לכל המבולבלים... לא מניחים היום תפיליןבסדר גמור

וגם לא מניחות מן הסתם =P

ולא לשכוח מוריד הטל

תודה שהזכרתחופשיה לנפשי
וגם היום יום שישי... לא יום ראשון ...קרן-הפוך
וגם אסור לאכול חמץבסדר גמור


זו תזכורת ממש חשובה.. באמת לא מרגיש יום שישיהשקט הזה
וחשוב מאד לזכור שכן, זה יום שישי, ואמא עובדת קשה במטבח, אז צריך ללכת למטבח, לשאול מה קורה ואם היא צריכה עזרה, ואז כשהיא מתמלאת מעונג מעצם השאלה להעלם באלגנטיות לפני שהיא מספיקה לחשוב על תשובה..

ולמען הסר ספק-
<צ>
את קוראת לרש"י, הרא"ש והרמ"א מבולבלים?!חסדי הים
הזוהר בכבודו ובמקומו מונח אבל זה לא תכלית הכל.
לכן התזכורת רק למבולבליםultracrepidam

בחו"ל גם ככה לא מניחים היום תפילין

 

בארץ המנהג לא להניח

 

ומי שבכל זאת נוהג להניח מניח בבית  ולא בבית כנסת - עוד משהו שכרגע לא רלוונטי.

 

בשנה של הבר מצווה הנחתי פעם אחת תפילין שחרית שלמה ובערב מישהו שראה העיר לי, אז אמרתי לו שטעיתי

ופעם אחרת לקחתי תפילין והזכירו לי בדרך לבית הכנסת

אז אפשר לטעות בזה

..בסדר גמור

זאת לא היתה תגובה רצינית.. 

איפה בחו"ל לא מניחים?ארץ השוקולד
בבית כנסת בו אבי התפלל לפני שעלה לארץ הניחו.

הרמ"א, המג"א, המשנה ברורה ועוד רבים מפוסקי אשכנז חייבו להניח תפילין בחול המועד.
מה עוד שעד הזוהר כולם הניחו תפילין בחול המועד לפי הבית יוסף, ככה שתמוה לעזוב את דינא דגמרא וללכת לפי הזוהר כנגד מצווה מהתורה
מניחה שהוא התכוון ליום טוב שני שני של גלויותחופשיה לנפשי
כמובן, זו היתה כוונתיultracrepidam

@חופשיה לנפשי, יפה מאד!

 

ולך, @ארץ השוקולד, יש בתי כנסת רבים שבהם לא התפלל אביך לפני שעלה לארץ, ומנהג ארץ ישראל הנפוץ לא נולד משום מקום, הוא היה מנהג הקהילות שמהן היו העליות הגדולות הראשונות ולכן כך נשתרש המנהג.

 

לא אוהב שאנשים זורקים שמות ואומרים "איך אתה חולק על מנהג הרמ"א". היו הרבה גדולים שחלקו על המנהג, וזה בסדר ללכת בכל מנהג שנהגו בו גדולים ויש להם טעם מסתבר ומקובל. מעודי לא זלזלתי לא באלה ולא באלה - אדרבה, כאן מסכים אתך - צעירים מעל עשרים אני מסכים שצריך לזכור את מנהג המניחים. ואני עצמי עדיין לא בטוח איזה מנהג מתיישב על ליבי יותר. אבל בבקשה לא להתקיף סתם

נכון, אבל אם תעיין בפוסקי אשכנז תראה שהרוב המוחלטארץ השוקולד
פוסק להניח.
מה שרציתי לומר הוא שאין לך דרך לדעת מה המנהג בחו"ל באופן גורף כפי שלי לא ידוע.

הסיבה שאשכנזים פה לא מניחים היא בעקבות תלמידי הגר"א. אבל זה מיעוט ממש של הפוסקים, תראה כמה פוסקים המשנה ברורה מביא לכל צד בשאלה אם לברך על התפילין שמניחים בחול המועד.
אני תוקף הן כי הדברים הראשונים נאמרו מתוך היכרות עם דיעה אחת, דבר שלצערי אני נתקל בו בעת האחרונה הרבה שמוחקים דעות אחרות.
והן כי יש פה ספק האם מקיימים מצווה מהתורה, אז לא עדיף להחמיר ולקיים מצווה מהתורה?
מצד אחד, אולי תקיים מצווה מהתורה כדעת רוב פוסקי אשכנז, מצד שני אולי זה בעייתי כי הזוהר חושב ככה, לא עדיף לנסות לקיים את דבר ה' בתורה?
אני מכיר היטב את שתי הדעותultracrepidam

בשיחות חול המועד עם חברי מניחי התפילין אנחנו מתפלפלים בזה.

 

לא חשבתי שבגלל הזוהר לבדו כך צריך להכריע, ואפילו לא הזכרתי את הזוהר בדברי.

 

המנהג בארץ ידוע באופן מוחלט (בניגוד לחו"ל, שם כנראה לא היה הכרע - לדוגמה, בקיצור שולחן ערוך מובאות הרבה דעות שונות).

 

ולדעתי אין להחמיר נגד מנהג. ספק דאורייתא לחומרא, אבל במקום שהמנהג כאותם פוסקים שלא לקיים את המצווה ביום הזה, אין כאן ספק ולכן אין להניח תפילין. להניח תפילין בבית רק בגלל שאפשר זאת התנהגות לא אחראית שעוקרת את המנהג ממקומו ויוצרת חילוקי מנהג במקום שכבר התקבל מנהג קבוע.

בקיצור, מי שאין לו מנהג ברור להניח תפילין בחול המועד, לדעתי אסור לו להחמיר בזה. אינני פוסק, אבל זאת דעתי

שכוייח על התגובות העניניות, כיף לדון איתךארץ השוקולד

אם תעיין, תראה שהמקור לא להניח הוא הזוהר בלבד. אין מילה בגמרא כנגד הנחת תפילין כנגד דאורייתא.

 

אז בעצם טענתך היא שמנהג כנגד מצווה דאורייתא, המנהג גובר. נכון?

 

טענה יפה, אך לא מוסכמת לגמרי, לדוגמא בספר "אשי ישראל" נפסק שעדיף להתפלל יחיד בחול המועד עד אחרי תפילת לחש בשחרית עם תפילין ואז ללכת לבית כנסת לקדושה והלאה על פני תפילה במניין. (ולא מחלק בין אלה הנוהגים להניח כבר לבין אלה שלא.) 

אינני מבין למה שיהיה אסור, אני יכול להבין טענה של להעדיף מנהג, אבל לטעון שאסור לקיים מצווה מהתורה זה קצת תימה.

הנימוק להעדיף מנהגultracrepidam

הוא בשני מישורים:

 

המישור הראשון הוא עצם הגדרתו של המנהג כהכרעה הלכתית. מנהג משמעותו שזאת ההכרעה שהתקבלה

 

המישור השני הוא איסור לא תתגודדו. יש הרבה דעות לגבי מתי האיסור קיים, אבל במקום שיש מנהג מובהק, לדעתי בהחלט אסור לעשות להיפך.

המהות, להבנתי בדעת הפוסקים, של איסור לא תתגודדו, הוא שלא תיעשה התורה כשתי תורות. ולכן במקום שאין הכרעה, הגיוני שכל אחד יעשה כפסק רבותיו, אבל במקום שיש מנהג, לעשות נגד זה נכלל באיסור לא תתגודדו.

אז למה מותר למי שהניח בחו"ל להמשיך להניח כאן (ואולי להוריש את המנהג לבני בניו)? כי הוא בעצם חי במקום שראה את שני המנהגים, אז שלא בפניהם ההגיון אומר שימשיך כך.

אולי קצת דומה לעקביא בן מהללאל שצוה את בנו אחריו שלא לנהוג כמותו אלא כחכמים, כי "אני שמעתי מפי המרובים ואתה מפי היחיד"

נימוקים יפיםארץ השוקולד
1. כידוע זו דרך להכרעה הלכתית, אך לא מוסכמת ויש שהכריעו לפי הפוסקים ולא לפי המנהג.

2. ביחס ל"לא תתגודדו" יש מקום לאיסור זה אם יעשו זאת בבית הכנסת, אבל מכיוון שכולנו מתפללים ביחיד בבית ניתן לנצל את ההזדמנות ולהניח בלי חשש ל"לא תתגודדו"
אם זה באופן של המלצה כללית,ultracrepidam

לדעתי זה לא נחשב "ביחיד", כי בזה כבר נעשתה התורה כשתי תורות. במקומות שיש שני מנהגים קבועים ואחד לא מנצח את השני אנחנו מצרים, וחבל להוסיף עוד כאלה - ביחוד כאן שהצד האחד אוסר את מה שהשני עושה ולהיפך, ולא במקרים של חומרות בעלמא שזה עוד נסבל

ברגע שאדם נוהג כך בביתו זה ביחידארץ השוקולד
הרי אף אחד בחוץ לא יודע אם הנחת או לא.
ההבדל בין "פרהסיא לצנעא" הוא בכך שאם 10 רואים אותו שהוא נוהג כך או לא באופן פשוט. מהיכי תיתי לתת מקום הלכתי לפרהסיא אחרת?

שוב, יש פוסקים שמורים למעשה להניח כיום. (הפניתי ל"אשי ישראל" שמעדיף תפילת שחרית ביחיד בתפילין בחול המועד על פני תפילה במניין, פוסק בארץ שחי כיום.)
ואם תרצה דיון ארוך למה זה חשוב, יש משהו ארוך של הרב דוד בר חיים (ראש מכון שילה שטרם עברתי על כולו)
כהוראה לציבור זה פרהסיאultracrepidam

זאת ההבנה שלי, יכול לקבל שאתה מבין אחרת

 

אשמח לקישור למאמרו של הרב דוד בר חיים

 

והערה שולית - למיטב זכרוני מחברו של "אשי ישראל" הוא הרב נויבירט (מחבר "שמירת שבת כהלכתה") שנפטר לפני שנים מספר. כמובן זה לא הבדל משמעותי, ובכל זאת למען הדיוק אני מציין.

אבל באמת תמוהה בעיני גישתו ההלכתית המחודשת מאד

בעקבות הדיון כאןברגוע

שאלתי את הרב אריאל על הנושא- https://www.yeshiva.org.il/ask/121656

שכוייחארץ השוקולד
אז הוא לא מניח ופשוט התחמק מהשאחה על פרהסיא
לא, הוא ממשפחה חסידיתהסטורי
חסידים גם בחו"ל לא הניחו. לכן גם הטענה 'כל האשכנזים חוץ מתלמידי הגר"א' היא מצחיקה. 'כל האשכנזים' חוץ מהחסידים. מבין הלא חסידים (שהדמות המובילה בקהילות המתנגדים היה הגר"א), במקומות בהם לא הושפעו מהגר"א וגם לא מפוסקים אחרים שהושפעו מהזוהר והאר"י (למשל גם בסידור היעב"ץ ממליץ שלא להניח והמניחים שלפחות לא יברכו) - כן הניחו.
זה ממש לא 'כל האשכנזים'.

אגב, נכון שתלמידי הגר"א הם הראשונים שהקימו קהילה אשכנזית לא חסידית (שהחזיקה מעמד עד היום) בארץ וראשונה בירושלים - אבל רוב מנהגיהם נשארו נחלת קהילות מעטות של 'פרושים' - קריאת הפטרה מקלף, קריאת מגילות מקלף בברכה, הושענות אחרי מוסף ועוד.

המנהג הזה, תפס בכל הקהילות בארץ, כי יש לו יסודות חזקים מאוד.
למה זה לא?ארץ השוקולד
טענתי שהוא מתנגד להנחה ולכן מבחינתו לא משנה פרהסיא או לא.

צודק שהיא משעשעת, אבל התכוונתי לאלה המתפללים נוסח אשכנז ואינם מתלמידי הגר"א.

נכון שהם מיעוט, אבל הם יצרו שינויים בנוסח התפילה בארץ אצל אשכנז, מספר דוגמאות לשינויים בעקבות דעת הגר"א:
בארץ אשכנז אומרים וידוי בשני וחמישי.
בארץ אשכנז לא אומרים פיוטים בברכות קריאת שמע. (קרובץ, זולת, מאורה ואהבה)
בארץ אשכנז לא אומרים פיוטים בחזרת הש"ץ מלבד בימים נוראים.
בארץ נוסח אשכנז אומרים אין כא-לוקינו בימות החול.

השינויים האלה גרמו לכך שיש רינת ישראל "נוסח אשכנז - בני חו"ל"
כי הגר"א סבר אחרת ותלמידיו שינו את הנוסח בעקבות דבריו, וזה השתרש בנוסח אשכנז בארץ.
יש דברים שהשתרשו ויש שלוהסטורי
אלו שלא (ציינתי את חלקם) - נשארו 'מנהג הפרושים', אלו שכן - זה היום מנהג האשכנזים בארץ. ממילא אין שום עניין גם בצינע, לנהוג נגד מנהג *כל הקהילות* בארץ.
אתה יכול לומר שלשיטתך זה לא נכוןארץ השוקולד
אבל לומר שאין עניין לקיים מצוות עשה המחויבת לדעת רבים מהפוסקים זה מרחיק לכת
לא לשיטתי, למנהג ארץ ישראל, ע"פ הפוסקיםהסטורי
יש מחלוקת הפוסקים בזה. המנהג *בכל הקהילות* בארץ ישראל, כדעת הזוהר שאוסר. ממילא אין שום עניין להקל לעשות מה שבזוהר מובא כאיסור.
ההבדל הוא שאני חושב שזה חומרה לקייםארץ השוקולד
מצווה כדעת הש"ס.
וגם עולה השאלה האם יש משקל הלכתי לזוהר ועד כמה.
אין דעה כזאת בש"סהסטורי
הזוהר אוסר, בש"ס לא מופיע כלום. המשנה ממנהג כל הקהילות בארץ ישראל - עליו להביא ראיה.
אם לא מופיע בש"ס שזה יום שלא מניחיםארץ השוקולד
אז פשוט שזה יום שמניחים, בדיוק כשם שברור לך שפשוט שחייבים להניח תפילין ביום ראשון, או שלדעתך אין מקור בש"ס שצריך להניח תפילין בימי ראשון או שלישי?

הראיות הבסיסיות הן:
1. אם לא נאמר בש"ס שפטורים מלהניח בחול המועד, אז פשוט שחייבים.
2. כך פסקו רבים מפוסקי אשכנז שחייבים להניח.
3. מנהגנו מדורי דורות להניח, וזה שעלינו לארץ לא אומר שמוותרים על מצוות עשה.
4. רבים מפוסקי אשכנז הורו להניח (כפי שציינתי לעיל ביחס לרמ"א, אשי ישראל ועוד)
5. הרב המבורגר הוציא ספר שלם על המנהג בארץ ביחס לתפילין בחול המועד.
הרב המבורג הוא יחיד בכל דרכיוהסטורי
גם בישיבת קול תורה לא נוהגים כך.

הרב נוייבירט, הרב נבאנצל ואחרים - יקים לא פחות ממנו. הם לא מעלים על דעתם לשנות ממנהג אר"י.

ולגבי 3. אבא שלך מניח? סבא שלך מניח?
שכוייחארץ השוקולד
אז הוא לא מניח ופשוט התחמק מהשאלה על פרהסיא, כי לשיטתו זה לא משנה.

איזה כבוד שגרמתי לפניה בשאלה אל הרב אריאל

תודה על הבירור
אכן, אני מבין אחרת את הפרהסיאארץ השוקולד
מצאתי סרטון קצר (ובאנגלית), אחפש בהמשך איפה המאמר


אני חושב שזה תלמיד שלו ופשוט בגלל שהעיצוב הוא כמו השש"כ אז זה מבלבל
אכן, לא הרב נויבירט זצ"ל.ultracrepidam

ולכן הסמכות שלו בעיני כמכריע הלכות קצת פחתה...

 

כך היה זכור לי, הוא המחבר. אולי שמעתי לא נכון ואולי נאמר לי לא נכון.

 

ולגבי הרב דוד בר חיים - לא שמעתי את שמעו עד היום. בעקבות ההפניה שלך התעניינתי, ואני מרגיש שדעתו היא דעת יחיד במהותה

לא אמרתי שהוא הפוסק הכי נכבדארץ השוקולד
אלא הפניתי לפוסק בן ימינו הממחיש חשיבות זו.
פשוט בעולם החרדי הפוסקים נותנים יותר מקום להנחת תפילין בחול המועד מרבנים במגזר הדתי לאומי, נראה לי שזה קשור יותר לכך שהציונות הדתית הושפעה יותר מהחסידות בעוד במגזר החרדי יש ליטאים וקבוצות שאינם חסידים או מתלמידי הגר"א.

העיצוב הפנימי של הספר נראית בדיוק כמו שמירת שבת כהלכתה ולכן אף אני חשבתי כך בטעות בעבר.

ברמת העיקרון בהרבה דברים הרב דוד בר חיים אוחז בדעת יחיד, כי דרכו ההלכתית דומה לדרכו ההלכתית של הרב שמואל טל. אבל לגבי הנחת תפילין בחול המועד הוא ממש לא בדעת יחיד, כפי שצוינו לעיל: הרמ"א (שמציין שכך המנהג בכל האזור שלו), הפרי מגדים, מחצית השקל, הט"ז, המשנה ברורה, אשי ישראל, הרב בנימין שלמה המבורגר (מחבר הסדרה שרשי מנהג אשכנז, שהוציא ספר שלם על תפילין בחול המועד [מודה שלא עברתי עליו]) ועוד רבים וטובים מבין פוסקי אשכנז ולא רק. (כפי שציין @נגרינסקי יש גם הרבה תימנים המניחים תפילין בחול המועד.)
לגבי פוסקים קדומים אין לי ספקultracrepidam

כמו שציינתי, יש לי מכרים וחברים רבים המניחים תפילין בחול המועד.

 

מעולם לא ניסיתי לעשות פילוח חברתי, עדתי או הלכתי שלהם. מה שאתה אומר סביר בהחלט, ואני מניח שיש עוד סיבות שונות ומעניינות.

 

הרב בנימין שלמה המבורגר הוא "קנאי", וכך הרב דוד בר חיים בדרכו (כמו שציינתי והסכמת). כמדומני באחד מכרכי "ירושתנו" התפרסם דיון בינו לבי הרב יואל קטן לגבי שמירת מנהגי אשכנז בקנאות בארץ ישראל היום. קנאים בדרך כלל יהיו בדעת יחיד אם הם נזקקים לכך, ולכן הם אות לכך שיש דעה כזו - שהם מעדיפים אותה בגלל מסורת מסוימת, ולא לשיקול דעת של כלל הפוסקים.

 

לגבי הרב "אשי ישראל", על אף הטובה שאני חייב לו על הספר השימושי מאד, פסק ההלכה הזה תמוה בעיני ואני בספק ביקורת של אילו רבנים אחרים הוא עבר. מסכים שזה אומר שהוא לא חשש להכניס דעה כזאת כמיינסטרים. 

כתבת יפהארץ השוקולד
ובעיקר דברים נכונים כאן.

(לגבי פסק ההלכה הזה אני חושב שהיכרות טובה יותר עם דרך פסיקת הרבנים הליטאים היום הייתה מרגיעה את תמיהותיך.)
מסכים עם הערתך, לצעריultracrepidam

ובכל זאת זה עדיין לוקח את שיטת הפסיקה ה"מודרנית" הזאת כמה צעדים רחוק מדי

כפי שציינתי, 'אישי ישראל' לא אומר להניח בארץ, להפך!הסטוריאחרונה
הרב נויבירט לא כתב להניח!הסטורי
בשש"כ מהדורה שניה (למרבה הצער, במהדורא שלישית הספיק להוציא רק כרך ראשון) פרק סז הערה קסח, כותב שהמנהג באר"י כהגר"א שלא להניח. מי שבא לארץ ממקום שנהגו להניח רשאי לנהוג כמנהג ארץ ישראל ואם רוצה (מי שבא ממקום שנהגו להניח, לא מי שנולד בארץ!) להניח מספק רשאי דווקא בצנעה, בביתו, בלי ברכה ויחשוב שאם אינו מחוייב - מניחן שלא לשם מצווה.
תודה על ציון המקורultracrepidam

לגבי הרב נויבירט זו טעות שנבעה מייחוס הספר אשי ישראל אליו

יפה על השליטה בשמירת שבת כהלכתהארץ השוקולד
ותודה על ההפניה
ומי שמניח בבית אז זה רלוונטי עכשיו מאודארץ השוקולד
וניתן באמת להיות עם תפילין בשמע ובשמונה עשרה, ולקיים את דברי חז"ל "איזהו בן העולם הבא, זה הקורא קריאת שמע ומתפלל עם תפילין"
לאבסדר גמור

ואתה בקלות יכול ללמד זכות:

זה נאמר לכל מי שלמד את כל השיטות בעיון כזה שכבר שכח מה נפסק להלכה כדי לא להיות פורש מהציבור 

כתבתי אלייך חצי בצחוקחסדי הים
רק שכן מפריע לי זה האנשים שלא רואים בשיטות שהזכרתי שיטות לגיטימיות.
מסכים אתךultracrepidam


נפסק להלכה אחרת?ארץ השוקולד
אני מכיר רב המורה לאנשים שאין להם מנהג מוגדר, שיניחו תפילין בחול המועד, אז איפה נפסק שלא מניחים?
מעבר לכך שהמסורות של רבים מהעולים ארצה הוא להניח והם הפסיקו כדי לא לפרוש מהציבור, ועכשיו יש להם הזדמנות לקיים מצווה מהתורה ולקיים את מנהג אבותיהם בלי לפרוש מהציבור.
יעיל. לגמרימשה


נראה לי שמישהו שכח היום בבוקר להגיד מוריד הטל חחחמבקש אמונה

ירד עלי גשם יופי יופי

לא לשכוח יעלה ויבוא ומוסף והלל ולהיות בשמחהרוצהלהיותבשמחה

חג שמח שבת שלום!

דוקא יש מי שמניח, דוקא כי זה לא במנייןיעל מהדרום
@אריק מהדרום

סליחה שתייגתי אותך
לכל האשכנזים שאינם בדווקא תלמידי הגר"אארץ השוקולד
מניחים תפילין ומורידים לפני הלל או לפני מוסף, תלוי במנהג.
בעיקרון רוב פוסקי אשכנז אומרים שמניחים תפילין בחול המועד, הגר"א סבר שלא. המנהג בארץ הוא כגר"א, ולכן לא מניחים בבית הכנסת כדי לא לפרוש מהציבור, אבל עכשיו שלא פורשים מהציבור אז בטוח שראוי להניח.
יש פה ספק אם חייבים במצוות עשה מהתורה להניח תפילין, ספיקא דאורייתא לחומרא
לא נכון, כל החסידים לא הניחו גם בחו"ל וכן לדעת פוסקים רבים נהסטורי
עניתי על זה לגבי דעת הרב אריאל למעלה:

לא, הוא ממשפחה חסידית - צעירים מעל עשרים
אכן, גם חסידים לא מניחיםארץ השוקולד
אבל מכיוון שחסידים מתפללים נוסח ספרד לא הכללתי אותם כאשכנזים בטעות
וממילא גם רוב האשכנזים בחו"ל, כמו כל קהילות האשכנזים בארץהסטורי
לא נוהגים להניח. ואין עניין להחמיר במה שלא מפורש בש"ס, בזוהר מפורש לאיסור וע"פ זה פסקו פוסקים רבים, גם אשכנזים.
איך אתה יודע מה נוהגים הרוב בחו"ל?ארץ השוקולד
ואם לא מפורש בש"ס שלא מניחים בחול המועד, זה כמו שמפורש להניח.
כל החסידים וגם חלק ממתפללי אשכנז= רובהסטורי
בציבור הדתי לאומי היום, רבים לא מודעים לניואנסים. כשכותבים כאן בפורום 'כל האשכנזים חוץ מתלמידי הגר"א', אז גם מתפללי ספרד יחשבו שהם אשכנזים...

כפי שכתבתי, בכל מצב זה לא משנה, היות שזה מנהג *כל הקהילות* בארץ ישראל.
ומנהג רבים להניח בביתארץ השוקולד
וגם לא *כל הקהילות*, סיפר פה בעבר נגרינסקי, וסיפר לי רב אחד על מניינים המתקיימים בחול המועד עם תפילין.
לא מבולבל, אל דאגה. בהחלט מניחבן מערבא


וזו הנחה "בצנעא" כשאתה מכריז עליה בפרהסיה הגדולה בעולם...אריאל יוסף


זה "צנעא" מחמת אנוסים שאסור להם להשמיע דעות כמו הרמ"א,ארץ השוקולד
הט"ז, הפרי מגדים, המשנה ברורה, אשי ישראל ועוד פוסקים רבים שחייבו להניח תפילין בחול המועד...

תתמודד, עולם ההלכה לא בדיוק כמו שהיית רוצה.
רבים מאוד מפוסקי אשכנז מחייבים להניח תפילין בחול המועד, אז מניחים בצנעא מחמת השתלטות מנהגית בארץ וכדי לא לעבור על "לא תתגודדו". אבל זה לא אומר שראוי למחוק דעות אחרות.
אף אחד מהם לא חייב!הסטורי
(את אישי ישראל לא ראיתי ובכל מקרה הוא לא בסדר גודל של שאר הפוסקים) כל הרשימה שהבאת לא *מחייבים* אלא דנים במנהגם שהיה להניח:

*הרמ"א מביא יש אומרים שחייב להניח ומעיד שכן המנהג (ופשוט שאם לא היה המנהג להניח, כמו בארץ ישראל היום, היה מודה לשו"ע שאסור). ומזהיר לא לברך בקול.
עריכה: גם בדרכי משה הארוך לא *חייב* אלא סיכם את המחלוקת והעיד על המנהג בגלילותיו לברך. פשוט מה המנהג בתש"פ בגלילותינו.

*הט"ז מסוייג מאוד, בגלל הזוהר שאוסר ומעיר שהרא"ש (שהוא הי"א שברמ"א) לא ראה את הזוהר - לכן פוסק שגם המניח לא יברך כלל ומוסיף ש"גם המניחן (שוב, משמע שהוא עצמו נוטה לדעה שאין להניח ואם כן הניח כדי לא לפרוש מהציבור אצלו) יש לחולצן קודם הלל ומכ"ש קריאת התורה שהן באים בשביל המועד ומורים על עיקר האות, משא"כ בר"ח וכו'" - כלומר באופן בסיסי הוא מקבל את שיטת השו"ע שגם חוה"מ הוא אות ואם היה מגיע למקום שבו המנהג לא להניח, היה שמח על כך (ובוודאי שלא היה מחייב להניח את מי שגר בארץ שכולם לא מניחים).

* בפרמ"ג אין לי מושג איפה ראית שהוא מחייב, אדרבה הוא מבהיר ש(גם לפי מנהגם) תפילין של ר"ת אין להניח.

* משנ"ב - אומר שכל ציבור ינהג כמנהגו (פשוט מה מנהג *הציבור* בארץ) וגם במקום שמניחים לא לברך, לא להניח ר"ת ולכוון שאם הלכה כמ"ד שמחוייב ההנחה לשם מצווה ואם הלכה כמ"ד שאסור - ההנחה אינה לשם מצווה.
מה זאת אומרת?ארץ השוקולד
כשהרמ"א אומר שכן המנהג אז הוא סובר שכך אמורים לעשות, זו דרכו בהערותיו על השלחן ערוך לומר שזו ההלכה לדעתו לפחות לאשכנזים.
אדרבה, אם הוא מביא שיש אומרים שחייב, אז אתה גם מודה שיש המחייבים.

לגבי הט"ז, יתכן שהוא מסויג.

ביחס לפרמ"ג, המשנה ברורה מצטט אותו ביחס לתפילין בחול המועד.

וביחס למשנה ברורה, מה לגבי מנהג אבות?
שמעתי מהרב יעקב אריאל שבאופן כללי אין כזה דבר מנהג המקום בימינו, ככה שאינני מקבל את המנהג כאן בבתי הכנסת כדוחה מנהג אבות.

והאשי ישראל לא המציא דבר מדיליה, אלא פשוט מעדיף את דינא דגמרא המחייב להניח תפילין בזמן קריאת שמע
כנראה לא קראת את הפרמ"ג והמשנ"בהסטורי
שניהם מתיחסים למנהגים השונים ולאיך לנהוג אצלהם שבפועל הניחו. מפורש במשנ"ב שאין לשנות מנהג המקום.

נכון שקשה להגיד היום מנהג המקום, אבל בנושא הזה נראה פשוט שיש 'מנהג המקום'.
א. לא כתבתי כאן שום דבר שהוא מחיקת דעות אחרות.אריאל יוסף

התבלבלת עם דיון בפורום אחר.

לא כתבתי שאין להניח בצנעא, אלא רק ציינתי שמוזר להניח "בצנעא" ולהכריז על כך בפורום אינטרנטי פתוח.

 

אחר ש***אלו הנוהגים להניח*** עושים זאת ב**צנעא** דווקא, כמדומה שלדעתם **לא אמורים** לפרסם זאת.

אא"כ אתה חושב שהם סבורים שצריך למחוק את הדעה של עצמם...

 

יותר נראה שיש אנשים שנוהגים **להניח**,

אבל מוחקים את דעת אלו **המניחים** שאומרים לעשות זאת בצנעא דווקא, ומכריזים על כך...

 

ב. אבל אם כבר הזכרת את זה כאן,

אז כן, גם בדיון השני כמדומה שיש "לא תתגודדו".

 

למה שאתה מכנה "השתלטות מנהגית",

ההלכה בהחלט נותנת מקום וקוראת לו דעות שהתקבלו ודעות שנדחו.

 

כאן בארץ ברור מאוד מאוד מה התקבל,

ומי שרוצה לנהוג אחרת עושה זאת בצנעא ולא אמור להכריז על כך.

זו דעתם של אלו **הנוהגים להניח** ולא של אלו ה"מוחקים" אותם.

תגובה יפהארץ השוקולד
אני שומע רבנים המורים בפרהסיא להניח בחול המועד בצנעא.
זה שיש רבנים שמורים כך לא הופך זאת לפחות תמוה.אריאל יוסף

ותודה על המחמאה (אם כי תהיתי אם היא אמתית או צינית...)

מקבל את האמירה העקרונית בכותרתארץ השוקולד
ההבדל הוא פשוט בזוית שלנו מתוך המנהג שעליו גדלנו.
(ברור שאמתית)
שוב תודה אריאל יוסף

ראה מה מצאתי בלוח הגרימ"ט לבני חו"ל;

בלוחות הישנים כתב שמניחים תפילין ומברכים עליהן בלחש.

בשלב מאוחר יותר כתב שיש נוהגים כדעת הט"ז שלא לברך "וכך ראוי לנהוג".

 

הבן שלו שינה בשנות ה-מ' וכתב: "הנוהגים להניח תפילין - מברכים עליהם בלחש".

מצד אחד השמיט את דעת הט"ז שלא לברך, ומצד שני כתב "הנוהגים להניח", כלומר, לא כולם מניחים.

 

שתי התמונות הראשונות מלוחות הגרימ"ט. התמונה השלישית מהלוח של הבן שלו.

בכיף!ארץ השוקולד
מעניין.

מאיזה שנה כל מהדורה?
תש"ז, תש"ח, תשמ"גאריאל יוסף


וגם אישי ישראל, לא אומר להניח בארץ!הסטורי
אישי ישראל כמו הרבה פוסקים מציין שיש שנהגו להניח ויש שנהגו לא להניח ו*באר"י המנהג לא להניח*.
גם במקומות שנהגו להניח - פוסק להניח בלי ברכה, בתנאי שאם הלכה שצריך זאת הנחה ואם לא זה סתם ואין להניח ר"ת.
מוסיף שאין לשנות ממנהג המקום ולכן מי שבא ממקום שאין מניחים למקום שמניחים - יניח ומי שבא ממקום שמניחים למקום שאין מניחים - יניח בצנעה בביתו.
שוב, הוא מתייחס למי שבא *ממקום שמניחים* למקום שאין מניחים. בהמשך (סעיף פח) הוא מבאר שלגבי בן חו"ל שבמקומו מניחים הנמצא באר"י - יניח בבית (כנ"ל בלי ברכה ובתנאי!). בשום מקום הוא לא מדבר על בן אר"י או מורה לתושב קבע באר"י להניח!!!

החידוש היחיד שלו הוא שמי שבקהילתו הקבועה מניחים ונמצא בארץ או במקום אחר שלא מניחים - עדיף לו להתפלל ביחידות. ברב נוייבירט בהערה שציינתי למעלה, מתלבט לגבי אדם זה, האם עדיף לו לקרוא ק"ש בלבד בביתו בתפילין, או שעדיף לו לקרוא ק"ש עם ברכותיה, פשוט לו שאין להפסיד תפילה בציבור בגלל זה.
איך אתם בתשעה באב? מה הלו"זחוזר תמיד לאשתי

מבחינת תוכן, איך אתם ממלאים את היום?

היה יפה ומעניין שהשואל עצמו יפרט ואז ישאל אחרים …פ.א.
או שאתה @זיויק, שרק שואל ולעולם לא משתף מעצמו 
שנה שעברה בערב הייתי בכותל הקטןניגון🌿

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

תלוי במצב רוחאריק מהדרום

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

השנה אני נאלץ לעבוד,חתול זמני

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

שהייתי רווק הייתי נוסע לכותל.נפשי תערוג

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

 

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

שיעורים על ט' באב בעיקרLavender

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

 

קוראים את מגילת איכה 2-3 פעמים מלבד הקריאות בבית הפינג פונגאחרונה

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

תלונה על הפרסומת באתר של בנק יהבעל סף ייאוש

לא יודע כמה מכם לקוחות של הבנק הזה כמוני (שאמור להיות סוג של בית עבור עובדי מדינה) אבל כבר תקופה ארוכה שהבנק משתמש בדמותו של "ראובן" (המוכרת מהתכנית 'ארץ נהדרת'). דמות זו מבוססת כולה על לעג מוקצן, הגחכה וסטראוטיפיזציה של האדם הדתי-מסורתי, על שפתו, מנהגיו ואורח חייו. הפיכת דמות נלעגת זו לפנים של הבנק, תוך שימוש שוטף במטבעות לשון מעולם המושגים היהודי ככלי סאטירי מזלזל, מייצרת תחושה קשה של ביזוי המורשת והמסורת היהודית.

הגשתי תלונה בנושא בתיבת פניות הציבור של הבנק.
אשמח אם כמה שיותר מכם תוכלו לעשות זאת גם בתקוה שנוביל לשינוי נצרך בעניין. להלן פנייה שניסחתי בסיועו האדיב של הצ'אט.

 

הנדון: תלונה דחופה – פגיעה ברגשות דתיים וזלזול ביהדות בפרסומי בנק יהב

אני פונה אליכם כדי להביע מחאה נמרצת ולהגיש תלונה רשמית נגד קמפיין הפרסום הנוכחי של בנק יהב.

לאחרונה נחשפתי לפרסומות של הבנק באמצעי המדיה השונים. הפרסומות הללו מתאפיינות בקו המציג תכנים, סמלים ומנהגים מהמסורת היהודית בצורה מזלזלת ופוגענית. הדבר נעשה מתוך בחירה מודעת לעשות שימוש בציניות ובסרקזם, במסווה של "הומור" או קלילות, במטרה למשוך תשומת לב מסחרית.

כדוגמה מובהקת לכך, הבנק בחר להציב כפרזנטור את דמותו של "ראובן" (המוכרת מהתכנית 'ארץ נהדרת'). דמות זו מבוססת כולה על לעג מוקצן, הגחכה וסטראוטיפיזציה של האדם הדתי-מסורתי, על שפתו, מנהגיו ואורח חייו. הפיכת דמות נלעגת זו לפנים של הבנק, תוך שימוש שוטף במטבעות לשון מעולם המושגים היהודי ככלי סאטירי מזלזל, מייצרת תחושה קשה של ביזוי המורשת והמסורת היהודית.

הפיכת ערכי יסוד, מושגים דתיים ומנהגים יהודיים לכלי ללעג ציני פוגעת עמוקות ברגשותיהם של אזרחים רבים במדינת ישראל – דתיים, מסורתיים וכל מי שתרבות ישראל יקרה לליבו. הומור או פופולריות טלוויזיונית אינם מהווים הצדקה או "עיר מקלט" לביזוי מכוון של קודשי ישראל ושל אורח חיים יהודי בפרסומת מסחרית.

מוסד פיננסי מכובד הפונה לכלל הציבור בישראל אינו יכול לגלות אטימות כה בוטה כלפי קהל לקוחותיו והציבור הרחב. חופש הביטוי והיצירתיות הפרסומית אינם כוללים את הזכות לרמוס ערכי דת ומסורת בציניות בוטה.

לאור האמור, אני מבקש מהגורמים המפקחים לבחון את הנושא בדחיפות, להורות על הפסקת שידור קמפיין פוגעני זה, ולדרוש מהבנק לפעול מתוך כבוד מינימלי לערכי היהדות בפרסומיו העתידיים.

בברכה,
[שמך המלא]
[פרטי קשר: טלפון ואימייל]

 

https://www.bank-yahav.co.il/public-inquiries/

הבעיה היא שהעסיקו מישהו שהופיע בתוכנית מזלזלתארץ השוקולד
או שהם זלזלו?
שהשתמשו בדמות מהתכנית כפרזנטור לבנק בפרסומות שלהםעל סף ייאוש

וכמובן שילמו לו ביד רחבה עבור שירותיו אבל התלונה שלי היא על הבנק, לא עליו כאדם פרטי וכשחקן.
בפרסומת הוא על תקן הדמות, לא השחקן בחיים האמיתיים שמגלם אותה.

 

אוקיי, מפריע לך ההעסקה של מישהו ספציפיארץ השוקולד

עקב התנהלותו במקום אחר.

לא תומך בהסתכלות הזו אבל מבין את דבריך

ממש לאעל סף ייאוש

אין לי עניין אישי איתו. שיהיה בריא ויחזור בתשובה שלמה במהרה.
הוא מופיע בפרסומת בדמות אותה הוא מגלם בתכנית, לא בדמותו הפרטית בחיים "האמיתיים".
ושוב פעם, הבעיה שלי היא עם הבנק, לא איתו. בעיני לא פחות מחילול השם בפרהסיה, שממומן לפחות בחלקו על ידי לקוחות הבנק שאני ביניהם.

חבל שאני לא בבנק יהב. הייתי מנדנדת להם.נחלת

אני לא צופה בארץ נהדרת, כי מתארת לעצמי שיש שם

הצגות כמו אלו שהזכרת, אבל פעם אחת כן הסתכלתי

והם בדיוק הציגו את בכירי החמאס בקטר. זה מתחיל

בערביה המבקשת באנגלית תרומות עבור תושבי

עזה המסכנים, כשברגע החמסניקים מתהוללים

בבית מלון יוקרתי. זה היה משעשע. ממש.

הבעיה שלך עם הבנק היא בהעסקה שלוארץ השוקולד
ובפרט שהוא מתחפש כמו הדמות, לא במה שהוא עושה דרך הבנק.
אותה דמות מבזה היא הפרזנטורפתית שלג

@על סף ייאוש ישר כח.

אני מתלבט אם יש טעם להתלונן כאשר אני לא לקוח הבנק

נראה לי קצת מצחיק להתלונן אם אתה לא לקוחארץ השוקולד
בוא נגיד את זה ככה- לפי דעתיעשב לימון

לפעמים גם פרסום שלילי הוא פרסום

ולראות אדם עם כיפה בפרסומת זה יותר טוב מלראות אישה עם חולצה פתוחה, שיער גולש וחיוך מפתה.

 

וכן באופן כללי במדינה שלנו ובפרט בעולם הפרסום והמדיה היחס לתורה ולמצוות נע בין פרסום טוב וחיובי ואמיתי ועד לפרסום נלעג. אנשים שמניחים תפילין ואחר כך יוצאים למסיבה, אנשים שיוצאים לבר בשבת ומאחלים שבת שלום, משפיעניות רשת שמקבלות על עצמן ללבוש חצאית אבל על החלק העליון מי מדבר..

הדברים רחוקים מלהיות מושלמים. אבל יש כאן בסיס רחב של מסורת, בסיס רחב של יהדות ושל מודעות דתית ברמה כזו או אחרת. ומתקדמים לכיוון גאולה שלמה במהרה בקרוב.

נקודה למחשבהפשוט אני..

כשיוצרים פרסומת,

אחת המטרות היא לייצר באז, לגרום לכולם לדבר עליה.


כשאתה כל כך מופעל מהפרסומת הזאת, ואתה כותב עליה בפורום וגורם לעוד אנשים להיחשף אליה ולבנק עצמו, אתה ממש משחק לידיים שלהם.


כבר כתבתי פעם, איך סיפר לי אדם שעבד במשרד הפרסום של AIG, על הישיבה שבה הוחלט לקחת את אסי עזר ובן זוגו כפרזנטורים - לראשונה בישראל (עד אז היו להט''בים פרזנטורים אבל רק כיחידים, בלי בני הזוג שלהם, כלומר לא הוצגה זוגיות להט''בית באף פרסומת).


הוא אמר לי שהמחאה של כמה קבוצות נגד הפרסומת לא רק שלא הפתיעה את החברה או גרמה לה לחזור בה, אלא הייתה ממש אחת הסיבות לבחירה הזאת. כי לקחת עוד זוג כמו שכולם לוקחים זה משעמם, מי ידבר על הפרסומת הזאת אם יקחו אליה עוד זוג של גבר ואשה?


אז אנשים כעסו, התלוננו, והזוג הזה ממשיך לפרסם את החברה כבר שנים רבות.


לא בשולי הדברים:

כשהייתי תלמיד הייתה לחברת yes פרסומת שעשתה צחוק מהחרדים, ראו שחקנים בלבוש חרדי רוקדים ושרים במחאה על כך שהאיכות של yes טובה מדי ולכן רואים את הנשים הלא צנועות בצורה איכותית מדי.

Now the shikses look well, you will go to the hell.


שלחתי תלונה לרשות השנייה, מתוך ידיעה שזה לא ישנה דבר אבל לא יכולתי לשתוק. אחרי מספר שבועות קיבלתי בדואר מכתב חתום על ידי נציב התלונות של הרשות, והוא כתב לי שבעקבות המכתב שלי ושל עוד אנשים שהתלוננו, הוא הורה להוריד את הפרסומת.


אבל ההבדל הוא שאני התלוננתי על פרסומת שהייתה פוגענית בפני עצמה, לא כי יש בה פרזנטור שמחוץ לפרסומת הוא פוגע.

תודה על ההתייחסותעל סף ייאוש

בנוגע לסייפא של דבריך, בפרסומות לבנק באינטרנט וברדיו הוא מופיע בדמות מהתכנית, לא כעצמו בחיים האמיתיים והוא  משתמש בביטויים המאפיינים את הדמות בתכנית, ומזלזל במסורת ישראל  בפרסומת עצמה ולא מחוצה לה.

בנוסףעל סף ייאושאחרונה

כשחברה מסחרית משתמשת בזוג להטבים לפרסומת, עד כמה שהדבר מפריע לי ברמה האישית והיהודית אין לי ביקורת ממשית על העניין. שיעשו מה שטוב להם. הם לא מקטינים או לועגים לציבור אחר. לפחות לא באופן ישיר.
במקרה של בנק יהב מגחיכים ולועגים לציבור שלם המחזיק במסורת ישראל.

דמיין לעצמך גוף מסחרי שהיה משתמש כפרזנטור בדמות מגוחכת של להט"ב שמקטינה, לועגת  ומזלזלת בפומבי בכל אורח החיים הלהט"בי. אתה יכול לתאר לעצמך איזה סערה זה היה מייצר בשניות.

כלכלנים, צאו לנו מהצלחתפשוט אני..

שמעתי היום בבוקר פרק חדש של הפודקאסט "חיות כיס" (פודקאסט שבדרך כלל מאוד מעניין אותי, גם אם הרבה פעמים אני לא מסכים איתו).

בפרק היום דיברו על הקשיים של יצרני מזון קטנים לחדור לשוק, והביאו "מומחית" שתסביר למה עדיף לנו לרכוש תוצרת של יצרנים קטנים ולא של החברות הגדולות.

 

אמאל'ה ואבאל'ה, בשני משפטים היא הצליחה להכניס כ"כ הרבה טעויות בסיסיות... ואני לא מדבר על דעות כלכליות או העדפות קולינריות, אלא נטו מדע. ולא מדע מסובך, כן? דברים שגם ילד בבית הספר היסודי יודע.

 

קודם כל, היא אמרה שמשרד הבריאות מקשה מאוד על יצרנים קטנים, עם יותר מדי רגולציה, ואז היא ניפקה את הפנינה הבאה:

 

יש לנו חוש טעם וחוש ריח וכך נדע לבד לזהות אם האוכל מקולקל, ומקסימום אם נראה נקודה לבנה מגעילה (עובש) אז נוציא אותה ונאכל את השאר. אציין שהיא נתנה כדוגמה ריבות בייצור ביתי, אבל הכוונה שלה היא להרחיב את הכלל הזה לכל סוגי המזון.

 

 

ובכן, הרי החדשות ועיקרן תחילה:

העובש הזה שרואים בתוך המזון? הוא רק קצה הקרחון! אם העין כבר מסוגלת לראות בעצמה הצטברות של תאים מיקרוסקופיים, סימן שבוודאות יש עוד מיליוני תאים כאלה בתוך הריבה שעוד לא צמחו מספיק בשביל שהעין תוכל לזהות אותם.

בנוסף, יש עובשים שמייצרים רעלנים מסוכנים מאוד, שנמצא קשר ישיר בין צריכה שלהם לבין סרטן הכבד, ובמקרה הקל - סתם קלקול קיבה עם הקאות ושלשולים. 

באיזו קלות היא פשוט אומרת "יאללה, מקסימום נוציא עם כפית". איזה חוסר הבנה. ואיזו בושה שהמגיש לא תיקן אותה בשביל להזהיר את הציבור.

וזה עוד לפני שנכנסנו ל"יש לנו חוש טעם ויש לנו חוש ריח". כן, גברת? בואי תגידי לי מה הטעם ומה הריח של בוטולינום למשל, רעלן שמיוצר על ידי חיידקים באוכל שלא עוקר כראוי, והוא (כמו גם החיידק שמפיק אותו) לחלוטין חסר טעם וריח. את יכולה ליהנות מריבה טעימה ולסיים בבית חולים עם מחלה קשה. גם לסלמונלה, אי קולי וליסטריה אין טעם ואין ריח.

 

הטענה הבאה שלה הייתה שצריך לרכוש ריבות מיצרים קטנים מקומיים, כי הם מכינים את הריבות מפירות טריים בדיוק בעונה שבה הפירות האלה גדלים, ולטענתה זה הופך את הריבה ליותר בריאה:

"הגוף יודע מה הוא צריך בכל רגע. זה לא סתם שפירות הדר מבשילים בחורף בתקופה שאנחנו צריכים ויטמין C, זה לא סתם שבקיץ בא לנו פרי עסיסי כמו משמש או אבטיח שאלה פירות עם ריכוז של מים"

 

המשפט הזה הוא כמו לכתוב נוח ב-7 שגיאות. משפט כל כך קצר, רומנטי והגיוני, ששגוי מכל בחינה שבודקים אותו.

 

א. נניח, רק נניח, שהגוף צריך יותר ויטמין C בחורף (זה לא נכון!). בנוסף, רק נניח שבאמת יש הרבה ויטמין C בפירות הדר שגדלים בחורף (גם זה לא נכון! בפלפל אדום למשל יש הרבה יותר, בערך פי 3). 
גברתי היקרה, את יודעת כמה ויטמין C יש בריבות?

גורנישט מיט גורנישט! פשוט כלום! (טוב אולי במעבדה טובה יצליחו למצוא עקבות מזעריים, אבל זה לא משהו שהגוף באמת יכול להשתמש בו).

הבישול הארוך מאוד של הפרי שהוא תנאי הכרחי להכנת ריבה, פשוט ממוסס את כל ויטמין ה-C שאי פעם היה בתוך הפרי הזה.

 

ב. עדיף לצרוך ריבה של משמש בקיץ כי הגוף צריך נוזלים שיש במשמש? כפרה עלייך, תהליך הכנת הריבה מייבש את הפרי וכמעט ולא נשארים בו נוזלים אחרי תהליך ההכנה.

 

ג. פירות הדר מבשילים בחורף בגלל תנאים אקלימיים שמתאימים להם, לא כדי לספק את צורכי הבריאות של בני האדם. הפירות לא יודעים שבני האדם צריכים ויטמין מסוים בעונה מסוימת, זה לא אכפת להם, ולא גורם להם להתרבות. יותר מזה: פירות ההדר הגיעו לישראל מאזורים שבהם יש מזג אוויר טרופי, עם עונות שנה שונות לחלוטין ממה שאנחנו מכירים כאן.

זה שבמקרה בחלקת אלוקים הקטנה שלנו, הפירות האלה צומחים בחורף - ממש לא אומר שזה כך בשאר אזורי העולם. אז כל הגנטיקה של פירות ההדר בעולם, התאימה את עצמה בשביל 10 מיליון האזרחים שחיים בישראל?

 

ד. עכשיו קצת יותר באריכות על מה שכתבתי בדרך אגב בסעיף א': ויטמין C בחורף לא מונע מחלות. כן כן, ויטמין C בחורף לא מונע מחלות. תקראו את זה שוב אם אתם צריכים.

ויטמין C חשוב לנו לאורך כל השנה, והוא חשוב גם למערכת החיסונית. אדם ממוצע שאוכל מזון ממוצע מחזיק בגוף שלו כמויות גדולות מאוד של ויטמין C, ותוספת של הוויטמין הזה בחורף או בכל עונה אחרת לא תמנע ממנו לחטוף וירוסים.

חברות שמכרו תוספי ויטמין C והבטיחו שזה ישפר את הבריאות - נתבעו שוב ושוב, והם תמיד הפסידו. לכן בכל התוספים האלה כבר אין שום הבטחה לכלום, ככה אי אפשר לתבוע אותם...

מי כן צריך לדאוג לצריכה שוטפת של ויטמין C? ימאים שנמצאים חודשים ארוכים על הספינה, ללא אוכל טרי בכלל.

אז כל עוד אתם לא חיילים בנייבי שמוצבים עכשיו ליד איראן, תפסיקו לחשוב שיש עניין באכילה של ויטמין C.

 

 

אז לא, העולם לא רומנטי כמו שאנחנו רוצים שהוא יהיה, תפוזים לא גדלים בחורף בשביל להגן עלינו משפעת, וריבות מכילות ויטמין C מהפרי בדיוק כמו שאני מכיל קריפטונייט.

 

ואם כבר בדיקת עובדותפשוט אני..

לפני מספר שבועות ראיתי סרטון שבו פרופ' לגינקולוגיה מנסה לטעון שדיקור מי שפיר אינו מסוכן כלל.

 

הוא אמר:

לפי המחקרים, רק X אחוזים מהנשים שעוברות דיקור מי שפיר יעברו הפלה. וזה ממילא גם אחוז ההפלות הרגיל ללא דיקור, כך שאין בדיקור כל סכנה.

 

ובכן, אני לרגע לא מזלזל בידע הרפואי שלו וביכולת שלו לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, אבל מחקרים אפעס הוא לא יודע לקרוא.

המחקרים שדיברו על אחוז ההפלות שיש לאחר דיקור מי שפיר (ואני מדגיש שזה אחוז מאוד נמוך, בערך אחד לאלף), חישבו זאת לאחר שהם חישבו את אחוז ההפלות שיש ללא כל דיקור.

 

זה כמו שאני אגיד:

הסיכוי של אדם בן 80 למות אחרי תאונת דרכים במהירות 30 קמ"ש הוא 10%, אבל זה ממילא הסיכוי של אדם בן 80 למות השנה, כך שהתאונה לא מסוכנת כלל".

לא, כפרה עליך, התאונה מוסיפה 10% על הסיכוי הקיים ממילא למות בגיל 80, היא לא מחליפה את הסיכון הזה בסיכון אחר אלא מתווספת אליו.

 

ושוב אני מדגיש:

אני לא חולק עליו שדיקור מי שפיר זה הליך בטוח מאוד. אבל עדיין יש הבדל בין סיכון של אחד לאלף לבין 0 סיכון, ובעיקר הציקה לי הפרשנות השגויה למחקרים.

תלוי מה מטרת העל.נפשי תערוג

נכון שדיקור מי שפיר הוא בעל סיכון מסויים

אבל יכול להיות שלדעתו הסיכון מתגמד לעומת היתרונות של הבדיקה.

זאת דעה לגיטימית אבל זה לא מה שהוא אמרפשוט אני..
הוא לא אמר שהסיכון נמוך, אלא שאין סיכון כלל
התנסחות לא נכונה שלונפשי תערוג
לדעתי התכוון שהסיכון נמוך מאוד
אני חוזר על דבריופשוט אני..

''הסיכון להפלה אחרי דיקור הוא רק אחד לאלף, וזה ממילא הסיכון להפלות בשלב הזה של ההריון גם בלי דיקור, כך שלדיקור אין סיכון כלל''. 
 

זה לא ניסוח לא מוצלח, זאת הבנה לא נכונה שהולידה משפט שגוי

העולם הנאור זרק את ההתקדמות המחשבתית מדעיתנקדימון
אלה דברים ידועים, ולכן הביקורת על המרקסיזם והפוסט מודרניזם והנסיגה אל עבר עולם מטומטם שבו אנשים כוחניים שולטים במפגרים מרצון שהפכו למפגרים בכפייה.

ושכחתי כמובן להוסיף שביבי אשם...

👍גב'
תודה שכתבת. מעניין וחשוב!
יש לחיות כיס קבוצה בפייסבוק. אפשר להגיב להםעשב לימון

ודבר נוסף- לא שמעתי את הפרק אבל הרבה פעמים בתקופה הזו טיעונים הולכים למקום רגשי ולא מבוסס מדעית.

רוצה להגיב במקומי בפייסבוק שלהם?פשוט אני..
אני כבר לא יכול כדי שלא יקשרו את השם שלי לניק שלי 😬
זה יהיה אאוטינג גם בשבילי ;)עשב לימון

אבל תיאורטית יכולה בפוסט אנונימי כי אני בקבוצה שלהם

 

במחשבה נוספת, נראה לי שיש כאן טעות טקטית ולוגית בלהעביר דברים שמישהו שאני לא מכירה כתב. הרי אם מישהו יענה הגיונית, זה לא יהיה אליי, אז לא אוכל להגיב לו ולהודות. ואם מישהו יתקוף, אני לא אוכל לענות להגנתך.

בקיצור, בקבוצה שם יש אפשרות לשלוח פוסט אנונימי, ואם אני אוכל אז גם אתה ❣️

 

נ.ב

איזה כיף שעוד מישהו מקשיב לחיות כיס. זה פודקאסט על נושאים מעניינים בדרך כלל והוסיף לי המון ידע

למה להניח שחיות כיס מראיינים מישהו שמבין?ארץ השוקולד
היי ג'מיני תתמצת לי:פתית שלג

הכותב מפריך שתי טענות מרכזיות שהועלו בפודקאסט:

בנושא בטיחות מזון: הוא מתנגד לקביעה שניתן להסתמך על חוש הטעם והריח כדי לזהות מזון מקולקל, או להסיר עובש באופן בטוח. הוא מסביר שחיידקים ורעלנים מסוכנים (כמו בוטולינום או ליסטריה) הם חסרי טעם וריח, ושהעובש הנראה לעין הוא רק חלק קטן מזיהום עמוק ובלתי נראה בתוך המזון.

בנושא תזונה ועונות השנה: הוא דוחה את הרעיון שהגוף זקוק לויטמינים ספציפיים בהתאם לעונה של הפירות, ומציין שתהליך הכנת הריבה הורס את הרכיבים התזונתיים בפרי. בנוסף, הוא מבהיר כי הופעת פירות בעונות מסוימות היא תוצאה של תנאי אקלים וגנטיקה של הצמח, ולא כוונה מכוונת לספק צרכים תזונתיים אנושיים, ומדגיש שצריכת ויטמין C מוגברת בחורף אינה מונעת מחלות עבור אדם ממוצע.

 

במשפט אחד?

הכותב יוצא נגד הטענות המדעיות המוטעות והמסוכנות, לטענתו, שהושמעו בפודקאסט בנוגע לבטיחות אכילת מזון מקולקל ולתפיסות תזונתיות שגויות לגבי צריכת פירות עונתיים.

 

בשלוש מילים?

ביקורת על פסאודו-מדע.

 

במילה אחת?

הפרכה.

אחחחח דור ה-Z....פשוט אני..
פרפרזה לניק מסוים😏פתית שלג
בשלוש מילים קיבלנונקדימון
ארבע מילים... פויה, ג'מיני טיפש
חחאריה ישאג
חיבר לך אבל 2 מילים עם מקף, אולי זה נחשב מילה אחת
באות אחת? האריה ישאג

בשבילך שאלתי- באימוג'י אחד? 🚫פתית שלג

איך זה ממחיש?

האימוג'י מסמל שלילה ודחייה של הטענות שהועלו בפרק הפודקאסט, כפי שפורטו בפוסט. הוא משקף את העמדה הנחרצת של הכותב, השוללת את הטיעונים שהציג כאילו היו עובדות מדעיות.

נואריה ישאג
אז בשביל מה צריך לכתוב את כל הנ"ל היה מספיק לכות להכניס רק אימוג'י
ביקשתי הסברפתית שלג
ממתי פודקאסט זה מקור מידע אמיןנעמי28
היום כל אחד שיש לו גרעפס פותח פודקאסט 
אני מקווה שזו לא טענה מדעיתנקדימון
כי לרוב האנשים דווקא אין פודקאסט, ואני תוהה מה זה אומר על מערכת העיכול שלהם 😆
צריך לדייקאריה ישאג
כל אחד שלא מצליח לשחרר את הגרעפס-פותח פודקאסט
דווקא בנושא הזה נתקלתי במשהו מאוד מעניין.חתול זמני

בנורווגיה, ליד תאריך התפוגה של מוצרי מזון רבים, כתוב "עדיף לפני, אבל לא נורא אחרי ..."

או: "se lukt smak - לראות להריח לטעום" (יענו, לא לזרוק את הגבינה דקה אחרי תאריך התפוגה)

 

יעני זה מתחלק לשתי קטגוריות של מוצרים, חלק זה "לשימוש עד" וחלק זה "עדיף לפני"

גם בישראל זה ככהפשוט אני..

יש מוצרים שעליהם כתוב ''לשימוש עד'', ויש כאלה עם הכיתוב ''עדיף להשתמש לפני''. זה לא מקרי. 
 

האם צריך להתייחס לתאריך תפוגה של מזון? | מגזין | מכון דוידסון

כן אבל לא ברמה של "לראות להסניף לטעום"חתול זמני
עדיף לא לאכול ריבה. אין בזה יתרון בריאותינפשי תערוג

הויטמינים וערכים התזונתיים שבה מתגמדים לעומת כמויות הסוכר שהיא מכילה

כמו שלא שותים ויטמנציק כדי לספוג ויטמנים.


מסכים עם כל מה שאמרת

ורק מוסיף, שאכן לצערנו החברות הגדולות זוכות לפחות רגולציה והקפדה מאשר יצרנים קטנים.

ראה ערך פרשיית היונים בעלית.

א. לא בדקו את המקום בזמן אמת כמו שנדרש (גם לא כשרותית. אבל לא מדברים על זה)

ב. גם שגילו. משרד הבריאות לא דרש לפרסם את זה בריש גלי. אלא הסתפק בהתחלה בהתחיבות של עלית להזמין מדביר יונים בזמן שיש שוקולדים נגועים בסלמונלה בשוק.

ג. גם אחרי שזה התפוצץ. משרד הבריאות אפשר למפעל להמשיך לפעול. נטען שעשו שיפוצים ותיקונים.

ד. ההנהלה וכל העובדים ידעו בזמן אמת שיש יונים במפעל. מישהו ישב על זה בכלא?


וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה.

סיפור דומה קרה בעלית גם בעבר .


אתה יודע מה היו עושים ליצרן קטן?

במקרה הטוב היו סוגרים לו את המפעל לצמיתות

במקרה הפחות טוב. הוא היה יושב בכלא

יונים גורמים לחיידק הזה? ואיך הם מגיעים לשוקולד?נחלת
הן לא הגורמות היחידותנפשי תערוג
אבל בדרך עופות גם מפיצות אותו (בשר. ביצים וכו')

במקרה בעלית הן פשוט עשו צרכים על הפס יצור של השוקולד 

איכסנחלת
בשביל זה יש תעודת כשרות שהיא הרבה יותר מחמירהילדה של אבא

ממשרד הבריאות.


לרוב לעסקים קטנים אין כשרות טובה, וממילא כנראה האוכל לא הכי נקי/ אף אחד לא שוטף את התותים לפני שהם הופכים לריבה ובטח שלא משגיח על הגידול שלהם..


מבחינתי חותמת כשרות מוכרת זה כמו מותג

כשיש על המוצר את הכשרות אז אני יאכל בבטחה בלי לפחד שמסתתר גוש עובש.


(מוסיפה שלא קראתי את הכל רק את השליש הראשון..(

כשרות בודקת כשרותנפשי תערוג

לא איכות ולא בריאות

פרה שנשחטה כשר למהדרין.  אם הבשר לא נשמר כמו שצריך והתקלקל. זה עדין כשר.

טבח שחתך חסה גוש קטיף אחרי שהיה בשירותים ולא שטף ידיים. זה עדיין כשר.

עגבניה מלאה עובש. כל עוד אין בה תולעים. היא עדיין כשרה

דברים כשרים לא מעלים עובש?נעמי28

זה לא קשור.

אוכל שלא מעלה עובש במשך זמן לרוב מעובד ומשומר מדי עד כדי כך שאפילו מיקרואורגניזמים נמנעים ממנו.

אין אפילו קצה קצהו של קשרפשוט אני..אחרונה
מה אתם מרגישים שיותר מציק לכם?פתית שלג

ההגבלות של בין המיצרים, תשעת הימים, שבוע שחל בו,

או העובדה שבית ה' חרב ושועלים מהלכים בו?

 

שאלה מעט מצועצעת אבל אני מרגיש שזה פוגש הרבה מאיתנו

השאלה מי האישאריק מהדרום
אני או אתם?
נפלתיהנופל וקם

אני ער בשעה כזאת כי כל החיים נהיו הפוכים השבוע

איך עולים על הגל שוב

וואי בהצלחה!פינג פונג
תצא לראות זריחות ושקיעותעשב לימוןאחרונה

תשתדל לישון ולקום עם המחזורים של היום והלילה

 

תזכור שעמוק בתוכך אתה טוב גמור ❣️

לא בא לי לדבר נגד הקורקינטים אבל צריך לפעמים.משה
עבר עריכה על ידי משה בתאריך א' באב תשפ"ו 12:57

כלומר לא נגד הקורקינטים אלא נגד הרוכבים שלהם. בעיקר אלו שאין להם רשיון ורוצים בכח לתפוס מקום באדמה לנצח לפני שיבנו בית קברות בקומות בפתח תקווה.

 

אני אומנם רוכב קורקינט עם נסיון של אולי 6000 ק"מ על הכביש אבל שום דבר לא הכין אותי למה שהיה אתמול.

 

יצאתי לרכיבה בלילה. רחוב מהיר עם 4 נתיבים לכל צד. 

אני בנת"צ שזה יחסית בסדר (מותר לי לפי החוק, נתיב ימני). מכוניות לא נוסעות איתי בנתיב ואוטובוסים עוצרים מאחוריי בתחנה אז מהבחינה הזו אני בסדר.

 

מולי (נגד כיוון התנועה!) קורקינט עם שני צעירים בלי קסדה. כמעט נכנסו בי וכמעט נכנסו ברכב שעקף אותי משמאל. טרלול.


 

מה זאת אומרת "לא חגורים"?נקדימון

איזה חגורה יש בקורקינטים?
 

ובאופן כללי כל הממונעים הקטנים האלה הם מסוכנים, ולכן מזל שלפחות יש עכשיו חובה חוקית לשים לוחית רישוי.

סליחה לא חגורים אלא בלי קסדהמשה
אאל"טאריק מהדרום

בעלות על אופנוע מעלה את מחירי הביטוח והחיים אבל אופניים חשמליים וקורקינטים לא.

זה די מוזר.

אכן. אחת הסיבות להחזיק קורקינט ולא אופנוע.משה
אין מה להשוותנפשי תערוג

קורקינט זה נחמד לעירוני.

אופנוע בין עירוני


לדוגמה,:

יש לי חבר שגר במרחק של פי 2 כמעט זמן נסיעה ממני לעבודה

לי לוקח 40-50 דקות. תלוי בפקקים. לפעמים גם יותר.

אצלו זה קבוע. 25 דקות.


תמיד אני חצי צוחק עליו שלא שווה כלום אם מתים או חס וחלילה נכים.

הוא צוחק (בציניות מפחידה) שהוא נוסע מהר מאוד (לא שאלתי כמה. אבל מניח שזה סביב 140-150 ומעלה לפי מהירות ההגעה) כדי שאם תהיה לו תאונה זה יהיה בוודאות מוות (כך לדבריו)

שאלתי אותו ומה עם הילדים? הוא אמר שבשביל זה יש לו אופנוע כדי שהוא יוכל לבלות איתם יותר זמן שהוא בחיים והוא אמר שהוא עשה לעצמו ביטוח חיים גדול כך שאם הוא ימות, לפחות לא יהיה לילדים בעיה כלכלית.

כן. זה שחור לגמרי. אבל הפקקים יכולים לשבור כמעט כל אחד.


בבין עירוני אני נוסע באוטובוסמשה

עולה על האוטובוס בתחנה האחרונה לפני הכביש מהיר, ויורד בתחנה הראשונה בצד שני. בדרך כלל זה מהיר כמעט כמו רכב. הקורקינט בתא המטען.

אם יש נתיבים צהובים (כלומר נת"צים) אז זה יותר מהיר מרכב.

אם זה רכבת קלה מתחת לאדמה זה בכלל חלום.

שחור אבל מצחיקנקדימוןאחרונה
יש לו הומור טוב
ביטוח חיים לא. לפחות לא שאלו אותי אם יש לי אופנוענפשי תערוג
כן שאלו שאלון בריאות וכן שאלו אם יש חי תחביב מסוכן כמו טיפוס הרים וכו'
יש כאלה ששואלים ויש כאלה שלאאריק מהדרום
אין לי מושג איך זה הולך
אחת הסיבות שהתקנתי מצלמת דרך ברכב שלינפשי תערוג

זה כי לפני כעשור, כמה נערים השתללו על הכביש לפני (לא זוכר אם אופניים או קורקינט)

למזלי תפסתי מהם הרבה מאוד מרחק מאחור

פתאום אחד נפל. והם התחילו לצעוק עליי כאילו יש לי קשר לכך. (הייתי כ50-100 מטר אחריהם עם האוטו)

למזלי כנראה חוץ מכמה צעקות, הם לא עשו כלום.

זה היה יכול בקלות להגמר בחקירה במשטרה (ולך תוכיח שהיית כל כך רחוק ואין לך קשר לנפילה ההיא)

מאז אני עם מצלמת דרך

איזה עוד סינון מומלץ לטלפון יש חוץ מרימון?ילדה של אבא
זה לא משנהפצל"פ

כל עוד זה פרסומות ממקור חיצוני אז זה יחסום אותם

אם יש פרסומות של החברה של האפליקציה אז זה לא יחסם

נגיד באפליקציה של הוט מובייל יהיה לך פרסומות לדברים של הוט

אבל פרסומות שלא קשורות זה יחסום


נכנסים להגדרות

מחפשים dns

זה משתנה בין חברות וממשקים אבל אמור להיות לך איפשהו אופציה להזין dns מותאם אישית

ואז את כותבת שם

dns.adguard-dns.com

אם את רוצה רק חוסם פרסומות


family.adguard-dns.com

אם את רוצה גם חסימת תוכן למבוגרים

תובנה מגזרית מעניינתחוזר תמיד לאשתי

לחשוב לפני שבולעים אותי חי על קרביי נעליי ומכנסי.

מתוך כבוד והערכה לכל יהודי, ומתוך תחביב עז לחקור מגזרים, תוך כדי נהיגת שטח פרועה צפה במוחי התובנה הבאה.

כולנו יודעים שיש ציבור ויש יחיד.

אני חושב שבתור ציבור - החרדים פחות הצליחו [ממש לא, ליתר דיוק, החברה החרדית יש בה הרבה אלמנטים של דחיית השונה, ניכור, שנאה] אבל זה לא פוגע ביחיד, יש הרבה אנשים זהב טהור שמוגדרים כחרדים.

בציבור הדת"ל - בתור ציבור ההצלחה מסחררת. בתור יחיד גם, אבל לא זוהר כמו חרדי שחור שפתאום אתה מגלה את הלב הזהב שלו.

 

מה אומרים?

לא הבנתי מה המדדפשוט אני..

שלפיו חרדי יחיד הוא יותר זהב טהור מ-דתי יחיד.


לסכן את חייך בשביל לשמור על עם ישראל?

להחזיק את הדלת פתוחה כשמישהו נכנס אחריך לבית מרקחת?

לחצות עם זקנה את הכביש?


אמרתי שזה יותר בולטחוזר תמיד לאשתי

אור מתוך החושך כזה.

מאמין שהרבה מאיתנו חוו את ההפתעה לגלותחוזר תמיד לאשתי

שגם לחרדי יש לב.

אני הופתעתי מאוד לגלות את זה

בקיצור התובנה שלך היא שהחרדים אינםהסטורי
גוש אחיד ושחור?

כן, בהחלט לא. יש שם המוני אנשים טובים. לא יודע למה זה חידוש ולא יודע למה הפורום לאחרונה מוצף בשרשורי - מי יותר טוב.


 

אז השאלה במקומה עומדתפשוט אני..

למה אצל החרדים זה יותר בולט בעיניך?

 

כי אתה לא מצפה מהם מה שאתה מצפה מאוכלוסיות אחרות, כמו שכתבת בתגובה הבאה שלך ("אני הופתעתי מאוד לגלות את זה")

 

 

אם כן, יש לזה שם - soft bigotry of low expectations - Wiktionary, the free dictionary

 

או בעברית - גזענות של ציפיות נמוכות.

 

"גזענות של ציפיות נמוכות" (Soft Bigotry of Low Expectations) היא תופעה שבה הנמכת רף הדרישות מאוכלוסיות מוחלשות, מתוך רחמים או כוונה טובה לכאורה, מובילה בפועל להנצחת הפערים.

מדוע זו גזענות?
הגישה מונעת מתפיסה סמויה של עליונות – היא מניחה מראש שקבוצה מסוימת אינה מסוגלת לעמוד בסטנדרטים אנושיים אוניברסליים.

פשוט מזעזע. שתי התגובות. מה, יש לנו לב?נחלת

לפחות לאחדים מאיתנו?

 

כמה יפה ונאור רוחב הלב המתגלה כאן,הפרגון, היכולת לזרוק

פירורי מחמאה ל"ציבור החרדי".....

 

רבותי, הציבור החרדי הוא הציבור השומר על תורת ישראל, על עצמו,

על נקיות והשקפה נכונה....הוא לא חשוך, הוא מואר!

 

מעניין מדוע למקרא התגובות האלו, עולה בי אסוצאציה על ימי הביניים

והתפיסה הגויית על היהודים.....

 

הערות כגון אלה, גורמות  ל י  לשנות מבט על הציבור הדת"ל -

כזו שנאה. כזאת בורות. איך יבוא המשיח כך, איך?

 

מתארת לעצמי אילו תגובות אקבל עכשיו. 

 

נמאס לי כבר להגיב. אתם ממש ראש בקיר. ממש!

 

מתפלאת עליך במיוחד פשוט אני; אתה מדען, נכון?

חוקר, נכון? מתיימר להיות אובייקטיבי, נכון?

 

בבקשה. הדוגמא הכי טובה למי שמעמיד את המדע

בראש מעייניו.

 

קצת ענווה רבותי, קצת ענווה....

 

לא מתכוונת לענות כבר על שום תגובה

כזו. אתם לא מוכנים לרדת מעץ הדיעה

הקדומה, העמידה העקשנית על...

אני כבר לא יודעת מה לאמר.

 

איך כתב כאן מישהו? שכל אחד יתקן

את עצמו, בראש ובראשונה, ואת הפגמים

שהוא רואה בסביבתו....מבינה שהציבור

שלכם טהור לגמרי....

 

נו, אולי בזכותכם תבוא הגאולה סוף סוף....

נראה שלא הבנת אותי בכללפשוט אני..

לא כתבתי כאן שום דבר רע על החרדים,

רק שאלתי את הפותח למה הוא חושב שכפרטים הם "זהב טהור" שבולט יותר מהדתיים.

זה הכל.

טוב, אז נחלת נתנה לי קצת אומץ ואני יסביר מה באמתחוזר תמיד לאשתי

רציתי לכתוב.

לא בא להמעיט חלילה בערך אף אדם ואף ציבור.

לאחרונה נתקלתי, לא מקרה אחד ולא שתים, באנשים המוגדרים כחרדים חזקים, כאלו שיש מצב שאם היינו נפגשים בהפגנה הם היו צועקים עליי [וצעקו חבל על הזמן, אשמתי, ניסיתי להתווכח] אבל פגשתי אותם בחיים האישיים שלהם, בכל מיני סיטואציות לא ציבוריות, ופשוט נדהמתי מההכלה שלהם, מהעדינות הטהורה, מהרצון הטהור לעשות הכל בשביל יהודי אחר.

מין התמסרות מטורפת שלא האמנתי שקיימת, לצאת מגדרך למען יהודי אחר.

הדדיות כזאת.

אני מנסה להסביר, יודע שכמה שלא אסביר מי שלא פגש לא יבין.

לרגעים חלפה בראשי מחשבה, הלוואי עלינו.

הלוואי עליי ביישוב שלי כאלו אנשים.

לא אומר שאין, כולם מיוחדים וטהורים, לא יודע, פגשתי שם משהו מיוחד.

זהב טהור. עדינים, טהורים, נקיים, לא יודעים לפגוע בזבוב.

[פגשתי גם הרבה לא כאלה, סבלתי מהם רבות במידה כזאת או אחרת. את זה אני מכיר מזמן...]

זה שינה לי את המבט. הרגשתי שהם חיים את הערבות עם כל יהודי עמוק בנשמה.

הם חרדים שנמצאים בחרדה, הם מפחדים על המקום שלהם, מפחדים להשתלב איתנו...

אבל אוהבים, מכל הלב.

הכי בעולם.

וערבים לנו.

 

[נ.ב. יש מגמה של זליגת אלימות לחרדים. בהפגנות אתה רואה אנשים מאוד עדינים הופכים לעבריינים. מישהו דואג לעשות את זה. לצערנו. מקווה שמשהו יקרה כאן במדינה הזאת מהר, שלא נפסיד את הזהב טהור הזה, שלא ייפגם].

משהו על ההתמסרותחוזר תמיד לאשתי

אולי אדייק יותר

התמסרות ללא גבולות.

זה לא נעצר בשום מקום. הוא יעשה בשבילך הכל, יהפוך את העולם, יצטרך לצבוט את עצמו חזק להפסיק לעזור לך כי זה כבר יותר מידי..

ו... נחלת, סליחה. סליחה שלא היה לי בהתחלה את האומץחוזר תמיד לאשתי

לכתוב את זה.

הכל טוב.נחלת

 

בכל חברה יש אנשים ט ובים יותר וטובים פחות.  האדם הוא אדם, בכל חברה. יש גם יהודים

שאינם שומרי מצוות בעלי חסד גדולים ולב גדול מאוד.

 

ויש את המיינסטרים (שונאת את המילה הזאת); אלה שיזמינו אורחים שאחרים ימנעו מלפגוש

אותם אפילו...והם עושים זאת במאור פנים ועם כל הלב, והם יושבים יחד איתם ועשרת ילדיהם

בני ובנות זוגם וכל הילדים של כל זוג....אלה הם הטופ שבטופ.

 

אולי אם מדברים על 

 אומר מה השאיפות שלה. מה היא מעמידה בראש מטרותיה.

מה היא הכי מעריכה.

 

אולי, כמו שהחברה ש"השחירה" אמרה לי, בציבור הדת"ל יש יותר הקפדה על חוקי

המדינה, על חוקי התעבורה, למשל.

 

ייתכן.

 

אבל לא העילית שבעילית. הם מקפידים על הכל מכל כל, בזהירות המירבית.

 

אתם רואים את החרדים כשחורים, מסכנים, כלואים, סגורים...

 

ובא נניח שהלבוש החרדי צורם לכם. אבל האם זה אומר משהו על האדם

שלובש אותם?  אם הוא בעל חסד, או גס רוח, וכו'...לא.

 

זה כן אומר, אני חושבת, על החברה שהוא שייך (בדרך כלל ב ו ח ר)

להיות חלק ממנה כי הוא מאמין בהשקפה שלה ובדרך שלה לנסות

לממש אותה ולדבוק בה.

 

מפריע, אני יודעת, ההתבדלות הזאת. אבל היא תוצאה של המתירנות

החילוניות, ההדרדרות המוסרית שמסביב.

 

איך זה, שאנחנו גרים באותה מדינה, אפילו באותה עיר,

אפילו באותה שכונה או בשכונה סמוכה, ואתם לא מכירים

אותנו בכלל?

 

אין ספק שהמגזר הדתי (מתכוונת לחזק יותר לא ללייט)

מורכב מאנשים טובים מוסריים והגונים.

 

אלא, אני מרגישה שהציבור הזה מדי נוגע

בעולם החילוני. גם בלבוש. כן. לבוש אמנם

זה לא הכל אבל זה משהו. זה מחבר או

מבדיל.

 

ואולי אני טועה. רואים, אנו גרים לפעמים

באותה עיר, באותה שכונה, או בשכונה סמוכה

אבל אולי אנחנו לא מכירים אתכם בכלל...

 

אבל שאין לנו לב...למה, ריבונו של עולם?

 

מי הקים את יד שרה, את עזר מציון, את דרכי מרים

את כל הגמח"ים ומה לא....מי?

 

אז בחברה או במילים אחרות, במגזר, שמקדיש

כל כך הרבה כוח וזמן לעזור לזולת (ויש גמחים

שאפשר להתקשר אליהם באמצע הלילה

וזה בסדר), יש כל מיני אנשים.

שמשתדלים יותר ולפעמים פחות, שמתחשבים

יותר ולפעמים פחות...

 

ויש את העילית שבעילית. כמו השכנים שלי.

 

אגבנחלתאחרונה

חייבת לספר לכם ש"הכל טוב" שלי  זה משני בחורי חמד סרוגים

שעמדו בתחנה וניסו לתפוש טרמפ כי כבר לא היה להם אוטובוס.

 

ניסיתי להציע כסף למונית, אבל הם סירבו, ומלבד זאת, לאן

שהם היו צריכים להגיע, זה כבר היה יותר מדי יקר.

(לו היה בבית בעל, היינו מזמינים אותם ללון אצלנו

ולצאת לדרכם למחרת, אבל לא יכולתי כמובן).

 

והם כל הזמן ענו (לתהייתי, איך יגיעו בשעה כזו כשאף

אחד לא עוצר)  - הכל טוב, הכל טוב.

 

מאוד מצא חן בעיני הביטוי האופטימי והחיובי

הזה , אז אימצתי אותו קצת.

(נזכרתי בו רק עכשיו, כי באופי שלי, הביטוי

הזה ממש לא מתאים לי.....)

 

הם היו כל כך חמודים. למרות (!) שלא

היו חרדים, למרות (!) שהיו לבושים

אחרת, הם היו כאלה חמודים וטהורים.

היה מאלף לפגוש אותם.

טוב, מעניין שרק לאחרונה נודע לך שיש אנשים כמוהסטורי
הרב פירר/בני פישר. שיש יד אליעזר, יד שרה, עזר מציון ועוד. שיש את ארגון מתנת חיים שהוקם ומובל ע"י חרדים.

אז יש רבים כאלו, בציבור החרדי, גם אם רובם פחות מפורסמים מאלו שהזכרתי, יש רבים מאוד כאלו בציבור החרדי, יש רבים כאלו בציבור הדתי לאומי וכן, תופתע - יש רבים כאלו גם בציבור החילוני.


מה שעצוב, שנהיינו כל כך סקטוריאליים, שזה בכלל חידוש.

כל מגזר חושב את אותה מחשבה נלבבתLavender

וכולם נפעמים לגלות שגם במגזרים וציבורים אחרים יש אנשים טובים.

זה צעד חיובי לדעתיחוזר תמיד לאשתי
כמובן, פטריוטיות הינה תכונה חשובהLavender

חן המקום על יושביו

חן המגזר על אנשיו

 

אולי יעניין אותך