ואין לי כל כך נימוק בשבילי זה פשוט לא

הוא הורס את כל הסדרה.

אני גם כופר בכך שפרד שליט"א מת.

כי לא ג'י קיי רולינג כתבה את הספר הזה, וזה בכלל לא ספר, זה תסריט של הצגה. הארי פוטר והילד המקולל היא הצגה בת שני חלקים, שנכתבה בידי ג'ק ת'ורן, ומבוססת על סיפור מאת ת'ורן, ג'יי קיי רולינג וג'ון טיפאני, ואת התסריט של ההצגה הדפיסו כספר, אפילו בלי להפוך את זה לסיפור..

חוץ מזה, זה ספר גרוע.

אני לא חושב שהוא ספר כל כך גרוע בפני עצמו, ואם יצא סרט עליו אני מניח שכן אראה את הסרט, אבל כיוון שהוא מתיימר להיות חלק מהארי פוטר- הוא עלוב. העלילה שלו לא טובה ביחס לשאר הספרים ולא עולה בקנה אחד עם עולם הקוסמים שהיה בספרים הרגילים.

אם כי אני חולק על כך שאחת מהסיבות לכך שאין להחשיב אותו כחלק מהסדרה היא שהוא תסריט, גם אם זה מעצבן, וזה מעצבן, חיות הפלא גם נמכר כספר רק בתור תסריט, ואין חולק (נראה לי) על היותו חלק מעולם הקוסמים.

זה שהוא בצורת תסריט זה קצת הורס אבל אם תחשבו על העלילה לא בצורה הזו זה אחלה ספר לדעתי

הוא גועל נפש

אפילו בתור ספר לא קשור לה.פ.

אם אתה יכול לומר מה לא אהבת שהיה מעפן גם ללא קשר לעולם של רולינג, תגיד.

 שאתה לא אוהב את זה גם אם זה לא היה קשור להארי פוטר (כך הבנתי אותך לפחות), אז תסביר מה לדוגמא...

יעני למה הספר גרוע?

כמה סיבות:

א. העלילה צפויה.

ב. היא גם לא מעניינת

ג. הוא יוצר מלא פרדוקסים

ד. הגיבורים שם לא נתברכו בהרבה שכל וזה מעצבן

א. אני לא חושב ככה

ב. רק כי היא אמורה להיות חלק מהסדרה

ג. אומנם רולינג לא שמה את מחולל הזמן כמרכיב מרכזי, אבל זה בחירה של הסופר אם הוא רוצה לעשות זאת (וגם רולינג יצרה פרדוקסים, אל תכחיש, כבר דיברנו על זה). שוב הראיה של הספר כחלק מהסידרה היא הגורם לכך שזה נחשב אדיוטי,

ד. מסכים, אבל זה לא שבהארי פוטר הם כן היו כל כך חכמים, אז גם אם זה מעצבן זה לא הופך את הספר לגרוע לכשעצמו.

א. אתה רשאי לחשוב מה שבא לך אבל אני ידעתי את הסוף כבר מההתחלה

ב. לא. העלילה בפירוש לא מעניינת. החלק היחיד המעניין מתחיל כשהם עוברים בזמן בפעם השניה ונגמר כשמאלפוי מגלה להארי כשיש לו מחולל זמן.

ג1.לא אמרתי שלא אבל עדיין יש שם פרדוקסים.

ג2. גם בהארי פוטר יש פרדוקסים, זה לא אומר שזה משהו טוב.

ג3. לא חושב. כל הסיבות שמניתי לא קשורות לזה שזה המשך להארי פוטר.

ד1. עיין ג2.

ד2. ברור שכן, זה הופך את הספר ללא כיף לקריאה. (גם על זה כבר דיברנו)

ויש עוד סיבות למה הספר לא יפה:

ה. הוא כתוב גרוע (ואני לא מתכוון לאיך שהעמוד מעוצב)

ו.  הכוח הלא פורפורצינלי (ותנחש מה? גם על זה כבר דיברנו)

א. אתה מתכוון שידעת שהם יחזרו בזמן ויתקנו את הטעויות שלהם?

ב.חולק (,כנראה זה כן עניין של טעם)

ג.לכן אמרתי שזו בחירה של הסופר\ים וזה לא משהו רע. וזה כן קשור לה"פ כי שם היה שימוש מצומצם במחולל הזמן. (לכן אני לא אהבתי את זה כי שינו את היכולת שלו לגמרי)

ד. לא שמים לב לזה בד"כ אלא אם כן חושבים על זה ולכן זה לא מעצבן. (אם לא חושבים על זה כמובן) -שייך ל2 הנושאים.

ה. טוב, זה תסריט, לא ספר. אבל אני מניח שזה כן יכול להיות גם סיבה לפוסלו.

ו.אתה מתכוון לכוח של האנשים או של מחוללי הזמן?

א. לא, הכל היה צפוי (חוץ מזה שהזאתי הייתה הבת של וולדמורט)

ב. זה ללא ספק עניין של טעם. אבל תחשוב על זה- שני ילדים שהחברה דחתה אותם יוצאים להציל את העולם ובמקום לעזור הם הורסים אותו. אז אבא שלהם אומר להם נו נו נו ואז הם מסתבכים בצרות שיגרמו להרס העולם ואז הם (ואבא שלהם, שמופיע בשניה האחרונה) מצילים את העולם מהצרות שהם הכניסו אותו אליו. למה זה נשמע מוכר? אולי כי יש איזה סרט-שניים כאלה. אולי.

ג. זה שזה בחירה של הסופרים לא הופכת את זה ללא רע. הרי אם הסופר יעשה סוף רע לסיפור זה יהיה ספר לא נחמד למרות שהסופר בחר לעשות את זה.

ד. אני שמתי לב.

ו. גם וגם

הוא זוועה ושאר הספרים טובים אז אני לא מצרף אותו

ממש לא ברמה יחסית לספרים האחרים

מצד אחד זה לא חלק מהסדרה כי זה עלילה מסוג אחר עם גיבורים אחרים וסוג של השלמה לסדרה

מצד שני זה כן חלק מהסדרה וסדרת הארי פוטר כוללת שמונה חלקים (בהצגת הבכורה של המחזה, הודיעה ג'יי קיי רולינג כי לא ייצא ספר תשיעי בסדרה ולמעשה הספר השמיני יהווה את סיום הסדרה [ויקיפדיה])

השאלה היא אם הייתה בידך האפשרות לצרף את הספר לסדרה או לא, מה היית עושה? 

זה המשך ישיר של הפרק 19 שנים אח"כ אם כי גם בו וגם בחלומות ובחזרות בזמן יש שינויים מהמקורי

א. רולינג לא כצבה את הספר.

ב. הוא משתמש יותר מדי במחוללי זמן, שימוש שהו כנראה לא הגיוני על פי הסדרה (לא יכולים לחזור כל כך הרבה זמן אחורה).

יש עוד טענות אבל אני לא זוכר את כולם+ חלקן מבוססות על טעם אישי.

שהיינו ילדים

ב. נגיד שזה אפשרי, אני עדיין חושב שבתור חלק מסדרת הארי פוטר לקחת משהו שרולינג בכוונה נזהרה מלהשתמש בו ולהפוך אותו למוטיב מרכזי בספר בצורה לא פרופורציונלית, זה לא חכם.

בספרים הקודמים (כמו סיריוס)

הגיוני שגם לכן היא השמידה אותם בספר החמישי.

הודגש עד אז

מחוללי הזמן היו בכוונה לא מודגשים. בכוונה לא בעלי יכולת הזויה. ובכוונה לא נעשה בהם שימוש בשאר הסדרה!

ואפילו בכריכה כתוב משהו אחר

ויש לו אינטרס שיחשבו שזה של רולינג

אז הוא כתב שרולינג הייתה חלק מהכתיבה כי זה מבוסס על סיפור שלה

"היא הצגה בת שני חלקים, שנכתבה בידי ג'ק ת'ורן"

"הארי פוטר והילד המקולל הוא מחזה חדש מאת ג'ק ת'ורן,"

"ת'ורן כתב את התסריט במלואו,"

"יש בזה כל כך הרבה דברים שסותרים את המקור ואת מה שג'יי קיי רולינג בעצמה כבר כתבה בעבר"

"הארי פוטר והילד המקולל: חלקים ראשון ושני מחזה מאת ג'ק ת'ורן"

"שהוא למעשה מחזה המבוסס על סדרת הספרים המצליחה מאת ג'יי קיי רולינג."

"הארי פוטר והילד המקולל הוא מחזה חדש מאת ג'ק ת'ורן" (אני יודע שזה כבר היה אבל מצאתי את זה פעמיים)

ועוד...

(שנועדה למסור את המידע לציבור).

אם כתוב משהו בספר שיש לו אינטרס שיחשבו שנכתב בידי רולינג-זה לאו דווקא אמין.

הוא הורס אותה לחלוטין!!!!!!!!!!

זה רק תסריט להצגה וזה כתוב מוזר, למרות שאני הצלחתי לקרוא את זה בצורה נורמלית....

או שהיו צפרדעים רבות כל כך, עד שהם פשוט לא יכלו להשתלט על כולן...

(באמת החרטומים מוזכרים בתחילת הספר השלישי, ובתור לומדי תורה בני העם העברי - אנחנו אמורים לחוש קצת חוסר נוחות מול ההתפעלות של רון מהם...)

(אני יכול לקבל מי שיטען שאנחנו יודעים שזה רק סיפור, אבל אז לא רואה למה החרטומים ספציפית יותר מטרידים את מנוחתך.)

זה אמנם דיון הלכתי תיאורטי. אבל לא נראה לי שהקסמים שבהארי פוטר אם היו קיימים במציאות היו אסורים הלכתית, שהרי מכיוון שהם נוצרים באופן תמידי ורק בצורה לוגית מסויימת, זה כמו טכנולוגיה שאינה כישוף. כמו שאין איסור בלסובב מגנט סביב סליל וליצור אור וזה לא כישוף, כך תיאורטית אם היו מצליחים להניף באוויר חפץ באמצעות אמירת מילה מסוימת עם נפנוף במטה מעץ מסוים, זה היה כבר מדע, לא כישוף.

באופן כללי לזכרוני הרמבם כותב באיסור כישוף רק טקסים ספציפיים מאוד , לא?  כאוב ידעוני וכדומה. או כל מי שמתיימר לטעון שהוא מכשף באמצעות שדים וכדומה, לא באמצעות מתודה פסאודו-מדעית. (אחרת כל הרפואה האלטרנטיבית תהיה אסורה).

לגבי הפן האמוני. מצינו שכישוף אסור לפי הרמבם כי נוגד את השכל ומחנך לסכלות, ולפי המקובלים כי זה כוחות טומאה.

לא נכנס לשאלה כמה הארי פוטר חינוכי. אבל דווקא הכישוף בו מתואר כדבר סופר לוגי שמצריך חשיבה אנליטית, ובז לסוגי כישוף שרלטניים ולא "רציולנליים לפי הההיגיון בעולם של הספר" כגילוי עתידות.

ולגבי דעת המקובלים - הכישוףלא מתואר בספר ככוחות טומאה ושדים (למעט אומנויות האופל שמתוארות כנובעות מהשחתת הנפש, שמהם יש סלידה של הטובים בספר).

לגבי התפעלות מקוסמים אמיתיים בהנחה כמקובלים שכישוף באמת עבד בעבר. אנחנו כן מעריכים את כשרונם בקטע האינטלקטןאלי כמו שמעריכים כשרון אינטלקטואלי של פילוסוף כופר, ועובדה שהיה חשוב לנו שבלעם הקוסם יודה שישראל הם עם ה'.

אנחנו כן סולדים מהדרך בה הגיעו לזה,שהוא על ידי חיבור רוחני ליצרים שפלים בנפש ובלתי מוסריים,כעריות רצח ועבודה זרה. ולכן בפועל זה אמנם כישרון מכובד לכשף ולקסום, אבל הוא רע.

בדיוק כמו שאנחנו מעריכים את נסראללה כגנרל מעולה עם כשרונות צבאיים איכותיים, אבל רשע. הלוואי שהמטכל אצלינו היה כשרוני כמו נסראללה (בכל מקרה לפי הספר עצמו, שמחלק בין קסם טוב לאומנויות האופל,  לא משמע בספר שיש הערצה לחרטומים מצד זה שעסקו באומניות אופל אלא כקוסמים טובים, אם נזרום עם הסיפור הפנימי בספר. שהרי הטובים סולדים מהאופל בספר. מה גם שהאזכור של החרטומים בספר מוזכר רק פעם אחת ואין פה סכנה חינוכית שילדים יזדהו עם החרטומים).

היית יודע שמדובר בקסמים מסוג שונה מאוד מהקסמים שמתוארים כאסורים לפי התורה.

וכן, זה רק סיפור, שההנאה ממנו היא בגלל המתח והרגש שבו, ומהעולם החדש שנבנה בגאונות, ולא בגלל הקסמים שבו.

(בכל אופן @קעלעברימבאר הסביר את זה טוב ממני)

ובלי קשר בלדון באופן כללי על אם יש בעייתיות חינוכית לילדים בהארי פוטר בשל תכנים אחרים

הילדים שלי למשל לא קוראים הארי פוטר (רק ספרות של אנשים שומרי מצוות, שגם בה צריך להיזהר לפעמים).

כשיהיו מבוגרים יוכלו להחליט אם לקרוא, ואז הם כבר יהיו במקום בשל יותר כדי לשפוט את מכלול התכנים... (אחת מהם כבר מבוגרת, למעשה, ולא כל כך מעניין אותה לקרוא את הארי פוטר אף שהיא תולעת ספרים. יש היום הרבה מאוד ספרים של אנשים שומרי מצוות...)

אבל נגיד בשר הטבעות אין תכנים בעייתיים

מעבר לכך, בפשטות ברגע שזה הופך לטקס (כמו המתואר בגמרא) זה כבר איסור כישוף שהוא בסקילה, דווקא בגמ' ובפוסקים יש חילוק בין מעשה שדים למעשה כשפים.

לא יודע למה החלטת שלא קראתי. אכן בצעירותי לא קראתי (לא חושב שכבר יצא ובין כך לא הייתי קורא דברים כאלו), אבל כשיצא שילדי נחשפו לזה בתלמוד תרה🤷‍♂️, אז עדיף לדעת מה הילדים קוראים. קראתי בהחלט בעיקר במקומות בהם אסור ללמוד תורה.

אני מסכים, כמו שרמזתי למעלה, שאפשר לתרץ שיודעים שזה לא אמיתי ומסכים לחלוטין שיש כמה וכמה עניינים בעיתיים נוספים בספר. אולי יום אחד אכתוב על זה בצורה מסודרת (אבל אז אצטרך לקרוא בעיון מחוץ ל...).

השאלה אם מה שהרמבם כתב זה רק על מי שמניף בשרביט בדברים שאינם עובדים, לא מה שבאמת פועל.

גילוי עתידות אכן מתואר בספר כשרלטנות לא ראציונאלית שכולם בספר בזים לה. על בסיס היחס התרבותי של הראציונאלים לאסטרולוגיה בעולם האמיתי.

כמובן יש המון דברים בעייתיים בספר. והקסמים הוא הפחות שבהם (בלי להכנס לשאלת ההשפעה של דימיון מופרז על ילדים לשלילה או לחיוב).

לשיטת הרמב"ם כל הכשפים למיניהם, הם הונאה, לא באמת עובדים אלא רק משלים את הטיפשים ועדיין המעשים הללו אסורים מדאוריתא וחייבים עליהם מלקות ועל מה שנכנס לגדר כישוף - חייבים מיתה.

רוב הראשונים חולקים וסוברים (כפשט התורה ודברי חז"ל) שהדברים אכן עובדים ועדיין אסורים כשהם לא בדרכי הטבע.

מגנט עובד בדרכי הטבע, אין איתו שום בעיה. לגבי רפואה טבעית שהזכרת - יש תחומים שזה בסה"כ חומרים שכן או לא עובדים ואז אולי חבל על הכסף אבל אין בעיה, יש דברים שהם דמיונות ויתכן שנכנסים ל'דרכי האמורי' ויש דברים שאכן נכנסים לגדרי כישוף וצריך לשאול פוסק שמבין את המציאות על כל דבר.

כל מה שעובד תמיד בניסוי, מוגדר "מדע".

אם תאורטית אם כל פעם שהיינו מניפים במקל מעץ מסוים עם נוצה של עוף מסוים זה היה גורם לחפץ לרחף, וזה היה מאושר בניסוי חוזר עם ביקורת עמיתים, זה היה מוגדר כממצא מדעי, גם אם לא היו יכולים להסביר למה זה קורה (יש גם כיום תרופות שפשוט יודעים שהם פועלות במוח בלי לדעת את ההסבר המדויק של התהליך. רק יודעים בניסוי שהם עובדות).

גם חלק מההסברים המדעים אינם הסברים אלא תיאורים מתמטיים של סדר הדברים, כמו "אנרגיה" "תנע" "כוח" וכדומה.

לגבי טעם האיסור זה מה שבדיוק כתבתי- קסמים לפי הרמבם מחנכים לטפשות ולכן התורה אסרה אותם, בעוד שהקסם בהארי פוטר בתוך הסיפור הוא תוצר של "מחקר" ראציונאלי ולמידה ראציונאלית ביקורתית. כמו פיסיקה וכימיה בעולמינו רק שאצלם זה קורה בצורה "קסומה".

הראשונים שטוענים שכשפים באמת עובדים, טוענים שזה באמצעות כוחות טומאה וקשר עם שדים וסטרא אחרא, כמו בחז"ל "שאין השד שולט על בריה פחותה משעורה".

לכן לפי הרמח"ל בדרך ה', מותר לצדיק לחולל ניסים באמצעות קריאה בשמות הקדושים, גם אם הוא יוצר תופעות שיוצאות מגדר הטבע במעשיו, וכנל במדרש על משה שהעלה את ארון יוסף באמצעות השם המפורש. בעוד שכישוף באמצעות כוחות טומאה אסור.

אז אסתפק בזה שאני יודעת שזה לא אמיתי.

איסור תורה כן, אבל כפירה?!

כששאול הלך לבעלת האוב הוא כפר?! הוא עבר על איסור תורה חמור, אבל כפירה לא הייתה שם.

אלא אם כן, לא הבנתי את כוונתך במילה "כפירה".

גדולים"

ואיך זה קשור להארי פוטר?

המונח "ניטל" (Nिटल) בהקשר של הארי פוטר הוא למעשה הדרך שבה תורגמה המילה Muggle (מאגל) לעברית במהדורות המוקדמות ביותר של הספר הראשון ("הארי פוטר ואבן החכמים").

הנה כל מה שחשוב לדעת על הבחירה המעניינת הזו:

המקור והמשמעות

המתרגמת גילי בר-הלל בחרה בתחילה במילה "ניטל" כדי לייצג אדם שאין לו כוחות קסם. המילה לקוחה מהשורש העברי נ.ט.ל, שמשמעותו נטילה או חיסרון – כלומר, מי שניטל ממנו הכוח להשתמש בקסם.

למה זה הוחלף?

זמן קצר לאחר צאת המהדורה הראשונה, הוחלט לשנות את התרגום בחזרה למילה "מאגל". היו לכך כמה סיבות:

* הוראה של ג'יי קיי רולינג: הסופרת ביקשה שהמונח הייחודי שהיא המציאה יישמר ככל הניתן בצלילו המקורי בשפות השונות.

* צליל ומטען: המילה "ניטל" נשמעה מעט ארכאית או טכנית מדי, בעוד ש"מאגל" נשמעה חביבה וייחודית יותר לעולם הקסמים.

* הקשר יהודי: ביהדות, "ניטל נאכט" הוא כינוי לליל חג המולד, מה שיכול היה ליצור בלבול לא רצוי אצל חלק מהקוראים.

איפה אפשר למצוא את זה היום?

כיום כמעט בלתי אפשרי למצוא עותקים שבהם כתוב "ניטל". אלו שנשארו נחשבים לפריטי אספנות נדירים מאוד בקרב מעריצי הסדרה בישראל. בכל המהדורות המאוחרות יותר ובשאר הספרים, נעשה שימוש בלעדי במונח "מאגל".

מעניין לציין שגם המילה "סקיב" (אדם שנולד למשפחת קוסמים ללא כוחות) עברה תהליך דומה של חיפוש תרגום, אך "מאגל" הפך למושג כל כך מזוהה עם המותג שהיה קשה להחליפו במילה עברית "תקנית".

———-

זהו מושג מרתק שמשלב היסטוריה יהודית, הלכה ופולקלור. ניטל נאכט (ביידיש: ניטל) הוא הכינוי היהודי לליל חג המולד (הלילה שבין ה-24 ל-25 בדצמבר).

בעבר, לילה זה לווה במנהגים ייחודיים בקרב קהילות אשכנז וחסידויות רבות, שנועדו להבדיל את היהודים מהחגיגות הנוצריות שמסביבם.

הנה עיקרי המנהגים והסיבות מאחוריהם:

1. איסור לימוד תורה

המנהג המפורסם ביותר ב"ניטל" הוא הימנעות מלימוד תורה מחצות הלילה ועד חצות היום שלמחרת. זהו מנהג חריג מאוד, שכן לימוד תורה נחשב למצווה שאין לה הפסקה. ההסברים לכך מגוונים:

* אבלות וצער: כדי לא להוסיף חיות וקדושה לעולם בזמן שחוגגים חג שנתפס בעבר כעבודה זרה.

* סיבה בטיחותית: בתקופות חשוכות של רדיפות, ליל חג המולד היה זמן שבו התפרעויות נגד יהודים היו נפוצות. הרבנים הורו ליהודים להישאר בבתיהם, לא להדליק אורות בבתי המדרש ולא למשוך תשומת לב.

2. משחקי שחמט וקלפים

מכיוון שאסור היה ללמוד תורה, והיהודים נדרשו להישאר בבתים, נוצר הוואקום של זמן פנוי. במקום לימוד, נהגו לעסוק בפעילויות חולין כמו:

* משחק שחמט: הפך למזוהה מאוד עם הלילה הזה (קיימות תמונות מפורסמות של אדמו"רים משחקים שחמט בניטל).

* משחקי קלפים: בעיקר בקרב הקהל הרחב.

* מטלות הבית: תיקון בגדים, סידור מסמכים או קריאת ספרות חול.

3. מקור השם

ישנן כמה סברות למקור המילה "ניטל":

* מלטינית: מהמילה Natalis (יום הולדת).

* מהשורש העברי נ.ט.ל: "ניטל" (נלקח) הכוח מהקדושה, או "ניטל" מלשון ביטול (ביטול תורה).

* ראשי תיבות (בדיעבד): "נולד יהושע טרם לידתו" או "נשתנה יום טוהר לטומאה" (כינויים פולמוסיים מהעבר).

4. ה"ניטל" כיום

כיום, ברוב הקהילות הדתיות והחרדיות המודרניות (ובוודאי אצל יהדות המזרח, שלא הכירה את המנהג), לומדים תורה כרגיל. המנהג נשמר בעיקר בחסידויות שמרניות (כמו סאטמר, בעלז, גור ועוד), שם עדיין מקפידים לסגור את הגמרא בלילה זה ולהעסיק את התלמידים בפעילות אחרת.

מעניין לדעת: כפי שהזכרתי קודם, זו בדיוק הסיבה שהשם "ניטל" הוסר מהתרגום של הארי פוטר – המטען הדתי וההיסטורי של המילה היה כבד מדי ולא התאים להקשר של "מאגלים"  

כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל (והנרי גולשטיין הוא בכלל גוי שאבא שלו יהודי ואמו גויה)

אבל יש לו רק את שלושת הספרים הראשונים.

זה מישהו שמקריא ספרים בצורה נדירה. מסודר לפי פרקים, עם קולות, הגייה ברורה של המילים, והכי חשוב במקביל רואים את הטקסט!!

זה מעולה ממש למי שלא מבין אנגלית בצורה שוטפת או למי שרוצה לשפר את האנגלית. וכמובן שתמיד אפשר להגביר מהירות...

הנה קישור של הספר השלישי:

זה נועד בשביל ללמוד אנגלית, לא בשביל ליהנות...

(מוזר לי שהם העבירו הכול לזמן הווה במקום זמן עבר המקורי של הספר...)

כי אם בתשלום - כמובן שיש את האייקונים של סטיבן פריי וכן את החדשים שיצאו ממש עכשיו לאמזון (בינתיים רק הראשון והשני. כל חודש בערך אמור לעלות עוד ספר.)

בחינם ובעברית אני לא כ"כ מכיר, מלבד פוטרקאסט שעשו כמה פרקים כפרקי הקראה (הם בעונה 6) ועוד איזה אדם אחד או שניים שעשו כמה מהספרים (גגלי ביוטיוב).

הכי טוב. נקי ומותאם לציבור (אחת הפאנליסטיות-לשעבר שם דתייה) וגם לילדים שרוצים להאזין למשהו שקשור לספרים. יש להם גם אירועים ממש שווים בתחילת, אמצע וסוף עונה, כך שאפשר גם להגיע ולחזות בלייב בהכל. 

רק לשים לב - הם כבר לקראת סוף הספר השישי, כך שאם את לא רוצה להפסיד אירועים כדאי שתבדקי מראש את התאריך...

בהמלצת @לביטה ונהנית מאוד.

בכל מקרה לא מתכננת להגיע לאירועים שלהם, אז לא נורא לי לשמוע הכול בדיליי...

(באמת מרגישה שהם שומרים על שפה נקייה יחסית בזכות הפאנליסטית הדתייה, ואני תוהה איך זה בעונות שבהן היא לא נמצאת...)

בסופו של דבר הפודקאסט מיועד גם לילדים ולמיטב זכרוני הוא נשאר נקי בהחלט גם בעונות הבאות...