חח אכן אכן. בהחלט לא כדאי.

שהם לא היו בטוחים שבחרו נכון?

לדעתי המסקנה היא:שצריך לבחור נכון,להתפלל ולהבין שלא הכל בידיים שלנו.

עבודת מידות רצינית.

אבל יש כאלה שחיים בתוך סרט הוליוודי,ובטוחים שמגיע להם ונישואין זה רק לקבל

ככה שמעתי, מלחמה ששווה את זה מסתבר.

אם זה שווה את זה, וואו, מעניין מה זה קשר נישואין.

צרות של עשירים הם יותר גדולות מצרות של עניים.

בכללי, גם אם כל הסיפורים שם היו חלומות ורודים הפורומים פה הם לא בהכרח משקפים באופן כללי. בטח לא לקחת את זה באופן מחייב.

בדרך לגירושין... ותיקח את זה ביחס לשיעור גירושין האמיתי (לא גבוה אפילו קרוב לאחוזי האנשים בפורום שמתגרשים או בדרך)

זה סוד, לא כותבים את זה בפורום. אי אפשר לגלות את הסוד, אחרת הוא לא יהיה סוד.

כמה להחשף לצרות? לא צריך בכוח, זה גם לא כיף.

לדבר על השלילי

(אחרי חטא הדעת)

ואפילו אדרבה

 השמחים מדברים על הקצת שלילי

וההרבה שלילי ומיואשים כבר לא מדברים...

נישואין זה לא וורוד כמו שחושבים הרווקים, ולא שחור כמו שמציגים הנשואים.

ולקרוא חלומות ופנטזיות שמתהלכות פה

זה משעשע אותי לפעמים

לא הגיוני שזה מייצג מציאות. זה מייצג את איך נראים החיים של אחוז הרבה יותר קטן מהזוגות הנשואים בפועל (פשוט מהשוואת אחוזי הגירושין בציבור לאחוזי הגירושין/מה שייגמר עוד רגע בגירושין שם)

ובאמת למעלה כתבו נימוקים די טובים ללמה זה נראה ככה שם

אל תבהלי,

תעשי טובה לעצמך,

באמת כל הנימוקים לעיל נכונים וזה לא קרוב בכלל לאיך שכנראה רוב העולם חיים

חשיבה סטטיסטית נותנת כיווני חשיבה בכל תחום בחיים, גם אם לא צריכים לעשות את החישוב עצמו (אבל לפעמים כן צריך לפחות לייצג את זה באותיות כדי להבין נכון את המידול המתמטי של הבעיה, כי הרבה פעמים רואים שזה שונה מהאינטואיציה הראשונה).

בקיצור תמיד צריך פרופורציות ולחשוב שחתונה פותרת את כל הבעיות זה כמובן לא נכון. אבל לקחת משם את המדגם... זה פשוט לא מדגם מייצג ברמה הסטטיסטית ולכן להסיק מזה מסקנות כלשהן יהיה מעשה מוטעה. 

יקרה לך, אלא מה את מפסידה במידה והתחזית תתממש. וכך לחשב (בעזרת מידע חיצוני של מה הסיכוי שזה יקרה, שיגיע ממקור טוב יותר) מה הערך המשוקלל לצד הרע (סיכון סטטיסטי כפול משקל הסיכון[=כמה גרוע יהיה] בערך מוחלט) ולהשוות את זה לערך המשוקלל לצד הטוב (ההסתברות המשלימה * משקל הסיכוי[=כמה טוב יהיה]) ולראות מה יהיה גדול יותר.

אני חושב שגם משקל הסיכוי החיובי גדול יותר (אם כי זה מה שאני לא יודע)  וגם הסיכוי החיובי גדול יותר מהשלילי (לפי אחוזי הגירושין).

כשאת באה להחליט כמה טוב אם להכנס וזה תלוי בהסתברות, מקבלים את ההחלטה כך:

נניח שאנחנו מסתכלים על הרע. כמות הרע בסיטואציה מושפעת ממה הסיכוי שהדבר הרע יקרה (אם יש סיכוי גבוה שהוא יקרה, אז גם אם הדבר לא יהיה עד כדי כך רע אז המצב לא משהו) וכמה גרוע הדבר (אם הדבר מאוד גרוע, אז אפילו אם יש סיכוי לא גבוה שהוא יתממש מצבך לא משהו כי אם זה יתממש נדפקת בענק).

לכן כדי לחשב כמה רע יש לנו כאן, אנחנו עושים

כמה רע יהיה הדבר הרע אם הוא יקרה * מה הסיכוי שהדבר הרע יקרה

עושים ההפך עם הטוב -

כמה טוב יהיה הדבר הטוב אם הוא יקרה * מה הסיכוי שהדבר הטוב יקרה (ההסתברות המשלימה לרע)

משווים מה יותר גדול ורואים אם אני נוטה לרווח אם להפסד מהסיטואציה.

עכשיו נראה איזה מידע יש לנו כאן בהחלטה "האם להתחתן"

כמה רע יהיה הדבר הרע: זה המידע שמקבלים בפורום נשואים טריים, גירושין זה נורא

מה הסיכוי שהוא יקרה: זה מה שלא מקבלים משם (כי המדגם שם אינו מייצג סטטיסטית).מידע אמין יותר גורס כי אחוז הגירושין בציבור הדתי לא כל כך גבוה (הבאתי נתונים בנושא באיזה שרשור על חתונה בגיל צעיר)

כמה טוב יהיה הדבר הטוב: אין לי מידע מדוייק, אבל כמובן שיהיה טוב מאוד! (גם בעולם הזה וגם בעולם הבא).

מה הסיכוי שהוא יקרה: רוב הסיכוים, זו ההסתברות המשלימה לרע (ואמרנו שהסיכוי לרע לא כזה גבוה)

בקיצור בהערכה גסה נראה לי ששווה להתחתן.

(אגב יש כמה כשלים במידול הזה, בין השאר שהמדד ל"טוב" זה סך הכל שהנישואין לא יגמרו בגירושין. אני מניח שצריך לעשות את ממוצע הטוב של כל הנישואין שמחזיקים בשביל שזה יהיה מדוייק. זו בטח מן עקומת פעמון, ובכל זאת אני חושב שגם הממוצע זה הרבה מאוד.

עוד כשל הוא שיש אחוז מסויים של נישואין שלמרות שהם באמת גרועים מאוד ואמורים להגמר בגירושין לא נגמרים כך והזוג נשאר עד סוף חייו. אבל אני חושב שזה מעט מאוד [באיזשהו שלב הרוב במצב כזה מתגרשים גם אם זה אחרי הרבה זמן) וזה מתקזז עם כמות הזוגות שמתגרשים סתם והיו יכולים להפוך לזוג טוב על ידי נקיטת פעולות מתאימות).

נ.ב. יש לציין שסטטיסטיקה במקרה זה היא לא משולמת בכלל (לפעמים גם זה קורה...), כי כמה שהנישואין שלך יצליחו זה לא רק אקראי. יש בזה מימד אקראי (כמו העובדה שאת לא בוחרת בן זוג על סמך ידיעה מוחלטת של מי הוא בדיוק ואת לא יודעת כמה הקריטריונים שלך כרגע בבחירת בן הזוג הן אלו שאכן יקבעו אם הנישואין יצליחו) אבל כמובן שזה תלוי גם בהחלטה אישית להשקיע בנישואין - שזה נשלט לגמרי, וגם בחלק שאת כן יכולה ליצור מתאם בין בחירת בן הזוג לאיכות הנישואין ככל שהקריטריונים שלך טובים ומדוייקים יותר.

שהרוב לא מאושרים ולאא מתייסרים במיוחד

ויותר מסתדרים איכשהו, חיים את החיים כזה, לא?

אח"כ שמתרגלים, נראה לי פשוט מבינים שזה החיים

לאחד יכול להיות ממש לא טוב ולשני יותר טוב ולשלישי ...

קיצר, ולנו נשאר רק לנסות לבחור נכון ולהיזהר...

אבל זה מעניין מאוד לקרוא דילמות שם... מרתק אפילו הייתי אומרת

יכול להיות שמי שיגלוש שם וישים לב למה שהוא קורא, יידע להתאים את עצמו לחיים, 

לדוג' אם מישהו קורא שאשה מתלוננת שבעלה לא מבין ש X Y Z , ומהתגובות שם יש הסכמה- הוא יידע שנשים מצפות להבנה זו, וכו' וכו', העיקרון של גברים ממאדים ונשים מנגה.

שמפריעים לגבר בקשר ושמפריעים לאישה בקשר

ואיך תקשורת לא בריאה נראית וכו'.. 

אפשר ללמוד מהשלילי על החיובי 

ומהחיובי על החיובי חח

יש קשיים אבל נורמאלים. ושווים את המכלול.

אני בטוחה שמרבית המקרים שמועלים כאן מספרים רק על משבר ולא על מכלול הזוגיות....

ואל תשכח שבסופו של דבר אם אתה לא נשוי, אתה לא מרגיש את העוצמה והטוב בזוגיות כך שאין לך מול מה להעמיד.

אחוז הגירושין האמיתי בציבור הדתי?

ברור שנישואין זה לא פיקניק וזה עבודה קשה... לכן זה טוב ללכת לשם לראות איזה בעיות יכולות להיות אבל מה הסיכוי באמת להגיע למצב מזעזע כמו של רבים אם לא רוב המשתמשים שם? 

שהעובדה היא שהרכב הפורום לא מייצג סטטיסטיקה אמיתית בציבור לגבי אחוזי ההצלחה של נישואין.

נראה לכם שאנשים ישתפו את ההצלחות הזוגיות שלהם בפורום?!?! זה הדבר הכי אישי שקיים

לפעמים נשים חיות עם פסיכופט,ובטוחות שהן לא בסדר דווקא בגלל האימרה הזו

היה חשוב לי להדגיש שיש מיעוט ממש קטן,אבל קיים של אנשים רעים ובזויים שבטוחים שהם מושלמים וזורקים הכל על הבת זוג

חשוב להיות עירניים

בהצלחה לכולנו

אם זה המצב שאנשים מתמודדים בלי סוף למרות שוואלה גם כרווק לא קל

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.

כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)

ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.

למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.

ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.

2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .

3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.

בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

על תקשורת או על מציאת חן.

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.

דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.

וודאי שצריכה להיות ציפייה, הערכה ותקשורת טובה בין בני הזוג.

השאלה היא באיזה רמה. אדם שמטבעו נוטה פחות להעריך לא צריך להעריץ בצורה מטורפת, כי זה לא הוא.

מצד שני, יש היבטים שניתן לעבוד עליהם כדי לשפר את מה שציינת, לדוגמה עבודה משותפת על תקשורת, פיתוח של עין טובה. אבל בסופו של זה מתחיל מהרצון הזוגי להקים בית חדש אחד עם השנייה.

ממש מסכימה עם זה ..

אני גם מאמינה בעבודה שהיא ביחד אבל עד גבול מסוים אם זה מכווץ אותי פחות .. אם זה תהליך של למידה , הכרת הרצונות אחד של השניה , הקשבה אז כן

אביר נאה על סוס לבן לא יהיה לעולם, במציאות.

האדם שמולך, כמו גם את מולו, תמיד יהיה עם פגמים מסוגים שונים. אפילו אם אלה פגמים רק בגלל שאני אוהב מגבת ישרה ולה לא אכפת.

השאלה היא האם האדם שמולנו זה אדם שאנחנו מאמינים שנוכל לפתור איתו קונפליקטים שיבואו.

וברור לי שאת תיעלבי ותתקפי וכו' אבל המשפט האחרון שלך על עצמך הוא משהו שמאוד מורגש באופן כללי מהפוסטים והתגובות שלך בהקשר של זוגיות: את רוצה לשנות את האחר או לא לפגוש אותו בכלל. או שהוא מתיישר או שהוא מחוק. יש הרבה נוקשות בסיפור שלך.

זה טוב? זה רע? זה לא נורא? לא יודע, זו עובדה.

כי לפי מה שאתה רושם כן

אני מדברת על אנשים שלא הרגשתי שיש עומק רגשי אם זה בשיח איתם .. אין את המעבר .

כמו שיש אנשים שנתקעים על מציאת חן / כימיה מראה .. לי חשוב שיהיה הבנה .. שיח שזה כן יבוא בעומק רגשי מסוים

לא צריך להתחתן עם כל אחד. צריך להתחתן עם אחד מתאים , כדאי שנקודות ההשקה יהיו דומות. בפועל- עבודה וקניות מבוססות על רצונות ומחשבות עמוקות, זה לא סותר העמקת קשר חברי שמגלה זוויות נוספות אחד על השני... 

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:39

אהבת אמת.  

כשבבסיס אוהבים באמת ויש עין טובה אחד על השני (על נקודה טובה תמידית, מציאת חן שלא משתנית עם הזמן!) ואנחנו יחד ושותפים נאמנים אחד לשני,  יותר קל להתמודד עם מאורעות החיים שלא תמיד פשוטים וקלים (כל זוג יש לו את העניינים שלו להתמודד, החכמה היא לנהל את ההתמודדות כך שהיא תהיה קלה לעבודה כמה שאפשר)

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת

ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳