"ראוי ונכון כבר בליל ל"ג בעומר להדליק נר יפה ומכובד (ואם ישנה אפשרות, טוב להדליק נר עם שמן זית)לכבוד התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי ולומר בפה מלא בשעת ההדלקה: "הריני מדליקה נר זה לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, זכותו תגן עלי ועל כל בני ביתי ועל כל עם ישראל אמן כן יהי רצון".

-בכלל: בכל יום שיש בו הילולה של צדיק כלשהו, טוב לנהוג להדליק נר לכבודו. כך היה מנהגו של ערטת ראשנו הבבא סאלי זיע"א, להזכיר בכל יום את שמותיהם של הצדיקים שיש להם הילולא באותו היום, ולהדליק נר לכבודם.
ורגיל היה הבבא סאלי לומר שכשמדליקים נר לכבודו של הצדיק נשמתו מאירה על גבי שלהבת הנר ומביא ברכה לבית. אם היו לנו עיניים טהורות היינו זוכים לראות את דמותו של הצדיק שלכבודו הודלק הנר יושבת על גבי השלהבת. כל צדיק שמדליקים לכבודו נר ביום ההילולתו, נעשה מליץ יושר בעד כלל בני הבית שבו הודלק הנר ומגן בעדם אלף המגן."

(מתוך ספר "אמרי נועם-מועדים"- הרב יורם אברג'יל זצ"ל)

@האטורי האנזו   @סוג'וק  @לב אוהב @כהנא צדק!!!

*סגולה חזקה בדוקה ומנוסה, פעם אחת בשנה, מזקני המקובלים הקדמונים*.

להדליק שבע נרות כנגד שבע הספירות ולכבוד רבי שמעון בר יוחאי זיע''א, ולבקש רק בקשה אחת בלבד ולהתפלל לה' בזכות רשב''י הק', ובודאי שרואים נס ופלא, והרבה עשו כך בכל שנה וראו ניסים ונפלאות. מסדרים את הנרות לפי סדר עמידת הספירות, ומדליקים את הנר הראשון, ולפני ההדלקה אומרים *''הרני מדליק נר זה כנגד ספירת החסד ולכבוד נשמת אדונינו הקדוש רבי שמעון בר יוחאי זכותו תגן עלינו אמן''*, ואח''כ נר של ספירת הגבורה ואומרים אותו הנוסח, ואח''כ את שאר הנרות לפי הסדר, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. ובכל נר לומר אותו הנוסח, ולאחר שכל הנרות דולקים יתפלל ויבקש בקשתו בתחנונים

אשרייך הודעה

לג בעומר הוד שבהוד...

הודאה והודיה

אהבתי את רעיון השבע. טוב לשבע צ'אקרות שבתוכנו

החוויה שהכי ריגשה אותי שם זה בסליחות (מי שלא היה וזמן.. שווה את הנסיעה)

אנשים מגיעים מכל הסוגים והמגזרים וצועקים לה' "ה' ה' אל רחום וחנון" וכמובן כשקוראים את: "ענינו בזכותה דבר יוחאי" דופקים וצועקים... 

מי שמגיע מומלץ לרדת קצת גם ליער להתבודד וללכת לקיברי צדיקים נוספים.. בהצלחה!!!

כן סליחות שם זה משהו, להתבודד שם בזריחה זאת בכלל אטרקציה.

נראה לי שכל השנה שם זה מיוחד, יש משהו במקום הזה ובאוירה הכללית.

רבי שמעון בן יוחאי אומר: אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות, ואיזה? זה תלמיד חכם הפורש מן התורה.

אמר לי מו"ר הרב יצחק כדורי זצוק”ל:

כאשר תלך על קבר הרשב”י זיע”א, אם תרצה שתקובל תפילתך,

בראש ובראשונה תקרא “אדרא רבא” ו”אדרא זוטא”, ואם אין זמן “אדרא זוטא”.

וכאשר תקרא האדרות, אתה גורם געגועים גדולים בעולמות העליונים,

ויש יחוד גדול על ידי זה, ואז מה שתבקש יענו לך מן השמים.

(מהרה”ג המקובל רבי בניהו שמואלי שליט”א שאמר לו הרב כדורי זיע”א)

@דעתן מתחיל

זוהר?

תודה.!

אבל אני אישית מתקשה להתחבר לרעיון אם כי אני עושה זאת, לא הכל אני מבין בחוק לישראל.

ואני לא אדווח על ההודעה שלי כי @ימ"ל הוא שחצן מתנשא שמנסה לחנך אותי לא להגיב כשאני עייף ודווקא לא עורך את ההודעות שלי.

שכחת להוסיף את הטרחנות על חטא העגל בימי משה והעגלים בימי ירבעם בן נבט ונחש הנחושת והדיוק של החתם סןפר מאיסור במות והציטוט של רשב"י אודות פני אלהים וכו'

ונוסיף בקצרה שעם ישראל מינקות סופג את הסלידה מעבודה זרה לכן גם אם נראה שהם מתפללים חלילה לרשב"י או לרבי מאיר הרי שהם בוודאי לא מתכוונים לזה ואין בכך בעיה, יש יותר בעיה בלהטריח את עמך בית ישראל שמנהג ישראל קדושים נראה כע"ז, איסור במות והגשמת האלוה ח"ו, הנח להם לישראל ולך לבית המדרש (האמיתי) במקום לעצבן אותי כאן.

מתפללים לה' בזכות הצדיק.

זה נקרא אמונת חכמים. שנזכה.

אז מה צריך לעשות? 

דף ראשון

https://images.spot.im/image/upload/q_70,fl_lossy,dpr_3,c_limit/v200/cf6e88b0af3844e58ea9bce3bfede6db

דף שני

https://images.spot.im/image/upload/q_70,fl_lossy,dpr_3,c_limit/v200/b51aa2c0a71800f81a4969ff8bd0be06

13 תיקונים להורדת שפע

סגולה גדולה לכל הישועות מהתנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי זיע"א - סדר י"ג תיקונים של הזוהר הקדוש- להמשכת שפע ברכה והצלחה וביטול כל גזרי דינין - כי לה' המלוכה

אגב, כל הסגולות זה לא רק לל"ג

רובא דרובא לא  שייכים כלל להבלים הנזכרים

רשב"י אותיות "בשרי" בחינת "מבשרי אחזה א-לוה"

קברו , מקום בשרו של רשבי זכה לשיא הפופלריות כיוון שגופו הגיע לזיכוך וקדושה יחד עם נשמתו הטהורה

רשב"י בזוהר וירא:

"בֹּא רְאֵה, הֲרֵי נִשְׁמַת הָאָדָם אֵין הוּא [אין] מִי שֶׁיָּכוֹל לָדַעַת אוֹתָהּ, אֶלָּא עַל יְדֵי אֶבְרֵי הַגּוּף, וְהֵם הַדְּרָגוֹת שֶׁעוֹשׂוֹת אֻמָּנוּת הַנְּשָׁמָה. מִשּׁוּם כָּךְ נוֹדָע וְלֹא נוֹדָע. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹדָע וְלֹא נוֹדָע"

הזוהר בראשית קיח:

"אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁאֵין רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה כָּל כָּךְ לָעוֹלָם, וּכְשֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲפִלּוּ תִינוֹקוֹת שֶׁל הָעוֹלָם עֲתִידִים לִמְצֹא נִסְתָּרוֹת שֶׁל חָכְמָה וְלָדַעַת בּוֹ קִצִּים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּבְאוֹתוֹ זְמַן יִתְגַּלֶּה לַכֹּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (צפניה ג) כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים וְגוֹ'. מַה זֶּה אָז? בִּזְמַן שֶׁתָּקוּם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִן הֶעָפָר וְיָקִים אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד"

השתלשלות תורת הנסתר
בתהלים מתואר מעמד הר סיני ושם כתוב "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם", הכוונה למשה רבנו שעלה לקבל תורה והיה כ"שבי" במרום. רמזו דורשי רשומות ששמו של רשב"י – ניצוץ נשמת משה, רמוז כאן בראשי התיבות של שמו במילה שב"י- שמעון בן יוחאי.
אור החיים הקדוש פירש עפ"י הפסוק "ישן מפני חדש תוציאו" שכאשר מגיעה תקופה חדשה צריך ללמוד אותה עפ"י הישן והרב קוק מסביר שהתגלות סתרי תורה זה בכל הצורות הראויות להתגלות, בשפה העונה לצרכי הדור, לדעת מהם ההשלכות הרוחניות הפנימיות של הדור.
חכמת הנסתר עברה כמה 'גלגולים' נכבדים אצל גדולי ישראל, מאז משה רבנו ורשב"י, ולבשה צורות של אסכולות לימודיות אשר מתבטאות בשלושה עיקריות שהן גם המצויות ומתפתחות:
א. תורת הקבלה של האריז"ל - ר' יצחק בן שלמה שגם ראשי תיבות שמו רמוזים במילה שב"י למפרע- כמפרש חכמת הנסתר. חכמת הקבלה הספרדית התפתחה במקביל לפילוסופיה.
ב. תורת החסידות - הבעש"ט מייסד תנועת החסידות ההוגה מחדש את חכמת הנסתר בשפת עם ונפש ישראלית בזמן שבעולם מתפתחת תורת הנפש והספרות. ר' ישראל בן שרה – ר"ת שב"י. הפעם דווקא בשם האם, מצד הנפש הישראלית היותר פרטית, הרמוזה בשמו ושם אמו.
ג. תורת הגאולה שבראשה הראי"ה קוק זצ"ל – ר' אברהם יצחק בן שלמה זלמן. בזמן שישראל חוזרים לארצם באתחלתא דגאולה והעולם עובר לחשיבה קולקטיבית – השייכות לכלל, מדינות ומלחמות, הוגה הרב קוק את משנתו המפוארת מתוך כל נבכי חכמת הנסתר, כפי שהעיד עליו בעל ה'לשם שבו ואחלמה' הרב שלמה אלישוב זצ"ל , שהרב קוק היה בקיא בכל שבילי הנסתר השונים ו'כל רז לא אניס ליה'. חדי העין אולי כבר הבחינו שגם בשמו של הרב קוק רמוז שב"י, והפעם בפנימיות השם הישראלי... 

שכוחך הודעה צדייקס

אגב , גם לרש"י יש שב"י, ר' שלמה בן יצחק. אינו שייך לתורת הנסתר אך לסתרי תורת הנגלה

ואוסיף: הדברים כתובים בקדמונים, (כמובן חוץ מעל מרן הרב זצ"ל) ואינם "ווארט" בעלמא, (למקרה שהיה מי שהבין כך, כי לא הדגשת)

אינני זוכר כעת היכן, אבל מבואר שם שזהו עניין שבי - שנשמות אלו הינן גבוהות כ"כ ולא נועדו לרדת לכאן, אך מרע"ה "שבה" אותם ופעל שנזכה שיירדו!

את הרמז על הרב לא שמעתי עד היום, ונהנתי מאוד לראות, שכוייח!

תפסי מישהו ברחוב ותטעיני אותו ברעיון. (:

הקדמונים שידכו בין ל"ג בעומר לפורים בכך שהם חלים באותו יום בשבוע

וכינו אותם פל"ג

יש לכם כיוונים למהות המשותפת?

(כבר יש כיוון בכותרת...)

פסח ליל הסדר

בליל פסח היתה מכת בכורות. 

ובכור זה ראשון 

וראשון זה דעת כ״ש- ראשית חכמה

ובליל פסח ה׳ השמיד את בכורות מצרים, כלומר, השמיד את דעת 

הסטרא אחרא

היינו, חכמת הטבע והמקרה

וכשזה נופל זה קם

כלומר- כשנופלת הדעת של הסט״א, קמה ועולה דעת האמונה והקדושה

לכן בליל פסח אפשר לזכות לדעת 

אמיתית ולאמונה שלימה ויש הארת הרצון גדולה מאד

כי מתבטל הטבע ומתחזקת האמונה בהשגחה פרטית

שזה גאולה. 

כי מי שיש לו דעת לא חסר כלום 

כ״ש- דעת חסרת מה קנית?

דעת קנית מה חסרת?

שנזכה בע״ה

פסח

כדאי לדעת במה אנו זוכים בליל הסדר 

ישנן שלוש דרגות- בינה חכמה וכתר. 

הראשונה- 

בינה

נקראת גם אמא ונשמה

השניה-

חכמה

נקראת גם אבא וחיה

השלישית-

כתר

נקרא גם סבא דסבין ויחידה

----------

הבינה מאירה אך ורק בלילה והחכמה אך ורק ביום. 

בליל שבת ובליל יום טוב יש הרגשה נעימה, למה? כי מאירה על האדם הבינה. הארה מהנשמה

ואילו ביום השבת ויום טוב מקבלים הארה של החכמה. הארה מהחיה. 

וישנו רק לילה אחד בשנה שבו החכמה מאירה גם בלילה

ומקבלים הארה גם מהבינה וגם מהחכמה ביחד. וזה קורה בליל הסדר. לכן ההרגשה הטובה לאכול מצה ולשתות יין ולהתענג על הנועם הזה

--------

שלוש אהבות

אומר הרבי מקומרנא- ישנם שלוש אהבות שבקדושה- אהבת התורה, אהבת ה' ואהבת ישראל.

הארה מהבינה- ע״י זוכה האדם לאהבת התורה

פתאום האדם מרגיש שבא לו ללמוד, מחפש חבר שילמד איתו וכו זה הארה מהבינה

הארה מהחכמה- ע״י זוכים לאהבת ה׳ 

פתאום אדם מרגיש שבא לו לחבק את ה׳ להתבודד וכו זה כי קיבלת הארה מהחכמה. 

הארה מהכתר- ע"י זוכים לאהבת ישראל.

סיכום- אז יש לנו בינה שמסוגלת להשפיע עלינו אהבת התורה. וחכמה שמשפיעה אהבת השם. 

אז מתי זה קורה כל זה?

שתי האהבות האלו- הבינה והחכמה, מאירות בליל הסדר. 

וזה ״לילה כיום יאיר״ שנאמר על ליל הסדר כי ההארה של החכמה היא רק ביום ולא בלילה חוץ מהלילה הזה. וכיון שהחכמה מאירה בלילה היא הופכת אותו ליום.

--------

שתי המצוות העיקריות בסדר הם 

שתיית היין- זה הזמן שמאירה ביותר הבינה. ע״י זה זוכים לאהבת התורה- לבינה

ואכילת המצות- זה הזמן של החכמה- ע״י זה זוכים לאהבת השם- לחכמה

אז בשתיית היין נכוון לקבל אהבת התורה ובאכילת המצות- אהבת ה׳ 

ונבקש על זה וגם שזה בע״ה לא יעזוב אותנו בכל השנה

----------

והאהבה השלישית- שהיא יותר גדולה מאהבת התורה ואהבת ה', 

היא ״אהבת ישראל״- הארה מהכתר. 

ולה זוכים בשבועות, אחרי שהכנו עצמינו בספירת העומר

וזה ״ויחן שם העם בלב אחד״ שהיה בשבועות. כי זכו לאהבת ישראל לכן- בלב אחד

ולזה  זוכים ע״י המקווה של שבועות שהוא מקווה של שער החמישים. מקווה מהכתר.

בשם האר״י, הבעש״ט והרבי מקומרנא. מפי הרב עופר ארז

ולהכל זוכים ע״י התקרבות לצדיק,

ומההארות האלו נשאר לנו רשימו, רושם, לכל השנה ולנו נשאר רק להיות בשמחה שזכינו להתקרב לרבי שכזה

נ נח נחמ נחמן מאומן

אומר הזוהר לגבי מסוגלות של התפילה

באדר ניסן אייר סיון, בחצי הראשון של החודש, בימים אגדו, בחצי השני של הלילה

ל"ג בעומר:

יש 3 דרגות עליונות - בינה חכמה וכתר

הבינה נקראת אמא החכמה נקראת אבא והכתר נקרא סבא דסבין.

הבינה מאירה רק בלילי שבתות וימים טובים (מאירה רק בלילה), וזה מה שמרגישים הרגשה טובה בליל שבת ובליל יום טוב.

לעומת הבינה, החכמה מאירה רק ביום.

כשהיינו במצרים איך נגאלנו? הקב"ה האיר אור עצום וע"י זה הסטרא אחרא (פרעה) לא יכלה לסבול את האור הזה ולכן אמרה תצאו מכאן. אומר הארי הקדוש שהאור הזה האיר רק ל24 שעות. האור הזה זה האורות שמרגישים למשל בתחילת התשובה – אור גדול ונעים עד שהאדם אומר לחברו שהיצר הרע שלו הוא נחלת העבר.

אבל יש לילה אחד בכל השנה שהחכמה מאירה גם בלילה שזה בליל הסדר, וזה מה שכתוב "לילה כיום יאיר" שזה ליל הסדר. ומה נפקמינא מהאור הזה? הבינה זה אהבת התורה והחכמה זה אהבת השם.

בליל שבת ויום טוב אפשר לזכות לאהבת התורה וביום לאהבת השם יתברך.

בליל הסדר שתיהן מאירות, ומתי? בליל הסדר יש שתי מצוות עיקריות: אכילת מצה ושתיית ארבע הכוסות. באכילת המצה מאירה הבינה וכדאי לכוון לזכות לאהבת התורה. ובשתיית ארבע הכוסות מאירה החכמה ולכוון לזכות לאהבת השם יתברך.

במצרים, האיר אור גדול וע"י זה יצאנו ממצרים, אבל אומר רבי נתן האור הזה זה לא האור שלכם, האור הזה זה אור של צדיקים, קיבלת אור של צדיקים. לא עבדת על האור הזה.

האור הזה האיר ל-24 שעות ואז נהיה חושך ומתחילה ספירת העומר שהיא כנגד לילה. בספירת העומר אנחנו נעבוד על האור שלנו, כל אחד לפי עבודתו – ובשבועות נזכה לקבל את האור הזה שהוא יהיה שלנו.

למה ל"ג בעומר הוא יום כזה גדול?

ל"ג בעומר הוא יום גדול עוד לפני רשב"י, שביום הזה הפסיקו למות תלמידי רבי עקיבא. ואז רשב"י היה עוד ביניהם.

ספירת העומר היא בחינת לילה ולכן אלו ימי דין. לילה=דין.

אומרים חז"ל: 3 משמרות הווי הלילה.

משמרה ראשונה – חמור נוער. משמרה שניה – כלבים נובחים. משמרה שלישית – תינוק בוכה ואישה משוחחת עם בעלה.

מתי מתחיל האור בעולם? בתחילת המשמרה השלישית, כבר אז מתחיל התנוצצות האור. עדיין יש חושך בעולם ולא רואים כלום אבל התחיל התנוצצות האור. יש כל מיני סוגי חלוקה לימי ספירת העומר, למשל לשבע שבתות וכו', ועוד חלוקה- אמרנו שספירת העומר היא בחינת לילה, ושלוש משמרות הווי הלילה, אז בספירת העומר כל משמרה מתחלקת ל-16 יום. ואם כך, אז אחרי 32 יום אז מתחיל התנוצצות האור בעולם, אחרי שני שליש וזה יוצא בל"ג בעומר.

למה ל"ג בעומר הוא יום כזה גדול?

אומרים חז"ל שהמן ירד במשך 40 שנה. ממתי התחיל לרדת? בט"ו בניסן יצאנו ממצרים. שזה פסח ליל הסדר. ובט"ו באייר התחיל לרדת המן. מה אכלנו במשך חודש? מצות- עוגות שהוצאנו ממצרים. עדיין היינו מחוברים למצרים בחבל הטבור בחוכמות הטבע ע"י האכילה, כידוע שלא קשה להוציא את ישראל ממצרים, אלא להוציא את מצרים מישראל. ולבנ"י לא הייתה עדיין אמונה חזקה ושאלו "מה נאכל"? כ"ש בתהלים- ויוסיפו עוד לחטא לו, למרות עליון בציה, וינסו אל בלבבם לשאול אוכל לנפשם, וידברו באלקים, אמרו- היוכל אל לערך שולחן במדבר? הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטופו, הגם לחם יוכל תת?

כמו שהיום שואלים- איך ה' יפרנס אותנו? האם ה' יכול לפרנס אותנו? כמו שכתוב בתהילים "היוכל אל לערוך שולחן במדבר?"

בכל אופן, בט"ו באייר התחיל לרדת המן בפעם הראשונה. בנ"י אמרו אולי זה מקרה. ביום השני שוב פעם ירד מן ועדיין אמרו אולי זה מקרה. ביום השלישי שירד המן הסתיימו שלושת ימי החזקה. שאם דבר נמשך שלושה ימים חזקה עליו שימשיך, ואז בנ"י קיבלו אמונה והאמינו שה' יכול לפרנס אותם גם במדבר.

מתי הסתיימו שלושת ימי החזקה? בח"י באייר שזה ל"ג בעומר. מכאן של"ג בעומר זה יום שמסוגל לאמונה ואפשר לזכות לאמונה בה' יתברך, ולבטל את חוכמות הטבע.

ישנה הקבלה בין יעקב אבינו לבין רשב"י 

אחרי שיעקב בורח ללבן ועובד אצלו, אומר לו ה' לעלות לארץ כנען ויעקב בורח מלבן.

לבן תופס אותו ויעקב מציב גל עד בינו לבין לבן. ואילו אצל עשו אנו רואים שיעקב לא רק שאינו בורח, אלא עוד שולח שליחים שיאמרו לעשו שהוא מגיע.  אומר המדרש- כמושך באזני כלב. הכלב ישן מה אתה מתגרה בו.

מה פשר ההתנהגות הזו?

אלא מעשה אבות סימן לבנים. יעקב אבינו רוצה ללמד אותנו שישנם צרות שבורחים מהם וישנם צרות שאל תברח מהם, תעמוד.

כשיעקב היה אצל לבן נקרא שמו יעקב, מלשון עקב, קטנות. כל זמן שאתה בחי' יעקב, קטן, מצומצם, תברח. אין לך מה להתעסק עם הסטרא. אך עם עשו נקרא ישראל, בחי' גדלות, אז אין לו מה לירא מעשו.

ואז יעקב מציב גל, הגל הזה הוא מחיצה בינו לבין הסט"א, בינינו לבין הסט"א, בינינו לבין חכמות הטבע וממילא אין לו יותר מה לפחד מעשיו.

למה ברח רשבי למערה?

בתחילה, היה רק רבי שמעון, כמו יעקב, בחינת עקב.

יש הבדל מהותי בין רשבי שלפני המערה ואחרי המערה. בכל המשנה נקרא רשבי בשם רבי שמעון ורק אחרי שיצא מהמערה נקרא רשבי- רבי שמעון בן יוחאי, מה ההבדל? רבי שמעון הכוונה היא לצדיק שיכול לתקן רק את עצמו, הוא צדיק לעצמו. אבל רשבי זה רבי שמעון בן יוחאי- כלומר שביטל את עצמו לגמרי עי הישיבה במערה והשיג מדרגה כזו עליונה, שהיה לו כח לתקן גם את אביו, גם את זרעו וגם את כל העולם כמ"ש- יכול אני לפטור את העולם מן הדין.

אז למה ברח רשבי למערה? אמר רבי יהודה <בר עילאי> כמה נאים מעשיהן של אומה זו- תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות, ורשב"י גינה. אמר- כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן- תקנו שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס.

גשרים שווקים מרחצאות- ר"ת גשם. רשב"י ראה שרומי הולכת לשטוף את כל העולם באפיקורסות, בגשמיות, בחכמות חיצוניות, אמר- אני חייב לברוח מכל זה, חייב לעשות מחיצה ביני לבינם. הגל שהציב יעקב בכדי לשים חוצץ בינו לבין הסט"א, היא המערה ששם רשבי בינו לבינה. אמרה הסט"א - אתה חושב שאתה יכול בלי גשמיות? כנס למערה נראה אותך אם אתה יכול לחיות בלי גשמיות. נכנס למערה, 13 שנים עם חרוב ומים כשגופו שקוע בחול. מה שאי אפשר לחיות ככה עפ"י טבע. וכך ביטל עצמו בתכלית הביטול עד שנהיה רבי שמעון בן יוחאי. בחינת גדלות, בחינת ישראל כנ"ל.

***** אחכ יצא מהמערה והיה גופו חרוך חתכים חתכים- שמע רבי פנחס חתנו, ויצא לקראתו.
הכניסו לבית המרחץ, והיה מטפל בבשרו. ראה שהיו בו סדקים בעורו, והיה בוכה, ונשרו דמעות עיניו וציערו אותו.
אמר לו: אוי לי שראיתיך בכך.
אמר לו: אשריך שראיתני בכך, שאלמלא לא ראיתני בכך, לא מצאת בי כך. מה מצא?!
בתחילה כאשר היה מקשה ר' שמעון בן יוחאי קושיה, היה מתרץ לו ר' פנחס בן יאיר שנים-עשר תירוצים.
לבסוף, כאשר היה מקשה רבי פנחס בן יאיר קושיה, היה מפרק לו רבי שמעון בן יוחאי עשרין וארבעה תירוצים.

אמר: הואיל והתרחש לי נס, אלך ואתקן דבר.
דכתיב: "ויבא יעקב שלם עיר שכם.. ויחן את פני העיר"
אמר רב: שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו

"ויחן את פני העיר"-  אמר רב: מטבע תיקן להם ; ושמואל אמר: שווקים תיקן להם ; ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם.- יעקב תיקן בשכם את כל עניין ההשחתה של רומי

יעקב עשה גל, מחיצה בינו לבין עשיו, אומר הארי הקדוש- גל זה אותיות ל"ג! לא בכל מקום אפשר לשחק כך עם אותיות אבל כאן באמת גל מרמז על לג בעומר.

לג בעומר זה אותו גל שהציב יעקב בינינו לבין הסט"א. וגם רשבי כשברח למערה עשה גל בינו ומי שמחובר אליו לבין הסטרא אחרא, מחיצה בין האמונה לבין חכמות הטבע והגשמיות של עשיו, של רומי!

אז איך אתה יכול להסתדר בלי הצדיק שמציב גל בינך לבין הסט"א? אז אל תיסע לרשבי בלג בעומר, נראה מה יציל אותך מהמבול של רומי.

למה תקופת ההשכלה התחילה באשכנז? כי שם אין זוהר על המדפים, אז אין גל שיפריד! תראה בטוניס, מרוקו, תימן כל האנשים הפשוטים גורסים זוהר, אין לו אפילו שס בבית אבל גורס זוהר. מתחברים לרשבי וזוכים לאמונה וניצולים מחכמת הטבע.

וממילא אם אתה מחובר לצדיק אז אין לך מה לחשוש מגוג ומגוג שזה עשיו כי יש גל. יש מחיצה מהגשמיות ומהחכמות החיצוניות. כמו שרשבי לאחר המערה לא ברח יותר. כי הזיכוך במערה הוא הוא הגל.

- שאלה- עדיף ללמוד, זה כבר חוכמות, ושום דבר זה לא טענה, מה נעשה שזו המציאות של עם ישראל, ולמה התעוררת פה על הפריצות הלא פה ברחוב יש לך יותר פריצות, מתחת לאף שלך יש פריצויות כאלה אז מה התעוררת פתאום לקדושה כל כך גדולה ביום לג בעומר, זה חשוד. אנחנו במצב רוחני חמור מי יציל אותנו.

כתוב באיזה מקום שאסור ללכת בלג בעומר לרשבי? זה בכלל לא שאלה של פוסקים. היה מקרה כזה שעשרה גדולים אמרו לא ללכת בגלל הפריצות, באותה שנה כולם הסתלקו.

למה מתו תלמידי רבי עקיבא?

לפני כן נקדים- למה מתו נדב ואביהו?

אומר אור החיים הקדוש- שהמעלה של נדב ואביהו היתה כל כך גדולה שאי אפשר לתאר, כי יש צדיקים שמתים במיתת נשיקה, שהנשיקה באה אליהם, השכינה יורדת אליהם והם מתדבקים בה. אבל נדב ואביהו מרוב צדקותם, עלו והתקרבו הם לנשיקה. והם הרגישו שהם מתים. וזה- וידבר ה' למשה אחרי מות שני בני אהרון בקרבתם לפני ה' וימותו.

הפגם של נדב ואביהו היה פגם דק מן הדק בגאווה. שאמרו מתי ימותו שני זקנים אלו. והגאווה היא זו שגרמה.

מי היו רבי עקיבא ותלמידיו?

חמשת מלכי מדין יצאו למלחמה על ישראל. כזבי בת צור שהיה מלך מדין, אמרה לאביה- שחוט אותם על ידי.

ואמר לה בתנאי שתלכי עם הגדול שבהם. כזבי הגיעה לזמרי בן סלוא והחטיאה אותו.

ויש להבין מה היתה הטעות של זמרי? זמרי רצה לתקן את כזבי בת צור ופגם בדק מן הדק, בגאווה.

כבר אתה יכול לתקן אנשים? ולמה לא תשאל את משה? יתכן שגם היתה כאן דחיקת השעה וכשהמנהיג עושה טעות הוא משפיע על העם לכן 24 אלף משבט שמעון פגמו גם הם בדק מן הדק, בגאווה. ולקחו מדיניות ופגמו בזה ומתו. אותם 24 אלף משבט שמעון הם גלגול של 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, וזמרי בן סלוא הוא גלגול של רבי עקיבא.

ההתחלה שלהם היתה ב24 אלף אנשי שכם ביחד עם שכם בן חמור שמלו ונהרגו ע"י שמעון ולוי ובאו בטענה לה'- עבדו עלינו, אנחנו מלנו ואנחנו רוצים להצטרף לעם ישראל. ובאו בגלגול של 24 אלף איש משבט שמעון וזמרי בן סלוא.

רבי עקיבא הבין מה באו לתקן ולכן אמר- ואהבת לרעך כמוך. מספיק עם הגאווה. כמובן שהכל היה דק מן הדק כי ידוע שהיתה ביניהם אהבה ולמשל שישנו שישה בשמיכה אחת.

אבל הם שוב חזרו ונפלו בעניין הגאווה

.

פעם קרה שר' עקיבא הקניט את טורנוסרופוס הרשע בפני השליטים הרומאים והוא התלונן בפני אשתו והיא הציעה לו שיכשיל את ר' עקיבא על ידה. ניסתה ולא הצליחה. כשבאה אל ר' עקיבא, הוא ירק, צחק ובכה. כששאלה אותו לפשר דבריו, אמר לה- על שניים אני אענה לך ועל אחת לא. ירק, שכן היא באה מטיפה סרוחה של רומי. בכה, על כך שכל היופי שלה עתיד ליבול באדמה. ועל מה שצחק, לא ענה לה, שכן הסיבה הייתה, שתינשא לו בעתיד. כששמעה, יחס כל-כך משונה לחיים ממה שהיא הכירה, וראתה אדם עם כזאת חכמה אדירה, הרגישה צורך להתגייר, ולאחר שהתגיירה החליטה להינשא לר' עקיבא. אותה אשת טורנוסרופוס הרשע היא גלגול של כזבי בת צור. ואז תיקן אותה ר"ע מבלי לדחוק את השעה.

זוכים ע"י ענווה

(הוקלד מפרשת אמור- רשבי ענוה)

אמרנו שבוע שעבר שאחד מן החלוקות שאפשר לחלק את הספירה זה לשלושה חלקים, כי כל הספירה כולה נחשבת כמו לילה אחד ארוך כנ"ל. לילה אחד ארוך, בליל הסדר מאיר אור גדול, בליל יציאת מצרים ומלמחרת זה מתחיל לשקוע ויורד החושך, מתי יתחיל האור מחדש, משבועות, ותורה אור, התורה נקראת אור.

ומתייחסים לכל הספירה כולה ללילה אחד ארוך, ואנחנו יודעים שכמו שהלילה בגשמיות מתחלק לשלושה חלקים, שלוש משמרות הווי הלילה, גם את הספירה מחלקים לשלוש משמרות, לשלושה חלקים, ז"א לוקחים את הספירה שהיא 49 יום ואם אנחנו מחלקים לשלוש יוצא שכל חלק זה 16יום, אז עד לג בעומר עברנו 32 יום, שני שליש מהספירה, לג בעומר זה תחנה ומאחרי לג בעומר עד שבועות יש 16 יום, היינו נשאר לנו המשמרה האחרונה של הספירה.

וכמו שבלילה במשמרה האחרונה כבר בתחילתה מתחילים להרגיש התנוצצות של האור, אותו דבר מלג בעומר כבר מתחילים להרגיש התנוצצות של מתן תורה.

רבינו מביא בסיפורי מעשיות, במעשה משבעה קבצנים על העניין של המועט המחזיק את המרובה-

פעם אחת היו כת אחת שהיו חוקרים, באשר שכל חיה יש לה צל מיוחד שבזה הצל דייקא היא רוצה לנוח וכן יש צל מיוחד לכל חיה וחיה, כי כל חיה וחיה בוחרת לה איזה צל ובאותו הצל דייקא היא רוצה לשכון, וכן יש לכל עוף ועוף ענף מיוחד שבאותו ענף דייקא הוא רוצה לשכון, על כן חקרו אם יכולים למצוא אילן כזה אשר בצילו ישכנו כל החיות, שכל החיות בוחרים ויתרצו לשכון בצל אותו האילן, ועל ענפיו של אותו האילן ישכנו כל ציפורי שמיא.

חקרו שנמצא אילן כזה אבל לא ידעו לאיזה כיוון ללכת וחקרו לאיזה צד צריכים לילך לבוא לאותו האילן, נפל ביניהם מחלוקת, זה אומר לפה וזה אומר לפה.

בא חכם אחד ואמר להם, עד שאתם חוקרים מאיזה צד לילך לאילן חיקרו מתחילה מי ומי האנשים שראויים לבוא אל אותו האילן, כי אל אותו האילן לאו כל אדם יכול לבוא אצלו כי אם מי שיש לו המידות של האילן.

מה זה המידות של האילן? כי זה האילן יש לו שלושה שורשים. שורש אחד- הוא האמונה, שני- היראה, שלישי- הענווה.

שלושת השורשים האלה הם שלושה חלקי הספירה, יוצא שהשורש האחרון של האילן זה כנגד הימים שאחרי לג בעומר. ז"א העבודה שצריכים לעשות אחרי לג בעומר היא ענווה. אתה רוצה מתן תורה? ענווה.

בסדר אז מאחרי לג בעומר הנני מכריז בזאת שאני ענו מכל האדם אשר על פני האדמה. לא, אי אפשר להיות ענווים. אומר רבינו בתורה קצז- דע שלשון הרע של העולם מזיק ופוגם את הענווה, שע"י לשון הרע שהעולם מדברים, ע"י זה הפגם אי אפשר לצדיקים להיות ענווים. לא למדבר לשון הרע, תדע לך עצם העובדה שכרגע בעולם מדברים לשון הרע לא יכולים להיות ענווים, זה פוגם את הענווה, צדיקים לא יכולים להיות ענווים.

ותיכף נבין למה. כי פגם לשון הרע מפריד בין ענווה לחכמה וע"י זה נפגם הענווה ואי אפשר להיות ענו, ואפילו אם יהיה ענו- הוא בלא חכמה. וזה ידוע שענווה בלא חכמה אינה כלום, כי בוודאי אינה זה מעלת הענווה להראות עצמו בכפיפת ראש בדרך שטות כאילו הוא ענו כי זה ענווה פסולה.

כלומר רק אם מחברים ענווה עם חכמה זה ענווה שלימה. הלשון הרע שמדברים בעולם גורם לפירוד בין הענווה לחכמה ואי אפשר להיות ענו, לא מדברים על בנאדם שמדבר לשון הרע, זה אין לו שייכות בכלל זה גסות הרוח, עצם זה שמדברים לשון הרע זה משפיע, אתה יודע כמה לשון הרע מדברים עכשיו בעולם? תפתח את הרדיו ותראה כמה לשון הרע, מחקו את כולם. תראה את העיתונאים, החליטו שההוא אשם- קוטלים.

לך תשב באיזה מקום ותקשיב לשיחה של אנשים, תראה כמה לשון הרע מדברים, אתה לא מאמין. אז מה, אבדה תקוותינו? אומר רבינו לא אבדה תקוותינו. – ועיקר הענווה כשהיא בחכמה וע"י פגם לשון הרע נעשה פירוד בין ענווה לחכמה וע"י זה אי אפשר להיות ענו, אבל כל זה מדבר על כווולם חוץ ממשה. כי משה, אפילו ידברו בלי סוף לשון הרע, לא פוגמים בענווה שלו. ונראה הוכחה מהכתוב-

וזה היה מעלת משה רבינו ע"ה ששבחה התורה אותו שהיה ככ גדול במעלת הענווה עד שאפילו לשון הרע לא הזיק לענווה שלו, והראיה כמ"ש ותדבר מרים ואהרן במשה, והאיש משה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה- למה פה התורה החליטה להגיד לנו שמשה היה ענו.. אם היו שואלים אותי הייתי שם את זה בסנה, למה דווקא בעניין של אהרן ומרים שמדברים על משה פה התורה מעידה, כי התורה אומרת תדע לך שאפילו שהיה כאן לשון הרע זה לא פגם את הענווה של משה. אז כנראה יש כמה אלפי משה בדור הזה, יכול להיות. אז שיקומו ויגידו את זה.

ולכן מוכרחים, אם תרצה ואם לא תרצה, לחפש את נשמת משה כי רק דרכה תוכל לקבל ענווה, אם לא, אין לך את כל המשמרה האחרונה של הספירה.

איך תגיע לאילן? האילן- התורה יש לה שלושה שורשים, יש לה שורש אמונה- נגיד שאמונה יש לכל יהודי, לא מושלמת אבל יש. יראה, לא בטוח- כי אני לא מפחד מכלום, אם היית מפחד לא היית עושה עבירות, אבל בסדר נוותר לך. ענווה- ודאי אתה לא יכול להשיג אלא אם תתחבר לנשמת משה. במקרה הזה- רשבי. רשבי זה נשמת משה, שמו לנו אותו בתוך הספירה ושמו לנו אותו לפני שעוברים למשמרה השלישית כי החיבור הזה לרשבי נותן לבנאדם איזה שפלות, כי גם אם אני לא יכול להיות ענו כי מה אני אעשה שהעולם מלא בלשון הרע וזה מזיק לי כי אני לא צריך לשמוע באזניים כדי שזה יזיק לי, על זה בכלל לא מדברים, אם שמענו לשון הרע זה בכלל גומר אותנו. אלא עצם העובדה שיש אויר לשון הרע בעולם זה כבר משפיע אז כבר אי אפשר להיות ענו אז איך אני אעבור למשמרה השלישית? לא יכול. כי משה רבינו ביטל את היישות שלו לחלוטין, וגם הרשבי ביטל את היישות שלו לחלוטין, בוא תתאר לעצמך בנאדם בתוך מערה עם עפר עד לפה, אוכל חרובים ושותה מים, ביטול לחלוטין.

ואם בתחילה אחרי 12 שנה יצא והיה לו קצת איזה ריבוי אור, אמר לו ה' כנס חזרה לעוד שנה, אתה תצמצם את עצמך ותבטל עצמך בתכלית הביטול, אתה לא שורף אף אחד ואתה לא עושה שום דבר, די עם לשרוף אנשים, די. וזה צמצום כזה שאי אפשר לתאר מה זה. אחרי זה כל הסיפור שראה אותו רבי פנחס בן יאיר כמו שמוזכר למעלה. אין מה לעשות, מוכרחים צדיק כדי לקבל ענווה. רבינו אומר בתורה עט- ענווה זה סימן שבנאדם מקורב לצדיק, אם יש לו גאוה זה סימן שהוא לא מקורב לצדיק.

אז אם אנחנו חוזרים בחזרה לסיפור- בא החכם ואומר להם, ודווקא החכם אומר להם את זה כי אמרנו שענווה זה שילוב של ענווה עם חכמה. אומר להם- האילן הזה יש לו שלושה שורשים, אמונה, יראה וענוות, ורק אחרי שיש כל זה אז אפשר לזכות ל'אמת' שהוא גוף האילן. שהתורה נקראת תורת אמת.

ולכן צריכים להתנתק מהסט"א בלג בעומר, לתת גל. מה ההתנתקות? כמו שהסברנו שההתנתקות היא שאנחנו מבינים שה' מפרנס אותנו וכוחי ועוצם ידי, ולא מצרים. פה התנתקנו, בלג בעומר הבנו שמן מהשמים ולא עוגות שהוצאנו ממצרים, התנתקנו מהלחם שהוצאנו ממצרים, לא מחוברים יותר לאוכל הזה של חכמות הטבע שהוצאנו ממצרים. ואם עושים את זה אפשר לזכות ל'אמת', אם לא בנאדם לא יכול להיות איש של אמת. אומרים חזל- כל הנצרך לבריות נשתנה פניו ככרום, בפשטות לך תפשוט יד ותראה כמה פעמים תתבייש.

יורד לו הדם, מסמיק כשהוא נצרך לבריות. אבל אומר רבינו בתורה סו מה זה נצרך לבריות ומה זה נקרא נשתנה פניו- כלומר נשתנה האמת שלו. מבקשי פניך-יעקב סלע. תתן אמת ליעקב. רואים שפנים זה אמת, כלומר מי שנצרך לבריות האמת שלו משתנה כמו זיקית, כל הזמן משחק משחקים לפי מה שהוא צריך- אותו אני צריך כי הוא הולך לתת לי אחרי השיעור 500 שקל, בוא נעשה לו פוזות שאני מה זה גאון. אותו אני לא צריך מי רואה אותו ממטר, זה מכבד אותי, נצרך לכבוד שלו, נצרך לבריות זה לא רק ממון אלא בכל דבר.

לכן צריכים את לג בעומר שמנתק אותנו מהמחשבה הזו, שמפסיק לתת לנו את ההרגשה הזו שאני נצרך לבריות, כדי שתוכל להגיע לגוף האילן שהוא אמת.

אחרי שהחכם אמר להם את זה פתאום הם ראו שלא כולם אוחזים במידות האלה, רק קצת מהם היו אוחזים במידות האלה, אז נשארו ביחד ועזרו אחד לשני עד שכולם זכו למידות האלה של האילן, דהיינו אמונה, יראה, ענווה ואז הם הבינו לאיפה הולכים, החליטו כולם ללכת לכיוון האילן, ידעו לאיזה צד. איך שהם מתחילים ללכת לכיוון האילן פתאום הם רואים מרחוק שאי אפשר בכלל להגיע לאילן, למה? הוא מעל המקום.

בתוך כך בא הקבצן ואומר להם- אני אקח אתכם לאילן, ז"א כל העבודה הזו זה הכל רק בכדי לתת לנו את הכיוון הנכון, אבל בשביל לזכות לתורה? אתה צריך עוד הפעם את הצדיק.

אז לסיכום-

הספירה כולה בכללותה- תמימות. שבע שבתות תמימות, לא תתחיל לעבוד קצת על התמימות, אין תורה. אשרי תמימי דרך- ההולכים בתורת ה'.

שלושת משמרות הספירה זה אמונה, יראה וענווה. אז אנחנו כבר לפני לג בעומר וכמעט לא נשאר כלום מהשני משמרות, אז בלג בעומר זו מן תחנה כזו שאם אדם יאמר לעצמו- רבשע עברה הספירה ולא עשיתי באמת הרבה אבל אני מתחרט אני מצטער, אני יודע שאני לא בסדר תעזור לי, אני אנצל את מה שכן נשאר ובפרט אני אנצל את היום הזה שנקרא יום לג בעומר, אני אסע לרשבי שהוא יכול להציב גל, שהוא יכול לנתק אותי מהסט"א הזו שאני מחובר אליה בחבל הטבור, לנתק אותי מהגשמיות הזו שאוכלת אותי לגמרי.

לג בעומר- זוכים למשמרה האחרונה- ענווה, והכל בכח הצדיק כמו שאמרנו כי אנחנו לא יכולים להיות ענווים.

ואחכ לקבל כיוון ולהתחיל לזוז לכיוון הזה של התורה, ואז יבוא הקבצן הזה שהוא בעל חטוטרות, גיבן, מוכן לשאת עול על עצמו, הגיע למציאות של ביטול לחלוטין של הגשמיות, זה בעל חטוטרות, ביטל לגמרי את גופו בתכלית הביטול שזה נקרא מועט המחזיק את המרובה, והוא יביא אותנו לתורה שהיא נחשבת מועט המחזיק את המרובה, תסתכל בחמישה חומשי תורה, מה יש בהם מבחינת כמות? כלום, וכמה ספרים נכתבו על חמישה חומשי תורה ועוד לא התחילו, מה זה החומש זה כלום מבחינת כמות, אין ספר בעולם שנכתב עליו כמו החומש וכל מה שכתבו על החומש, עוד לא נגעו בו בכלל. זה מועט המחזיק את המרובה.

על כל פסוק ופסוק 600000 פירושים. תגיד לי פשט אחד על כל פסוק בוא נראה אותך. וכל מה שנכתב זה עדיין כלום.

ואומרים חזל- כל התורה הבל היא ליד תורתו של משיח. הבל, נשימה. כל מה שעשו ואמרו וכתבו זה הבל, הכל נגמר לעומת תורתו של משיח.

הארי הקדוש, אתה חושב שמה שנשאר ממנו בעולם זה הארי הקדוש? אם הארי הקדוש היה נצרך לשבת ולכתוב את כל מה שהוא ידע הוא היה צריך לשבת על כל פסוק 80 שנה. תכפיל, ספור את הפסוקים ותראה כמה שנים היה צריך לחיות. הוא לא חי אותם, הוא סהכ חי 38 שנה, היו לו דרשות על כל פסוק וכל עניין בשביל לדרוש 80 שנה כי הוא היה מעל המקום, מעל הזמן, הוא קידש את עצמו כי הוא ביטל את החומר שלו ולכן הוא זכה למוח אלוקי, לא סתם קוראים לו הארי האלוקי, אותו דבר הרשבי- התנא האלוקי, אתה חשוב שסתם ככה מלבישים על כל אחד מה שמתחשק, מה פתאום, לא נגמר בכלל מה שהם ידעו, זה לא מתחיל בכלל, אנחנו לא מתארים לנו בכלל מה זה התורה, תורה כזו יש בה כח, יש בה עוצמה והיא יכולה להביא אותנו באמת לתכלית.

ה' יזכה אותנו.

כתר כל הכתרים

ואחרי שזכינו בע"ה לבינה ולחכמה, בשבועות בשעת השיא, שזה בטבילת המקווה של חצות לילה, זוכים להארה מהכתר שע"י זה זוכים לאהבת ישראל

שבועות

אומר הרש"ש- בטבילה בחצות זוכים ל 363 כתרים

שואל הבעשט מה ה׳ נותן לצדיק האמת על כך שמקרב את כל העולם אליו? 

מי נקרא איש? איש זה משה- 

כש״כ והאיש משה..

ולמה הוא זכה? 

כתוב- ככה יעשה ל'איש' אשר המלך חפץ ביקרו. 

הוא זכה לככה! 

מהו ככה? ככה- כתר כל הכתרים

וכנל מי שמחובר אליו.

וזה- אשרי העם ש'ככה' לו. 

לכן בטבילה ובהתבודדות בשבועות

לכוון שרבינו יתעבר בנו 

ונזכה להכל. 

והכתרים לפי הסדר הם: כתר אהבת התורה, כתר אהבת ה׳, כתר אהבת ישראל 

וכתר כל הכתרים שזה הצדיק שעל ידו זוכים להכל.

שבועות

אומר הארי הקדוש שעיקר העבודה בשבועות היא להיות ער כל הלילה.  

כמובן שעדיף שיעסוק בתורה והתבודדות אבל אפילו אם לא העיקר שיהיה ער. 

ומי שישאר ער זוכה להצלחה ולסיעתא דשמיא לכל השנה

שבועות-

תיקון שבועות- לא אומרים משניות בלילה הזה.

רבי לוי יצחק- כמו שמוחלים לחתן כל עוונותיו כך בשבועות.

לכן התפילות בלילה הזה פועלות מיד כי אין שום קטרוג

הרמב"ן- בשבועות- אין ביום הזה חלק ליצה"ר כלל

הזוהר- בשבועות, אדם שיישאר ער יהיה נרשם בספר הזכרונות של הקב"ה

האר"י- כל מי שיישאר ער ויעסוק בתורה ותפילה מובטח לו שישלים את שנתו

הפלא יועץ- אומר הזוהר אם אדם היה יודע מה נעשה בשמים בלילה הזה,

ואיזה שכר ושמחה תגיע אליו- בבני חיי ומזוני.

הזוהר- השכינה נכנסת בלילה לביהכנס ושורה על הראשים של לומדי התורה ועומדת על ראשינו ושמחה בנו כל הלילה וביום שאחרי היא לא עולה לבעלה אלא איתנו, לוקחת אותנו ביד ומעלה אותנו ביחד איתה. ואנו נקראים בני החופה.

והקבה שואל-מי אלה? ועונה- אלה הם שתיקנו אותי, שעזרו לי ומונה את כל המצוות שעשינו מליל הסדר.

ואז הקבה מברך אותנו ומעטר אותנו ומקבלים מהארת המוחין שקיבלה השכינה בייחוד.

והיו שמחים מאד בלילה הזה.

אומרת השכינה- הוא עמד בשבילי אני אעמוד בשבילו והקב"ה מברך אותנו ב70 ברכות

ועוד עיקר זה לטבול במקווה בשבועות אחרי חצות לילה. 

חצות ברסלב- 2:00 בלילה

שעת רצון גדולה מאד, אפשר להתבודד ולבקש בקשות

חצות הרבי מקומרנא- 

תמיד ב12 בלילה. בין קיץ בין חורף. כך שמי שנרדם יכול לטבול ולהתבודד מ 12

זה מהרב דוד בן נעים. ומלוקט מעוד כמה. 

ותתענג על המאמר הזה.. קנח עם קולה או סודה לימון.. וזה סוגר לך פינה עד אחרי שבועות. אתה לא צריך חוץ מזה כלום. אולי עוגת גבינה קטנה. אבל זהו!

זה מתומלל מתוך שיעור של הרב דוד בן נעים ומלוקט מעוד כמה שיעורים. 

הסוד השמור בהיסטוריה

סוד הזמן

[הזוהר בבראשית קיח:

"אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁאֵין רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה כָּל כָּךְ לָעוֹלָם, וּכְשֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲפִלּוּ תִינוֹקוֹת שֶׁל הָעוֹלָם עֲתִידִים לִמְצֹא נִסְתָּרוֹת שֶׁל חָכְמָה וְלָדַעַת בּוֹ קִצִּים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּבְאוֹתוֹ זְמַן יִתְגַּלֶּה לַכֹּל...]

חזל אומרים בגמרא בשם בית מדרשו של אליהו הנביא:

"תנא דבי אליהו ששת אלפי שנין הוי עלמא, שני אלפים תהו, שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח"

עפ"י הפסוק בתהלים "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" ידועה ההקבלה (הגיעה מהמקובלים... מופיעה ברמבן בפרשת בראשית ב, ג) הקבלה של ששת אלפי שנות העולם לששת ימי בראשית. כל אלף מששת אלפי שנות העולם מקביל ליום מימי בראשית (והאלף השביעי הוא עולם הבא "יום שכולו שבת ומנוחה" כנגד היום השביעי)

נתמקד באלפיים שנות תורה המקבילים ליום השלישי והרביעי לבריאה

ביום השלישי לבריאה יש שני שלבים:

שלב 1:

ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן. י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. 

שלב 2:

יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן. יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. יג וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי.

ביום הרביעי יש שני שלבים:

שלב 3:

יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים. טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן. טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם

שלב 4:

וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים. יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. יח וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. יט וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי.

אם כן 4 שלבים של הימים שלישי ורביעי לבריאה מסמלים ארבעה שלבי התפתחות בעולם שנוכל לזהות אותם גם באלפי שנות העולם בהקבלה, באלפיים שנות התורה.

נחלק את אלפיים שנות תורה לארבעה חלקים

כל חלק כ500 שנה, חצי אלף.

חצי ראשון של האלף השלישי זוהי תקופת האבות עד יציאת מצרים, קריעת ים סוף מתן תורה וכניסה לארץ

יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה.

המבול היה באלף השני המקביל ליום השני לבריאה שבו היתה הבדלה בין מים למים, בין המים המחיים המחכימים למים הזידונים הרשעים

נח חי עד  סוף האלף השני ואז בתחילת האלף השלישי ניקווים הצדיקים החכמים למקום אחד למשפחה אחת, לארץ ישראל: שם, עבר, אברהם, יצחק יעקב... נראת היבשה, היא ארץ ישראל, שנבחרת בתקופה הזאת למען המשפחה החדשה. המשפחה הזאת הולכת להשקות את העולם כולו ממאגר המים. המשפחה גודלת, נקרע הים ונראת היבשה - נכנסים לארץ ישראל.

מבחינת התפתחות התורה: "משה קיבל תורה מסיני". 

ועוברים לחצי השני של האלף השלישי

תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ...

500 שנה של התבססות בארץ ישראל בנחלות, פריחה ובניה, עד מלכות ומקדש בסוף האלף. שיא הפריחה

"טובה הארץ מאוד מאוד"... פעמיים "כי טוב"...

מבחינת התפתחות משפחת התורה: "ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים"

וכעת...

האלף הרביעי

הארה!

הַמָּאוֹר הַגָּדֹל

בחצי ראשון של האלף הרביעי, בית ראשון מאיר כחמה. מלכות בית דוד והשפעה אוניברסלית, נביאים ונבואה, השראת שכינה והארה אלוקית...

מבחינת התפתחות משפחת התורה: "וזקנים לנביאים". 

מגיעים לאמצע האלף הרביעי, ו... חורבן, שוקעת השמש. הסתרה (אסתר), לילה וחושך. נפסקה השראת שכינה וההארה הגלויה בעולם והחלה הארה חדשה. נסתרת.

הַמָּאוֹר הַקָּטֹן

כ500 שנה שבין פורים עד... חכמי הש"ס והזוהר של לג בעומר, המאירים בסוף האלף הרביעי.

וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. יח וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ...

"הדור קיבלוה בימי אחשורוש", תושב"ע מתפתחת,

מדינת החשמונאים הקטנה מאירה ותושבע מאירה כמאור הקטן בחושך , כשאין שכינה ונבואה וכו'

מבחינת התפתחות משפחת התורה: "ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה"... 

מענין! למרות שבדר"כ הלילה קודם ליום והלבנה לחמה, ביום הרביעי לבריאה, השמש נבראת קודם ולכן הלבנה התחילה להאיר בסוף היום הרביעי,

טרם הגלישה לאלף של הגלות, האלף של החיות...

רגע לפני סוף האלף מאירים רבי עקיבא ותלמידיו  ו... בר כוכב עם מדינונת קטנה כנגד "וְאֵת הַכּוֹכָבִים"...

---

פורים ולג בעומר = פל"ג = "חצי"...

חצי האלף, כ500 השנים שבין פורים , מרדכי ואסתר וכו', עד רשב"י וחבריו, הם בבחינת ההארה של הנסתר, של המאור הקטון. הלבנה שמאירה בחושך. גילוי ההסתר והנסתר. אסתר, נסתר, מגילה, לגימה, גילוי, לג...

אמנם בהקבלה הזאת השלב הרביעי מקביל להארה בתוך החושך, אך ההארה שמתוך החושך מאירה יותר מהארה מתוך הארה, ובתהליך של כל ה6000 שנה ניתן לומר שהמפנה מימי אסתר, מחצי זמן ההיסטוריה, לקראת סוף האלף הרביעי, הוא מפנה של "סוף הניסים" הגלויים ותחילת גילוי של אלוקות בתוך העולם הארצי , בתוך הטבע  ובתוך הגויים ובתוך הגוף הקדוש, מהלך שהמשיך וממשיך בעוצמה עד לגאולה שלמה בדרכי הטבע "אראנו נפלאות" נסתרות

את כל זה העלית כל הכתב מאתמול להיום? יש לי זכויות כלשהן על העידוד? (:

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

יותר בפוקוס על מה נכון לך (גם רגשית וגם נשמתית) ופחות על מה העולם חושב על זה. רצית לעזור לו? אתה שמח בלעזור לו? הגוף שלך מרגיש טוב אחרי שאתה עוזר לו? מעולה.

אתה מרגיש מרוקן? זה סיפור אחר.

ביחס נותן ומקבל והסובבים, והם מסתכלים על הנתינה שלך בצורה מוזרה, אז פתאום אתה מעלה ספקות בעצמך האם הנתינה שלך היתה נכונה או לא, או שחרגת.

אתן דוגמא שהיה לי בעבר, לא מה שקרה לי בימים האחרונים. פעם הייתי בדייט ונתתי טיפ נדיב, והבחורה אחרי זה התלוננה שלא הייתי צריך לתת את הטיפ ולא ככה עושים בישראל. הייתי בהלם, כי ברור שאנחנו הלכנו לחתוך. אבל זה כן העלה אצלי שאלות באותו זמן אם נהגתי נכון, ואז עם הזמן זה פשוט התיישב על הלב שעשיתי את הדבר הנכון וצחקתי על זה, אבל באותו זמן זה כן העלה אצלי ספקות.

זה עוד יותר מעלה ספקות כשהמקבל אומר לך שזה לא מקובל ומוזר, אבל לוקח את מה שנתת בסופו של דבר.

זה אומר שפשוט ספגת אליך (אדם רגיש? אני טועה) את התגובה שלה. כלומר בעצם במקום השיפוט שלך אז לקחת את השיפוט שלה על המערכת שלך.

זה בסדר לדעת שזה מה שהיא חושבת, בשכל אולי היא צודקת אבל בלב שלך אתה מרגיש פה מתכווץ.

עזוב אותך, תעשה מה שטוב לך ומה שאתה חושב לנכון... אם למדתי משהו בחיים זה לא להתייחס לכל יציאה של מישהו.

עם עצמך. אתה נותן בלב שלם וטוב לך עם זה באמת, אז זה מה שחשוב.

אם זה לחפות, כמו שכתבת, על משהו שאתה לא אוהב בעצמך, הרי אין

זו נתינה אמיתית, ולעתים הזולת מרגיש את זה.

הכי חשוב זה לבדוק עם עצמך, למה, ואיך, וכמה - וממה זה נובע,

ולתת ממקום אמיתי באמת, אפילו אם הוא פיצי פיצי - כי זו האמ

שלך (כרגע, מחר, ויותר...). כי הסתירה בין איך שאנחנו, וכמה

אנו רוצים באמת ( כי בדוגמא הזו, לתת) לבין מה שאנו עושים

בפועל, כתוצאה מהרגשה לא טובה עם עצמנו וחוסר רצון

ויכולת לקבל את עצמנו כך! אז אנו מזייפים ולא כל כך חשוב

ובכלל לא חשוב, מה השני חושב; חשוב איך אנו מרגישים

עם עצמנו, בכנות. 

לפעמים הולכים לשיעורים שמדברים על חסד ו מידות

נעלות ו"נדבקים" בזה לזמן מה. אבל אחר כך, לפעמים

ההתלהבות הזו נושרת, כי אנחנו עדיין לא שם ולא עובדים

על זה נכון.

מאוד קשה לקבל את עצמנו כמות שאנחנו. מאוד.

לפעמים זה מתוך ביקורת שיפוטית וקשה שספגנו

ולפעמים, אולי, אנחנו בעצמנו לא מכירים את עצמנו

כל כך טוב וחיים קצת בדמיונות.

חושבת שדיבור על זה, לא רק בפורום (לא מספיק לדעתי)

אלא עם חבר או מישהו/י קרובים שיכולים לשקף את המצב.

גם אז, לצערי, התכונה הזו לא עוברת כל כך מהר...

צריך לדבר עוד, לקרוא דברים בסגנון (ולא דברים

שמעיפים אותנו למעלה ואחר כך גורמים לנו ליפול

בחבטה קשה על האדמה).

הדרך של ר' אושר, כך שמעתי, מאוד יכולה לעזור,

כך שמעתי. אבל עם הדרכה, אחרת, אם אנו נוטים

להלקות את עצמנו (למשל), נמצא גם שם את

המקום הזה...

הוא מדגיש שכל אדם הוא בעל גאווה, בעל תאווה,

וכו' וכו', ואם יש משהו שאנו עושים טוב, זה כי

הקב"ה עוזר ומרחם עלינו.  אבל זה בקיצור

נמרץ, כי אני לא מכירה היטב את הדרך,

למרות שמכירה אנשים שזה הפך להם את החשיבה

ב350 מעלות. וגם הרגיע.

יש אנשים רבים (כולל אני) שסובלים מהדיסוננס

הזה (אמרתי נכון את הדיסוננס הזה?), וזו

חתיכת עבודה וחתיכת כאב.

וחושבת לקרוא חומר שמדבר על זה.

כמובן ששכחתי, כרגיל, לאמר, שהשאיפה

הזו להיות טוב, לכשעצמה, מראה שאתה

באמת טוב.

אגב, ד"ר יחיאל הררי באתר "התבוננות

פנימית", לבטח מדבר על זה.

ויש עוד, כנראה פוסטים, וזומים וכאלה.

החיים הם גשר צר, כמו שאמר ר' נחמן,

והעיקר, לא להתפחד כלל.... (לא להפחיד את עצמנו...)

זהו זה. שבת שלום לכולכם.

זה נכון, אבל לא לכולם זה כל כך קל. בכלל לא.

תודה

האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

אולי, זה הטוב.

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

אבל רוצה להרים לך על המאמץ לחפש פיתרון!

עברת שנתיים מטלטלות וברור שלנפש זה לא קל.

מאמינה שטיפול כזה או אחר יוכלו לעזור.

בהצלחה רבה!!

בס"ד

מאמינה שבעזרת השם (תמיד לבקש מהקב"ה! -  ובמקרה הזה, שהרופא יהיה שליח טוב) תרופות לזמן מסויים בהחלט עשויות לעזור.

מה עם נסיעה קטנה (או גדולה) לאיזו מדינה שקטה, רגועה, שהדבר המסעיר ביותר בחדשות זו הידיעה שהליגה המקומית זכתה

בגביע כסף ב...טניס שולחן? - כדאי ללוות בשביל זה. אבל זה באמת מאוד אינדיבידואלי.  מה עוד, שיש עכשיו בעיה עם כל מיני

מדינות למיניהן.  אבל אולי אפשר למצוא כזו; פינלנד אולי? אמנם קר שם ומן הסתם יש גם אי אלו דובים, אבל יש שם איים

קטנים נחמדים בים, ליד הלסינקי.....באמת. אפילו אנחנו חשבנו על זה.

סתם, מן בטן גב כזה של חורף.... בהחלט אפשר להינות. תגיד שאתה מבהוטן, או מקפריסין - מהחלק התורכי אם  מישהו יפרוץ

במלל יווני ולהיפך - מהחלק היווני, אם מישהו...  בקיצור של ידעו שאתה יהודי.....

ובהוטנית - מאה אחוז שאף אחד לא מבין!

אגב, זו הצעה רצינית (לנסוע מכאן קצת, כדי להשתחרר).

עדיף, לענ"ד, או לבד, או עם האשה, אבל בלי הילדים. רק אתה, או אתה והיא. יש לכם היכן להשאיר את הילדים לזמן מה?

אבל הכי חשוב, אנו חושבים, כן לקחת תרופות לזמן מה.  מכירה אנשים נורמטיבים, אינטליגנטים מאוד, מוכשרים, טובים ונפלאים, שלקחו תרופות בזמנים קשים.

השם חנן את הדעת כדי להמציא רפואה, לנו, כשהנפש שלנו מתערערת. זו מתנה. כן, מתנה!  משהו השתבש, בעקבות מה שעברת ועובר, משהו שנורמלי וטבעי

לחלוטין שיתערער. אז למה לא לתת לה קצת שלווה, קצת רוגע, קצת שמחת חיים, בינתיים? עד שהיא תשוב לעצמה? למה להתאכזר ולהתעלם ממנה?

כל הכבוד שאתם שוקלים אפשרות כזו. הכרתי מישהו (הלום קרב) שלא רצה אפילו לשמוע על כך.  כשהסכים, היה כבר קצת מאוחר...

יש דיעה קדומה נגד תרופות כאלה. מכירה גם מישהו שהיה צריך לקחת תקופה, ואחר החליט שזהו, הוא לא רוצה יותר,  היה מר ועצוב אחר כך.

וגם, שיחות שיחות שיחות עם מישהו שאתה מרגיש אמון כלפיו. ואם זה פסיכולוג, שיעלה כמה שיעלה.

הכי חשוב לחזור להיות באיזון. ו...שמח!

אולי יש דבר מה נוסף שאתה יכול להוסיף למערכת הבריאות שלך? שהיא נפלאה כל מה שאתה עושה (הלוואי עלינו), ואין ספק שהיא מועילה גם לנפש,

אבל כולה טיפול מסור מאוד בבריאות גופנית, בעיקר. אז אולי....

משהו באמנות, למשל?

מה עם לרכוש כן ציור , בד, או נייר, צבעים למיניהם (אקריליק, פנדה עדין, צבעי פסטל, שמן, פחם) ולזרוק הכל על הנייר?

רגע, מה עם לזרוק את המרירות על נייר, פשוט לכתוב, מה שבא, בלי ביקורת, בלי צנזורה, בלי שזה יצטרך לצאת טוב,

פשוט לשרבט  מה שבא?

ויש מיני תראפיות, כמו גשטאלט, תראפיה באמנות, תראפיה בדרמה וכל הסגנונות (NLP ועוד. תלוי למה אתה

מתחבר. יש אנשים שמתחברים דווקא לתראפיה הנושנה והותיקה - לדבר עם מישהו, לדבר, לבכות, לזעוק.)

בני אדם  חווים תקופות קשות מאוד לעתים. מאוד קשות.  מכל מיני סיבות. העיקר - אין יאוש כלל! לא להתייאש!

רב נחמן  ל  א    מ ר  ש   ה!!!

ואם הוא לא הרשה, אז הקב"ה, על אחת כמה וכמה!

רוצים לשמוע ממך עוד. בבקשה.

סבלנות. קודם כל, לעצמך!

תהיה בקשר. בבקשה!

במידה ולא התייאשת לחלוטין מהטיפולים למיניהם, יש מקום בירושלים, ברח' חירם (ליד שמגר, ליד רח' ירמיהו) הנקרא "למרחב".

רק כרטיס קופת חולים.

שמעתי שהם עושים עבודה טובה מאוד. 

אבל יש תורים ארוכים. אלא ש.....הכל מהקב"ה. הוא כבר יסדר לך תור מהר. תבקש ממנו. לא לדאוג.

לא. בכלל לא. לכל מי שמתקשה ורוצה להעזר , כמו שנעזרים בחברותא, כשלומדים. "

אין אסיר מתיר עצמו מבית האסורים..."   לפעמים כן, יש אנשים אולי שיכולים, אבל איש את רעהו יאמרו חזק!

זה גם מקום דיסקרטי וצנוע.

בהחלט.  מקסימום יש מטפל/מטפלת כמה חודשים לפני הרשיון.

מכירה מישהי שהיתה שם והמטפלת היתה מצויינת, למרות

שאת ההסמכה הרשמית קבלה חודשים מספר אחר כך.

למיטב זכרוני, יש לה כבר קליניקה משלה.

אבל, קחי בחשבון תור ארוך. תבקשי מהשם שיקדימו לך.

מתארת לעצמי במצבים אקוטים (את לא נשמעת לי כזו),

הם מקדימים.

טיפול זו מתנה נפלאה שאדם מפרגן לעצמו.

(כל אחד וסוג הטיפול שמתאים לו, שמדבר אליו).

לא מכירה את התכנית הזו. אבל חשבת גם על משרד הביטחון.

אולי גם הוא יוכל לסייע? הם מודעים ל"מצבי הרוח" האלה.

אתה לא היחיד, אבל אפשר לצאת מזה. אם לא היית מושפע

ממה שעברת, א ז   היה מקום לפקפק בשפיותך..... מחילה.

לענ"ד,  א  ס  ו  ר   לך  לצאת למילואים שוב. בשום אופן!

אל תחשוש, לא יעשו לך שום דבר. אל תצא שוב למילואים.

היית......די והותר.  מספיק!

אמיתי על הלום קרב, שהיה משכיל , אינטליגנטי ורגיש בצורה יוצאת מן הכלל.

הבעיה היתה שלא רצה להעזר בשום פנים ואופן, וגם הכחיש את מצבו.

אז מודעות למצב, זה   א ב   ויש לך את זה, ב"ה!

לא לשאול אותי בבקשה מה שם הספר, כי לא אומר. 

אחרי שתרגיש טוב יותר, בעזרת השם, אגלה...

כך לשאר המגיבים: נא לא לשאול.

בתקופה שעליה מדובר בספר, משרד הבטחון התנהל והתנהג איום ונורא.

חוסר מודעות...פחד!

עכשיו, זה אחרת (לצערנו).  אבל זה נסיון. הנשמה שלך גדולה מכל ההרגשות האלה,

לא משנה לה מילואים, כלום, והיא בתוכך. 

רק סבלנות. בראש ובראשונה, לעצמך!

ער"ן - לשיחות טלפוניות כשמרגישים "על הפנים".....

1201

לפעמים הבחירה שלנו, היא כנראה במינימום שבמינימום. בחוט דק יותר מקור עכביש.

והבחירה בחוט הכמעט שקוף הזה, היא הנצחון הגדול; זו טפיחת השכם שלנו. זו

הנחת שאנו עושים בכך לקב"ה....

נמאס לנו, חושך ויגון, די, לא יכולים יותר.....הי, יש חוט שקוף ודק שלנו שממתין

שנראה אותו. שנבטח בו.

יודעת שלא שייך להביא את השואה עכשיו - דור דור והנסיונות שלו, אבל בכל זאת,

אמי ע"ה, שהיתה בת יחידה ומפונקת, הגיעה למחנה ההשמדה וכשחיפשה את

אמה, סבתי ע"ה, הצביעו לה על הארובה....

בסוף המלחמה שוחררה על ידי הרוסים, אם איני טועה ועשתה את המסע המתיש

והארוך לביתה, בהונגריה, בכפר ושם שהתה אצל שכנים גויים 7 חודשים לבית

שלה, לא העזרה להיכנס. בין כך לא היה שם דבר, הגויים השכנים, בזזו את הכל)

פעם, ישבנו יחד, אמי, חברתה (גם ניצולת שואה, אלא מה) ואני. היא הרימה

עיניים ואמרה בפליאה: אני לא מאמינה! אני בירושלים! נולדו לי ילדים!

אני לא מאמינה.

כן. היינו כחולמים. ולכל אחד מאיתנו, שלא נשכח, יש את היינו כחולמים

שלו. בתוך הביצה השחורה, המסריחה (סליחה) הכי נוראית.

יש תקווה. יש חוט של כסף הקושר אותנו לנצח. עכשיו אנו מרגישים

שאין מוצא, אבל "מן המיצר קראתי קה, ענני במרחב ..."

לפעמים מגיעות מחשבות שחורות, מרות, אין לנו שמץ של חיותף

אבל האדם הוא דינאמי!  המצב ישתנה. ללא ספק. כל עוד הקב"ה

קיים (הוא לא יצא למילואים...), יש תקווה. הרי אנו חלק ממנו.

מהנצח.

ובכלל, לקרוא חדשות רעות וקשות, זה לא מוסיף.

אבל מה לעשות, המדיה לא תספר איך פתאום

נולד עוד ילד לאחר שראינו כל כך הרבה מוות,

איך חיבקנו, חובקנו, ליטפנו ולוטפנו, אפילו אם

זה פחות מפעם, איך הצלחנו לחייך למרות שבפנים

היו דמעות....

הלחם שלהם, זה פרסום הקשה, הרע. לא ללמוד מזה

ולא להידבק מזה. אתה, את, אנחנו - קצת יותר חכמים ממנה. לא?

מתארת לעצמי איזה "שפכטל" אקבל אחרי התגובה הזו. אולי

אפילו ימחקו.

הזורעים בדמעה (אוהו, איזו דמעה!), ברינה יקצורו.

איך אומרים באנגלית?

CHEAR UP!  (אולי זה כתוב עם שגיאות. מילא)

רוצה להוסיף כאן פריחה, מעוף של ציפור, שבלול עושה דרכו בכבדות אבל בנחישות

נרקיסים ועוד - אבל לא יודעת איך.

יש לנו חברים, חברה, שבאחת השבתות הרגישה.....רע. רע. רע.

היא הרימה טלפון כדי לשוחח , לדבר. כן. בשבת. 

כשהמצב בתוכנו פנימה אקוטי, חושבת שזה בגדר

פיקוח נפש דוחה שבת. אין ספק שהשם מבין את זה,

מאוד.

מתפלל להצלחתך והצלחת המשפחה, אתם גיבורים וכך הכבוד על מה שעשיתם עד כה.

לא יודע מה לומר מעבר

אחרי כחצי שנה מסבב אחרון התחלנו להרגיש רגיעה.

ועם הזמן רואים שיפור.

לא ידעתי שזה הפיך על הקרובים לי.

כותבת כי יש סיכוי לאור.

זה תהליך ארוך מאוד. מאוד.

כנראה של כמה שנים.

עם תמיכה טובה וסבלנות יש תקווה. 

חיזקתם אותי!

קראתי כל מילה

@נחלת תודה לך במיוחד על ההשקעה. 

לא לשכוח.....לבכות. מאוד חשוב. לבכות. חושבת שזה ירכך את הסינדול של הנפש, שלא יודעת מה. חושבת שההתייפחות, המירור בבכי

יעשו לה משהו טוב... זה ילחלח אותה...

יש לך קבנ של היחידה?

לוקח זמן וזמן ... לא פשוט

תצ'פר את עצמך, תרשה לעצמך להתפרק - אבל לא על המשפחה וחברים

נשמע לי שאתה בטווח הנורמה 

אפשר לפעמים לבכות על הכתף של אשתך. למה לא? היא אמורה להיות האדם הכי קרוב אליך..

לא התכוונו כאן שתשחק בבית את הגיבור, את איך שחיית לפני המלחמה, אלא שבכל זאת, אנשי

מקצוע טובים זה מומלץ.

לא, לא "בכל זאת"; יחד עם זאת. כמה שהיא יכולה להכיל. מרגישים את זה. וזה גם מקרב. אני חושבת.

זו תגובה טבעית למלחמה אבל עשית צעד חכם מאד שפנית לפסיכיאטר. ככל שמטפלים מוקדם יותר סיכויי ההחלמה המלאה עולים מאד.

אין מה לפחד מהכדורים, יאפשרו לך לישון ולא לצאת מאיזון והפעילות הגופנית תעזור מאד, כל הכבוד על המצווה הענקית ועל המודעות.

חנוכה מלא אור וניסים

דבר שני, מה שעזר לי מעבר למה שכתבת בעניין השינה והכושר והתזונה, מה שעזר לי לעבור את החודשים הראשונים אחרי השבעה באוקטובר זה המון המון המון סטנדאפ ומוזיקה ביוטיוב.

בהצלחה

יש דברים שאפשר לראות ולהקשיב. סומכים עליך. מחכים לשמוע ממך , לא חשוב מתי. מאמינה שזה מהר יותר ממה שאתה חושב.

ר' נחמן אמר שבראש ובראשונה האדם צריך להיות סבלני ל....עצמו!

"תעיתי כשה אובד בקש עבדך" 

למה רבנו המאומן, חזר לגלות אחרי 

שהיה חצי שנה 

בארץ הקדושה

לנו עשו שיחת חוסן לקראת סיום המילואים, ואמרו שמי שהוא בתהליך הכרה של פוסט-טראומה, ברגע שהגיש חוות דעת מומחה אז כבר הוא זכאי למימון (מלא, נראה לי) במשך שנה עד לועדה הרפואית שתקבע נכות. הוא אמר שמבחינת משרד הביטחון, אין בעיה שבסוף לא תיגש לועדה - כלומר, האינטרס שלהם הוא לתת לך טיפולים כך שתצליח לצאת מזה בלי צורך בנכות. זה לכתחילה, כך אמר הקבן.

תברר על זה. אולי תבקש לדבר על אחראי חוסן ביחידה שלך. או בקבוצות פייסבוק שהגיוני שמעבירות מידע על זה.

גם מי שלא בטראומה, נורמלי לחלוטין להתקשות לחזור לשגרה אחרי חוויות מטלטלות כאלו בשנתיים... אתה מתאר משבר שקורה להרבה מילאימניקים. יצאתי עם כמה והרגשתי כמה הם מושפעים.. אחד בכלל לא היה במצב לדייט, כי היה באבל על חברים והלחימה הממושכת התישה אותו נפשית.

יש הרבה סדנאות, טיפול רגשי וכד' למילואימניקים בדיוק בגלל הצורך הזה, גם אם אתה מרגיש בסה"כ בסדר ורק מדי פעם צץ קושי..

שווה לך לבדוק בעיני. יש גם קבוצות שיח ע"י אנשי מקצוע וכד'..

ושה' שילח לך רפואה שלימה.

אין לי דברי חכמה לומר לך,

רק להחזיק לך אצבעות להצדיע לך,

ולהתפפל עליך .

למען האומה, למען המשפחה, למען התורה והעבודה

אין לשער דרגת צידקותך במעשיך בצבא

דוד המלך שאתה חייל חשוב בשורותיו, מעלה אותך בדרגה

גם אברהם שלחם ב 4 מלכים, מברך אותך באופן אישי

ויהושע כובש הארץ

ויהודה המכבי

ורב אלוף שמעון בר כוכבא

הכל לצידך ולימינך

עלה והצלח 

מצרפת את הקישור.

הסדנא מיועדת לחיילים שמתמודדים עם הקושי בחזרה לשיגרה, ללא תסמינים של פוסט טראומה.

ממליצה לדבר איתם ולבדוק התאמה

Inheal סדנת מתחילים מחדש לחיילי וחיילות מילואים בשיטת

כותבת לך בתור מטפלת. פוגשת בתקופה הזו הרבה מאוד מילואימניקים שחווים משהו דומה מאוד למה שאתה מתאר.

חשוב לי להגיד בצורה ברורה: מה שקורה לך הוא תגובה אנושית, טבעית ושכיחה מאוד לחשיפה ממושכת לעומס קיצוני, סכנה, ניתוקים חוזרים מהבית וממעגל החיים הרגיל. זה לא סימן ש“נדפקת”, ולא עדות לכך שמשהו אצלך בלתי הפיך.

כ־300 ימי מילואים, בחמישה סבבים, בכל הגזרות – זה עומס שהנפש והמערכת העצבית פשוט לא נועדו לשאת בלי מחיר. הרבה אנשים מתפקדים “על אדרנלין” בזמן עצמו, ואז דווקא כשנגמרת הסכנה המיידית – המערכת קורסת. התנודות שאתה מתאר בין אנרגיה גבוהה לדיכאון, בין כעס לאדישות, הן סימן קלאסי למערכת עצבים שנמצאת עדיין במצב הישרדותי ולא מצליחה להתייצב.

העובדה שאתה:

מודע למה שקורה לך

מנסה לשמור על שינה, תזונה ותנועה

פונה לטיפול ו/או קובע תור לפסיכאטר

כל אלה מעידים על כוחות, לא על חולשה !

חשוב לדעת: טיפול פסיכיאטרי לא אומר בהכרח תרופות לכל החיים, ולעיתים מדובר בהתערבות זמנית שמאפשרת למערכת להירגע ולנפש להתחיל לעבד. בהרבה מקרים, כשהעומס יורד והוויסות חוזר, גם הצורך בהתערבות תרופתית משתנה.

כמה המלצות כלליות חשובות :

1. להתייחס למצב כאל פציעה נפשית, לא כאל כשל אופי. כמו שלא מצפים מאדם עם שבר לרוץ , כך גם כאן

2. להמשיך טיפול  - אפשר לפנות למרכזי החוסן באיזורך. מצורף קישור: סיוע לנפגעי חרדה - נפגעי חרדה | ביטוח לאומי

3 . לבדוק את הסדנא הייעודית ללוחמים שחוזרים לשיגרה , בקישור הבא:

Inheal סדנת מתחילים מחדש לחיילי וחיילות מילואים בשיטת

3. לזכור: מצבים כאלה כן משתפרים. ראיתי את זה שוב ושוב, גם אצל אנשים שפחדו שהם “לא יחזרו לעצמם”.

והכי חשוב-

אתה לא לבד, אתה לא מקולקל, ואתה כן בדרך הנכונה גם אם עכשיו זה מרגיש מריר ומבלבל..

עצם זה שכתבת וההסכמה לטפל בעצמך– זה כבר סימן של חיים שרוצים לחזור לאיזון , וסימן לאהבה והאחריות שלך כלפי המשפחה שלך.

הרבה כוחות !

יש לי כזה. אבל כשניסיתי להציע דבר כזה פעם ראשונה היא חשבה שאני קריפ והוציאה לי צו מעצר. 

בתחילה לא תפשתי.......מפחיד!

(מגזין מוצאש, עמ' 18, מקור ראשון, מיום שישי) 

זה כאילו הוא הלך לצאט גיפיטי והכניס בקשה "כתוב לי מניפסט שנאה נגד הרב טאו והר המור. כתיב בסגנון רעיל".

איזה גועל נפש.

מאיפה הוא הביא את השטויות האלו?

אני מכירה את הישיבה מקרוב כולל תלמידים שלומדים שם ובוגרים וזו ישיבה שממש מצמיחה את התלמידים שלה, עושה להם כל כך טוב נפשית ומכל הבחינות.

נכון שהתנאים הפיזיים לא מושלמים (בסוף כסף זה מרכיב מאתגר בציבור שלנו, ותנאים טובים זה עניין של כסף) אבל מכאן ועד ההגזמות שהוא כתב הדרך רחוקה מאד מאד.

היא כל כך קיצונית וחדה, עד שבעייני היא כלל לא מתיימרת לייצג אמת. כלומר ברור שמדובר בשטויות שנובעות יותר מהמצב הנפשי שלו כשהוא כתב זאת, מאשר מהמציאות בישיבה.

זה לגבי הרבה תחומים:

אם למשל אני ארצה לתת ביקורת על המנחה שלי בעבודה, אוכל לכתוב:

קשוחה מאוד, לא מתחברת לעובדים שלה, לא מתחשבת בצרכים האישיים שלהם. לצד זאת היא מקצועית לעילא ובעלת ידע עצום בתחום התמחותה.

אך אם אני אכתוב:

היא נוראית, צורחת כל היום, מסריחה, מתקלחת פעם בשבועיים, האוכל שלה מריח כמו צואה, השיער שלה נראה כאילו לא חפפה אותו מאז התיכון, היא לא מבינה מה זה בני אדם והאף שלה ממש ענק" - אז ברור שהביקורת אפילו לא מתיימרת להיות עניינית, אלא אני סתם שופך רפש בגלל המון זעם שטמון בי.

במילים אחרות:

אני אוהב את הביקורת כי מבחינתי יש בה הרבה כנות. הוא בעצם אומר בכנות, בין השורות, "אל תסמכו עלי. אני פשוט שונא את הישיבה הזאת ואת כל מה שהיא מייצגת". הקיצוניות מעידה על מצבו הנפשי ולא על הישיבה. 

אם הוא היה כותב בצורה עניינית, אז עוד היינו עלולים לחשוב שהביקורת שלו כנה ואמיתית.

(מהמצאותיו של פרופסור שפריץ)