אני לא יודע למה אני ממשיך לנסות שם. 

אבל סתם ככה, מה הסיבה לעשות לי לייק ואח"כ לא לענות?

אם היא אהבה את הפרטים עד כדי שליחת לייק - למה לא לענות?  ואם לא נראה לה - למה לשלוח לייק? 

ריבונו של עולם.. אנשים שם לא מובנים.

שאתרי היכרויות זה פלטפורמה לא רצינית וזה החסרון ויתרון שלה -

היא מאפשרת היכרות במהירות בלי בירורים וכולי אבל כל עוד לא נפגשים פנים מול פנים - הכל יכול לקרות.

בפלטפורמה הזאת אין מחוייבות לכלום (אכן חסרון מסויים). לכן כדאי מראש לבוא בלי צפיות.

אולי לא הבינה את הקונספט שלייק שווה התעניינות?

אולי קראה בשעת לילה ועוד תגיב..

ונניח שהיא חושבת שזה פייסבוק (שזה מצחיק)

אם היא אהבה את הפרטים, למה להתעלם?   

זה לא שכתבתי שם פוסט שנון או בדיחה, זה הפרטים שלי! אז על מה הלייק? 

כי אם היא לא ענתה לי, כנראה שהיא לא מעוניינת לדבר. לא? 

מה היא כבר תענה לי חח

אנחנו לא מחמיאים פה על כרטיסים

אנחנו מעוניינים ביצירת קשר

תשאל אותה

"סתם שאלה, זה ששמת לי לייק זה אומר שיש עניין מצידך? כי מבחינתי הייתי שמח להכיר..."

אני אמור לשאול כזה דבר?  חשבתי שזה ברור...

(פעם הבאה אני כבר לא אהיה בטוח כנראה)

אתה את שלך עשית. אם היא תהיה מעוניינת לענות לך - היא תמצא את הדרך.

בינתיים יש לך הזדמנות לדון יהודייה (אנחנו מקווים) לכף זכות. או לא לדון בכלל.

בהצלחה עם זה ובאופן כללי.

אולי מצפים להודעה מחמיאה חזרה? משהו מסוגנן - שגם אני התלהבתי ממנה?

או שלא טעיתי בכלום, וסתם יש אנשים שחושבים שזה סוג של פייסבוק.

זהו האמת. 

מקסימום היא תפתח שרשור מחר שהיא לא מבינה את ההתנהלות שלך

אני מציע לך ולעוד הרבה אחרים לעזוב את אתרי ההיכרויות.

אתרי ההיכרויות מזמינים אתגרים נוספים ומעצבנים למדי מעבר לאלו שגם ככה כבר קיימים במציאת החצי השני.

בעייה אחת באתרי היכרויות היא בדיוק זו שכתבת. אין תקשורת פנים אל פנים וזה יוצר נתק בהבנה למה כל צד מתכוון במה שהוא כותב/מחייך.

בעייה נוספת היא בהיצע הבלתי נגמר של בנות ובנים מוכשרים שכל כרטיס אישי שלהם חייב להיות הכי ייחודי כדי שיפנו אליו.

בעייה נוספת היא כמובן השחיקה והחזרתיות שקיימת בכל פנייה נוספת לעוד כרטיס ועוד כרטיס. זה כבר נהיה לא מיוחד ומוציא את כל ההתרגשות שנלווית לפנייה למישהי.

וכמובן התמונה שנתפסה ברגע מסויים ולא תמיד עושה חסד עם המצולם/מצולמת  (וכן, אני מאמין שתמונה יכולה לייצג משהו, פשוט יש עוד הרבה דברים שהיינו רוצים שיהיו דברים ויזואליים שיייצגו אותם כמו תכונות בנפש).

כשפוגשים אדם באחד על אחד אז רק הוא נמצא שם. אף אדם (כרטיס) אחר לא מסיח את דעתנו ואפשר לדבר ולראות דברים שהם מעבר למה שהיה צד את עיני אם לאותו מדוייט/ת היה כרטיס בשליש.

כשפוגשים אדם, אז כיוון שאותו אדם הוא מיוחד ולא נמצא באותה שבלונה של כרטיס (עם אותם קווי מתאר, אותו גוון, אותו פונט...) אז תמיד תהיה התרגשות שנלווית מעצם העבודה שאותו אדם הוא מיוחד (ואני לא מתכוון להתרגשות עם פרפרים, אלא לעצם זה שזה חדש ולא היה לי דבר כזה).

בקיצור, אני מעודד את כולם ליצור תקשורת במפגשים בהתנדבויות, בעבודה וכו'.

זה הכי נכון, הכי פשוט והכי טבעי. ואת הכי טבעי איבדנו.

וברור, המגיפה מאד הורידה את האופציה הזאת מלקרות. אבל עדיין זה יכול לקרות. פשוט צריך למצוא את המסגרות.

לדעתי המסגרות הכי טובות אלו המסגרות שיש בהם גם ערך מוסף של עשיית טוב וחסד.

אין כמו פנים מול פנים.  יש לזה כל כך הרבה יתרונות.

כל הסיבות היפות האלה למה יש דרכים יותר טובות מאשר אתרי הכרויות, הם לא סיבה למנוע מאותם אלה שכן ייעזרו בהם את העזרה הזאת.

וכמה שיהיו יותר אנשים באתרי הכרויות, יותר אנשים יוכלו למצוא שם את בני הזוג שלהם (כי מתוך עשרים, יש מעט שיתאימו לך. מתוך אלפיים, יהיו יותר)

אלו שכן מכירים באתרי היכרויות ומתחתנים אלו לדעתי אנשים שאלו הפעמים הראשונות שהם השתמשו באתר.

אנשים שנמצאים באתרים שנים על גבי שנים, הסיכוי שלהם להתחתן דרך האתרים, לדעתי, שואף לאפס.

לגבי הסיפא - אני חושב שפשוט לא הבנת את הכוונה שלי.

הבעייה היא לא בהתאמה. אלא בזה שמרוב עצים לא רואים את היער, מרוב שחיקה ומרוב שבלוניות.

צריך לשנות את הנוף. וקודם כל זה יקרין עלי. עצם העובדה שאני בתקשורת פרונטלית מול אנשים ולא מוך מסך היא עצמה משפרת את איכות החיים. מתוך זה זה יוכל להגיע.

מי שלא נשחק, תמיד יכול לחשוב פתאום על אפשרות חדשה

לעדכן את הפרטים שלו

לשנות תמונה ופתאום אנשים ישימו לב אליו יותר.

היעד הוא להגיע למקסימום חתונות.

להתלונן על כלי מסוים שהוא לא מושלם זאת אפשרות, ואפשר לעשות דברים שמועילים.

פונה, היא עונה..

*מתעלם*

אולי אם תבין את הצד שלי יהיה לך יותר קל להבין אותה..

והצד שלי אומר כך:

לא.. לא ברור. גם לי. 

אבל ככה זה עובד, אתה מבין? 

שמחתי לעזור.

אולי חשש שזה באמת יקרה? אולי אין כח לשתף מישהו בקו"ח שלי שוב? נשגב. 

אבל דבר אחד אני יודע- זה לא אישי.

הכוונה שאפשר להבין כי גם אנחנו מתעלמים? 

אבל אני אישית אף פעם לא מתעלם!!  ולא מבין את מי שמתעלם.

כמו שלא הייתי מתעלם מאדם ברחוב באתר אינטרנט זה לא שונה...

רציתי לומר לך שגם כשאני עושה את זה, כלומר, מתעלם 

אין לי באמת סיבה לכך. 

ואני לא יודע למה זה כך, הרי אני פניתי אליה כי אהבתי את התמונה והכרטיס בכלל. והיא השאירה מספר, 

וחלפו שבועיים ועדיין מתלבט, מתחבט ומתעלם.

אז אולי זו הסיבה שהיא עושה את זה,

שאין כאן סיבה בעצם. פשוט משהו לא קורה וזה בעצם בגללנו. 

מה שכן הייתי ממליץ זה לנסות לפנות אליה שוב, כי אם היא עשתה לייק אז אהבה מה שראתה סהכ.

ולעתים כן כדאי ללחוץ מעט. 

אבל אני חושב 

שזה בדיוק החיסרון של להיות מאחרי מסך... יש יותר מקום להיכנע לפחדים (כמובן שאני מכיר אותם טוב מאד)

כשמכירים פנים מול פנים אין ממש אפשרות להתעלם ולהעלם, וזה דוחף את הבנאדם או להסכים ולגלות משהו חדש וטוב או לגלות שלא קורה כלום אם מנסים. 

האתרים האלה.. לא יודע מה נכנסתי אליהם 

האתרים הן עוד אופציה. 

אתה צריך להסתכל על עצמך כעסק, ואתה משווק עצמך בכל דרך ומדיה אפשרית.

בין אם זה חברים שמפרסמים אותך, או אתרים שונים.

ובכלל, יש את חוק ה-100

על כל 100 בנות שיאמרו לא, אחת תאמר כן. 

אז עד שלא קיבלת 100 לא, אל תתייאש. וגם זו סטטיסטיקה, כך שיתכן שמדובר ב120 שיסרבו אפילו.

זה מעולה שאתה גם שם, ומדובר בבנות איכותיות שמחפשות 

את האחד שלהן, בדיוק כמו שאתה מחפש את האחת.

וכדאי לשים לב לאיכות התמונות ולמה שכתוב בכרטיס שלך.

למשל: מישהי פנתה ואמרה לי- למה אתה לא מעלה תמונה שאתה מחייך? -וואלה. השבתי,

והעליתי

וכמות הפניות עלתה.

אם ניסינו תקופה ואין פניות, ננסה להציג עצמינו באור שונה, במילים אחרות

בתמונות אחרות, זויות צילום שונות. אין סיבה שלא יחטפו אותנו

אחרי הכל- אנחנו מותג. וכזה שרובן כן יכולות להרשות אותנו לעצמן.

וזה עוד לפני שדיברתי איתך על יכולות הפוטושופ, לייטרום ופיקס ארט.

פשוט נאמין בעצמינו. כי למה לא, בעצם? (:

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אני חושבת שיש כאן גם צד נוסף.

יש בנות שהתחתנו בגיל צעיר בין היתר כי התלהבו מהבחור הראשון שבאמת נתן להן תחושה שרואים אותן, שמתעניין בהן ונותן להן תשומת לב. לפעמים זה הרגיש להן כמו הזדמנות שלא תחזור, והן חשבו כנראה שלי ..

ומנגד, יש נשים בנות 28, 30 ו-32 שאני מנסה לשדך. דווקא להן הרבה יותר קשה להתרגש ממחמאות או מהתחלה טובה, כי הן כבר פגשו את זה לא מעט. מחמאות ותשומת לב הן לא מה שמכריע עבורן (:

האם הן יכלו להתחתן? כנראה שכן, ואולי אפילו מזמן. אבל בעיניי הן לא מחפשות רק את ההתרגשות הראשונית או את התחושה שמישהו בחר בהן.

 הן מחפשות משהו עמוק יותר  חיבור אמיתי, ערכים משותפים ותחושה שזה באמת האדם הנכון לבנות איתו חיים.

לכן אני דווקא חושבת שיש בזה אומץ. לא לבחור מתוך לחץ, לא מתוך נו כבר הגיע הזמן להתחתן ולא מתוך רצון לרצות את הסביבה, אלא להישאר נאמנה לעצמך גם כשזה לא פשוט בכלל.

האם יש גם מקרים שבהם צעירות מושפעות יותר מלחץ חברתי? לדעתי כן. יש משהו בנשים שכבר עברו כמה שנים בעולם הדייטים נניח מעל 26 שהן פחות עסוקות בלרצות את הסביבה ויותר יודעות להקשיב לעצמן.

אני זוכרת בחורה בת 22 שבכתה לי בטלפון רק כי אמרה לא להצעה. כששאלתי מה קרה אמרה שהייתה לה שדכנית שגרמה לה להרגיש שהיא חייבת לתת אינסוף הסברים ולהצדיק את עצמה.. אז היא ממש נלחצה שזה שוב יקרה

בעיניי זה לא נכון. בגיל צעיר הרבה פעמים עדיין קשה להתמודד עם הלחץ הזה.

בסוף, כל אחת נמצאת במסע שלה. הכי חשוב הוא הרבה חיבור לעצמך, תפילה, ועבודה פנימית  כדי שהבחירה תגיע ממקום שלם ולא ממקום של פחד או לחץ.

( ובפן האישי ואני יכולה להגיד על עצמי  יכולתי להתחתןזה לא שאין בחורים שרוצים , זה שפשוט לא הרגשתי שזה בעלי..

זה שחברות שלי כבר נשואות לא אומר שאני צריכה להתחתן מתוך לחץ. זה פשוט לא..

אני לא יאבד את עצמי רק בגלל כמה בחורים שרוצים להתחתן מי אמר שאני רוצה ;/

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה