אני בעז"ה מתכננת להתחיל פסיכולגיה שנה הבאה. 

אשמח אם תגיד לי- מה הכוונה תואר מאתגר? ולמה למשל אתה לא עושה תואר בעבודה סוציאלית? מה ההבדל בינהם?

אני דווקא שמעתי שהוא לא מאוד מאתגר. ורק 3 ימי לימוד בכל המקומות שבדקתי...

ולא סגורה מה בדיוק. (חושבת על פסיכודרמה) 

אני ממש אוהבת פסיכולוגיה.. מקווה שזה ימשיך גם בתואר עצמו. 

בנוסף- אני משלבת עם חוג לחינוך ותעודת הוראה בעז"ה. זה משהו שנראה לך אפשרי? אם הפסיכולוגיה מאתגר אז איך אפשר חוג נוסף? אתה משלב עם עוד חוג?

וכן ראיתי שמלא הולכים על טיפולים כמו cbt או nlp

אבל זה קצת באוויר כזה.. ואולי גם דורש להיות עצמאית... שזאת בעיה בפני עצמה

קשה לי עם נהירה לטיפול מסוים שאני לא יודעת כמה באמת הוא טוב ומועיל

וגם שיש ים של מקומות שמלמדים את זה

אז לא יודעת איפה באמת הכי יעיל וכדאי

ואם יש לך הכשרה בזה, מה אתה מתכנן הלאה בעצם?

זאת הבעיה שלי שבאוויר מבחינתי שאין כאן מעסיק שמעסיק אותי ותנאים נורמלים של עבודה

זה להיות עצמאי, וזה מבחינתי קצת לחיות באוויר...

אני אדם שצריך מסגרת...

מתעניינת בזה,  אבל אולי בעתיד בעז"ה

הפחד להיות "חכמה מידי".

לדעתי זאת גישה ממש לא נכונה. אם את חושבת שיעשה לך טוב להחכים וללמוד - תלכי על זה,

ובעז"ה תמצאי את זיווגך המיועד והמתאים לך, שאולי גם הוא יהיה חכם יותר. 

אבל זה ממש לא נכון לעקב ולהגביל התפתחות אישית מחשש כזה.

את יכולה לשאול על זה גם בפורום לנ"ו, ואני משוכנע שהרבה יצדדו כדעתי.

בהצלחה!

ולהפתח לעולם שבחוץ...

שלפעמים יכול מאוד לשים אותך בנקודה מעל הבחור שמולך... 

אם יש חשש ריאלי שלא תצליחי לסיים תואר מספיק כדי לטפל, והמטרה שלך היא לטפל - אולי באמת כדאי לימודי תעודה, כדי לבטח את האפשרות שטרדות החיים לא יפריעו לך לממש את עצמך.

לגבי דחיקה של דייטים - זה אינדיבידואלי. היו לך תקופות עמוסות בעבר - שבהן גם יצאת? איך התמודדת? המודל הזה יצליח גם כאן?

ובכל מקרה, טרדות החיים יכולות להפריע לתואר. אז במקומך לא הייתי חושש מזה. מקסימום, לא תצליחי לסיים. בטוח שתמצאי מישהו שיוכל לתת לך תחושת בטחון כזאת שלא תרגישי פגיעה בערך העצמי שלך בגלל שלא סיימת - אם את בכלל חוששת מפגיעה כזאת.

יש הרבה גברים בוגרים מאד בנפשם. תסנני לפי זה. הלימודים לדעתי לא יעצימו את זה, לכך היותר יהפכו את זה לברור יותר. וזה לטובתך.

בקצרה-

1 זה לא אמור להיות פגיעה משמעותית

2 תחפשי מישהו שמתאים לך באמת וטוב לך

3 אולי לימודי תעודה במקביל או בנוסף או לפני או במידה ולא תצליחי, הם תוכנית מגירה או רשת בטחון שכדאי לקחת

זה בדיוק הפחד שלי.

בתואר הראשון בקטעים של הדייטים זה פשוט השבית אותי מלימודים. היה לי מאוד קשה לשלב... קשה לי לשלב כמה דברים במקביל... המזל שלי שזה היה תואר קליל אז יכלתי לעשות קומבינות... 

וזה מבאס כי זה לא שיש לי בעיה של שכל ב"ה... 

לעשות את התואר במשך תקופה ארוכה יותר? אני זוכר שאצלנו היו כאלה שהתחתנו במהלך התואר ואצל חלקם זה גרם להם להישאר שנה

תלמדי משהו קרוב לפסיכולוגיה: עו"ס, יעוץ חינוכי, תרפיה כלשהי...

כן - זה מסלול מאתגר ודי תובעני, אבל אני מכירה חברות וחברים שהכירו תוך כדי וניהלו זוגיות. כמו שמישהו אמר פה, היו ויהיו תקופות בחיים עמוסות יותר..אי אפשר לעצור את החיים. בנוגע להתרחבות המשפחה - זה באמת שיקול אינדיווידואלי מתי לעשות את זה.

לגבי הלהרגיש חכמה ולהאפיל על הבן זוג - קודם תקבלי חינוך בשבילך עצמך ותתפתחי איך שתרצי בן זוג מתאים יעודד אותך להתפתח ולגדול, בלי להרגיש מאוים בעצמו. לגבי זה שאת מרגישה "פסיכולוגית" בדייטים, את רואה שזה קורה עוד לפני התואר ;) אז זה שוב העניין של למצוא מישהו מתאים לך.

אם את מרגישה שזה החלום שלך, תלכי על זה, אבל כן תבררי את המסלול לפני. יש כמה דרכים לטפל, דרך כל מיני מסלולים.

כפי שמישהו אחר אמר פה - כדי להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה, תואר ראשון יש לסיים בממוצע 90. אפשר גם טיפה פחות ולנסות להגיש מועמדות חריגה, תלוי במוסד.

יש את מבחן המתא"ם, נכון, שלכל מוסד יש את הדרישה שלו מהו ציון הסף להגשת מועמדות. רובם דורשים 100 (הציון הממוצע) ומעלה. אבל גם פה יש מקום לציון נמוך יותר ולהגיש בקשה חריגה.

(הפותחת)

מה התואר הראשון דורש מבחינת הקורסים? כלומר מבחינת רמת ההשקעה

ואצלי יש קצת בעיה של לשלב דייטים עם תואר ראיתי את זה בתואר הראשון שלי. אבל זה אולי אחרת כי לא התחברתי לתחום של התואר הראשון...

ואני בעיקר חוששת מעבודות גדולות.. ממבחנים ב"ה אין לי בעיה של ללמוד כמות גדולה של חומר עיוני... 

ומה הכוונה לברר את המסלול לפני?

אני חושבת שברוב המוסדות ברוב הקורסים יש מבחן בסוף הקורס. ישנם קורסים שיש מטלות באמצע, כמו סטטיסטיקה ועוד אחרים, בהתאם למרצה/תוכנית הלימוד. 

אני יכולה להגיד שהתכנים מאוד מעניינים, התואר הראשון נותן טעימה מכל תחום בפסיכולוגיה (התפתחותית, חברתית, פיזיולוגית, וכו'). ישנם מעט קורסים שהמטלה הסופית היא עבודה, אבל אני מניחה שגם זה משתנה כתלות במוסד. לפי מה שאני יודעת - הרוב מבחנים.

כשתתענייני במוסדות ספציפיים אני ממליצה לך ליצור קשר עם סטודנטים שלומדים שם, שיגידו לך בדיוק איך נראית תוכנית הלימודים. 

לגבי הדייטים - יש לקחת בחשבון שהלימודים ייקחו ממך זמן ואנרגיות, אבל אני מאמינה שתמיד אפשר למצוא זמן וגם אפשר להכיר בלימודים. 

מבחינת מסלול - שתדעי פחות או יותר מה הדרישות, מה צריך. יש גם כמה מסלולים טיפוליים: קלינית מבוגר, קלינית ילד, התפתחותית...

האם התואר לא מאפשר לשלב איתו עבודה??

קלינית?

*לגבי החכמה מדי- לצערנו בשטח, לא בפורומים, זה אכן מפריע ,זאת המציאות. בד"כ האנשים שמתקבצים בפורומים לא מייצגים יותר מדי.

אבל את זאת את, את לא יכולה לעשות שקר בנפשך כי אחרת את תהי אומללה על כך שלא מיצית את עצמך לכן אני אומרת- לכי על זה בכל הכח, תסמכי על ה' שידאג לך.

*עוד נק' לגבי זה שאת מרגישה מטפלת בדייטים..- כדאי לצאת מזה.. ואני מבינה אותך כי מי שאנחנו או המקצוע שלנו הופך להיות חלק ממי שאנחנו..

כדאי להיות במודעות ולא להכנס למקום הזה בדייטים כי זה מחבל והורס, אני למשל לומדת מקצוע טיפולי אחר אמנם אבל ראיתי שהמטפלת שבי התערבה מדי וכמעט יצא שהתחתנתי עם בחור עם בעיות לא קטנות כי ריחמתי עליו ורציתי לעזור ודי שכחתי מעצמי.

אני חושבת שגם לי קרה משהו דומה!!!

קודם כל ממש תודה

ואגב אני לא עושה את זה בכוונה, בדייטים טובים אני בכלל לא מוציאה את הצד הזה שבי. ב"ה

הבעיה רק שאני נפגשת עם בחורים שאין מה לעשות אני מזהה ומרגישה את השריטות הנפשיות שיש

וישר זה מעלה את זה לדיבור, וזה מתפתח לכמעט חצי טיפול לפעמים (אולי לא טיפול כי מי אני.. אבל כן שיח על זה)

ובאמת היה בחור ממש עם שריטה מסוימת שעד היום לא יודעת מה זה היה בכלל, ובגלל החלק המכיל הזה שבי כמעט לא ראיתי את זה כבעיה רצינית, ולאנשים שסיפרתי את זה אמרו לי לברוח ושהשתגעתי שבכלל אני חושבת על זה ברצינות...

ואת צודקת, אין לא יעזור זה מפריע!... שוב, זה לא בכוונה האופי הזה והייתי שמחה להיות פשוטה אבל זה באמת חלק ממני.. ואני צריכה מישהו שזה לא יבוא אצלו לידי ביטוי....

מבינה אותך לגמרי לגמרי,ככה זה שיש לב טוב, ב"ה זה מעולה ונצרך בעולם אבל חייבים לשים גבול לחסד הזה כדי לא להזדקק לעזרה וטיפול בעצמנו

טיפולי כמו פסיכודרמה, טיפול באומנות וכד'. ואגב CBT ופסיכותרפיה לומדים על גבי תואר שני במקצועות כמו ייעוץ חינוכי/פסיכולוגיה/עבודה סוציאלית

הבעיה שאני ממש לא מתחברת לאומנות ודרמה...

מהשאלה נראה שאת אמביוולנטית לגבי הלימודים עצמם ללא קשר לחתונה או להיות חכמה מדי שהרי אלו עדין לא קיימים.

הלימודים עצמם קשים וצריך מוטיבציה פנימית יחודית להתמיד בזה.

אני מציע שתתחילי בפתוחה עם קורס אחד לסמסטר. זה יפתור את כל הלבטים מפני שאת תדעי אם מתחשק לך להמשיך ואם כן באיזה קצב

ויש לך אולי טיפים? עצות? תובנות למישהו שחושב לעשות מסלול דומה 

התמחות קלינית היא דבר אחר, היא באמת תובענית. אבל אין שום בעיה לחפש חתן ולהתחתן תוך כדי לימודי BA בפסיכולוגיה, זה הרבה פחות מורכב ממדעי המחשב, שלא לדבר על רפואה (מה גם שלא חסרים סטודנטים בחוגים הללו שהקימו משפחות תוך כדי).

חוץ מזה, מי שפוסל בחורה כי היא "חכמה מדי", סימן שהוא לא ראוי לאותה הבחורה.

בהצלחה בכל התחומים!

יש אנשים רגשיים שקשה להם לשלב הרבה דברים במקביל כי ברגע שהם מוצפים במשהו קשה להם מעט לתפקד

אבל זה היה רק התירוץ.

האמת שלא התאים לי והלכתי ללמוד תעודה מקצועית.

נהניתי מקורס ספציפי והרגשתי שהתואר שאני עושה פחות יועיל לי לחיים כמקצוע.

פירוט נרחב יותר באישי, לא רוצה לעשות אאוטינג.

אבל תואר שלישי עזבתי 3 פעמים (וגם במה שבחרתי החלפתי מנחה ונושא וכו תוך כדי נסיעה).

הסיבות לעזוב היו בעיקר עיסוקים שלא אפשרו לי את הלימודים. בדיעבד אני מבין שצריך הרבה ידע ותשוקה לחקור משהו מסוים ("להיות לא פחות ממאוהב בנושא המחקר שלך", כלשון חבר טוב שלי שסיים phd קצת לפני שהתחלתי). ועד אז זה סתם דמיונות שאני רוצה שיקראו לי ד"ר וכדו, אבל לא באמת מסוגל לבצע את זה (וזה אכן הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה).

הדברים שכתבתי יותר רלוונטיים לתארים מתקדמים. לגבי תואר ראשון, לדעתי מאוד חשוב לבחור את הנושא הכי ליבתי שמעניין אותך. לדוגמה, אם מעניינת היסטוריה, אז יש סיכוי שאת יכולה ללמוס פילוסופיה ואחר כך לעשות תואר שני בהיסטוריה, אבל סביר שאת הבסעס של האירועים ההיסטוריים הבסיסיים לומדים בתואר ראשון ואז תהיי עם תואר לא רלוונטי מספיק ועם חור לא קטן בהשכלה שדי יהיה קשה להשלים אותו (תואר ראשון הוא ארוך ויקר ולא מאוד יוקרתי, כך שרוב מי שיש לו תואר ראשון לא יחזור לעשות תואר ראשון נוסף).

לכן הייתי הולך על התחום שבבסיס שלו הוא הכי מעניין אותי. תואר שני ושלישי זה הרבה יותר מורכב והרבה פעמים כמעט לא רלוונטי הטייטל של התואר, בפרט אם לומדים תואר שני מחקרי.

בהצלחה גדולה!!

אבל ככלל, לדעתי כדאי להתפתח בתחום שלא חוזר על עצמו מצד אחד, ומצד שני לא שונה מדי וגם כן מרחיב אופקים.

לדוגמה, הרבה אומרים לא לעשות 2 תארים במנהל עסקים (דוגרי, לא מבין מי בכלל עושה תואר ראשון במנהל עסקים, אבל שיהיה...). כי זה כמעט אותו חומר וללא אפיק להתקדם. מאידך, מאוד נפוץ אצל מורים דתיים, שלומדים תואר ראשון בתחום שמעניין (אנגלית, מתמטיקה וכדו), ותואר שני בניהול בחינוך, שזה פותח יותר שערים לריכוז תחום, ניהול בית ספר או ניהול ברשות או בארגונים שונים.

מצד שני, ללמוד משהו מתחום אחר זה גם בעייתי. כי אז הדרישות לא נגמרות... (אם באמת רוצים להחליף תחום זה שווה, אבל לא תמיד יש אפשרות כזו). לדוגמה אם אני זוכר נכון, די בעייתי להתקדם במחקר על משפטים או עבודה סוציאלית בלי תואר ראשון בתחום (אני מדגיש מחקר כי להיות עוד או עוס בכל מקרה צריך תואר ראשון בתחום), ואין קיצורים או שהקיצורים הם לא ממש קיצורים 😉

אישית, אני למדתי תואר ראשון שמאוד בסגנון מדעי החברה, ואת התואר השני עשיתי באותו תחום אבל בסגנון יותר של מדעי הרוח. זה גם העשיר אותי והרחיב לי את ההסתכלות, וגם כשהתקדמתי פחות פחדתי משיטת המחקר וסגנון הכתיבה של העבודות.

התהליך הוא מנסיוני:

1. תבחר תת תחום שהדליק אותך בתואר הראשון 

2. תבדוק מי מחברי הסגל חוקרים בנושא הזה

3. תקבע פגישה אישית אצל הרלוונטים ותשאל אותם על תחומי המחקר שלהם. בד"כ אחת משאלות המחקר תעניין אותך יותר.

יש לי נסיון בנושא, מוזמנ\ת באישי.

הבנתי שהתואר ידרוש ממני המון אנרגיות, זמן וכסף, הרבה יותר ממה שחשבתי. וגם הבנתי שאני בכלל לא בטוחה שהכיוון שחשבתי עליו להמשך החיים המקצועיים, אז החלטתי לפרוש.

עכשיו מתכננת להתחיל לימודים במסלול אחר לגמרי.

לבדוק תארים שהלמידה יותר מתאימה לך

מבחינת כמה קורסים מתמטיים

או מדו חוגי לחד חוגי..

אם שילמת הרבה כסף ויש לך עוד קצת כוח יכול להיות שזה כדאי.

כי הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בו אחרי שאסיים..

מאז עשיתי כבר 2 תארים בתחומים שחשבתי שכן יתאימו לי ובאף אחד בינתיים אני לא עובדת חחח (עובדת בתחום אחר)

אחרי כמעט שנה וסמסטר, ועברתי תחום בסוף אותה שנה. אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי.

נכון, זרקתי שנתיים לפח. אבל מתואר שהיה לי בו רע, עברתי למקום שטוב לי בו ממש.

כשסטודנטים מתייעצים איתי אם לעזוב או לא, לפעמים ההמלצה שלי היא כן לעזוב. כמובן תלוי בסטודנט ובסיבה.

אבל לא לפחד לעזוב תואר אם לא מתאים. זה כולה תואר!

וואו.

לא חייבת כמובן

היום בן 44

התחלתי ללמוד בן 24

התחלתי מסלול מעבר להנדסה נמרחתי שנתיים ולא הצלחתי לעבור

עברתי לאוניברסיטה למתמטיקה במטרה להשתלב עם מדמח ואחרי שנתיים שוב קיבלתי הפסקת לימודים בגלל נכשל פעמיים באותו קורס

ואז חזרתי למכללה עם מסלול מעבר למדעיה המחשב והצלחתי סוף סוף אחרי 6 שנים לסיים שנה א ולעבור לאוניברסיטה לתואר כסטודנט בתקן מסודר

ואז נולדו לנו תאומים ובמקביל למדתי לתואר מדמח שנה ב עם דאגות של פרנסה...

ושוב שנתיים כמעט סיימתי שנה ב ושוב מלחמה ושוב בלגן ושוב נכשלתי פעמיים בקורס ואז ויתרתי ואמרתי שלום אחרי 8 שנים של לימודים וסיום שנה וחצי+ של תואר במדעי המחשב

עם המון ניסיון בהוראה ותגבור בתגלגלתי לעולם החינוך

הדרכתי בפנימיה בגיל 33 לימדתי מתמטיקה לקחתי על עצמי תפקידים משרדיים בישיבה תיכונית הגעתי לאחלה שכר יחסית למצבי... ואז.... הגיע אלינו הקורונה הזכורה לרעה... ושוב הכל התבחבש ומצאנו את עצמינו בחלת...

ושוב החלטתי לחזור ללמוד

חיפשתי וחיפשתי והתחלתי ללמוד מהתחלה לתואר בפיזיקה

הקורסים במתמטיקה עברו בסבבה יחסית אני קצת מתברבר עם הפיזיקה אבל אחרי 6 שנים נוספות בגילי 44 עם שלושה ילדים ומשרה מלאה אני עוד שנה בגיל 45.5 כנראה אסיים תואר ראשון בפיזיקה

ואז אתחיל לחפש את עצמי ואחשוב מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול...

אולי תואר שני

או חנסות לחפש מקום בתעשיה שירצה להעסיק אותי

או להמשיך בהוראה בצורה מסודרת

אז אם אתם רוצים לשאול שאלה יש לי ניססיון בכל התארים

הנדסה, מתמטיקה, מדמח, פיזיקה (וגם קצת ת.הוראה מהתקופה בישיבת הסדר)

סטודנט נצחי לצערי

הלימודים די סינדלו אפשרויות קידום מקצועי

אני מכיר הרבה אנשים שלמדו קורס תכנות טוב והצליחו להשתלב בתעשיה בצורה ממש טובה

אבל אני לא נתתי לזה זמן לקאות כי כל הזמן הייתי טרוד במבחנים ולימודים ועבודה

מנקודת מבט שלי היום אני אומר הכל לטובה, ומתפלל לשינוי ואומץ לעזוב הכל ולפתוח דף חדש

גם בעולם ההוראה אםאני אצא ואאסוף תלמידים לשיעורים םרטיים וקבוצות קטנות כנראה ארוויח יותר אבל התרגלנו למקום המסודר בלי הרבה כאב ראש עם משכורת בסוף החודש

קשה לעזוב את מקום הנוחות ולחפש אטרקציות

מה גם אני לפני בנייה של בית אז זה לא זמן לחיפוש הרפתקאות

אם יורשה לי, יכול להיות שהאוניברסיטה זה סוג של מקום בטוח בשבילך לעומת דברים אחרים?

כלומר, שיש לך משהו שלא רוצה שהלימודים יגמרו ותגיע "לעולם האמיתי"?

אני לא יודע להסביר את מה שקרה לי

אני יודע לומר שלא ידעתי להתמסר ללימודים

תמיד התעסקתי בעוד דברים (בעיקר חיפשתי עבודות שונות) שבמבט לאחור במקום להשקיע 3/4/5 שנים

הרשתי לעצמי להתברבר ולהסתפק גם בעבודות מזדמנות

יש לי כמה מחשבות על הגורם לזה אבל זה לא רלוונטי כי זה בסוף סוג של תירוץ...

אני עברתי, לפני בערך 8 שנים.

מה שעזר לי זה לשים את הלימודים בעדיפות שניהף כלומר לא להיות רק עליהם. זה עזר לי לקחת הכל בפרופורציה, ולעבור אותם שלב אחרי שלב, פשוט בהתמדה כמו בתיכון- באולפנה.

דבר נוסף היה שהמקום שלמדתי בו מאד ניסה להקל את הדרישות ולתת תמיכה כמה שאפשר לסטודנטיות..

מה קורה, מה אפשר לעזור לך?

שני דברים קוראים במקביל…

א. ב"ה בהריון ראשון עכשיו, מה שקצת מוציא אותי מריכוז..

ב. אני בניגוד אליך לצערי, לומדת במקום סופר קשוחחח עם דרישות מעל לממוצע🥴

שמחה בשבילך על הסעיף הראשון, וקצת פחות על הסעיף השני..

פשוט להמשיך. להמשיך כמה שאת יכולה. ללמוד למבחנים, להשקיע בעבודות, לעבור על החומר מדי פעם.

ולקחת את כךל ההקלות שמגיעות לך, שאני לא יודעת בדיוק מהן אבל בטוחה שיש.

יכול להיות שזה כרגע בעדיפות נמוכה יותר מההריון, אבל זה יעזור לך להניח את שלב הלימודים מאחורה ולהתקדם קדימה בהמשך.

שמסיימות עכשיו תואר בסיעוד

אחת מהן גם ילדה באמצע

והצליחה בכל זאת לשמור על ציונים גבוהים

לא קל בכלל

אבל אפשרי

שרדתי כדי לספר...

כמו שכתבו לפני- לזכור שזה לא הכל בחיים.

לי עזר לשאוף ל'עובר'. ואכן כך בערך היה..

ולעבוד כסטודנט לסיעוד בבי''ח, זה מכניס ממש לאווירה, ומביא את התיאוריה לשטח.

ממליצה מכל הלב! אחלה בחירה!!

היתה אווירה טובה.

לא ממש קשה

רוב המרצים היו טובים ומובנים

הפסיכומטרי של המדינה.

קורס מקוון חינמי שנמצא באתר קמפוס IL.

הקורס בנוי בצורה מעולה ואיכותית, לומדים את הדברים לפי הסדר, עם שיעורים מוסברים היטב, הרבה תרגול וסימולציות.

אבל צריך לדעת לשבת ללמוד מול המחשב לבד. יש להם גם מסגרות בתשלום של ליווי בכמה מסלולים ואז את יותר מחוייבת לקצב של קבוצה, יש שיעורי זום וגם הדרכות פרטניות.

אבל מפנה אותך להתרשם מזה הפסיכומטרי של המדינה - קורס פסיכומטרי מקיף בחינם | קמפוס IL 

אמנם יקר יחסית אבל שווה כל שקל (אם נכנסים לזה ולוקחים את הדברים ברצינות)

אם את צריכה ציון גבוה, צאי מנקודת הנחה שתצטרכי לעשות כמה.

אני עשיתי עם הפסיכו של המדינה ואחכ שיפרתי עם הקורס של מד ג'ניוס שהוא מומלץ מאד בשביל שיפור בציונים גבוהים (650+)

בהצלחה רבה!

שתדע שזה סתם לא נעים

קיבלת מתנה מטורפת מה' זה לא שלך בכלל

תהיה בענווה 

למדתי אולי אלפיים שעות בשביל זה

ראוי מאוד להגיד על זה כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה

אם השקעת ככ הרבה שעות זה רק אומר שקיבלת חוץ משכל גם כוח רצון התמדה ומשמעת עצמית

ולעשות רק מבחן אחד, מאשר לנסות להשקיע אחרי ולעשות כמה

אגב, מי שרוצה אני יכול לעזור לעבור על הפעם הראשונה

כל אחד צריך ציון אחר. כתלות במה רוצה ללמוד ובממוצע הבגרויות.

יש מקצועות שמספיק 550-600

מנגד, לרפואה למשל, גם 720 מומלץ מאוד לשפר כמה שאפשר (גם אם הבגרויות מעל 115)

ולפותחת - כמה את צריכה בערך? כמה זמן וכסף יש לך להשקיע? האם יש לך משמעת עצמית?

בגדול חושבת שמי שיש לו משמעת לגמרי יכול לבד בעזרת הפסיכו של המדינה, ולהשיג ספרים (מסירה/יד2)

אני צריכה באזור ה600 [עוד לא סגורה סופית על המקום לימודים שארצה... אבל 600 אמור להספיק]

האמת שתכננתי להשקיע את השנה הזו בעיקר בפסיכומטרי כי אין לי זמן לעשות כמה... מקווה בעז"ה להצליח בראשון ולכן רציתי לקחת קורס טוב...

והאמת הופתעתי מהמחירים היקרים... ולכן מתלבטת על הפסיכו של המדינה כי הוא בחינם - וגם אם אקנה את התוספות למיניהם הוא יוצא זול משמעותית ממש לעומת קורסים אחרים...

אבל מתלבטת גם לגבי המשמעת העצמית שלי 😉

רוב האנשים צריכים לעשות כמה ומשתפרים לאט לאט

האמת היא שהתלבטתי אם לעשות את הפסיכומטרי במרץ או ביולי...

מצד אחד אם אעשה במרץ אוכל לעשות גם את של יולי במידה ולא אגיע לציון הרצוי...

מצד שני ליולי יהיה לי יותר זמן ללמוד...

לכל הממליצים לעשות בקמפוס IL - עברתם בפעם הראשונה? לכמה הגעתם?

תודה גדולה לכולם!!

הגעתי ל600+. הספיק למה שרציתי

(האנגלית שלי היתה מזעזעת וזה ממש הוריד לי את הציון)

אבל אני לא בטוח אם יש את התואר הזה שם

ותתחיל להקשיב ביוטיוב להרצאות באנגלית של מה שמעניין אותך וכן פודקאסטים בספוטיפיי.

מניסיוני אל תיקח קורסים ואל תשתמש באפליקציות ללימודי שפות, לא מכיר קורס או אפליקציה טובים כמו ספר, וזה גם לא טוב וגם לרוב מאוד יקר.

אם יש לך גם אופציה ליסוע לתקופה למדינה דוברת אנגלית זה הכי טוב כי תהיה חייב להתמודד באנגלית ותספוג אנגלית מכל מקום.

מספרים עם הסטייג'ם הכי נמוכים ותתקדם. יש הרבה לתלמידים והם מעניינים. וגם לעשות אנסינים של בגרות זה טוב.

האם מטרת העבודה היא כסף או ניסיון בתחום?

בהנחה שיש לי לימודים + עבודת סטודנט,

ואני מחפשת עוד עבודה קטנה מהצד, השלמת הכנסות..

יכולה להקדיש לזה 5-10 שעות שבועיות

מה לגבי מלגת פרח?

עבודה בחנות כמוכרת?

או אריזה למשלוחים

ולא משמרת שחייבת להיות כמה שעות ברצף.

פרח זה אולי רעיון טוב, תודה

יש אמהות שמחפשות. תפרסמי באזור שלך.

להוציא מהגן\לעזור בבוקר בפיזור לגן. להיות עם הילדים בבית ולסייע בעבודות בית קלות.

מחפשים חונכים וחונכים לילדים של נכי צה"ל

הבנתי שזה בדיוק אותו רעיון של פרח

ראיתי אתמול הצעה לעבודה בנקיון בנק (כפר גנים,פתח תקווה). שעתיים ביום 2800 ש"ח.
אם מתאים לך - זה הטלפון 0505305916

וגם אם לא פטור לגמרי, כמה שפחות קורסים יותר טוב