בשביל ייחוד אמיתי כמו שכבר אמרת צריך 2 עדים נעילה של הדלת  ושאין חלונות ואם אפשר שמפניה חחחח

בכיסוי ראש אח"כ, ויש כאלה שאומרים שלא חייב בכלל (נראה לי שזאת שיטת הרב עובדיה, לא זוכר בוודאות).

יש ספרדים שכן עושים. מכיר חתן שעשה לפי ההלכה והכלה שלו יצאה עם "כיסוי ראש" שלא נראה כמו כיסוי ראש אבל תופס מבחינה הלכתית. זכו...

אבל הסיבה שלא עושים חדר ייחוד בפועל היא מהנ"ל.

חדר ייחוד הוא חופה לאחת הדעות, ועדיף כמובן לצאת ידי חובת כל הדעות.

מה שלא נוהגים הוא מהחששות הנ"ל ואולי עוד, לא זוכר בעל פה את כל הדיון.

אני הבנתי שזה עניין של צניעות. 

זה יכול לעורר מחשבות... תכלס אני גם שמעתי איך אנשים מדברים על זה.

אבל אני שואל מה הפוסקים אמרו- לא אני.  אז אין מה להקשות עלי.

לא מוצא מילים להסביר... אבל שמעתי גם דתיים מצחקקים כשהזוג התאחר מלצאת.

טעיתי בכותרת וערכתי.

"אמר רב חנן בר רבא הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה אלא כל המנבל פיו אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה".

וזה עוד על מה שיקרה אח"כב בלילה, קל וחומר לגבי החדר ייחוד שלא קורה בו שום דבר כזה.

כן, אלה הטעמים שלא נוהגים חדר ייחוד.

עצם החדר ייחוד הוא דעה אחת לגבי חופה, ונהגו לצאת ידי חובת הדעה הזאת גם (כמובן שיש מי שלא נהגו).

יש שלא נהגו, ויש שנהגו שביטלו את המנהג הזה מהטעמים לעיל.

הייתי בחופה שהיה בה פוסק ע"פ הרב עובדיה יוסף, ואע"פ הוא אמר להפריע בחדר ייחוד בשביל שלא תתחייב בכיסוי ראש ולא מטעם אחר (החתן והכלה היו מרוקאים, אז לא יכלו לסמוך על דעת הרב עובדיה בזה).

אפשר מקור? בקיצור... אני לא פוסק רק שאלתי. 

תכלס לא צריך חדר יחוד יש היתר חד פעמי וגם נוהגים אותו שאחרי החופה הזוג הולכים יד ביד ואין עם זה בעיה...

בספר את צנועים חכמה בשם כמה ספרים אחד מהם כמדומני ספר פרי האדמה ושזה מנהג ירושליים

זה עניין אישי.

בעיני זאת פדיחה שעדיף להימנע ממנה.

יצא לי לשמוע דברים ממש נוראיים, תמיד משתדלת להתרחק מכל החוקרים למינהם אבל  ברור מה הם חושבים.

אלא שלא צנוע לעשות זאת, במציאות, שאנשים רואים אותם נכנסים לחדר לבד יחד, הצורה מכוונת ל"יחוד".

תכל'ס, הרב עובדיה כותב את זה, ומביא ראיות, ויש פוסקים שחולקים, וגם מביאים ראיות, אין טעם להתכתש על זה כאן... 

כמו שכתבתי, זו דעתו, ויש רבים חולקים.

דופקים פיצוצים לדלת  ושרים שירים ואז החתן יוצא כולו אדום מובך כאילו לא יודע מה וכולו מלא מייקאפ על החליפה אצל החרדים או על החולצה אצל הדתיים לא מוצלח

חהיות יחד ולעשות מה שבא להם חתונה וריקודים זה פעם בחיים במקרה הטוב חחח אז צריך לשמח כמה שיותר 

זה בערך אחרי חצי שעה יש כאלו שאפילו נותנים להם 45 דקות אני זוכר שהיה אחד שניתקע שעה וחצי חחח חשבנו שהוא מת שם חחחחחח 

אין לי פנאי לציין מקורות כרגע אבל תוכל למצוא בכל הקיצורים כמו קיצוש"ע של הרב אליהו, ילקוט יוסף, פניני הלכה וכו'.

היא רק אוסרת על ניבול פה לגבי הזוג...

לא נעצור את העולם מחתונות - לכן כשהם הולכים הביתה מי שמנבל את הפה בעיה שלו.

להכנס לחדר ייחוד מול כולם זה כבר דיון אחר לגמרי. 

אני אבדוק את המקורות שאמרת... אבל אשמח אם תעזור לי ותתן מקור מדוייק כשתוכל

אתה יכול למצוא את זה בהלכות חופה, לא קשה למצוא.

בד"כ בספרי הקיצורים יש סקירה קצרה של הרקע.

תרווה צמאונך משם

גם הספרדים בשיטת הרב עובדיה לא חולקים על זה מעיקרא, פשוט חוששים להגיד "הנה אנחנו מחמירים להוסיף עוד דעה למרות אבותינו כאילו שאנחנו צדיקים יותר".

זה לא נכון להגיד שכל הספרדים עדות המזרח לא נהגו חדר ייחוד.

היו שנהגו והיו שלא.

הטעם של הצניעות לא המהותי פה. אם כולם ידעו מה קורה מאוחר יותר, מה הנקפ"מ מה קורה בחדר ייחוד? כמובן שלא קורה שם שום דבר באמת, וזה סתם דמיונות. אם ממחשבות, הרהורים וצחוקים חששו, הרי שביטול החדר ייחוד לא היה פותר את זה

ד – הגדרת החופה – פניני הלכה

ויש אומרים שהחופה היא ההתייחדות של החתן והכלה בחדר ששייך לחתן, שהתייחדות זו היא הביטוי הממשי לתחילת חיי הנישואין (רמב"ם). ויש אומרים, שהעיקר הוא שיתייחדו ולא משנה למי שייך החדר, לחתן או לכלה, העיקר שישהו לבדם בחדר לשם נישואין (דעת הרמב"ן). ויש אומרים, שכדי לקיים את החופה אין צורך שהחתן והכלה יתייחדו לבדם בחדר, אלא העיקר הוא שהכלה תיכנס לחדר שנמצא ברשותו של החתן, ולא משנה אם גם אנשים אחרים יהיו שם (ר"ן). ויש אומרים שמבחינה זו גם החופה המקושטת היא כניסה של הכלה למקומו של החתן (על כל הדעות הללו עי' בשו"ע ורמ"א אה"ע נה, א; ערוה"ש ד-יא).

זאת פשוט דעה לגבי הגדרת החופה, להגיד שאנחנו לא עושים משום צניעות וכל זה זה כמו להגיד שהם לא צנועים

למה נראה לי שהחשש של צניעות הוא הגיוני.  

ואמרתי שזה שמשהו אסור, לא אומר שמעכשיו אין חשש מחטא כזה בשום אופן..

הוא כותב (או מביא ערוה"ש, לא הכי יכול לפתוח מקורות) "אף שהכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה, אבל מנהגינו יש לו יסודות נאמנים".

אני מבין שהוא אומר שלמרות שברור שזה לא באמת חוסר צניעות, זה חוסר צניעות

ואגב, מה זה ערוה"ש?

בכל אופן הנקודה שצריכה להיות קשה בעצמה היא מדברי הילקוט יוסף.

ראיתי כמה שכתבו איך הרב עובדיה יוסף כותב על הלכה שפסקו הגאונים, הרמב"ם ומרן שהיא "דבר מכוער".

הרי הרב עובדיה נושא דגל "קיבלנו הוראות מרן".

לענ"ד זאת נקודה מעניינת... יש כמה מקומות שהרב עובדיה פוסק ההפך ממרן, אבל לא קורא לדברים כיעור...

עריכה: בעצם אין כל-כך קושיה מדבריהם, הרב עובדיה כותב דבר כיעור על זה "אך אין צריך עדי יחוד ועשרה אנשים לברכות נישואין, ושתכף יבעול ומכוער הדבר". ואם הוא לא התכוון דווקא לחדר יחוד כזה, הרי שהוא מוציא לעז על מרן והרמב"ם והגאונים וכו'. אז ודאי שהוא לא סובר שזה אסור משום צניעות.

משמע שהוא לא סובר שזה חוסר צניעות במקרה שאין שם מעשה ממש. אבל צריך ללמוד את התשובה כמו שצריך

@נשמה כללית

יש מעשים שגורמים הרהורים כשהם נעשים מול אנשים...

לכן לא הולכים יד ביד ברחוב, לא מתנשקים ברחוב, ואפילו אסור להסתכל על חיה ועוף מזדווגים.

אז להכנס לחדר יחוד זה יכול לעורר מחשבות מה הם עושים שם.

החתן והכלה צדיקים גדולים. זה לא קשור...

וזאת הלכה ראשונה בשולחן ערוך.

תראה את הדיון פה 

פולמוס חדר יחוד (לספרדים) - פורום אוצר החכמה

יש שם דברים מתמהימים מאוד על הילקוט יוסף הזה. הרי הוא הביא את המשאת בנימין כראיה שזה לא צנוע.

והוא כתב למשל ככה (סי' צ'): "ושמעתי שבקצת קהילות נוהגין שאפילו בחור הנושא בתולה, מיד אחר החופה מייחדין אותן בחדר אחד צנוע, ובעיני הוא מנהג טוב ויפה, וראוי ונכון לנהוג כן בכל מקום כשעושין נישואין בערב שבת".

פה זה הרהורים זה שונה.

ולמה לא לחכות עד הבית? (לפי אלה שסוברים חדר ייחוד אסור לחכות?)

אם כך תנשק את אישתך ברחוב זה גם מצווה לשמח אותה... אבל אסור

לגבי הקושיה על הרב עובדיה, אין לי מושג.

שזה בודאי מלעיגים. איפה ראית לומר שחששו להרהור?

וכן, יש עניין של עובר לעשייתו. יש בזה עוד טעמים, זאת סוגיה גדולה שתלויה בהרבה פרטים. אני לא מונח בה כרגע.

וגם ראיתי איך אנשים מצחקקים כשהזוג נשאר בחדר הרבה זמן...

הם לא צוחקים על המנהג, אלא עם עצם הסיטואציה שמעלה להם מחשבות.

שגם זה נראה כרעבתנות (איך שלא אומרים...)

שמנבלים את הפה. לא הבנתי מה זה לא צנוע בעצם? זאת הלכה. וזה קורה בכל מקרה, בהתחלת הערב, או בסוף הערב.

לא יודע, ראיתי דברים כאלה על חדר ייחוד רק לפני אולי עשר שנים אצל חילונים גמורים וגם זה כבר לא רואים... בכל אופן, מה הנפק"מ להלכה? שידברו שטויות, בעיה שלהם. אדם עושה כמנהגו והוא צריך לחשוש?

לפי הבנתך לשיטת הרב עובדיה גם אשכנזים אסורים לעשות חדר ייחוד והם עוברים עבירה אם הם עושים. מה שייך לחלק בין ספרדים לאשכנזים?

לא ראיתי את דברי הרב עובדיה שאתה מדבר עליהם אז אין לי מה לענות...

בכל אופן זה מה שהוא כתב בשם האחרונים כמו שראית פה-  לגבי צניעות

נפקא מינא להלכה.. אני לא פוסק

אבל לפי הבנתי הדלה הטענה של אותם אחרונים היא שכדאי שגם האשכנזים יפסיקו עם זה.  

אלא שזה נראה מעשה מכוער. האחרונים שהביאו ככה דיברו, לפחות בחלקם, על חדר ייחוד ממש עם ביאה והכל. אף אחד לא עושה דבר כזה היום. זה בוודאי דבר מכוער.

הדגשתי את היחס לאשכנזים דווקא כדי שיובן שהטעם של הרב עובדיה לגבי לעז הוא טעם חזק.

ואיתו מסכימים רוב הפוסקים הספרדים. אבל היו מעדות המזרח שנהגו כך, לכן אצלם אין לעז. וכנ"ל לגבי האשכנזים.

ואם הטעם של הצניעות לא שייך כי זה דעה לגבי משהו שלא קורה בפועל היום, או שזה לפחות מחלוקת, אז אתה לא יכול להשליך מזה על אף אחד.

וכן, קצת קשה אי ההסכמה על מה הוא "מעשה מכוער" מצד המציאות.

אתה מתכוון לומר שטענת ה"מעשה מכוער" הוא רק כלפי החתן, ורק בזמנם שהיו עושים שם מה שעושים... אני צודק? 

אני בכל אופן הבנתי שהכל כלול.. גם החתן וגם עניין הצניעות

לגבי הטענה הספציפית של ימינו לעומת פעם. 

כמובן זה די ידוע, אבל גם כיום יש כאלה שמתנשקים בחדר יחוד. אם כך, גם היום יש מה להרהר..

(אני שומע אגדות וצחקוקים כשמדברים על חדר ייחוד על ההיא שהשאירה להוא אודם על החולצה וכו' )

לא היו עושים חדר ייחוד עם ביאה גמורה במקרים שלא היה דוחק (תסתכל בשרשור שם, יש קצת מהפוסקים על הדף).

קידושין על ידי ביאה גררו מלקות כבר בתקופת הגמרא.

אבל חופה על-ידי יחוד, בלי מעשה, היו נהוגים כבר. ולכן אין בזה חוסר צניעות כי יודעים שלא קורה שם כלום.

לא כל-כך הבנתי. יש גם אנשים שמתנשקים בבתיהם, אז מה, לא יתנשקו כי מישהו עלול לעבור ולדמיין מה הם עושים שם? מה לגבי זוג נשוי שמתארח בשבת וכל הסוגיה שם? אין נפק"מ ממה אנשים יחשבו על העושה, אלא אם הוא עובר עבירה.

אודם על החולצה, אז מה? מי מגיע מזה להרהורים?!

לא יודע מה היה נהוג, הרב עובדיה טוען שם שהיה נהוג אחרת.. אנאערף. או שלא הבנתי אותו

לגבי הסוף.

כמו שאמרתי: בבית זה משהו אחד, מול אנשים זה משהו אחר- זה טריגר למוח להתחיל להרהר..

טוב יאללה אני חייב ללכת ללמוד.  ביי אחינו היקר 

וזה נכון, אבל לא אם מכנים את כל עדות המזרח בשם ספרדים, כמו שהרב יצחק עושה.

בהצלחה בלימוד ידידנו החשוב

צניעות - כי למרות כל מה שכתוב פה, יש צד לומר שזה לא כ"כ... בכ"ז.... עניין של הרגשה בניואנסים.

ולעז על הראשונים - כי הם לא נהגו בזה והנוהג בזב הינו כאומר שהם לא נהגו כדין.

הכיסוי ראש הוא רק נגזרת מזה.

כמובן שמי שנכנס לחדר, אבל בלי נעילה וכו', אז אין לו את הבעיה של לעז על הראשונים, אבל יש לו את הבעיה של הצניעות.

זה קיצור הסוגיה על רגל אחת... 

לעז על ראשונים זה לא כל-כך מדוייק כי יש הרבה מעדות המזרח שנהגו חדר ייחוד כהלכתו עם כיסוי ראש אחרי.

השיטה של הרב עובדיה הרבה פעמים מוחקת שיטות קודמות, כגון בברכה לנשים על מצוות מסויימות שמנהג הספרדים המקורי (ומי שנוהג אליבא דהרב אליהו בהווה) הוא שמברכות גם על חלק מהמצוות שהן לא מצוות

פה הוא מביא את היביע אומר ומביא הרבה טעמים הלכתיים אחרים

מדוע הספרדים לא נכנסים ל"חדר ייחוד"? - כיכר השבת

@מבקש אמונה

עכשיו אני רואה שהוא קורא לזה מנהג מכוער.

מעניין אם גם שאר המקורות הקדומים קוראים לזה, או שזה חידוש של הרב עובדיה

אכן יש לבדוק היטב אם מיירי דווקא שיש מעשה, כך מ' ממה שהבאת, אך תמוה לומר שהעמיד דבריו בכן.

ובאמת בנו הגר"י בוודאי זועק כן גם בחדר יחוד ללא מעשה, כנהוג...

לוידע, צריך לשבת על הסוגיה. לא עוסק בה כעת.

צודקת כל אחד בקצב שלו

מותר מותר מותר בן אדם יכול להתחרפן לכן זה כ'כ נכון מה שכתבת

חושב שפחות מתאים

אחדות בין הדבר הגשמי ביותר לדבר הרוחני ביותר.

שלמה המלך ידע את סוד ייחוד ה' הזה, ואצלו גוף האישה היה קדוש כמו תפילין ומזוזות.

ולא היה לו שום תסביך בעניין הזה כמו שיש לנו. מין מדרגה כזאת של גן עדן לפני הגירוש. לא התבוששו כי אין ממה להתבייש. בסוף גם אנחנו נגיע לזה

זה ברור שהחיבור נעשה על האהבה הגדולה של ה' לעם ישראל ולתורה אבל אם מסתכלים על זה יבש אני זוכר שכילד לא הבנתי איך כתוב שם כאלו דברים ועוד אומרים את זה בשבת חחח 

ואז מגיעים לגיל 14 או15 ומתחיל השאלות בראש חחחחח

להסביר שזה אהבה של ה' לעם שלו משהו יותר טהור

הסבר כזה בא למעט את זה שגם קשר גופני בהיתר הוא טהור. ככה ילדים גדלים עם מסקנה שזה חטא. כמו בנצרות. אבל אולי אין ברירה בימינו אלא להסביר כמו שאתה אומר כי הדור שלנו עוד לא במדרגה הזאת.

אבל זה לא אומר שילדים אמורים להיות חשופים לזה 

אפילו באופן די ברור ומפורש. רק שזה משל, ויש גם נמשל שהוא אחר. שלמה המלך בעצמו כותב במשלי הנחיה לאיך לקרוא את כתביו: "תפוחי זהב במשכיות כסף". הזהב הוא כמובן העיקר, אבל אי אפשר להתעלם מהכסף שגם הוא קיים ויש לו ערך משל עצמו.

משנה ידים ג ה – ויקיטקסט

אני ראיתי שאת מחפשת משהו של ר' עקיבא.

בפירוש הרי"ד ל"ישקני מנשיקות פיהו".

תנ"ך - מקראות גדולות הכתר - שיר השירים פרק א עם פירוש ר' ישעיה מטראני

ברור שזה לא כפשוטו... לומר כך זה יותר גרוע מ"שטחי"

אבל בהחלט זה משל, למה מה קרה הוא התבטא ככה?

למעשה כל העניינים שבן זכר לנקיבה הם ביטוי של העולמות העליונים ויחסינו עם הקב"ה.

ולכן זה אפי' יותר ממשל, זה עצם הקיום של המושגים הקדושים האלו העולם המעשה

מי שטוען שזה בכלל לא קשור לגבר ואשה חייב לעצמו הסבר דחוף על הצורך של שלמה המלך לכתוב דווקא במושגים האלו, מה, קרה לו "מגדל בבל" שהמילה שאצלנו היא משהו מסויים אצלו הייתה משהו אחר?

אני קרוב להניח שגם במה שאת למדת זה היה הכוונה, שזה לא "שיר אהבה" (כמו שחז"ל חשדו וביקשו לגנזו, עד שנתפרש שהוא משל וכו') אלא משל לקב"ה ועמ"י.

שזה לא קשור לזה, 

אלא שצריך להתבונן בפנימיות של זה, ולא בחיצצוניות.

אבל סוף כל סוף- בפנימיות של זה

הפוך הפנימיות של קשר בין גבר לאשה זה הקשר בין עמ"י לקב"ה.

ולכן בדיוק זה המשל על זה, והרב מדבר על מי שחושב שהמשל הוא חזות הכל ולא מבין שהוא רק ביטוי לנמשל. לא על מי שאומר, או קיי, זה המשל, והנמשל הוא הקב"ה וכנס"י.

פשוט, לא?

(אל תגררי להסתכל על קשר בין גבר לאשה כמשהו נמוך מדאי מכדי להיות משל לקשר בין ה' לעמ"י, הסתכלות כזו מגיעה מהנצרות רח"ל.)

כנראה שנשאר חלוקים.

אבל היות שאני מאוד מאוד בטוח בעצמי, הייתי ממליץ לך לנסות לברר שוב את ההסתכלות האידאלית, הן על העניינים האלו, והן על ביטויים בשיה"ש. כולל את דברי הרב זצ"ל בנושא.

הכל מסתדר מצויין עד פרק ה'. בפרק ה' זה כבר מדבר על מקרים לא מובנים בעליל (הכוני, פצעוני) ובפרק ו' זה מאבד הגיון לחלוטין (המלך שלמה בגוף שלישי, אחות קטנה לנו וכו'). 

חייבים לומר שהכל משל.

והאמת היא שזה שהפורום מעורב גם לא נוח לי ככ... כלומר זה אנונימי והכל אבל בכז

אני מעדיף לשמור את זה לאשתי (שתגיע) בכל זאת

דמיין סיטואציה, עיר עתיקה, לפני 3000 שנה, אחד בלילה, השומרים עייפים ועצבניים, כבר איזה 6 שעות שלא נראתה נפש חייה ברחוב, פתאום רואים איזה בחור שלבש הרגע את הכותונת, כולו מרושל, מסתובב ברחוב ובולש במבטו....

"וואלה וואלה, תפסו אותו, אמרו זה גנב זה, יאללה באנע בראש שלו... "

לא תיארתי טוב?

שנית כל, בפרק ה' עם השומרים וכו' מדברת האישה, לא כתוב למה הכו אותה או שזה היה בלילה בכלל. נשאו את רדידי מעליי? למה לעשות דבר כזה? מה ההגיון? 

כניכר שם ברש"י עיי"ש.

ומסתבד שכשמתעסקים עם גנבת, מפילים לה את התכשיטים.

לגבי פ"ו, לא הבנתי כ"כ מה הבעיה

ולא תכשיט. 

ושוב רשי מפרש את המשל רק כדי שיהיה איזשהו הגיון *פנימי* אבל אין הגיון חיצוני (שזה מדבר על משהו אמיתי, על מי לכל הרוחות? זה מוזר לגמרי) 

ובפרק ו' הבעיה היא שעל מה מדובר שם לעזאזל

והסיטואציה הגיונית לגמרי, תדמיין את התיאור שלי לעיל....

לגבי פ"ו, אחשוב ע"ז.

אבל עדיין קצת מוזר לי שהיא סתם מקבלת מכות ברחוב. במיוחד שיודעים בעיר מי היא לכאורה כל בנות ירושלים לפי הפרקים האחרים... ושוב, תסתכל על זה בהקשר של המכלול של הפרק. זה נראה לך סיפור אמיתי? שהוא ידפוק בדלת ואז ייעלם ואז היא מחפשת אותו ישר ומקבלת מכות?

אבל כע פרק ו' זה בכלל כבר מוזר

לתורה יש אמירה על כל חלקי החיים חלק מהם לא מיועדים לילדים ולכן גם חלק מהתורה לא מלמדים ילדים

את אמרת ששיר השירים חלק מהתורה 

לכן אמרתי לך שהיו תקופות ש'צינזרו' חלק מהתורה אפי' לבחורים 

לא אמרתי שזו דעתי אבל אם הם יכלו לצנזר לבחורים ודאי שאפשר לצנזר לילדים

כמובן שהיום לא כ"כ רלוונטי לצנזר לבחורים(אני לא יודע מה המצב עם ילדים)כי גם כך הם חשופים לזה מזוויות קצת פחות בריאות

ובצדק למה להכניס לבחורים דברים כאלו בראש

אבל אם גם ככה הם מכירים את הדברים האלה אז לא הרווחנו הרבה

אלא העיסוק בזה.

גם כשבחור יודע.. הוא לא מתעסק בזה באניטנסיביות של מי שלומד מסכת.

יש בזה טעם לפגם כשכל הידע מגיע ממקורות מפוקפקים ורק כשזה בגמרא אז לא

שקולטים את זה בסוגיות של "דרך אגב", לא צריך ללמוד דווקא מסכת נדה וכדו'

ברגע שמדברים על זה בישיבה ולומדים את זה כל הזמן לפחות לבחורים רווקים שאין פיתו סלו אני חושב שזה ממש ממש לא בריא ולא טוב כי ב'ה הראש של כולנו חושב וזה לא מביא למקומות טובות ולא חסר מה ללמוד יש המון מסכתות 

ואו אני שולח את הילדים שלי ללמוד איפה שאתה למדת

מצטער על הילדים שלך זה לא יעבוד הם צריכים לבוא תמימים מהבית חחחח

אולי לא יקבלו אותם בכלל

אבל אומרים שאצל בנים זה עוד יותר מוקדם בכל מקרה גם בנות חושבות וגם אם הן לא יודעות את שיר השירים

יש כל מיני דברים שהם יותר מ0 בין הארוסין לחתונה במיוחד(טוב אף פעם לא הייתי מאורס...)שכנראה מאורסים מחכים למגע מאוד כך שלא נראה לי קשה כ"כ כשזה כבר מגיע

(אני שומר נגיעה)

אבל אני משער, שמחמאות זה התחלה מתנות, בכיות אחת באוזני השני, דיבור על רגשות, עצם הרצון לגעת 

בילוי של שעות ביחד

..

בכל אופן זה נראה לי מאוד מוזר שלא נוגעים ישר 

אולי מדריכי חתנים ממליצים לעשות בהדרגה?זה נשמע לי יותר הגיוני ואז מתאפקים אבל שלא ירצו או אפילו שיתביישו לא יודע זה נשמע לי מוזר

שדווקא אצל הרבה זוגות חרדים יש פתאום פרץ כזה בחדר ייחוד.

כשחושבים על זה, אם כל דבר מודעים לסיבה שעושים אותו, לא אמורה להיות שום סתירה... 

למה שזוגות שלא שומרים נגיעה יהיה להם התרגשות מנגיעה בחדר ייחוד

הבנתי(בטעות?) שאתה כותב את זה כאילו זה חידוש ושבעצם זה יותר הגיוני אצל אחרים

שלדעתו אמור להיות פרץ אהבה טבעית מתי שמותרים.

זה גם לא קשור לזה שעד עכשיו היה אסור. 

אבל לדעתי זה בגלל שלא מסתכלים על זה נכון

תחשבי על זה ככה...

עוד לא ראיתי מישהו שחושש לגעת בעוגה כשהיא מוכנה בגלל שבזמן ההכנה היה אסור לגעת בה.

אלא אם כן הוא לא הבין למה אמרו לו לא לגעת.

זה כמו אלה שאחרי שבועות בטעות באים לספור ספירת העומר..

זה מראה שהם לא באמת ספרו לקראת מתן תורה אלא סתם בלי מחשבה

נראה לי מתאים יותר

בכל מקרה- קודם כל אני קצת מופתעת מהתגובות כי אני לא חושבת שהייתי בחתונה שהזוג לא הלך לחדר ייחוד...מאוד מתבקש שיהיה להם קצת זמן לדבר, לפרוק את ההתרגשות, לאכול משהו...בגדול זה מה שעושים עד שהצלם בא לקרוא לזוג להצטלם

פיכסה 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥