"ראוי ונכון כבר בליל ל"ג בעומר להדליק נר יפה ומכובד (ואם ישנה אפשרות, טוב להדליק נר עם שמן זית)לכבוד התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי ולומר בפה מלא בשעת ההדלקה: "הריני מדליקה נר זה לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, זכותו תגן עלי ועל כל בני ביתי ועל כל עם ישראל אמן כן יהי רצון".

-בכלל: בכל יום שיש בו הילולה של צדיק כלשהו, טוב לנהוג להדליק נר לכבודו. כך היה מנהגו של ערטת ראשנו הבבא סאלי זיע"א, להזכיר בכל יום את שמותיהם של הצדיקים שיש להם הילולא באותו היום, ולהדליק נר לכבודם.
ורגיל היה הבבא סאלי לומר שכשמדליקים נר לכבודו של הצדיק נשמתו מאירה על גבי שלהבת הנר ומביא ברכה לבית. אם היו לנו עיניים טהורות היינו זוכים לראות את דמותו של הצדיק שלכבודו הודלק הנר יושבת על גבי השלהבת. כל צדיק שמדליקים לכבודו נר ביום ההילולתו, נעשה מליץ יושר בעד כלל בני הבית שבו הודלק הנר ומגן בעדם אלף המגן."

(מתוך ספר "אמרי נועם-מועדים"- הרב יורם אברג'יל זצ"ל)

@האטורי האנזו   @סוג'וק  @לב אוהב @כהנא צדק!!!

*סגולה חזקה בדוקה ומנוסה, פעם אחת בשנה, מזקני המקובלים הקדמונים*.

להדליק שבע נרות כנגד שבע הספירות ולכבוד רבי שמעון בר יוחאי זיע''א, ולבקש רק בקשה אחת בלבד ולהתפלל לה' בזכות רשב''י הק', ובודאי שרואים נס ופלא, והרבה עשו כך בכל שנה וראו ניסים ונפלאות. מסדרים את הנרות לפי סדר עמידת הספירות, ומדליקים את הנר הראשון, ולפני ההדלקה אומרים *''הרני מדליק נר זה כנגד ספירת החסד ולכבוד נשמת אדונינו הקדוש רבי שמעון בר יוחאי זכותו תגן עלינו אמן''*, ואח''כ נר של ספירת הגבורה ואומרים אותו הנוסח, ואח''כ את שאר הנרות לפי הסדר, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. ובכל נר לומר אותו הנוסח, ולאחר שכל הנרות דולקים יתפלל ויבקש בקשתו בתחנונים

אשרייך הודעה

לג בעומר הוד שבהוד...

הודאה והודיה

אהבתי את רעיון השבע. טוב לשבע צ'אקרות שבתוכנו

החוויה שהכי ריגשה אותי שם זה בסליחות (מי שלא היה וזמן.. שווה את הנסיעה)

אנשים מגיעים מכל הסוגים והמגזרים וצועקים לה' "ה' ה' אל רחום וחנון" וכמובן כשקוראים את: "ענינו בזכותה דבר יוחאי" דופקים וצועקים... 

מי שמגיע מומלץ לרדת קצת גם ליער להתבודד וללכת לקיברי צדיקים נוספים.. בהצלחה!!!

כן סליחות שם זה משהו, להתבודד שם בזריחה זאת בכלל אטרקציה.

נראה לי שכל השנה שם זה מיוחד, יש משהו במקום הזה ובאוירה הכללית.

רבי שמעון בן יוחאי אומר: אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות, ואיזה? זה תלמיד חכם הפורש מן התורה.

אמר לי מו"ר הרב יצחק כדורי זצוק”ל:

כאשר תלך על קבר הרשב”י זיע”א, אם תרצה שתקובל תפילתך,

בראש ובראשונה תקרא “אדרא רבא” ו”אדרא זוטא”, ואם אין זמן “אדרא זוטא”.

וכאשר תקרא האדרות, אתה גורם געגועים גדולים בעולמות העליונים,

ויש יחוד גדול על ידי זה, ואז מה שתבקש יענו לך מן השמים.

(מהרה”ג המקובל רבי בניהו שמואלי שליט”א שאמר לו הרב כדורי זיע”א)

@דעתן מתחיל

זוהר?

תודה.!

אבל אני אישית מתקשה להתחבר לרעיון אם כי אני עושה זאת, לא הכל אני מבין בחוק לישראל.

ואני לא אדווח על ההודעה שלי כי @ימ"ל הוא שחצן מתנשא שמנסה לחנך אותי לא להגיב כשאני עייף ודווקא לא עורך את ההודעות שלי.

שכחת להוסיף את הטרחנות על חטא העגל בימי משה והעגלים בימי ירבעם בן נבט ונחש הנחושת והדיוק של החתם סןפר מאיסור במות והציטוט של רשב"י אודות פני אלהים וכו'

ונוסיף בקצרה שעם ישראל מינקות סופג את הסלידה מעבודה זרה לכן גם אם נראה שהם מתפללים חלילה לרשב"י או לרבי מאיר הרי שהם בוודאי לא מתכוונים לזה ואין בכך בעיה, יש יותר בעיה בלהטריח את עמך בית ישראל שמנהג ישראל קדושים נראה כע"ז, איסור במות והגשמת האלוה ח"ו, הנח להם לישראל ולך לבית המדרש (האמיתי) במקום לעצבן אותי כאן.

מתפללים לה' בזכות הצדיק.

זה נקרא אמונת חכמים. שנזכה.

אז מה צריך לעשות? 

דף ראשון

https://images.spot.im/image/upload/q_70,fl_lossy,dpr_3,c_limit/v200/cf6e88b0af3844e58ea9bce3bfede6db

דף שני

https://images.spot.im/image/upload/q_70,fl_lossy,dpr_3,c_limit/v200/b51aa2c0a71800f81a4969ff8bd0be06

13 תיקונים להורדת שפע

סגולה גדולה לכל הישועות מהתנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי זיע"א - סדר י"ג תיקונים של הזוהר הקדוש- להמשכת שפע ברכה והצלחה וביטול כל גזרי דינין - כי לה' המלוכה

אגב, כל הסגולות זה לא רק לל"ג

רובא דרובא לא  שייכים כלל להבלים הנזכרים

רשב"י אותיות "בשרי" בחינת "מבשרי אחזה א-לוה"

קברו , מקום בשרו של רשבי זכה לשיא הפופלריות כיוון שגופו הגיע לזיכוך וקדושה יחד עם נשמתו הטהורה

רשב"י בזוהר וירא:

"בֹּא רְאֵה, הֲרֵי נִשְׁמַת הָאָדָם אֵין הוּא [אין] מִי שֶׁיָּכוֹל לָדַעַת אוֹתָהּ, אֶלָּא עַל יְדֵי אֶבְרֵי הַגּוּף, וְהֵם הַדְּרָגוֹת שֶׁעוֹשׂוֹת אֻמָּנוּת הַנְּשָׁמָה. מִשּׁוּם כָּךְ נוֹדָע וְלֹא נוֹדָע. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹדָע וְלֹא נוֹדָע"

הזוהר בראשית קיח:

"אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁאֵין רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה כָּל כָּךְ לָעוֹלָם, וּכְשֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲפִלּוּ תִינוֹקוֹת שֶׁל הָעוֹלָם עֲתִידִים לִמְצֹא נִסְתָּרוֹת שֶׁל חָכְמָה וְלָדַעַת בּוֹ קִצִּים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּבְאוֹתוֹ זְמַן יִתְגַּלֶּה לַכֹּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (צפניה ג) כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים וְגוֹ'. מַה זֶּה אָז? בִּזְמַן שֶׁתָּקוּם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִן הֶעָפָר וְיָקִים אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד"

השתלשלות תורת הנסתר
בתהלים מתואר מעמד הר סיני ושם כתוב "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם", הכוונה למשה רבנו שעלה לקבל תורה והיה כ"שבי" במרום. רמזו דורשי רשומות ששמו של רשב"י – ניצוץ נשמת משה, רמוז כאן בראשי התיבות של שמו במילה שב"י- שמעון בן יוחאי.
אור החיים הקדוש פירש עפ"י הפסוק "ישן מפני חדש תוציאו" שכאשר מגיעה תקופה חדשה צריך ללמוד אותה עפ"י הישן והרב קוק מסביר שהתגלות סתרי תורה זה בכל הצורות הראויות להתגלות, בשפה העונה לצרכי הדור, לדעת מהם ההשלכות הרוחניות הפנימיות של הדור.
חכמת הנסתר עברה כמה 'גלגולים' נכבדים אצל גדולי ישראל, מאז משה רבנו ורשב"י, ולבשה צורות של אסכולות לימודיות אשר מתבטאות בשלושה עיקריות שהן גם המצויות ומתפתחות:
א. תורת הקבלה של האריז"ל - ר' יצחק בן שלמה שגם ראשי תיבות שמו רמוזים במילה שב"י למפרע- כמפרש חכמת הנסתר. חכמת הקבלה הספרדית התפתחה במקביל לפילוסופיה.
ב. תורת החסידות - הבעש"ט מייסד תנועת החסידות ההוגה מחדש את חכמת הנסתר בשפת עם ונפש ישראלית בזמן שבעולם מתפתחת תורת הנפש והספרות. ר' ישראל בן שרה – ר"ת שב"י. הפעם דווקא בשם האם, מצד הנפש הישראלית היותר פרטית, הרמוזה בשמו ושם אמו.
ג. תורת הגאולה שבראשה הראי"ה קוק זצ"ל – ר' אברהם יצחק בן שלמה זלמן. בזמן שישראל חוזרים לארצם באתחלתא דגאולה והעולם עובר לחשיבה קולקטיבית – השייכות לכלל, מדינות ומלחמות, הוגה הרב קוק את משנתו המפוארת מתוך כל נבכי חכמת הנסתר, כפי שהעיד עליו בעל ה'לשם שבו ואחלמה' הרב שלמה אלישוב זצ"ל , שהרב קוק היה בקיא בכל שבילי הנסתר השונים ו'כל רז לא אניס ליה'. חדי העין אולי כבר הבחינו שגם בשמו של הרב קוק רמוז שב"י, והפעם בפנימיות השם הישראלי... 

שכוחך הודעה צדייקס

אגב , גם לרש"י יש שב"י, ר' שלמה בן יצחק. אינו שייך לתורת הנסתר אך לסתרי תורת הנגלה

ואוסיף: הדברים כתובים בקדמונים, (כמובן חוץ מעל מרן הרב זצ"ל) ואינם "ווארט" בעלמא, (למקרה שהיה מי שהבין כך, כי לא הדגשת)

אינני זוכר כעת היכן, אבל מבואר שם שזהו עניין שבי - שנשמות אלו הינן גבוהות כ"כ ולא נועדו לרדת לכאן, אך מרע"ה "שבה" אותם ופעל שנזכה שיירדו!

את הרמז על הרב לא שמעתי עד היום, ונהנתי מאוד לראות, שכוייח!

תפסי מישהו ברחוב ותטעיני אותו ברעיון. (:

הקדמונים שידכו בין ל"ג בעומר לפורים בכך שהם חלים באותו יום בשבוע

וכינו אותם פל"ג

יש לכם כיוונים למהות המשותפת?

(כבר יש כיוון בכותרת...)

פסח ליל הסדר

בליל פסח היתה מכת בכורות. 

ובכור זה ראשון 

וראשון זה דעת כ״ש- ראשית חכמה

ובליל פסח ה׳ השמיד את בכורות מצרים, כלומר, השמיד את דעת 

הסטרא אחרא

היינו, חכמת הטבע והמקרה

וכשזה נופל זה קם

כלומר- כשנופלת הדעת של הסט״א, קמה ועולה דעת האמונה והקדושה

לכן בליל פסח אפשר לזכות לדעת 

אמיתית ולאמונה שלימה ויש הארת הרצון גדולה מאד

כי מתבטל הטבע ומתחזקת האמונה בהשגחה פרטית

שזה גאולה. 

כי מי שיש לו דעת לא חסר כלום 

כ״ש- דעת חסרת מה קנית?

דעת קנית מה חסרת?

שנזכה בע״ה

פסח

כדאי לדעת במה אנו זוכים בליל הסדר 

ישנן שלוש דרגות- בינה חכמה וכתר. 

הראשונה- 

בינה

נקראת גם אמא ונשמה

השניה-

חכמה

נקראת גם אבא וחיה

השלישית-

כתר

נקרא גם סבא דסבין ויחידה

----------

הבינה מאירה אך ורק בלילה והחכמה אך ורק ביום. 

בליל שבת ובליל יום טוב יש הרגשה נעימה, למה? כי מאירה על האדם הבינה. הארה מהנשמה

ואילו ביום השבת ויום טוב מקבלים הארה של החכמה. הארה מהחיה. 

וישנו רק לילה אחד בשנה שבו החכמה מאירה גם בלילה

ומקבלים הארה גם מהבינה וגם מהחכמה ביחד. וזה קורה בליל הסדר. לכן ההרגשה הטובה לאכול מצה ולשתות יין ולהתענג על הנועם הזה

--------

שלוש אהבות

אומר הרבי מקומרנא- ישנם שלוש אהבות שבקדושה- אהבת התורה, אהבת ה' ואהבת ישראל.

הארה מהבינה- ע״י זוכה האדם לאהבת התורה

פתאום האדם מרגיש שבא לו ללמוד, מחפש חבר שילמד איתו וכו זה הארה מהבינה

הארה מהחכמה- ע״י זוכים לאהבת ה׳ 

פתאום אדם מרגיש שבא לו לחבק את ה׳ להתבודד וכו זה כי קיבלת הארה מהחכמה. 

הארה מהכתר- ע"י זוכים לאהבת ישראל.

סיכום- אז יש לנו בינה שמסוגלת להשפיע עלינו אהבת התורה. וחכמה שמשפיעה אהבת השם. 

אז מתי זה קורה כל זה?

שתי האהבות האלו- הבינה והחכמה, מאירות בליל הסדר. 

וזה ״לילה כיום יאיר״ שנאמר על ליל הסדר כי ההארה של החכמה היא רק ביום ולא בלילה חוץ מהלילה הזה. וכיון שהחכמה מאירה בלילה היא הופכת אותו ליום.

--------

שתי המצוות העיקריות בסדר הם 

שתיית היין- זה הזמן שמאירה ביותר הבינה. ע״י זה זוכים לאהבת התורה- לבינה

ואכילת המצות- זה הזמן של החכמה- ע״י זה זוכים לאהבת השם- לחכמה

אז בשתיית היין נכוון לקבל אהבת התורה ובאכילת המצות- אהבת ה׳ 

ונבקש על זה וגם שזה בע״ה לא יעזוב אותנו בכל השנה

----------

והאהבה השלישית- שהיא יותר גדולה מאהבת התורה ואהבת ה', 

היא ״אהבת ישראל״- הארה מהכתר. 

ולה זוכים בשבועות, אחרי שהכנו עצמינו בספירת העומר

וזה ״ויחן שם העם בלב אחד״ שהיה בשבועות. כי זכו לאהבת ישראל לכן- בלב אחד

ולזה  זוכים ע״י המקווה של שבועות שהוא מקווה של שער החמישים. מקווה מהכתר.

בשם האר״י, הבעש״ט והרבי מקומרנא. מפי הרב עופר ארז

ולהכל זוכים ע״י התקרבות לצדיק,

ומההארות האלו נשאר לנו רשימו, רושם, לכל השנה ולנו נשאר רק להיות בשמחה שזכינו להתקרב לרבי שכזה

נ נח נחמ נחמן מאומן

אומר הזוהר לגבי מסוגלות של התפילה

באדר ניסן אייר סיון, בחצי הראשון של החודש, בימים אגדו, בחצי השני של הלילה

ל"ג בעומר:

יש 3 דרגות עליונות - בינה חכמה וכתר

הבינה נקראת אמא החכמה נקראת אבא והכתר נקרא סבא דסבין.

הבינה מאירה רק בלילי שבתות וימים טובים (מאירה רק בלילה), וזה מה שמרגישים הרגשה טובה בליל שבת ובליל יום טוב.

לעומת הבינה, החכמה מאירה רק ביום.

כשהיינו במצרים איך נגאלנו? הקב"ה האיר אור עצום וע"י זה הסטרא אחרא (פרעה) לא יכלה לסבול את האור הזה ולכן אמרה תצאו מכאן. אומר הארי הקדוש שהאור הזה האיר רק ל24 שעות. האור הזה זה האורות שמרגישים למשל בתחילת התשובה – אור גדול ונעים עד שהאדם אומר לחברו שהיצר הרע שלו הוא נחלת העבר.

אבל יש לילה אחד בכל השנה שהחכמה מאירה גם בלילה שזה בליל הסדר, וזה מה שכתוב "לילה כיום יאיר" שזה ליל הסדר. ומה נפקמינא מהאור הזה? הבינה זה אהבת התורה והחכמה זה אהבת השם.

בליל שבת ויום טוב אפשר לזכות לאהבת התורה וביום לאהבת השם יתברך.

בליל הסדר שתיהן מאירות, ומתי? בליל הסדר יש שתי מצוות עיקריות: אכילת מצה ושתיית ארבע הכוסות. באכילת המצה מאירה הבינה וכדאי לכוון לזכות לאהבת התורה. ובשתיית ארבע הכוסות מאירה החכמה ולכוון לזכות לאהבת השם יתברך.

במצרים, האיר אור גדול וע"י זה יצאנו ממצרים, אבל אומר רבי נתן האור הזה זה לא האור שלכם, האור הזה זה אור של צדיקים, קיבלת אור של צדיקים. לא עבדת על האור הזה.

האור הזה האיר ל-24 שעות ואז נהיה חושך ומתחילה ספירת העומר שהיא כנגד לילה. בספירת העומר אנחנו נעבוד על האור שלנו, כל אחד לפי עבודתו – ובשבועות נזכה לקבל את האור הזה שהוא יהיה שלנו.

למה ל"ג בעומר הוא יום כזה גדול?

ל"ג בעומר הוא יום גדול עוד לפני רשב"י, שביום הזה הפסיקו למות תלמידי רבי עקיבא. ואז רשב"י היה עוד ביניהם.

ספירת העומר היא בחינת לילה ולכן אלו ימי דין. לילה=דין.

אומרים חז"ל: 3 משמרות הווי הלילה.

משמרה ראשונה – חמור נוער. משמרה שניה – כלבים נובחים. משמרה שלישית – תינוק בוכה ואישה משוחחת עם בעלה.

מתי מתחיל האור בעולם? בתחילת המשמרה השלישית, כבר אז מתחיל התנוצצות האור. עדיין יש חושך בעולם ולא רואים כלום אבל התחיל התנוצצות האור. יש כל מיני סוגי חלוקה לימי ספירת העומר, למשל לשבע שבתות וכו', ועוד חלוקה- אמרנו שספירת העומר היא בחינת לילה, ושלוש משמרות הווי הלילה, אז בספירת העומר כל משמרה מתחלקת ל-16 יום. ואם כך, אז אחרי 32 יום אז מתחיל התנוצצות האור בעולם, אחרי שני שליש וזה יוצא בל"ג בעומר.

למה ל"ג בעומר הוא יום כזה גדול?

אומרים חז"ל שהמן ירד במשך 40 שנה. ממתי התחיל לרדת? בט"ו בניסן יצאנו ממצרים. שזה פסח ליל הסדר. ובט"ו באייר התחיל לרדת המן. מה אכלנו במשך חודש? מצות- עוגות שהוצאנו ממצרים. עדיין היינו מחוברים למצרים בחבל הטבור בחוכמות הטבע ע"י האכילה, כידוע שלא קשה להוציא את ישראל ממצרים, אלא להוציא את מצרים מישראל. ולבנ"י לא הייתה עדיין אמונה חזקה ושאלו "מה נאכל"? כ"ש בתהלים- ויוסיפו עוד לחטא לו, למרות עליון בציה, וינסו אל בלבבם לשאול אוכל לנפשם, וידברו באלקים, אמרו- היוכל אל לערך שולחן במדבר? הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטופו, הגם לחם יוכל תת?

כמו שהיום שואלים- איך ה' יפרנס אותנו? האם ה' יכול לפרנס אותנו? כמו שכתוב בתהילים "היוכל אל לערוך שולחן במדבר?"

בכל אופן, בט"ו באייר התחיל לרדת המן בפעם הראשונה. בנ"י אמרו אולי זה מקרה. ביום השני שוב פעם ירד מן ועדיין אמרו אולי זה מקרה. ביום השלישי שירד המן הסתיימו שלושת ימי החזקה. שאם דבר נמשך שלושה ימים חזקה עליו שימשיך, ואז בנ"י קיבלו אמונה והאמינו שה' יכול לפרנס אותם גם במדבר.

מתי הסתיימו שלושת ימי החזקה? בח"י באייר שזה ל"ג בעומר. מכאן של"ג בעומר זה יום שמסוגל לאמונה ואפשר לזכות לאמונה בה' יתברך, ולבטל את חוכמות הטבע.

ישנה הקבלה בין יעקב אבינו לבין רשב"י 

אחרי שיעקב בורח ללבן ועובד אצלו, אומר לו ה' לעלות לארץ כנען ויעקב בורח מלבן.

לבן תופס אותו ויעקב מציב גל עד בינו לבין לבן. ואילו אצל עשו אנו רואים שיעקב לא רק שאינו בורח, אלא עוד שולח שליחים שיאמרו לעשו שהוא מגיע.  אומר המדרש- כמושך באזני כלב. הכלב ישן מה אתה מתגרה בו.

מה פשר ההתנהגות הזו?

אלא מעשה אבות סימן לבנים. יעקב אבינו רוצה ללמד אותנו שישנם צרות שבורחים מהם וישנם צרות שאל תברח מהם, תעמוד.

כשיעקב היה אצל לבן נקרא שמו יעקב, מלשון עקב, קטנות. כל זמן שאתה בחי' יעקב, קטן, מצומצם, תברח. אין לך מה להתעסק עם הסטרא. אך עם עשו נקרא ישראל, בחי' גדלות, אז אין לו מה לירא מעשו.

ואז יעקב מציב גל, הגל הזה הוא מחיצה בינו לבין הסט"א, בינינו לבין הסט"א, בינינו לבין חכמות הטבע וממילא אין לו יותר מה לפחד מעשיו.

למה ברח רשבי למערה?

בתחילה, היה רק רבי שמעון, כמו יעקב, בחינת עקב.

יש הבדל מהותי בין רשבי שלפני המערה ואחרי המערה. בכל המשנה נקרא רשבי בשם רבי שמעון ורק אחרי שיצא מהמערה נקרא רשבי- רבי שמעון בן יוחאי, מה ההבדל? רבי שמעון הכוונה היא לצדיק שיכול לתקן רק את עצמו, הוא צדיק לעצמו. אבל רשבי זה רבי שמעון בן יוחאי- כלומר שביטל את עצמו לגמרי עי הישיבה במערה והשיג מדרגה כזו עליונה, שהיה לו כח לתקן גם את אביו, גם את זרעו וגם את כל העולם כמ"ש- יכול אני לפטור את העולם מן הדין.

אז למה ברח רשבי למערה? אמר רבי יהודה <בר עילאי> כמה נאים מעשיהן של אומה זו- תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות, ורשב"י גינה. אמר- כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן- תקנו שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס.

גשרים שווקים מרחצאות- ר"ת גשם. רשב"י ראה שרומי הולכת לשטוף את כל העולם באפיקורסות, בגשמיות, בחכמות חיצוניות, אמר- אני חייב לברוח מכל זה, חייב לעשות מחיצה ביני לבינם. הגל שהציב יעקב בכדי לשים חוצץ בינו לבין הסט"א, היא המערה ששם רשבי בינו לבינה. אמרה הסט"א - אתה חושב שאתה יכול בלי גשמיות? כנס למערה נראה אותך אם אתה יכול לחיות בלי גשמיות. נכנס למערה, 13 שנים עם חרוב ומים כשגופו שקוע בחול. מה שאי אפשר לחיות ככה עפ"י טבע. וכך ביטל עצמו בתכלית הביטול עד שנהיה רבי שמעון בן יוחאי. בחינת גדלות, בחינת ישראל כנ"ל.

***** אחכ יצא מהמערה והיה גופו חרוך חתכים חתכים- שמע רבי פנחס חתנו, ויצא לקראתו.
הכניסו לבית המרחץ, והיה מטפל בבשרו. ראה שהיו בו סדקים בעורו, והיה בוכה, ונשרו דמעות עיניו וציערו אותו.
אמר לו: אוי לי שראיתיך בכך.
אמר לו: אשריך שראיתני בכך, שאלמלא לא ראיתני בכך, לא מצאת בי כך. מה מצא?!
בתחילה כאשר היה מקשה ר' שמעון בן יוחאי קושיה, היה מתרץ לו ר' פנחס בן יאיר שנים-עשר תירוצים.
לבסוף, כאשר היה מקשה רבי פנחס בן יאיר קושיה, היה מפרק לו רבי שמעון בן יוחאי עשרין וארבעה תירוצים.

אמר: הואיל והתרחש לי נס, אלך ואתקן דבר.
דכתיב: "ויבא יעקב שלם עיר שכם.. ויחן את פני העיר"
אמר רב: שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו

"ויחן את פני העיר"-  אמר רב: מטבע תיקן להם ; ושמואל אמר: שווקים תיקן להם ; ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם.- יעקב תיקן בשכם את כל עניין ההשחתה של רומי

יעקב עשה גל, מחיצה בינו לבין עשיו, אומר הארי הקדוש- גל זה אותיות ל"ג! לא בכל מקום אפשר לשחק כך עם אותיות אבל כאן באמת גל מרמז על לג בעומר.

לג בעומר זה אותו גל שהציב יעקב בינינו לבין הסט"א. וגם רשבי כשברח למערה עשה גל בינו ומי שמחובר אליו לבין הסטרא אחרא, מחיצה בין האמונה לבין חכמות הטבע והגשמיות של עשיו, של רומי!

אז איך אתה יכול להסתדר בלי הצדיק שמציב גל בינך לבין הסט"א? אז אל תיסע לרשבי בלג בעומר, נראה מה יציל אותך מהמבול של רומי.

למה תקופת ההשכלה התחילה באשכנז? כי שם אין זוהר על המדפים, אז אין גל שיפריד! תראה בטוניס, מרוקו, תימן כל האנשים הפשוטים גורסים זוהר, אין לו אפילו שס בבית אבל גורס זוהר. מתחברים לרשבי וזוכים לאמונה וניצולים מחכמת הטבע.

וממילא אם אתה מחובר לצדיק אז אין לך מה לחשוש מגוג ומגוג שזה עשיו כי יש גל. יש מחיצה מהגשמיות ומהחכמות החיצוניות. כמו שרשבי לאחר המערה לא ברח יותר. כי הזיכוך במערה הוא הוא הגל.

- שאלה- עדיף ללמוד, זה כבר חוכמות, ושום דבר זה לא טענה, מה נעשה שזו המציאות של עם ישראל, ולמה התעוררת פה על הפריצות הלא פה ברחוב יש לך יותר פריצות, מתחת לאף שלך יש פריצויות כאלה אז מה התעוררת פתאום לקדושה כל כך גדולה ביום לג בעומר, זה חשוד. אנחנו במצב רוחני חמור מי יציל אותנו.

כתוב באיזה מקום שאסור ללכת בלג בעומר לרשבי? זה בכלל לא שאלה של פוסקים. היה מקרה כזה שעשרה גדולים אמרו לא ללכת בגלל הפריצות, באותה שנה כולם הסתלקו.

למה מתו תלמידי רבי עקיבא?

לפני כן נקדים- למה מתו נדב ואביהו?

אומר אור החיים הקדוש- שהמעלה של נדב ואביהו היתה כל כך גדולה שאי אפשר לתאר, כי יש צדיקים שמתים במיתת נשיקה, שהנשיקה באה אליהם, השכינה יורדת אליהם והם מתדבקים בה. אבל נדב ואביהו מרוב צדקותם, עלו והתקרבו הם לנשיקה. והם הרגישו שהם מתים. וזה- וידבר ה' למשה אחרי מות שני בני אהרון בקרבתם לפני ה' וימותו.

הפגם של נדב ואביהו היה פגם דק מן הדק בגאווה. שאמרו מתי ימותו שני זקנים אלו. והגאווה היא זו שגרמה.

מי היו רבי עקיבא ותלמידיו?

חמשת מלכי מדין יצאו למלחמה על ישראל. כזבי בת צור שהיה מלך מדין, אמרה לאביה- שחוט אותם על ידי.

ואמר לה בתנאי שתלכי עם הגדול שבהם. כזבי הגיעה לזמרי בן סלוא והחטיאה אותו.

ויש להבין מה היתה הטעות של זמרי? זמרי רצה לתקן את כזבי בת צור ופגם בדק מן הדק, בגאווה.

כבר אתה יכול לתקן אנשים? ולמה לא תשאל את משה? יתכן שגם היתה כאן דחיקת השעה וכשהמנהיג עושה טעות הוא משפיע על העם לכן 24 אלף משבט שמעון פגמו גם הם בדק מן הדק, בגאווה. ולקחו מדיניות ופגמו בזה ומתו. אותם 24 אלף משבט שמעון הם גלגול של 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, וזמרי בן סלוא הוא גלגול של רבי עקיבא.

ההתחלה שלהם היתה ב24 אלף אנשי שכם ביחד עם שכם בן חמור שמלו ונהרגו ע"י שמעון ולוי ובאו בטענה לה'- עבדו עלינו, אנחנו מלנו ואנחנו רוצים להצטרף לעם ישראל. ובאו בגלגול של 24 אלף איש משבט שמעון וזמרי בן סלוא.

רבי עקיבא הבין מה באו לתקן ולכן אמר- ואהבת לרעך כמוך. מספיק עם הגאווה. כמובן שהכל היה דק מן הדק כי ידוע שהיתה ביניהם אהבה ולמשל שישנו שישה בשמיכה אחת.

אבל הם שוב חזרו ונפלו בעניין הגאווה

.

פעם קרה שר' עקיבא הקניט את טורנוסרופוס הרשע בפני השליטים הרומאים והוא התלונן בפני אשתו והיא הציעה לו שיכשיל את ר' עקיבא על ידה. ניסתה ולא הצליחה. כשבאה אל ר' עקיבא, הוא ירק, צחק ובכה. כששאלה אותו לפשר דבריו, אמר לה- על שניים אני אענה לך ועל אחת לא. ירק, שכן היא באה מטיפה סרוחה של רומי. בכה, על כך שכל היופי שלה עתיד ליבול באדמה. ועל מה שצחק, לא ענה לה, שכן הסיבה הייתה, שתינשא לו בעתיד. כששמעה, יחס כל-כך משונה לחיים ממה שהיא הכירה, וראתה אדם עם כזאת חכמה אדירה, הרגישה צורך להתגייר, ולאחר שהתגיירה החליטה להינשא לר' עקיבא. אותה אשת טורנוסרופוס הרשע היא גלגול של כזבי בת צור. ואז תיקן אותה ר"ע מבלי לדחוק את השעה.

זוכים ע"י ענווה

(הוקלד מפרשת אמור- רשבי ענוה)

אמרנו שבוע שעבר שאחד מן החלוקות שאפשר לחלק את הספירה זה לשלושה חלקים, כי כל הספירה כולה נחשבת כמו לילה אחד ארוך כנ"ל. לילה אחד ארוך, בליל הסדר מאיר אור גדול, בליל יציאת מצרים ומלמחרת זה מתחיל לשקוע ויורד החושך, מתי יתחיל האור מחדש, משבועות, ותורה אור, התורה נקראת אור.

ומתייחסים לכל הספירה כולה ללילה אחד ארוך, ואנחנו יודעים שכמו שהלילה בגשמיות מתחלק לשלושה חלקים, שלוש משמרות הווי הלילה, גם את הספירה מחלקים לשלוש משמרות, לשלושה חלקים, ז"א לוקחים את הספירה שהיא 49 יום ואם אנחנו מחלקים לשלוש יוצא שכל חלק זה 16יום, אז עד לג בעומר עברנו 32 יום, שני שליש מהספירה, לג בעומר זה תחנה ומאחרי לג בעומר עד שבועות יש 16 יום, היינו נשאר לנו המשמרה האחרונה של הספירה.

וכמו שבלילה במשמרה האחרונה כבר בתחילתה מתחילים להרגיש התנוצצות של האור, אותו דבר מלג בעומר כבר מתחילים להרגיש התנוצצות של מתן תורה.

רבינו מביא בסיפורי מעשיות, במעשה משבעה קבצנים על העניין של המועט המחזיק את המרובה-

פעם אחת היו כת אחת שהיו חוקרים, באשר שכל חיה יש לה צל מיוחד שבזה הצל דייקא היא רוצה לנוח וכן יש צל מיוחד לכל חיה וחיה, כי כל חיה וחיה בוחרת לה איזה צל ובאותו הצל דייקא היא רוצה לשכון, וכן יש לכל עוף ועוף ענף מיוחד שבאותו ענף דייקא הוא רוצה לשכון, על כן חקרו אם יכולים למצוא אילן כזה אשר בצילו ישכנו כל החיות, שכל החיות בוחרים ויתרצו לשכון בצל אותו האילן, ועל ענפיו של אותו האילן ישכנו כל ציפורי שמיא.

חקרו שנמצא אילן כזה אבל לא ידעו לאיזה כיוון ללכת וחקרו לאיזה צד צריכים לילך לבוא לאותו האילן, נפל ביניהם מחלוקת, זה אומר לפה וזה אומר לפה.

בא חכם אחד ואמר להם, עד שאתם חוקרים מאיזה צד לילך לאילן חיקרו מתחילה מי ומי האנשים שראויים לבוא אל אותו האילן, כי אל אותו האילן לאו כל אדם יכול לבוא אצלו כי אם מי שיש לו המידות של האילן.

מה זה המידות של האילן? כי זה האילן יש לו שלושה שורשים. שורש אחד- הוא האמונה, שני- היראה, שלישי- הענווה.

שלושת השורשים האלה הם שלושה חלקי הספירה, יוצא שהשורש האחרון של האילן זה כנגד הימים שאחרי לג בעומר. ז"א העבודה שצריכים לעשות אחרי לג בעומר היא ענווה. אתה רוצה מתן תורה? ענווה.

בסדר אז מאחרי לג בעומר הנני מכריז בזאת שאני ענו מכל האדם אשר על פני האדמה. לא, אי אפשר להיות ענווים. אומר רבינו בתורה קצז- דע שלשון הרע של העולם מזיק ופוגם את הענווה, שע"י לשון הרע שהעולם מדברים, ע"י זה הפגם אי אפשר לצדיקים להיות ענווים. לא למדבר לשון הרע, תדע לך עצם העובדה שכרגע בעולם מדברים לשון הרע לא יכולים להיות ענווים, זה פוגם את הענווה, צדיקים לא יכולים להיות ענווים.

ותיכף נבין למה. כי פגם לשון הרע מפריד בין ענווה לחכמה וע"י זה נפגם הענווה ואי אפשר להיות ענו, ואפילו אם יהיה ענו- הוא בלא חכמה. וזה ידוע שענווה בלא חכמה אינה כלום, כי בוודאי אינה זה מעלת הענווה להראות עצמו בכפיפת ראש בדרך שטות כאילו הוא ענו כי זה ענווה פסולה.

כלומר רק אם מחברים ענווה עם חכמה זה ענווה שלימה. הלשון הרע שמדברים בעולם גורם לפירוד בין הענווה לחכמה ואי אפשר להיות ענו, לא מדברים על בנאדם שמדבר לשון הרע, זה אין לו שייכות בכלל זה גסות הרוח, עצם זה שמדברים לשון הרע זה משפיע, אתה יודע כמה לשון הרע מדברים עכשיו בעולם? תפתח את הרדיו ותראה כמה לשון הרע, מחקו את כולם. תראה את העיתונאים, החליטו שההוא אשם- קוטלים.

לך תשב באיזה מקום ותקשיב לשיחה של אנשים, תראה כמה לשון הרע מדברים, אתה לא מאמין. אז מה, אבדה תקוותינו? אומר רבינו לא אבדה תקוותינו. – ועיקר הענווה כשהיא בחכמה וע"י פגם לשון הרע נעשה פירוד בין ענווה לחכמה וע"י זה אי אפשר להיות ענו, אבל כל זה מדבר על כווולם חוץ ממשה. כי משה, אפילו ידברו בלי סוף לשון הרע, לא פוגמים בענווה שלו. ונראה הוכחה מהכתוב-

וזה היה מעלת משה רבינו ע"ה ששבחה התורה אותו שהיה ככ גדול במעלת הענווה עד שאפילו לשון הרע לא הזיק לענווה שלו, והראיה כמ"ש ותדבר מרים ואהרן במשה, והאיש משה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה- למה פה התורה החליטה להגיד לנו שמשה היה ענו.. אם היו שואלים אותי הייתי שם את זה בסנה, למה דווקא בעניין של אהרן ומרים שמדברים על משה פה התורה מעידה, כי התורה אומרת תדע לך שאפילו שהיה כאן לשון הרע זה לא פגם את הענווה של משה. אז כנראה יש כמה אלפי משה בדור הזה, יכול להיות. אז שיקומו ויגידו את זה.

ולכן מוכרחים, אם תרצה ואם לא תרצה, לחפש את נשמת משה כי רק דרכה תוכל לקבל ענווה, אם לא, אין לך את כל המשמרה האחרונה של הספירה.

איך תגיע לאילן? האילן- התורה יש לה שלושה שורשים, יש לה שורש אמונה- נגיד שאמונה יש לכל יהודי, לא מושלמת אבל יש. יראה, לא בטוח- כי אני לא מפחד מכלום, אם היית מפחד לא היית עושה עבירות, אבל בסדר נוותר לך. ענווה- ודאי אתה לא יכול להשיג אלא אם תתחבר לנשמת משה. במקרה הזה- רשבי. רשבי זה נשמת משה, שמו לנו אותו בתוך הספירה ושמו לנו אותו לפני שעוברים למשמרה השלישית כי החיבור הזה לרשבי נותן לבנאדם איזה שפלות, כי גם אם אני לא יכול להיות ענו כי מה אני אעשה שהעולם מלא בלשון הרע וזה מזיק לי כי אני לא צריך לשמוע באזניים כדי שזה יזיק לי, על זה בכלל לא מדברים, אם שמענו לשון הרע זה בכלל גומר אותנו. אלא עצם העובדה שיש אויר לשון הרע בעולם זה כבר משפיע אז כבר אי אפשר להיות ענו אז איך אני אעבור למשמרה השלישית? לא יכול. כי משה רבינו ביטל את היישות שלו לחלוטין, וגם הרשבי ביטל את היישות שלו לחלוטין, בוא תתאר לעצמך בנאדם בתוך מערה עם עפר עד לפה, אוכל חרובים ושותה מים, ביטול לחלוטין.

ואם בתחילה אחרי 12 שנה יצא והיה לו קצת איזה ריבוי אור, אמר לו ה' כנס חזרה לעוד שנה, אתה תצמצם את עצמך ותבטל עצמך בתכלית הביטול, אתה לא שורף אף אחד ואתה לא עושה שום דבר, די עם לשרוף אנשים, די. וזה צמצום כזה שאי אפשר לתאר מה זה. אחרי זה כל הסיפור שראה אותו רבי פנחס בן יאיר כמו שמוזכר למעלה. אין מה לעשות, מוכרחים צדיק כדי לקבל ענווה. רבינו אומר בתורה עט- ענווה זה סימן שבנאדם מקורב לצדיק, אם יש לו גאוה זה סימן שהוא לא מקורב לצדיק.

אז אם אנחנו חוזרים בחזרה לסיפור- בא החכם ואומר להם, ודווקא החכם אומר להם את זה כי אמרנו שענווה זה שילוב של ענווה עם חכמה. אומר להם- האילן הזה יש לו שלושה שורשים, אמונה, יראה וענוות, ורק אחרי שיש כל זה אז אפשר לזכות ל'אמת' שהוא גוף האילן. שהתורה נקראת תורת אמת.

ולכן צריכים להתנתק מהסט"א בלג בעומר, לתת גל. מה ההתנתקות? כמו שהסברנו שההתנתקות היא שאנחנו מבינים שה' מפרנס אותנו וכוחי ועוצם ידי, ולא מצרים. פה התנתקנו, בלג בעומר הבנו שמן מהשמים ולא עוגות שהוצאנו ממצרים, התנתקנו מהלחם שהוצאנו ממצרים, לא מחוברים יותר לאוכל הזה של חכמות הטבע שהוצאנו ממצרים. ואם עושים את זה אפשר לזכות ל'אמת', אם לא בנאדם לא יכול להיות איש של אמת. אומרים חזל- כל הנצרך לבריות נשתנה פניו ככרום, בפשטות לך תפשוט יד ותראה כמה פעמים תתבייש.

יורד לו הדם, מסמיק כשהוא נצרך לבריות. אבל אומר רבינו בתורה סו מה זה נצרך לבריות ומה זה נקרא נשתנה פניו- כלומר נשתנה האמת שלו. מבקשי פניך-יעקב סלע. תתן אמת ליעקב. רואים שפנים זה אמת, כלומר מי שנצרך לבריות האמת שלו משתנה כמו זיקית, כל הזמן משחק משחקים לפי מה שהוא צריך- אותו אני צריך כי הוא הולך לתת לי אחרי השיעור 500 שקל, בוא נעשה לו פוזות שאני מה זה גאון. אותו אני לא צריך מי רואה אותו ממטר, זה מכבד אותי, נצרך לכבוד שלו, נצרך לבריות זה לא רק ממון אלא בכל דבר.

לכן צריכים את לג בעומר שמנתק אותנו מהמחשבה הזו, שמפסיק לתת לנו את ההרגשה הזו שאני נצרך לבריות, כדי שתוכל להגיע לגוף האילן שהוא אמת.

אחרי שהחכם אמר להם את זה פתאום הם ראו שלא כולם אוחזים במידות האלה, רק קצת מהם היו אוחזים במידות האלה, אז נשארו ביחד ועזרו אחד לשני עד שכולם זכו למידות האלה של האילן, דהיינו אמונה, יראה, ענווה ואז הם הבינו לאיפה הולכים, החליטו כולם ללכת לכיוון האילן, ידעו לאיזה צד. איך שהם מתחילים ללכת לכיוון האילן פתאום הם רואים מרחוק שאי אפשר בכלל להגיע לאילן, למה? הוא מעל המקום.

בתוך כך בא הקבצן ואומר להם- אני אקח אתכם לאילן, ז"א כל העבודה הזו זה הכל רק בכדי לתת לנו את הכיוון הנכון, אבל בשביל לזכות לתורה? אתה צריך עוד הפעם את הצדיק.

אז לסיכום-

הספירה כולה בכללותה- תמימות. שבע שבתות תמימות, לא תתחיל לעבוד קצת על התמימות, אין תורה. אשרי תמימי דרך- ההולכים בתורת ה'.

שלושת משמרות הספירה זה אמונה, יראה וענווה. אז אנחנו כבר לפני לג בעומר וכמעט לא נשאר כלום מהשני משמרות, אז בלג בעומר זו מן תחנה כזו שאם אדם יאמר לעצמו- רבשע עברה הספירה ולא עשיתי באמת הרבה אבל אני מתחרט אני מצטער, אני יודע שאני לא בסדר תעזור לי, אני אנצל את מה שכן נשאר ובפרט אני אנצל את היום הזה שנקרא יום לג בעומר, אני אסע לרשבי שהוא יכול להציב גל, שהוא יכול לנתק אותי מהסט"א הזו שאני מחובר אליה בחבל הטבור, לנתק אותי מהגשמיות הזו שאוכלת אותי לגמרי.

לג בעומר- זוכים למשמרה האחרונה- ענווה, והכל בכח הצדיק כמו שאמרנו כי אנחנו לא יכולים להיות ענווים.

ואחכ לקבל כיוון ולהתחיל לזוז לכיוון הזה של התורה, ואז יבוא הקבצן הזה שהוא בעל חטוטרות, גיבן, מוכן לשאת עול על עצמו, הגיע למציאות של ביטול לחלוטין של הגשמיות, זה בעל חטוטרות, ביטל לגמרי את גופו בתכלית הביטול שזה נקרא מועט המחזיק את המרובה, והוא יביא אותנו לתורה שהיא נחשבת מועט המחזיק את המרובה, תסתכל בחמישה חומשי תורה, מה יש בהם מבחינת כמות? כלום, וכמה ספרים נכתבו על חמישה חומשי תורה ועוד לא התחילו, מה זה החומש זה כלום מבחינת כמות, אין ספר בעולם שנכתב עליו כמו החומש וכל מה שכתבו על החומש, עוד לא נגעו בו בכלל. זה מועט המחזיק את המרובה.

על כל פסוק ופסוק 600000 פירושים. תגיד לי פשט אחד על כל פסוק בוא נראה אותך. וכל מה שנכתב זה עדיין כלום.

ואומרים חזל- כל התורה הבל היא ליד תורתו של משיח. הבל, נשימה. כל מה שעשו ואמרו וכתבו זה הבל, הכל נגמר לעומת תורתו של משיח.

הארי הקדוש, אתה חושב שמה שנשאר ממנו בעולם זה הארי הקדוש? אם הארי הקדוש היה נצרך לשבת ולכתוב את כל מה שהוא ידע הוא היה צריך לשבת על כל פסוק 80 שנה. תכפיל, ספור את הפסוקים ותראה כמה שנים היה צריך לחיות. הוא לא חי אותם, הוא סהכ חי 38 שנה, היו לו דרשות על כל פסוק וכל עניין בשביל לדרוש 80 שנה כי הוא היה מעל המקום, מעל הזמן, הוא קידש את עצמו כי הוא ביטל את החומר שלו ולכן הוא זכה למוח אלוקי, לא סתם קוראים לו הארי האלוקי, אותו דבר הרשבי- התנא האלוקי, אתה חשוב שסתם ככה מלבישים על כל אחד מה שמתחשק, מה פתאום, לא נגמר בכלל מה שהם ידעו, זה לא מתחיל בכלל, אנחנו לא מתארים לנו בכלל מה זה התורה, תורה כזו יש בה כח, יש בה עוצמה והיא יכולה להביא אותנו באמת לתכלית.

ה' יזכה אותנו.

כתר כל הכתרים

ואחרי שזכינו בע"ה לבינה ולחכמה, בשבועות בשעת השיא, שזה בטבילת המקווה של חצות לילה, זוכים להארה מהכתר שע"י זה זוכים לאהבת ישראל

שבועות

אומר הרש"ש- בטבילה בחצות זוכים ל 363 כתרים

שואל הבעשט מה ה׳ נותן לצדיק האמת על כך שמקרב את כל העולם אליו? 

מי נקרא איש? איש זה משה- 

כש״כ והאיש משה..

ולמה הוא זכה? 

כתוב- ככה יעשה ל'איש' אשר המלך חפץ ביקרו. 

הוא זכה לככה! 

מהו ככה? ככה- כתר כל הכתרים

וכנל מי שמחובר אליו.

וזה- אשרי העם ש'ככה' לו. 

לכן בטבילה ובהתבודדות בשבועות

לכוון שרבינו יתעבר בנו 

ונזכה להכל. 

והכתרים לפי הסדר הם: כתר אהבת התורה, כתר אהבת ה׳, כתר אהבת ישראל 

וכתר כל הכתרים שזה הצדיק שעל ידו זוכים להכל.

שבועות

אומר הארי הקדוש שעיקר העבודה בשבועות היא להיות ער כל הלילה.  

כמובן שעדיף שיעסוק בתורה והתבודדות אבל אפילו אם לא העיקר שיהיה ער. 

ומי שישאר ער זוכה להצלחה ולסיעתא דשמיא לכל השנה

שבועות-

תיקון שבועות- לא אומרים משניות בלילה הזה.

רבי לוי יצחק- כמו שמוחלים לחתן כל עוונותיו כך בשבועות.

לכן התפילות בלילה הזה פועלות מיד כי אין שום קטרוג

הרמב"ן- בשבועות- אין ביום הזה חלק ליצה"ר כלל

הזוהר- בשבועות, אדם שיישאר ער יהיה נרשם בספר הזכרונות של הקב"ה

האר"י- כל מי שיישאר ער ויעסוק בתורה ותפילה מובטח לו שישלים את שנתו

הפלא יועץ- אומר הזוהר אם אדם היה יודע מה נעשה בשמים בלילה הזה,

ואיזה שכר ושמחה תגיע אליו- בבני חיי ומזוני.

הזוהר- השכינה נכנסת בלילה לביהכנס ושורה על הראשים של לומדי התורה ועומדת על ראשינו ושמחה בנו כל הלילה וביום שאחרי היא לא עולה לבעלה אלא איתנו, לוקחת אותנו ביד ומעלה אותנו ביחד איתה. ואנו נקראים בני החופה.

והקבה שואל-מי אלה? ועונה- אלה הם שתיקנו אותי, שעזרו לי ומונה את כל המצוות שעשינו מליל הסדר.

ואז הקבה מברך אותנו ומעטר אותנו ומקבלים מהארת המוחין שקיבלה השכינה בייחוד.

והיו שמחים מאד בלילה הזה.

אומרת השכינה- הוא עמד בשבילי אני אעמוד בשבילו והקב"ה מברך אותנו ב70 ברכות

ועוד עיקר זה לטבול במקווה בשבועות אחרי חצות לילה. 

חצות ברסלב- 2:00 בלילה

שעת רצון גדולה מאד, אפשר להתבודד ולבקש בקשות

חצות הרבי מקומרנא- 

תמיד ב12 בלילה. בין קיץ בין חורף. כך שמי שנרדם יכול לטבול ולהתבודד מ 12

זה מהרב דוד בן נעים. ומלוקט מעוד כמה. 

ותתענג על המאמר הזה.. קנח עם קולה או סודה לימון.. וזה סוגר לך פינה עד אחרי שבועות. אתה לא צריך חוץ מזה כלום. אולי עוגת גבינה קטנה. אבל זהו!

זה מתומלל מתוך שיעור של הרב דוד בן נעים ומלוקט מעוד כמה שיעורים. 

הסוד השמור בהיסטוריה

סוד הזמן

[הזוהר בבראשית קיח:

"אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁאֵין רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה כָּל כָּךְ לָעוֹלָם, וּכְשֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲפִלּוּ תִינוֹקוֹת שֶׁל הָעוֹלָם עֲתִידִים לִמְצֹא נִסְתָּרוֹת שֶׁל חָכְמָה וְלָדַעַת בּוֹ קִצִּים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּבְאוֹתוֹ זְמַן יִתְגַּלֶּה לַכֹּל...]

חזל אומרים בגמרא בשם בית מדרשו של אליהו הנביא:

"תנא דבי אליהו ששת אלפי שנין הוי עלמא, שני אלפים תהו, שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח"

עפ"י הפסוק בתהלים "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" ידועה ההקבלה (הגיעה מהמקובלים... מופיעה ברמבן בפרשת בראשית ב, ג) הקבלה של ששת אלפי שנות העולם לששת ימי בראשית. כל אלף מששת אלפי שנות העולם מקביל ליום מימי בראשית (והאלף השביעי הוא עולם הבא "יום שכולו שבת ומנוחה" כנגד היום השביעי)

נתמקד באלפיים שנות תורה המקבילים ליום השלישי והרביעי לבריאה

ביום השלישי לבריאה יש שני שלבים:

שלב 1:

ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן. י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. 

שלב 2:

יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן. יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. יג וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי.

ביום הרביעי יש שני שלבים:

שלב 3:

יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים. טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן. טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם

שלב 4:

וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים. יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. יח וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. יט וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי.

אם כן 4 שלבים של הימים שלישי ורביעי לבריאה מסמלים ארבעה שלבי התפתחות בעולם שנוכל לזהות אותם גם באלפי שנות העולם בהקבלה, באלפיים שנות התורה.

נחלק את אלפיים שנות תורה לארבעה חלקים

כל חלק כ500 שנה, חצי אלף.

חצי ראשון של האלף השלישי זוהי תקופת האבות עד יציאת מצרים, קריעת ים סוף מתן תורה וכניסה לארץ

יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה.

המבול היה באלף השני המקביל ליום השני לבריאה שבו היתה הבדלה בין מים למים, בין המים המחיים המחכימים למים הזידונים הרשעים

נח חי עד  סוף האלף השני ואז בתחילת האלף השלישי ניקווים הצדיקים החכמים למקום אחד למשפחה אחת, לארץ ישראל: שם, עבר, אברהם, יצחק יעקב... נראת היבשה, היא ארץ ישראל, שנבחרת בתקופה הזאת למען המשפחה החדשה. המשפחה הזאת הולכת להשקות את העולם כולו ממאגר המים. המשפחה גודלת, נקרע הים ונראת היבשה - נכנסים לארץ ישראל.

מבחינת התפתחות התורה: "משה קיבל תורה מסיני". 

ועוברים לחצי השני של האלף השלישי

תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ...

500 שנה של התבססות בארץ ישראל בנחלות, פריחה ובניה, עד מלכות ומקדש בסוף האלף. שיא הפריחה

"טובה הארץ מאוד מאוד"... פעמיים "כי טוב"...

מבחינת התפתחות משפחת התורה: "ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים"

וכעת...

האלף הרביעי

הארה!

הַמָּאוֹר הַגָּדֹל

בחצי ראשון של האלף הרביעי, בית ראשון מאיר כחמה. מלכות בית דוד והשפעה אוניברסלית, נביאים ונבואה, השראת שכינה והארה אלוקית...

מבחינת התפתחות משפחת התורה: "וזקנים לנביאים". 

מגיעים לאמצע האלף הרביעי, ו... חורבן, שוקעת השמש. הסתרה (אסתר), לילה וחושך. נפסקה השראת שכינה וההארה הגלויה בעולם והחלה הארה חדשה. נסתרת.

הַמָּאוֹר הַקָּטֹן

כ500 שנה שבין פורים עד... חכמי הש"ס והזוהר של לג בעומר, המאירים בסוף האלף הרביעי.

וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. יח וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ...

"הדור קיבלוה בימי אחשורוש", תושב"ע מתפתחת,

מדינת החשמונאים הקטנה מאירה ותושבע מאירה כמאור הקטן בחושך , כשאין שכינה ונבואה וכו'

מבחינת התפתחות משפחת התורה: "ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה"... 

מענין! למרות שבדר"כ הלילה קודם ליום והלבנה לחמה, ביום הרביעי לבריאה, השמש נבראת קודם ולכן הלבנה התחילה להאיר בסוף היום הרביעי,

טרם הגלישה לאלף של הגלות, האלף של החיות...

רגע לפני סוף האלף מאירים רבי עקיבא ותלמידיו  ו... בר כוכב עם מדינונת קטנה כנגד "וְאֵת הַכּוֹכָבִים"...

---

פורים ולג בעומר = פל"ג = "חצי"...

חצי האלף, כ500 השנים שבין פורים , מרדכי ואסתר וכו', עד רשב"י וחבריו, הם בבחינת ההארה של הנסתר, של המאור הקטון. הלבנה שמאירה בחושך. גילוי ההסתר והנסתר. אסתר, נסתר, מגילה, לגימה, גילוי, לג...

אמנם בהקבלה הזאת השלב הרביעי מקביל להארה בתוך החושך, אך ההארה שמתוך החושך מאירה יותר מהארה מתוך הארה, ובתהליך של כל ה6000 שנה ניתן לומר שהמפנה מימי אסתר, מחצי זמן ההיסטוריה, לקראת סוף האלף הרביעי, הוא מפנה של "סוף הניסים" הגלויים ותחילת גילוי של אלוקות בתוך העולם הארצי , בתוך הטבע  ובתוך הגויים ובתוך הגוף הקדוש, מהלך שהמשיך וממשיך בעוצמה עד לגאולה שלמה בדרכי הטבע "אראנו נפלאות" נסתרות

את כל זה העלית כל הכתב מאתמול להיום? יש לי זכויות כלשהן על העידוד? (:

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

הכי מצחיק / עצוב:

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?

נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.

אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?

הזיה. 

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?

איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

בס"ד

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.

אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.

עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.

אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.

התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?

אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.

וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.

אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש. 

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

הייתי במקרה שם

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה