בחו"ל גם ככה לא מניחים היום תפילין

בארץ המנהג לא להניח

ומי שבכל זאת נוהג להניח מניח בבית  ולא בבית כנסת - עוד משהו שכרגע לא רלוונטי.

בשנה של הבר מצווה הנחתי פעם אחת תפילין שחרית שלמה ובערב מישהו שראה העיר לי, אז אמרתי לו שטעיתי

ופעם אחרת לקחתי תפילין והזכירו לי בדרך לבית הכנסת

אז אפשר לטעות בזה

זאת לא היתה תגובה רצינית.. 

@חופשיה לנפשי, יפה מאד!

ולך, @ארץ השוקולד, יש בתי כנסת רבים שבהם לא התפלל אביך לפני שעלה לארץ, ומנהג ארץ ישראל הנפוץ לא נולד משום מקום, הוא היה מנהג הקהילות שמהן היו העליות הגדולות הראשונות ולכן כך נשתרש המנהג.

לא אוהב שאנשים זורקים שמות ואומרים "איך אתה חולק על מנהג הרמ"א". היו הרבה גדולים שחלקו על המנהג, וזה בסדר ללכת בכל מנהג שנהגו בו גדולים ויש להם טעם מסתבר ומקובל. מעודי לא זלזלתי לא באלה ולא באלה - אדרבה, כאן מסכים אתך - צעירים מעל עשרים אני מסכים שצריך לזכור את מנהג המניחים. ואני עצמי עדיין לא בטוח איזה מנהג מתיישב על ליבי יותר. אבל בבקשה לא להתקיף סתם

בשיחות חול המועד עם חברי מניחי התפילין אנחנו מתפלפלים בזה.

לא חשבתי שבגלל הזוהר לבדו כך צריך להכריע, ואפילו לא הזכרתי את הזוהר בדברי.

המנהג בארץ ידוע באופן מוחלט (בניגוד לחו"ל, שם כנראה לא היה הכרע - לדוגמה, בקיצור שולחן ערוך מובאות הרבה דעות שונות).

ולדעתי אין להחמיר נגד מנהג. ספק דאורייתא לחומרא, אבל במקום שהמנהג כאותם פוסקים שלא לקיים את המצווה ביום הזה, אין כאן ספק ולכן אין להניח תפילין. להניח תפילין בבית רק בגלל שאפשר זאת התנהגות לא אחראית שעוקרת את המנהג ממקומו ויוצרת חילוקי מנהג במקום שכבר התקבל מנהג קבוע.

בקיצור, מי שאין לו מנהג ברור להניח תפילין בחול המועד, לדעתי אסור לו להחמיר בזה. אינני פוסק, אבל זאת דעתי

אם תעיין, תראה שהמקור לא להניח הוא הזוהר בלבד. אין מילה בגמרא כנגד הנחת תפילין כנגד דאורייתא.

אז בעצם טענתך היא שמנהג כנגד מצווה דאורייתא, המנהג גובר. נכון?

טענה יפה, אך לא מוסכמת לגמרי, לדוגמא בספר "אשי ישראל" נפסק שעדיף להתפלל יחיד בחול המועד עד אחרי תפילת לחש בשחרית עם תפילין ואז ללכת לבית כנסת לקדושה והלאה על פני תפילה במניין. (ולא מחלק בין אלה הנוהגים להניח כבר לבין אלה שלא.) 

אינני מבין למה שיהיה אסור, אני יכול להבין טענה של להעדיף מנהג, אבל לטעון שאסור לקיים מצווה מהתורה זה קצת תימה.

הוא בשני מישורים:

המישור הראשון הוא עצם הגדרתו של המנהג כהכרעה הלכתית. מנהג משמעותו שזאת ההכרעה שהתקבלה

המישור השני הוא איסור לא תתגודדו. יש הרבה דעות לגבי מתי האיסור קיים, אבל במקום שיש מנהג מובהק, לדעתי בהחלט אסור לעשות להיפך.

המהות, להבנתי בדעת הפוסקים, של איסור לא תתגודדו, הוא שלא תיעשה התורה כשתי תורות. ולכן במקום שאין הכרעה, הגיוני שכל אחד יעשה כפסק רבותיו, אבל במקום שיש מנהג, לעשות נגד זה נכלל באיסור לא תתגודדו.

אז למה מותר למי שהניח בחו"ל להמשיך להניח כאן (ואולי להוריש את המנהג לבני בניו)? כי הוא בעצם חי במקום שראה את שני המנהגים, אז שלא בפניהם ההגיון אומר שימשיך כך.

אולי קצת דומה לעקביא בן מהללאל שצוה את בנו אחריו שלא לנהוג כמותו אלא כחכמים, כי "אני שמעתי מפי המרובים ואתה מפי היחיד"

לדעתי זה לא נחשב "ביחיד", כי בזה כבר נעשתה התורה כשתי תורות. במקומות שיש שני מנהגים קבועים ואחד לא מנצח את השני אנחנו מצרים, וחבל להוסיף עוד כאלה - ביחוד כאן שהצד האחד אוסר את מה שהשני עושה ולהיפך, ולא במקרים של חומרות בעלמא שזה עוד נסבל

זאת ההבנה שלי, יכול לקבל שאתה מבין אחרת

אשמח לקישור למאמרו של הרב דוד בר חיים

והערה שולית - למיטב זכרוני מחברו של "אשי ישראל" הוא הרב נויבירט (מחבר "שמירת שבת כהלכתה") שנפטר לפני שנים מספר. כמובן זה לא הבדל משמעותי, ובכל זאת למען הדיוק אני מציין.

אבל באמת תמוהה בעיני גישתו ההלכתית המחודשת מאד

שאלתי את הרב אריאל על הנושא- https://www.yeshiva.org.il/ask/121656

ולכן הסמכות שלו בעיני כמכריע הלכות קצת פחתה...

כך היה זכור לי, הוא המחבר. אולי שמעתי לא נכון ואולי נאמר לי לא נכון.

ולגבי הרב דוד בר חיים - לא שמעתי את שמעו עד היום. בעקבות ההפניה שלך התעניינתי, ואני מרגיש שדעתו היא דעת יחיד במהותה

כמו שציינתי, יש לי מכרים וחברים רבים המניחים תפילין בחול המועד.

מעולם לא ניסיתי לעשות פילוח חברתי, עדתי או הלכתי שלהם. מה שאתה אומר סביר בהחלט, ואני מניח שיש עוד סיבות שונות ומעניינות.

הרב בנימין שלמה המבורגר הוא "קנאי", וכך הרב דוד בר חיים בדרכו (כמו שציינתי והסכמת). כמדומני באחד מכרכי "ירושתנו" התפרסם דיון בינו לבי הרב יואל קטן לגבי שמירת מנהגי אשכנז בקנאות בארץ ישראל היום. קנאים בדרך כלל יהיו בדעת יחיד אם הם נזקקים לכך, ולכן הם אות לכך שיש דעה כזו - שהם מעדיפים אותה בגלל מסורת מסוימת, ולא לשיקול דעת של כלל הפוסקים.

לגבי הרב "אשי ישראל", על אף הטובה שאני חייב לו על הספר השימושי מאד, פסק ההלכה הזה תמוה בעיני ואני בספק ביקורת של אילו רבנים אחרים הוא עבר. מסכים שזה אומר שהוא לא חשש להכניס דעה כזאת כמיינסטרים. 

ובכל זאת זה עדיין לוקח את שיטת הפסיקה ה"מודרנית" הזאת כמה צעדים רחוק מדי

לגבי הרב נויבירט זו טעות שנבעה מייחוס הספר אשי ישראל אליו

ואתה בקלות יכול ללמד זכות:

זה נאמר לכל מי שלמד את כל השיטות בעיון כזה שכבר שכח מה נפסק להלכה כדי לא להיות פורש מהציבור 

ירד עלי גשם יופי יופי

חג שמח שבת שלום!

התבלבלת עם דיון בפורום אחר.

לא כתבתי שאין להניח בצנעא, אלא רק ציינתי שמוזר להניח "בצנעא" ולהכריז על כך בפורום אינטרנטי פתוח.

אחר ש***אלו הנוהגים להניח*** עושים זאת ב**צנעא** דווקא, כמדומה שלדעתם **לא אמורים** לפרסם זאת.

אא"כ אתה חושב שהם סבורים שצריך למחוק את הדעה של עצמם...

יותר נראה שיש אנשים שנוהגים **להניח**,

אבל מוחקים את דעת אלו **המניחים** שאומרים לעשות זאת בצנעא דווקא, ומכריזים על כך...

ב. אבל אם כבר הזכרת את זה כאן,

אז כן, גם בדיון השני כמדומה שיש "לא תתגודדו".

למה שאתה מכנה "השתלטות מנהגית",

ההלכה בהחלט נותנת מקום וקוראת לו דעות שהתקבלו ודעות שנדחו.

כאן בארץ ברור מאוד מאוד מה התקבל,

ומי שרוצה לנהוג אחרת עושה זאת בצנעא ולא אמור להכריז על כך.

זו דעתם של אלו **הנוהגים להניח** ולא של אלו ה"מוחקים" אותם.

ותודה על המחמאה (אם כי תהיתי אם היא אמתית או צינית...)

ראה מה מצאתי בלוח הגרימ"ט לבני חו"ל;

בלוחות הישנים כתב שמניחים תפילין ומברכים עליהן בלחש.

בשלב מאוחר יותר כתב שיש נוהגים כדעת הט"ז שלא לברך "וכך ראוי לנהוג".

הבן שלו שינה בשנות ה-מ' וכתב: "הנוהגים להניח תפילין - מברכים עליהם בלחש".

מצד אחד השמיט את דעת הט"ז שלא לברך, ומצד שני כתב "הנוהגים להניח", כלומר, לא כולם מניחים.

שתי התמונות הראשונות מלוחות הגרימ"ט. התמונה השלישית מהלוח של הבן שלו.

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

וכמובן שילמו לו ביד רחבה עבור שירותיו אבל התלונה שלי היא על הבנק, לא עליו כאדם פרטי וכשחקן.
בפרסומת הוא על תקן הדמות, לא השחקן בחיים האמיתיים שמגלם אותה.

 

עקב התנהלותו במקום אחר.

לא תומך בהסתכלות הזו אבל מבין את דבריך

אין לי עניין אישי איתו. שיהיה בריא ויחזור בתשובה שלמה במהרה.
הוא מופיע בפרסומת בדמות אותה הוא מגלם בתכנית, לא בדמותו הפרטית בחיים "האמיתיים".
ושוב פעם, הבעיה שלי היא עם הבנק, לא איתו. בעיני לא פחות מחילול השם בפרהסיה, שממומן לפחות בחלקו על ידי לקוחות הבנק שאני ביניהם.

אני לא צופה בארץ נהדרת, כי מתארת לעצמי שיש שם

הצגות כמו אלו שהזכרת, אבל פעם אחת כן הסתכלתי

והם בדיוק הציגו את בכירי החמאס בקטר. זה מתחיל

בערביה המבקשת באנגלית תרומות עבור תושבי

עזה המסכנים, כשברגע החמסניקים מתהוללים

בבית מלון יוקרתי. זה היה משעשע. ממש.

@על סף ייאוש ישר כח.

אני מתלבט אם יש טעם להתלונן כאשר אני לא לקוח הבנק

לפעמים גם פרסום שלילי הוא פרסום

ולראות אדם עם כיפה בפרסומת זה יותר טוב מלראות אישה עם חולצה פתוחה, שיער גולש וחיוך מפתה.

וכן באופן כללי במדינה שלנו ובפרט בעולם הפרסום והמדיה היחס לתורה ולמצוות נע בין פרסום טוב וחיובי ואמיתי ועד לפרסום נלעג. אנשים שמניחים תפילין ואחר כך יוצאים למסיבה, אנשים שיוצאים לבר בשבת ומאחלים שבת שלום, משפיעניות רשת שמקבלות על עצמן ללבוש חצאית אבל על החלק העליון מי מדבר..

הדברים רחוקים מלהיות מושלמים. אבל יש כאן בסיס רחב של מסורת, בסיס רחב של יהדות ושל מודעות דתית ברמה כזו או אחרת. ומתקדמים לכיוון גאולה שלמה במהרה בקרוב.

כשיוצרים פרסומת,

אחת המטרות היא לייצר באז, לגרום לכולם לדבר עליה.

כשאתה כל כך מופעל מהפרסומת הזאת, ואתה כותב עליה בפורום וגורם לעוד אנשים להיחשף אליה ולבנק עצמו, אתה ממש משחק לידיים שלהם.

כבר כתבתי פעם, איך סיפר לי אדם שעבד במשרד הפרסום של AIG, על הישיבה שבה הוחלט לקחת את אסי עזר ובן זוגו כפרזנטורים - לראשונה בישראל (עד אז היו להט''בים פרזנטורים אבל רק כיחידים, בלי בני הזוג שלהם, כלומר לא הוצגה זוגיות להט''בית באף פרסומת).

הוא אמר לי שהמחאה של כמה קבוצות נגד הפרסומת לא רק שלא הפתיעה את החברה או גרמה לה לחזור בה, אלא הייתה ממש אחת הסיבות לבחירה הזאת. כי לקחת עוד זוג כמו שכולם לוקחים זה משעמם, מי ידבר על הפרסומת הזאת אם יקחו אליה עוד זוג של גבר ואשה?

אז אנשים כעסו, התלוננו, והזוג הזה ממשיך לפרסם את החברה כבר שנים רבות.

לא בשולי הדברים:

כשהייתי תלמיד הייתה לחברת yes פרסומת שעשתה צחוק מהחרדים, ראו שחקנים בלבוש חרדי רוקדים ושרים במחאה על כך שהאיכות של yes טובה מדי ולכן רואים את הנשים הלא צנועות בצורה איכותית מדי.

Now the shikses look well, you will go to the hell.

שלחתי תלונה לרשות השנייה, מתוך ידיעה שזה לא ישנה דבר אבל לא יכולתי לשתוק. אחרי מספר שבועות קיבלתי בדואר מכתב חתום על ידי נציב התלונות של הרשות, והוא כתב לי שבעקבות המכתב שלי ושל עוד אנשים שהתלוננו, הוא הורה להוריד את הפרסומת.

אבל ההבדל הוא שאני התלוננתי על פרסומת שהייתה פוגענית בפני עצמה, לא כי יש בה פרזנטור שמחוץ לפרסומת הוא פוגע.

בנוגע לסייפא של דבריך, בפרסומות לבנק באינטרנט וברדיו הוא מופיע בדמות מהתכנית, לא כעצמו בחיים האמיתיים והוא  משתמש בביטויים המאפיינים את הדמות בתכנית, ומזלזל במסורת ישראל  בפרסומת עצמה ולא מחוצה לה.

כשחברה מסחרית משתמשת בזוג להטבים לפרסומת, עד כמה שהדבר מפריע לי ברמה האישית והיהודית אין לי ביקורת ממשית על העניין. שיעשו מה שטוב להם. הם לא מקטינים או לועגים לציבור אחר. לפחות לא באופן ישיר.
במקרה של בנק יהב מגחיכים ולועגים לציבור שלם המחזיק במסורת ישראל.

דמיין לעצמך גוף מסחרי שהיה משתמש כפרזנטור בדמות מגוחכת של להט"ב שמקטינה, לועגת  ומזלזלת בפומבי בכל אורח החיים הלהט"בי. אתה יכול לתאר לעצמך איזה סערה זה היה מייצר בשניות.

לפני מספר שבועות ראיתי סרטון שבו פרופ' לגינקולוגיה מנסה לטעון שדיקור מי שפיר אינו מסוכן כלל.

הוא אמר:

לפי המחקרים, רק X אחוזים מהנשים שעוברות דיקור מי שפיר יעברו הפלה. וזה ממילא גם אחוז ההפלות הרגיל ללא דיקור, כך שאין בדיקור כל סכנה.

ובכן, אני לרגע לא מזלזל בידע הרפואי שלו וביכולת שלו לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, אבל מחקרים אפעס הוא לא יודע לקרוא.

המחקרים שדיברו על אחוז ההפלות שיש לאחר דיקור מי שפיר (ואני מדגיש שזה אחוז מאוד נמוך, בערך אחד לאלף), חישבו זאת לאחר שהם חישבו את אחוז ההפלות שיש ללא כל דיקור.

זה כמו שאני אגיד:

הסיכוי של אדם בן 80 למות אחרי תאונת דרכים במהירות 30 קמ"ש הוא 10%, אבל זה ממילא הסיכוי של אדם בן 80 למות השנה, כך שהתאונה לא מסוכנת כלל".

לא, כפרה עליך, התאונה מוסיפה 10% על הסיכוי הקיים ממילא למות בגיל 80, היא לא מחליפה את הסיכון הזה בסיכון אחר אלא מתווספת אליו.

ושוב אני מדגיש:

אני לא חולק עליו שדיקור מי שפיר זה הליך בטוח מאוד. אבל עדיין יש הבדל בין סיכון של אחד לאלף לבין 0 סיכון, ובעיקר הציקה לי הפרשנות השגויה למחקרים.

נכון שדיקור מי שפיר הוא בעל סיכון מסויים

אבל יכול להיות שלדעתו הסיכון מתגמד לעומת היתרונות של הבדיקה.

''הסיכון להפלה אחרי דיקור הוא רק אחד לאלף, וזה ממילא הסיכון להפלות בשלב הזה של ההריון גם בלי דיקור, כך שלדיקור אין סיכון כלל''. 
 

זה לא ניסוח לא מוצלח, זאת הבנה לא נכונה שהולידה משפט שגוי

ושכחתי כמובן להוסיף שביבי אשם...

ודבר נוסף- לא שמעתי את הפרק אבל הרבה פעמים בתקופה הזו טיעונים הולכים למקום רגשי ולא מבוסס מדעית.

אבל תיאורטית יכולה בפוסט אנונימי כי אני בקבוצה שלהם

במחשבה נוספת, נראה לי שיש כאן טעות טקטית ולוגית בלהעביר דברים שמישהו שאני לא מכירה כתב. הרי אם מישהו יענה הגיונית, זה לא יהיה אליי, אז לא אוכל להגיב לו ולהודות. ואם מישהו יתקוף, אני לא אוכל לענות להגנתך.

בקיצור, בקבוצה שם יש אפשרות לשלוח פוסט אנונימי, ואם אני אוכל אז גם אתה ❣️

נ.ב

איזה כיף שעוד מישהו מקשיב לחיות כיס. זה פודקאסט על נושאים מעניינים בדרך כלל והוסיף לי המון ידע

הכותב מפריך שתי טענות מרכזיות שהועלו בפודקאסט:

בנושא בטיחות מזון: הוא מתנגד לקביעה שניתן להסתמך על חוש הטעם והריח כדי לזהות מזון מקולקל, או להסיר עובש באופן בטוח. הוא מסביר שחיידקים ורעלנים מסוכנים (כמו בוטולינום או ליסטריה) הם חסרי טעם וריח, ושהעובש הנראה לעין הוא רק חלק קטן מזיהום עמוק ובלתי נראה בתוך המזון.

בנושא תזונה ועונות השנה: הוא דוחה את הרעיון שהגוף זקוק לויטמינים ספציפיים בהתאם לעונה של הפירות, ומציין שתהליך הכנת הריבה הורס את הרכיבים התזונתיים בפרי. בנוסף, הוא מבהיר כי הופעת פירות בעונות מסוימות היא תוצאה של תנאי אקלים וגנטיקה של הצמח, ולא כוונה מכוונת לספק צרכים תזונתיים אנושיים, ומדגיש שצריכת ויטמין C מוגברת בחורף אינה מונעת מחלות עבור אדם ממוצע.

במשפט אחד?

הכותב יוצא נגד הטענות המדעיות המוטעות והמסוכנות, לטענתו, שהושמעו בפודקאסט בנוגע לבטיחות אכילת מזון מקולקל ולתפיסות תזונתיות שגויות לגבי צריכת פירות עונתיים.

בשלוש מילים?

ביקורת על פסאודו-מדע.

במילה אחת?

הפרכה.

איך זה ממחיש?

האימוג'י מסמל שלילה ודחייה של הטענות שהועלו בפרק הפודקאסט, כפי שפורטו בפוסט. הוא משקף את העמדה הנחרצת של הכותב, השוללת את הטיעונים שהציג כאילו היו עובדות מדעיות.

בנורווגיה, ליד תאריך התפוגה של מוצרי מזון רבים, כתוב "עדיף לפני, אבל לא נורא אחרי ..."

או: "se lukt smak - לראות להריח לטעום" (יענו, לא לזרוק את הגבינה דקה אחרי תאריך התפוגה)

יעני זה מתחלק לשתי קטגוריות של מוצרים, חלק זה "לשימוש עד" וחלק זה "עדיף לפני"

יש מוצרים שעליהם כתוב ''לשימוש עד'', ויש כאלה עם הכיתוב ''עדיף להשתמש לפני''. זה לא מקרי. 
 

האם צריך להתייחס לתאריך תפוגה של מזון? | מגזין | מכון דוידסון

הויטמינים וערכים התזונתיים שבה מתגמדים לעומת כמויות הסוכר שהיא מכילה

כמו שלא שותים ויטמנציק כדי לספוג ויטמנים.

מסכים עם כל מה שאמרת

ורק מוסיף, שאכן לצערנו החברות הגדולות זוכות לפחות רגולציה והקפדה מאשר יצרנים קטנים.

ראה ערך פרשיית היונים בעלית.

א. לא בדקו את המקום בזמן אמת כמו שנדרש (גם לא כשרותית. אבל לא מדברים על זה)

ב. גם שגילו. משרד הבריאות לא דרש לפרסם את זה בריש גלי. אלא הסתפק בהתחלה בהתחיבות של עלית להזמין מדביר יונים בזמן שיש שוקולדים נגועים בסלמונלה בשוק.

ג. גם אחרי שזה התפוצץ. משרד הבריאות אפשר למפעל להמשיך לפעול. נטען שעשו שיפוצים ותיקונים.

ד. ההנהלה וכל העובדים ידעו בזמן אמת שיש יונים במפעל. מישהו ישב על זה בכלא?

וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה.

סיפור דומה קרה בעלית גם בעבר .

אתה יודע מה היו עושים ליצרן קטן?

במקרה הטוב היו סוגרים לו את המפעל לצמיתות

במקרה הפחות טוב. הוא היה יושב בכלא

במקרה בעלית הן פשוט עשו צרכים על הפס יצור של השוקולד 

ממשרד הבריאות.

לרוב לעסקים קטנים אין כשרות טובה, וממילא כנראה האוכל לא הכי נקי/ אף אחד לא שוטף את התותים לפני שהם הופכים לריבה ובטח שלא משגיח על הגידול שלהם..

מבחינתי חותמת כשרות מוכרת זה כמו מותג

כשיש על המוצר את הכשרות אז אני יאכל בבטחה בלי לפחד שמסתתר גוש עובש.

(מוסיפה שלא קראתי את הכל רק את השליש הראשון..(

לא איכות ולא בריאות

פרה שנשחטה כשר למהדרין.  אם הבשר לא נשמר כמו שצריך והתקלקל. זה עדין כשר.

טבח שחתך חסה גוש קטיף אחרי שהיה בשירותים ולא שטף ידיים. זה עדיין כשר.

עגבניה מלאה עובש. כל עוד אין בה תולעים. היא עדיין כשרה

זה לא קשור.

אוכל שלא מעלה עובש במשך זמן לרוב מעובד ומשומר מדי עד כדי כך שאפילו מיקרואורגניזמים נמנעים ממנו.

תשתדל לישון ולקום עם המחזורים של היום והלילה

תזכור שעמוק בתוכך אתה טוב גמור ❣️

איזה חגורה יש בקורקינטים?
 

ובאופן כללי כל הממונעים הקטנים האלה הם מסוכנים, ולכן מזל שלפחות יש עכשיו חובה חוקית לשים לוחית רישוי.

בעלות על אופנוע מעלה את מחירי הביטוח והחיים אבל אופניים חשמליים וקורקינטים לא.

זה די מוזר.

קורקינט זה נחמד לעירוני.

אופנוע בין עירוני

לדוגמה,:

יש לי חבר שגר במרחק של פי 2 כמעט זמן נסיעה ממני לעבודה

לי לוקח 40-50 דקות. תלוי בפקקים. לפעמים גם יותר.

אצלו זה קבוע. 25 דקות.

תמיד אני חצי צוחק עליו שלא שווה כלום אם מתים או חס וחלילה נכים.

הוא צוחק (בציניות מפחידה) שהוא נוסע מהר מאוד (לא שאלתי כמה. אבל מניח שזה סביב 140-150 ומעלה לפי מהירות ההגעה) כדי שאם תהיה לו תאונה זה יהיה בוודאות מוות (כך לדבריו)

שאלתי אותו ומה עם הילדים? הוא אמר שבשביל זה יש לו אופנוע כדי שהוא יוכל לבלות איתם יותר זמן שהוא בחיים והוא אמר שהוא עשה לעצמו ביטוח חיים גדול כך שאם הוא ימות, לפחות לא יהיה לילדים בעיה כלכלית.

כן. זה שחור לגמרי. אבל הפקקים יכולים לשבור כמעט כל אחד.

עולה על האוטובוס בתחנה האחרונה לפני הכביש מהיר, ויורד בתחנה הראשונה בצד שני. בדרך כלל זה מהיר כמעט כמו רכב. הקורקינט בתא המטען.

אם יש נתיבים צהובים (כלומר נת"צים) אז זה יותר מהיר מרכב.

אם זה רכבת קלה מתחת לאדמה זה בכלל חלום.

זה כי לפני כעשור, כמה נערים השתללו על הכביש לפני (לא זוכר אם אופניים או קורקינט)

למזלי תפסתי מהם הרבה מאוד מרחק מאחור

פתאום אחד נפל. והם התחילו לצעוק עליי כאילו יש לי קשר לכך. (הייתי כ50-100 מטר אחריהם עם האוטו)

למזלי כנראה חוץ מכמה צעקות, הם לא עשו כלום.

זה היה יכול בקלות להגמר בחקירה במשטרה (ולך תוכיח שהיית כל כך רחוק ואין לך קשר לנפילה ההיא)

מאז אני עם מצלמת דרך

שלפיו חרדי יחיד הוא יותר זהב טהור מ-דתי יחיד.

לסכן את חייך בשביל לשמור על עם ישראל?

להחזיק את הדלת פתוחה כשמישהו נכנס אחריך לבית מרקחת?

לחצות עם זקנה את הכביש?

אור מתוך החושך כזה.

שגם לחרדי יש לב.

אני הופתעתי מאוד לגלות את זה

כן, בהחלט לא. יש שם המוני אנשים טובים. לא יודע למה זה חידוש ולא יודע למה הפורום לאחרונה מוצף בשרשורי - מי יותר טוב.

למה אצל החרדים זה יותר בולט בעיניך?

כי אתה לא מצפה מהם מה שאתה מצפה מאוכלוסיות אחרות, כמו שכתבת בתגובה הבאה שלך ("אני הופתעתי מאוד לגלות את זה")

אם כן, יש לזה שם - soft bigotry of low expectations - Wiktionary, the free dictionary

או בעברית - גזענות של ציפיות נמוכות.

"גזענות של ציפיות נמוכות" (Soft Bigotry of Low Expectations) היא תופעה שבה הנמכת רף הדרישות מאוכלוסיות מוחלשות, מתוך רחמים או כוונה טובה לכאורה, מובילה בפועל להנצחת הפערים.

מדוע זו גזענות?
הגישה מונעת מתפיסה סמויה של עליונות – היא מניחה מראש שקבוצה מסוימת אינה מסוגלת לעמוד בסטנדרטים אנושיים אוניברסליים.

לפחות לאחדים מאיתנו?

כמה יפה ונאור רוחב הלב המתגלה כאן,הפרגון, היכולת לזרוק

פירורי מחמאה ל"ציבור החרדי".....

רבותי, הציבור החרדי הוא הציבור השומר על תורת ישראל, על עצמו,

על נקיות והשקפה נכונה....הוא לא חשוך, הוא מואר!

מעניין מדוע למקרא התגובות האלו, עולה בי אסוצאציה על ימי הביניים

והתפיסה הגויית על היהודים.....

הערות כגון אלה, גורמות  ל י  לשנות מבט על הציבור הדת"ל -

כזו שנאה. כזאת בורות. איך יבוא המשיח כך, איך?

מתארת לעצמי אילו תגובות אקבל עכשיו. 

נמאס לי כבר להגיב. אתם ממש ראש בקיר. ממש!

מתפלאת עליך במיוחד פשוט אני; אתה מדען, נכון?

חוקר, נכון? מתיימר להיות אובייקטיבי, נכון?

בבקשה. הדוגמא הכי טובה למי שמעמיד את המדע

בראש מעייניו.

קצת ענווה רבותי, קצת ענווה....

לא מתכוונת לענות כבר על שום תגובה

כזו. אתם לא מוכנים לרדת מעץ הדיעה

הקדומה, העמידה העקשנית על...

אני כבר לא יודעת מה לאמר.

איך כתב כאן מישהו? שכל אחד יתקן

את עצמו, בראש ובראשונה, ואת הפגמים

שהוא רואה בסביבתו....מבינה שהציבור

שלכם טהור לגמרי....

נו, אולי בזכותכם תבוא הגאולה סוף סוף....

לא כתבתי כאן שום דבר רע על החרדים,

רק שאלתי את הפותח למה הוא חושב שכפרטים הם "זהב טהור" שבולט יותר מהדתיים.

זה הכל.

רציתי לכתוב.

לא בא להמעיט חלילה בערך אף אדם ואף ציבור.

לאחרונה נתקלתי, לא מקרה אחד ולא שתים, באנשים המוגדרים כחרדים חזקים, כאלו שיש מצב שאם היינו נפגשים בהפגנה הם היו צועקים עליי [וצעקו חבל על הזמן, אשמתי, ניסיתי להתווכח] אבל פגשתי אותם בחיים האישיים שלהם, בכל מיני סיטואציות לא ציבוריות, ופשוט נדהמתי מההכלה שלהם, מהעדינות הטהורה, מהרצון הטהור לעשות הכל בשביל יהודי אחר.

מין התמסרות מטורפת שלא האמנתי שקיימת, לצאת מגדרך למען יהודי אחר.

הדדיות כזאת.

אני מנסה להסביר, יודע שכמה שלא אסביר מי שלא פגש לא יבין.

לרגעים חלפה בראשי מחשבה, הלוואי עלינו.

הלוואי עליי ביישוב שלי כאלו אנשים.

לא אומר שאין, כולם מיוחדים וטהורים, לא יודע, פגשתי שם משהו מיוחד.

זהב טהור. עדינים, טהורים, נקיים, לא יודעים לפגוע בזבוב.

[פגשתי גם הרבה לא כאלה, סבלתי מהם רבות במידה כזאת או אחרת. את זה אני מכיר מזמן...]

זה שינה לי את המבט. הרגשתי שהם חיים את הערבות עם כל יהודי עמוק בנשמה.

הם חרדים שנמצאים בחרדה, הם מפחדים על המקום שלהם, מפחדים להשתלב איתנו...

אבל אוהבים, מכל הלב.

הכי בעולם.

וערבים לנו.

[נ.ב. יש מגמה של זליגת אלימות לחרדים. בהפגנות אתה רואה אנשים מאוד עדינים הופכים לעבריינים. מישהו דואג לעשות את זה. לצערנו. מקווה שמשהו יקרה כאן במדינה הזאת מהר, שלא נפסיד את הזהב טהור הזה, שלא ייפגם].

אולי אדייק יותר

התמסרות ללא גבולות.

זה לא נעצר בשום מקום. הוא יעשה בשבילך הכל, יהפוך את העולם, יצטרך לצבוט את עצמו חזק להפסיק לעזור לך כי זה כבר יותר מידי..

לכתוב את זה.

בכל חברה יש אנשים ט ובים יותר וטובים פחות.  האדם הוא אדם, בכל חברה. יש גם יהודים

שאינם שומרי מצוות בעלי חסד גדולים ולב גדול מאוד.

ויש את המיינסטרים (שונאת את המילה הזאת); אלה שיזמינו אורחים שאחרים ימנעו מלפגוש

אותם אפילו...והם עושים זאת במאור פנים ועם כל הלב, והם יושבים יחד איתם ועשרת ילדיהם

בני ובנות זוגם וכל הילדים של כל זוג....אלה הם הטופ שבטופ.

אולי אם מדברים על 

 אומר מה השאיפות שלה. מה היא מעמידה בראש מטרותיה.

מה היא הכי מעריכה.

אולי, כמו שהחברה ש"השחירה" אמרה לי, בציבור הדת"ל יש יותר הקפדה על חוקי

המדינה, על חוקי התעבורה, למשל.

ייתכן.

אבל לא העילית שבעילית. הם מקפידים על הכל מכל כל, בזהירות המירבית.

אתם רואים את החרדים כשחורים, מסכנים, כלואים, סגורים...

ובא נניח שהלבוש החרדי צורם לכם. אבל האם זה אומר משהו על האדם

שלובש אותם?  אם הוא בעל חסד, או גס רוח, וכו'...לא.

זה כן אומר, אני חושבת, על החברה שהוא שייך (בדרך כלל ב ו ח ר)

להיות חלק ממנה כי הוא מאמין בהשקפה שלה ובדרך שלה לנסות

לממש אותה ולדבוק בה.

מפריע, אני יודעת, ההתבדלות הזאת. אבל היא תוצאה של המתירנות

החילוניות, ההדרדרות המוסרית שמסביב.

איך זה, שאנחנו גרים באותה מדינה, אפילו באותה עיר,

אפילו באותה שכונה או בשכונה סמוכה, ואתם לא מכירים

אותנו בכלל?

אין ספק שהמגזר הדתי (מתכוונת לחזק יותר לא ללייט)

מורכב מאנשים טובים מוסריים והגונים.

אלא, אני מרגישה שהציבור הזה מדי נוגע

בעולם החילוני. גם בלבוש. כן. לבוש אמנם

זה לא הכל אבל זה משהו. זה מחבר או

מבדיל.

ואולי אני טועה. רואים, אנו גרים לפעמים

באותה עיר, באותה שכונה, או בשכונה סמוכה

אבל אולי אנחנו לא מכירים אתכם בכלל...

אבל שאין לנו לב...למה, ריבונו של עולם?

מי הקים את יד שרה, את עזר מציון, את דרכי מרים

את כל הגמח"ים ומה לא....מי?

אז בחברה או במילים אחרות, במגזר, שמקדיש

כל כך הרבה כוח וזמן לעזור לזולת (ויש גמחים

שאפשר להתקשר אליהם באמצע הלילה

וזה בסדר), יש כל מיני אנשים.

שמשתדלים יותר ולפעמים פחות, שמתחשבים

יותר ולפעמים פחות...

ויש את העילית שבעילית. כמו השכנים שלי.

חייבת לספר לכם ש"הכל טוב" שלי  זה משני בחורי חמד סרוגים

שעמדו בתחנה וניסו לתפוש טרמפ כי כבר לא היה להם אוטובוס.

ניסיתי להציע כסף למונית, אבל הם סירבו, ומלבד זאת, לאן

שהם היו צריכים להגיע, זה כבר היה יותר מדי יקר.

(לו היה בבית בעל, היינו מזמינים אותם ללון אצלנו

ולצאת לדרכם למחרת, אבל לא יכולתי כמובן).

והם כל הזמן ענו (לתהייתי, איך יגיעו בשעה כזו כשאף

אחד לא עוצר)  - הכל טוב, הכל טוב.

מאוד מצא חן בעיני הביטוי האופטימי והחיובי

הזה , אז אימצתי אותו קצת.

(נזכרתי בו רק עכשיו, כי באופי שלי, הביטוי

הזה ממש לא מתאים לי.....)

הם היו כל כך חמודים. למרות (!) שלא

היו חרדים, למרות (!) שהיו לבושים

אחרת, הם היו כאלה חמודים וטהורים.

היה מאלף לפגוש אותם.

אז יש רבים כאלו, בציבור החרדי, גם אם רובם פחות מפורסמים מאלו שהזכרתי, יש רבים מאוד כאלו בציבור החרדי, יש רבים כאלו בציבור הדתי לאומי וכן, תופתע - יש רבים כאלו גם בציבור החילוני.

מה שעצוב, שנהיינו כל כך סקטוריאליים, שזה בכלל חידוש.

וכולם נפעמים לגלות שגם במגזרים וציבורים אחרים יש אנשים טובים.

חן המקום על יושביו

חן המגזר על אנשיו