בשביל ייחוד אמיתי כמו שכבר אמרת צריך 2 עדים נעילה של הדלת  ושאין חלונות ואם אפשר שמפניה חחחח

בכיסוי ראש אח"כ, ויש כאלה שאומרים שלא חייב בכלל (נראה לי שזאת שיטת הרב עובדיה, לא זוכר בוודאות).

יש ספרדים שכן עושים. מכיר חתן שעשה לפי ההלכה והכלה שלו יצאה עם "כיסוי ראש" שלא נראה כמו כיסוי ראש אבל תופס מבחינה הלכתית. זכו...

אבל הסיבה שלא עושים חדר ייחוד בפועל היא מהנ"ל.

חדר ייחוד הוא חופה לאחת הדעות, ועדיף כמובן לצאת ידי חובת כל הדעות.

מה שלא נוהגים הוא מהחששות הנ"ל ואולי עוד, לא זוכר בעל פה את כל הדיון.

אני הבנתי שזה עניין של צניעות. 

זה יכול לעורר מחשבות... תכלס אני גם שמעתי איך אנשים מדברים על זה.

אבל אני שואל מה הפוסקים אמרו- לא אני.  אז אין מה להקשות עלי.

לא מוצא מילים להסביר... אבל שמעתי גם דתיים מצחקקים כשהזוג התאחר מלצאת.

טעיתי בכותרת וערכתי.

"אמר רב חנן בר רבא הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה אלא כל המנבל פיו אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה".

וזה עוד על מה שיקרה אח"כב בלילה, קל וחומר לגבי החדר ייחוד שלא קורה בו שום דבר כזה.

כן, אלה הטעמים שלא נוהגים חדר ייחוד.

עצם החדר ייחוד הוא דעה אחת לגבי חופה, ונהגו לצאת ידי חובת הדעה הזאת גם (כמובן שיש מי שלא נהגו).

יש שלא נהגו, ויש שנהגו שביטלו את המנהג הזה מהטעמים לעיל.

הייתי בחופה שהיה בה פוסק ע"פ הרב עובדיה יוסף, ואע"פ הוא אמר להפריע בחדר ייחוד בשביל שלא תתחייב בכיסוי ראש ולא מטעם אחר (החתן והכלה היו מרוקאים, אז לא יכלו לסמוך על דעת הרב עובדיה בזה).

אפשר מקור? בקיצור... אני לא פוסק רק שאלתי. 

תכלס לא צריך חדר יחוד יש היתר חד פעמי וגם נוהגים אותו שאחרי החופה הזוג הולכים יד ביד ואין עם זה בעיה...

בספר את צנועים חכמה בשם כמה ספרים אחד מהם כמדומני ספר פרי האדמה ושזה מנהג ירושליים

זה עניין אישי.

בעיני זאת פדיחה שעדיף להימנע ממנה.

יצא לי לשמוע דברים ממש נוראיים, תמיד משתדלת להתרחק מכל החוקרים למינהם אבל  ברור מה הם חושבים.

אלא שלא צנוע לעשות זאת, במציאות, שאנשים רואים אותם נכנסים לחדר לבד יחד, הצורה מכוונת ל"יחוד".

תכל'ס, הרב עובדיה כותב את זה, ומביא ראיות, ויש פוסקים שחולקים, וגם מביאים ראיות, אין טעם להתכתש על זה כאן... 

כמו שכתבתי, זו דעתו, ויש רבים חולקים.

דופקים פיצוצים לדלת  ושרים שירים ואז החתן יוצא כולו אדום מובך כאילו לא יודע מה וכולו מלא מייקאפ על החליפה אצל החרדים או על החולצה אצל הדתיים לא מוצלח

חהיות יחד ולעשות מה שבא להם חתונה וריקודים זה פעם בחיים במקרה הטוב חחח אז צריך לשמח כמה שיותר 

זה בערך אחרי חצי שעה יש כאלו שאפילו נותנים להם 45 דקות אני זוכר שהיה אחד שניתקע שעה וחצי חחח חשבנו שהוא מת שם חחחחחח 

אין לי פנאי לציין מקורות כרגע אבל תוכל למצוא בכל הקיצורים כמו קיצוש"ע של הרב אליהו, ילקוט יוסף, פניני הלכה וכו'.

היא רק אוסרת על ניבול פה לגבי הזוג...

לא נעצור את העולם מחתונות - לכן כשהם הולכים הביתה מי שמנבל את הפה בעיה שלו.

להכנס לחדר ייחוד מול כולם זה כבר דיון אחר לגמרי. 

אני אבדוק את המקורות שאמרת... אבל אשמח אם תעזור לי ותתן מקור מדוייק כשתוכל

אתה יכול למצוא את זה בהלכות חופה, לא קשה למצוא.

בד"כ בספרי הקיצורים יש סקירה קצרה של הרקע.

תרווה צמאונך משם

גם הספרדים בשיטת הרב עובדיה לא חולקים על זה מעיקרא, פשוט חוששים להגיד "הנה אנחנו מחמירים להוסיף עוד דעה למרות אבותינו כאילו שאנחנו צדיקים יותר".

זה לא נכון להגיד שכל הספרדים עדות המזרח לא נהגו חדר ייחוד.

היו שנהגו והיו שלא.

הטעם של הצניעות לא המהותי פה. אם כולם ידעו מה קורה מאוחר יותר, מה הנקפ"מ מה קורה בחדר ייחוד? כמובן שלא קורה שם שום דבר באמת, וזה סתם דמיונות. אם ממחשבות, הרהורים וצחוקים חששו, הרי שביטול החדר ייחוד לא היה פותר את זה

ד – הגדרת החופה – פניני הלכה

ויש אומרים שהחופה היא ההתייחדות של החתן והכלה בחדר ששייך לחתן, שהתייחדות זו היא הביטוי הממשי לתחילת חיי הנישואין (רמב"ם). ויש אומרים, שהעיקר הוא שיתייחדו ולא משנה למי שייך החדר, לחתן או לכלה, העיקר שישהו לבדם בחדר לשם נישואין (דעת הרמב"ן). ויש אומרים, שכדי לקיים את החופה אין צורך שהחתן והכלה יתייחדו לבדם בחדר, אלא העיקר הוא שהכלה תיכנס לחדר שנמצא ברשותו של החתן, ולא משנה אם גם אנשים אחרים יהיו שם (ר"ן). ויש אומרים שמבחינה זו גם החופה המקושטת היא כניסה של הכלה למקומו של החתן (על כל הדעות הללו עי' בשו"ע ורמ"א אה"ע נה, א; ערוה"ש ד-יא).

זאת פשוט דעה לגבי הגדרת החופה, להגיד שאנחנו לא עושים משום צניעות וכל זה זה כמו להגיד שהם לא צנועים

למה נראה לי שהחשש של צניעות הוא הגיוני.  

ואמרתי שזה שמשהו אסור, לא אומר שמעכשיו אין חשש מחטא כזה בשום אופן..

הוא כותב (או מביא ערוה"ש, לא הכי יכול לפתוח מקורות) "אף שהכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה, אבל מנהגינו יש לו יסודות נאמנים".

אני מבין שהוא אומר שלמרות שברור שזה לא באמת חוסר צניעות, זה חוסר צניעות

ואגב, מה זה ערוה"ש?

בכל אופן הנקודה שצריכה להיות קשה בעצמה היא מדברי הילקוט יוסף.

ראיתי כמה שכתבו איך הרב עובדיה יוסף כותב על הלכה שפסקו הגאונים, הרמב"ם ומרן שהיא "דבר מכוער".

הרי הרב עובדיה נושא דגל "קיבלנו הוראות מרן".

לענ"ד זאת נקודה מעניינת... יש כמה מקומות שהרב עובדיה פוסק ההפך ממרן, אבל לא קורא לדברים כיעור...

עריכה: בעצם אין כל-כך קושיה מדבריהם, הרב עובדיה כותב דבר כיעור על זה "אך אין צריך עדי יחוד ועשרה אנשים לברכות נישואין, ושתכף יבעול ומכוער הדבר". ואם הוא לא התכוון דווקא לחדר יחוד כזה, הרי שהוא מוציא לעז על מרן והרמב"ם והגאונים וכו'. אז ודאי שהוא לא סובר שזה אסור משום צניעות.

משמע שהוא לא סובר שזה חוסר צניעות במקרה שאין שם מעשה ממש. אבל צריך ללמוד את התשובה כמו שצריך

@נשמה כללית

יש מעשים שגורמים הרהורים כשהם נעשים מול אנשים...

לכן לא הולכים יד ביד ברחוב, לא מתנשקים ברחוב, ואפילו אסור להסתכל על חיה ועוף מזדווגים.

אז להכנס לחדר יחוד זה יכול לעורר מחשבות מה הם עושים שם.

החתן והכלה צדיקים גדולים. זה לא קשור...

וזאת הלכה ראשונה בשולחן ערוך.

תראה את הדיון פה 

פולמוס חדר יחוד (לספרדים) - פורום אוצר החכמה

יש שם דברים מתמהימים מאוד על הילקוט יוסף הזה. הרי הוא הביא את המשאת בנימין כראיה שזה לא צנוע.

והוא כתב למשל ככה (סי' צ'): "ושמעתי שבקצת קהילות נוהגין שאפילו בחור הנושא בתולה, מיד אחר החופה מייחדין אותן בחדר אחד צנוע, ובעיני הוא מנהג טוב ויפה, וראוי ונכון לנהוג כן בכל מקום כשעושין נישואין בערב שבת".

פה זה הרהורים זה שונה.

ולמה לא לחכות עד הבית? (לפי אלה שסוברים חדר ייחוד אסור לחכות?)

אם כך תנשק את אישתך ברחוב זה גם מצווה לשמח אותה... אבל אסור

לגבי הקושיה על הרב עובדיה, אין לי מושג.

שזה בודאי מלעיגים. איפה ראית לומר שחששו להרהור?

וכן, יש עניין של עובר לעשייתו. יש בזה עוד טעמים, זאת סוגיה גדולה שתלויה בהרבה פרטים. אני לא מונח בה כרגע.

וגם ראיתי איך אנשים מצחקקים כשהזוג נשאר בחדר הרבה זמן...

הם לא צוחקים על המנהג, אלא עם עצם הסיטואציה שמעלה להם מחשבות.

שגם זה נראה כרעבתנות (איך שלא אומרים...)

שמנבלים את הפה. לא הבנתי מה זה לא צנוע בעצם? זאת הלכה. וזה קורה בכל מקרה, בהתחלת הערב, או בסוף הערב.

לא יודע, ראיתי דברים כאלה על חדר ייחוד רק לפני אולי עשר שנים אצל חילונים גמורים וגם זה כבר לא רואים... בכל אופן, מה הנפק"מ להלכה? שידברו שטויות, בעיה שלהם. אדם עושה כמנהגו והוא צריך לחשוש?

לפי הבנתך לשיטת הרב עובדיה גם אשכנזים אסורים לעשות חדר ייחוד והם עוברים עבירה אם הם עושים. מה שייך לחלק בין ספרדים לאשכנזים?

לא ראיתי את דברי הרב עובדיה שאתה מדבר עליהם אז אין לי מה לענות...

בכל אופן זה מה שהוא כתב בשם האחרונים כמו שראית פה-  לגבי צניעות

נפקא מינא להלכה.. אני לא פוסק

אבל לפי הבנתי הדלה הטענה של אותם אחרונים היא שכדאי שגם האשכנזים יפסיקו עם זה.  

אלא שזה נראה מעשה מכוער. האחרונים שהביאו ככה דיברו, לפחות בחלקם, על חדר ייחוד ממש עם ביאה והכל. אף אחד לא עושה דבר כזה היום. זה בוודאי דבר מכוער.

הדגשתי את היחס לאשכנזים דווקא כדי שיובן שהטעם של הרב עובדיה לגבי לעז הוא טעם חזק.

ואיתו מסכימים רוב הפוסקים הספרדים. אבל היו מעדות המזרח שנהגו כך, לכן אצלם אין לעז. וכנ"ל לגבי האשכנזים.

ואם הטעם של הצניעות לא שייך כי זה דעה לגבי משהו שלא קורה בפועל היום, או שזה לפחות מחלוקת, אז אתה לא יכול להשליך מזה על אף אחד.

וכן, קצת קשה אי ההסכמה על מה הוא "מעשה מכוער" מצד המציאות.

אתה מתכוון לומר שטענת ה"מעשה מכוער" הוא רק כלפי החתן, ורק בזמנם שהיו עושים שם מה שעושים... אני צודק? 

אני בכל אופן הבנתי שהכל כלול.. גם החתן וגם עניין הצניעות

לגבי הטענה הספציפית של ימינו לעומת פעם. 

כמובן זה די ידוע, אבל גם כיום יש כאלה שמתנשקים בחדר יחוד. אם כך, גם היום יש מה להרהר..

(אני שומע אגדות וצחקוקים כשמדברים על חדר ייחוד על ההיא שהשאירה להוא אודם על החולצה וכו' )

לא היו עושים חדר ייחוד עם ביאה גמורה במקרים שלא היה דוחק (תסתכל בשרשור שם, יש קצת מהפוסקים על הדף).

קידושין על ידי ביאה גררו מלקות כבר בתקופת הגמרא.

אבל חופה על-ידי יחוד, בלי מעשה, היו נהוגים כבר. ולכן אין בזה חוסר צניעות כי יודעים שלא קורה שם כלום.

לא כל-כך הבנתי. יש גם אנשים שמתנשקים בבתיהם, אז מה, לא יתנשקו כי מישהו עלול לעבור ולדמיין מה הם עושים שם? מה לגבי זוג נשוי שמתארח בשבת וכל הסוגיה שם? אין נפק"מ ממה אנשים יחשבו על העושה, אלא אם הוא עובר עבירה.

אודם על החולצה, אז מה? מי מגיע מזה להרהורים?!

לא יודע מה היה נהוג, הרב עובדיה טוען שם שהיה נהוג אחרת.. אנאערף. או שלא הבנתי אותו

לגבי הסוף.

כמו שאמרתי: בבית זה משהו אחד, מול אנשים זה משהו אחר- זה טריגר למוח להתחיל להרהר..

טוב יאללה אני חייב ללכת ללמוד.  ביי אחינו היקר 

וזה נכון, אבל לא אם מכנים את כל עדות המזרח בשם ספרדים, כמו שהרב יצחק עושה.

בהצלחה בלימוד ידידנו החשוב

צניעות - כי למרות כל מה שכתוב פה, יש צד לומר שזה לא כ"כ... בכ"ז.... עניין של הרגשה בניואנסים.

ולעז על הראשונים - כי הם לא נהגו בזה והנוהג בזב הינו כאומר שהם לא נהגו כדין.

הכיסוי ראש הוא רק נגזרת מזה.

כמובן שמי שנכנס לחדר, אבל בלי נעילה וכו', אז אין לו את הבעיה של לעז על הראשונים, אבל יש לו את הבעיה של הצניעות.

זה קיצור הסוגיה על רגל אחת... 

לעז על ראשונים זה לא כל-כך מדוייק כי יש הרבה מעדות המזרח שנהגו חדר ייחוד כהלכתו עם כיסוי ראש אחרי.

השיטה של הרב עובדיה הרבה פעמים מוחקת שיטות קודמות, כגון בברכה לנשים על מצוות מסויימות שמנהג הספרדים המקורי (ומי שנוהג אליבא דהרב אליהו בהווה) הוא שמברכות גם על חלק מהמצוות שהן לא מצוות

פה הוא מביא את היביע אומר ומביא הרבה טעמים הלכתיים אחרים

מדוע הספרדים לא נכנסים ל"חדר ייחוד"? - כיכר השבת

@מבקש אמונה

עכשיו אני רואה שהוא קורא לזה מנהג מכוער.

מעניין אם גם שאר המקורות הקדומים קוראים לזה, או שזה חידוש של הרב עובדיה

אכן יש לבדוק היטב אם מיירי דווקא שיש מעשה, כך מ' ממה שהבאת, אך תמוה לומר שהעמיד דבריו בכן.

ובאמת בנו הגר"י בוודאי זועק כן גם בחדר יחוד ללא מעשה, כנהוג...

לוידע, צריך לשבת על הסוגיה. לא עוסק בה כעת.

צודקת כל אחד בקצב שלו

מותר מותר מותר בן אדם יכול להתחרפן לכן זה כ'כ נכון מה שכתבת

חושב שפחות מתאים

אחדות בין הדבר הגשמי ביותר לדבר הרוחני ביותר.

שלמה המלך ידע את סוד ייחוד ה' הזה, ואצלו גוף האישה היה קדוש כמו תפילין ומזוזות.

ולא היה לו שום תסביך בעניין הזה כמו שיש לנו. מין מדרגה כזאת של גן עדן לפני הגירוש. לא התבוששו כי אין ממה להתבייש. בסוף גם אנחנו נגיע לזה

זה ברור שהחיבור נעשה על האהבה הגדולה של ה' לעם ישראל ולתורה אבל אם מסתכלים על זה יבש אני זוכר שכילד לא הבנתי איך כתוב שם כאלו דברים ועוד אומרים את זה בשבת חחח 

ואז מגיעים לגיל 14 או15 ומתחיל השאלות בראש חחחחח

להסביר שזה אהבה של ה' לעם שלו משהו יותר טהור

הסבר כזה בא למעט את זה שגם קשר גופני בהיתר הוא טהור. ככה ילדים גדלים עם מסקנה שזה חטא. כמו בנצרות. אבל אולי אין ברירה בימינו אלא להסביר כמו שאתה אומר כי הדור שלנו עוד לא במדרגה הזאת.

אבל זה לא אומר שילדים אמורים להיות חשופים לזה 

אפילו באופן די ברור ומפורש. רק שזה משל, ויש גם נמשל שהוא אחר. שלמה המלך בעצמו כותב במשלי הנחיה לאיך לקרוא את כתביו: "תפוחי זהב במשכיות כסף". הזהב הוא כמובן העיקר, אבל אי אפשר להתעלם מהכסף שגם הוא קיים ויש לו ערך משל עצמו.

משנה ידים ג ה – ויקיטקסט

אני ראיתי שאת מחפשת משהו של ר' עקיבא.

בפירוש הרי"ד ל"ישקני מנשיקות פיהו".

תנ"ך - מקראות גדולות הכתר - שיר השירים פרק א עם פירוש ר' ישעיה מטראני

ברור שזה לא כפשוטו... לומר כך זה יותר גרוע מ"שטחי"

אבל בהחלט זה משל, למה מה קרה הוא התבטא ככה?

למעשה כל העניינים שבן זכר לנקיבה הם ביטוי של העולמות העליונים ויחסינו עם הקב"ה.

ולכן זה אפי' יותר ממשל, זה עצם הקיום של המושגים הקדושים האלו העולם המעשה

מי שטוען שזה בכלל לא קשור לגבר ואשה חייב לעצמו הסבר דחוף על הצורך של שלמה המלך לכתוב דווקא במושגים האלו, מה, קרה לו "מגדל בבל" שהמילה שאצלנו היא משהו מסויים אצלו הייתה משהו אחר?

אני קרוב להניח שגם במה שאת למדת זה היה הכוונה, שזה לא "שיר אהבה" (כמו שחז"ל חשדו וביקשו לגנזו, עד שנתפרש שהוא משל וכו') אלא משל לקב"ה ועמ"י.

שזה לא קשור לזה, 

אלא שצריך להתבונן בפנימיות של זה, ולא בחיצצוניות.

אבל סוף כל סוף- בפנימיות של זה

הפוך הפנימיות של קשר בין גבר לאשה זה הקשר בין עמ"י לקב"ה.

ולכן בדיוק זה המשל על זה, והרב מדבר על מי שחושב שהמשל הוא חזות הכל ולא מבין שהוא רק ביטוי לנמשל. לא על מי שאומר, או קיי, זה המשל, והנמשל הוא הקב"ה וכנס"י.

פשוט, לא?

(אל תגררי להסתכל על קשר בין גבר לאשה כמשהו נמוך מדאי מכדי להיות משל לקשר בין ה' לעמ"י, הסתכלות כזו מגיעה מהנצרות רח"ל.)

כנראה שנשאר חלוקים.

אבל היות שאני מאוד מאוד בטוח בעצמי, הייתי ממליץ לך לנסות לברר שוב את ההסתכלות האידאלית, הן על העניינים האלו, והן על ביטויים בשיה"ש. כולל את דברי הרב זצ"ל בנושא.

הכל מסתדר מצויין עד פרק ה'. בפרק ה' זה כבר מדבר על מקרים לא מובנים בעליל (הכוני, פצעוני) ובפרק ו' זה מאבד הגיון לחלוטין (המלך שלמה בגוף שלישי, אחות קטנה לנו וכו'). 

חייבים לומר שהכל משל.

והאמת היא שזה שהפורום מעורב גם לא נוח לי ככ... כלומר זה אנונימי והכל אבל בכז

אני מעדיף לשמור את זה לאשתי (שתגיע) בכל זאת

דמיין סיטואציה, עיר עתיקה, לפני 3000 שנה, אחד בלילה, השומרים עייפים ועצבניים, כבר איזה 6 שעות שלא נראתה נפש חייה ברחוב, פתאום רואים איזה בחור שלבש הרגע את הכותונת, כולו מרושל, מסתובב ברחוב ובולש במבטו....

"וואלה וואלה, תפסו אותו, אמרו זה גנב זה, יאללה באנע בראש שלו... "

לא תיארתי טוב?

שנית כל, בפרק ה' עם השומרים וכו' מדברת האישה, לא כתוב למה הכו אותה או שזה היה בלילה בכלל. נשאו את רדידי מעליי? למה לעשות דבר כזה? מה ההגיון? 

כניכר שם ברש"י עיי"ש.

ומסתבד שכשמתעסקים עם גנבת, מפילים לה את התכשיטים.

לגבי פ"ו, לא הבנתי כ"כ מה הבעיה

ולא תכשיט. 

ושוב רשי מפרש את המשל רק כדי שיהיה איזשהו הגיון *פנימי* אבל אין הגיון חיצוני (שזה מדבר על משהו אמיתי, על מי לכל הרוחות? זה מוזר לגמרי) 

ובפרק ו' הבעיה היא שעל מה מדובר שם לעזאזל

והסיטואציה הגיונית לגמרי, תדמיין את התיאור שלי לעיל....

לגבי פ"ו, אחשוב ע"ז.

אבל עדיין קצת מוזר לי שהיא סתם מקבלת מכות ברחוב. במיוחד שיודעים בעיר מי היא לכאורה כל בנות ירושלים לפי הפרקים האחרים... ושוב, תסתכל על זה בהקשר של המכלול של הפרק. זה נראה לך סיפור אמיתי? שהוא ידפוק בדלת ואז ייעלם ואז היא מחפשת אותו ישר ומקבלת מכות?

אבל כע פרק ו' זה בכלל כבר מוזר

לתורה יש אמירה על כל חלקי החיים חלק מהם לא מיועדים לילדים ולכן גם חלק מהתורה לא מלמדים ילדים

את אמרת ששיר השירים חלק מהתורה 

לכן אמרתי לך שהיו תקופות ש'צינזרו' חלק מהתורה אפי' לבחורים 

לא אמרתי שזו דעתי אבל אם הם יכלו לצנזר לבחורים ודאי שאפשר לצנזר לילדים

כמובן שהיום לא כ"כ רלוונטי לצנזר לבחורים(אני לא יודע מה המצב עם ילדים)כי גם כך הם חשופים לזה מזוויות קצת פחות בריאות

ובצדק למה להכניס לבחורים דברים כאלו בראש

אבל אם גם ככה הם מכירים את הדברים האלה אז לא הרווחנו הרבה

אלא העיסוק בזה.

גם כשבחור יודע.. הוא לא מתעסק בזה באניטנסיביות של מי שלומד מסכת.

יש בזה טעם לפגם כשכל הידע מגיע ממקורות מפוקפקים ורק כשזה בגמרא אז לא

שקולטים את זה בסוגיות של "דרך אגב", לא צריך ללמוד דווקא מסכת נדה וכדו'

ברגע שמדברים על זה בישיבה ולומדים את זה כל הזמן לפחות לבחורים רווקים שאין פיתו סלו אני חושב שזה ממש ממש לא בריא ולא טוב כי ב'ה הראש של כולנו חושב וזה לא מביא למקומות טובות ולא חסר מה ללמוד יש המון מסכתות 

ואו אני שולח את הילדים שלי ללמוד איפה שאתה למדת

מצטער על הילדים שלך זה לא יעבוד הם צריכים לבוא תמימים מהבית חחחח

אולי לא יקבלו אותם בכלל

אבל אומרים שאצל בנים זה עוד יותר מוקדם בכל מקרה גם בנות חושבות וגם אם הן לא יודעות את שיר השירים

יש כל מיני דברים שהם יותר מ0 בין הארוסין לחתונה במיוחד(טוב אף פעם לא הייתי מאורס...)שכנראה מאורסים מחכים למגע מאוד כך שלא נראה לי קשה כ"כ כשזה כבר מגיע

(אני שומר נגיעה)

אבל אני משער, שמחמאות זה התחלה מתנות, בכיות אחת באוזני השני, דיבור על רגשות, עצם הרצון לגעת 

בילוי של שעות ביחד

..

בכל אופן זה נראה לי מאוד מוזר שלא נוגעים ישר 

אולי מדריכי חתנים ממליצים לעשות בהדרגה?זה נשמע לי יותר הגיוני ואז מתאפקים אבל שלא ירצו או אפילו שיתביישו לא יודע זה נשמע לי מוזר

שדווקא אצל הרבה זוגות חרדים יש פתאום פרץ כזה בחדר ייחוד.

כשחושבים על זה, אם כל דבר מודעים לסיבה שעושים אותו, לא אמורה להיות שום סתירה... 

למה שזוגות שלא שומרים נגיעה יהיה להם התרגשות מנגיעה בחדר ייחוד

הבנתי(בטעות?) שאתה כותב את זה כאילו זה חידוש ושבעצם זה יותר הגיוני אצל אחרים

שלדעתו אמור להיות פרץ אהבה טבעית מתי שמותרים.

זה גם לא קשור לזה שעד עכשיו היה אסור. 

אבל לדעתי זה בגלל שלא מסתכלים על זה נכון

תחשבי על זה ככה...

עוד לא ראיתי מישהו שחושש לגעת בעוגה כשהיא מוכנה בגלל שבזמן ההכנה היה אסור לגעת בה.

אלא אם כן הוא לא הבין למה אמרו לו לא לגעת.

זה כמו אלה שאחרי שבועות בטעות באים לספור ספירת העומר..

זה מראה שהם לא באמת ספרו לקראת מתן תורה אלא סתם בלי מחשבה

נראה לי מתאים יותר

בכל מקרה- קודם כל אני קצת מופתעת מהתגובות כי אני לא חושבת שהייתי בחתונה שהזוג לא הלך לחדר ייחוד...מאוד מתבקש שיהיה להם קצת זמן לדבר, לפרוק את ההתרגשות, לאכול משהו...בגדול זה מה שעושים עד שהצלם בא לקרוא לזוג להצטלם

פיכסה 

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?