קורה לי הרבה שמתקרב יותר מידי.. אבל אני לא משליכה את זה על הבחור..
כלומר אני יודעת שזה מפריע לי כמעט תמידית.. וזה הרגשה שלי.

אז אני לא עושה מזה עניין ומבקשת ממנו בחיוך שיזוז קצת.
והם זזים..
אל תקחי את זה קשה זה לפעמים אומר שהוא בעניין

בגדול אני בעד ל-ד-ב-ר . משהו מפריע לך?
תגידי לו לא נעים לי ש ..

זה לא חייב להיות מתוך ביקורת אפשר לחייך ולהגיד את זה.

אם לא נעים לי אין סיבה שלא תגידי ...

ולא צריך להפוך את זה לעניין כל הקטע בדייט שיהיה לך נעים אם לא נעים לך איך תהיי את?

כמובן שאני לא מדברת על משהו קיצוני שהוא באמת קרוב 24/7 ומסתכל בקטע מטריד
שם תברחי

מסתכל בקטע מטריד - זה אינדיוודואלי. כי אותי מטריד X ואת מישהי אחרת מטריד Y. וכל הבעיה שאין איך לברר את זה. לא מולו ולא בסביבתו.

בכל זאת..
אותי זה הטריד בהתחלה והבנתי שזה די לגיטימי .. בכל זאת לא רגילה לבנים פתאום את יושבת איתם על ספסל והוא די קרוב..

ותבקשי ממנו
יכול להיות שהוא בלחץ יכול להיות שהוא לא שם לב..

בכל מקרה תגידי לו אתה יכול לזוז בבקשה?

את צריכה למצוא דרך נעימה להגיד לו שזה לא נעים לך, ולבקש שיתרחק קצת

אבל עכשיו הוא יוצא איתך, אז x הרבה יותר מעניין, חשוב ורלוונטי כרגע מ-y

וואו נשמע לי מזה פאדיחותתת 🙊🙊

חח דווקא זה לא היה החלק המביך

 

להגיד לו?

לא תמיד זה מתוך רצון להטריד

אולי הוא רצה להיות קשוב יותר, לשמוע יותר אולי היה רעש ולא שמע טוב ולכן התקרב

 

 

וכמו שאמרת - לכל אחת המרחב האישי הוא שונה

הייתי מתרחקת ומבקשת בעדינות 

 

אם הוא ימשיך זה כבר עניין אחר 

רק כשישבנו במכונית שלו והרגשתי שזה קרוב מדייייייייייי ביקשתי לצאת והוא זרם. אבל לא הסברתי למה.

נראה לכן לעניין פשוט לדבר על זה? 

 

ובחוץ הרגיש לך גם ככה?

 

אז אני הצטנפתי לקצה הספסל. אבל אולי זאת סתם רגישות יתר שלי?

ואי אני מבינה אותך באמת
אבל תקחי בחשבון שאת לא הבחורה הראשונה שזה מפריע לה ואל תתחילי עכשיו לפחד מכל אחד

חח הרסת אותי

פשוט תגידי לו : זוז(:

כמו שהיא סיפרה ואת לא צריכה לציין את זה זה ברור מאליו שאת זזה לפני

 

אפשר באלגנטיות להגיד שבא לך להסתובב, לטייל.. 

לא חסר

 

בכל מקרה- חשוב לשמור על המרחב האישי 

אבל בלי סטרס שכל גבר הוא פוגע פוטנציאלי 

 

כאמור כמעט כל מי שתצאו איתן יהיה בסדר.

 

אני תוהה לעצמי למה אתן כל כך מפחדות פשוט להיות כנות?
למה לזוז מהספסל כבר התיישבתם



לא מעניין אותי מי זה גם אם זה היה ביבי שיזוז טיפה מה יקרה?

עם חיוך ונעימות אפשר להגיד הכל

 

ובאופן אישי , לא זכור לי שקרה לי שהרגשתי שמישהו חדר לי בישיבה למרחב האישי. 

 

שהייתי עם חברות חברה שלי נכנסה בריצה לבית ורצה לשרותים..
אמרנו לה מה יש?
היא אמרה כל הדייט היה לי לשירותים..
כאילו רציני למה לא הלכת??

גם חברה אחרת נכנסת ישר תביאו לי מים!!
אמרתי לה ואי אפשר לחשוב חזרת מהמדבר...

היא אמרה לי כל הדייט הוא לא הציע לשתות

ואני אומרת לא חבל?
מה הוא צריך להציע לכן דברים בסיסים עד לאן? לשתות? לשירותים?

כאילו באמת פשוט תגידו ותעשו מה שטוב לכן..
על אותו עיקרון הבחור קרוב מידי
להגיד לו תזוז בבקשה .

יש לכן פה

זה הכל פשוט

להוציא מילים מהפה.
אבל לי אישית זה לא פשוט נפשית להגיד לגבר "זוז" ..זה דורש ממני אומץ נפשי מסויים שאין לי אותו עם מדוייט מתחיל..
נראה לי הגיוני סהכ

לי יותר נשמע הגיוני לבקש ממנו לזוז..
מאשר להרגיש לא בנוח שהוא קרוב מידי

זוז. 

מה שלא כזה פשוט לי זה: האם הבנאדם לא מודע לנושא של גבולות אישיים? האם הוא לא יודע לכבד אותם? מה רמת השליטה שלו בדחפים?

אוף יש לי נטיית הסתבכות נוראית.

הכל טוב
וכן זה באמת קל להגיד לו לזוז..

אם את שמה לב שזה עניין שחזור על עצמו בקטע חריג אז תבדקי

הבחור צדיק ונשוי פלוס 3, נראה לי.
חוסר מודעות..

אוכלת סרטים שאת פה הלא בסדר אם את מרגישה שהוא תוקע עניים במבט עמוק או מתקרב יותר מידי תבדקי מה הסיפור שלו פשוט תגידי לו לזוז ותיראי אם זה הנקודה או משהו אחר בחור נורמלי לא צריך להיפגע אלא לכבד את המרחב האישי של הבת זוג ואם הוא לא מבין את זה אז אולי פשוט הוא לא מתאים לך

לא צריך להפוך את זה לעניין
תזוז - הוא זז - נס

גם לי זה מרגיש קרוב מידי לפעמים..בייחוד שהאוטו קטן ואז מוצאת את עצמי מצטמקת לפינה רק לא להתנגש לו ביד

 

בכללי אני גם בנאדם שקשה לי שנכנסים לי למרחב, לא יודעת אם זו רגישות מיוחדת או רגילה אבל נראה לי לעניין לגמרי לדבר על זה!

את צריכה שיהיה לך נוח נשמה, לא שכל הדייט תיהי בלחץ..

לא יצא לי לומר לבחור, אבל  אם אני לא טועה, יצא לי להגיד למחנכת שנהגה לדבר איתי 'בתוך' הפרצוף ממש שאני פחות אוהבת את זה (היינו עומדות במסדרון, אני מתרחקת טיפה והיא מתקרבת.. אני מתרחקת והיא מתקרבת - סוף השיחה - גמאנו ק"מ שלמים) 

והיא אישה מהממת, בלי שום כוונות רעות חלילה!

לפעמים זה הכי פשוט שיש וזה רק כי אנשים לא מודעים לזה.. ולכן מיידעים איתם!

מסכימה שעם בחור נדרש יותר אומץ מחברה או מורה, אבל תחשבי איזה נעים ונוח יהיה לך אח"כ בלי הלחץ וזה שווה את זה לגמרי וזה ייתן לך את האומץ לומר

בהצלחה!

כדאי למצוא דרך עדינה וחכמה להגיד לו

 

ואני מכיר אנשים שלא מודעים לצורך האנושי של שמירת מרחב אישי, ואחד כזה שניהל שיחה עם חברים וסיפר על אדם כזה, ומכאן אני מבין שהוא לא מודע לחוסר המודעות שלו. אז אם זה המצב אין הרבה מה לעשות

אבל בדרך כלל בחורים כן יודעים לשמור על מרחק בטוח.

כלומר, אם העליתי את זה פה משמע זה משהו חריג בנוף.

אתה מדבר על אנשים שלא מודעים לחוסר המודעות שלהם בנוגע לצורך האנושי של שמירת מרחק אישי, זו נקודה שמשמעותי לי להבין במה היא כרוכה בנוסף.

(גילוי נאות, אני אדם שנוראאאא חשובים לו הגבולות הללו ואולי קצת יותר מהרגיל וקשה לי מאד לחשוב על פרטנר שלא מבין קודים שכאלה)

לקח לי עצמי זמן ללמוד, שכשבחורה רואה גבר שמתלהב ממנה, במקום להיות מוחמאת ולהגיד "איזה כיף שהוא רוצה אותי" ושזה יגרום לקרבה, זה גורם לה להתרחק. כי הוא נכנס למרחב האישי ה*נפשי* שלה, הוא מפריע לה לקבל את ההחלטות של עצמה.

נראה לי שלגברים זה לא קורה - מישהי שמתלהבת מהם לא פוגעת במרחב האישי שלהם ולכן זה סתם משהו נחמד (כמובן כל עוד זה בגבולות)

 

בנושא גבולות אישיים באופן כללי - רוב האנשים יודעים לשמור מרחק הגיוני כשהם מדברים עם מישהו.

במקרה אני מכיר אדם שממש לא, הוא מדבר עם אנשים ממרחק קצר מדי, ובאחת השיחות האלה עלה בשיחה אזכור של אדם אחר, והתגובה היתה "אה כן מכיר אותו, הוא ככה וככה והוא אחד כזה שנכנס למרחב האישי שלך כשאתה מדבר איתו" ומכאן אני מבין שהדובר עצמו לא היה מודע להרגל שלו.

 

ויש גבולות ומרחק בין גבר לאישה - יכול להיות שיש אנשים שפחות מודעים לזה. יכול להעלות תיאוריות מאיפה זה נובע אבל בגלל שבאופן טבעי אני לא מכיר את התופעה מקרוב, יותר קשה לי להתייחס אליה

 

שמעתי פעם שבמחקר שעשו על מרחב אישי, באמת גילו שבאופן כללי בנות היו צריכות מרחב אישי גדול יותר מבנים. אבל היו עוד כמה גורמים לגודל של המרחב אישי שאדם צריך, כמו תרבות שהוא גדל בה וכד'.

זה אופי,
גם מרוקאי, תימני ושאר ירקות

מה אנחנו כן מרגישים ומה לא...

מהפן הגברי

בסדר אנחנו אנשים שונים אבל הנטייה הזאת לגרום לכך כאילו אנחנו חיים בשני כדורי ארץ שונים היא סתם גרועה ולא מפרגנת לאחד הצדדים. 

הוא רוצה להיות קרוב אליך בלב ולכן הוא מתקרב פיזית. קצת חסר טאקט. קורה לכולנו בדבר כזה או אחר

אבל מה לעשות שיש הבדלים מהותיים.

ובדיוק השבוע אבא שלי סיפר על מישהו מהגמרא שאומר שנשים הן עם שונה (לא זוכרת מי) אז זו לא המצאה שלי

אבל כמו שאף אחד לא רוצה שישימו אותו בתוך שבלונה כך לא צריך לעשות את זה לאף אחד או אחת..

תגידי שכל הבנות מדברות על יופי אני יבין שזה מהותי. לגבי רמזים - אני מכיר כמה גברים שכן מכירים..

הוצא הקשרו.






ובצדק

נראלי שהיא התכוונה לרב יוסף בשבת סב שאומר שנשים עם בפני עצמן הן 

וזה עולא, אגב

עולא אמר את הדין אבל הוא לא אמר שזו הסיבה

ככה זה, כן.

ולהפנים את זה חוסך הרבה בעיות.

מנסיון, 

לא שלי,

של העולם.

ואת המחקר הפסיכולוגי הרב והחשוב שנכתב על כך.

אבל לא משנה כמה נכתוב על בני אדם, לא צריך להכניס אנשים בתוך שבלונה.

כדאי מאוד להסתכל על כל אחד בתור אידיוודואל. להמנע כמה שיותר מהשוואות מיותרות.

גברים זקוקים לפחות מרחב ממה שנשים זקוקות"

אני לא דן פה בלגיטימציה של מה מותר לומר ומה אסור (כי אני לא כ"כ מאמין לדון בזה, שכל אחד יגיד מה שהוא חושב).

 

בקשר לנידון דין אם תסתכל בהמשך השרשור, הוא הסכים איתי בדרך כלל שאתה עומד מול בנאדם אתה שומר על מרחב זהה פחות או יותר בין עם איש בין עם אישה. הדיבור המורחב על מרחב אישי ביחס לנשים וגברים לא קשור למה שדובר בפתיחת השרשור.

ההבנה שאנחנו שני מגדרים שונים (סוג של הכנסה לשבלונה) עוזרת לנו להבין למה אנחנו מתנהגים בצורה שונה/ מצפים אחרת מבן הזוג השני.

מגדרים זו מילה שהיא חלק מאג'נדה שאת לא רוצה לקדם

אבל שיהיה, מינים

המילה "מגדר" נובעת מהאג'נדות הרווחות היום המבקשות לשלול את ההבדלים עליהם את מדברת, ואת ה"זהות המינית" הנורמלית, של שני מינים ותו לא, ומנסות ליצור אוסף (68 נכון להיום... אם אני זוכר נכון..) של "מגדרים" שאינם תלויים בכלום לבד מהחלטת האדם

חלילה, כמובן שלא התכוונתי לזה

ובגלל שמה את אומרת זה נכון צריך להזהר בזה.

לא לח]פש הצדקות או הסברים למעשים שליליים בגלל שהוא גבר או בגלל שהיא אישה.

זה נכון, אבל כמו כל הכללה צריך להשתמש בה בתבונה ובזהירות. ולדעת את הגבולות גזרה שלה.

וברצינות, מהנסיון שלי זה כן הבדל בין נשים לגברים, שכדאי ששני הצדדים יהיו מודעים לו. לא רלוונטי אליך? יופי לך. אז תפתיע לטובה. לא גרמתי נזק לאף אחד. ציינתי שבחברה גברית שאני מכיר יש הסתכלות מסוימת, וכמו שהבנתי צל נשים זה נתפס אחרת, וכדאי לכל צד לדעת שקיים צד שני ולכן לא לשפוט בשלילה התנהגות שלא עברה "תרגום" לשפה האחרת

חשוב לקבל לי כמה נקודות מבט על העניין.

אם אני לא מסכים איתך - אז הדברים שאתה אומר בהחלט לא מחמיאים לגברים...

אין צורך בלכעוס עלי, אני לא חושב שיש לך כוונות רעות. אבל אכן הדברים שלך הם לא נעימים מבחינתי (בתור גבר סטנדרטי).

אם לא היה ברור - אני חושב שלנשים (בהכללה) יש צורך במרחב אישי יותר מאשר לגברים (בהכללה), ובמיוחד בקשר בין איש לאשה, יש סבירות מסוימת שאשה תרגיש שגבר לא מאפשר לה את המרחב שלה, בזמן שהוא עושה את זה בתום לב ובלי להיות מודע שכך היא מרגישה.

 

ואני האחרון שאקדם שיח של "הגברים יצורים" או "הנשים יצורות", ומצד שני, בדרך כלל הדברים שצד אחד עושה בתום לב ולצד השני זה מפריע, יהיו דברים מסויימים אופייניים לנשים ואחרים לגברים - ויש בזה הגיון, אם חברה נשית וחברה גרית מתנהלת אחרת.

 

במקרה הזה, למדתי שזה כך, ואני משתף במידע הזה, לטובת מי שזה עוזר לו. לא האשמתי אף אדם. שוב, במקרה שלגביך זה לא נכון - תפתיע לטובה. מוזר לי שאתה מציין שזה לא נעים, אם תרצה להרחיב מה אמרתי שיגרום לתחושה לא נעימה - אשמח להבין.

לבחירתך אם אתה רוצה להכנס לזה או לא.

זה די מקומם אותי.. לחשוד במישהו שהוא לא מבין מה זה מרחב אישי בגלל שהוא גבר זה פשוט לא נכון בעיני.

כמו שאני לא אכנס למרחב האישי של חבר שלי בגלל שזה לא יהיה לו נעים, כך גם לא לבחורה בדייט.

 

גם ידוע שהכללות זה משהו שיכול לפגוע באנשים וליצור אצל חוסר נעימות. זה מובן, לא?

המרחב האישי שלך או של חבר שלך כגבר שונה מהמרחב האישי שאשה דורשת.

זה בדיוק מה שניסיתי לומר. ואני מבין שהמסר שאמרתי לא נקלט ברמה העובדתית, ולכן אני מנסה להסביר שוב.

 

יכול להיות שכאן מדובר על בחור שבכלל לא מודע למושג מרחב אישי. יש כאלה, מכיר כאלה. מטבע הדברים מכיר יותר גברים ולכן מכיר גברים כאלה. האם יש נשים כאלה? מנחש שכן, לא יודע.

 

אבל גם אם הוא מודע למושג, והוא שומר על מרחב אישי כמו שמקבול בחברה גברית, אני מספר שגיליתי שהצורך במרחב אישי אצל אשה הוא בדרך כלל רחב יותר, ולכן נדרשת רגישות מסוימת כדי לזהות את זה, כי באופן טבעי הרבה גברים לא ישימו לב שהם בעצם נכנסו למרחב האישי של מישהי - כי אילו זה היה גבר, הוא בכלל לא היה שם לב, וזה היה נחשב שהמרחב האישי נשמר.

 

כמובן שתחושה ממש לא נעימה תקרה אצל אנשים בקצוות - מישהי שמאד רגישה, ובחור ששמירת המרחב האישי אצלו היא גבולית.

יצא לי לי לראות גם גברים וגם נשים מדברים זה עם זה (לא משנה באיזו סיטואציה) ויש מרחק סביר בין אדם לאדם שבדר"כ שומרים עליו. בין אם מדובר בגבר, בין אם מדובר באישה.

לא ראיתי הבדל גדול בין גברים לנשים בתחום.

להיפך נשים בדר"כ יותר קרובות אחת לשנייה מתי שהם נמצאות בקרוב אחת לשנייה.

 

ולכן אני לא מזדהה עם דבריך ולא מסכים איתם. כשאני שומר מרחק מבחורה בדייט זה בדר"כ כמו שאני שומר מבנאדם סטנדרטי (בלי לרדת לדקויות). לפעמים שמתביישים קצת (שזה טריוויאלי לסיטואציה) זה קצת מעבר לכך.

 

בכל אופן גם אם משהו אתה אומר הוא נכון, הוא לא נראה לי נכון ברמה המעשית, שעכשיו גבר שלא שומר מרחק ממרחב אישי של משהו אני יזהה את זה אוטומטית בתור תכונה 'גברית'.

אני חושב שאנחנו מדברים על ניואנסים שונים, ולכן אנחנו לא בהכרח סותרים, אבל נניח לזה.

 

(אני דיברתי יותר ברמה הנפשית ואתה מדבר ברמה הפיזית. ברמה הפיזית אני מסכים איתך. הטענה שלי היתה ברמה הנפשית ובתחושות שמתלוות לזה)

 

(הדיון היה פה על הצד הפיזי...)

תודה על ההסכמה

וזה שבנות דביקיות אחת עם השנייה זה לא עדות..זה קצת שונה..

אלא אם מרגישים גם קירבה נפשית שיש לה ביטוי גם פיזי במרחק הישיבה..

אפשר לראות באיזה שלב נמצאים מדוייטים לפי מרחק הישיבה הרבה פעמים.

אני מסכימה עם זה שבנים לא מודעים לזה מספיק(אולי לא אמורים להיות מודעים אם לא אומרים להם..)

ממליץ לך לרמוז את זה מתי שאת מרגישה שהוא מתקרב יותר מדי (בין אם זה אולי בלי אמירה רק בהתרחקות)

גם אם הוא ירגיש לא נעים בכך הוא יבין את הצורך וזה יגרום לך לשחרר וה מה שחשוב - בשבילכם! הוא רוצה שתרגישי בנוח לידו, והוא גם רוצה להרגיש קרוב אליך (לא רק פיזית חחח)

משום מה זה תמיד נראה שעד שלא אומרים לכם במפורש אתם לא מבינים.

וגם זה כזה דבר בסיסי,

ש-למה בכלל ל צריך לרמוז על זה אפילו?

(במיוחד עכשיו. שנוסף גם מרחק קורונה וכל זה...)

אז תגידי בעדינות מתי שאת מרגישה בנוח. תגידי עם חיוך.. יהיה קצת מביך אבל זה ישחרר וזה מה שחשוב.

לפעמים אנשים מבינים רמזים ולפעמים לא - אז מתחילים עם רמז ואם לא (אחרי זמן מה) עוברים למפורש.

לפחות אל תבני על זה..

שכל גבר שתתרחקי ממנו מעט, לא יתקרב אלייך בחזרה...
גם אם נחשב טיפוס שפחות מבין רמזים

בהתחלה יושבים במרחק נורמאלי ואיכשהו בלי להבין איך את מגלה שהוא ממש קרוב.

אפשר פחות להישיר מבט ולהסתכל זה על זו כשמדברים אלא לדוג אם אתם יושבים על ספסל להסתכל הרבה קדימה ואז הקירבה פחות מורגשת

או להציע לעבור למקום אחר, לתת לו להתיישב ראשון ואז את ושיראה וירגיש שלקחת מרחק קצת גדול מהרגיל..בתקווה שיחבר 1+1..או פשוט מדי פעם לקום ולשבת תמצאי כל מיני תירוצים או תצטיירי קצת היפראקטיבית, לא נורא, ותתקני את המרחק.. זה באמת לא נעים. קשה להעיר על זה בפה מלא בשלב ראשוני..

שמלכתחילה הוא התיישב יותר קרוב מתמיד.

ומעבר לחוסר הנעימות של הסיטואציה, שאותה הצלחתי לפתור בדרכים יצירתיות (ובאמת יצאתי היפר אקטיבית חחח)

ממש מטריד אותי מה עומד מאחורי הדפוס הזה. 

שישר מרגישים נוח להתקרב ואפילו לגעת אם הם לא דתיים. לי זה היה מפריע. הייתי בוחנת את זה בהקשר כללי.

אם יש עוד סממנים בעייתים לא הייתי מתעלמת מהם בכלל.

 

היי מזדהה לגבי הלשבת במכונית - לקראת נישואין וזוגיות

לפעמים כדאי לחשוש, אבל לפעמים לא עומד מאחורה כלום. יש אנשים כאלה והם נורמלים ולא באו להרע לאף אחד.. והם לומדים יפה מאוד אם רק נגיד..

לפעמים זה בדיוק כמו בחור שלא אוהבת איך הוא מתלבש/לועס בפה פתוח/לא שם דאודורנט... מדברים וזה משתנה פלאים..

 

שוב, אם זה מרגיש לך לא טוב בבטן, לא להתעלם, פשוט מראה יותר את הצד הנורמלי של הדבר כי אמרת שהשיח טוב ונעים לך בגדול...

אולי אין לו נסיון עם בנות?
וזאת הדרך שלו להביע התענינות?

לדעתי- או שתפתחי את זה איתו,
אי שתחתכי.

וואו אכן קרה לי בעבר עם בחור.
הוא הסתכל עלי במקומות לא נעימים והרגשתי מוטרדת,
לא אמרתי כלום, לא ידעתי איך אני אמורה להגיד את זה..
בהמשך היו לו נסיונות גם ממש ליגוע בי, על זה כמובן כבר הגבתי והערתי.
אבל באמת קשה להעיר כשמדובר רק על מרחק...אני מניחה שאם הייתי בתחילת קשר פשוט הייתי מתרחקת בעצמי, ואם הקשר מתקדם אז פותחת את זה בפניו.

וגם לא לגיטימי.
אישית הייתי חותכת..

לא ישר חתכתי, זה היה קשר מתקדם, דיברתי איתו על זה אחר כך ובאמת נפרדנו

ניסיון לגעת זה מזעזע מה עשית ? ה' ישמור

קרה לי לא בדייט גם משהו מציק בחור לא בטוחה שהוא יהודי בכלל .. בהה בי שעות בקטע מטריד.
ובחור אחר דתי מקסים חיכה שאני יזוז ואז חסם אותו היא בחורה דתית איך אתה לא מתבייש ?! ופשוט צעק עליו
אז תודה לבחור שהגן עלי מתי שלי לא היה כוח כיף לראות שעל כל בחור דביל יש אחד מקסים

זה לא היה ניסיון אלא ממש כוונה לגעת במכוון.
פשוט אמרתי לו לא לגעת

תניחי את התיק שלך ביניכם.
זה מה שאני עושה כשיושבים לידי קשישים סוטים ששולחים ידיים כשהם חושבים שאני לא שמה לב. מחככת בגרון מבקשת סליחה בקול מסתכלת על המושב כדי שיראה שאני רואה שהוא גלש למקום שלי בעודי צמודה לחלון.. הם קולטים וחוזרים למקום ואז מניחה את התיק.

איך גברים מטרידים בנות שיכולות להיות הנכדות שלהם.
במקומך הייתי אומר להם בלי להתבייש (אם הייתי בטוח שזה בכוונה)- תעיף את היד שלך ואל תעז לעשות את זה יותר

ואני אומרת את זה בתור אחת עם המון אומץ וביטחון עצמי, ועדיין - כשיש הטרדה או תקיפה (לעיתים אפילו רק מבט למקומות הלא-נכונעם או חיכוך באוטובוס ואני לא באמת בטוחה אם הוא עושה את זה בכוונה למשש אותי או להתמתח) פשוט אי אפשר לדעת איך הגוף יגיב.
הלוואי שכולנו היינו פשוט יכולות להגיד את זה לאותם האנשים

(רציתי לכתוב את זה כי לפעמים זה נראה כ"כ מובן מאליו - מישהו מפריע לך, תעירי לו. מסכימה עם הגישה הזו! אין עניין לשמור בלב. אבל במקרים כאלו לפעמים זה פשוט בלתי אפשרי)

ובכנות, אני מרחם עליכן. להיחשף לרוע כזה שאתן לא מבינות בכלל איך הוא קיים ומה הוא קשור.

התיאור שלך באמת מבהיר את העניין. אבל אני עדיין חושב שאם מתכוננים נפשית למצבים כאלה לפני אפשר למנוע את המצב שהגוף קופא.

שריקה מבחור בסמטה ליד הבית שלי, חלון של אוטו שנפתח וכמה בחורים שורקים וקוראים לי במילים שלא רוצה לכתוב כאן, בחור שיושב מולי באוטובוס ובמשך שעה שלמה בוהה בי ותוך כדי עושה דברים עם עצמו...
(וזה רק מהשבועיים-שלושה האחרונים).

בקיצור, חוויה להיות אישה.
אני חושבת שכבר למדתי לחיות עם זה. במיוחד שזה קורה על בסיס שבועי.
לעבור מקום באוטובוס, לבקש עזרה מנשים אחרות, ובעיקר לרוץ מהר.
אבל זה עדיין נורא. ויש כאלו שהקיפאון לעולם לא עובר להן.

הבעיה שיש בנות, וזה כואב כואב כואב, שמאשימות את עצמן בזה שקורים להן מקרים כאלו.
אוף.
טוב אני ממש מנצלשת, אז סליחה.

יש קורסים של קרב מגע לבנות, אימון פסיכולוגי וכ'ו.
כולם עוזרים מאוד (בתיאוריה), אבל בפועל, בזמן אמת - באמת אי אפשר לדעת איך הגוף יגיב. (אפשר על ידי אימונים ללמוד איך לצאת מהקיפאון וכ'ו)
יש לזה מונח פיזיולוגי ופסיכולוגי: fight, flight or freeze - הילחם, ברח או קפא.
זה כן מועיל לדעת שיש לך את הכלים להילחם מול גבר. זה עוזר לא להרגיש קטנה ומפוחדת. וזה יכול גם לעזור להימנע ממקרים של קיפאון ולדעת איך להגיב.

לא חושבת שכולן חוות הטרדות אותו הדבר.
כן, יצא שנגעו בי אבל לא חשתי מוטרדת כי זה היה מחוסר שימת לב בטח שלא דיברו אליי בצורה מטרידה(לא בנים לפחות).

ברכותיי!
אני שמחה לשמוע. ולא בציניות..

(תשמעי. יכול להיות שמבחינתך גבר שורק בסמטה חשוכה זה מחמיא. מבחינתי זה אומר לרוץ מהר.)

(אני באמת חושבת שכל אחת חוותה פעם בחייה הטרדה כלשהי. ובאמת לא נתקלתי באף אחת שלא חוותה משהו. אבל יכול להיות באמת שמה שבנות אחרות חוות כהטרדה מבחינתך מסתכם כמשהו טריוויאלי)

איתי, יש שיגדירו את זה כהטרדה, אני מגדירה את זה כטמטום נעורים.
כנ"ל לגבי שריקה.
אני כנראה הרבה פחות רגישה ממה שחושבים שצריך.

וגם הכל תלוי איך זה מתבצע. אם מתחילים איתי בטוב טעם ובטאקט- זה יכול להחמיא.
אם עושים את זה בגסות ובצורה מינית או רומזת - לא.

אבל זה לא הדיון מבחינתי
(וגם יש לי מנגנון התנגדות אוטומטי לסטטיסטיקות של 100%)

כל חיי העברתי בחור חביב בארץ כך שעד גיל 19 כזה גם אני לא הוטרדתי.
מרגע שעברתי למקום הרבה יותר מרכזי הכרתי מקרוב את התופעה

אגב, לא הייתי מגדירה שריקה ממישהו כהטרדה. רוצה לשרוק שיבושם לו..
יש התנהגויות הרבה יותר לא נעימות..

היית בשירות לאומי?
נסעת באוטובוסים?
את סטודנטית? גרה בדירה ולא אצל ההורים?

אני בכלל לא רגישה לדברים האלה, אבל זכורות לי בהחלט כמה פעמים שבהן הוטרדתי ברמה של כמעט לפנות למשטרה או לפחות ברמה של להתקשר לאמא מיד אחרי ולבכות לה בטלפון.

וזה בלי לדבר על על החצופים שהתיישבו לידי באוטובוס, קרוב מידי.

זה או שאני מחוספסת מידי או שלא יודעת מה קורה לאנשין מולי

לא נראה לי שאת מחוספסת מידי. אני גם תמיד הייתי די מחוספסת ובכל זאת זה קרה

בדכ נשים מבוגרות יותר יודעות איך להעמיד במקום. כנראה הבטחון הזה מתפתח עם השנים

באופן כללי האינסטינקטים שלי מהירים.
אבל כשדברים מהסוג הזה קרו לי קפאתי במקום. מיליון מחשבות רצו לי בראש אבל בפועל לא עשיתי כלום. פשוט הרגשתי איך הראש שלי מקבל צבע של עגבניה.
אני חושבת שפשוט זה כי הייתי כל כך בהלם מחוצפה של אנשים. לא ידעתי שדבר כזה קיים. שאנשים יכולים להיות ככה.
חח השרשור הזה מעלה בי המון דברים שהייתי שמחה אם הייתי שוכחת.

רק לא הבנתי מה הקשר בין הכותרת לתגובה עצמה (אם יש)

לא האמנתי לסטטיסטיקות עד שנתקלתי בדברים כאלה בעצמי (אפילו כתבתי על זה פה פעם כשהייתי ממש נסערת אחרי דבר כזה).
כתבת שזה כנראה עניין של בטחון שמתפתח עם הזמן.
לדעתי זה לא רק עניין של בטחון. הקיפאון יכול לנבוע מההלם מהסיטואציה... וזה מפתיע כל פעם מחדש.

למרות שגם בקטע של קפאון מבוגרות בטח התרגלו לעניין וזה פחות קורה להן.

אגב, זה חלק מהעניין של "שלא עשני אישה". לא כי אישה היא פחות אלא כי במציאות הנוכחית קשה יותר להיות אישה.

מזעזע לקרוא את מה שכתבת, שזה בעצם דברים שאת- ועוד בנות (כולכן?) חוות

פעם ניגשתי למישהו ממש מבוגר, בגיל ,במראה הכללי ובגובה של סבא שלי בערך, כדי לעזור במשיכת כסף מכספומט 

ואז הוא אמר לי דברים כאלה דוחים שנכנסתי להלם טוטאלי. פשוט השתתקתי. רק אחרי שהתרחקתי מהאזור הדמעות התחילו לזרום כמו מעיין נובע.

 

לנפש יש חוקים משלה והלוואי שהתגובות היו תמי אפקטיביות בזמן אמת.

גם בולט מאוד הניגוד במקרה שלך- באת מרצונך הטוב לעזור לזקן וקיבלת בדיוק ההיפך, רוע צרוף.

א. מעולה שאת מודעת להרגשה שלך, נותנת לה מקום ולא מתעלמת ממנה.
ב. אל תקפצי מהר מידי למסקנות על הבחור. יש לכל אדם מרחב אישי שונה, כנראה שלו מצומצם משלך. אם אחרי שהבהרת שהקרבה לא נוחה לך והוא ממשיך-לא בטעות, אז כדאי לחשוב מה המניע.
ג. עצה פרקטית מקדימה- אם אתם מתיישבים תתני לו לשבת קודם וכך תחליטי מה המרחק המתאים לך לשבת לעומתו.
ד. אם שכחת, או שגם זה לא עוזר, פשוט תגידי. "סליחה, זה קצת קרוב לי מידי, אשמח שנשב קצת יותר רחוקים" או משו בסגנון. בלי להתפדח... זה בסדר!

ולהזדהות..
קרה לי בדייט ראשון פעם. הוא ישב די קרוב אלי בספסל ולאט לאט התקרב. אני ברוורס אחורה.. עד שמצאתי את עצמי בקצה הספסל והוא קרוב בצורה שלא נעימה לי. כשכבר לא נותר לאן להתרחק פשוט אמרתי לו את המשפט הנל והוא מיד כיבד את זה. בדייט שני זה לא חזר.

עוד מקרה, גם דייט ראשון והבחור מסתכל לי כ-ל הזמן עמוק בעיניים. וואי זה היה ממש מציק ולא נעים לי. ז"א סבבה אם היינו מאורסים ומאוהבים אז זה ממש רומנטי אבל לא בדייט ראשון. הרגשה של ניסיון ליצור אינטימיות מהירה טרם זמנה. האמת שבמקרה הזה לא אמרתי כלום כי זה כבר הרגיש לי מוזר לבקש שלא יסתכל עלי.. פשוט גרם שרוב הזמן לא היישרתי מבט חזרה. ובכל מקרה לא התאים מעוד סיבות וחתכתי אבל משערת שאם היה טוב חוץ מזה אז הייתי אומרת על זה משהו.

דברי בכנות. אל תתפדחי.. חבל שכל הדייט תתעסקי במחשבה על זה ותרגישי לא בנוח.

מרגיש לי קצת כמו מה שתיארת במקרה השני. נסיון ליצירת אינטימיות טרם זמנה

1. סתם חוסר מודעות. הוא רואה חשיבות בקרבה בשיחה עם בני אדם ולא מבין שעם בנות זה אחרת.
2. מה שאת חוששת ממנו.
3. הוא מרגיש צורך בחיבה מאישה (יתכן שיש לו חסך באהבת אם) וקרבה יוצרת לו תחושה כזאת.
4. תותחן

אני נפגשתי פעם עם מישהי שבדייט הראשון התקרבה יותר ממה שרגילים. זה לא הטריד אותי, סתם היה לי מוזר

אבל מהמקום שמתקרב לנגיעה,
שב"ה לא הייתה

זה מאוד הטריד, למרות שהייתי בקטע שלה

זה לא היה עובר בשום צורה, והיה נחשב הטרדה פרופר
הייתי בשוק, לא התייחסתי לזה ולא אמרתי כלום, קיצרתי את הפגישה ולמחרת סיימתי את ההתקשרות איתה
וזה אגב סתם הבדל בין בנים לבנות. שבאמת, בשל דברים שנכתבו בדם, בצדק בנים צכים להיות סופר רגישים כלפי בנות.
הקטע שכשזה קורה הפוך (ואני מניח שזה יותר נדיר, משמעותית), אין לנו שום פיתחון פה. מה שבמובן מסוים לגיטימי, לא הייתי מאויים 'פיזית' ממנה. ידעתי שהיא לא תוכל באמת לבצע משהו מיני כלפיי אם אתנגד. פיזית הייתי יותר חזק ממנה. אבל עדין זה לא הופך את מה שכן נעשה מצידה ללגיטימי

*עריכה*- לאחר מחשבה, כתבתי רק מקרה מדייט ממש. זה ממש לא כולל כמה אנקדוטות מפוארות שחוויתי בלימודים באונ'. שאם זה היה הפוך- מצד בן כלפי בת- זה היה נתפס חברתית חמור כעשרת מונים (אבל כשאתה בן זו לא הטרדה. פשוט יצאת 'פראייר', ולא ניצלת הזדמנות)

אם אפשר לשאול, זה מרגיש מטריד כמו שבנות תיארו כאן את החוויה הלא נעימה הזאת?

ב. לא יודע אם הרגשתי ש'חוללתי'. לא 'פחדתי' מזה שיכולה לעשות לי משהו מעבר.
פשוט הייתי בשוק ממש באותו רגע. לא האמנתי שזה מה שקרה.

מה בת כבר יכולה לעשות??

לא אכנס לפרטים, על הצד הקטן שהיא עלולה לקרוא אתזה.
אבל החיים לאט לאט מלמדים אותי שאורך של חצאית לא מלמד שום דבר על הבחורה מלבד..אורך טכני של חצאית

נכון גם במידות, אישיות, וכו.
וכמובן תקף גם לבנים (רק לא בהקשר של חצאית)

הוא יכול ללמד דברים שונים,
אבל הוא מלמד על בחירה של בת.

בלי קשר, כואב לי עם החוויה שלך..

לי לא כואב עלי. לא קרה לי כלום. סתם הפתעה מאד גדולה. קורה שיש דייטים עם טוויסט הזוי.
כואב לי יותר על היהודיה
אגב, כמה מהטוויסטים היותר הזויים שלי בדייטים- ובתרגום לעברית- כמה מהחוויות היותר גרועות שלי בדייטים, הגיעו דווקא מהבנות היותר דוסיות שיצא לי להפגש עמהן

וואלה לא פשוט..
אבל גם מאיתנו בטח נפגעו,
למרות שאנחנו אנשים טובים.
פשוט טועים לפעמים,
כמו אנשים נורמטיביים..

'על דאטפת אטפוך' וכן על זו הדרך

אפילו חילוניות לא עושות דברים כאלה.
פגשתי אישה אחת מטרידה בכל ימי חיי וזאת גם הייתה אישה מיואשת מהחיים.

את בחורה אז הגיוני שלא תכירי

בשביל זה.
אין בכלל מה לערוך השוואות בין גברים לנשים. גברים מגעילים יש בכל מקום
נשים נוראיות יבטאו את הנוראיות בדרכים אחרות לגמרי, מי שמסוגלת להטריד מינית שרוטה במח לחלוטין.

למרות שנראה לי שנשים שמטרידות נשים זו דווקא תופעה לא ככ נדירה

אבל לא בדקתי נתונים,אם בכלל יש.

שחותרת למגע מיני איתם.

אבל יש גברים, במיוחד דוסים, שכן מרגישים את זה כהטרדה.

אני לא רוצה להיכס לחיי האישיים אבל אני כמה פעמים הרגשתי מוטרד.

מסכים אתך שדוסים עלולים לחוות יותר הרגשה של הטרדה, כי הם יותר רגישים לזה.  

אני גם כמה פעמים הרגשתי מוטרד, אבל לא משהו קיצוני (טוב חוץ מפעם אחת שזה באמת היה קיצוני). וזה בלי להחשיב את הפעמים שבנות חילוניות נגעו בי (כמו לשים יד על הכתף או על הגב), לא מכוונה רעה, אלא מחוסר מודעות, וזה גם לא מרגיש נעים. 

בסוף נראה לי שלגברים יותר קל להבליג ולהמשיך הלאה. 
 

רק שמעתי כמה מקרים כאלה של נשים שהטרידו נשים

רמז-זה לא.

אבל יש כמובן בנים שנפגעים גם מאוחר יותר, ובמיוחד בקרב אוכלוסייה מסוימת, ואכמ''ל.

ריבונות  סקר תענו ותיפרסמו

 

הדיון גלש למקומות שראוי לדון בהם בפורומים הסגורים הנפרדים 

ובנוסף פנו אלי גולשים/ות שהתוכן היה קשה עבורם לקריאה.