בשביל ייחוד אמיתי כמו שכבר אמרת צריך 2 עדים נעילה של הדלת  ושאין חלונות ואם אפשר שמפניה חחחח

בכיסוי ראש אח"כ, ויש כאלה שאומרים שלא חייב בכלל (נראה לי שזאת שיטת הרב עובדיה, לא זוכר בוודאות).

יש ספרדים שכן עושים. מכיר חתן שעשה לפי ההלכה והכלה שלו יצאה עם "כיסוי ראש" שלא נראה כמו כיסוי ראש אבל תופס מבחינה הלכתית. זכו...

אבל הסיבה שלא עושים חדר ייחוד בפועל היא מהנ"ל.

חדר ייחוד הוא חופה לאחת הדעות, ועדיף כמובן לצאת ידי חובת כל הדעות.

מה שלא נוהגים הוא מהחששות הנ"ל ואולי עוד, לא זוכר בעל פה את כל הדיון.

אני הבנתי שזה עניין של צניעות. 

זה יכול לעורר מחשבות... תכלס אני גם שמעתי איך אנשים מדברים על זה.

אבל אני שואל מה הפוסקים אמרו- לא אני.  אז אין מה להקשות עלי.

לא מוצא מילים להסביר... אבל שמעתי גם דתיים מצחקקים כשהזוג התאחר מלצאת.

טעיתי בכותרת וערכתי.

"אמר רב חנן בר רבא הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה אלא כל המנבל פיו אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה".

וזה עוד על מה שיקרה אח"כב בלילה, קל וחומר לגבי החדר ייחוד שלא קורה בו שום דבר כזה.

כן, אלה הטעמים שלא נוהגים חדר ייחוד.

עצם החדר ייחוד הוא דעה אחת לגבי חופה, ונהגו לצאת ידי חובת הדעה הזאת גם (כמובן שיש מי שלא נהגו).

יש שלא נהגו, ויש שנהגו שביטלו את המנהג הזה מהטעמים לעיל.

הייתי בחופה שהיה בה פוסק ע"פ הרב עובדיה יוסף, ואע"פ הוא אמר להפריע בחדר ייחוד בשביל שלא תתחייב בכיסוי ראש ולא מטעם אחר (החתן והכלה היו מרוקאים, אז לא יכלו לסמוך על דעת הרב עובדיה בזה).

אפשר מקור? בקיצור... אני לא פוסק רק שאלתי. 

תכלס לא צריך חדר יחוד יש היתר חד פעמי וגם נוהגים אותו שאחרי החופה הזוג הולכים יד ביד ואין עם זה בעיה...

בספר את צנועים חכמה בשם כמה ספרים אחד מהם כמדומני ספר פרי האדמה ושזה מנהג ירושליים

זה עניין אישי.

בעיני זאת פדיחה שעדיף להימנע ממנה.

יצא לי לשמוע דברים ממש נוראיים, תמיד משתדלת להתרחק מכל החוקרים למינהם אבל  ברור מה הם חושבים.

אלא שלא צנוע לעשות זאת, במציאות, שאנשים רואים אותם נכנסים לחדר לבד יחד, הצורה מכוונת ל"יחוד".

תכל'ס, הרב עובדיה כותב את זה, ומביא ראיות, ויש פוסקים שחולקים, וגם מביאים ראיות, אין טעם להתכתש על זה כאן... 

כמו שכתבתי, זו דעתו, ויש רבים חולקים.

דופקים פיצוצים לדלת  ושרים שירים ואז החתן יוצא כולו אדום מובך כאילו לא יודע מה וכולו מלא מייקאפ על החליפה אצל החרדים או על החולצה אצל הדתיים לא מוצלח

חהיות יחד ולעשות מה שבא להם חתונה וריקודים זה פעם בחיים במקרה הטוב חחח אז צריך לשמח כמה שיותר 

זה בערך אחרי חצי שעה יש כאלו שאפילו נותנים להם 45 דקות אני זוכר שהיה אחד שניתקע שעה וחצי חחח חשבנו שהוא מת שם חחחחחח 

אין לי פנאי לציין מקורות כרגע אבל תוכל למצוא בכל הקיצורים כמו קיצוש"ע של הרב אליהו, ילקוט יוסף, פניני הלכה וכו'.

היא רק אוסרת על ניבול פה לגבי הזוג...

לא נעצור את העולם מחתונות - לכן כשהם הולכים הביתה מי שמנבל את הפה בעיה שלו.

להכנס לחדר ייחוד מול כולם זה כבר דיון אחר לגמרי. 

אני אבדוק את המקורות שאמרת... אבל אשמח אם תעזור לי ותתן מקור מדוייק כשתוכל

אתה יכול למצוא את זה בהלכות חופה, לא קשה למצוא.

בד"כ בספרי הקיצורים יש סקירה קצרה של הרקע.

תרווה צמאונך משם

גם הספרדים בשיטת הרב עובדיה לא חולקים על זה מעיקרא, פשוט חוששים להגיד "הנה אנחנו מחמירים להוסיף עוד דעה למרות אבותינו כאילו שאנחנו צדיקים יותר".

זה לא נכון להגיד שכל הספרדים עדות המזרח לא נהגו חדר ייחוד.

היו שנהגו והיו שלא.

הטעם של הצניעות לא המהותי פה. אם כולם ידעו מה קורה מאוחר יותר, מה הנקפ"מ מה קורה בחדר ייחוד? כמובן שלא קורה שם שום דבר באמת, וזה סתם דמיונות. אם ממחשבות, הרהורים וצחוקים חששו, הרי שביטול החדר ייחוד לא היה פותר את זה

ד – הגדרת החופה – פניני הלכה

ויש אומרים שהחופה היא ההתייחדות של החתן והכלה בחדר ששייך לחתן, שהתייחדות זו היא הביטוי הממשי לתחילת חיי הנישואין (רמב"ם). ויש אומרים, שהעיקר הוא שיתייחדו ולא משנה למי שייך החדר, לחתן או לכלה, העיקר שישהו לבדם בחדר לשם נישואין (דעת הרמב"ן). ויש אומרים, שכדי לקיים את החופה אין צורך שהחתן והכלה יתייחדו לבדם בחדר, אלא העיקר הוא שהכלה תיכנס לחדר שנמצא ברשותו של החתן, ולא משנה אם גם אנשים אחרים יהיו שם (ר"ן). ויש אומרים שמבחינה זו גם החופה המקושטת היא כניסה של הכלה למקומו של החתן (על כל הדעות הללו עי' בשו"ע ורמ"א אה"ע נה, א; ערוה"ש ד-יא).

זאת פשוט דעה לגבי הגדרת החופה, להגיד שאנחנו לא עושים משום צניעות וכל זה זה כמו להגיד שהם לא צנועים

למה נראה לי שהחשש של צניעות הוא הגיוני.  

ואמרתי שזה שמשהו אסור, לא אומר שמעכשיו אין חשש מחטא כזה בשום אופן..

הוא כותב (או מביא ערוה"ש, לא הכי יכול לפתוח מקורות) "אף שהכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה, אבל מנהגינו יש לו יסודות נאמנים".

אני מבין שהוא אומר שלמרות שברור שזה לא באמת חוסר צניעות, זה חוסר צניעות

ואגב, מה זה ערוה"ש?

בכל אופן הנקודה שצריכה להיות קשה בעצמה היא מדברי הילקוט יוסף.

ראיתי כמה שכתבו איך הרב עובדיה יוסף כותב על הלכה שפסקו הגאונים, הרמב"ם ומרן שהיא "דבר מכוער".

הרי הרב עובדיה נושא דגל "קיבלנו הוראות מרן".

לענ"ד זאת נקודה מעניינת... יש כמה מקומות שהרב עובדיה פוסק ההפך ממרן, אבל לא קורא לדברים כיעור...

עריכה: בעצם אין כל-כך קושיה מדבריהם, הרב עובדיה כותב דבר כיעור על זה "אך אין צריך עדי יחוד ועשרה אנשים לברכות נישואין, ושתכף יבעול ומכוער הדבר". ואם הוא לא התכוון דווקא לחדר יחוד כזה, הרי שהוא מוציא לעז על מרן והרמב"ם והגאונים וכו'. אז ודאי שהוא לא סובר שזה אסור משום צניעות.

משמע שהוא לא סובר שזה חוסר צניעות במקרה שאין שם מעשה ממש. אבל צריך ללמוד את התשובה כמו שצריך

@נשמה כללית

יש מעשים שגורמים הרהורים כשהם נעשים מול אנשים...

לכן לא הולכים יד ביד ברחוב, לא מתנשקים ברחוב, ואפילו אסור להסתכל על חיה ועוף מזדווגים.

אז להכנס לחדר יחוד זה יכול לעורר מחשבות מה הם עושים שם.

החתן והכלה צדיקים גדולים. זה לא קשור...

וזאת הלכה ראשונה בשולחן ערוך.

תראה את הדיון פה 

פולמוס חדר יחוד (לספרדים) - פורום אוצר החכמה

יש שם דברים מתמהימים מאוד על הילקוט יוסף הזה. הרי הוא הביא את המשאת בנימין כראיה שזה לא צנוע.

והוא כתב למשל ככה (סי' צ'): "ושמעתי שבקצת קהילות נוהגין שאפילו בחור הנושא בתולה, מיד אחר החופה מייחדין אותן בחדר אחד צנוע, ובעיני הוא מנהג טוב ויפה, וראוי ונכון לנהוג כן בכל מקום כשעושין נישואין בערב שבת".

פה זה הרהורים זה שונה.

ולמה לא לחכות עד הבית? (לפי אלה שסוברים חדר ייחוד אסור לחכות?)

אם כך תנשק את אישתך ברחוב זה גם מצווה לשמח אותה... אבל אסור

לגבי הקושיה על הרב עובדיה, אין לי מושג.

שזה בודאי מלעיגים. איפה ראית לומר שחששו להרהור?

וכן, יש עניין של עובר לעשייתו. יש בזה עוד טעמים, זאת סוגיה גדולה שתלויה בהרבה פרטים. אני לא מונח בה כרגע.

וגם ראיתי איך אנשים מצחקקים כשהזוג נשאר בחדר הרבה זמן...

הם לא צוחקים על המנהג, אלא עם עצם הסיטואציה שמעלה להם מחשבות.

שגם זה נראה כרעבתנות (איך שלא אומרים...)

שמנבלים את הפה. לא הבנתי מה זה לא צנוע בעצם? זאת הלכה. וזה קורה בכל מקרה, בהתחלת הערב, או בסוף הערב.

לא יודע, ראיתי דברים כאלה על חדר ייחוד רק לפני אולי עשר שנים אצל חילונים גמורים וגם זה כבר לא רואים... בכל אופן, מה הנפק"מ להלכה? שידברו שטויות, בעיה שלהם. אדם עושה כמנהגו והוא צריך לחשוש?

לפי הבנתך לשיטת הרב עובדיה גם אשכנזים אסורים לעשות חדר ייחוד והם עוברים עבירה אם הם עושים. מה שייך לחלק בין ספרדים לאשכנזים?

לא ראיתי את דברי הרב עובדיה שאתה מדבר עליהם אז אין לי מה לענות...

בכל אופן זה מה שהוא כתב בשם האחרונים כמו שראית פה-  לגבי צניעות

נפקא מינא להלכה.. אני לא פוסק

אבל לפי הבנתי הדלה הטענה של אותם אחרונים היא שכדאי שגם האשכנזים יפסיקו עם זה.  

אלא שזה נראה מעשה מכוער. האחרונים שהביאו ככה דיברו, לפחות בחלקם, על חדר ייחוד ממש עם ביאה והכל. אף אחד לא עושה דבר כזה היום. זה בוודאי דבר מכוער.

הדגשתי את היחס לאשכנזים דווקא כדי שיובן שהטעם של הרב עובדיה לגבי לעז הוא טעם חזק.

ואיתו מסכימים רוב הפוסקים הספרדים. אבל היו מעדות המזרח שנהגו כך, לכן אצלם אין לעז. וכנ"ל לגבי האשכנזים.

ואם הטעם של הצניעות לא שייך כי זה דעה לגבי משהו שלא קורה בפועל היום, או שזה לפחות מחלוקת, אז אתה לא יכול להשליך מזה על אף אחד.

וכן, קצת קשה אי ההסכמה על מה הוא "מעשה מכוער" מצד המציאות.

אתה מתכוון לומר שטענת ה"מעשה מכוער" הוא רק כלפי החתן, ורק בזמנם שהיו עושים שם מה שעושים... אני צודק? 

אני בכל אופן הבנתי שהכל כלול.. גם החתן וגם עניין הצניעות

לגבי הטענה הספציפית של ימינו לעומת פעם. 

כמובן זה די ידוע, אבל גם כיום יש כאלה שמתנשקים בחדר יחוד. אם כך, גם היום יש מה להרהר..

(אני שומע אגדות וצחקוקים כשמדברים על חדר ייחוד על ההיא שהשאירה להוא אודם על החולצה וכו' )

לא היו עושים חדר ייחוד עם ביאה גמורה במקרים שלא היה דוחק (תסתכל בשרשור שם, יש קצת מהפוסקים על הדף).

קידושין על ידי ביאה גררו מלקות כבר בתקופת הגמרא.

אבל חופה על-ידי יחוד, בלי מעשה, היו נהוגים כבר. ולכן אין בזה חוסר צניעות כי יודעים שלא קורה שם כלום.

לא כל-כך הבנתי. יש גם אנשים שמתנשקים בבתיהם, אז מה, לא יתנשקו כי מישהו עלול לעבור ולדמיין מה הם עושים שם? מה לגבי זוג נשוי שמתארח בשבת וכל הסוגיה שם? אין נפק"מ ממה אנשים יחשבו על העושה, אלא אם הוא עובר עבירה.

אודם על החולצה, אז מה? מי מגיע מזה להרהורים?!

לא יודע מה היה נהוג, הרב עובדיה טוען שם שהיה נהוג אחרת.. אנאערף. או שלא הבנתי אותו

לגבי הסוף.

כמו שאמרתי: בבית זה משהו אחד, מול אנשים זה משהו אחר- זה טריגר למוח להתחיל להרהר..

טוב יאללה אני חייב ללכת ללמוד.  ביי אחינו היקר 

וזה נכון, אבל לא אם מכנים את כל עדות המזרח בשם ספרדים, כמו שהרב יצחק עושה.

בהצלחה בלימוד ידידנו החשוב

צניעות - כי למרות כל מה שכתוב פה, יש צד לומר שזה לא כ"כ... בכ"ז.... עניין של הרגשה בניואנסים.

ולעז על הראשונים - כי הם לא נהגו בזה והנוהג בזב הינו כאומר שהם לא נהגו כדין.

הכיסוי ראש הוא רק נגזרת מזה.

כמובן שמי שנכנס לחדר, אבל בלי נעילה וכו', אז אין לו את הבעיה של לעז על הראשונים, אבל יש לו את הבעיה של הצניעות.

זה קיצור הסוגיה על רגל אחת... 

לעז על ראשונים זה לא כל-כך מדוייק כי יש הרבה מעדות המזרח שנהגו חדר ייחוד כהלכתו עם כיסוי ראש אחרי.

השיטה של הרב עובדיה הרבה פעמים מוחקת שיטות קודמות, כגון בברכה לנשים על מצוות מסויימות שמנהג הספרדים המקורי (ומי שנוהג אליבא דהרב אליהו בהווה) הוא שמברכות גם על חלק מהמצוות שהן לא מצוות

פה הוא מביא את היביע אומר ומביא הרבה טעמים הלכתיים אחרים

מדוע הספרדים לא נכנסים ל"חדר ייחוד"? - כיכר השבת

@מבקש אמונה

עכשיו אני רואה שהוא קורא לזה מנהג מכוער.

מעניין אם גם שאר המקורות הקדומים קוראים לזה, או שזה חידוש של הרב עובדיה

אכן יש לבדוק היטב אם מיירי דווקא שיש מעשה, כך מ' ממה שהבאת, אך תמוה לומר שהעמיד דבריו בכן.

ובאמת בנו הגר"י בוודאי זועק כן גם בחדר יחוד ללא מעשה, כנהוג...

לוידע, צריך לשבת על הסוגיה. לא עוסק בה כעת.

צודקת כל אחד בקצב שלו

מותר מותר מותר בן אדם יכול להתחרפן לכן זה כ'כ נכון מה שכתבת

חושב שפחות מתאים

אחדות בין הדבר הגשמי ביותר לדבר הרוחני ביותר.

שלמה המלך ידע את סוד ייחוד ה' הזה, ואצלו גוף האישה היה קדוש כמו תפילין ומזוזות.

ולא היה לו שום תסביך בעניין הזה כמו שיש לנו. מין מדרגה כזאת של גן עדן לפני הגירוש. לא התבוששו כי אין ממה להתבייש. בסוף גם אנחנו נגיע לזה

זה ברור שהחיבור נעשה על האהבה הגדולה של ה' לעם ישראל ולתורה אבל אם מסתכלים על זה יבש אני זוכר שכילד לא הבנתי איך כתוב שם כאלו דברים ועוד אומרים את זה בשבת חחח 

ואז מגיעים לגיל 14 או15 ומתחיל השאלות בראש חחחחח

להסביר שזה אהבה של ה' לעם שלו משהו יותר טהור

הסבר כזה בא למעט את זה שגם קשר גופני בהיתר הוא טהור. ככה ילדים גדלים עם מסקנה שזה חטא. כמו בנצרות. אבל אולי אין ברירה בימינו אלא להסביר כמו שאתה אומר כי הדור שלנו עוד לא במדרגה הזאת.

אבל זה לא אומר שילדים אמורים להיות חשופים לזה 

אפילו באופן די ברור ומפורש. רק שזה משל, ויש גם נמשל שהוא אחר. שלמה המלך בעצמו כותב במשלי הנחיה לאיך לקרוא את כתביו: "תפוחי זהב במשכיות כסף". הזהב הוא כמובן העיקר, אבל אי אפשר להתעלם מהכסף שגם הוא קיים ויש לו ערך משל עצמו.

משנה ידים ג ה – ויקיטקסט

אני ראיתי שאת מחפשת משהו של ר' עקיבא.

בפירוש הרי"ד ל"ישקני מנשיקות פיהו".

תנ"ך - מקראות גדולות הכתר - שיר השירים פרק א עם פירוש ר' ישעיה מטראני

ברור שזה לא כפשוטו... לומר כך זה יותר גרוע מ"שטחי"

אבל בהחלט זה משל, למה מה קרה הוא התבטא ככה?

למעשה כל העניינים שבן זכר לנקיבה הם ביטוי של העולמות העליונים ויחסינו עם הקב"ה.

ולכן זה אפי' יותר ממשל, זה עצם הקיום של המושגים הקדושים האלו העולם המעשה

מי שטוען שזה בכלל לא קשור לגבר ואשה חייב לעצמו הסבר דחוף על הצורך של שלמה המלך לכתוב דווקא במושגים האלו, מה, קרה לו "מגדל בבל" שהמילה שאצלנו היא משהו מסויים אצלו הייתה משהו אחר?

אני קרוב להניח שגם במה שאת למדת זה היה הכוונה, שזה לא "שיר אהבה" (כמו שחז"ל חשדו וביקשו לגנזו, עד שנתפרש שהוא משל וכו') אלא משל לקב"ה ועמ"י.

שזה לא קשור לזה, 

אלא שצריך להתבונן בפנימיות של זה, ולא בחיצצוניות.

אבל סוף כל סוף- בפנימיות של זה

הפוך הפנימיות של קשר בין גבר לאשה זה הקשר בין עמ"י לקב"ה.

ולכן בדיוק זה המשל על זה, והרב מדבר על מי שחושב שהמשל הוא חזות הכל ולא מבין שהוא רק ביטוי לנמשל. לא על מי שאומר, או קיי, זה המשל, והנמשל הוא הקב"ה וכנס"י.

פשוט, לא?

(אל תגררי להסתכל על קשר בין גבר לאשה כמשהו נמוך מדאי מכדי להיות משל לקשר בין ה' לעמ"י, הסתכלות כזו מגיעה מהנצרות רח"ל.)

כנראה שנשאר חלוקים.

אבל היות שאני מאוד מאוד בטוח בעצמי, הייתי ממליץ לך לנסות לברר שוב את ההסתכלות האידאלית, הן על העניינים האלו, והן על ביטויים בשיה"ש. כולל את דברי הרב זצ"ל בנושא.

הכל מסתדר מצויין עד פרק ה'. בפרק ה' זה כבר מדבר על מקרים לא מובנים בעליל (הכוני, פצעוני) ובפרק ו' זה מאבד הגיון לחלוטין (המלך שלמה בגוף שלישי, אחות קטנה לנו וכו'). 

חייבים לומר שהכל משל.

והאמת היא שזה שהפורום מעורב גם לא נוח לי ככ... כלומר זה אנונימי והכל אבל בכז

אני מעדיף לשמור את זה לאשתי (שתגיע) בכל זאת

דמיין סיטואציה, עיר עתיקה, לפני 3000 שנה, אחד בלילה, השומרים עייפים ועצבניים, כבר איזה 6 שעות שלא נראתה נפש חייה ברחוב, פתאום רואים איזה בחור שלבש הרגע את הכותונת, כולו מרושל, מסתובב ברחוב ובולש במבטו....

"וואלה וואלה, תפסו אותו, אמרו זה גנב זה, יאללה באנע בראש שלו... "

לא תיארתי טוב?

שנית כל, בפרק ה' עם השומרים וכו' מדברת האישה, לא כתוב למה הכו אותה או שזה היה בלילה בכלל. נשאו את רדידי מעליי? למה לעשות דבר כזה? מה ההגיון? 

כניכר שם ברש"י עיי"ש.

ומסתבד שכשמתעסקים עם גנבת, מפילים לה את התכשיטים.

לגבי פ"ו, לא הבנתי כ"כ מה הבעיה

ולא תכשיט. 

ושוב רשי מפרש את המשל רק כדי שיהיה איזשהו הגיון *פנימי* אבל אין הגיון חיצוני (שזה מדבר על משהו אמיתי, על מי לכל הרוחות? זה מוזר לגמרי) 

ובפרק ו' הבעיה היא שעל מה מדובר שם לעזאזל

והסיטואציה הגיונית לגמרי, תדמיין את התיאור שלי לעיל....

לגבי פ"ו, אחשוב ע"ז.

אבל עדיין קצת מוזר לי שהיא סתם מקבלת מכות ברחוב. במיוחד שיודעים בעיר מי היא לכאורה כל בנות ירושלים לפי הפרקים האחרים... ושוב, תסתכל על זה בהקשר של המכלול של הפרק. זה נראה לך סיפור אמיתי? שהוא ידפוק בדלת ואז ייעלם ואז היא מחפשת אותו ישר ומקבלת מכות?

אבל כע פרק ו' זה בכלל כבר מוזר

לתורה יש אמירה על כל חלקי החיים חלק מהם לא מיועדים לילדים ולכן גם חלק מהתורה לא מלמדים ילדים

את אמרת ששיר השירים חלק מהתורה 

לכן אמרתי לך שהיו תקופות ש'צינזרו' חלק מהתורה אפי' לבחורים 

לא אמרתי שזו דעתי אבל אם הם יכלו לצנזר לבחורים ודאי שאפשר לצנזר לילדים

כמובן שהיום לא כ"כ רלוונטי לצנזר לבחורים(אני לא יודע מה המצב עם ילדים)כי גם כך הם חשופים לזה מזוויות קצת פחות בריאות

ובצדק למה להכניס לבחורים דברים כאלו בראש

אבל אם גם ככה הם מכירים את הדברים האלה אז לא הרווחנו הרבה

אלא העיסוק בזה.

גם כשבחור יודע.. הוא לא מתעסק בזה באניטנסיביות של מי שלומד מסכת.

יש בזה טעם לפגם כשכל הידע מגיע ממקורות מפוקפקים ורק כשזה בגמרא אז לא

שקולטים את זה בסוגיות של "דרך אגב", לא צריך ללמוד דווקא מסכת נדה וכדו'

ברגע שמדברים על זה בישיבה ולומדים את זה כל הזמן לפחות לבחורים רווקים שאין פיתו סלו אני חושב שזה ממש ממש לא בריא ולא טוב כי ב'ה הראש של כולנו חושב וזה לא מביא למקומות טובות ולא חסר מה ללמוד יש המון מסכתות 

ואו אני שולח את הילדים שלי ללמוד איפה שאתה למדת

מצטער על הילדים שלך זה לא יעבוד הם צריכים לבוא תמימים מהבית חחחח

אולי לא יקבלו אותם בכלל

אבל אומרים שאצל בנים זה עוד יותר מוקדם בכל מקרה גם בנות חושבות וגם אם הן לא יודעות את שיר השירים

יש כל מיני דברים שהם יותר מ0 בין הארוסין לחתונה במיוחד(טוב אף פעם לא הייתי מאורס...)שכנראה מאורסים מחכים למגע מאוד כך שלא נראה לי קשה כ"כ כשזה כבר מגיע

(אני שומר נגיעה)

אבל אני משער, שמחמאות זה התחלה מתנות, בכיות אחת באוזני השני, דיבור על רגשות, עצם הרצון לגעת 

בילוי של שעות ביחד

..

בכל אופן זה נראה לי מאוד מוזר שלא נוגעים ישר 

אולי מדריכי חתנים ממליצים לעשות בהדרגה?זה נשמע לי יותר הגיוני ואז מתאפקים אבל שלא ירצו או אפילו שיתביישו לא יודע זה נשמע לי מוזר

שדווקא אצל הרבה זוגות חרדים יש פתאום פרץ כזה בחדר ייחוד.

כשחושבים על זה, אם כל דבר מודעים לסיבה שעושים אותו, לא אמורה להיות שום סתירה... 

למה שזוגות שלא שומרים נגיעה יהיה להם התרגשות מנגיעה בחדר ייחוד

הבנתי(בטעות?) שאתה כותב את זה כאילו זה חידוש ושבעצם זה יותר הגיוני אצל אחרים

שלדעתו אמור להיות פרץ אהבה טבעית מתי שמותרים.

זה גם לא קשור לזה שעד עכשיו היה אסור. 

אבל לדעתי זה בגלל שלא מסתכלים על זה נכון

תחשבי על זה ככה...

עוד לא ראיתי מישהו שחושש לגעת בעוגה כשהיא מוכנה בגלל שבזמן ההכנה היה אסור לגעת בה.

אלא אם כן הוא לא הבין למה אמרו לו לא לגעת.

זה כמו אלה שאחרי שבועות בטעות באים לספור ספירת העומר..

זה מראה שהם לא באמת ספרו לקראת מתן תורה אלא סתם בלי מחשבה

נראה לי מתאים יותר

בכל מקרה- קודם כל אני קצת מופתעת מהתגובות כי אני לא חושבת שהייתי בחתונה שהזוג לא הלך לחדר ייחוד...מאוד מתבקש שיהיה להם קצת זמן לדבר, לפרוק את ההתרגשות, לאכול משהו...בגדול זה מה שעושים עד שהצלם בא לקרוא לזוג להצטלם

פיכסה 

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.