השרשור על המחזור הלחיץ אותייהריון ולידה2

אומנם יש עוד זמן ,היא קטנה.

אבל לא מצליחה לראות את עצמי מספרת לה שלאבא יש זרע ונותן לאמא. ואז יש תינוק.

נשמע לי מאוד לא מתאים. על גבול המגעיל

אולי קשור לחינוך עקום שקיבלתי. ואולי לא, אבל תכלס עדיין נשמע לי מוזר.

זוכרת ששאלתי את עצמי למה יש מחזור.

ז"א שכן אצטרך לספק מידע לבת שלי . השאלה היא מה הגבול.

 

למשל נשיקות וחיבוקים וכל הרומנטיקה חופשי אצלנו מאוד מול הילדים ממש!

אבל לספר כך על הזרע והביצית נשמע לי יותר מידי

לא יודעת מה לעשות.

אי הרבה חושבת על זה

ואני אדם מאוד לא ביישן ופתוח! בעברי גיליתי את כל העינינים מעצמי- מחפירות עם חברות.

לא מאמא שלי.

 

את לא צריכה לקחת את השרשורים פה כאיזושהיבתי 123
נורמה זה מאוד תלוי בחברה שאת נמצאת בה
יש בנות שדומעות על הזרע רק בהדרכת כלות הכל בסדר
ויש בנות שאם אמא לא תספר היא כבר תברר את זה במקומות אחרים
רק את יודעת מה הכי טוב ומתי לבת שלך
בהחלט אפשר להסתפק בהסבר פשוט על מחזור ולהסביר שזה חלק מתהליך טבעי
לשמוע רק בהדרכת כלות זה לדעתי לא בסדראנונימיות
כשבחורה יוצאת לדייטים ומחליטה להתחתן עם מישהו היא צריכה לפני זה לדעת בדיוק מה עושים ולרצות לעשות את זה איתו.
ולא לגלות שבוע לפני החתונה ולהכינס לחרדות או פחדים.
ומאוד מבינה את הפאדיחות. אמא שלי סיפרה לי אחרי שחזרתי עם איזה שהיא בדיחה גסה ששמעתי מחברות לא הבנתי והיא הבינה שבמוקדם או במאוחר אשמע מחברות ועדיף שיגיע ממנה. היא התפדחה. אני התפדחתי זה היה ונגמר.
אגב זה היה בגיל ממש צעיר 12-13
אם מתאים לך שתשמע מחברות נהדר. אבל שימי לב שהיא יודעת עד גיל 18...
בחורה ששומעת בהדרכת כלות לא יוצאת לדייטיםבתי 123
ואני לא שופטת אף מגזר ואף אמא
כן יש בחורות שמגיעות להדרכה מאוד תמימות ותתפלאי הן בוגרות מספיק כדי להבין יש כאלו שחוטפות שוק
בימינו בחורה ממוצעת כבר תשמע כמה מילים בבי"ס גם אם אין לה גישה לאנטרנט
*שומעות על הזרע בהדרכת כלות וכנראה גם דומעות כתוצאה מכך...השם בשימוש כבר
🤣🤣🤣אנונימיות
וואי וואי . לגמרימיואשת******


מה זה דומעות? - הכרתי כלה שבכתה בהיסטריה כששמעה לראשונההשם בשימוש כבר
מה מצופה ממנה לעשות...
ה' ירחםמיואשת******


קורה הרבה בעיקר במגזרים הסגורים יותרBL
בהחלט טראומה כשלא יודעת ומחפשת ככה לראשונה....
יש לי חברה שאמרה לי שלא ידעה על זה לפני, בכלל שאמור להיות קשר פיזי
ושאלתי אותה מה חשבת לעצמך כשנפגשתם? לא בדקת שיש משיכה?......
אני אישית חושבת שיש הבדל בין לא לדעת בדיוקבתי 123
איך הולך שם כל העניין לבין לא לדעת שהולך להיות מגע בכלל כנראה בחורה שגדלה במקום מאוד מאוד סגור
לדעתי אצל החרדים זה ככהיוםטוב
אבל גם שם מאמינה שיש הרבה שיודעות מהחברות וכו' כי תכלס לא רואים שם שום מגע בין ההורים
נשמע באמת טראומה
את טועה גם אצל חרדים גם הבנות התמימותבתי 123
ביותר יודעות שיש מגע זה גם משהו שלא צריך לראות או ללמוד זה רצון טבעי
אלא אם כן היא גדלה קשורה בבית ואף פעם לא יצאה לרחוב.
ואני חושבת שגם התמימות ביותר כן יודעות שיש מגע ואם היא לא יודעת אז זה יוצא מן הכלל בכל מגזר
ורק מוסיפה שאוי ואבוי אם בחורה מגיעה לשידוךבתי 123
בלי לדעת בכלל שיש מגע של אהבה בין בני זוג כלומר חיבוק ונשיקה
במגזר החרדיBL
תתפלאי, אבל מכירה מישי שאמרו לה שהיא צריכה לראות שהיא לא נרתעת, שיש משיכה לדוגמא להתנשק והיא הייתה מופתעת מאוד.
ממש לא כולן מודעות לזה.
אם זה מידע שמגיע רק בהדרכת כלותבתי 123
זה מאוד בעייתי אחרי שכבר נסגר השידוך
אבל שמעתי גם על משפחות שמחליטות על השידוך בלי לשאול את הילדים קיצוניות יש בכל מקום🤷‍♀️
מסכימהBL
טוב על אלו אני לא מדברת.. לא מכירה
מדברת על זרם נורמטיבי...
ויש מגוון- כן אחת נחשפה להכל רק בהדרכה כלות
השניה שהזכרתי זה היה תוך כדי שיחה עם אמא שלה...
אני חרדית קלאסית ויש לי כמה אחיותאחתפלוס

כולנן ידענו הכל די מוקדם.לא מההורים אבל מחברות וכדומה.היום לא כל כך מציאותי שבנות לא ידעו כלום.אולי ממש בחוגים סגורים מאד

אני גם מגיעה משםBL
ועובדה שיש בנות שלא ידעו...
בנות שלא יודעות כלום הן יוצאות דופן אפילו במגזר החרדיירושלמית טרייה
סליחה לא להגזים.
מי שיש לה קשרים חברתיים תקינים, או כמו שאמרו פה, היא לא כלואה בבית, תשמע על זה בגיל תיכון במוקדם או במאוחר.
אפילו אצל החסידים הכי חניוקים כולם יודעים, חוץ ממי שתמים מאד באופיו.

בן דוד שלי היה כזה, וסיפרו לו יומיים לפני החתונה, ואני זוכרת איך הוא היה חיוור ונראה כאילו לוקחים אותו ללוויה של עצמו. כנראה היה בוחר מישהי נאה יותר אם היה יודע. ב"ה אשתו היא נפלאה וחכמה בצורה יוצאת דופן. אבל יופי אינו מכלל מעלותיה.
לא מסכימהBL
הן לא יוצאות דופן.
ואצלנו זה אף פעם לא היה נושא לשיחה עד שהגענו לשלב החתונות
ואז גיליתי שיש בנות שאכן לא יודעות כלום.
את יודעת.. גם נשים לא יפות מתחתנותחולת שוקולד
בד"כ עם גברים שכן יודעים
איך זה יכול להיות?חולת שוקולד
מילא בנות אני מבינה שלא יודעות, אבל הוא בן, הוא לא יודע שיש יצר? זה לא התפתח אצלו? או שאת מתכוונת שהוא יודע שיש יצר אבל לא יודע שעושים איתו משהו
באמת לא מבינה
קצת מוזר שבחור לא ידעאחתפלוס

לבחור ליטאי רגיל זה לא היה קורה.לומדים גמרא .מה.הוא חשב שהכל תיאורטי?

הוא אכן לא ליטאי.ירושלמית טרייה
אז אני יספר לךתודה לך ה' 🙏
שאחת החברות הטובות שלי, לפני החתונה הלכנו למאפרת לסגור איתה, והיא אמרה לקנות אודם בצבע וגוון מסויים.. חברה שלי שאלה בשביל מה, והמאפרת ענתה לה שיהיה לך לחדר יחוד אם האודם ירד לך כשתתנשקו. כשיצאנו היא אומרת לנו, לא הבנתי ??מי יתנשק? מה הקשר?? צחקנו... וניסינו להסביר לה.. אז היא אמרה מה פתאום, מבטיחה לכם שבחיים ההורים שלי לא התנשקו 🤭
אז רק מספרת, שיש כאלה שגם זה לא ידעו שצריך....
והכי מענייןתודה לך ה' 🙏
שהיינו כמה חברות טובות, כולנו סגנון יותר פתוח, שידענו הכל, פחות או יותר.. וגם לפעמים היינו מדברות/צוחקות ביננו על כל מיני עניינים ואף פעם לא אחזנו שהיא לא מבינה/ קולטת על מה אנחנו מדברות..
משגע איתי. ולה מעצמה לא בא לנשק את החתן שלה?כלה נאה
אפילו כשלא ראתה את ההורים מתנשקים. אין קשר. יש רצון טבעי לקירבה ואהבה.
אני יכולה לספר על עצמיהריון ולידה
שעדיין קשה לי עם נשיקה בפה עם בעלי (עושים את זה אבל אני לא נהנית מזה).

ולדעתי הסיבה לזה היא שבתור ילדה נחשפתי ל'התנשקות' בסרטים שראיתי ובספרים שקראתי, וידעתי שזה החלק שאסור להסתכל (בסרט) או שכשקוראים את זה אז צריך רק לרפרף עד לחלק הבא בסיפור כי זה לא צנוע ומגעיל וזה משהו שאנחנו לא עושים ולא מתאים לנו.
ואף פעם לא ידעתי שאצלנו כן עושים את זה, רק בצנעה, ובין בני זוג נשואים.
רק בחדר ייחוד בעלי אמר לי שיש בזה אפילו עניין רוחני (אני הייתי קצת בשוק אבל לא הראיתי לו כלום. ועד היום לא מצליחה להתחבר לזה...).

אגב, גם לגבי יחסי אישות - אף פעם לא סיפרו לי איך זה קורה בפועל.
ידעתי משיעורי ביולוגיה על הזרע והביצית שצריכים להיפגש כדי שתהיה הפריה, והבנתי שגם אצל אנשים זה ככה, אבל לא היה לי מושג איך זה קורה בפועל. ידעתי שזה דברים שאני אלמד לפני החתונה (אבל פה ידעתי בערך למה לצפות, רק לא ידעתי איך טכנית ומה הפרטים).

ואני לא חרדית...
(דתית לאומית תורנית, והייתי בהחלט ילדה תמימה, לא דיברתי עם חברות על נושאים כאלו ולא חיפשתי מידע שאני לא צריכה לדעת)
לגבי מה שבעלך אמר לך, גם אני שמעתי על כך.השם בשימוש כבר
"ישקני מנשיקות פיהו" בשיר השירים, זו רק דוגמא לכך. כל שיר השירים מדבר על אהבת אהוב ואהובה, כהקבלה וכמשל לאהבה בין הקב"ה לעם ישראל.
גם אני הייתי תמימהכן אני
אף פעם לא סיפרו לי בדיוק.
פחות או יותר הבנתי לבד, מחיבור של חלקי מידע.
ויש פרטים שגיליתי בהדרכת כלות.

ובקשר למדעי
אני סתם לא אוהבת ואין לי מאוד צורך בזה.
לא היה לה חצי מושג מה זה אומר זוגיותתודה לך ה' 🙏
בעל, אהבה וילדים....
מה שבטוח, שהיום היא היפך ההפכים.. ובטוח מתפדחת
יכולה לספר פאדיחה רצינית שהיתה לי מהקטע של מגעהריון ולידה2

בכיתה ט' (ואני לא בחורה תמימה, סופר חכמה וחטטנית וסקרנית וכ"ו)

2 חברות שלי דיברו על ההורים שלהם שהם מתנשקים ומתחבקים

ואני הצטמררתי כולי, ואמרתי להן זה רק אצל החילונים . לא יכול להיות. (אני רק נזכרת בזה כולי מאדימה מבושה)

הן הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח

באתי הביתה ואמרתי לאמא שלי את מה שהן אמרו.

היא הזדעזעה כולה ודרשה ממני להתרחק מהן מיד. כן ן מקולקלות

 

לא יודעת מה לומר לך.

אני היום אני מתביישת מהצל של עצמי כשנזכרת באותו מעמד.

ועוד אחת מהן חברה טובה של עד היום. אנחנו כל היום צוחקות על זה.

ולא.

לא הייתי תמימה.

כמה ימים אחר כך התחלתי לחקור על העולם וגיליתי ים של ידע (לא דרך האנטרנט- כי לא היה לי)

אבל אני חפרנית.

ולבדי הגעתי לכל המידע שצריך.

 

 

אין אמא שלא עושה טעויות אבל אפשרבתי 123
לא לספר הכל אבל כן לספר ברגע שהילדה ניגשת ושואלת או מספרת ששמעה משהו
תארי לך שאמא שלך במקום להזדעזע הייתה אומרת לך את האמת אבל אפשר לומר שאצל דתיים זה אחרת זה בקדושה וטהרה וכו
רק אני מתגרדת מצמד המילים בקדושה ובטהרה?מיואשת******

לא מוסגלת לחשוב לאמר אותן לבת שלי בכלל.

בסדר אני יודעת שעושים את זה רק כשאני טהורה, אבל בשום שלב אני לא מרגישה שום קדושה גדולה. יש המון מילים נהדרות לתאר את מה שאני מרגישה בזמן הזה אבל קדושה וטהרה אינן נכללות בהן.

גם כשאת עושה כביסה ומאכילה תינוקבתי 123
את עושה עבודת קודש נרגיש את הקדושה כהמשיח יגיע
אולי זו חלק מהבעיה שאנחנו מצפות מעצמנו להרגיש משהו שלא מרגישים
כן יש הבדל והמצוות של הבית היהודי הן חלק מהחיים ולא זיקוקים בשמיים.
ואיך אפשר להסביר לילדה מה ההבדל בחיים שלנו לבין החיים של הגויים גם הם מתנשקים ומתחבקים רק אצל יהודים כשרים/ דתיים איך שלא תקראי לזה זה רק אחרי החתונה בקדושה ובטהרה כחלק מהמצוות שלנו
יש לי הרבה דרכים להסביר שלא כוללת את המילים האלומיואשת******

על זה שזה מותר רק עם אשה שאתה נשוי לה

על זה שזה מצווה שאנחנו מצווים להנות ממנה (לא ניסוח טוב אבל נו, שהבעל מחויב לאשתו)

שזה מגיע ממקום של אהבה

בתוך קשר מקודש של נישואין (הנה, הצלחתי להכניס קדושה!)

 

אבל בשום מצב אני לא אגיד - עושים את זה בקדושה ובטהרה. זה נותן (לי) קונוטציה לא נעימה.

קדושה וטהרה נשמע אולי עילאי ומנותקפתק ממו

אבל הענין הוא 

 

שאנחנו כיהודים 

עושים הרבה פעולות (אכילה , שתיה , שינה וכו'..)

ומרגשים הרבה רגשות (שנאה , אהבה , בושה וכו'...)

 

בדיוק כמו שגם גוי מרגיש 

אז

מה ההבדל 

בנינו לבינם,

אני חושבת שהכל מוגדר בזה שהיהודי עושה את זה עם התחברות להקב"ה

עם מטרה 

עם תכלית ויעד של להתענג על ה'

 

שאומרים קדושה וטהרה 

זה לא אמור להיות על משקל סגפנות 

ולא על משקל חצי מלאכים 

 

בשבילי קדושה וטהרה זה הכי להנות מהעולם הזה 

אבל אנחנו עושים את זה בדרך שהקב"ה טווה לנו את כלליה 

ממילא יש לכך פועל יוצא לקדושה שלנו וכו'...

 

זה לא שעושים את כל הפעולות האלו עם כוונות נשגבות 

אלא שבניגוד לחיות ולבני אדם גוים שיש בהם רק נפש

לנו כיהודים יש נשמה וצרכים הפיזים שלנו מרוממים לגמרי למקום של עובד ה'

בכיף בשמחה ובעונג

 

איזו תגובה יפה!לפניו ברננה!
גזור ושמור.
תודה לך!
וואי... הצחקת אותי כהוגןחדשה ישנה
מתגרדת....חחחח

בטח שבקדושה ובטהרה. את התחתנת כדת משה וישראל עם בחור מסויים ורק איתו את עושה מה שעושה, ולא עם כל כל מיני חבר'ה מהעבודה, ה' ישמור , ולא עם כמה במקביל, ולא עם גוי וכו'.

כשהייתי ילדה, הייתי נורא תמימה ועטופה, ולצערי נחשפתי לכל החומר מחברה מהכיתה, בצורה מבחילה היא סיפרה לי ותיארה, ו(גם הוסיפה פרטים לא מדויקים) היתי בטראומה ממש. נגעלתי מכל העולם ואשתו. ולקח לי כמה שנים להתאושש מההלם והגועל הנוראי הזה. אז כחלק מהתהליך שעברתי להבין שככה העולם בנוי, ולהבין שזה לא מגעיל וזה אפילו מבורך, זה מאוד חיזק אותי לחשוב על זה שזה 'בקדושה ובטהרה', כי הרגשתי שזה מעשה נוראי, שפל, לא יהודי, יצרי ומה שתרצי.
זה בהחלט מעשה יצרימיואשת******

וטוב שכך

וגם נעשה מאהבה, ויש לו מקום וציווי בעולם היהודי. סתם לא מתחברת למילים האלו. אומרים לי בקדושה ובטהרה אני רואה שטריימל של השכן שלנו מאמריקה ושומעת מנגינה של זמירות שבת ונתנה תוקף.... ככה אני.

כן, מבינה אותךחדשה ישנה
שזה כזה עושה לך -ברררר....

סבבה, מה שאת אוהבת,
רק אני אומרת שלי זה עזר להתגבר על הגועל והסלידה שזה עשה לי.

וכמובן שזה יצרי, רק לי בתור ילדה קטנה זה לא נתפס בשכל הקטן שהיה לי...
קרעת אותי עם השטריימל: - )ירושלמית טרייה
מסכימה איתך לגבי המילים קדושה וטהרה.

את מזכירה לי מדריכה אחת ב"בתיה", תנועת הנוער של בנות בית יעקב.
המדריכה היא סתם תלמידת יב לאו דווקא חכמה במיוחד. הייתה אחת שהתארסה בזמן שהייתה מדריכה, וכל הזמן דיברה על זה שחדר השינה הוא החדר הכי קדוש בבית. בעעע..
אההההההההה. פיכס. חחחחחחחמיואשת******


אמממ מסכימה איתך על עניין החדרבתי 123
לי זה עושה אסוציאציה שלחדשה ישנה
מדרשיסטית מתלהבת.

שטריימל פחות
חחחחחחח הורגתכלה נאה
חחח... הצחקת אותי. אני כמוך בקטע הזהאנונימיות
לא נכון!הריון ולידה2

הבנות הרגילות (לא התמימות) לא תמיד יודעות כך שהתמימות בטוח לא יודעות.

בעולם החרדי יש הרבה גוונים.

לדעתי לא קשור לחרדים או לא.

כון ששם זה יותר מצוי. אבל זה אצל כל הדתיים

לא נראה לי שקשור לחרדיםGinger

גדלתי בבית עם אמא פתוחה שדברה על הכל בטבעיות 

זה לא היה סוד

לא זכור לי שהיא ישבה איתי לשיחה

גם לגבי שאר הדברים היא ספרה לי כל מה ששאלתי

ותתפלאי אחותי שגדלה איתי באותו בית התארסה ולא ידעה כלום!!!

אמא שלי חטפה שוק כשמדריכת הכלות התקשרה אליה...

פאדיחות רציניות 

אמא שלי הייתה משאירה עקבות בבית וככה גדלתי בצורה שזה הכי נורמאלי

מחזור מקוה הירון וכו'

 

קשור ולא רק, אצל החרדים פחות פותחים את הנושא הזה..BL
מבינה מה שאת אומרת, טבעי גם אצלנו בבית זה יש אחיות שיודעות יותר ופחות...
תראי, אותה חברה ששמעה על הכל המערכת הכלות יש לה אחות בבית שהנושא מסקרן אותה והיא יודעת יותר כי היא מצאה וחיפוש ופתחה ספרי הלכה על טהרת המשפחה
ואת החברה לא עניין
אבל אני פשוט לא מבינה איפה אמא שלה הייתה
כשהיא יצאה לפגישה היא הייתה בטוחה שצריכה לדבר עם הבחור בגוף שלישי... והיא גם אמרה שהיא הייתה יודעת הכל מראש היא לא הייתה מסוגלת להיפגש
הזכרת לי פאדיחהGinger

שעבדתי פעם אצל חסיד גור דוס כזה

והעובדות היו פונות אליו בכינו "אתם"

יום אחד אני יוצאת לדייט ופתאום שמה לב שאני מדברת ככה לבחור....

אוי הבושות!!!!

בטח לא הבין למה הסגנון לבוש לא תואם לדיבור.....

חחחחחחכלה נאה
חברה, את רצינית? מה זה "חרדים" ? נראה לך שזו ישות אחת?השם בשימוש כבר
יודעת כמה גוונים ותתי גוונים לו, לשחור?
בואי נתחיל מלחלק אותם לאשכנזים וספרדים(זוכרות לאן א נ י שייכת, כן? )
ואז( ממש בערך ולא הכי מדוייק) ככה:
ספרדים--יש ספרדים על תת ארצות מוצאם, ויש משתכנזים, וגם הספרדים עצמם נחלקים למודרנים ושמרנים. בכל מקרה לא נראה לי שבקטוגריה הזו אפשר לומר שכלות ספרדיות לא יודעות מה עושים בליל הכלולות.
אשכנזים - ליטאים וחסידים.
חלקי את החסידים לכל החסידויות על שלל הסתעפויותיהן, וליטאים שהרוב מודרניים אבל לא כולם, וגם בין החסידויות יש שוני... אז איך אפשר לומר ש"אצל החרדים זה ככה? "
רגע, את חרדית???אמא של בנותי


אני יהודיה שומרת מצוות שמשתדלת להרבות טוב בעולםהשם בשימוש כבר
כן יקירתי, לא עקבת אחרי מספיק כנראה..
הצהרתי זאת בעבר ברחוק והקרוב🙂
רגע, את ליטאית??השם בשימוש כבר

מבינה שאת בהלם ממני... למה אני לא נקראת כחרדית? סתם מעניין אותי.
אם אני נכללת תחת הקטגוריה הזו במובן של-חרדה לדבר ה' ותו לא-אז כן, חרדית.
את קלת ראש מדימיואשת******

וזו בדיוק ההוכחה לכך שאף פעם אין להכלילהשם בשימוש כבר
אבל אני לא חרדית קלאסית בכלל.
חרדית מיוחדת...
קודם כל המשפחה שלי לא חרדית בכלל, ויש דרגות ברמת הדתיות של כל אחד מבני משפחתי. חוץ מזה שהדיעות שלי מעניינות ובכלל לא "ראש בקיר"( לא שהחרדים ראש בקיר, אבל יש לחלקם - ונחשו לאיזה חלק מהם-שריטות שעדיף שיגלידו, ומהר. )
אבל אני אוהבת תורה בכל ליבי, ומעריצה אנשים ש"מתלהטים אחריה".
בקיצור...
דוסית, אבל לא שגרתית.
מעניינת,
מיוחדת,
כבר אמרתי?

רוב החרדים אין להם ראש בקיר זה גם סוג של הכללהאחתפלוס


את כנראה לא קראת מה שכתבתי. כתבתי בפירוש-יש לחלקם.השם בשימוש כבר
ל ח ל ק ם.
חלק מהם.
לא כולם.
חלק.
אני צריכה להיות טפשה כדי לכתוב לא להכליל ואז להכליל בעצמי,השם בשימוש כבר
ואפשר להגיד עלי המון דברים-אבל לא טפשה.
לא .ברור.את מהממת ואני ממש אוהבת לקרוא אותךאחתפלוס

מחפשת את השם שלך בשירשורים

כנראה לא הבנתי נכון

לא, בקטע שלא היה לי מושג... וחשבתי שכמעט כולן כאן דתי לאומיאמא של בנותי

לא בקטע רע, חברה..

אי אי אי... בכך הוכחת שלא קראת כאן כל מיני שרשורים.. השם בשימוש כבר
אז עכשיו, מששמעת שחרדית אנוכי, את בטח אוהבת אותי הרבההשם בשימוש כבר
יותר....
אמא של בנותי

חחח... אהבתי אותך גם קודם, מתוקה! (לב)

לאאא, ליטאים לא מודרניים בכלל!!!תודה לך ה' 🙏
יש המון חסידים יותר פתוחים מליטאים
ההבדל הוא..ירושלמית טרייה
אצל חסידים זה לא היה מצוי פעם. הם היו יותר פתוחים מבחינת עבודה, רובם עבדו. היו גם יותר ימנים. בדור האחרון יש חסידים מודרניים, כאלה שנשארים חסידים אבל הולכים אחר הבלי העולם הזה..

בדורות קודמים חסיד שהתקלקל היה פשוט נעשה ליטאי.. הליטאים אמנם היו אלה שהתחילו עם עניין תורתו אומנותו, אבל פרט לזה היו פחות מנותקים מהציבור הכללי בארחות חייהם, אפילו הלבוש מעיד על זה בהשוואה לחבוש החסידי.

ויש ירושלמים ונטורי קרתא, שהם לא חסידים אפילו שנראים כך, וזה מטעה. זו קבוצה שונה ובאמת מנותקת וגם אנטי ציונית.
אני מכירה כמה וכמה ליטאים מודרניזם ואפילוהשם בשימוש כבר
"מקולקלים" לא עלינו, רחמנא ליצלן,
שגרים בעיר מגורי. לכן כתבתי כך אבל בפירוש סייגתי בהודעה ההיא⬆️ שאני לא מדייקת בדברי.
חסידים לא מודרניים הם שמורים מאוד.כלה נאה
מגדלים את הילדים בחממה משלהם. מקפידים על שפת האידיש כדי שהילדים כמה שפחות יהיו מעורבים בחברה הכללית. כולל אותנו הספרדים החרדים. אני גרה לידים. מכירה כמה חסדויות. הם מאוד סגורים.
ליטאים יותר מעורבים. ראש פתוח יותר.
גם בניהם יש חניוקים יותר.

אני חושבת שלא רק למה את משתייכת. אלא גם לאופי של האמא. לא כל אמא מסוגלת לדבר פתוח על נושאים כאלה. וגם אם היא מאוד רוצה ויודעת שזה טןב.
יכול להיות. החברה שגדלתי איתהתודה לך ה' 🙏
ולמדתי בסמינר ליטאי דוס +++ היא כזאת, שהחסידות שלמדו איתנו היו יותר פתוחות מהלטאיות. ועד היום (כמעט 15 שנה) כשנפגשים רואים את ההבדלים. החסדיות ממש נהיו מודרניות. הליטאיות- ממש ממש דוסיות.. הספרדיות רובן ממש חזקות כמו הלטאיות ומיעוטן ( ואני בניהם ) פתוחות, זורמות...
אז יש הכל מהכל. כניראה באזור שלי זה כךכלה נאה
אף אחד לא חשב אחרתיוםטוב
הכוונה ששם יותר מצוי לדעתי, אם אני טועה סבבה. מה ההיסטריה
איפה קראת היסטריה? הכל נאמר בחיוך, זכורני שאףהשם בשימוש כבר
עבר עריכה על ידי השם בשימוש כבר בתאריך כ"ג בתמוז תש"פ 16:22
השחלתי בדיחה שם. פשוט צריך להיזהר מהכללות. זה הכל.
בכל אופן סליחה ממש אם נשמעתי חדה מדי. זו לא הייתה כוונתי.
מחילה!
השם בשימוש כבר, תודה לך על ההבהרה.ירושלמית טרייה
אולי כדאי לכתוב מדי פעם "הציבור הדתי לאומי נוהג כך וכך" כדי להמחיש את העניין.
? לא הבנתי כוונתך, אנא פרטי🙂השם בשימוש כבר
לעשות הכללות גם למגזרים אחרים כדי להמחישירושלמית טרייה
אהה.. זאת לא אעשה. הסתייגות: אם ירגיזו אותי מאוד,השם בשימוש כבר
כן אעשה.
בין ההורים שלי באמת לא היה מגעהריון ולידה2

וגם לא מילים חמות , לא  מבטי עיניים ולא הערצה.

זוג מוזר.

גם כלפנו הילדים לא היתה גלוי חיבה. לא חיבוקים לא מגע ולא נשיקות (מגע אני מתכוונת משהו כמו טפיחה על השכם וכאלה)

 

בשונה מהוריי אני יצאתי אשש.

ולא מסתירה מילדיי את אהבתי לבעלי. הכל חופשי.

וכמובן גם לילדים

את כל מה שלא קיבלתי מרעיפה על משפחתי.

 

אבל כשזה מגיע למקום הזה אני נבלמת.

נראה לי פשוט מוזר ולא הגיוני לספר כאלה דברים

 

אוף. לא יודעת מה לעשות.

יש הבדל מהותי בין לדעת שנוגעיםאנונימיות
לבין לדעת בדיוק לאן הולכים.
פער רציני
חלק ממה שזה גורם זה ש"מצופה ממנה לעשות"חולת שוקולד
כאילו היא עושה כי צריך, בשבילו
משתפת סיפור מעצמי, שמוכיח עד כמה הילדים עשויים להיות תמימיםקרן-הפוך
גדלתי במושב.
בילדותי נחשפתי להרבעה טבעית של סוסים, כלבים, הזרעה של פרות, המלטות של סוסות, פרות, עובדות החיים הטבעיות היו חלק מהילדות שלי - וכיום, במבט לאחור, אני יודעת שעד גיל ההתבגרות בכלל לא קישרתי שגם בני אדם מתרבים באופן דומה לבעלי חיים.


בשנות הילדות - היה מעניין ומסקרן לראות את הסוס מרביע את הסוסה, לראות כלבים עושים את זה ברחוב, ובכלל לא היה שום הקשר למעשים של בני אדם, אלא חלק מהשגרה של גידול בעלי חיים במשק החקלאי.
נכון ילדים עושים הפרדה בלתי מודעתדבורית
וואי נכון כל כךמשמעת עצמית
לקרובי משפחתי היתה אתון,
וכשהיא המליטה בשעטו"מ
הילדים הקטנים רצו מהר לספר לשכנים
שהחמור שלהם נהיה אבא...
בפשטות!
תודה על הזוית המאירה!תפוחים ותמרים
שומעות רק בהדרכת כלות??הבוקר יעלה
לא יודעות מה קורה בין איש לאשתו?
זה לא קיים היום. ואם כן, יש בעיה
לדעתי עדיף לספרחופשיה לנפשי
רק מהאפשרות שיש סיכוי שהיא תגלה את זה בעצמה ועל הדרך תחשף לעוד דברים.
יש הרבה מודעותצמיד זהב
בעניין...
והרצאות.
ושיחות מאנשים מבינים.
בבוא הזמן בעז'ה, פשוט להתייעץ.
העולם היום כל כך פרוץ ופתוח..שאני לא חושבת שיש אמא שמעדיפה שהבת שלה תשמע ממקורות זרים ולא ממנה.
אממה היא מתביישת? הכל בסדר ונורמלי ורגיל. היא אמא בסדר ויותר מיזה.
פשוט שתתיעץ...
ממש לא צריך לספר את זה כהכנה למחזוריראת גאולה
לדעתי (הבת שלי עדיין לא בגיל, אולי עוד אשנה את דעתי...),
חשוב וכדאי לספר. אבל זה לא קשור למידע על המחזור.
במידע על מחזור, לדעתי צריך לספר בהדרגתיות, ולא הכל בבת אחת, אבל עיקר הידע הוא הפרקטי ביחד עם מה קורה בגוף, ושיש ביצית, שעשויה להתפתח להריון כשנשואים.
אבל הבת לא טיפשה, השאלות מתבקשותאורי8
יש לי 2 מתבגרות, אצל שתיהן כשהסברתי על המחזור, מה התהליך שקורה בגוף, השאלה המתבקשת היתה- איך הזרע של האבא נכנס לשם?
במיוחד הקטנה יותר, שממש לא הניחה לי עד ששמעה הכל( ילדה מחוננת וחכמה שלא תשאיר שום פרט שהיא לא שאלה עליו).
ולכן כשמדברים על מחזור , צריך להיות מוכנים לשאלות.
אני חושבת שממש חשוב שילד ישמע מהוריו על מה שקורה בין בני זוג, ברמה הכללית כמובן. לא לפרטי פרטים, יותר במובן הביולוגי של הדברים, ואת המסר שזה דבר שעושים מתוך אהבה בין ההורים. וזה לא דבר מגעיל.
בעלי שמע בכיתה ו מחבר בבית הספר וזה ממש הפחיד והגעיל אותו. עדיף שאנחנו נהיה הכתובת.
אם הילדה ממש קטנה, אפשר להסביר על מחזור ( כולל התהליך הביולוגי בגוף)ואם היא לא חוקרת להסתפק בזה, אבל להיות מוכנים גם לכך שתחקור, ולענות בהתאם לשאלות, לא חייבים מייד לספק את כל הפרטים, עד הסוף, אבל אם הילדה חוקרת, אז להמשיך לענות. ולענות רק אמת, אחרת נהפוך ללא אמינים כשהיא תגלה את האמת.
ולנצל הזדמנויות , הבת הקטנה שלי שאלה אותי בגיל 7 - איך אבא קשור? אם התינוק גודל אצל האמא בבטן, איך הוא קשור לאבא? אז עניתי שאבא נותן לאמא זרע שמתחבר עם הביצית שיש אצל אמא והתינוק גדל אצל אמא, היא לא המשיכה לחקור. אז עצרתי פה.
פעם ראתה פדים של אחותה הגדולה וראתה גם כתם דם על המיטה של אחותה) ושאלה מה זה, אז הסברתי בקטנה, שלבנות גדולות יש זמנים שיורד להן קצת דם, וכשתגדל אסביר לה, וזהו. נראה לי שכשתגדל , הידיעה על מחזור לא תיפול עליה בהפתעה. אם כי תצטרך הסבר מסודר.
יחד עם זאת חשוב לי לשים לב שלא יהיה מצב שהבת עברה את גיל 12/13 ואין לה מושג באיך ביצית וזרע נפגשים , באופן הכי בסיסי וביולוגי של הדברים.
גם אם אצלנו האינטרנט מסונן , בטוחה שמתישהו תשמע משהו מחברות, רוצה שזה יבוא ממני, ובהקשר חיובי ולא כמשהו מגעיל שמצחקקים עליו.
משהו אחד לא ברור ליהריון ולידה2

בהנחה ואכן סיפרתי כפי שסיפרת, את לא חושבת שהיא תמריא הלאה במחשבות.

ובכל פעם שאבא ואמא יכנסו לחדר היא תחשוב על דברים כאלה?

אבא ואמא עושים כך וכך.

לא ראוי בעליל

לא יודעת כבר מה לחשוב

ילדים בוחרים באילו מחשבות להתעסקאם כל חי

אני שמעתי על כל הנושא חברות בגיל 13

ראיתי חיבוקים ומשיקות בין ההורים שלי ותמיד הייתי מובכת

מעולם לא חשבתי על מעבר....

כשנחשפתי לזה בצורה הכי גרועה (בעקבות הטרדה מינית שעברה ילדה בבית הספר וכל הלחשושים סביב זה...)

אולי עברה לי מחשבה שזה קשור גם להורים שלי, אבל די מהר היא התעופפה

כי הרי הם ממש מכובדים ולבושים היטב

ילדים לא יושבים וחופרים לך מאחורי הדלת אם את עניינית ולא עושה מזה עסק- שאז צריך לחפור כי ״אמא מסתירה משהו״

לבושים היטב! אכן אכן מיואשת******


ילד לא תמיד מקשר הכל , יכולה לספר לך מניסיוןרעותוש10
שאני לא שמתי לב עד גיל 18 שאמא שלי הולכת למקווה אף פעם, ורק שלמדתי לקראת חתונה קישרתי כל מיני הליכות לא ברורות (אני הייתי הבייבי סיטר !!) לזה

לא צריך לדבר בפירוש עליך ועל בעלך אלא להתנסח בעל ואישה שנשואים...

להיות רגישים עם הילדה- ילדה ששואלת וחוקרת לתת מענה להכל כי אם לא היא תחקור אצל אחרים, ילדה תמימה לטפטף מידע לפי התמימות לא להשאיר אותה תמימה לחלוטין היא יכולה להיפגע מכך, קצת תמימות זה מצוין

אגב, הריון ולידה זה זמן מצוין לחינוך לנשיות,
הילדים רואים דברים וכל הזמן שואלים שאלות
אי קוראת את מה שאת כותבתהריון ולידה2

ולא יודעת מה לעשות עם עצמי.

ואת יודעת מה, התוועדתי לכל העינינים רק בכיתה ט' ובאמת לא חשבתי אף פעם על ההורים שלי.

אבל אצלנו הם מעולם לא נגעו אחד בשני.

מ ע ו ל ם.

כמו שכבר צייתי שום גילויי חיבה אחת לשני

אז הגיוני שלא ירוצו לי מחשבות

אבל אני ובעלי זוג לוהטטטטט. הלוואי שישאר כך ויותר עד 120 אמן.

ואנחנו מאוד זורמים חופשי.

השאלה אם זה משנה. אם זה משפיע על המחשבות איך ההורים מתנהלים יחד.

 

יש לי חברה שסיפרה לי שההורים שלה יושבים אחד ליד השינה בספה והאבא עם היד מלטף את האמא.

ואמרתי לעצמי איזה חילונים הם.

את מבינה.

זה מה שאני סוחבת מהילדות. למזלי הטוב ב"ה יצאתי בדיוק ההפך מההורים שלי. והתחתנתי עם אדם יותר לוהט ב"ה.

לפחות זה.

אבל כן חייבת לעשות לעצמי סדר בראש.

איך לגשת, מה לומר, איך לומר, איך לא לצאת מובכת, מה המינון.

 

ההורים שלי תמיד נגעו לידנובאורות
כולל נשיקות בפה וחיבוקים וליטופים וכו.
מגיל מסוים הבנתי שהם מקיימים בעצמם יחסים, לא התרגשתי מזה אף פעם.
למדתי סדרת שעורים בנושא אצל הרבנית נעמי שפיראבאר מרים
והיא דיברה על זה שממש יש לילדים מחסום פסיכולוגי מלהשליך בין מה שהם יודעים לבין ההורים שלהם.

היא הביאה כדוגמא את זה שהילדים הנשואים שלה מניחים כהנחה ברורה ופשוטה שחיי אישות זה תחום שייך להם אבל ברור שלא שייך להורים שלהם..

כל אחת תחשוב לעצמה: האם כשהיא מתארחת בשבתות אצל ההורים היא חושבת שאולי מתקיימים בלילה דברים בחדר המיטות שלהם?
נראה מי חושבת שכן..

ומחקרים מראים שזוגות שנשואים בזוגיות טובה ממשיכים לחיות חיי אישות סדירים גם בגילאי 70, 80 והלאה..
אבל אף אחת מאיתנו לא מדמיינת את סבא וסבתא שלה במצבים כאלה..

אז כנ''ל הילדים שלנו..
זה אפשרי מבחינה פיזיולוגיתמצטרפת למועדון
לקיים יחסים בגיל 70?
ברור!באורות
את שואלת לגבי נשים, אני מניחה.קרן-הפוך
גברים בוודאי שיכולים - המון בעלי ממון ומפורסמים, מחזיקים לצידם נשים צעירות ...

הם לא דוד המלך, שהחזיק פילדש רק כדי שיחם לו...

מלכים א פרק א

א והמלך דוד זקן, בא בימים; ויכסהו, בבגדים, ולא יחם, לו. ב ויאמרו לו עבדיו, יבקשו לאדני המלך נערה בתולה, ועמדה לפני המלך, ותהי-לו סכנת; ושכבה בחיקך, וחם לאדני המלך. ג ויבקשו נערה יפה, בכל גבול ישראל; וימצאו, את-אבישג השונמית, ויבאו אתה, למלך. ד והנערה, יפה עד-מאד; ותהי למלך סכנת ותשרתהו, והמלך לא ידעה.

וגם לגברים מצאו פתרון לשיפור התפקוד והביצועים - עם ויאגרה.
(כשרוצים, יודעים לפתח לגברים פתרון תרופתי... לא רק גלולות לנשים..)


אצל נשים הבעיה בגיל מבוגר, שנים אחרי תום הוסת - חוסר לחות בנרתיק בעוררות מינית + התדלדלות עובי העור שם עם בעיות סדקים ופציעות בדופן הפנימית של הנרתיק.

יש לכך פתרונות הורמונליים - משחת אובסטין לשימוש מקומי בנרתיק, מדבקות שבועיות של אסטרוגן. וגם ג׳ל אינטימי עושה את העבודה בשעת הצורך.

לנשים
אני כבחורה צעירה הבנתי שקורים שם דבריםאורי8
אפילו קצת שימח אותי, כי ראיתי גם מתחים בינהם בחיי היומיום, קצת הביך וקצת שימח.
אני לא עסוקה בלדמיין את זה, אבל לא כ"כ מבינה מה הבעיה בלדעת שגם ההורים שלנו חיים חיי אישות , אפילו אשמח להבין שזה ככה גם בגילם, גם מעודד לדעת שיש חיים גם קרוב לשבעים, וגם טוב לי לחשב שטוב להם.
גם כלפי ילדי, עוד אין חי ילדים נשואים, אבל לא יודעת , אין חי בעיה בלחשוב שיגיע היום ויהיו להם חיי אישות.
אולי יש לכן רגישות שאין לי? אולי משהו נשחק בי דוקא כי למדתי הדרכת כלות ועוד דברים בנושא?
זה פשוט נראה לי חלק מהחיים, שיכול להיות טוב ונעים, חלק ממהותו הוא להיות צנוע ואישי ולכן מתנהלים בהתאם.
אבל אין לי את הנתק הזה בין הדורות שאתן מדברות עליו.
דוקא רואה בעין יפה את הקשר בין הדורות גם בעניין הזה, שאינפורמציה תעבור מאם לבתה, כמובן בצניעות.
נראה לי חיובי שבשלב כלשהו נער/ ה מבינ/ה שגם ההורים עושים את זה ויש רומנטיקה גם עם מחויבויות החיים. יגרום לו לא להרתע ממחויבויות החיים, התרבות שלנו משדרת שהעולם שייך לצעירים, לא יזיק להבין שלא, גם למבוגרים יש רומנטיקה.
👌לאחדשהפהאחרונה
אולי תנסי לחשוב למה זה מפחיד אותך....?כי לעולם חסדו
סה"כ זה טבע העולם ובעיניי הרבה יותר מחבר, מקרב ומעצים לשמוע את זה מאמא שעברה את אותו דבר ובטח יש לה עצות וחוויות מאשר מחברה.
אישה היא בריאה יפה ומהממת ומלאת קסם, חוכמה והתחדשות.

זו לא חייבת להיות שיחה כבדה. זו יכולה להיות שיחה של כיף, יציאה ביחד, משהו בדרך אגב.
הכי חשוב שהיא תבין שאת כאן בשבילה, לשמוע ולייעץ, לצחוק ולבכות
כל השאר בעיניי כבר פחות חשוב...

זו גם לא צריכה להיות שיחה אחת על הכל.
אפשר לדעתי לדבר על זרע וביצית לפני שיחה על ווסת.
קחי בחשבון שהיא בכל מקרה תשמע על זה. עדיף שזה יהיה ממך.
יש היום המון עם מי להתייעץ, אם את צריכה - לכי על זה.
זה לא מפחיד אותיהריון ולידה2

מתישהו תפנימי שזה לא ישאר רק שלך ושל בעלך מיואשת******
מתישהו ילדים גדלים. מבינים. נגעלים מההורים שלהם 🤭 ואז מדחיקים שמים את זה בצד ובדרך כלל לא חושבים על זה יותר.
ככה זה.
את רצינית?הריון ולידה2


כן. לגמרי. אני לא מבינה, מה את חושבת שיקרה?מיואשת******

שעד שהבת שלך תתחתן היא לא תדע?

איך נראה לך שזה תמיד ישאר שלך ושל בעלך?

באמת מנסה להבין

מתכחשת למציאותהריון ולידה2

וטוב שאני כותבת פה ושומעת עוד דעות.

זה עוזר לי ממש להתפקס על עצמי.

 

נס שיש אתכן.

תביני שלי היתה דוגמא מאוד עקומה בחיים לחיי אהבה.

אז לא באמת יודעת מה ומי.

 

הייתי בטיפול בעבר והפסיכולוגית שלי אמרה לי שהיא מתפעלת לראות איך יצאתי ככ חמה למרות הקיפאון שראיתי.

באמת משמח לשמוע!מיואשת******


לא מקנא באחים שליהריון ולידה2

מי יודע מה עובר עלייהם. יש לי אח בן 18

זה לא כמו הבנות. מחזור וזהו.

ה' יעזור להם..

מאיזו סיבה ההורים התנהגו כך?כלה נאה
סגירות ובושה בפני הילדים או שאין בניהם אהבה?
סגירות, בושה, לא מתאים, לא ראוי.הריון ולידה2

אין לי מושג.

זוג קפואיםם. קרחונים.

 

הבנתי בדרך כל שהיא שבחדר כן היה "רומנטי"

 

אני חושבת שיש נטיה טבעית אצלמצטרפת למועדון
ילדים לא להכנס לחדר המיטות של ההורים (במובן של כניסה לחיי המין). גם הילד החטטן ביותר לא מעוניין להיות שותף לחיי המין של ההורים שלו. זה היפך הטבע. כשבגרתי וראיתי כל מיני סימנים זה לא הגניב אותי שוואלה עליתי על ההורים שלי, אלא עשה לי רצון להתרחק. לא להיות נוכחת. לא לדמיין..
לא מזמן היתה כאן משהי שכתבה שהיא סוחבת טראומה משיתוף אישי שאמא שלה שתפה אותה בנושא ליל הכלולות.
סתם אגב לגבי זה שלא ראית את ההורים שלך מתנשקים את באמת לא יכולה לדעת מזה על רמת הרומנטיקה שלהם. יש זוגות שבאופן אידיאלי לא מראים מחוות של מגע ליד הילדים. אני ובעלי גם לוהטים כמו שהגדרת ואני לא מתכוונת להראות את הלהיטות הזאת מול הילדים..
אני חושבתמצטרפת למועדון
שיש נטיה טבעית אצל ילדים לא להכנס לחדר המיטות של ההורים שלהם (במובן של כניסה לחיי המין ). גם הילד הכי חטטן לא מעונין להיות נוכח בתודעה בתחום הזה אצל הוריו.
זוכרת מעצמי שכשבגרתי וראיתי סמנים זה לא הגניב אותי שוואלה עליתי על ההורים שלי, אלא גרם לי לרצות להתרחק. לא להיות נוכחת. לא לדמיין...
ואגב את לא יכולה להסיק מזה שההורים שלך לא הראו לידכם מחוות חיבה שלא היתה גם רומנטיקה ביניהם. יש הרבה זוגות לוהטים מאד שמבחינתם זה ערך לשמור את המגע רק רק לשניהם גם לא מול הילדים!!
אני משום מה כמעט ולא חשבתי על זה בהקשר של ההוריםרעותוש10
הם נראו לי כבדים מידי וטרודים מידי בשאר עניינים...

והייתי בעניינים
רק אני לא מבינה מה הבעיה בזה שיקשרו להורים?אורי8
כמובן שאנחנו משתדלים לשמור על צניעות. ואנחנו לא מתחבקים רומנטית מול הילדים, רק מגע בקטנה, של חיבה, כמו לילד( זו ההפרדה שהחלטנו עליה).
אני ממש לא רוצה שיחשבו שאנחנו הורים כבדים וטרודים ושמיניות לא מעניינת אותנו, שזה רק עניין של מתבגרים. ממש , ממש לא!
אחרת, למה שירצו להיות כמונו? אם הקסם נמצא במקומות אחרים? בעולם החילוני, אצל הצעירים והיפים, למה שירצו להתחתן, ללדת? אם כשנשואים הכל כבד .
אז, כן משתדלים להצניע, אבל לפעמים הולכים לחדר ונועלים כשיש עוד מתבגרים ערים בבית ( אם נחכה להם לא תהיה לנו זוגיות). ואם הם חושדים? שיחשדו.
בעלי ( שהוא ממש דוס) אומר- לא נורא, מקסימום, תהיה להם דוגמא טובה לחיי נישואין.
מה יקרה אם ידעו ויבינו שגם להורים שלהם יש מיניות ?
וואי. איך אני מקנאה בנחת שלךחדשה ישנה
כמה רוגע,
ואיזון שפוי ....

הלוואי עליייייי.... במיוחד בתחום הזה.

את יודעת מה מעניין אותי? איך *את* למדת ושמעת על כל הנושא המיני?
כילדה, לא ממשאורי8
אפילו לא זוכרת מה ואיך לימדו אותי, נראה לי שאמא שלי הסבירה לי את עניני המחזור באופן ביולוגי, היא עסקה בתחום המדעי וכל דבר אצלה הוסבר מדעית. אני עוסקת בתחום טיפולי, יועצת באולפנא וגם למדתי עוד דברים( לא מפרטת בגלל אאוטינג, אם כי כבר עשיתי לעצמי די הרבה אאוטינג, לא אתפלא אם מישהי מכירה אותי מהחיים )
כך ששמעתי ולמדתי הרבה על מיניות, גיל ההתבגרות, איך לדבר עם הגיל הזה וכו...
מתמודדת גם עם שאלות של הבנות באולפנא כל הזמן.
זה בעיקר מעניין אם זה הגיע מאמא או ממקור אחרחדשה ישנה
זה משמעותי מאוד...

יפה, תודה על השיתוף
נמחקה לי התגובהאורי8
אמא שלי הסבירה לי הסברים מדעיים, היא עסקה בתחום והכל הוסבר אצלה מדעית, יותר על המחזור.
אני עוסקת בתחום טיפולי, יועצת באולפנא ולמדתי עוד דברים( לא מפרטת בגלל אאוטינג). למדתי את הנושאים האלה לא מעט.
וגם מתמודדת כל הזמן עם בנות באולפנא, ושאלות בתחום.
אני תמיד רציתי להיות אני, ולא להיות כמו ההורים שליתפוחים ותמרים
ואני מאמינה שצעירים תמיד חושבים שהמבוגרים כבדים.....
לא התכוונתי שלא יהיו הםאורי8
לא חושבת שהילדים צריכים להיות כמונו במובן האישיותי של הדברים. התכוונתי בהבט הערכי/ דתי. שהעולם שלנו לא יתפס בעינהם כחסר חים ורומנטיקה.
כמובן שאני רוצה שיהיו הם ולא אנחנו.
את צודקת וזו ראיה מקסימהמיואשת******

אבל באמת שאניחושבת שהם מסתכלים עלינו במובן של חיבוקים ונשיקות ולא מעבר. גם ההורים שלי מאד אוהבים ותמיד הראו (ועדיין מראים בגילם המתקדם) את זה. ואפילו רמזו לי פה ושם דברים. ועדיין הדחקתי לגמרי שזה קשור אליהם. זה מנגנון הגנה טבעי

יש באתר מילה טובהאהבת ישראל!!
סדרת שיעורים של הרב יוני לביא והרבנית שולמית בן שעיה בנושא "איך מדברים עם ילדים ומתבגרים על נושאים צנועים" משו כזה.
חפשי שמה.. משערת שייתן קצת כיוון.

לא בגיל ובשלב בכלל (הקטנה היא גם הגדולה ובת 8 חודשים) , אבל יושב לי בראש לשמוע את זה
אני ממש לא חושבת שזה עובד ככה אצל ילדים.כי לעולם חסדו
לא נראה לי שאם תספרי לה אז היא ישר תתחיל לחשוב מה אתם עושים בכל רגע נתון.
אמהות מנוסות ממני יתקנו אותי אם אני טועה...

בכל מקרה זה ממש תלוי איך מספרים וגם עם איזו גישה מגיעים.
אני בעד הגישה שזה דבר טבעי ומיוחד בין איש לאשתו וכשתגיע לגיל שאפשר להתחיל נספר יותר
לא בריא בעיניי לחיות בתחושה שיש איזה שהוא סוד שכולם, גם החברים, יודעים חוץ ממך...
לגליה סברסוב יש על זה שיעורים-תגגליאחתפלוס

איך לדבר עם המתבגרת

הבת שלי בת 12 ואני חושבת ללכת על זה

כמובן שכבר סיפרתי לה על מחזור ושזה משמח כי זה מראה שהרחם מתפקדת והיא תוכל להיות בהריון

כרגע לגיל הזה זה נראה לי מספיק.כשתהיה בתיכון אדבר איתה שוב

בדיוק מה שמיואשת אומרת! אני עד היום מתקשה מאדתפוחים ותמרים
לדמיין את ההורים שלי יחד....
ומנחשת שיהיה לי קשה גם לדמיין את הילדים.
זה משהו בו כל דור לעצמו, אני חושבת.
רק אני לא קישרתי את זה להורים שלי??אמאשוני
מגיל צעיר ידעתי על מערכת הרביה של האשה, של הגבר,
ידעתי איך יוצא הזרע, נכנס לרחם ומפרה את הביצית וכו'
אבל לא תרגמתי את זה לפן המעשי!

אפילו הראו לנו סרטונים באולפנה של זרע כאילו מתוך הצינור זרע, כמו הסרטונים על תאי דם וכאלה.

מין מבחינתי היה משהו שקשור למתבגרים.. נשיקות בלאגן עם כל סערת ההורמונים.. זה גם היה בשירים, ספרים, סדרות...
תמיד הצעירים...

אפילו בדיונים על איסור נגיעה מגברים מבוגרים כשהיו אומרים שגם לזקנים יש יצרים קיבלתי את ההלכה אבל לא הצלחתי להפנים שזה באמת ככה...

לא הייתי רוצה לשמוע על מחזור ויחסים בהקשר של אבא ואמא.. אמאל'ה!!

אולי זה יותר קדוש ובטהרה וכו'
אבל להשליך את זה על ההורים, מורות, שכנים..
נשמע לי מוזר ממש ממש לחשוף ככה ילדים לנושא.

למה צריך להכניס אותם לעולם המבוגרים? למה לא להשאיר את זה ברמת המתבגרים?
תופעה סופר נורמטיביתדבורית
ככה זה אצל רובנו
וטוב שכך
ידוע בפסיכולוגיה שאנו לא רואים את ההורים שלנו כיצורים מינייםקרן-הפוך
בתודעה שלנו, אומנם ההורים שלנו הביאו אותנו לעולם - אך אין בכלל במודעות שלנו שהם יצורים מיניים, שהם זוג שמקיים יחסים להנאתם.
אבל בנות כותבות שככה הן מספרותאמאשוני
אבא נותן לאמא זרע.
תראי אורי8 כותבת שהבנות שאלו איך הזרע של *אבא* נכנס..
ממש מוזר לי לחשוב על ניסוח כזה בשיחה בתור מתבגרת או בתור אמא של מתבגרים..
אלא אם הכוונה אבא= גבר ולא אבא= אבא שלי
אז מה, אנחנו מנתקים את זה. באמת. המוח שלנו עושה הכלמיואשת******

לא צריך לדאוג. מנגנון הדחקה.

אבא נותן לאמא זרע

לא אבא שלי כמובן

לא אבא שלי כמובן הריון ולידה2


איזשהו אבא וירטואלי ביקום 😁מיואשת******
ואם היא שואלת איך?מחכה עד מאוד
אני עשיתי טעות ואמרתי לבת שלי בת 9
בחיבוק
ואני חוששת שהיא תחשוב שכל חיבוק תמים שלנו זה זה....
אני אסביר לך בע"המיואשת******

אני אמרתי לבת שלי- נכון שעל מחזור לא הסברתי לך בגיל 5? כי לא היית מבינה נכון? וזה היה סתם מפחיד. אז את מבינה שאמא יודעת מתי מתאים לספר כל דבר. בע"ה כשזה יהיה מתאים לגיל שלך בוודאי שאני אסביר לך ואענה על כל שאלה שתרצי.

היא לגמרי הבינה את זה.

הוספתי לה גם שאם חברה באה ומתחילה לדבר איתה על זה אז שישר תבוא לדבר איתי ואני אענה לה על כל שאלה.

גם אני חושבת שאפשר להגיד לילדהמשמעת עצמית
שכל דבר בזמנו.
ולהשאיר ערוץ תקשורת פתוח לשאלות.

משהו כמו: עכשיו אני אסביר לך על מחזור
ובהמשך/כשתהיי בת ×/כשתעלי לתיכון
אני אסביר לך עוד דברים שקשורים לזה.
ובכל מקרה, אם שמעת משו או את לא מבינה, תמיד את יכולה לשאול ואני אענה לך.

זוכרת שאמא שלי אמרה ככה. וזה ממש היה מרגיע ומסודר.
תסתכלי מה כתבתי כמה שורות מעליךרעותוש10
אמא שלי אמרהאנונימיות
הגבר והאישה.
ו... כן כמה ימים אפילו שבועות זה הטריד את מנוחתי ונראה לי מוזר ואז זהו
נכון, אבא בתור גבר. לא במשמעות של את, אמא, עם אבא שלנו.קרן-הפוך
אני בעד להפריד בין ידע על גוף האשהדבורית
לידע על יחסים בין המינים שמתאים לגיל מבוגר יותר
בראשית גיל ההתבגרות מספיק לפרט על גוף האשה
בהחלט סיפרתי לביתי שהוסת מסמל פוריות
שהגוף מתכונן להבאת חיים
שהרחם עטוף בהמון כלי דם להזין תינוק
כשאין תינוק רירית הרחם מתפרקת כדי להתחדש
לא מרגישה צורך להרחיב על מפגש ביצית עם זרע
כך גדלתי וגם לי זה הספיק
אם יעלו שאלות נוספות בהמשך צריך ברגישות לענות
ועדיין יש המון רבדים של חשיפת מידע
לפעמים מספק מידע מצומצם
ולרוב הילדים יש מנגנון טבעי של הפרדה בין הידע הזה לבין ההורים שלהם ודמויות מהמציאות
זה טבעי
מצטרפת לדעתך ^^קרן-הפוך
השאלה היא מתי את מחליטה שהגיע הזמן ללמד הלאהמיואשת******

לפני מחזור זה נקודת זמן כזו.

לפני חתונה מאוחר מדי להתחיל

איפה בין המחזור לחתונה אני מחליטה יום אחד לשבת עם הבת שלי ולספר לה שיש זרע בעולם ויחסים וכו?

מסובך

אולי לפני המעבר לאולפנה?אנונימיות
נראה לי יש מספיק דברים מלחיצים במעבר לאולפנה מיואשת******


אממ... צודקת. דילמה. הבת שלי בת חצי שנה אז זה עוד רחוק...אנונימיות
אני שילבתי בהסבר על המחזוראורי8
כהסבר ביולוגי פשוט. כי באמת קשה לנחות סתם על ילדה באמצע החיים.
הגדולה די הסתפקה בזה. אבל אני רגועה שיש לה ידע בסיסי , היא כבר בת 19, יודעת שגם דיברו באולפנא בכיתה יב.
אבל אני יודעת שאת הבסיס היא שמעה ממני.
הבת השניה לא הפסיקה לחקור. כבר בת 15 ומידי פעם שואלת עוד שאלות, קשה להסתיר ממנה מקוה, מספיק שרואה אותי מתקלחת באמצע היום וכבר מסתכלת עלי במבט של- אני יודעת לאן את הולכת.
אני מרגישה שזה טוב, שהיא מבינה מה המשמעות של קשר זוגי, היא גם ילדה שמודעת לגוף שלה, מטפחת אותו, יודעת לשים טמפונים, יש במודעות הזו משהו בוגר, מהשאלות שלה אני מרגישה שהיא מכינה את עצמה לזוגיות.
איזה הסתכלות מקסימה!אמאשוני
יש לך גם בנים מתבגרים במקרה?
כןאורי8
לבנים זה התפקיד של אבא להסביר, התפקיד שחי זה לדחוף אותו לזה. הוא שמע הרצאה על איך לדבר עם בנים בגיל ההתבגרות.
עם הגדול דיבר , גם אני ניסיתי לגשש קצת עם הגדול, והיה לי חשוב גם לדבר איתו על הטרדות לקראת היציאה לישיבה, שלחתי את בעלי , אבל גם אני תפסתי אותו לשיחה לודא שהידע קיים.
הקטן יותר בן 13, מפצירה בבעלי כבר מזמן לשוחח איתו והוא דוחה כל הזמן. הוא קיבל בסוף כיתה ו מבית הספר את הספר- הכוח שבך של ליאור לביא ויחזקאל שטצלר. ניסיתי לדבר קצת סביב זה, יש עוד מקום לדבר איתו, הוא כבר ממש נער... וממש הגיע הזמן
וואו כל הכבודרעותוש10
רק לא נראה שלבנים זה הרבה יותר קשה להסביר בנושא ?
לבנות זה נראה לי מה זה טבעי שיח בנושא, היכרות עם הגוף, התפתחות ( חוץ מנושא *חוץ מנושא איך הזרע מגיע לביצית ממש*)
זהו גם אני שילבתי חלקית במחזורמיואשת******
אז אני אתן לך כיווןפיג'מה
אני גדלתי ביישוב, בסביבה די דוסית, וכל החברות כבר ידעו בכיתה ח'.
אחת לא ידעה ותכלס, הייתה די מסכנה...

עכשיו בתור אמא, נראלי שעדיף להתגבר על הפאדיחה, להתכונן היטב, ולעשות את השיחה הזו על גלידה... עדיף לי פי מאה מאשר שהבת שלי תהייה באותו מצב של החברה ההיא אז...
שאלה טובהדבורית
יש לך רעיון?
בת כמה הכי גדולה אצלך?
אצלי היא בת 12 אז עוד לא הגעתי לשם...
צריך למצוא את ההזדמנות לפי הקצב של הילד ודברים שהוא מעלה
באופן כללי היא מאוד פתוחה איתי ב"ה
(וממש ב"ה כי היה לי קשה אם לא..)
גם על המחזור היא יזמה את השיחה 🤭
פשוט הושיבה אותי ואמרה לי
אמא! בואי לשיחה אישית, מה זה מחזור?
בקיצור...
כן צריך להיות קשובים לשלב הבא
הלוואי שאצליח
הגדולה שלי כבר ביקשה לדעתמיואשת******

אמרתי לה שננהל שיחה על הנושא בע"ה בזמן רגוע ואני מבטיחה לענות הכל

זהו

עכשיו אני תקועה על החיים שלי כי אין לי מושג מה לומר

@אורי8 את רוצה לבוא להציל אותי?

🤣🤣דבורית
איזה יופי שהיא באה וביקשה!!!
מה היא ביקשה?
זה גם דרך לדעת איך לענות
את יכולה לנסות לברר מה היא יודעת
ככה להתאים יותר את המענה...
אבל איך זה נכנס לגוף שלך?מיואשת******
מה יותר מפורש מזה? היא גדולה
אני רוצה לדבר איתה על הכל
רצון שאני לא מצליחה ליישם
מנסהמצטרפת למועדון
אני עוד רחוקה מזה אבל מנסה לחשוב מה היתי אומרת. (בהנחה שהיא יודעת איך נראה איבר מין של גבר. אני ידעתי כי היו לי אחים קטנים ואין לי מושג אם היא נחשפה לזה בתור אחת שיש לה רק אחיות )
היתי אולי שואלת אותה במה הגבר והאישה שונים זה מזה? יש להם הרי את אותם ידיים, רגליים ושאר האיברים. היתי מגששת לראות אם עולה לה איזשהו איבר שבו יש שוני ואם לא היתי אומרת לה שיש איבר אחד שבו יש הבדל וההבדל הזה הוא לא סתם אלא בשביל שהגוף של הגבר והאשה יוכלו להתחבר ביניהם ולתת לזרע לעבור מהגבר לאשה. ההבדל הוא במבנה שלאחד יש בליטה היכן שלשני יש שקע ויש כאן את החכמה של הקב"ה שברא את הגוף בצורה כל כך מדויקת שהחיבור הזה יוכל לקרות..
מתייגת אתמצטרפת למועדון
@מיואשת****** עניתי לך מה לדעתי אפשר להסביר לבת
תודה יקירתימיואשת******

אני צריכה לשבת לחשוב עם עצמי מה אני רוצה להעביר.

נשמע פשוטמחכה עד מאוד
אבל זה לא מבהיל?
אני סיפרתי לאחותי בערך בגיל 18 כי שאלה
עניתי לה בפשטות היא היתה בשוקקק
יכולה לומר מה אני היתי עונהאורי8
פשוט עונה , את האמת , במילים פשוטות.
אם היא ראתה איך נראה איבר של בן ( תינוקות של בני דודים וכו...)., אז אפשר להזכיר לה איך נראה האיבר של הבן ולומר שיש לו מכונה ליצור זרע, שם ליד האיבר שלו. ושכשהורים( גבר ואשה, חתן וכלה, מה שנח לך) אוהבים אחד את השני. הוא הגבר מכניס את האיבר שלו לפתח שיש לאשה בגוף( ולומר - זה אותו פתח שממנו יוצא דם המחזור). והזרע נכנס לאשה לרחם , מתחבר עם הביצית ומתפתח תינוק.
יש סיכוי שתההי קצת מובכת, אבל אין בררה. ואפשר גם לומר שזה נושא מאוד פרטי, ולכן מתאים לדיבור בין אמא לבת ולא עם כל אחד, אם כם היא תהיה מובכת, אולי אפילו אפשר לומר שלפעמים מביך לך ולה לדבר על זה, וזה בגלל שזה נושא פרטי , וטוב שכך, ואם יש לה עוד שאלות היא יכול תמיד לבוא לשאול.
יתכן שהיא תבהל ותאמר שזה איכס, אני עניתי שכשאוהבים אחד את השני, זה יכול להיות גם נעים , אבל טבעי שבגיל הזה זה נראה לה איכס.
אלו המילים שלי, תמצאי את המילים שלך. אין אין מנוס מלומר את האמת , כשהנערה שואלת דברים ברורים כ"כ, אם לא נענה, נפסיק להיות כתובת לשאלות בנושא והיא תמצא את המידע שחסר לה במקומות אחרים שיכולים לתת אותו באופן מבהיל יותר.


אני מנסה לחשובדבורית
הילדים שלי שמעו כבר מכל מיני שאלות אחרות שלבנות יש פתח מיוחד בגוף
(משאלות מוקדמות על מאיפה התינוק יוצא לדוגמא, תמיד אמרתי שה' ברא בגוף האשה פתח שיכול להתרחב ומשם יוצא התינוק, תוך כדי שאני מראה את התנועה מהבטן כלפי מטה).
אם הילדה יודעת שלגבר יש תאי זרע
ולאשה תאי ביצית
אפשר לומר שכשאבא ואמא אוהבים אחד את השני תאי הזרע נכנסים מהפתח המיוחד של האמא.
איך הם מגיעים לשם?
באהבה, בקרבה,בחיבוקים ששמורים רק לאבא ואמא
צריך לראות אם זה מספק אותה

בת כמה היא?
אני מבינה שמדובר במתבגרתאורי8
מתבגרת צריכה לשמע את האמת המדויקת. התשובה הזו מתאימה לילד קטן יותר, ויכולה לספק אותו.
זו לא האמת?דבורית
לאמת יש הרבה רבדים
גם בהסבר שלך לא פירטת על זיקפה ושפכה נכון? אז אולי חסכת ממנה את האמת?

כתבתי צריך להרגיש את הילדה, אם זה לא מספק אותה מרחיבים עוד
זו אמת שמתאימה לילדה ביסודיאורי8
נערה מתבגרת צריכה לשמע באופן ברור ומפורט יותר, זה גיל שבו גם אם היא עוד לא יודעת , היא יכולה לשמע מהחברות . ומעדיפה שזה יבוא ממני.
בנות בגיל ההתבגרות מדברות על זה בינהן , ואל האמא הסבירה הסבר כללי כזה היא תבין שלאמא לא נעים לומר דברים מפורשים, ולכן לא כדאי לשאול אותה שאלות.
ראיתי בעיני מצבים של בנות ששואלות משהו בכיתה, עם הקשר אינטימי( בשיעור חינוך שנודע בנושאים קרובים). וכשיש תחושה שהשואלת לא מבינה בדיוק מה קורה בין איש לאישה, הבנות מתפלאות? קצת מצחקקות , רובן יודעות, גם אם לא נדבר
ילדה ביסודי?דבורית
וואו הבת שלי בת 12 וחושבת שההסבר שהצעתי מפורט מידי בשבילה
אבל זה באמת תלוי כמה הילדה חשופה וגם כמה הנפש שלה יכולה להכיל
ילדים יכולים להיות חשופים למידע אבל להיות ממש לא בשלים להכיל אותו
ולכן מבחינתי אין סיבה להאכיל אותם את המידע הזה בכח
"כדי תשמע ממני"
זו לא מטרת העל מבחינתי
המטרה מבחינתי זה החוויה הרגשית שלה מול התהליך הזה וההתוודעות לחיים
ואם היא תשמע חלקי מידע מפה ומשם מהחברה מסביב, וזה עוד לא הזמן מבחינתה לקלוט אותו, אין סיבה להחדיר לה אותו בכח
אישית שמעתי דברים בתור ילדה
והדחקתי
גם כשהיו מאוד מפורשים
כשזה עניין אותי שאלתי
וגם אז לא תמיד הייתי עדיין בשלה לקלוט תשובה מאוד מפורטת
הסתפקתי בהחלט בתשובות מדוייקות אך מפורטות פחות
וכשקיבלתי תשובות מפורטות מידי זה לא עשה לי טוב.

אני חושבת שהרצון לתת לילד את כל המידע, ולהישאר תמיד רלוונטים עבורו
הוא רצון טוב וחשוב
אבל לא לשכוח את המטרה העיקרית
שהחוויה הרגשית שלו עם המידע הזה תהיה שלמה ושמחה
איפשהו באמצע בין שתיכןמיואשת******

זה מהזה נכוןמשמעת עצמית
ואין דרך אחת...
כל אמא היא שונה
כל ילדה היא שונה
הבית, המגזר, הסביבה...
אהבתי מאוד את הדיוק הזה!
גם לי סיפרו שאחרי שיש בן זוג המחזור יכול להתפתח להריוןמיקי מאוס
והייתי נפעמת הרבה מאוד זמן איזה נס זה שהגוף שלנו יודע אם התחתנת או לא ;)

מתישהו הבנתי שזה קצת פחות ניסי....

הבעיה היתה שאצלנו משום מה התפספס העניין בבית הספר (בשנים אחרות כן הסבירו מסודר יותר)
ואצלנו מקבלים מחזור מאוחר, אז אמא לא מיהרה להסביר.
אז יצא ששמעתי מחברה מה עושים בני זוג. פשוט לא האמנתי לה! היה לי ברור שהיא סתם עובדת עלי והיא ילדה דוחה.
גם כשאחותי אמרה לי מאיפה התינוק יוצא זה לא היה לי אמין עד ששאלתי את אמא

אז נכון שאפשר להפריד בין ההסבר על מחזור לבין השלב הבא. ובכלל כדאי להסביר את זה בשלבים איטיים ולא להפיל על הילדה פצצה כזאת בבת אחת.

אבל נראה לי חשוב שהיא תשמע ממך, לפני שהיא תשמע ממקורות אחרים ואז אין לך שליטה איך היא נחשפה לזה לראשונה ועלול להיות לא מוצלח בשבילה

איך? שאלה טובה וטוב שאת כבר מתחילה לחשוב על זה ולנסח את זה לעצמך
ניסי ניסים! ילדה רוחנית ❤️מיואשת******
הגבת אליי?דבורית
אני משתדלת לדייק בהסברים שלי לילדים
"אחרי שיש בן זוג המחזור יכול להתפתח להריון"- לא אמרתי ולא אומר ולא אמרו לי 😳
אצלי בכתה ו' התוודעתי למחזורהריון ולידה2
וידעתי שזה מה שאומר שאוכל להיות אמא כשאגדל,
כעבור כמה שנים סיפרו לי איך זה קורה באמת.
כלומר אפשר להפריד את זה וזה לא חייב לבוא ביחד.
ואם הילדה שואלת שאלות אפשר להוסיף את הידע הביולוגי של זרע וביצית ולאו דווקא את מה שקורה בפועל, ואם זה לא מספיק זה אז לא חשבתי על זה עדיין, אבל תנסו קודם את השלבים שציינתי
תודה לך!!!הריון ולידה2


בשמחה! כנסי..הריון ולידה2
לא המשכתי בעצה מה עושים כשהילדה חוקרת יותר מידי, כי אני לא יודעת לייעץ,
אבל באופן כללי, דרך שיכולה להיות טובה ללספר לנערה (בגיל שתבחרו שמתאים) זה להסביר שוב את הביולוגיה ולתת לילדה להבין איך זה מתבצע... לומר לה איך הגיוני אז שזה קורה?
אם לא מבינה אז להסביר איפה נמצא הזרע, ואיפה הביצית ואז לשאול איך הגיוני שיכנס?
להסביר שזה מהנה, ושאתם כאן לענות על כל שאלה. (כמובן שכשמספרים לתת לזה את היחס הנכון)(הכל זה עצות ונתון לשיקולכם האישי כמובן...)
גם אני בעבר שאלתי פה על הנושאmiki052

והיה פה רעיונות מצוינים.

@קרן הפוך יכולה למצוא את השרשור המדהים הזה.

לא מצליחה לתייג

בהצלחה!

 

היה פעם גם שרשור ממש טוב בהורות ואני לא מצליחה למצוא אותומיואשת******


חייבת להגיד משהוצמיד זהב
בתור בת לאמא שבמחשבה לאחור אמא שלה התביישה קצת לספר לה על המחזור ( שלא לדבר על מעבר)...
וכשהיו לי שאלות לגמריי חיפשתי תשובות במקומות אחרים..
אני חושבת שזה אינדיבידואלי ( מילה ארוכה!!)
צריך שר בריא ופתוח בין אמא לבת ( ובן.. ואבא ובן) שהילדה תרגיש בטוחה להתעניין ולשאול וכן; גם לקבל תשובה שכרגע זה לא הגיל...
איך ומה וכמה- תלוי גיל ותלוי נפש.

ולגמריי לא צריך כשמדברים על מחזור, לספר גם מה קורה הלאה. הילדה גם כהה מעכלת אצ עניין המחזור אז גם את שאר הדברים?

מכירה אישית ילד שאמא שלט השקיעה והלכה ולמדה איך לספר לו ולאחותו ( כי שאלו קצת) אממה, הילד כל כך מדמיין ומפתח מחשבות שהיום ( הוא בן 10) הוא לא רוצה להתחתן בעתיד כי לא רוצה להביא ילדים כי עושים את זה ככה וככה ( והאמא למדה ונהדרת וסיפרה בצורה מאוד יפה!( שתי חלקי פאזל וכו)

רז נכון ילדים זה עם סקרן ואמא צריכה לספר לבת שלה אבל לא הכל ולא בפעם אחת ובטח ובטח שלא לפרט. ילדים לוקחים את הדברים שלנו הלאה.. ( בדגש על ילדים. נערות זה סיפור אחר!!)

הייתי משקיעה מאוד בלהסביר על עניין המחזור ולא רק כדי שהבת שלי לא תתבייש להגיד כשהיא במחזור.. לשתף חברה לצורך העניין.. וכמובן לשתף אותי בעז'ה.
ובהמשך שארגיש שהיא מוכנה ובשלה- לספר לה עוד קצת. בייחד בכיף שלנו.


( ממני. שהתפתחתי נורא מוקדם אבל המחזור הגיע מאוחר . שהתפדחתי שאני במחזור עד כדי שהייתי משתמשת בטישו ולא בפדים( לא ידעתי על טמפונים וכשידעתי קניתי מכספי והחבאתי בארון שלי) ושלא הלכתי לבריכה עם חברות כדי שלא יזהו אצלי משהו....
לא הייתי מתרגשת מילד בן 10 שלא רוצה להתחתן מיואשת******

לא בקטע של להתרגש בכללצמיד זהב
ברור שהוא ילד ויש מליון סיבות וילדים כמוהו.. ( אגב הוא לא רוצה כי יודע איך מביאים ילדים, לא החתונה עצמה
וזה מה שאמרתי, שכל גיל עם הידע שלו ויכולת ההבנה וההפנמה שלו.
וזה דבר שצריך לדבר עליו- בגיל המתאים!!!

למה הוא צריך לצורך העניין לראות אותי בהריון ולהתחיל לחשוב ( והוא חושב!!

סתם... לדעתי אין שום עניין לחשוף את הילדים בגיל צעיר לדברים שפחות מתאימים לגיל שלהם.
זה מרתיע. זה מפחיד וכן, גם האמא לא תמיד תדע להתמודד עם שאלות של ילד דווקא מה שנערה לא תשאל, או תשאל בטקט יותר..

קיצוררררר
) ואני אגב כל כך התביישתי במחזור שלי שכשקיבלתי פעל ראשונה לא אמרתי לאמא שלי
.. רק שהוא הסתיים וזרקתי לה דרך אגב כזה...
אני גדלתי בבית חילוני ואמרו לי תמיד חדשה כאן 1
שמי שעושה את זה לפני החתונה לא תוכל להביא ילדים אחר כך לקחתי את זה קשה.. המשפחה שלי תמיד צחקה ועדיין צוחקת עלי🤦🏻‍♀️
נראה לי תחכי שיגיעו לגיל שמתקרב לרלונטיבאורות
ואז תראי איך זה זורם לך.
ממליצה על ההדרכות של מאור קפלן, אני ממש התחברתי לגישה שלה.
..אהבת ישראל!!
שלא יתפספס לך כאן בין כל התגובות:

יש באתר מילה טובה - הריון ולידה
אני קוראת בשקיקה את כל ההודעות שלכןהריון ולידה2

גם אני מהסגורותbula
ומעניין..גם אצלי אמא שלי לא שיתפה אז הלכתי לחפש במקומות אחרים..
מה שנראה לי שאעשהזה שבסביבות גיל עשר אחת עשרה אצא עם הבת שלי לדייט ואז נעשה שיחת בנות על מחזור, חזיות וכו..ואגיד לה פשוט שתרגיש בנוח לשאול אותי כשיהיו לה שאלות בנושאים של בנות..העיקר לקשר את זה לחוויה כיפית וטובה ומעין אחוות בנוצ כזאת
ואולי באיזור הבת מצווה נעשה שיחה יותר מעמיקה..יש לי 3 שנים עד אז לחשוב מה להגיד חח
האמת חששתי מאוד מהנושא אז כיף לקבל כאן רעיונות
גם אני כזאת-פתוחה בטירוףאחתפלוס

לאחיות שלי אני סיפרתי.אמא שלי אפילו לא יודעת

ולבת שלי אין לי מושג איך לדבר על זה.רוצה כאילו לעטוף אותה שתשאר בינתיים תמימה-היא בת 12

כמובן שעל מחזור סיפרתי לה מזמן בלי לקשר את זה ליחסים .רק הדגשתי לה שזה מאד משמח כי רואים שהרחם שלה מתפקדת ותוכל להביא ילדים בעזרת ה

והיום בפינת שאלות מטופשות של חמדמדה על הריון ולידהחמדמדה

לנשים שבחלק הריונות סבלו מבריקסטונים/ כאבי גב/ התכווצויות וכל כיף הזה ובחלק לא

כשהיה ילדתן מוקדם יותר מאשר כשלא?🥹🫠

חחח אני מתה עלייךרקאני

אני ב2 ההריונות הייתי משמיני בערך עם צירים

את שניהם ילדתי אחרי התאריך

לא היה לי כאלה שלא אבל להקדים זה בטוח לא הקדים

לא הקדים בכללפרח חדש

עברתי את התאריך מלא..

רק בהריון השלישי היו לי צירים כבר מתחילת תשיעי~מרמלדה

ילדתי בסוף ב 41+4. סליחה שלא מעודדת🤐

אבל גם בהריונות לפני שהיו בלי צירים ילדתי אחרי התאריך. אז כנראה זה לא מדד.

לא.... בהריון עם הצירים המוקדמים ברמת שמירה משבועאמא לאוצר❤

25 בערך ילדתי הכי מאוחר 🫣 שבוע 42+

כנ"לשמ"פ

שמירה משבוע 25-36

בסוף ילדתי ים זירוז בשבוע 40 כשהגעתי עם פתיחה 0

לא🫣טארקו

יותר מאוחרoo

בלי ב38

עם ב39 ו40

אני סבלתי כמעט בכל ההריונותשומשומונית

וילדתי בין 31-39. להגיע לתאריך אף פעם לא. אבל אצלי זה כנראה לא בריקסטונים אלא צירים אמיתיים

לא... שבוע אחרי התאריךואילו פינו

איזה מין קבוצת תמיכה אתן מה זה 🥴🤣חמדמדה

אופ

טוב נו

די אני בחיים לא הייתי בהריון עם כזה תינוק

בהערכת משקל שבוע שעבר הוא היה 2.600

את הגדולות ילדתי במשקל הזה

אני בראשון בעז"ה 37 וכבר מרגישה ליוויתן

חחח 2.600 זה פיצי בכלל לא ענקאמא לאוצר❤

^^^אצלינו הפיציים נולדה קצת 2800+יעל מהדרום

ולא היה אצלי קשר בין הגודל שלי לגודל של התינוקיעל מהדרום

זה פיצי כשהוא נולד ככהחמדמדה

מעניין כמה יוולד

אני אוהבת קטני חמודי פיצפוני

עכשיו גיסתי ילדה 3.850 היא אומרת לי את רואה אין לך מה לחשוב ץראי איזה פיצי הוא נראה

אמרתי לה חיים שלי את מתוקה אבל הוא ענקי😂😂

חחחחחרקאני

ניו בורן הוא תמיד פיצי

נכון, גם בעינייריבוזום

הם פשוט גדלים כל כך מהר בגילאים הפיציים שלא זוכרים את הגודל הזה

נכון124816

הגדול שלי נולד 2.800, שנה אחר כך ילדתי את השניה, זוכרת שראיתי אותה ואמרתי לעצמי, אני לא זוכרת שהוא היה כזה קטן (וסה"כ עברה שנה) ואז שקלו אותה והיא שקלה 3.500, כלומר היתה גדולה משמעותית ממשקל הלידה שלו וזה ממש הפתיע אותי.

בסדר אבל זה משקל קטן אפילו לשבוע שאת נמצאת בואמא לאוצר❤

אני בשבוע 37+5 ילדתי 3.300🤭

ואל תשכחי שהוא בן בנים שוקלים יותר הרבה פעמים

אני בשלב הזה ילדתיואני שר

2.300

יצאה בקלות אבל היה קשה אח"כ... 😅🤷‍♀️

ואני ילדתי חצי קילו יותר ממך בשבוע 41 בדיוקיעל מהדרום

זה לא קטן ולא גדולחמדמדה

אבל אני אומרת לעתמי שטוב דהוא גדול

כי אם יוולד במשקל כמו של הקטנה אז לא היה אפשר ברית בזמן

זה לא עובד לי אני עדיין מפחדת🤣

הבן שלי נולד במשקל 2577השם שלי

והיתה ברית בזמן.

אומרים שהם יונקים יותר טוב כשהם גדוליםשמש בשמיים

חח אצלי פיצי זה 3000פרח חדש

לרוב יותר קל עם תינוק גדול יותר..ואילו פינו

תינוק מעל 3 קילו בדרכ יונק יותר טוב, פחות ישנוני. יש לזה יתרונות

חחח לי בשבוכ כזה פעם הייתה הערכה של 4Never

מתי נולד? וכמה??יעל מהדרום

בשבוכ 38, 4 קילו.. טעו קצת למעלה בהערכה..Never

אז לא טעו בהרבה... זרזו בגלל הערכת המשקל?יעל מהדרום

לאלא אני לא מעןניינת לשמועעעעע😭😂😂😂😂חמדמדה

לא היה הבדלגפן36

ממש לאענבלית

כשהיה לי, ילדתי מאוחר יותר ולפעמים אפילו בזירוז כי עבר התאריך (סוכרת הריון)

בהריון הראשון לדוגמא לא היה כלום וילדתי 38+5

אבל זה נראה לי מקרי ממש

לאאא!באתי מפעם

פשוט חלק מהסבל של ההריון

אני הייתי עם בריקסטונים משבוע ממש מוקדפאהבה.אחרונה

לפני 30 לדעתי וילדתי ב41

ועכשיו אני גם כבר מלא זמן עם הריקסטונים ויש לי הרגשה שאני גם אלד אחרי המועד

אשמח לעזרה- לנשים בלבד!!אנונימית בהו"ל

אני בת 39 ב"ה בבית 6 ילדים בריאים ומקסימים.

פעם ראשונה שאני לא מונעת תמיד השתמשתי בנובהרינג תקופה ואז נקלטתי די מהר להירון.

בחצי שנה באחרונה אני מתמודדת עם תופעה כזו:

כל חודש אני מקבל מחזור מתנקה והכול ואז כשבוע אחרי הטבילה מקבלת מן כתם קטן מעצבן, שגורם לי להיאסר!!

אחר כך חמישה ימים 7 ימים טובלת ואז שבוע אחר כך מקבלת מחזור...

היה לי הריון כימי באחד מהמחזורים האלו מה שאומר שכנראה אני מבייצת.

יש לי תור לרופאת נשים בעוד כ3 שבועות.

אבל אשמח אם יש משהי כאן שמכירה ותוכל לעוץ לי עצות ואולי לפנות לרופאה קצת יותר מומחית כי אני לא יודעת כמה יש לה מומחיות בזה.

(ירושלים)

תודה רבה!

למה הכתם אוסר?השקט הזה

בצד הרפואי, המחזור כולו נשמע די ארוך אם את מספיקה פעמיים להיות מותרת לשבוע, יכול להיות שהכתם הזה מופיע סביב הביוץ? יש תופעה כזו.

אבל אם זה רק כתם, אם תנסי לא להאסר ממנו פשוט. תחתונים צבעוניות או אפילו שחורות כדי לא לראות, לנגב אחרי יחסים במגבת כהה בלי להסתכל..

ואם זה יותר מורכב אז גם להתייעץ עם רב

אין סיבה להאסר מכתם

לצערי הכתם אוסר לאחר התייעצות עם רב.אנונימית בהו"ל

(זה ממש הפרשה ולא רק כתם...)

פעם אחת היה חלש יותר ולא נאסרנו כל השאר היה כמות מידי גדולה.

איזה באסה זהנעמי28

יכולות להיות כל מיני סיבות.

השלב הראשון הוא באמת רופאת נשים.

יכול להיות דימום בביוץ, לאחוז נמוך מנשים זה קורה.

יכול להיות פוליפ/ציסטה או חוסר איזון הורמונלי ובגיל הזה אפילו התחלה של פרימנופאוזה.

הגיוני דימום ביו. שמגיע לראשונה בגיל 39אנונימית בהו"ל

לא היה צפוי שזה יקרה קודם?

אם זה התחלה של פרימנופאוזה אז הסיכוי שלי להריון הוא נמוך?

עשיתי פרופיל הורמונלי והיה תקין.

אני לא מספיק בקיאהנעמי28

הרופאה תענה לך, רק זרקתי כיוונים.

בהצלחה❤️

ממנ ששמעתי מכל הסביבה שלירק אמונההה

הנוברינג עושה ממש בעיות אחרי שמפסיקים איתו

לי ולעוד כמה חברות היה ממש כמעט שנה ואפילו יותר עד שהמערכת התייצבה.

לא לקחתי נובהרינג הפעםאנונימית בהו"ל

רק בלידות קודמות....

תשאלי רב לגבי שימוש בתחתונית ב7 נקייםפרח חדש

אני יודעת שזה לא היתר גורף לכולם

אבל במצב דומה הרב אמר לי ללבוש תחתונית כי רוב הכתמים אפשר להתיר בזה כי לא מקבל טומאה

אני חושבת שלפי מכון פועה זה גורף לכולםיעל מהדרום

לק"י

אז יש גם פסיקות כאלה.

אני יודעת שזה בוודאות לא גורף לכולםפרח חדש

אולי באמת כמו שאת אומרת לפי פסיקות מסויימות כן

אז לשאול רב תמיד כדאי

אצלי הרב שלנו התיר אחרי הלוך וחזור של הרבה פעמים ולא כקו ראשון

כן. התכוונתי שיש פסיקות שזה גורףיעל מהדרום

זה היה נשמע שהכתם מגיע כשהיא כבר טהורההשקט הזה

עכשיו קראתי שוב ואת צודקתפרח חדש

אם ככה אחרי הטבילה אז בכלל יש עוד הרבה דרכים שלא להיאסר!

ללבוש כהה

לא להסתכל

אחרי הטבילה אפשר להשמור להאסר רק אם יש דימום של ממש

לי לקח כ3 חודשים לגוף לחזור לאיזוןפרח חדש

ולקחתי את זה פעם אחד רק (חיברתי 3 טבעות) ובאמת זה עשה לי מלא דימומים בין לבין אחכ

קודם כל קו ראשוןעל הנס

תבדקי ביוץ בזמן שיש את ההפרשה הזו.

אם זה מביוץ תחזרי לרב ותשאלי שוב.

ראיתי שכתבת שעשית פרופיל הורמונלי.

פרופיל הורמונלי לא מעיד בהכרח על רזרבה שחלתית,

במילים אחרות יכול להיות שזה מתחיל בירידה לכיוון פרי מנופאזה אבל לא בהכרח יראו את זה בפרופיל הורמונלי.

אם רוצים תמונה מדוייקת יותר אפשר או לעשות בדיקת amh או אולטרסאונד מעקב זקיקים ואז גם לראות אם אין ציסטות שעלולות לגרום לדימום הזה.

תבדקי אפשרות של פוליפקנמוןאחרונה

היה לי ועשה כתמים כמה ימים אחרי סיום המחזור. סיוט.

נפסלתי פעם ביום השביעי של שבעה נקיים.

הוציאו אותו והכל הסתדר.

אגב, האולטרסאונד זה לא היה ודאי שיש פוליפ אבל בהסטרוסקופיה ראו והוציאו..

בריאות

יש לי מחר עקירה של שן בינהשירה_11

במרפאה של הקופה

אני

רועדת

משקשקת מפחדדדד

אולי מישי תרגיע אותי או תכין אותי??

ואי עשיתי את זה לפני כמה חודשיםפצלושון

והיה ממש בסדר!!

העקירה עצמה לא הרגשתי החלק המעצבן זה ההרדמה אבל זה לא הרבה זמן

ואחכ היה רק קצת כואב עבר מהר

בהצלחה!!

ישש כיף לשמועשירה_11

הצלחת לאכול אחרי זה? בכל זאת מחר יום שישי 😂

יש כמה זמן שאסור לאכול חם אחריפצלושון

לא זוכרת אם יום או משהו אחר

ומיד אחרי עדיף לאכול יותר דברים רכים זה יוצר קל

אבל לא זכור לי משהו נוראי סביב זה

בהצלחה!כבדה

מבינה אותך, באמת מלחיץ.

את יודעת אם השן בחוץ או כלואה? אם היא בחוץ זה אמור להיות יותר קל.

אצלי העקירה הראשונה הייתה כירורגית קשה, חששתי מאוד, אבל הנוספות היו ממש קלילות יחסית אם זה מעודד אותך

מזמן היא בחוץשירה_11

פשוט יש בה כבר חור אז לא מטפלים רק עוקרים

מאחלת לך שזה יהיה ממש בקלות🙏כבדה

תעדכני

זה ממש מעצבן שלא מטפלים בחורים בשיני בינה!!יעל מהדרום

לק"י

שיתנו לנו להחליט מה עדיף לנו.

(אני צריכה לעשות צילום סיטי שיחליטו אם אפשר לעקור את השן בקופת חולים או רק בבית חולים כי היא ליד עצב🫥)

למה סיטי?שירה_11

אני עשיתי פנורמי בשביל זה

כי זה ליד העצב. ורוצים לדעת איך לטפל בזהיעל מהדרום

אני מאמינה שיש רופאים שיסכימו לטפלהמקורית

אם ישלמו להם מספיק כסף

אני למשל לא מתכוונת לעקור את שלי

לפי מה שאמר לי רופא השיניים124816

זה שלא מטפלים בשיני בינה קשור למיקום שלהם שלא מאפשר להגיע עם המכשור באופן יעיל בלי לפגוע בשאר הפה.

נראה לי ששלי כלואה.יעל מהדרום

לק"י

אז אולי באמת אין איך לטפל ( @124816 ).

אבל טוב לחשוב על אופציה של מצבים שאולי זה יתאפשר.

וואי בהצלחה!!shiran30005

גם לי יש עוד שבועיים ואני דוחה ודוחה

הפחד שלי זה לא מההרדמה או מאחכ אלה מההרגשה של השן שמתנתקת, זה נוראיי (היה לי בעבר) לא כאב אבל הרגשה מזעזעת

תעדכני איך היה שאני ירגע אחרייך...

בהצלחה 🙏

חחח אוי ואבוי זה בדיוקקק הפחד שלישירה_11

עשיתי בעבר עם גז צחוק ועבר בסדראחת כמוני

סתם משהו מעניין..

כי אחכ בלידות גז צחוק עשה לי ממש רע

גז צחוק? את ביקשת?שירה_11

וכן, יש לי חברה שגם מספרת שהגז ציוק בלידה היה לה קשה ממש

הציעו לי ודווקא בעקירה זהעזר ליאחת כמוני

אם היא בחוץ יכול להיות שיעבור בקלותכבת שבעים

אני עקרתי שן עם חור שהיתה בחוץ

יצאתי מהעבודה, עקרתי, חזרתי לעבודה...

בריאות טובה ובקלות בעז"ה 🙏

עשיתי 2ניק חדש2

אחת עם תפרים אחת בלי

זכור לי רק בלילה הראשון אי נעימות שנאלצתי לקחת משכך

אבל עבר ממש בסדר גמור

בהצלחה!

עשיתי עקירהשירה_11

עם רופא ממש נחמד

2 זריקות של הרדמה

קצת משך והיה לי צמרמורת מהרעש הזה של התלישה וזהו

5 דקות בחוץ.

אני עדיין עם הרדמה ולקחתי טיפות של אופטלגין לכל מקרה

וואוו סהצלחה ! החלמה מהירה!נפש חיה.

זה תחתונה או עליונה❤️

תחתונה זה יותר התאוששות ארוכה

תרגישי טוב!אחת כמוניאחרונה

אני עשיתי 4 ביחד!!!מקרמה

(לא היו להם מקום בלסת והם התחילו לדחוק את כל השיניים האחרות)

הגעתי מפוחדת

נערכתי עם כל המשכחי כאבים האפשריים

הודעתי מראש שאני שבוע במיטה

העקירה עברה סבבה אבל שקשקתי מפחד מהרגע שההרדמה תפסיק לעבוד

בפועל- עוד באותו הערב הרגשתי ממש אחלה

גם אני עשיתי 4 כלואות יחד 😄אחת כמוני

חשבו שאני לא נורמלית

אבל מרוב פחד

אמרתי שזה או עכשיו או שאני לא חוזרת..

העדר קלינאית תקשורת בגן שפתי-התפתחותיshiran30005

המתוק שלי בן 3 וחצי בגן שפתי התפתחותי. יש לו קשיי שפה ממש בולטים, היינו מטופלים בקופה הפסיקו לנו שניה לפני 1/9 בטענה שיש בגן וזהו. לא ניה עם מי לדבר

בגן אין קלינאית יש מעשירת שפה שזה בכלל לא אותו דבר. אין לי יכולת כלכלית לשים בפרטי , בקופה הכניסו לתחתית הרשימה וזה לפחות שנה ++ המתנה

פניתי הבוקר למפקחות באזור שלנו דרך המייל, חיפשתי בגוגל ושלחתי מיילים. כמובן שלא קיבלתי מענה

יש מה ללחיץ על הפיקוח שיתנו מענה של קלינאית בגן? זה גילאי 3 שהכי קריטי

שווה להילחם על זה? להילחם מול הקופה זה חסר סיכוי במקרה הטוב אקבל טיפול עוד חצי שנה ואם הוא בגן כזה אין סיבה שלא יתנו להם מענה

אוך, אכן מצוקה מוכרתקל"ת

של צוותים פרא רפואיים בגני החינוך המיוחד..

אולי להפעיל לחץ כועד הורים אם לא קלינאית שתבוא בשוטף אז לפחות שתבוא קלינאית פעם בשבוע להדרכת הצוות

תודה,מאמינה שהצוות יודע וקיבל הדרכהshiran30005

אם הם בגן כזה, לא?

התכוונתיקל"ת

הדרכה יותר מכוונת של קלינאית תקשורת, בדגש איך להכניס יותר שפה בגן

הם לא מקבלות הדרכה בלי קשר?shiran30005

המהות של הגן הזה עיכוב שפתי אז לא מבינה איך אין שם, ולמה הקופה ככ מהר מבטלת טיפול?

עונהקל"ת
  1. ברגע שהילד משובץ לגן חינוך מיוחד אז הקופה יוצאת מנקודת הנחה שהילד יקבל את הטיפולים במסגרת ולכן לא תממן בנוסף גם טיפולים שלה. במידה והילג לא מקבל במסגרת אז ההורים צריכים להביא אישורים ולהגיש בקשה לקופה. אבל אכן אלה רשימות המתנה מטורפות.

  2. הצוות כאמור אמור להיות מוכשר וכל הלמידה היא יותר איטית ומותאמת אבל עדיין זה לא סותר שיש צורך בנקודת מבט וזוית של קלינאית תקשורת.

  3. היום הגנים האלה מוגדרים גני עיכוב התפתחותי ולא גני שפה כי הם יכולים לכלול ילדים עם קשיים אחרים שהמוקד שלהם לא בהכרח שפתי (התנהגותי, רגשי)

בשוטף הקלינאית של הגן112233445566

חוץ מלטפל היא גם מדריכה ועושה מודלינג לצוות

אבל כשאין אותה אז אין להם הדרכה

אם הם צוות ותיק ומנוסה אז כנראה שיש הרבה עקרונות שהם יודעים... אבל בסוף הם לא קלינאיות

בטח אם הם גם לא כאלו ותיקות אז זה לגמרי חסר.

אני גם חושבת ששווה לפנות ולשאול איזה מענה הוא מקבלבארץ אהבתי

קודם כל - זה באמת מצב כל כך מתסכל שעד שהוא נכנס לגן שמתאים לו, הוא לא יכול לקבל שם את המענה שמגיע לו.

וזה שהוא לא יכול לקבל מענה גם דרך הקופה זה באמת ממש מתסכל ובעייתי.

אני אכתוב פה בתור קלינאית תקשורת במשרד החינוך -

באמת יש מצוקה גדולה ומחסור גדול של קלינאיות במסגרות משרד החינוך (ובכלל בשירות הציבורי). כרגע לצערי אף אחד לא באמת מנסה לתת מענה ולראות איך משפרים את המצב, וזה באמת עוול לילדים ולהורים.

אבל בתוך המציאות הזו של המחסור, עדיין יש הבדל בין לקבל מענה חלקי כלשהו, לבין לא לקבל שום דבר.

אז קודם כל - זה שהוא בגן שפה זה בהחלט יתרון כי אני בטוחה שגם אם הצוות לא מורכב מקלינאיות תקשורת, הם כן מנוסות עם ילדים עם עיכוב שפתי, וכן למדו ברמה כזו או אחרת איך לתת דגש על למידת שפה וכו'. זה בטוח יותר טוב ויותר מותאם מאשר גן רגיל, גם אם אין קלינאית תקשורת בגן.

אבל ידע כללי איך לעבוד ולחזק שפה, שונה מאשר הדרכה קבועה שמתייחסת לילדים הספציפיים שיש בגן.

אולי הן כבר מקבלות הדרכה כזו. אבל בכל מקרה כדאי לשאול ולהתעניין. לא בקטע כועס או מאשים, אלא באמת בתור שאלה ודאגה לבן שלך - מה המענה שהוא מקבל בתחום השפתי?

(בכלל אני חושבת שעצם זה שתשאלי יעלה את זה יותר למודעות שלהן. אם יש להם הדרכה שבועית - לא תמיד מצליחים לדבר על כל הילדים כל פעם. אבל אם את שואלת, אולי יש יותר סיכוי שישימו לב לדבר ולחשוב עליו באופן אישי).

הגננת אמורה לקבל הדרכה מהמתיאואילו פינו

אבל זה לא הדרכה של קלינאית תקשורת.

בגן שלי שנה שעברה לא הייתה קלינאית. קיבלתי הדרכה די בסיסית מהמדריכת מתיא שלי. וההורים ממש לחצו על המועצה והם הביאו קלינאית תקשורת שהגיעה לשעתיים הדרכה שמאוד מיקדו אותי איך ומה לעבוד עם הילדים.

יש להורים הרבה כוח. ואני יודעת גם שהמועצה משלמת לה יפה.

תבקשי מהגננת דו"ח לקהילה שרשום שם שהוא לא מקבל טיפול של קלינאית בגן ושיש צורך דחוף בטיפול.

באמת אם הוא בגן שפהאיזמרגד1

הוא לא זכאי לטיפולים בקופה, צריך לבקש אישור בשביל זה (תבדקי עם התפתחות הילד אצלכם איך מבקשים אישור. אם אין קלינאית בגן אמורים לאשר.) ולהסביר את המצב לקופה ולבקש שיקפיצו אותו לראש הרשימה, כי הילד באמת צריך וכרגע לא מקבל...

גם אם יקח לכם חצי שנה לקבל בקופה עדיין זה אומר שעוד חצי שנה תקבלו וזה יותר טוב מכלום.

אולי כדאי לכם לבדוק קופה אחרת?דיאן ד.

אפשר היום לעבור קופות חולים מאוד בקלות.

תבדקו מול קופות אחרות אולי שם כן יתנו בגלל שהילד לא מקבל במסגרת.

סיכוי סביר שזה לא יעזורמתיכון ועד מעון

פוגשת ילדים מכל הקופות שלא מקבלים

אבל כן יש קופות יותר קשוחות מאחרותפאף

במיוחד אם יש אישור מהגן שאין קלינאית בגן, יהיו קופות שיהיה יותר קל למצוא תור, וגם מאוד תלוי איזור, אז כדאי להתייעץ עם אנשים מסביב

זה גיל ממש חשובמקקה

האמת שהייתי שוקלת אפילו מעבר דירה לאזור שיש בו שירותי חנמ טובים יותר

בכל הארץ חסר צוות פרא רפואישמש בשמיים

עדיין יש הבדלים מהותיים בין אזוריםמקקה

אם נלחץ על הפיקוח לא יתנו לנו לגן?shiran30005

אנחנו נמצאים בקופה הכי טובה פה באזור, הקופה השניה אין בה כלום באזור הזה, אני יכולה לריב עם הקופה ולהוציא על זה הרבה אנרגיה ואז יתנו לי משהו בשעה הכי תקועה ביום אבל גם זה יקח זמן

לכן מנסה לבדוק אם לחץ על המפקחים של הגן הזה יכולים כן לעזןר. זה ילד שגם מגמגם אז בכלל אני חסרת אונים לפעמים מולו וכם בקלינאית זה גיל עוד מוקדם לטפל בגמגום

אם את רוצהבארץ אהבתי

אני יכולה לתת לך קצת הדרכה לגבי הגמגום.

(לא עבדתי בתחום אף פעם, אבל כן יש לי ידע מהלימודים, וגם שני ילדים שהיה להם גמגום התפתחותי במשך תקופה, והתייעצתי עם חברה שעובדת הגמגום שנתנה לי הדרכה שמאוד עזרה אצלנו...).

מוזמנת לפרטי אם את רוצה. (בכל מקרה זה לא מחליף טיפול, אבל בכל זאת יתן לך משהו לפחות לבינתיים).

מה יש לעשות בנידון? לי אמרוshiran30005

רק להקשיב לו עד הסוף, לרדת אליו ממש ולהמתין , לא לקטוע ולא להשלים אותו

וזהו, בגלל שהוא בן 3 וחצי אז אין תרגול לעשות עם זה

ככה זה?

בלי קשר יש לו עיכוב שפתי גם אבל הגמגום זה עוד נדבך שמעיק עליו ועלינו כמובן

אכןקל"ת

לרוב עד גיל 4 הטיפול הוא אינו ישיר בילד אלא רק הדרכת הורים.

יש גישות שונות לגבי גמגום ביחד עם קושי שפתי. יש כאלה שאומרות להתמקד רק בשפה ואוטומטית גם הגמגום יופחת ויש כאלה שמטפלים במקביל.

כל מה שכתבת זה חשוב ממשבארץ אהבתי

מה שאני עשיתי (עם בני שנתיים) זה לתת להם הדגמה של דיבור איטי.

אצל גדולים יותר ממש מלמדים את זה. בגיל הזה אין מה ללמד אותם באופן ישיר, אבל ילדים באופן טבעי מחקים מה שהם שומעים, ולכן אם נותנים להם דגם של דיבור איטי, זה עוזר להם לחקות.

אצל הילדים שלי זה מאוד עזר (לקח זמן עד שעבר להם לגמרי הגמגום, וזה תמיד עם גלים של שיפור והחברה לסירוגין, אבל בתקופות שהצלחתי יותר להקפיד כן ראיתי שיפור).

אם אין להםמקקה

אז לא יעזור כמה שתלחצי

אבל לא יזיק לנסות

עונהנויה12345

אני מהתחום הפרא רפואי ורוצה להגיד לך שאני ממש מבינה אותך זה קשה מאוד. יכולה להגיד לך שאת הילדים בגן שלי שמתמודדים עם גמגום הפננו לטיפול בקהילה(למרות שיש קלינאית בגן אבל בגן עיכוב השעות של הקלינאיות הן ממש מוגבלות בערך 10 שעות טיפול ואין באמת זמן לתת לכל ילד מענה מיטבי) תתעקשי עוד, תבקשי מהגן דוח תפקודי שאין קלת ושיש גמגום משמעותי שפוגע בתפקוד הילד גורם לתסכול ועוד.. ומקווה שזה יקפיץ אותו לראש הרשימה.

חוץ מזה חושבת שאת יכולה להילחם על גן שיש בו קלינאית(היום כמות הילדים בגן עיכוב הולכת ופוחתת אם בעבר זה היה עד 12, היום זה יורד מאוד בגלל שהרבה מקבלים אבחון ועוברים למסגרת אחרת שתתאים להם יותר. אז מניחה שיש גנים שיש בהם פחות ילדים ואולי זה יסתדר..)

ובלי קשר אני ממש ממליצה לחפש עוד קלינאיות שעובדות בפרטי(בתקווה למצוא בפחות מ450 אולי תמצאי עם מחיר שנוח לך כי שוב הזמן שיש לקלינאית בגני עיכוב לא באמת נותן מענה מספק..)

***** משהו חשוב, אם בעלך עשה מילואים יש לכם סכום של 5000 בערך לטיפולים שאפשר לנצל לטיפולים אצל קלינאית ולקבל החזר*****

ועוד דבר שחשוב לי להגיד, לא חסרות קלינאיות וגם לא מרפאות בעיסוק, יש המון.

הבעיה היא שהשכר בקופה הוא מביש, פחות מ40 לשעה בלי הפרמיות וכו'.. שכדי להגיע אליהן צריך לעבוד בלי הספקה.

אף אחד שלמד 3.5 שנים וקרע את עצמו לא ילך לעבוד שם ולצערנו מי שנפגעים זה הילדים. הקופות לא לומדות לשלם כמו שצריך.

חולקת עלייךמקקה

גילוי נאות גם אני מהתחום הפרא רפואי

לפעמים אני מפנה ילדים עם גימגום לטיפול בקהילה, לא בגלל מחסור בשעות אלא כדי שילכו למישהי שמתמחה בזה.

אבל זה בגיל שש לקראת כיתה א

בגן עיכוב יש מספיק שעות לטיפול בכל הילדים בפרטני או בזוג. כמובן זה בתנאי שהקלינאית מנצלת אותן ביעילות.

בגיל שלוש וחצי גימגום יכול להיות לגמרי התפתחותי, ובטח אם יש קשיים נוספים לא יהיה יעיל לטפל בו מעבר להדרכת הורים.

וזה לא נכון שלא חסר קלינאיות ו רפאות, חסר המון. גם בפרטי התורים הרבה פעמים לא מידיים

זה ממש לא קשור רק לשכר

ולפותחתמקקה

יש לך כמה ילדים עם קשיים בכמה תחומים בגיל קריטי. יש גבול לגמה טיפוליםאפשר לקחת, לא רק מבחינה כלכלית. מעבר לרמה מסויימת גם הטיפולים כבר לא מוסיפים ביחס עלות תועלת, כי הילד צריך גם זמן לעכל את הדברים.

לכן ממליצה ממש לתעדף מה הכי חשוב ולא לירות לכל הכיוונים.

ולגמרי הייתי מחפשת גן עם צוות מלא

הפסקה האחרונה שלך נכונה מאוד!!טארקו

זה תחום שיש בו מחסור נקודה.

זה כן הגיוני שזה קשור לשכר- כי אם השכר נמוך, אז לא הולכים ללמוד את זה כי זה אומר שכל שנות ההתמקצעות יהיו במשכורת נמוכה מאוד ורק ביציאה לעצמאות אפשר איכשהו לקבל משכורת טובה יותר..

אם כי אחותי מרב"ע בגנים של עמותות והשכר שם קצת טוב יותר..

אבל התנאים לא טובים ברובןמקקה

וזה נכון שזה לא תחום שהולכים אליו רק בגלל שכר

כמו בכל התחום החינוכי

זו שליחות

דווקאקל"ת

אני מסכימה שבגני עיכוב פעמים רבות השעות שקלינאית מקבלת הן מעטות לעומת כמות ילדים מרובה (יכול להגיע ל11). מה שגורם שהקלינאית נאלצת לתעדף כך שמקבלת החלטות שלא בהכרח מקצועיות אלא אילוצי מערכת למשל- טיפול זוגי במקום פרטני, הקלינאית פחות יש לה זמן להיות במרחב הגן, טיפולים יותר קצרים וכדומה.

זו הסיבה שאני עזבתי גני עיכוב.

לעומת זאת לדוגמא בגני תקשורת, כמות הילדים גם יותר קטנה ןגם כמות השעות שקלינאית מקבלת היא יותר גדולה. כך שלרוב הילד מקבל פעמיים קלינאית בשבוע- גם פרטני וגם קבוצתי.

זה נכון שזה לא אידיאלימקקה

אבל לא שלא נותן מענה

לקצר טיפולים זה גם ככה בגיל הזה, לרוב טווח הקשב קצר יותר

אני עובדת גם בגן עיכוב וגם בתקשורת ומרגישה שאני נותנת מענה טוב בשניהם. נכון שהיה אפשר יותר, אבל בנתונים הקיימים זה מענה טוב. זה לא שבפרטי הולכים יותר מפעם בשבוע.

ההבדל הואקל"תאחרונה

שהמטרה של קלינאית בגן היא שהיא תראה ותחווה את הילד בסביבה הטבעית שלו, בשונה מהתפתחות הילד .

בעבודה בגני עיכוב אני הרגשתי שאני כמו 'קלינאית בהתפתחות הילד', צריכה להכניס לחדר שלי ילד אחר ילד במרץ כדי להספיק את כולם בלי זמן באמת ללוןת את הילד במרחב הגן ביומיום. בהתפתחות הילד בטיפול ההורה נמצא ועיקר העבודה היא בבית שההורים מיישמים מה שרואים בטיפול. בגן ההורה לא נמצא בטיפול ואני חוויתי שגם לא באמת היה לי זמן להדרכת הורים או הדרכת צוות.

בקיצור לכן לא התחברתי לסוג העבודה בגני עיכוב אבל אולי זה תלוי מתיא..

הפרשות בעיניים רק אחרי השינה אצל תינוק בן שנהיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"א בחשוון תשפ"ז 10:58

לק"י

אז בשלישי היו לו מהבוקר הפרשות יבשות, ואחרי השינה ביום הפרשות דביקות. אתמול העין היתה קצת אדומה והיו הפרשות רק בבוקר. והיום בבוקר היו הפרשות בשתי העיניים, והוא קצת מנוזל.

אז היום אני בבית בכל מקרה עם ילדה אחת, אז השארתי אותו בכל מקרה.

בעז"ה מאמינה שעד ראשון זה יהיה בסדר.

אבל נכון שבדלקת אמורות להיות הפרשות גם במשך היום?

הבנתי. תודה! ובריאות שלמה לבנך!מתואמת

פתחתי ניק חדש להתייעצות... משכורת של מורהמורה מתוסכלת

אנחנו זוג מורים, עם 4 ילדים.

כבר חצי שנה קולטים שאנחנו אוכלים את החסכונות שלנו

ישבנו לנסות לעשות סדר

אמאלה

איך כולם גומרים את החודש?

זה פשוט חסר סיכוי

חסר לנו בערך 10,000 בחודש (כולל חישוב של חסכונות לאירועים בהמשך)

מאיפה מוסיפים את זה בהוראה?

הבית קטן אז אי אפשר שיעורים פרטיים כשהילדים ערים...

צודקת124816

בדקתי בתלוש וזה נכון.

מישהי שאני סומכת עליה אמרה לי פעם שזה אותו דבר אז לא בדקתי.

פסיכיאטר לגיל הרך - ביקור ראשוןshiran30005

הבת שלי בת 2.10 עם חרדות ואילמות סלקטיבית, קשיי ויסות חושים קשים. עשינו אבחון קלינאית והיא אמרה שזה ממש מתחבר אחד לשני הסבירה ןאז הקצוות התחברו לי

רופאת ילדים שלחה לפסיכיאטר לגיל הרך, יש לי תור ביום א' במסגרת ביה"ח.

אני גם עושה הדרכת הורים לא נראה שזה עוזר

אז עושים פגישה אחת ללא הילדה, פגישה שניה איתה ומה הלאה? מה בדכ עושים במקרים כאלה?

לאחרונה זה רק מחמיר והיא פשוט דבוקה אלי כל אחהצ / שבת ולא משחררת לשניה, כבר קשוח לי, אין לי אוויר...

יודעת שהכל קשור וזה נובע כנראה מחרדות

יש משהו שיכול לעזור במקרים כאלה בלי שיצא לי האויר? היא ככ מתוקה ומהממת ןאני משוגעת עליה אבל אין היא לא משחררת לזניה

חיבוק♥️המקורית

לא התנסיתי אבל כנראה כשתפגשי אותו תוכלו לשאול על זה אני מניחה.. כדאי כי זה יעשה לך סדר בתהליך

עוד חיבוק אמא אלופה שאת!

כי אם זה סתם אבחנה ומשאירים בלי טיפולshiran30005

למה ללכת בכלל? סתם יעשה לי שחור שיוסיף עוד יותר על הקושי וההתמודדות ביומיום

אני חושבת שאם יש דבר כזה פסיכיאטר לגילהמקורית

הרך זה אומר שהוא גם נותן טיפול כלשהו אחרת למה הוא שם? זה תחום התמחות ספציפי

אני לא מכירה מקרוב כאמור כן? אבל לכי בראש פתוח תשאלי אותו מה הטיפול המוצע במקרה שלכם במידה והיא מאובחנת עם חרדות

לדעתי זו השתדלות ראויה ונצרכת אם טיםול רגשי לא הניב תוצאות. בשבילך ובשבילה. שתיכן סובלות.

אני מכירה פסיכיאטריה לגיל הרך בבי"חיראת גאולה

שנותנים רק אבחנה.

אבל עם האבחנה כנראה אפשר לקבל טיפול במרפאות בקהילה / בהתפתחות הילד.

כן גם פה זה אבחנה, אבלshiran30005

בכללי לבעיות כאלה של קטנים יש איך לטפל חוץ מהדרכת הורים?

רוצה לכתוב קצתאפונה

מה אתם עושים בהדרכת הורים?

כי נשמע שהקטנטונת שלך באמת סובלת ואתם איתה, וממש מפתיע שאין שום התקדמות.

חרדה היא בסה"כ סימפטום ולא הבעיה עצמה. אם הנושא הזה לא התברר עדיין בהדרכה הייתי מחליפה מדריכה...

מוזמנת לפרט כאן או באישי אם תרצי

את כותבת את זה ספציפית למקרה?מתיכון ועד מעון

כי באופן כללי חרדה היא לא רק סימפטום היא הרבה פעמים הפרעה בפני עצמה

גם ספציפית וגם כלליתאפונה

אני יודעת שיש בDSM הגדרה להפרעת חרדה (ועוד שלל הפרעות נפשיות שונות) אבל הDSM מתאר סימפטומים ולא עוסק בסיבה שגרמה להם.

מה שאני יודעת ומבינה היא שחרדה היא דרך של המח "לכבות" בהלה גבוהה מידי. ולכן אין טעם להתעסק בטריגר שעליו התיישבה החרדה אלא לטפל בשורש שזה בהלה והיכולת להרגיש אותה.

בהדרכה פרטנית אפשר למפות ולהבין את גורמי הבהלה בחיים של הילד ולהפחית אותם, ובמקביל להכניס עיבוד של הרגש כדי להעלות את הסיבולת לבהלה.

אני אשמח לשמוע ממך באיזו דרך אחרת אפשר לעזור לילדה כל כך צעירה שסובלת מחרדה, הרי CBT לא רלוונטי בגיל הזה (בפרט שהיא סובלת מאילמות סלקטיבית), וטיפול תרופתי הייתי מנסה כקו שאחרי האחרון גם אצל ילדים גדולים ממנה...

מעניין אותי מה נעשה בהדרכה שלא עזרה עד כה.

עונהshiran30005

מטפלת 1 שהיינו אמרה תפחיתו לה גירויים וזה יצמצם את הפחדים וההסתגרויות בבית. סבבה ומה הלאה? איך אני עוזרת לה בחיים? מאופנוע שעובר ויש רעש חזק היא ממש נבהלת ונסגררת לכמה זמן אחכ- על זה אין לי שליטה כמובן שלא יעבור אופנוע , לא לשים לה בגדים קצרים/ארוכים בעןנה? לא שייך עכשיו במעבר לארוך זה םשוט סיוט סיוט - אז אי אפשר לא לעשות, אצל סבא סבתא לא ללכת? שם היא עוד יותר נהיית קפואה וננעלת

בקיצור עזבתי אותה. מטפלת שניה ונוכחית מנזה להסביר איך לעזור לה ולתווך לה מצבים מסוימים כדי להקל אבל זה לא עוזר, בגן נניח המטפלת קיבלה הדרכה קצרה ואולי זה עזר מעט אבל גם המטפלת עצמה מדהימה אז לא דוגמא, אבל בכל הסיטואציות בבית ובמרחב הציבורי זה לא עזר, שיש רעש פתאומי חזק אופנוע/מטוס אמרה לי לחבק אותה חזק כי המגע ירגיע אבל היא לא מוכנה למגע חזק בכלל, בריכה וים בקיץ אמרה לחשוף בהדרגה ממש אז רק הסכימה לשבת על החוף עם כף ודלי, אבל היןם היא אומרת כל הזמן" נכון בים אני בוכה? אני מפחדת " זה לא עזר לה

בבית בשבת שסבתא באה (קבוע) היא לא עוזבת אותי לשנייה, אמרה לנו המטפלת שהיא תדובב אותה /סיפור/תיקח לגינה או סיבוב הילדה לא מוכנה וזה יוצר מצב שעוד יותר היא ננעלת

להזמין חבר לבית זה סבבה כשזה 1 על 1 אבל כשזה מתרחב ויוצאים מעט לגינה אז זהו איבדתי אותה שוב

כאילו לא מצליחה, נתתי פה כמה דוגמאות אבל זה סביב כל היום

ךלנונקשה עוד בסדר מסכנה מה היא, אבל לפעמים היא הילדה הכי פורחת , הכי רוקדת ושרה אז לא יודעת מה הטריגר שגורם להינעל ככה פתאום

אולי תקופות?

וואו זה ממש קשוחאפונה

מבינה ממש את המצוקה..

קודם כל חיבוק גדול על ההתמודדות. את עושה כל כך הרבה בשבילה ולאורך זמן המצב לא משתפר.

ברור שזה לא מקרה לעצות על גבי הפורום, כן?

אני רק אגיד שבעיני צריך קודם כל להבין לאן חותרים.

כלומר יכול להיות שהילדה שלך היא לדוגמא עם רגישות גבוהה מאד, והעולם באופן קבוע הוא "יותר מידי" בשבילה. הדרכה טובה לא תוכל לשנות אותה, והיא תישאר עם רגישות גבוהה - אבל אתם תוכלו להתאים עבורה את הסביבה כך שבחלקים משמעותיים מהזמן היא תרגיש בטוחה, החרדה תרד והא תוכל להתפתח ולהבשיל.

או למשל אם את ו/או בעלך לא מאד פנויים כרגע מסיבות פנימיות א חיצוניות, אז בהדרכה טובה כמובן תהיה עבודה משמעותית על יכולות הויסות שלכם והביטחון שאתם יכולים לתת לה כי חרדה כמעט תמיד יושבת בעומק על פחד מפרידה. אבל גם בזה למרבה הצער אין קיצורי דרך ועבודה פנימית לוקחת זמן ככה שצריך לראות למה אתם מסוגלים כרגע בהורות שלכם, ולהתאים את הציפיות.

ויכול להיות שהמסרת שבה היא נמצאת גדולה עליה ועם כל הרצון הטוב שהיא תסתגל זה פשוט לא תואם את המצב שלה וכדי לראות שיפור צריך להוציא אותה משם.

אני יודעת שחרדה זה דבר מאד מבהיל וכמעט תמיד זה גם פוגש אותנו בכל מיני אזורים בנפש שהרבה יותר נח לא לפגוש... וטכנית זה מגביל ומעיק ומקשה מאד על החיים. וממש רוצים למצוא את הפתרון המושלם בשביל להיפטר ממנה. אבל רק הבנה מעמיקה של האירוע הזה תאפשר לך לבחור בדרך המתאימה לעזור לה ולכם.

שוב חיבוק ענק

אם תרצי עוד חומר בנושא אשלח לך בשמחה.

למה בעצם טיפול תרופתי הוא הקו שאחרי האחרון?שש וארגמן

אם היא קטנטונת אולי הייתי חוששת להכניס לגוף חומרים שאולי לא מותאמים לגיל במינון וכזה.

אבל בגיל גדול יותר למה לא בעצם?

הייתי חושבת שהתרופה תוכל להוריד במידה מסויימת את החרדה ותאפשר לעבוד עם הילד. לטפל מעבר.

אולי גולשת משאלת הפותחת, אבל מעניין אותי להבין.

כי ממה שאני ראיתי טיפול תרופתי יכול להיות משמעותי ולתת פניות לטיפול נוסף...

אני לא ששהאפונה

להכניס למערכת חומרים שמשפיעים על מערכת העצבים, בעיני זה מוצא אחרון.

אם אין ברירה ומוצו כל האפשרויות האחרות אז אפשר בצער לשקול את זה אבל זה כאמור קו אחרון.

הסיבה העיקרית היא שתרופות פסיכיאטריות לרוב מעמעמות רגש, ורגש שלא מורגש כמו שצריך הוא הסיבה העיקרית לבעיות נפשיות. אז לא רואה פה איזו תועלת מיוחדת חוץ מהנוחות שבניהול ההתנהגות של הילד, רק שהנוחות הזו למרבה הצער לא משרתת את ההתפתחות שלו.

סיבות נוספות - שלל תופעות לוואי

תלות לאורך זמן

חסר עוד?

DSM הוא אכן ספר תיאורימתיכון ועד מעון

ולא ספר שנותן בד''כ פרוגנוזה.

אבל אני לא חושבת שכל חרדה היא רק סימפטום לקושי, הרבה פעמים החרדה עצמה היא בעיה.

CBT מאוד רלוונטי, לא עבורה אבל בהחלט עבור ההורים, ועבדתי ועדיין עובדת עם הורים בהדרכה על CBT בגיל הרך.

לגבי טיפול תרופתי, זה בעיני מאוד תלוי במידת הסבל, לעיתים הטיפול התרופתי הוא מצא שמאפשר על גביו לעשות תהליך טיפולי שיאפשר עם הזמן הפחתה של הטיפול התרופתי, אני ממש חושבת שכל מקרה ומקרה לגופו

קשיי ויסות חושיים מאוד משפיעים על חרדהפאף

בוודאי אצל ילדים...

כשהמוח מעבד את המידע החושי סביבה בצורה מועצמת למשל, הרעשים יותר חזקים, המגע יותר חודרני, הריחות יותר מציפים וכו'-הילד חווה את העולם כמפחיד יותר .

במקרה כזה גם רק אבחנה יכולה לסייע כי היא תעזור למצוא דרכים טובות יותר להתמודד עם העולם ולהתאים עבורה את העולם, למשל מסגרת מותאמת, קטנה ועוטפת-כמו מעון שיקומי.

כל מיני עזרים, תלוי בדיוק מה הקושי בוויסות ואיך זה בא לידי ביטוי-אבל עבור זה את צריכה הדרכה מאיש מקצוע טוב ורלוונטי, וגם זה פסיכיאטר מקצועי מאוד יכול לכוון, למשל למרפאה בעיסוק שמתמחה בתחום. (למשל אוזניות שמפחיתות רעשים, שמיכת כובד בלילה, אפילו איך לגעת בה ולהבין איזה מגע נעים לה...)

בהצלחה וחיבוק, נשמע מאתגר מאוד!

עם הזמן זה באמת עובר ונרגע?shiran30005

זה חלילה יכול להעיד על הפרעה אחרת כמו אוטיזם וכאלה?

אי אפשר לדעת בלי להכיר אותה...פאף

אוטיזם מגיע עם קשיים בוויסות החושי, גם הפרעות קשב, ויש גם סתם אנשים שיש להם קשיים בוויסות החושי בלי קשר למשהו נוסף.

אני גם אגיד שהיא נולדה לתוך המלחמה, כל הילדים שאני מכירה שנולדו למלחמה-יש להם קשיים בוויסות (חושי או רגשי) הם נולדו למציאות מטורפת.

הגיוני שזה יתאזן עם הגיל, והיא גם יכולה ללמוד טכניקות שונות לוויסות , בגיל הזה היא עוד צריכה לזה המון תיווך מכם, אבל עם הגיל וככל שהיא תלמד לווסת את עצמה בכל מיני דרכים בתיווך שלכם-היא גם תוכל ללמוד לעשות את זה בעצמה.

ובעיניי מסגרת מותאמת זה הכי חשוב, כי במסגרת היא נמצאת המון שעות במהלך היום, ואם תייצרו לה גם שם סביבה בטוחה זה ישפיע עליהם לאורך כל היום, והגיוני שגם בבית היא פחות תיצמד אלייך, נשמע שכרגע את מהווה עבורה את המקום הבטוח, ויכול להיות, שוב, צריך להכיר יותר כדי לדעת, כשהיא נצמדת אלייך היא מווסתת את עצמה בדרכים שהיא יכולה להעתיק גם לאמצעים חיצוניים, לדוגמא-אם היא תופסת אותך חזק, יכול להיות שגם לתפוס כדור קוצים יכול לעזור לה כי הוא נותן פידבק חזק... או לחילופין-את תעזרי לה לווסת את עצמה בדרכים יותר מותאמות, למשל עיסויים חזקים לפרקי זמן מוגדרים כשאת יודעת שיש משהו שמלחיץ אותה....

תודה לכן על הכיווני חשיבהshiran30005

לא חשבתי שעד כדי כך זה עמוק ומסובך 😔

אני ככ אוהבת את הילדה הזאת שפשוט כןאב לי שהרבה פעמים היא "כלואה" בתוך עצמה מעין בועה ולפעמים היא הכי פורחת בעולם, לצערי הבןעה הזאת יותר קיימת מאשר הילדה השמחה שיש לי

אני גם בנקודה בחיים שהחלטתי לעשות "שינוי" והתחלתי פסיכולןגית טובה לטפל בעצמי קצת כי היה לי קשוח מבחינת הכל אז לא יכולה להעמיס עליי יותר מידי ולכן גם הורדתי כרגע את ההדרכות עבורה מה גם שלא סייעו לי בזה כמעט

אבל אני מבינה שזה הדרך היחידה לעזור לה אז אין לי ברירה ולהמשיך את זה ברגע שאתפנה נפשית לתהליך כי זה ממש התמסרות

ככה היא ילדה שכל כולה צומי אחד גדול כאילו חסר לה, מתכרבלת עליי בלי סוף ולא זזה ממני לשנייה בחוץ ובבית

בגן היא יחסית עוד בסדר אני חושבת שהפחד מול המטפלת זה מה שגורם לזה ,מה שהיא אומרת לה היא תמיד מבצעת גם אם זה לשים מוצץ בצד מה שבבית בחים לא קורה, אבל שוב אין דיבור בגן , אין משחק עם חבר וכואב לי לראות אותה ככה

נראה מה יגידו באבחונים

בכל מקרה תודה נתתן לי כיווני מחשבה ועצות!

לטפל בעצמךאפונה

יכול לעזור לילדה שלך מאד מאד.

ברכת הדרך...

קודם כל חיבוק ,זה לא פשוכ בכלל בתןר אמאעל הנסאחרונה

וכל הכבוד על הסבלנות,ואורך הרוח.

קראתי מה שכתבת,אם לא מתאים לך פשוט תדלגי,

אפשר לסיטואציות מסוימות להסביר ולנרמל לפני,

סתם בשיחה נכון לפעמים עובר בכביש אופנוע ועושה רעש חזק? זה מאד מבהיל,גם אני נבהלת לפעמים אבל זה עןבר הוא סתם לא נחמד ומרעיש,מה יכול לעזור לך ולי שנפחד פחות?

אם זה נשמע לך מופרך אז עשיתי את זה אם הבת שנתיים שלי.

היום סבתא תבוא,סבתא אוהבת אותך ורוצה לשחק איתך שיהיה לך כיף.ואמא לא יכולה כל הזמן לחבק,אז מה נעשה? (במאמר מוסגר כל הילדים שלי התביישו מסבתא שלהם עד גיל 3-4.אבל סביר להניח שנפגשו איתה פחות מאשר הבת שלך)

בגדים כל עונה זה קשוח בגילאים הללו אצלי לפחות,הילד קבוע הרים את השרוולים עד איפה שהצליח לו,כנ'ל מכנסיים.

זה באמת נשמע שיש לה סף רגישות גבוהה,יש לי בת רגישה מאד כלפי חוץ היא נראית מאד סגורה אבל הרבה מהזמן היא פשוט מוצפת.

האמת שהבת שלך ממש מזכירה לי את ההתנהגות שלה מגיל אפס,תארת אותה כתינוקת לא קלה,מאתגרת שבוכה המון,הבת שלי גם היתה כך.

כל דבר מציף אותה,הרגיש לי שגם כל דבר מעייף אותה מאד,היום אני פשוט מבינה עד כמה כל דבר דרש ממנה אין סוף אנרגיה,לווסת את העצמה להרגיע את עצמה,לעכל.

היו לה התנהגויות לא פשוטות,אצלי אומנם היא היתה בבית עד גיל 3 איתי אבל כשנכנסה לגן זה היה 3 שנים קשוחות ממש בכתה שם המון ולא יצרה חברויות בכלל(עד היום לא פשוט לה עם חברות)

היא קולטת הכל מבינה רגשויות בצורה יוצאת דופן.

הייתי בודקת כיוון כזה יותר.

פשוט נשמע לי שהבת שלך מאד מתוקה ומפותחת אם היא נזכרת שהיה לה מאתגר והיא בכתה ועוד יכלה לתמלל לך את מה שהיה והרגישה.

וכמה טוב שאת על זה ומשתדלת לטפל בזה.

וזה שאת מטפלת בעצמך ישפיע גם עליה בעז'ה

בהצלחה🫶

אוכל לתינוק גדולכורסא ירוקה.

אני ממש אבודה!

בן 8 חודשים שעדיין אוכל רק תמל למעט טעימות פה ושם כשמזדמן לנו ואנחנו זוכרים. הרופא אמר דחוף להתחיל להאכיל מוצק והרבה (מכל מיני סיבות לא רק גיל) וגם הילד די מעוניין.

אז איפה הבעיה? בי כמובן.

אני גרועה בבישולים, גם פיזית בבישול וגם טכנית לתזמן את זה בלוז וגם במוטיבציה להרים את עצמי לעשות משהו שהחלטתי (ושאני רוצה!).

עם הגדולים ניסינן הרבה והיה מאד קשה והם בררנים גדולים, אוכלים פסטה בלי כלום שחס וחלילה לא נעיז להציע משהו נוסף.

אז פחות או יותר האוכל שיש בבית זה שניצל ופסטה שזה לא רלוונטי עדיין לתינוק.

לבשל עכשיו כל יום-יומיים סיר קטן עם ירקות או עוף או לא יודעת מה ולעשות את כל הטקס השלם הזה של להושיב אותו ולאכול, בטח כשזה יגדל ליותר מארוחה אחת זה משהו שאני פשוט לא אעמוד בו ואם אעמוד כנראה אצא מדעתי.

אני בעומס מטורף מטורף בחיים ואני בקושי בעצמי מצליחה לאכול יש ימים שלמים שאני לא אוכלת כי אני לא מסןגלת לארגן לזה את הזמן עד הערב שהילדים ישנים וסיימתי מטלות דחופות. אין לי מושג איך אני מכניסה את זה עכשיו ללוז.

מה נותנים לו בכלל לאכול?

הרופא אמר לי אני לא מבין, אתם אוכלים בננה? תביאו לו בננה. אבל איך אני מסבירה לו שהפרי היחיד שיש בבית זה פירות שאנחנו קונים במיוחד כדי לשלוח לגן עם ילדה שטועמת וזהו (לגדול יותר בשלב הזה כבר לא טורחת לשלוח הוא לא אוכל גם ככה. היא לפחות נוגעת בזה)

וואי זה נראה לי צריך להיות באנונימי שלא ישלחו לי רווחה אני מותשתתת

ממש קשוחבאתי מפעם

מכירה את הרגישות אצלי נרעש, בלאגן , דיבורים הזאת אבל לא ברמות כאלה.

מה עם לבשל כמה סירים למשך השבוע בלילה , , בשקט כשכולם ישנים? דברים פשוטים כמובן..

אולי יעניין אותך