מי ער? א באב. היארצייט של אהרון הכהן שהרבה שלום שאנחנו כל כךחסדי הים
ערהחיים של
ועוד שניה בינהזמנים....
שיוו שהזמן עובר מהר!!
מעניין למה סגולה לפרנסה. אולי בגלל שאהרון הקריב הקטורתחסדי הים
לא יודעת..חיים של
יכולהיות שזו המצאה של איזה מישו..
זה טוב להדליק נר אבל העיקר ללמוד על האשיות שלו ודבריחסדי הים
למה טוב להדליק נר?ימ''ל
כמו כן, אהרון הוא היחיד בכל התנ''ך שמוזכר תאריך הפטירה שלו - מה שמראה על החשיבות (כלומר חוסר החשיבות) של תאריך הפטירה.
ובכל זאת - לגביו כן מוזכר אז כנראה שיש לתאריך הפטירה שלו משמעות מסוימת (אולי רק כנקודת ציון, כמו עוד תאריכים שפורטו ביחס למדבר, אולי כדי שנדע כמה זמן היו במדבר ללא אהרון ואולי משמעות אחרת).
כי כך כתבו המקובלים.הָיוֹ הָיָה
ולא, אני לא מהפתיים שמאמינים לכל זקן עם גלימה.
אני מדבר על מקובלים אמיתיים ו"מקובלים" כגון החיד"א, הבא"ח, וכו'.
כנ"ל לעניין עניין היארצייט
והם גם נימקו?ימ''ל
או שזה בבחינת "אם הלכה נקבל"?
הם נימקו, בנימוקים שאנכי הקטן טרם מבין, לעת עתה.הָיוֹ הָיָה
אבל אכן סומך עליהם.
איתחזק גברא ואיתחזק קמיעא וכו'...
מה הנימוקים?ימ''ל
'אתמחי' לא קשור כאן.
אתמחי זה כשרופא/תרופה לכאורה הוחזקה כיעילה אז מניחים שהיא פועלת, מה שלא שייך לגבי פעולת נר על נשמת נפטר.
....הָיוֹ הָיָה
מה אתה רוצה, שאצטט לשונות? אם זה לא דברים שאני מבין בהם, אין לי יכולת לזכור את תוכנם.
ובסדר, איתחזק גברא לבד, בלי אתחזק קמיעא..
כןימ''ל
אני רוצה לראות מה הנימוק, שלפחות שננסה להבין מה הטעם (מכיר סיבה של בעל התניא שלהבה היא כמו הנשמה ששואפת לעלות למעלה, אבל זה לא עניין קבלי).
ולא, אין כאן עניין של 'איתמחי גברא'.
בניגוד להלכה לגבי רפואה שסומכים על מומחה, בעניינים תורניים צריך להבין את הטעם (וכבר רמזתי לזה בציטוט המימרא "אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה").
טוב...הָיוֹ הָיָה
אז בעיה, אני אכן לא אוכל לעזור בעניין....
ולא התכוונתי לדין של הגמרא בשבת, אלא לרוח הנושבת ממנו, ודו"ק.
(קיצור, הבנו היטב אחד את השני, חבל על הדיון המיותר, יצאנו ידי חובה...)
בלי קשר לקבלהטיפות של אור
מה עם שכל ישר?
לא אוכלים ולא נוהגים קלות ראש בבית קברות.
למה? זה פוגע בנקברים? לא. זה פשוט מבטא זלזול בנפטרים
עומדים כשנכנס רב. לשם מה? כדי לתת לו את המקום?
לא, זה פשוט מעשה סמלי שמבטא כבוד
יש הלכות כיבוד הורים אחרי מותם:
"היה אומר דבר שמועה מפיו... אומר זכרונו לברכה לחיי העולם הבא".
זה מועיל לו? אולי לא. אבל זה מבטא כבוד
גם הדלקת נר ביארצייט, התקבלה בתור נוהג שמבטא כבוד לזכר הנפטר.
בדומה לטקסים ביום הזיכרון. (שמן הסתם גם להם אתה מתנגד)
לא הבנתיימ''ל
ראשית:
איפה פה השכל הישר?
כל העניינים שהזכרת משום כבוד אני מבין, אלו דברים עם טעם מאחוריהם ('לעג לרש', עמידה בפני סמכות וכו'), אבל איזה כבוד יש בהדלקת נר?
(במשנה מוזכרת הדלקת נר משום כבוד למת, אבל מדובר במצב שבו המת מחכה לקבורה והכבוד הוא שלא להשאיר אותו לבד בחושך)
שנית:
אם היה מדובר בהדלקה משום זכרון לכבוד, כמעשה סמלי בדומה לצפירה או הנחת זר וכדו' יכול להיות שהייתי מבין ויכול להיות שלא אבל לא היה כאן עניין עקרוני בעיניי. אבל לא זה העניין פה - מקובל להתייחס לזה כמשהו רוחני או מיסטי (השפעה על נשמת הנפטר או סגולה המועילה למדליק) - ועל זה הדיון.
/מוריד את הטון/טיפות של אור
לכאורה המעשה משום מה השתרש כמבטא כבוד, והתורה אמרה - אוקיי, אז תעשו אותו בפני שיבה
כן. אני מעתיקשום וחניכה
משו"ת תורה לשמה (מיוח"ס לבא"ח, ואכמ"ל). יצא קצת ארוך:
ועל מה ששאלת בענין הדלקת נר בתוך השבעה בבית הנפטר דע כי כתב רבינו בחיי ז"ל בפ' תרומה וז"ל וידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות והיא מתהלכת בעדוני ההוד והשמחה ומתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האורה מפני שהיא חתיכת אור חצובה מאור השכל ומן הטעם הזה נמשכת אחר האור שהוא מינה אעפ"י שהוא אור גופני והנשמה אור רוחני זך ופשוט. ועל כן המשילה שלמה הע"ה לנר הוא שאמר נר ה' נשמת אדם עכ"ל הרי לך שהנשמה יש לה הנאה מן האור ואל תתמה על זה כי גם מן הריח מצינו שהנשמה נהנית בעודה שוכנת בגוף וכמ"ש רז"ל איזה דבר שהנשמה נהנית בו זה הריח והטעם מפני שהריח הוא רוחני ולכן מגיע ממנו הנאה לנפש שהיא רוחנית וכ"ש האור שהוא יותר דק ורוחני מן הריח ועל כן בתוך השבעה אשר נפש הנפטר עודנה מצויה בתוך הבית כפי ההתחלקות וכמ"ש רבינו האר"י זצ"ל בטעם ז' ימי אבלות לזה מדליקין נר שם בעבור הנאת הנפש אך אחר ז' שמסתלקת לגמרי מן הבית אין טעם להדליק וכן אם לא נפטר האדם שם אעפ"י שהאבלים הם שם אין מדליקין. אך טוב להדליק נר תוך י"ב חודש בביהכ"נ למנוחת הנפטר וכן בכל שנה ביום יארצייט, יום זכרון והיינו כי צריך שיאמר בפיו בשעת הדלקת הנר שהוא מדליק הנר הזה למנוחת נפש פב"ב ואז בקריאה זו שהוא מוציאה בפה יגיע הנאה לנפש האדם ההוא אפילו מרחוק וכ"ש אם מדליק על המצבה עצמה ששם משכן חלק מחלקי הנפש. והרי הודעתי לך לפי דרכינו שיש טעם ג"כ בהדלקת נרות אצל מצבות הצדיקים זיע"א כשהולכים העולם להשתטח שם.
גם דע כי באור הנר יש חמשה גוונים הידועים למשכילים וכנ"ז בר"ח והם כנגד חמשה חלקי הנפש שהם נרנח"י וד"ז גם בדברי רז"ל בתלמוד הוא מפורש במה שאמרו חמשה שמות יש לנשמה ועל כן אור הנר הוא דוגמא לנשמה ולזה יהיה לה הנאה מן האור הנדלק על שמה אך ודאי צריך להזכיר בפה שהוא מדליק שמן זה למאור למנוחת ולעילוי נשמת פב"פ וכאשר אמרנו כי בכל ענין תמצא שהדיבור פועל וכאשר תראה מה שאמרו בצרכי שבת שצריך לומר בערב שבת בכל עסק של תבשיל וכיוצא שהוא עושה זה לכבוד שבת קודש וע"י הדיבור הזה ממשיך הארת קדושה מקדושת השבת על אותו הדבר שעוסק בו וכל זה נחשב מכלל כבוד השבת כנודע.
ולכן ודאי טוב ונכון שהנר שמדליקין תוך ז' בבית וכן תוך י"ב חודש בביהכ"נ וכן בכל שנה ביום יא"ר צי"ט צריך שהבן עצמו ידליק הנר בידו בעבור אביו או אמו ויאמר בפיו בכל פעם שמדליק הריני מדליק שמן למאור נר זה למנוחת ולעלוי נפש וכו' ודבר זה נחשב לו בכלל כבוד או"א ודי בזה למשכילים.
בקיצור: נשמת הנפטר נהנית מהאור כי הוא רוחני כמוהימ''ל
נראה לך הגיוני?
במישור המטאפיזישום וחניכה
צריך להגיע לרמה מסויימת של הגיון. לעולם אי אפשר להגיע להגיון תובעני-מתמטי. ישנן כעין אקסיומות, לאחר שהן קיימות, עובדים איתן לפי אי אלו כללים.
ומה שהוא הביא מהגמרא - שהנשמה נהנית מהריח - זה מובן לך?
ושהלומד תורה משים שלום בפמליא של מעלה - זה מובן לך?
ושנשמה נשרפת בגיהנום - זה מובן לך?
בקיצור, הקשר בין הרוחני לגשמי כ"כ זר לך?
ואם תאמר: 'לא, ולכן אין לי בו אלא חידושו', דהיינו שאני מוכן לסבול (כפשוטו) בהקשר הזה את מה שכתוב בגמרא ובמדרשים ותו לא מידי, אם כן נקודת המשען של הדיון שלנו היא לא באמת מה שהזכרת.
זהו שיש כאן הכלאה בין פיזי למטא פיזיימ''ל
את העניין של הקסיומות אני לא מקבל, וכמובן יש גם את השאלה איך מתי ועל ידי מי הן נוצרו.
כשחז"ל אומרים שהנשמה נהנית בריח ולא הגוף לא מדובר בעניין רוחני, הם באו לומר שאין כאן הנאה לגוף כאכילה וסיכה אלא רק למוח.
שלום בפמליא של מעלה, כמו גם 'שריפת' הנשמה בגיהנם אלו משלים - לא מדובר בגישור בין דמויות/ישויות מיסטיות כמו שדים ומלאכים ולא בצללית של רוח רפאים שעוברת בלהבות צבעוניות לוהטות. הכוונה היא שלימוד תורה מרבה בזכות, ושלנשמת החוטא יש צער שנגרם מהחטאים.
לגבי גהינום, פשוט לקחת את זה ליותר מידי פיזי.מבקש אמונה
קודם כל, זה כתוב מפורש בכל מיני ספרי מקובלים שהנשמה ממש מקבלת מכות ונשרפת וכו'
אבל לא צריך להגיד שיש להבות אורגינל - זה שייך בעולם שלנו.
שם זה עולם רוחני והכל רוחני כמובן, ובכל אופן לקב"ה אין בעיה לגרום לנשמה כאבים בכל צורה שהיא
וידוע שיסורים מכפרים.
דווקא להגיד שזה סתם צער מחטאים זה פחות הגיוני...
לפי זה אין גהינום וגן עדן כי הנשמה צריכה להיות תקועה לנצח עם הצער הזה
אי אפשר לשנות את המציאות שאדם חטא, ולבקש סליחה זה מאוחר מידי.
אני חולק עליך נחרצות מריש ועד גמיראשום וחניכה
- זה בדיוק מה שניסיתי לומר, שמעולם לא היתה ליהדות (הערתך התקבלה במערכת) בעיה עם ההכלאה הזאת, עם קשרי הגומלין הללו בין הגשמי לרוחני. 'ומפליא לעשות' כדברי הרמ"א באו"ח סימן ו.
- יתכן שלא שמת לב, אבל גם רבינו בחיי שהובא סבר שהאור גשמי, אלא שהוא גשמי 'דק' (וזה מתיישב היטב עם הפיזיקה המודרנית ש'נבוכה' רבות בפיענוח תופעת ה'אור' - חלקיק, גל, שניהם וכו').
- השאלה על ידי מי הן נוצרו היא נקודת המשען שרמזתי עליה. ואין כל חדש.
- הפירוש שלך לדברי חז"ל בדבר הריח והנשמה (וכן לגבי שאר דבריהם, ראה בסמוך) נחמד (וצפוי, יש לציין), ובודאי הוא גם נכון, אבל לא רק. ראה למשל בדברי הב"ח (או"ח סי' רצז ס"א) שיש השפעה רוחנית ממשית של הריח על הנשמה. אא"כ הכל משל היה, וגם אנחנו משל, ודקארט יושיענו.
- לגבי הסבת כמה מדברי חז"ל למשלים וביטוי רעיונות נשגבים. לפני שתשלוף בחדווה את הכת השנואה על הרמב"ם והאהובה על ידי אוהביו, אומר: יש דרך אמצע בין התיאורים הילדותיים של הבנת דברי חז"ל כפשוטם, לבין ריקונם מאיזשהו תוכן שהוא לא רעיוני. גם אם חז"ל ניסו לבטא רעיון, וגם אם אין להבינו כפשוטו ממש, הם לא סתם בחרו במשל הזה. גם המשל עצמו הוא רובד של האמת. אלא שלעיתים קשה לבטא רעיונות ממימד שאינו מושג ולכן משתמשים בביטויים כמה שיותר קרובים למקור.
וראה בדברי הרמב"ן בשער הגמול, לגבי אחת הדוגמאות שציינתי וציינת, עונש הגיהנום, לאחר שהביא כמה מדברי חז"ל שדנו בו לפרוטרוט:
"ואלו קצת המקומות שספרו בהן עניין גיהנם וצערו וענשו בגמרא ובמדרשים, ומדדו את תכנית. ודברים הללו וכיוצא בהן, אין לתלות אותם במשל, שהרי הזכירו מקומו ומדתו ארכו ורחבו, ודנו עליו לעניין איסור והיתר והוא מוזכר להם בעניין הדינים ושאר כמה מקומות שלא הזכרנו".
וממשיך ומבאר שם שאף על פי שאמנם אש הגיהנם היא לא בדיוק כמו האש שלנו, אבל היא אש. ודון מינה ואוקי באתרה לכמה וכמה נידונים.
יישר כח, הועלת לי בהסבריך. החכמתני, תבורך.הָיוֹ הָיָה
כמובןימ''ל
הגישות שלנו שונות, סביר שנחלוק בזה.
(דואליות גל חלקיק לא מעידה על שום דבר רוחני, זה שמכניקת הקוונטים עדיין לא ברורה דיה לא הופך את הפיזיקה למיסטיקה. והיא קיימת לא רק לגבי האור שהוא פוטונים למעשה אלא לגבי כל חומר שעשוי גם מחלקיקים אחרים, אגב)
הפירוש שהבאתי הוא הפשט, נהוג להלביש על הפשט רבדים נוספים - לפעמים חז''ל התכוונו להם, לפעמים לא אבל הם נכונים כשלעצמם, ולפעמים הם לא יותר מתליית בוקי סריקי באילן גבוהה. אבל אתה יכול לומר לי "אל תשג גבול ראשונים" ו"כזה ראה וקדש", ואני אגיד לך ש"חדש אסור מן התורה" (ראית מה עשיתי כאן?
).
לגבי המשלים אני חולק עליך, משלים הם משלים, וגם אם משתדלים שיהיו מדויקים ברמה מסוימת - הם עדיין משלים.
(לגבי גיהנום - לדברי הרמב''ם מדובר במקום גשמי על כדוה''א, דומה למדבר סהרה, ולא מדובר עליו בהקשר של העונש לנשמות בעולם האמת הרוחני אלא בהקשר העונש לעתיד לבוא לרשעים. לכן מוזכרים בו אלמנטים פיזיים, אם כי חז''ל לא נמנעו מהבעת אלמנטים פיזיים כמו מידות ואף דיונים הלכתיים תיאורתיים בנוגע לאגדתות גמורות כמו מעשיות רבב"ח)
כמובןשום וחניכה
כמובן.
- לא אמרתי שהיא מעידה על דבר רוחני, אמרתי שההנהגות המוזרה של האור הופכת אותו לייחודי, ולכן אפשר לקרוא לו חומר 'דק'. כמו שבזמנם הבחינו בייחודיות של האור ברמת החווייתית, ולכן נתנו לו מקום מיוחד של כבוד.
- אני חושב שדווקא הפשט הוא שהנשמה נהנית ממנו...
- גם אני סובר שהם משלים, אבל לטעמי המשל הוא בגלל הקושי של טרנספורמציה בין שני מימדים שונים, מה שאומר שככל שתתעמק יותר במשל עצמו, על כל מרכיביו, כך תבין יותר את הנמשל.
לשיטתך אלו משלים בעלי ניחוח פואמי, וזה נראה זר בעיניי.
- בהקשר לפירושם של מושגים חז"ליים הלוגיקה שלי היא פשוטה:
א. חז"ל תיארו תיאור מסויים.
ב. יש אפשרות להבינו כפשוטו ויש אפשרות שלא.
ג. היתרון באפשרות הראשונה הוא שהיא הפשט אבל החסרון הוא שמעליה מרחף האיום הנורא להיקרא טיפש לדעת הרמב"ם.
ד. החסרון באפשרות השניה הוא שהיא לא הפשט אבל היתרון הוא שלפחות לא אצא טיפש.
ה. מצאנו הרבה מגדולי ישראל שפירשו את דברי חז"ל לפי האפשרות הראשונה.
ו. גם המון העם קלט אל תוכו דווקא את הפירוש של האפשרות הראשונה, וסברת ההשגחה הכללית על התגלגלות האמונות והדעות באומה, חזיא לאיצטרופי.
ז. בכך דומה שניצלתי ממלתעות כת הטיפשים (אע"פ שהרמב"ם עצמו שטבע מונח זה לא פירש כן).
ח. לכן אני סובר שעדיף לפרש כפי האפשרות הראשונה.
ובכןימ''ל
- אז כמו שאמרתי, ההתנהגות ה'מוזרה' (כלומר לא מובנת דיה) לא הופכת אותו לדבר מיסטי או חצי רוחני. וכמו שציינתי ה'מוזרות' של הסופרפוזיציה קיימת באותה מידה גם לגבי חלקיקים אחרים שנמצאים בכל אטום בטבע.
- ברור שזה הפשט, אלו המילים. השאלה מה הכוונה ב'נשמה' (בלשון הרמב''ם, וגם בחז''ל מהם למד את לשון הקודש, הנשמה היא מה שנקרא היום 'נפש' והנפש היא מה שנקרא היום נשמה. עיין בהלכות יסודי התורה פ"ד הלכות ח-ט).
- אני לא אומר שלא להעמיק במשלים (וגם יש הבדל בין משל למשל), אבל אני אומר שזה עדיין משל ולא תיאור מציאות. יש הבדל בין לקחת משל ברצינות כמשל, לבין לקחת אותו ברצינות כסיפור מעשה שהיה - שזה למעשה הוצאה מהקשרו וכוונתו ולקיחתו בחוסר רצינות.
- להיקרא טיפש או לא זה לא רלוונטי, השאלה פה היא עקרונית: למה חז''ל התכוונו במשליהם ואגדתותיהם.
זה שיש מגדולי ישראל שפירשו לעתים אגדתות כפשטם, וכן זה שהמון העם נוטה להבין כך (בעיניי זו לא ראיה ולא סייעתא, אם כבר להפך) - עדיין לא אומר שזו הגישה הנכונה, יש גדולי ישראל אחרים וגדולים לא פחות.
החלק הכי קשה זה לבחור כותרת לא משעממתשום וחניכה
- ייחודיות מוזרה נותנת מקום לדמיון, שהוא לא תמיד טועה.
- שוב אומר, לא מסטי ולא חצי רוחני ולא רבע. מזכיר רוחני.
- המסקנה לגבי שאר החלקיקים נבעה ממחקר האור, ולא בכדי. יש בו משהו מוזר 'למראית עין', גם עין מדעית.
- אתה אומר שהפשט הוא שחז"ל התכוונו שיש הנאה למוח? תסביר את עצמך כי למיטב ידעתי אני לא יודע אם חז"ל הכירו בעובדה שמוקד ההנאה הוא במח.
בשאר העניינים אין לי כ"כ מה להוסיף.
אני שמח שאני מצליח לאתגר במשהוימ''ל
- אמרת יפה, דמיון. לא תמיד טועה? אולי, כמו עוד מליארד דמיונות אלטרנטיביים. המכנה המשותף הוא שאין להם בסיס (או בסיס מוטעה, כמו הרבה רעיונות 'דמיוניים' שמבוססים על תאוריות מדעיות ארכאיות שהופרכו, כמו 'עשר הספירות' 'הגלגלים' 'ארבעת היסודות' 'ארבעת הליחות' וכדו').
- מזכיר רוחני ולכן הנשמה נהנית ממנו? תמוה לי מאוד מאוד.
- האמת שלא, המסקנה נבע מניסוי שנעשה דווקא על אלקטרונים בתותח אלקטרונים. ובכל אופן, המסקנה נכונה לגבי כל חומר. ושוב - זה שדבר מה לא מובן למראית עין לאדם חסר הבנה לא הופך אותו לרוחני או מתקשר איכשהו לעולם המטאפיזי.
- ברור שהם לא כתבו מוח, הם קראו לזה נשמה (מפנה שוב לביאור המושגים בהלכות יסודי התורה שהזכרתי לעיל). זה פשוט בא בהנגדה להנאת הגוף "איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח".
זהו שדה חובהשום וחניכה
- ההבדל הוא שכאן הדמיון מתעגן עם רעיונות שיש להם יסודות במקורותינו (כמו הקשר בין אור לעולם הרוח, ראה עשרות דרשות של חז"ל בב"ר בהתחלה).
- למה הכנסת את 'עשר הספירות' ברשימה? על איזו תיאורייה מדעית היא מבוססת?
- מתי אותה תיאורייה הופרכה?
- מזכיר ולכן נהנית, כן. כעין מה שכתב הרמב"ן לגבי פועל יוצא בנבואה.
וראה בדברי השו"ת הנזכר (סי' לא) בעניין אחר: "יען כי כל פועל דמיוני הנעשה למטה הוא כדי לחזק הדבר למעלה. והיינו תמצא כי הנביאים נשתמשו בפועל דמיוני כאשר מצינו באלישע הע"ה עם יואש מלך ישראל שא"ל פתח החלון קדמה ויפתח ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר קח את החיצים ויקח ויאמר הך ארצה ויך שלש פעמים ויעמוד ויקצוף עליו איש האלהים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלש פעמים תכה את ארם וכנז' במלכים ב' י"ג. וכן תמצא פועל דמיוני בירמיה ג"כ שצוה ירמיה הע"ה את שריה והיה ככלותך לקרוא את הספר הזה תקשור עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום וכו' ע"ש וכבר דיבר בזה הרמב"ן ז"ל בביאורו על התורה ע"ש.
וכן תמצא פועל דמיוני כזה של ניעור הגלימא בנחמיה ה' דכתיב גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה מביתו ומיגיעו וככה יהיה נעור ורק ויאמרו כל הקהל אמן וכו' ע"ש". ודברי הרמב"ן הם בבראשית (יב, ו).
- למיטב זכרוני הניסוי באלקטרונים נעשה בעקבות הגילויים המרעישים באור.
- "זה שדבר מה לא מובן למראית עין לאדם חסר הבנה לא הופך אותו לרוחני או מתקשר איכשהו לעולם המטאפיזי" - מסכים, רק עם התוספות "לא הופך אותו בהכרח".
- אז הם רק התכוונו למח, בסדר. אבל מה הם התכוונו לומר בזה? רק שלא הגוף הוא שנהנה? מי כן נהנה, ואיך?
גם זהימ''ל
- חלקן כן, חלקן לכאורה מתעגן בפשט (שכאמור אינו בהכרח הכוונה האמיתית כשמדובר במשל), וחלקן לא מעוגן בכלל אלא אמונה עממית ופולקלור ללא אחיזה במקורות.
- ספירה (פ' בצירי ולא בחיריק, sphere בלטינית, זו צורה גיאומטרית כדורית) במקורה באסטרונומיה היוונית היא חלוקה בין כדור הארץ לשיכבה (=ספירה) שמעליה. כדור הארץ, לפי תאוריה זו, מוקף בספירות. זו תאוריה אסטרונומית שקיבלה פרשנות ורבדים רוחניים.
- הופרכה כשהובן שהארץ היא לא מרכז היקום (או מערכת השמש אם זה משנה). והמודל האסטרונומי הנ''ל קרס.
- שוב, תמוה. אבל כמו שאמרת מדובר באקסיומה ומה יש לנסות להבין אקסיומות? שוין.
- למיטב זיכרוני לא. וכאמור, כך או כך זה לא משנה.
- לא, זה לא הופך אותו נקודה. אתה צודק שזה גם לא אומר שלא, אבל גם לא שכן - לא בהכרח, לא לכאורה ולא אולי.
- הם התכוונו לומר שגם הנאה שאינה פיזית, כמו ריח, חייבת בברכה. מי נהנה? ה'נפש' (נשמה בשפתם) שהוא החלק הנוירולוגי שבזמנם לא ידעו להסביר (פתחת את הרמב''ם שהפניתי אליו?).
לטובהשום וחניכה
- שוב אנחנו חלוקים על המושג 'מקורות'.
- אני חושב שהתיאוריה היא פחות זו היוונית, אלא הקישור שעשית (ואולי קודמיך) בין השניים. פעם ראשונה שאני שומע עליו. על פניו זה נראה כמו קשר יותר רופף מאשר איך שאתה תופס את הקשר בין אור לנשמה. ובכלל הריח (שהנשמה לא נהנית ממנו) העולה מזה הוא אותו ריח מוכר של האובססיבים למצוא תקדים ולו הקלוש ביותר לכל פרט בעגלה היהודית, ולהראות שאנחנו סה"כ עם של לקטים וציידים. אותו בית מדרש של חמורבי, שבת, ברית מילה ושות'.
- תמ'ה תמ'ה יקרא על כל מה שזר בעיניך. שוין.
- כוונתי היא שאין בעירפול סיבה מספקת כדי לייצר תיאוריה יצוקה. אבל כאשר לעירפול הזה מתווספים כמה עוגנים ב'מקורות' (ראה לעיל), אפשר להשתמש בו כראייה נסיבתית.
- לגבי הסוגריים - למען האמת חשבתי על דברי הרמב"ם הללו עוד לפני שציינת אותם (כי אני יודע עם מי אני מדבר), ולאחר שציינת עשיתי כדבריך ופתחתי אותם שוב במקורם.
ולגוף הפירוש: א. היה הרבה פחות מסורבל לומר שמברכים על הנאה שאין הגוף נהנה ממנה. למה התנסחו בצורה חיובית?
ב. למה לא מברכים על כל הנאה שאינה גשמית? כגון שמיעה, ראייה (ו'ברכות הראייה' הן לא ברכות הנהנין) וכיוצא בהן.
ג. באיזה מובן הנפש/הנשמה נהנית לפי פירוש זה?
ולברכהימ''ל
- אכן.
- ממש לא קשר קלוש, זה המקור הישיר והיחיד (איזו עוד משמעות יש ל'ספירה'?
), באסטרונומיה האריסטוטלית שהיתה השלטת באותו זמן זה היה המודל (וגם נלווה לו הסבר מטאפיזי על איכות הרוחנית של כל 'ספֵירה', כדרכה של הפילוספיה בזמנם, די מקביל לתורת הספירות בקבלה היהודית). זה שלא הכרת את המושג לא הופך אותו ללא רלוונטי.
יש כאן דפוס: תאוריה מדעית שלטת שמתארת את המציאות, אחריה מופיעה תאוריה קבלית שמתארת את הצד הרוחני של העולם שתואמת את התאוריה המדעית. אחר כך התאוריה המדעית מופרכת, אבל התאוריה הקבלית מקבלת עצמאות, כביכול היא אמת אבסולוטית ורק 'במקרה' היא תואמת תאוריה מדעית מוטעית. וזה לא קרה בנושא אחד ולא שניים (פירטתי כמה מהם בתגובה הקודמת). אז אתה יכול לומר שהכל במקרה, אבל אני טוען שיש כאן דפוס וזה לכל הפחות אמור לעורר שאלות...
- אכן, שנשמה רוחנית תהנה ממשהו פיזי בגלל שהוא דומה לה (גם כן דומה, אבל נניח...) זה זר לי. ואני לא מבין איך הסבר כזה מיישב את דעתך.
- הלוגיקה כאן שגויה בעיניי. זה 4+בננה=מנגינה.
- א. התנסחו כך בגלל הלימוד מהפסוק "כל הנשמה תהלליה" עליו בא הלימוד שציטטתי לעיל.
ב. כן מברכים על בריות נאות, אבל ברכות הנהנים זה דבר שמברכים לפני פעולה אקטיבית של הנאה שזה שייך בריח (אני מאמין שלו בתקופת חז''ל שמיעת מוזיקה הייתה רווחת כמו היום היו מתקנים גם עליה ברכה).
ג. פשוט, זה משמח. מענג.
לששוןשום וחניכה
- את המושג 'ספירה' הכרתי. את התיאוריה הקושרת בין השתיים - לא. ודומני שעליך נטל הראיה. העובדה שמצאת דמיון צורני בין השנים רחוקה מלייצר קשר ענייני יותר מ4+בננה= מנגינה. כבר ממבט ראשון זה נראה כקישור מופרך מיסודו.
לגבי משמעות אחרת לשם 'ספירה' - דומני שבעידן גוגל, וכן בתור מי שלמד לדבריו את ספר שומר אמונים, השאלה הזאת מיתממת מדי. גם אם נניח שהשם 'ספירה' עצמו אומץ מתיאוריה שהיתה שלטת בכיפה אז, התוכן ודאי שלא. שוב איני רואה כל קשר בין המודל האריסטוטלי (שאני די מכיר אותו) לבין תורת הספירות עד שלא איווכח אחרת.
אני מסכים לגבי תורת הגלגלים היסודות והליחות. כך מחייבת היושרה האינטלקטואלית. אבל תורת הספירות מאן דכר שמה?
- זה אולי קשור לנ"ל: מכיון שאני כן מאמין במודל הקבלי שתומך בסדר השתלשלות (מהו - זה כבר דיון בפנ"ע), אני חושב שזה די הגיוני שכאשר יש דמיון בין מושג מעולמינו לבין אידיאה (דוגמא טובה אגב למושג שהושאל מהפילוסופיה האפלטונית ועבר גיור, גם אם לא אומצה כל תורתו) רוחנית מסויימת, הדבר יכול להעיד שהם יושבים על אותו רצף, ויכולה להיות השפעה מאחד לשני.
- מדוע שגויה?
- א. מקובל.
ב. למה הרחה נחשבת אקטיבית וראייה לא? הרי אתה בודאי מכיר את ההלכה לגבי נכנס לחנות של בשמים או עובר בפרדס וכו'.
לגבי שמיעה - אני כלל לא בטוח שהיא לא היתה פופולרית במידה מספקת לתקן עליה ברכה. היו אז תיאטראות, כלי זמר, שירים, שרים ושרות, זמר בכל יום. אא"כ המדד לברכה זה מספר הצפיות ביוטיוב.
ג. אם כן מה ההבדל בין הנאה מהריח לבין הנאה מסיכה או אכילה? הרי ההנאה עצמה בכל אופן אינה מוחשית. ואם החילוק הוא בין הגורם להנאה: 1. למה שהוא יהיה משמעותי? 2. גם בריח הגורם צריך להיות מוחשי לפי ההלכה - ריח שיש לו עיקר.
...ימ''ל
- תראה, עצם המושג 'ספירות' והחלוקה ל10 שהיו קיימים בזמן הופעת המושג הקבלי המקביל אומר הרבה (בדומה למקרים נוספים לגביהם הסכמת. אגב, הספירות קשורות בקשר הדוק לתאוריית הגלגלים, למעשה היא אחת). גם המשמעות הרוחנית של התאוריה היוונית (אצל אריסטו היא מופיעה בספר 'מטאפיזיקה') דומה מאוד - הצטמצמות הרוח לעולם בעשרה שלבים מהרוחני המופשט לגשמי כלפי פנים. בנוסף, במקורות הקדומים בהם מופיעים עשר הספירות הן מופיעות בצירוף "עשר ספירות בלימה" (אתה כמובן מכיר את הפסוק "תולה ארץ על בלימה") וכן "עשר ספירות בלימה צפייתן כמראה בזק".
אני מכיר פירושים נוספים, כבר הרמב''ם במו''נ מסביר שספירה זה מלשון ספיר כי הספירות הן שקופות. אבל נראה לי ברור שזה פירוש עברי למילה הקדומה (שגם לפי הפירוש של הרמב''ם המשמעות שלו זהה).
נראה לך קלוש? שוין, תסתפק בגלגלים, ביסודות ובליחות.
- שגויה כי זה שאתה לא מבין משהו לא אומר שום דבר על נכונות הסבר מסוים, זה רק אומר שלא הבנת, הקישור ביניהם זו קפיצה לוגית. במיוחד שבימינו אנחנו יותר מבינים, וגם מבינים מה אנחנו לא מבינים שזה מאוד משמעותי. ובנוסף מדובר בתחומים שאינם קשורים.
- הרחה זה דבר שעושים אקטיבית, אתה לוקח ביד ומריח. ראייה זה דבר שתלוי במזדמן, אם יצא לך לפגוש ברייה נאה אז ראית. מוזיקה בזמנם לא הייתה רווחת כלל (לפחות מההיכרות שלי עם כתבי חז''ל, תקן אותי אם אתה מכיר אחרת. 'זמר בכל יום' אכן מופיע כדבר חריג של עשירים), כנראה שחז''ל קישרו את הפסוק לדבר היותר רווח שזה ריח.
את ג' לא הבנתי, למה הנאת הריח אינה מוחשית? היא מוחשית גם אם אינה פיזית, זה בדיוק מה שבאה לומר הגמרא.
למה להרוס?שום וחניכה
- קודם כל, מספר הספירות עבר גלגולים וגלגולי גלגולים. אך כמובן אין זו ראיה, כי אפשר לומר שאימצו דווקא את המודל של עשר.
אין בידי ספק מטאפיזיקה ואשמח לציטוט או שניים ממנו בנוגע לתפיסתו הרוחנית של אריסטו בספירות, במובן של הצטמצמות הרוח כפי שכתבת.
לגבי קבלתינו העצמאית בדבר עשר הספירות - ראה בפרדס רמונים בשער השני (בעיקר בפרק ד), וראה בספר שומר אמונים (במהדורה שיש בידך עמ' סו. אם כי שם יש קצת משמעות לדבריך), וראה עוד בספר אמרי בינה (לבא"ח) שהביא ראיות לזה ממדרשים חז"ליים (ואני מניח שתטען שזוהי תוספת מאוחרת, ושוב - הממע"ה).
- כבר רמזתי שהרחה לא מוכרחת להיות אקטיבית, כמו ראייה.
לגבי מוסיקה בזמן חז"ל: ראה גיטין (ז.); שם (סח.); סוף סוטה; ובכ"מ גמרא גמור זמורתא תהא; ברכות (נז
קול ומראה וריח, ע"ש; בביצה (לו ) בגזירה שמא יתקן כלי שיר, וידוע שאין גוזרים אלא במילתא דשכיחא.
לא חשוב איך תקרא לה - מחושית, פיזית - במה היא שונה מהנאה 'רגילה'?
עייפתיימ''ל
מבין אותך אחישום וחניכהאחרונה
(אני רק הערהטיפות של אור
כן. הנשמה משולה לנר.נפש חיה.
איך אתה מסביר את המשנה בברכות שהיו מדליקים נרחסדי הים
הסברתי באחת ההודעות הקודמותימ''ל
שמעתי פעםמבקש אמונה
שכל העניין להדליק נר לעילוי נשמת זה בבית כנסת או בית מדרש, להוסיף בו אור...
ואז יש בזה זכות.
לא העתקתי את לשון השאלהשום וחניכה
הנה היא:
גם רצינו לדעת מה טעם יש בהדלקת הנר למנוחת הנפטר בבית תוך שבעה ובשלמא מה שמדליקין בביהכ"נ יש לומר דאיכא בזה מצוה לכבוד ביהכ"נ דכתיב באורים כבדו ה' וא"כ מצוה זו היא בכלל המצות שעושין למנוחת הנפטר אבל מה שמדליקין בבית הנפטר תוך שבעה מה מצוה יש בזה ומה תועלת יש ובפרט מה שמדליקין הנר יומם ולילה מה אהני שרגא בטיהרא .
וידוע שבשו"ת הזה גם השאלות הן מן המחבר עצמו (בדומה לשו"ת תרומת הדשן ועוד).
אה...יפה! חידשת לי. תודהמבקש אמונה
איך מרבים שלום?advfb
תפתח על זה שרשורחסדי הים
אפשר גם פה? נראה לי מתאים.advfb
מתאמצים ללמד זכות גם על מי שמעצבן אותיארלט
בצורה משכנעת? או שגם בלי הגיון בכלל?advfb
בגדול הכלל הוא כזהימ''ל
א. רשעים דנים לכף חובה, אפילו אם הוא עושה מעשה חיובי יש לחשוד באינטרסים שלו.
ב. את 'כל האדם', כלומר הממוצע והרגיל שאינו לא רשע ולא צדיק - יש לדון לכף זכות כאשר המעשה לא ידוע ויש לו פנים לכאן או לכאן באופן די שווה.
ג. צדיקים יש לדון לכף זכות, אפילו כשהמעשה נראה על פניו שלילי יש לדחוק שהמטרה חיובית או שהמעשה לא כמו שהוא נראה.
בכל אופן אין דבר כזה לדון, לכף זכות או לכף חובה, בלי היגיון בכלל. זה לא יהיה לדון, ואין מצווה לשקר לעצמך.
אני חושב שבעומק לימוד הזכות האמיתי הואנוגע, לא נוגע
במילים אחרות לימוד הזכות הרגיל הוא פתרון למי שמסתכל על העניין מתוך מבט סובייקטיבי. מבט אובייקטיבי כבר כולל בתוכו "לימוד זכות" מעצם טבעו. זו המציאות. אלו האנשים שאיתם אנחנו מתנהלים. כך ה' רצה, שיהיו אנשים שההתמודדויות הנמוכות האלה הם ההתמודדויות שלהם.
וחשוב להדגיש שאין קשר בין לימוד זכות לסלחנות או ותרנות. הרע הוא רע וצריך להתייחס אליו כרע. האם להילחם ברע חזיתית או לנסות לשנות אותו בטוב- כל מקרה לגופו.
המלצה למטריותרועישםטוב
מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.
סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם
כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)
זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא
כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.
המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).
אל תתקמצנו על מטריות.
הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה
אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח
החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.
לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב
אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?
אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.
כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.
ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.
לפחות בכלליתמשה
לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.
בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.
לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד
אם איחרת ביותר מרבע שעה
אבל מזהה אם הקדמתמשהאחרונה
וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.
סודות בחוות?צמר-ארד
סתם מעלה פה נושא..
תגידו יש פה עוד מישהו
שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות
עם בעלי חיים וגילה סודות?
למשל עם כבשים..
איך החייה הזו מתפקדת
ומתנהגת כחלק מעדר
כל מיני תכניקות וטריקים?
תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר
כבר כמה שנים טובות
אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.
הכל נמצא בויקיפדיהרקאני
אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים
תשאל את גיפיטי
תתפלאיחסום לשעבר
ממה להתפלא?רקאני
תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות
(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)
לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר
איפה מחביאים את המפתחותעיונית
מה הקוד לשער...
סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה
חחח גדולצמר-ארד
נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר
ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר
מווונפשי תערוג
חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר
כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד
זה לא סודותנפשי תערוג
זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים
צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן
נגיד כבשים,
זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)
שהולכת כעדר,
לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים
יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן
בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)
כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד
ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים
אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,
לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו
כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה
לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה
אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח
גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי
גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה
אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים
אז אתה אומר...צמר-ארד
שצריך לשמור מהם דיסטנס?
שלא ייתפסו אומץ?
דיסטאנס ממי?נפשי תערוג
מהכבשים?
סודות.. חח...נתקה
אממ...
גם אבל בגדול נראה
שבנוסף לידע..
יש גם את הצד המנטאלי
שזה רק מי שנמצא יודע
לכן זה סוד
יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי
כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,
אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.
וואללה מסכים איתך..נתקה
כילו בשלב מסויים אתה
מתבונן ואומר לעצמך..
אוקיי אני גם כזה?
זאת הייתה כוונת המשורר?
שמע צמר...נתקה
מסתבר שיש פה לא
מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש
סודות בחווה נאמר זאת כך
אולי זה סוד של כל הרועים
ביחד
כן חח עוד נראה..צמר-ארד
כולם פה חאפרים
פפפפחסום לשעבר
קשוט עצמך תחילה ירקרק
האמתצאצא
אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....
אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,
אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,
אז לאט לאט לומדים את הסודות
זה כל עדר והסוד שלו,
כל עדר ואיך שרועים אותו
אין נוסחה
עד שאתה הופך להיות חלק מעדר
נסיון זה תמיד טובצמר-ארד
אני חושב אבל
שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב
ואפשר לעשות יותר טוב
ככה גם בעבודה הזו
יכול להיות רועה שכל הזמן
ינסה ליצור "שליטה"
והוא לא טפס את הנקודה של
שליטה מתוך רוגע
ברורצאצא
זה בדיוק מה שבאתי לומר.
אתה לומד לשלוט בנחת
אתה לומד אותם
הם לומדות אותך
שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר
שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה
אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע
וואוו כמה תשובותצמר-ארד
עוד משונתקהאחרונה
שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...
אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות
לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע
ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..
בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל
והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל
כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר
בהצלחה
מבקשת עזרתכםנחלת
היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות
שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,
קשה לי לעצור את עצמי.
אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.
תודה רבה לכם!
לבנות - מותר.
אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט
שלי.
זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.
הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.
בהצלחהארץ השוקולד
רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות
א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת
מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!
לא ניתן לדעתנפשי תערוג
ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.
^^^ארץ השוקולד
תודה רבה!נחלתאחרונה
מה עושיםפצל"פ
עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈
צא להליכה ולגינת כושרמשה
בטח, כשהכל רטוב
מבולבלת מאדדדד
את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה
כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).
דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד
המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ?? 
זה נכוןמשה
(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).
לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.
פחותפצל"פ
זה נראה לי רק יגביר לי
למה דיכאוןזיויק
כמאמר השירפצל"פ
למה לא כל יום שבת?
סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה
נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת
מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים
לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה
אהובה....זה מרגיע.
,
אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק
תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר
הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1
בערב
משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה
אתם חיים את החלום?ניגון🌿
אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום
אז אפשר לומר שכן.
איך בדיוק?כְּקֶדֶם
בימי דוד המלך הייתה שכינה
הייתה נבואה
היה מלך צדיק
אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת
זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.
יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..
אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.
בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.
היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.
החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.
מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.
לאכְּקֶדֶם
מסכים חלקית.קעלעברימבאר
גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.
מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.
בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה
דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר
ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?
וואי יצא לי עין רעה...
ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.
שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.
אמתקעלעברימבאר
תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה
לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)
אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין
שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים
מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -
בשלום.
(לזכור שנוהגים שם משמאל).
בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.
מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.
כרגע לא.קעלעברימבאר
מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן
אמןניגון🌿
מה זה בשבילך החלום?
משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?
או בית מקדש
מעניין אותי
מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'
אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.
את היעדניגון🌿
לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים
החלום = היעד?ט'
אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.
כן,טאבי
אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.
זה גם טוב(;ניגון🌿
לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂
ב"ה כןLavender
ב"ה כןהמקורית
כן, ב"ה 🙂אלישבע999
בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה
ואו כיף לשמועניגון🌿
אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?
אגבניגון🌿
אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו
נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...
ובסדר אפשר גם להתנדב קצת
אבל עדיין...
לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן
ו...
מבאס קצת לחיות ככה
לא?
יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999
אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.
מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם
ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.
את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…
והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה
בגדול כןזיויק
שואף ליותר בע"ה
הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה
יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.
אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.
לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר
למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.
או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה
חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.
זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר
חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.
הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.
או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה
זה נכוןמשה
סדר הבחירות:קעלעברימבאר
שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"
שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.
מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :
אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.
נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.
והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.
בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.
וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.
היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.
והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.
בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.
משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.
אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!
אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!
טרף בקלפי ושלשל מעטפה.
ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.
אמת מה נהדר היה בוחר גדול.
אשרי העם שככה לו.
חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון
לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.
מעתיק ושולח הלאה 
חביבחושבת בקופסא
יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד
ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית
לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר
הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם
הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד
אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.
האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?
אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות
זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר
יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")
מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?
ברור שזה השניארץ השוקולד
איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?
אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל
מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר
עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?
אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.
ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס
אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיע
ארץ השוקולד
ב. איך 1,050 שנה?
תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.
מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)
מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.
אנחנו בשנה ה79 למדינה.
סך הכל 630 שנה.
העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר
אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.
צדקיהו מלך בממלכה יהודית
תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד
והיא לא עצמאות.
כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.
הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר
ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.
מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".
ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.
ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.
ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"
א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד
ב. על מגילת תענית שמעת?
היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.
ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.
ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?
ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)
ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"
ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".
א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים
אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד
ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים
ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.
איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר
א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון
ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.
מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.
מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.
מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.
לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה
ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.
בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)
חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד
בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון
חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר
הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.
אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד
מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,
ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?
אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר
מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.
אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).
כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.
ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.
איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים
אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד
לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה
אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר
על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.
כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.
בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.
העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם
אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה
ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.
חוץ מזה שכחתי לומר תודה
קעלעברימבאר
האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת
בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?
כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה
לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם
לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....
בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו
כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם
כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות
רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה
ומתוסכלת.
דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם
אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....
זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי
אבל משהו, משהו....בכל זאת.
היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.
לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28
ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.
הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.
איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.
יום לאלפי אנשים.
יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.
הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.
ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.
כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.
מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.
מוצר בגודל של כפתור גדול.
שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.
מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.
אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת
העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני
רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.
מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה
להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.
זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...
לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש
לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)
כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור
לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...
אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי
להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי
מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין
וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,
וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון
של הבידוק הראשון...
מעניין מי יהיה.
בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים
בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....
או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....
הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!
חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!
אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.
אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.
מסביר את האובדן שלו…
כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.
אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.
נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת
עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)
הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה
אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת
רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.
מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.
עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.
מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים
מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.
תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת
הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי
פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט
שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות
להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.
הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...
אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150
בבוקר בטיסה ל.......?
שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?
סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...
תודה!
ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.
בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.
מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).
הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.
מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד
1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.
2. Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).
3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air
במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:
• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.
• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.
• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations
4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.
5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון עקיפת בעיית השירות הטלפוני חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:
• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.
• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.
• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.
6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות
זכויות נוסעים לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.
7. Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"
⚠️
IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.
בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.
בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.
הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:
1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.
2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.
3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.
כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת
החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?
כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.
באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!
נמצא!!נחלת
אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך
מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.
הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.
מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....
עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא
בלרנקה. אשאל את הAI.
חן חן.
ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.
תודה רבה על העדכון המשמח
ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת
מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..
תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת
לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...
(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר
על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)
אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה
לי ברירה רק להיזרק על השם;
הם לא מבטאים את המילים באנגלית
(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא
אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת
כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה
יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....
נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,
מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות
ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.
ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי
בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -
המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן
כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...
בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר
קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני
זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ
הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...
לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...
טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה
המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -
משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,
אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.
אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של
עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי
בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...
שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....
בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק
התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם
אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...
לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת
בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט
ואין מסגדים!
רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך
רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)
באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט
(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,
והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת
כל פעם לכביש...
הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי
שיהיה לך מה ללבוש....
!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,
ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר
מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי
נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...
כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי
לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -
לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות
כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!
שבוע טוב!