ראשית, בואו ונדייק את הבעיה, הבעיה היא לא "אם הוא יודע איך אני בוחר", כי אני לא רואה כאן שום בעיה...
הבעיה היא "אם אני בוחר -איך הוא יודע".
שאלת הבחירה עצמה נידונה רבות, מהיבטים פילוסופים שונים, ואיננה חלק מסוגייתינו.
אנו יוצאים מנקודת הנחה שנמצא בכל החקירות ההן - שהתאמת שיש לאדם בחירה. נידון לא קשור כלל לנקודת מבט אמונית, אלא פילוסופית גרידא.
כעת אנו שואלים את עצמינו - מאחר ונתברר שאנו יכולים לבחור כפי רצוננו -כיצד יתכן ש"הבורא ית"ש יודע כל מה שעתיד להיות" כלשון הרמב"ם.
וכאן עלינו להקדים הקדמה קצרה, שע"פ המבואר בקדמונים, וכיום- אנו רואים גודל חכמת התורה לאחר שאיינשטיין גילה זאת ג"כ ב"תורת היחסות", הזמן הוא בריאה לעצמה, דהיינו, הזמן זה לא "פשוט כי עובר" אלא יש מציאות שנקראת זמן, והיא החולפת על פנינו.
איינשטיין הלא הוכיח את היכולת להאט את מעבר הזמן, או להאיץ אותו.
לא אכנס כאן לאיך יכול להיות דבר זה, כי זה מורכב מאוד בכתב, אבל מי שמעוניין -מוזמן ללמוד את תורת היחסות (הפרטית).
ודבר זה, כמובן, עם כל שאר הבריאה כולה, נברא בששת ימי בראשית ע"י הקב"ה.
והיות והקב"ה עצמו, איננו מוגבל לשום פרט מהבריאה - והוא למעלה מן הזמן, ולמעלה מן המקום, הרי שלפני גלוי הזמן שלהבא - כאילו הוא כעת!! וממילא אין כאן שום שאלה, הוא פשוט רואה עכשיו, את מה שאני אבחר אח"כ, וכמו שאין שום שאלה איך כשאני רואה את חבירי בוחר משהו אני יודע מה הוא בחר, כי הלא ראיתי את בחירתו, כך ה' -רואה את הבחירה העתידית.
כן, אני יודע שזה קשה להכיל את זה, אבל זה לא יותר קשה מכך שה' לא מוגבל במקום! למה על זה לא מתלוננים? כי מבינים שה' הוא מעל כל מגבלות הטבע - ובכן - אותו הדבר בדיוק, אף כאן!!!
(@נועה גבריאל, לא אמרתי שכל מי שחושב אחרת ממני הוא כופר, אבל מה אעשה ועניין זה של ידיעת הבורא הוא מי"ג העיקרים שפסק עליהם הרמב"ם שמי שאינו מאמין בהם הוא כופר? ו-כן, אני יודע שיש ראשונים שחלקו עליו, אבל אני לא צריך לספר לכם שההלכה התקבלה כמותו, וכמו שבהלכות שבת או בשר וחלב אף אחד לא יחפש לי דעות שונות בראשונים שלא נפסקו להלכה - אותו דבר בנידון דנן.)
הועלתי למישהו?
מזדהים איתך.
)
)
