עבר עריכה על ידי על התפר בתאריך י"ח באב תש"פ 23:08
ספר התורה שאנחנו מכירים היום הוא יצירה ספרותית גדולה. הוא לא נכתב במקום אחד וזמן אחד. הוא יצירה שהתפתחה בין ה1200-1100 לפני הספירה עד סוף המאה החמישית לספירה.
נתחיל בזה שכתב וכתיבה היו בכנען כבר ב1800 לפני הספירה, אבל זה לא היה נפוץ. זה התחיל להיות נפוץ על פי כמות החרסים שאנחנו מוצאים רק במאה ה8 לפני הספירה, וזו הסיבה שעמוס הוא נביא הכתב הראשון. הוא כותב את הנבואות לאנשים שרוצים לקרוא, שיודעים לקרוא. לפני כן לא כתבו נבואות כי לא היו מי שיקרא.
היצירות הקדומות ביותר שהיו נחלת הכלל היו יצירות שבעל פה. והן היו השירות בצורתן הראשונית - ולזה אפשר להוסיף גם את פרשת מקרא ביכורים, ותהילים סח. איך הן נשמרו בעל פה? כי היה נהוג ללמד ולצטט אותן בעל פה בכינוסים ואירועים. (השווה דברים לא יט).
בנוסף ברובד האריסטוקרטי של החברה, הכוהנים וסופרים שקשורים למלוכה, ידעו קרוא וכתוב. וגם לפני המאה ה8 נשמרו סיפורים בכתב ובעל פה שעברו מדור לדור אצל הכוהנים, ובמאות השמינית והשביעית נעשתה פעולה שמחברת את הסיפורים בכתב ובעל פה ליצירה כתובה. זו הסיבה שבסיפורים על מצריים יש גרעין היסטורי ואותנטיות מסוימת, משום הסיפורים הללו נשמרו גם בכתב, וגם כסיפורים שעוברים בעל פה כי כך גם היה נהוג לשמר סיפורים.
בנוסף, החוקים בספר הברית הגדול והקטן (שמות כג יב, שמות לד כא), גם הם הועלו על הכתב כיצירה כתובה ושלימה באותו זמן. הם קדומים, והם מתכתבים לא מעט עם חוקי חמורבי.
חוקי המשכן והקרבנות והטומאה וטהרה הם קדומים, והן תורות נפרדות שחוברו לכוהנים בלבד, כדי שיזכרו את דרך העבודה שלהם. לכן ויקרא עד פרק יז הוא מדבר תמיד לכהן לא לישראל.
אסכולת כהנים ירושלמית שמקורה בפליטת גלות שומרון פעלה בין ימי חזקיהו ליאשיהו, והיא חיברה וערכה ספר מתוך יצירות חוק\סיפורת\נאום - קדומות ומאוחרות שהיו בידה, היצירות הללו יוחסו למשה ונכתבו בצורת ספר ברית עם יהוה, כדוגמת חוזה אסרחדון עם נתיניו. כך נולד לו ספר דברים.
ספר הקדושה יז כז בויקרא - התפתח על ידי אסכולת כוהנים שפעלה באותה תקופה עד סוף ימי בית ראשון ותחילת בית שני ויחזקאל השתייך אליה. האסכולה הזו לא הייתה הומוגנית, כמו שבימינו יש זרמים של דת, ולכן יש בספר הקדושה סתירות וכפילויות. היא גם אחראית לסיפורי המקרא השונים גם בבמדבר, סיפורים שמקורם במסורת על פה ואולי גם בכתב שעברה עיבוד מהותי שלהם, זו הסיבה לסתירות בין סיפורי במדבר לסיפורי דברים.
כל אוסף היצירות הללו בתקופה הפרסית ביחד עם ספר התורה מימי יאשיהו - ספר דברים, נשתמרו וכונסו ליצירה אחת - "ספר תורת האלוהים".
2. ובתורתו יהגה נכתב על ידי מחבר ספר יהושע פרקים א-יב - מחבר שהקשר של מה שהוא כתב למציאות ההיסטורית מקרי בהחלט. אין קשר בין שום דבר שהמחבר הזה כתב להיסטוריה. הוא הכיר את ספר דברים והניח שיהושע קשור אליהם. הספר היחיד שאני אסכים ללמוד ממנו על המציאות הדתית הקדומה הוא ספר שמואל. הוא נכתב לפני כל רפורמה דתית שאנחנו מכירים. והוא מלמד המון.
מי שכתב את פרק א בתהילים הכיר הן את ירמיהו פרק יז והן את יהושע והוא חי אחריהם אחרי הבית הראשון, את זה יודעים ממחקר פילולוגי במילים שונות שנאמרו במזמור שקשורות לתרבות ההיא.
קרא מקרא??? זה קריאה להתקהלות למקדש ל"עצרה". אם אתה רוצה מובן של מקרא שאתה מחפש אתה צריך ללכת לספר עזרא שם יש מקרא במובן שאתה מחפש.
מצווה של הקשבה לאלוהים מתוך הפנים, כמו אברהם.
4. ברור. לא הכל על פה. זה שילוב של על פה ורשימות בכתב. ויצירות כתובות שהיו לפניו. בלי קשר שרשימות של מקומות ופרטים על אירועים מימי שלמה זה נעשה על גם ידי ספרים מיוחדים של המלוכה.
5. וַיִּקְרָא יִרְמְיָהוּ, אֶת-בָּרוּךְ בֶּן-נֵרִיָּה; וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ, אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלָיו--עַל-מְגִלַּת-סֵפֶר...... וְיִרְמְיָהוּ לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת, וַיִּתְּנָהּ אֶל-בָּרוּךְ בֶּן-נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר, וַיִּכְתֹּב עָלֶיהָ מִפִּי יִרְמְיָהוּ. פרק לו.
6. משום שהוא נערך והועלה על הכתב ביצירתו האחרונה בתקופת גזירות אנטיוכוס. ושכחתי לכתוב שגם ישעיהו השני נכלל אתם. בכל מקרה עדיף שתביא משהו מספר שמואל זה הכי טוב.
7. הטענה שהתורה מן השמיים התחילה בסוף המאה החמישית לספירה, כשהיצירה של התורה התחילה כבר להתגבש, והמסורת הזו נכתבה בחזל, בברייתא בבבא בתרא יד. - ביחד עם עוד מסורות על המקרא. בגלל שהברייתא הזו מוטעית בוודאות כשמדובר נניח בספר יהושע ואני לא נכנס לעוד ספרים כי גם שם היא מוטעית פשוט ספר יהושע הכי קל להוכיח, אין שום סיבה לחשוב שהיה להם מסורת על התורה. זו פשוט דעה שצמחה בסוף המאה ה5 לפנה"ס ומשם התגלגלה לחז"ל. ואליך.
, טוב לראות שלא כותבים פה הרבה...