בשביל ייחוד אמיתי כמו שכבר אמרת צריך 2 עדים נעילה של הדלת  ושאין חלונות ואם אפשר שמפניה חחחח

בכיסוי ראש אח"כ, ויש כאלה שאומרים שלא חייב בכלל (נראה לי שזאת שיטת הרב עובדיה, לא זוכר בוודאות).

יש ספרדים שכן עושים. מכיר חתן שעשה לפי ההלכה והכלה שלו יצאה עם "כיסוי ראש" שלא נראה כמו כיסוי ראש אבל תופס מבחינה הלכתית. זכו...

אבל הסיבה שלא עושים חדר ייחוד בפועל היא מהנ"ל.

חדר ייחוד הוא חופה לאחת הדעות, ועדיף כמובן לצאת ידי חובת כל הדעות.

מה שלא נוהגים הוא מהחששות הנ"ל ואולי עוד, לא זוכר בעל פה את כל הדיון.

אני הבנתי שזה עניין של צניעות. 

זה יכול לעורר מחשבות... תכלס אני גם שמעתי איך אנשים מדברים על זה.

אבל אני שואל מה הפוסקים אמרו- לא אני.  אז אין מה להקשות עלי.

לא מוצא מילים להסביר... אבל שמעתי גם דתיים מצחקקים כשהזוג התאחר מלצאת.

טעיתי בכותרת וערכתי.

"אמר רב חנן בר רבא הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה אלא כל המנבל פיו אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה".

וזה עוד על מה שיקרה אח"כב בלילה, קל וחומר לגבי החדר ייחוד שלא קורה בו שום דבר כזה.

כן, אלה הטעמים שלא נוהגים חדר ייחוד.

עצם החדר ייחוד הוא דעה אחת לגבי חופה, ונהגו לצאת ידי חובת הדעה הזאת גם (כמובן שיש מי שלא נהגו).

יש שלא נהגו, ויש שנהגו שביטלו את המנהג הזה מהטעמים לעיל.

הייתי בחופה שהיה בה פוסק ע"פ הרב עובדיה יוסף, ואע"פ הוא אמר להפריע בחדר ייחוד בשביל שלא תתחייב בכיסוי ראש ולא מטעם אחר (החתן והכלה היו מרוקאים, אז לא יכלו לסמוך על דעת הרב עובדיה בזה).

אפשר מקור? בקיצור... אני לא פוסק רק שאלתי. 

תכלס לא צריך חדר יחוד יש היתר חד פעמי וגם נוהגים אותו שאחרי החופה הזוג הולכים יד ביד ואין עם זה בעיה...

בספר את צנועים חכמה בשם כמה ספרים אחד מהם כמדומני ספר פרי האדמה ושזה מנהג ירושליים

זה עניין אישי.

בעיני זאת פדיחה שעדיף להימנע ממנה.

יצא לי לשמוע דברים ממש נוראיים, תמיד משתדלת להתרחק מכל החוקרים למינהם אבל  ברור מה הם חושבים.

אלא שלא צנוע לעשות זאת, במציאות, שאנשים רואים אותם נכנסים לחדר לבד יחד, הצורה מכוונת ל"יחוד".

תכל'ס, הרב עובדיה כותב את זה, ומביא ראיות, ויש פוסקים שחולקים, וגם מביאים ראיות, אין טעם להתכתש על זה כאן... 

כמו שכתבתי, זו דעתו, ויש רבים חולקים.

דופקים פיצוצים לדלת  ושרים שירים ואז החתן יוצא כולו אדום מובך כאילו לא יודע מה וכולו מלא מייקאפ על החליפה אצל החרדים או על החולצה אצל הדתיים לא מוצלח

חהיות יחד ולעשות מה שבא להם חתונה וריקודים זה פעם בחיים במקרה הטוב חחח אז צריך לשמח כמה שיותר 

זה בערך אחרי חצי שעה יש כאלו שאפילו נותנים להם 45 דקות אני זוכר שהיה אחד שניתקע שעה וחצי חחח חשבנו שהוא מת שם חחחחחח 

אין לי פנאי לציין מקורות כרגע אבל תוכל למצוא בכל הקיצורים כמו קיצוש"ע של הרב אליהו, ילקוט יוסף, פניני הלכה וכו'.

היא רק אוסרת על ניבול פה לגבי הזוג...

לא נעצור את העולם מחתונות - לכן כשהם הולכים הביתה מי שמנבל את הפה בעיה שלו.

להכנס לחדר ייחוד מול כולם זה כבר דיון אחר לגמרי. 

אני אבדוק את המקורות שאמרת... אבל אשמח אם תעזור לי ותתן מקור מדוייק כשתוכל

אתה יכול למצוא את זה בהלכות חופה, לא קשה למצוא.

בד"כ בספרי הקיצורים יש סקירה קצרה של הרקע.

תרווה צמאונך משם

גם הספרדים בשיטת הרב עובדיה לא חולקים על זה מעיקרא, פשוט חוששים להגיד "הנה אנחנו מחמירים להוסיף עוד דעה למרות אבותינו כאילו שאנחנו צדיקים יותר".

זה לא נכון להגיד שכל הספרדים עדות המזרח לא נהגו חדר ייחוד.

היו שנהגו והיו שלא.

הטעם של הצניעות לא המהותי פה. אם כולם ידעו מה קורה מאוחר יותר, מה הנקפ"מ מה קורה בחדר ייחוד? כמובן שלא קורה שם שום דבר באמת, וזה סתם דמיונות. אם ממחשבות, הרהורים וצחוקים חששו, הרי שביטול החדר ייחוד לא היה פותר את זה

ד – הגדרת החופה – פניני הלכה

ויש אומרים שהחופה היא ההתייחדות של החתן והכלה בחדר ששייך לחתן, שהתייחדות זו היא הביטוי הממשי לתחילת חיי הנישואין (רמב"ם). ויש אומרים, שהעיקר הוא שיתייחדו ולא משנה למי שייך החדר, לחתן או לכלה, העיקר שישהו לבדם בחדר לשם נישואין (דעת הרמב"ן). ויש אומרים, שכדי לקיים את החופה אין צורך שהחתן והכלה יתייחדו לבדם בחדר, אלא העיקר הוא שהכלה תיכנס לחדר שנמצא ברשותו של החתן, ולא משנה אם גם אנשים אחרים יהיו שם (ר"ן). ויש אומרים שמבחינה זו גם החופה המקושטת היא כניסה של הכלה למקומו של החתן (על כל הדעות הללו עי' בשו"ע ורמ"א אה"ע נה, א; ערוה"ש ד-יא).

זאת פשוט דעה לגבי הגדרת החופה, להגיד שאנחנו לא עושים משום צניעות וכל זה זה כמו להגיד שהם לא צנועים

למה נראה לי שהחשש של צניעות הוא הגיוני.  

ואמרתי שזה שמשהו אסור, לא אומר שמעכשיו אין חשש מחטא כזה בשום אופן..

הוא כותב (או מביא ערוה"ש, לא הכי יכול לפתוח מקורות) "אף שהכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה, אבל מנהגינו יש לו יסודות נאמנים".

אני מבין שהוא אומר שלמרות שברור שזה לא באמת חוסר צניעות, זה חוסר צניעות

ואגב, מה זה ערוה"ש?

בכל אופן הנקודה שצריכה להיות קשה בעצמה היא מדברי הילקוט יוסף.

ראיתי כמה שכתבו איך הרב עובדיה יוסף כותב על הלכה שפסקו הגאונים, הרמב"ם ומרן שהיא "דבר מכוער".

הרי הרב עובדיה נושא דגל "קיבלנו הוראות מרן".

לענ"ד זאת נקודה מעניינת... יש כמה מקומות שהרב עובדיה פוסק ההפך ממרן, אבל לא קורא לדברים כיעור...

עריכה: בעצם אין כל-כך קושיה מדבריהם, הרב עובדיה כותב דבר כיעור על זה "אך אין צריך עדי יחוד ועשרה אנשים לברכות נישואין, ושתכף יבעול ומכוער הדבר". ואם הוא לא התכוון דווקא לחדר יחוד כזה, הרי שהוא מוציא לעז על מרן והרמב"ם והגאונים וכו'. אז ודאי שהוא לא סובר שזה אסור משום צניעות.

משמע שהוא לא סובר שזה חוסר צניעות במקרה שאין שם מעשה ממש. אבל צריך ללמוד את התשובה כמו שצריך

@נשמה כללית

יש מעשים שגורמים הרהורים כשהם נעשים מול אנשים...

לכן לא הולכים יד ביד ברחוב, לא מתנשקים ברחוב, ואפילו אסור להסתכל על חיה ועוף מזדווגים.

אז להכנס לחדר יחוד זה יכול לעורר מחשבות מה הם עושים שם.

החתן והכלה צדיקים גדולים. זה לא קשור...

וזאת הלכה ראשונה בשולחן ערוך.

תראה את הדיון פה 

פולמוס חדר יחוד (לספרדים) - פורום אוצר החכמה

יש שם דברים מתמהימים מאוד על הילקוט יוסף הזה. הרי הוא הביא את המשאת בנימין כראיה שזה לא צנוע.

והוא כתב למשל ככה (סי' צ'): "ושמעתי שבקצת קהילות נוהגין שאפילו בחור הנושא בתולה, מיד אחר החופה מייחדין אותן בחדר אחד צנוע, ובעיני הוא מנהג טוב ויפה, וראוי ונכון לנהוג כן בכל מקום כשעושין נישואין בערב שבת".

פה זה הרהורים זה שונה.

ולמה לא לחכות עד הבית? (לפי אלה שסוברים חדר ייחוד אסור לחכות?)

אם כך תנשק את אישתך ברחוב זה גם מצווה לשמח אותה... אבל אסור

לגבי הקושיה על הרב עובדיה, אין לי מושג.

שזה בודאי מלעיגים. איפה ראית לומר שחששו להרהור?

וכן, יש עניין של עובר לעשייתו. יש בזה עוד טעמים, זאת סוגיה גדולה שתלויה בהרבה פרטים. אני לא מונח בה כרגע.

וגם ראיתי איך אנשים מצחקקים כשהזוג נשאר בחדר הרבה זמן...

הם לא צוחקים על המנהג, אלא עם עצם הסיטואציה שמעלה להם מחשבות.

שגם זה נראה כרעבתנות (איך שלא אומרים...)

שמנבלים את הפה. לא הבנתי מה זה לא צנוע בעצם? זאת הלכה. וזה קורה בכל מקרה, בהתחלת הערב, או בסוף הערב.

לא יודע, ראיתי דברים כאלה על חדר ייחוד רק לפני אולי עשר שנים אצל חילונים גמורים וגם זה כבר לא רואים... בכל אופן, מה הנפק"מ להלכה? שידברו שטויות, בעיה שלהם. אדם עושה כמנהגו והוא צריך לחשוש?

לפי הבנתך לשיטת הרב עובדיה גם אשכנזים אסורים לעשות חדר ייחוד והם עוברים עבירה אם הם עושים. מה שייך לחלק בין ספרדים לאשכנזים?

לא ראיתי את דברי הרב עובדיה שאתה מדבר עליהם אז אין לי מה לענות...

בכל אופן זה מה שהוא כתב בשם האחרונים כמו שראית פה-  לגבי צניעות

נפקא מינא להלכה.. אני לא פוסק

אבל לפי הבנתי הדלה הטענה של אותם אחרונים היא שכדאי שגם האשכנזים יפסיקו עם זה.  

אלא שזה נראה מעשה מכוער. האחרונים שהביאו ככה דיברו, לפחות בחלקם, על חדר ייחוד ממש עם ביאה והכל. אף אחד לא עושה דבר כזה היום. זה בוודאי דבר מכוער.

הדגשתי את היחס לאשכנזים דווקא כדי שיובן שהטעם של הרב עובדיה לגבי לעז הוא טעם חזק.

ואיתו מסכימים רוב הפוסקים הספרדים. אבל היו מעדות המזרח שנהגו כך, לכן אצלם אין לעז. וכנ"ל לגבי האשכנזים.

ואם הטעם של הצניעות לא שייך כי זה דעה לגבי משהו שלא קורה בפועל היום, או שזה לפחות מחלוקת, אז אתה לא יכול להשליך מזה על אף אחד.

וכן, קצת קשה אי ההסכמה על מה הוא "מעשה מכוער" מצד המציאות.

אתה מתכוון לומר שטענת ה"מעשה מכוער" הוא רק כלפי החתן, ורק בזמנם שהיו עושים שם מה שעושים... אני צודק? 

אני בכל אופן הבנתי שהכל כלול.. גם החתן וגם עניין הצניעות

לגבי הטענה הספציפית של ימינו לעומת פעם. 

כמובן זה די ידוע, אבל גם כיום יש כאלה שמתנשקים בחדר יחוד. אם כך, גם היום יש מה להרהר..

(אני שומע אגדות וצחקוקים כשמדברים על חדר ייחוד על ההיא שהשאירה להוא אודם על החולצה וכו' )

לא היו עושים חדר ייחוד עם ביאה גמורה במקרים שלא היה דוחק (תסתכל בשרשור שם, יש קצת מהפוסקים על הדף).

קידושין על ידי ביאה גררו מלקות כבר בתקופת הגמרא.

אבל חופה על-ידי יחוד, בלי מעשה, היו נהוגים כבר. ולכן אין בזה חוסר צניעות כי יודעים שלא קורה שם כלום.

לא כל-כך הבנתי. יש גם אנשים שמתנשקים בבתיהם, אז מה, לא יתנשקו כי מישהו עלול לעבור ולדמיין מה הם עושים שם? מה לגבי זוג נשוי שמתארח בשבת וכל הסוגיה שם? אין נפק"מ ממה אנשים יחשבו על העושה, אלא אם הוא עובר עבירה.

אודם על החולצה, אז מה? מי מגיע מזה להרהורים?!

לא יודע מה היה נהוג, הרב עובדיה טוען שם שהיה נהוג אחרת.. אנאערף. או שלא הבנתי אותו

לגבי הסוף.

כמו שאמרתי: בבית זה משהו אחד, מול אנשים זה משהו אחר- זה טריגר למוח להתחיל להרהר..

טוב יאללה אני חייב ללכת ללמוד.  ביי אחינו היקר 

וזה נכון, אבל לא אם מכנים את כל עדות המזרח בשם ספרדים, כמו שהרב יצחק עושה.

בהצלחה בלימוד ידידנו החשוב

צניעות - כי למרות כל מה שכתוב פה, יש צד לומר שזה לא כ"כ... בכ"ז.... עניין של הרגשה בניואנסים.

ולעז על הראשונים - כי הם לא נהגו בזה והנוהג בזב הינו כאומר שהם לא נהגו כדין.

הכיסוי ראש הוא רק נגזרת מזה.

כמובן שמי שנכנס לחדר, אבל בלי נעילה וכו', אז אין לו את הבעיה של לעז על הראשונים, אבל יש לו את הבעיה של הצניעות.

זה קיצור הסוגיה על רגל אחת... 

לעז על ראשונים זה לא כל-כך מדוייק כי יש הרבה מעדות המזרח שנהגו חדר ייחוד כהלכתו עם כיסוי ראש אחרי.

השיטה של הרב עובדיה הרבה פעמים מוחקת שיטות קודמות, כגון בברכה לנשים על מצוות מסויימות שמנהג הספרדים המקורי (ומי שנוהג אליבא דהרב אליהו בהווה) הוא שמברכות גם על חלק מהמצוות שהן לא מצוות

פה הוא מביא את היביע אומר ומביא הרבה טעמים הלכתיים אחרים

מדוע הספרדים לא נכנסים ל"חדר ייחוד"? - כיכר השבת

@מבקש אמונה

עכשיו אני רואה שהוא קורא לזה מנהג מכוער.

מעניין אם גם שאר המקורות הקדומים קוראים לזה, או שזה חידוש של הרב עובדיה

אכן יש לבדוק היטב אם מיירי דווקא שיש מעשה, כך מ' ממה שהבאת, אך תמוה לומר שהעמיד דבריו בכן.

ובאמת בנו הגר"י בוודאי זועק כן גם בחדר יחוד ללא מעשה, כנהוג...

לוידע, צריך לשבת על הסוגיה. לא עוסק בה כעת.

צודקת כל אחד בקצב שלו

מותר מותר מותר בן אדם יכול להתחרפן לכן זה כ'כ נכון מה שכתבת

חושב שפחות מתאים

אחדות בין הדבר הגשמי ביותר לדבר הרוחני ביותר.

שלמה המלך ידע את סוד ייחוד ה' הזה, ואצלו גוף האישה היה קדוש כמו תפילין ומזוזות.

ולא היה לו שום תסביך בעניין הזה כמו שיש לנו. מין מדרגה כזאת של גן עדן לפני הגירוש. לא התבוששו כי אין ממה להתבייש. בסוף גם אנחנו נגיע לזה

זה ברור שהחיבור נעשה על האהבה הגדולה של ה' לעם ישראל ולתורה אבל אם מסתכלים על זה יבש אני זוכר שכילד לא הבנתי איך כתוב שם כאלו דברים ועוד אומרים את זה בשבת חחח 

ואז מגיעים לגיל 14 או15 ומתחיל השאלות בראש חחחחח

להסביר שזה אהבה של ה' לעם שלו משהו יותר טהור

הסבר כזה בא למעט את זה שגם קשר גופני בהיתר הוא טהור. ככה ילדים גדלים עם מסקנה שזה חטא. כמו בנצרות. אבל אולי אין ברירה בימינו אלא להסביר כמו שאתה אומר כי הדור שלנו עוד לא במדרגה הזאת.

אבל זה לא אומר שילדים אמורים להיות חשופים לזה 

אפילו באופן די ברור ומפורש. רק שזה משל, ויש גם נמשל שהוא אחר. שלמה המלך בעצמו כותב במשלי הנחיה לאיך לקרוא את כתביו: "תפוחי זהב במשכיות כסף". הזהב הוא כמובן העיקר, אבל אי אפשר להתעלם מהכסף שגם הוא קיים ויש לו ערך משל עצמו.

משנה ידים ג ה – ויקיטקסט

אני ראיתי שאת מחפשת משהו של ר' עקיבא.

בפירוש הרי"ד ל"ישקני מנשיקות פיהו".

תנ"ך - מקראות גדולות הכתר - שיר השירים פרק א עם פירוש ר' ישעיה מטראני

ברור שזה לא כפשוטו... לומר כך זה יותר גרוע מ"שטחי"

אבל בהחלט זה משל, למה מה קרה הוא התבטא ככה?

למעשה כל העניינים שבן זכר לנקיבה הם ביטוי של העולמות העליונים ויחסינו עם הקב"ה.

ולכן זה אפי' יותר ממשל, זה עצם הקיום של המושגים הקדושים האלו העולם המעשה

מי שטוען שזה בכלל לא קשור לגבר ואשה חייב לעצמו הסבר דחוף על הצורך של שלמה המלך לכתוב דווקא במושגים האלו, מה, קרה לו "מגדל בבל" שהמילה שאצלנו היא משהו מסויים אצלו הייתה משהו אחר?

אני קרוב להניח שגם במה שאת למדת זה היה הכוונה, שזה לא "שיר אהבה" (כמו שחז"ל חשדו וביקשו לגנזו, עד שנתפרש שהוא משל וכו') אלא משל לקב"ה ועמ"י.

שזה לא קשור לזה, 

אלא שצריך להתבונן בפנימיות של זה, ולא בחיצצוניות.

אבל סוף כל סוף- בפנימיות של זה

הפוך הפנימיות של קשר בין גבר לאשה זה הקשר בין עמ"י לקב"ה.

ולכן בדיוק זה המשל על זה, והרב מדבר על מי שחושב שהמשל הוא חזות הכל ולא מבין שהוא רק ביטוי לנמשל. לא על מי שאומר, או קיי, זה המשל, והנמשל הוא הקב"ה וכנס"י.

פשוט, לא?

(אל תגררי להסתכל על קשר בין גבר לאשה כמשהו נמוך מדאי מכדי להיות משל לקשר בין ה' לעמ"י, הסתכלות כזו מגיעה מהנצרות רח"ל.)

כנראה שנשאר חלוקים.

אבל היות שאני מאוד מאוד בטוח בעצמי, הייתי ממליץ לך לנסות לברר שוב את ההסתכלות האידאלית, הן על העניינים האלו, והן על ביטויים בשיה"ש. כולל את דברי הרב זצ"ל בנושא.

הכל מסתדר מצויין עד פרק ה'. בפרק ה' זה כבר מדבר על מקרים לא מובנים בעליל (הכוני, פצעוני) ובפרק ו' זה מאבד הגיון לחלוטין (המלך שלמה בגוף שלישי, אחות קטנה לנו וכו'). 

חייבים לומר שהכל משל.

והאמת היא שזה שהפורום מעורב גם לא נוח לי ככ... כלומר זה אנונימי והכל אבל בכז

אני מעדיף לשמור את זה לאשתי (שתגיע) בכל זאת

דמיין סיטואציה, עיר עתיקה, לפני 3000 שנה, אחד בלילה, השומרים עייפים ועצבניים, כבר איזה 6 שעות שלא נראתה נפש חייה ברחוב, פתאום רואים איזה בחור שלבש הרגע את הכותונת, כולו מרושל, מסתובב ברחוב ובולש במבטו....

"וואלה וואלה, תפסו אותו, אמרו זה גנב זה, יאללה באנע בראש שלו... "

לא תיארתי טוב?

שנית כל, בפרק ה' עם השומרים וכו' מדברת האישה, לא כתוב למה הכו אותה או שזה היה בלילה בכלל. נשאו את רדידי מעליי? למה לעשות דבר כזה? מה ההגיון? 

כניכר שם ברש"י עיי"ש.

ומסתבד שכשמתעסקים עם גנבת, מפילים לה את התכשיטים.

לגבי פ"ו, לא הבנתי כ"כ מה הבעיה

ולא תכשיט. 

ושוב רשי מפרש את המשל רק כדי שיהיה איזשהו הגיון *פנימי* אבל אין הגיון חיצוני (שזה מדבר על משהו אמיתי, על מי לכל הרוחות? זה מוזר לגמרי) 

ובפרק ו' הבעיה היא שעל מה מדובר שם לעזאזל

והסיטואציה הגיונית לגמרי, תדמיין את התיאור שלי לעיל....

לגבי פ"ו, אחשוב ע"ז.

אבל עדיין קצת מוזר לי שהיא סתם מקבלת מכות ברחוב. במיוחד שיודעים בעיר מי היא לכאורה כל בנות ירושלים לפי הפרקים האחרים... ושוב, תסתכל על זה בהקשר של המכלול של הפרק. זה נראה לך סיפור אמיתי? שהוא ידפוק בדלת ואז ייעלם ואז היא מחפשת אותו ישר ומקבלת מכות?

אבל כע פרק ו' זה בכלל כבר מוזר

לתורה יש אמירה על כל חלקי החיים חלק מהם לא מיועדים לילדים ולכן גם חלק מהתורה לא מלמדים ילדים

את אמרת ששיר השירים חלק מהתורה 

לכן אמרתי לך שהיו תקופות ש'צינזרו' חלק מהתורה אפי' לבחורים 

לא אמרתי שזו דעתי אבל אם הם יכלו לצנזר לבחורים ודאי שאפשר לצנזר לילדים

כמובן שהיום לא כ"כ רלוונטי לצנזר לבחורים(אני לא יודע מה המצב עם ילדים)כי גם כך הם חשופים לזה מזוויות קצת פחות בריאות

ובצדק למה להכניס לבחורים דברים כאלו בראש

אבל אם גם ככה הם מכירים את הדברים האלה אז לא הרווחנו הרבה

אלא העיסוק בזה.

גם כשבחור יודע.. הוא לא מתעסק בזה באניטנסיביות של מי שלומד מסכת.

יש בזה טעם לפגם כשכל הידע מגיע ממקורות מפוקפקים ורק כשזה בגמרא אז לא

שקולטים את זה בסוגיות של "דרך אגב", לא צריך ללמוד דווקא מסכת נדה וכדו'

ברגע שמדברים על זה בישיבה ולומדים את זה כל הזמן לפחות לבחורים רווקים שאין פיתו סלו אני חושב שזה ממש ממש לא בריא ולא טוב כי ב'ה הראש של כולנו חושב וזה לא מביא למקומות טובות ולא חסר מה ללמוד יש המון מסכתות 

ואו אני שולח את הילדים שלי ללמוד איפה שאתה למדת

מצטער על הילדים שלך זה לא יעבוד הם צריכים לבוא תמימים מהבית חחחח

אולי לא יקבלו אותם בכלל

אבל אומרים שאצל בנים זה עוד יותר מוקדם בכל מקרה גם בנות חושבות וגם אם הן לא יודעות את שיר השירים

יש כל מיני דברים שהם יותר מ0 בין הארוסין לחתונה במיוחד(טוב אף פעם לא הייתי מאורס...)שכנראה מאורסים מחכים למגע מאוד כך שלא נראה לי קשה כ"כ כשזה כבר מגיע

(אני שומר נגיעה)

אבל אני משער, שמחמאות זה התחלה מתנות, בכיות אחת באוזני השני, דיבור על רגשות, עצם הרצון לגעת 

בילוי של שעות ביחד

..

בכל אופן זה נראה לי מאוד מוזר שלא נוגעים ישר 

אולי מדריכי חתנים ממליצים לעשות בהדרגה?זה נשמע לי יותר הגיוני ואז מתאפקים אבל שלא ירצו או אפילו שיתביישו לא יודע זה נשמע לי מוזר

שדווקא אצל הרבה זוגות חרדים יש פתאום פרץ כזה בחדר ייחוד.

כשחושבים על זה, אם כל דבר מודעים לסיבה שעושים אותו, לא אמורה להיות שום סתירה... 

למה שזוגות שלא שומרים נגיעה יהיה להם התרגשות מנגיעה בחדר ייחוד

הבנתי(בטעות?) שאתה כותב את זה כאילו זה חידוש ושבעצם זה יותר הגיוני אצל אחרים

שלדעתו אמור להיות פרץ אהבה טבעית מתי שמותרים.

זה גם לא קשור לזה שעד עכשיו היה אסור. 

אבל לדעתי זה בגלל שלא מסתכלים על זה נכון

תחשבי על זה ככה...

עוד לא ראיתי מישהו שחושש לגעת בעוגה כשהיא מוכנה בגלל שבזמן ההכנה היה אסור לגעת בה.

אלא אם כן הוא לא הבין למה אמרו לו לא לגעת.

זה כמו אלה שאחרי שבועות בטעות באים לספור ספירת העומר..

זה מראה שהם לא באמת ספרו לקראת מתן תורה אלא סתם בלי מחשבה

נראה לי מתאים יותר

בכל מקרה- קודם כל אני קצת מופתעת מהתגובות כי אני לא חושבת שהייתי בחתונה שהזוג לא הלך לחדר ייחוד...מאוד מתבקש שיהיה להם קצת זמן לדבר, לפרוק את ההתרגשות, לאכול משהו...בגדול זה מה שעושים עד שהצלם בא לקרוא לזוג להצטלם

פיכסה 

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

אני לא מבינה

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

xxx

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

לא בהכרח בת במציאות.

חשוב למצוא דרך לגבולות, אולי להימנע מכניסה לפה או שיח שיכול להידרדר בשעות מאוחרות או כשעייפים

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.

אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.

גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.

ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.

ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.

ברור שלא

אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים

אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת

אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח

לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע