מומלץ לחברי הפורום לשמוע את נאום הבכורה שלה לכנסת.
תהלה פרידמן דומעת בנאום בכורה: "נגזר עלינו לחיות יחד" - סרוגים
מומלץ לחברי הפורום לשמוע את נאום הבכורה שלה לכנסת.
תהלה פרידמן דומעת בנאום בכורה: "נגזר עלינו לחיות יחד" - סרוגים
....הרבה יחסי ציבור.
היא לא פחות ציונית דתית מכם אבל כפי שהיא ציינה מעשיו של ריב"ז הם נר לרגליה.
כמו שהוא הציל את היהדות בבקשו " תן לי יבנה וחכמיה" היא מיחלת לאותה הנהגה בדיוק.
ריב"ז היה איש שלום עכשיו של הימים ההם.
האבסורד הוא שביבי האורים ותומים שלכם נוהג כך משיקולים אגואיסטים שלו.
המעשה האחרון שלו בסדרה, הפקרת הריבונות לטובת שלום קקיוני , ממחיש התנהגות זאת.
אחד שכזה.
ולא גומר להתלונם על מי שקצת אכפת לו מהיהדות ועמדותיה..
והעיקר תצעקו "ריב"ז ריב"ז"
משהו כמו "גם לרבקה היה נזם"....
אז לא, ריב"ז היה מתבייש בפרידמן, וגם בך, ואל תאכילו אותנו בלוקש'ן מיתממים.
ואני בטוח שהוא התהפך בקבר כשהשוות אותו לשלום עכשיו...
|מתי, אלקים, מתי יגמרו האנשים להלחם ביהדות בשם היהדות, מתי? סוף פריקה|
קלעת בול
אז הוא גם היה משת"פ?
היטרללת לחלוטין?
ואגב, כנראה את המשך הגמרא לא קראת.
כי בדיוק על זה הגמרא אומרת משיב חכמים אחור...
תגיד, בשביל מה לך שלמות העם אם אתה רוצה להשמיד את העם הזה?
|חוזר על הפריקה|
ותודה לרב איתן קופמן שהזכיר במי מדובר:
לא התרגשתי מ'נאום הדמעות' של הח"כית - כיכר השבת
אגב הדור שהתחיל לבנות מתפלץ לנוכח הפירוד שיש בניכם.
... מחליפים שלטון. רק אנשים אובססים שתולים את יהבם על מנהיג כריזמטי מפלג
ממש כמו בימי אחאב ואיזבל אשתו (גם אז הינו מעצמה אזורית) שהסיט את כל העם כנגד אליהו הנביא וכל נביאי האמת וקרא לו "עוכר ישראל". ממש כמו היום.
האם יש דרגות של ציוניות דתית?
רבי יוחנן בן זכאי עצמו חשש שאיבד את העולם הבא שלו בכך שעשה פשרה עם רומי וביקש את יבנה, הוא עשה מעשה ששבנא הסופר רצה לעשות בימי חזקיה וישעיהו אמר עליו "קשר רשעים אינו מן המניין" וכן, בזמן חורבן ירושלים, מעשה של רבי יוחנן בן זכאי היה נחשב בגידה, ורבי יוחנן בן זכאי עצמו חשש עד יומו האחרון מכך ורק כשראה שחזקיהו מלך יהודה הגיעה למיטתו ביומו האחרון הבין שצדק.
היא באה להיות חברת כנסת, למה? אם היא מאמינה באחווה, בפיוס ובאיחוד העם זה לא המקום שלה, זה לא בית של הילרים, זה בית של קילרים, זו הכנסת, זה מקום שצריך לדאוג לאינטרסים של הציבור שבחר בה וסביר להניח שעד סוף הקדנציה שלה יצופה ממנה לעשות דברים שלא ימצאו חן בעיני אף אחד מהציבור שהיא קוראת להתאחד, הכנסת זה מקום של תככים ובריתות, מי שרוצה לאחד את העם לא הולך להיות חבר כנסת, זה הזוי שהיא כאדם בוגר עוד לא עלתה על הנקודה הזו.
וכן היא במסגרת פעולתה הציבורית תקעה בעבר אצבע בעין להרבה מאוד דתיים ושמרנים, לא מתרגש מהכובע הצמרירי שלה ככיסוי ראש, היא קילרית בעצמה וגם אם היא נחנקת מדמעות מעל הדוכן זה לא הופך אותה לפחות קילרית, היא יודעת להאבק את המאבקים שלה נגד הדת והמסורת ואנחנו צפויים לראות גם את פעולתה בכנסת.
מצער, מסרב להתרגש, כל ירושלים מכירה אותה כירושלמית, אז מה? היא מתרגשת מרבי יוחנן בן זכאי שהעדיף את יבנה מאשר הקנאים של ירושלים? אז שתעבור ליבנה ותעזוב את הכנסת יפה שעה אחת קודם.
ואגב, אתה קבוע מגיב לפסקה אחת מתוך כמה וכמה, נטפל לחלקים קטנים ומתעלם מהשאר.
זה אמור להעיד משהו?
על עצמו לדורותיו
האמת מצידי שהרמבם יתדברר שעבד אלילים. זה לא משנה לכלל ישראל ולנרטיב של הרמבם
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
זו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"
אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל -
אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין.
המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו):
מי שמיצר לישראל - הופך לראש.
מי ששומר על ישראל - הופך למטרה.
זה לא "שלטון משפטנים".
זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.