ערב תשעה באב עשרים דקות לפני הצום אני כותב:
אחדות העם קודמת לשלמות הארץ!!!!!!
תתעוררו
אפשר להאבק על שלמות הארץ במחיר שלמות העם אבל שלמות העם תביא
בעזרת השם לגאולה ושלמות הארץ.
צום קל לכל אנשי הפורום.
ערב תשעה באב עשרים דקות לפני הצום אני כותב:
אחדות העם קודמת לשלמות הארץ!!!!!!
תתעוררו
אפשר להאבק על שלמות הארץ במחיר שלמות העם אבל שלמות העם תביא
בעזרת השם לגאולה ושלמות הארץ.
צום קל לכל אנשי הפורום.
לפי דעתו אם כולם היו מסכימים עם המרגלים הייתה אחדות והיינו נגאלים
ממש טעות של יהושוע וכלב.
מזל שלא אתם הנהגתם את הישוב היהודי ב1948. ברור לי שלא הייתם מקבלים את גבולות החלוקה
והייתם מתכרבשים עם הערבים עד היום הזה.
לצערי עצם העובדה שתייגת אותי כמרגל בתשעה באב מראה שלא למדת כלום על שנאת חינם.
....מי שמכנה יהודי בשמות גנאי כמו בוגד ועוכר ישראל רק בגלל שהוא מנסה (בנתיים זה לא מצליח) לקיים
את מה שכתוב: "עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו וחסדיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל וינחמינו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלים בחיינו ובימינו בקרוב אמן ואמן", הוא דמגוג.
מסתבר שבזמן שלטון מפאי ומפם זה הצליח.
אז חתרנו לשלום וארץ ישראל גדלה וגדלה והיום אתם מקשקשים על ריבונות ואויבנו משתלטים על שטחי C.
אז גם מבחינה פרקטית אתם טועים בגדול. האמת טופחת לכם על הפנים והאגו פשוט מתעלם מהמציאות.
ובנתיים הפילוג מעמיק.
יש לי בן שמשרת כרגע בצבא. יש לי עוד בן שגומר בגרות והולך למסלול ישיבה ושירות בצהל. ארץ ישראל מאוד יקרה לי בדיוק כמו שהיא יקרה לכם.
מאנשים איכותיים כמוכם אני מצפה לגנות את התופעה שגורמת פירוד ושנאת חינם. מי שבעד תהליך שלום ופשרה
הוא לא בוגד ולא עוכר ישראל.
לגופו של עניין:
שלמות הארץ ושלמות העם הם שני דברים חשובים מאוד. מה לעשות שמפני חטאתינו גלינו וגורשנו פעמיים מארצנו
ולכן שלמות הארץ לא תלוייה ממש בנו, כמו כן אותם אנשים שחושבים ששלמות הארץ תלוייה בנו (אני ועוצם ידי) מגבירים את הפילוג בעם ישראל ולכן כמו ששמו של הקדוש ברוך הוא חשוב מאוד ושלום בית חשוב מאוד ונאמר שהקדוש ברוך הוא מוחל על שמו בשביל שלום בית ועוד דבר, השבת חשובה ופיקוח נפש חשוב ופיקוח נפש דוחה שבת.
אז מכל זה כעת שלמות העם שזה בידינו ממש דוחה את שלמות הארץ ואז בעזרת השם נגיע לגאולה ושלמות הארץ.
...בעניין שלמות הארץ או שלמות העם הוא ורק הוא הגורם המפלג.
לגופו של עניין:
שלמות הארץ ושלמות העם הם שני דברים חשובים מאוד. מה לעשות שמפני חטאתינו גלינו וגורשנו פעמיים מארצנו
ולכן שלמות הארץ לא תלוייה ממש בנו, כמו כן אותם אנשים שחושבים ששלמות הארץ תלוייה בנו (אני ועוצם ידי) מגבירים את הפילוג בעם ישראל ולכן כמו ששמו של הקדוש ברוך הוא חשוב מאוד ושלום בית חשוב מאוד ונאמר שהקדוש ברוך הוא מוחל על שמו בשביל שלום בית ועוד דבר, השבת חשובה ופיקוח נפש חשוב ופיקוח נפש דוחה שבת.
אז מכל זה כעת שלמות העם שזה בידינו ממש דוחה את שלמות הארץ ואז בעזרת השם נגיע לגאולה ושלמות הארץ.
בס"ד
האם היה מוטל על מגורשי גוש קטיף לעזוב את ביתם ללא מאבק כלל רק בשביל לא לפגוע בשלמות העם? האם בכלל הם אשמים בפילוג שהיה בעם באותה התקופה?
.... עוד אבן דרך שמראה לנו הקדוש ברוך הוא כמה הימין הוא גונב דעת.
אתם מתעלמים מהאמת הזאת וממשיכים לחשוב שהכל תלוי במה שפוליטיקאים אומרים.
"רבות מחשבות בלב איש ועצת השם תקום"
בגין אמר "אף שעל" ,החזיר את כל סיני, יצר תקדים מסוכן של שטחים תמורת שלום וחתם על הסכם האוטונומיה שהוא התשתית להסכם אוסלו הידוע לשמצה.
שרון אבי ההתיישבות היהודית ביהודה שומרון ועזה מעבר להתיישבות על פי תוכנית אלון, הנציח את הקו הירוק על ידי הקמת ישובים לאורך הקו וגרש/פינה יהודים מגוש קטיף. תוכנית הסיפוח של ביבי מהראשון ליולי הגבירה את ההתיישבות הערבית בשטחי C. הוא גם מנסה למסד יחסים תקינים עם מדינת עזה.
מכוון שבנושא שלמות ארץ ישראל הכל מכוון מלמעלה אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות במעשים וליישב את הארץ היכן שאנו יכולים מבלי לפגוע באחדות העם.
בס"ד
בעצם אתה אומר שהגירוש מגוש קטיף זאת הייתה דרך של הקב"ה להגיד לעם ישראל שמסיזה מסירות הנפש שלו על ארץ ישראל היא בכלל טעות?
.... אז אני אחזור על דברי:
מכוון שבנושא שלמות ארץ ישראל הכל מכוון מלמעלה אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות במעשים וליישב את הארץ היכן שאנו יכולים מבלי לפגוע באחדות העם.
השמוצניקים ממפם לא התנגדו לתוכנית אלון לדוגמא.
השמוצניקים ממפם הקימו קיבוצים על אדמות של כפרים ערבים נטושים.
אפשר לקיים מצוות ישוב הארץ מבלי לאבד את אחדות העם.
לגבי הגרוש מגוש קטיף אין ספק שזה היה משגה אבל מי שהוביל משגה זה הוא שלטון ימין .
שלא יהיה לך שום אשליה שלטון ימין נהנתן ימשיך לגנוב דעת.
.... מפלגה שה לא קבוצת כדורגל שאתה אוהד אותה לאורך כל הדרך.
ב77 בחרנו סוף סוף אלטרנטיבה שאכזבה מאוד. מאז פרט למספר שנים הימין שולט בסגנון "ילה ביתר ילה"
ללא קשר לכלום. עקביות לא נדרשת כאשר אתה נגש לבחירות עקביות במקרה זה זה דבר הרסני.
אגב את האידישקייט הרגשתי יותר כאן והיה לי קל יותר להעביר את האידישקייט כאן לילדי וזה מה שחשוב. בני שמשרת כרגע בצבא איבד קצת מהאידישקייט שהוא קיבל כאן.
אני לא אופתע אם בני השני שרוצה גם כן להתגייס יעבור את אותו תהליך.
...שנמצא כאן בחופשה
.... כנראה שהוא הבין שבימי שלטונו נעשו הרבה שגיאות .
אני בחרתי בליכוד ב77 והצלחנו לעשות מהפך
.... שהיה לי הכבוד להיות חלק ממנו. אבל לצערי האלטרנטיבה אכזבה מכל הבחינות. אנפלציה דוהרת, הסתבכות בלבנון, פינוי סיני תמורת שלום מדומה ועוד ועוד ועוד.
הפוליטיקאים משמאל מרכז אולי דברו על שלום ופשרה אבל תמרנו את הצד השני לסירוב ובעזרת הקדוש ברוך הוא שהקשה את לב הערבים זכינו רק להרחבת גבולות ארץ ישראל
מועצגה"ת של אגו"י, שכללה את רוב רוב רוב גדו"י, התנגדה בתוקף לתכנית זו.
מהר"ם שפירא, ר"י יח"ל ומייסד הדף היומי עמד וזעק בנהם ליבו "זה כמו לקרוע ספר תיירה"!!!!
אבל אתה יותר חכם כנראה.....
לזה בדיוק קוראים מרגלים.
" ברכנו כאחד " זה מה שאני מבקש מהשם כל יום.
סתם חזרת על המנטרה.
אוקיי, את זה כבר שמענו, אבל מה אשמה התגובה שלי? אם יש לך מה לומר על דברי - אמור, ואם לאוו - אל תאמר.
א. רבי מאיר שפירא מלובלין נפטר כ14 שנה לפני תכנית החלוקה של תשח.
ב. אתה כנראה מתכוון להתנגדות של מועצת גדולי התורה לתכנית של ועדת פיל, ולדבריו של רבי מנחם זמבה הי"ד.
ג. חלק משמעותי מגדולי אותו דור, לא ראה בהסכמה לתכנית חלוקה, כאשר השטח שאיננו מקבלים עליו שליטה בלאו הכי לא בידינו, ויתור על א"י. ראה כאן - https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_21.13.pdf
ד. היו סיבות אחרות להתנגדות לתכנית הזו, כגון שרוב גדול מאוד משטחי א"י המערבית הוקצה למדינה הערבית, ומסתבר שעבור חלק מחברי מועצת גדולי התורה, זו הייתה סיבת ההתנגדות.
לא אתמול נולדתי, אני יודע שהגר"מ לא היה חי אז, ושהמועצגה"ת התכנסה בתרצ"ז ולא בתש"ח.
לא דקדקתי במה שהוא כתב "48" כי זה לא באמת רלוונטי, היסוד הוא שהתנגדו לחלוקה של א"י, וכפי שהסביר הגראז"מ אאל"ט, במילים פשוטות וברורות "אנחנו לא בעלי הבית לוותר על א"י".
אין לי כח לקרוא כל החוברת שהבאת, ולא חדש שהיו גדולים שתמכו, אבל כפי שציינתי, ואינני חוזר בי מכך, מועצגה"ת כללה את רוב גדו"י, והיא התנגדה בתוקף. ומלבד הרה"ר וכו' שאח"כ. וכאן עומד בנאדם שמסדר את סולם העדיפיות של התורה לפי מה שנראה לו יותר הומאני, וחושב שזה כינוי גנאי לנו אם הוא מטיח בנו שאנחנו היינו מתנגדים, הוי גוי שוטה את אשר התרת אסרנו ואשר אסרת התרנו.
החלוקה של ועדת פיל, רבי מאיר שפירא לא היה בחיים.
אז הוא כנראה לא אמר את מה שייחסת לו, וזה דבר שכשלעצמו ראוי לתיקון. [אם הוא אמר את זה בהזדמנות אחרת, תקן אותי]
ב. כמדומני, שהדמות הבולטת ביותר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באותה תקופה, היה רבי חיים עוזר. אני חושב שהמשפט "לא ראה בהסכמה לתכנית חלוקה, כאשר השטח שאיננו מקבלים עליו שליטה בלאו הכי לא בידינו, ויתור על א"י" מתאר את עמדתו. אתה יכול לחפש את שמו במאמר שקישרתי אליו, ולראות את דבריו בלשונו.
ג. ויש חשיבות נוספת ל'דקדוק', של תרצז ותשח, שהיא מעלה את השאלה האם גם בתשח הייתה התנגדות כזו?
אכן, מתברר שטעיתי, מודה בטעותי.
בדקתי גם בויקי ואכן כתוב כדבריך - שהגר"מ זמבא הוא זה שאמר את הנ"ל, ולא הגר"מ שפירא.
לגבי הגרח"ע - הדברים אכן מחודשים לי, ושמעתי דברים שונים מזה, אשתדל לברר.
בכל מקרה אין חולק שכללות המועצת דחתה את ההצעה בשתי ידיים. וקביעתך שהגרח"ע היה הכי משמעותי בה מעט מפוקפקת, בהתחשב בכך שהאדמו"ר האמרי אמת ג"כ היה חבר בה. והוא ג"כ היה מן המתנגדים.
והיו שם עוד כמה יהודים נחמדים, כגון ר' דוד מסוכטשוב, הרא"י פרידמן מסדיגורא, ר' אהרן קוטלר, ועוד כמה יהודים טובים.
לגבי אם היו הבדלים בין תרצ"ז לתש"ח, תאורטית יכולות להיות אלף סיבות של שינוי, בתכל'ס - הויכוח שלי עם האדון מכאן - זה שהוא חושב שבכל מצב צריך לוותר, וכפי שאתה רואה - שאת ההטחה של "הייתם מתחרבשים על התכנית" הוא מטיח במי שכיום אכפת לו משלמות הארץ, כשוודאי כבר לא נוגעים דברי הגרח"ע שציטטת.
בשורה התחתונה יש כאן ויכוח יסודי - אם עלינו לוותר XYZ או לא, הוא מניח שכן, ובז למי שחושב שלא, מחמת שהוא יצר לעצמו סולם ערכים משלו, כי הסולם של התורה לא נאה לו, ואני וחברי - טוענים שלא, וגדולי ישראל יוכיחו....
אני לא רואה כרגע שיש כרגע התנגשות בין אחדות העם לשלמות הארץ, שדורשת בכלל הכרעה.
יש מתחים בעם, אבל היום הם בעיקר סביב נושאים אחרים, ואין איזו שהיא הצעה מפתה לוויתור שאמור להביא לשלום שמושכת את רוב העם, ודחייתה עלולה להוביל לקרע.
לגבי דעות גדולי ישראל בתרצז ותשח, ולמה אני חושב שהם בכל זאת רלוונטיות לנושא שהדיון התגלגל אליו - אולי בהמשך.
....הזאת.
המפדל ההסטורית ידעה לשמור על אחדות למרות חילוקי דעות פנימיים והוותה גורם משפיע ורציני בכל תחומי הציבוריות הישראלית( היה להם בנק משלהם, היו להם שכונות וישובים משלהם ועוד). הם היו הנציגים הבלעדיים של הציונות הדתית.
ברגע ששלמות ארץ ישראל הפכה להיות גורם דומיננתי בפוליטיקה הישראלית הציונות הדתית התפרקה לרסיסי מפלגות, היה הקיאה מתוכה אנשים שלא שמו את ארץ ישראל על ראש מעייניהם, חלק אחר יצא לרעות בשדות זרים וחלק מראשיה אפילו היו רחמנה לצלאן אנשים חילוניים לכל דבר. אין ספק שמצב הציונות הדתית כיום הוא דוגמא לחוסר אחדות שנובע אך ורק על רקע שלמות ארץ ישראל.
בנק ושכונות, הם חלק משיטה פוליטית ישנה, שבה יותר מדי דברים קשורים למפלגות, שלא קשורה דווקא למפד"ל. אני חושב שטוב שהשיטה הזו חלפה ממדינת ישראל, אבל זה לא נראה קשור לעיסוק בענייני ארץ ישראל.
כנראה, שהפסקת השיטה הזו היא אחד הגורמים שפגעו במפד"ל, כיוון שקטן הצורך המגזרי במפלגה.
.... והתצמצמה בתקופת השיטה הפוליטית החדשה. בשום תהליך שקורה אין מקריות, יש סובב ומסבב ואל לנו להתעלם מכך במיוחד שזה קשור לארץ ישראל ועם ישראל.
תקשר לשיטה הפוליטית החדשה?
שיוצרת תלות גבוהה של האזרח במפלגה, היא בהשפעה חיצונית.
[גרסה מרוככת של שיטות קומוניסטיות].
שעליהם דיברת, וראית אותם כיתרון, וקשרת את הפסקתם לעיסוק בא"י, קשורים לשיטה שבה למפלגות יש בנק, קופת חולים, קבוצות כדורגל ועוד.
כמובן, לא המפד"ל יצרה את השיטה.
על השיטה הזו אמרתי שהיא יוצרת תלות גבוהה של האזרח במפלגה, שטוב שהיא הפסיקה במדינת ישראל, ושאני מניח שהיא בהשפעה חיצונית. ושהיא גרסה מרוככת של שיטות שהקומוניסטים פעלו בהן.
ממה ארץ ישראל רוותה נחת?
....לניסי ניסים והשלטון היהודי על ארץ ישראל רק התרחב. נכון שלא הכל היה מושלם אבל ארץ ישראל יושבה בגאון והעם היה פחות מפולג ממה שהוא היום.
ב1977 היתה נקודת מפנה לרעה שנמשכת ומחריפה עד היום.
אני לא אפרט הזכרתי כבר את זה בשרשורים קודמים.
אז ההתרחבות מסתיימת בששת הימים, וההצטמצמות מתחילה במלחמת יום הכיפורים והסכמי הפרדת הכוחות שאחריה.
כשאני מתכוון 77 אני מתכוון להסכם האוטונומיה שהיה חלק מהסכם השלום עם מצרים.
בנוגע למלחמת יום הכפורים זה היה בסופו של דבר נצחון הרבה יותר גדול וכמובן נס עצום מהנצחון בששת הימים.
לגבי דעתו של רבי חיים עוזר, אפשר לראות סדרת אגרות באגרות שלו על הנושא.
לגבי מעמדו, הוא הוגדר כנשיא המועצה. כמדומני שברור שהוא היה הבולט בין גדולי ליטא במועצה, איני יודע להשוות בין מעמדו למעמד גדולי פולין.
היו שלוש סיבות להתנגדויות לאותה הצעה-
1. התנגדות עקרונית להסכמה על חלוקת הארץ, בלי חישובי רווח והפסד.
2. תנאי התכנית, ובפרט הגבולות המצומצמים מאוד של המדינה היהודית. [מתוך מחשבה שיהיה אפשר להגיע לחלוקה טובה יותר, או שמדינה בתנאים כאלה לא יכולה להחזיק מעמד, וכדו']
3. החשש משלטון חילוני, ובפרט מכך ששומרי המצוות יהיו נתונים בידו.
אתה כנראה התכוונת להתנגדות מהסיבה הראשונה. [ולכן שייך בכלל לקשר בין ההתנגדות לתכנית הזו, ליחס לתכנית שונה לגמרי שהייתה בתשח].
במכתביו של רבי חיים עוזר, רואים שיש לו פקפוקים לגבי התכנית מהסיבה השנייה והשלישית. [התרשמתי, שבעיקר מהשנייה, לא עיינתי לעומק], אבל לגבי הסיבה הראשונה, הוא סובר שאינה רלוונטית במציאות של אז.
רבי אלחנן וסרמן דיבר בכנסיה הגדולה, רק על הסיבה השלישית.
חלק מגדולי התורה במועצה סברו שיש לקבל את החלוקה.
ראה עוד כאן-
הפרדס - No. 11 Vol. 6 1937 September - (page 1 of 67)
וראה שם בהמשך את ההחלטה, שקשורה לסיבות 1 ו3, [אבל לא ברורה לי לגמרי משמעותה ביחס לשתי שאלות אלו].ואחרי כל זה, איני יודע בבירור מה העולה מהנ"ל לגבי יחס גדולי ישראל לאותה שאלה.
ואיך זה מתחבר לשרשור הזה, אם בכלל?
נטען, שגם את תכנית החלוקה של תשח לא הייתם מקבלים, ובמשתמע, שאינכם מוכנים לשום פשרה, 'ראש בקיר' תוך התעלמות מההשלכות, יהיו הרסניות ככל שיהיו, כמו ויתור על מדינה יהודית.
התשובה שלך היא, במשתמע, שבאמת גם במקרה הקיצוני ההוא עמדת התורה היא לא להתפשר, עד כדי כך, שלא לגיטימי לומר אחרת, ומי שאומר אחרת 'מסתבך', ויש להתעלם מההשלכות.
אז אני אומר, ראוי להכיר בכך שיש כאן שאלה כבדה לדיון.
ואם תאמר, שכל הספק שייך במקומות שלא נכבשו, ואין שום נפק"מ כיום לדיון הזה, כי אין שום היתר לוותר על מה שכבר בידינו, אומר שגם רוב ההתלבטויות בתוך הציבור הדת"ל סביב ענייני א"י, אינם האם לוותר בקום ועשה על חלקים מהארץ, אלא על מה ואיך ראוי להיאבק. ולפחות לעניין זה, חשוב בעיני לסייג את שיטת 'ראש בקיר' ולהכיר בכך ששיקולי תועלת ונזק הם חלק חשוב בדיון התורני.
אנחנו לא מנהלים לקדוש ברוך הוא את סדרי העדיפויות.
אנחנו מקיימים מה שהוא ציווה אותנו.
גם אם חצי מהעם לא מוכן לזה - שיקפוץ!!
לא נחזור שוב על חטא העגל. כפי מה שביאר הכוזרי.
צום קל גם לך.
רע אף פעם לא מביא שלמות ולא אחדות...
למה שלא תאשים את הצד השני?
כמו שצעק לפני יותר ממאה שנה מורנו הראי"ה: "בואו בואו אחים בהמוניכם אל דגלנו - אל דגל ירושלים".
על עצמו לדורותיו
האמת מצידי שהרמבם יתדברר שעבד אלילים. זה לא משנה לכלל ישראל ולנרטיב של הרמבם
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
זו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"
אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל -
אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין.
המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו):
מי שמיצר לישראל - הופך לראש.
מי ששומר על ישראל - הופך למטרה.
זה לא "שלטון משפטנים".
זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.