנהג לבני בניו)? כי הוא בעצם חי במקום שראה את שני המנהגים, אז שלא בפניהם ההגיון אומר שימשיך כך.

אולי קצת דומה לעקביא בן מהללאל שצוה את בנו אחריו שלא לנהוג כמותו אלא כחכמים, כי "אני שמעתי מפי המרובים ואתה מפי היחיד"

לדעתי זה לא נחשב "ביחיד", כי בזה כבר נעשתה התורה כשתי תורות. במקומות שיש שני מנהגים קבועים ואחד לא מנצח את השני אנחנו מצרים, וחבל להוסיף עוד כאלה - ביחוד כאן שהצד האחד אוסר את מה שהשני עושה ולהיפך, ולא במקרים של חומרות בעלמא שזה עוד נסבל

זאת ההבנה שלי, יכול לקבל שאתה מבין אחרת

אשמח לקישור למאמרו של הרב דוד בר חיים

והערה שולית - למיטב זכרוני מחברו של "אשי ישראל" הוא הרב נויבירט (מחבר "שמירת שבת כהלכתה") שנפטר לפני שנים מספר. כמובן זה לא הבדל משמעותי, ובכל זאת למען הדיוק אני מציין.

אבל באמת תמוהה בעיני גישתו ההלכתית המחודשת מאד

שאלתי את הרב אריאל על הנושא- https://www.yeshiva.org.il/ask/121656

ולכן הסמכות שלו בעיני כמכריע הלכות קצת פחתה...

כך היה זכור לי, הוא המחבר. אולי שמעתי לא נכון ואולי נאמר לי לא נכון.

ולגבי הרב דוד בר חיים - לא שמעתי את שמעו עד היום. בעקבות ההפניה שלך התעניינתי, ואני מרגיש שדעתו היא דעת יחיד במהותה

כמו שציינתי, יש לי מכרים וחברים רבים המניחים תפילין בחול המועד.

מעולם לא ניסיתי לעשות פילוח חברתי, עדתי או הלכתי שלהם. מה שאתה אומר סביר בהחלט, ואני מניח שיש עוד סיבות שונות ומעניינות.

הרב בנימין שלמה המבורגר הוא "קנאי", וכך הרב דוד בר חיים בדרכו (כמו שציינתי והסכמת). כמדומני באחד מכרכי "ירושתנו" התפרסם דיון בינו לבי הרב יואל קטן לגבי שמירת מנהגי אשכנז בקנאות בארץ ישראל היום. קנאים בדרך כלל יהיו בדעת יחיד אם הם נזקקים לכך, ולכן הם אות לכך שיש דעה כזו - שהם מעדיפים אותה בגלל מסורת מסוימת, ולא לשיקול דעת של כלל הפוסקים.

לגבי הרב "אשי ישראל", על אף הטובה שאני חייב לו על הספר השימושי מאד, פסק ההלכה הזה תמוה בעיני ואני בספק ביקורת של אילו רבנים אחרים הוא עבר. מסכים שזה אומר שהוא לא חשש להכניס דעה כזאת כמיינסטרים. 

ובכל זאת זה עדיין לוקח את שיטת הפסיקה ה"מודרנית" הזאת כמה צעדים רחוק מדי

לגבי הרב נויבירט זו טעות שנבעה מייחוס הספר אשי ישראל אליו

ואתה בקלות יכול ללמד זכות:

זה נאמר לכל מי שלמד את כל השיטות בעיון כזה שכבר שכח מה נפסק להלכה כדי לא להיות פורש מהציבור 

ירד עלי גשם יופי יופי

חג שמח שבת שלום!

התבלבלת עם דיון בפורום אחר.

לא כתבתי שאין להניח בצנעא, אלא רק ציינתי שמוזר להניח "בצנעא" ולהכריז על כך בפורום אינטרנטי פתוח.

אחר ש***אלו הנוהגים להניח*** עושים זאת ב**צנעא** דווקא, כמדומה שלדעתם **לא אמורים** לפרסם זאת.

אא"כ אתה חושב שהם סבורים שצריך למחוק את הדעה של עצמם...

יותר נראה שיש אנשים שנוהגים **להניח**,

אבל מוחקים את דעת אלו **המניחים** שאומרים לעשות זאת בצנעא דווקא, ומכריזים על כך...

ב. אבל אם כבר הזכרת את זה כאן,

אז כן, גם בדיון השני כמדומה שיש "לא תתגודדו".

למה שאתה מכנה "השתלטות מנהגית",

ההלכה בהחלט נותנת מקום וקוראת לו דעות שהתקבלו ודעות שנדחו.

כאן בארץ ברור מאוד מאוד מה התקבל,

ומי שרוצה לנהוג אחרת עושה זאת בצנעא ולא אמור להכריז על כך.

זו דעתם של אלו **הנוהגים להניח** ולא של אלו ה"מוחקים" אותם.

ותודה על המחמאה (אם כי תהיתי אם היא אמתית או צינית...)

ראה מה מצאתי בלוח הגרימ"ט לבני חו"ל;

בלוחות הישנים כתב שמניחים תפילין ומברכים עליהן בלחש.

בשלב מאוחר יותר כתב שיש נוהגים כדעת הט"ז שלא לברך "וכך ראוי לנהוג".

הבן שלו שינה בשנות ה-מ' וכתב: "הנוהגים להניח תפילין - מברכים עליהם בלחש".

מצד אחד השמיט את דעת הט"ז שלא לברך, ומצד שני כתב "הנוהגים להניח", כלומר, לא כולם מניחים.

שתי התמונות הראשונות מלוחות הגרימ"ט. התמונה השלישית מהלוח של הבן שלו.

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

 לק"י

ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)