ואני מקווה שזה יספק אותך. תגיד לי אם זכיתי לכוון לדעתך.

גם אם התופעה הזאת רחבה - זה לא מעסיק אותי ואני לא חושב שכדאי שזה יעסיק מישהו מרקע כזה.

למה? כי בסופו של דבר - בנאדם שמתעסק בדבר שהוא יחסית שולי - "רקע" - זה מבחינתי פחות דבר טוב. ממילא זה מסננת טובה להצעות. אם הוא מתעסק בדברים השוליים יותר של החיים - בין עם הוא משתייך לקבוצה גדולה של אנשים בין אם הוא משתייך לקבוצה קטנה של אנשים - אני לא אהיה מעוניין בו בתור שותף להמשך חיי.

אמממ אבל יש בזה באמת משהו.

שאתה מקבל 'כרטיס הכירות' על מישהי אתה לא באמת רואה הרבה דברים. השמפחה הדוסית שלה, והישוב הדוסי שהיא גרה בו, והמוסד הדוסי שלמדה בו - זה יכול לתת מרווח מאוד גדול של פור על פני מי שאין לו את זה. 

מה הפתרון? -  להסויף ב'כרטיס הכירויות' הרבה דברים מהותיים ופחות דברים 'טכניים'. זאת מיומנות מסויימת, אבל אני חושב שבנאדם יכול לרשום על עצמו דברים טובים שישקפו אותו לצורך הזה. ולכן אם ה'כרטיס הכירות' שלך מלא ב90% דברים מהותיים ו10% דברים טכניים - יש לך הרבה יותר סיכוי להשיג הצעה מתאימה ולא לחשוש שהפרטים הטכניים יעבדו על אנשים רציניים.

אני חושב שעלינו להפסיק בשיח מתנצל על זה שאנחנו באנו מרקע כזה או אחר או שיש לנו נקודות חולשה כאלו ואחרות. קבלי אותי כמו שאני. לא רוצה? לא צריך. אני גם לא רוצה.

את חושש שיש קצת בנות שמתייחסות לעיקר?

אולי זה נכון (באותו מידה גם בנים), אבל בדר"כ הבנות האיכותיות מרוכזות במקומות מסויימים שאפשר לנסות למצוא אותם.

ויש מקומות שצריך לברור מהם יותר ויש כאלה צריך פחות לברור.

אבל הם קיימות. ויש הרבה. רק צריך לפנות למקומות נכונים.

אם צריך עזרה מעשית אשמח לבר איתך בפרטי על זה.

עזוב את הכותרת. מה אתה חושב על תוכן ההודעה, עניתי לך?

ושאמרת 'רמז' התכוונתי לדימוי של החורים במסננת. התבלבלתי בין דימוי לרמז.

כדאי לך לחפש משהי שמתאימה *לך* ולא לרוב. מה אכפת לך מה הרוב 'דורש'?

במקום מסויים אוכל למצוא אנשים שמושכים יותר לכיוון שאני מחפש.

אני חושב שזה חשוב מאוד לדעת מקומות. מבחינה טכנית בלבד.

האמירה שבכל מקום יש מגוון אנשים היא נאה לי מאבדת כלי מאוד חשוב לחיפוש.

איפה נמצאים אנשים שמתייחסים למה שאני חושב שהוא עיקר?

השאלה איך אתה מגדיר עיקר.

לא נעים לי לענות באופן אישי על קריטריונים שלי אבל לכל אחד יש מחשבות בנוגע לזה והוא יכול לגזור מסקנות שבמקום ספיצפי יש לו יותר סיכוי למצוא מישהי בראש שלו.

שאלות מעולות. אשמח לדבר איתך על זה בפרטי.

בכל אופן על פיהם צריך להתנהל על השיח. ולא ע"פ השאלות "מה הרוב דורש ממני?".

בוא לא נדבר על יותר הרוב בחיים בהקשר הזה, סבבה? 

יש מקומות שאני מעריך אותם בתור רמה גבוה ושם אחפש.

למה להרוס את המתח?

מקווה שאני זוכה לכוון. תקן אותי אם אני טועה.

מהרושם הכללי של דבריך נראה שאתה מתייחס לאדם לאוסף של השפעות, שבודאי זה דבר נכון במידת מה.

אבל נראה לי שיותר משהאדם הוא אוסף של השפעות - הוא אוסף של בחירות והחלטות. 

אני בדרך כלל אסתכל על בנאדם שמולי על פי הדברים שמנחים אותו בחיים. זה בעיקר.

להסתכל על הסביבה של האדם ולשים אותה בתור דבר שמאפיין אותו שזה להתייחסל אדם בתור מושפע.

יש אפשרות להתייחס לאדם בתור משפיע ולכן אני ישים את בעיקר את הבחירות שלו בחיים בתור דבר שיאפיין אותו. ע"פ הסתכלות כזאת - גם אם שני אנשים עברו מסלולים שונים לגמרי בחיים אם מה שמנחה אותם לקבלת החלטות הוא אותו דבר אז יש להם משהו משותף מספיק מאפיין.

לגבי התמודדות ביחס לעבר - נראה לי שבסופו של דבר תמיד אדם יסתכל לעבר וגם אם הוא בחר להתקדם ולא להיות שקוע בו. ההתמודדות העיקרית ביחס לעבר היא איך לתת לו פרשנות טובה. פרשנות שמקדמת (כמה שניתן) ולא פרשנות שלא מעודדת להמשיך. בודאי שלא צריך לייפות את המציאות אבל היא כן דורשת פרשנות מוסיימת כדי שנוכל לקחת אותה איתנו במידת מה. ולהעזר בה בתור כלי להתקדמות.

על מה אני שם את הפוקוס.

אני חושב שכדאי לשים את הפוקוס על הצדדים הבחיריים שבאדם.

נכון גם הצדדים הלא בחיריים קיימים. אבל בדר"כ מה שכדאי שעיקר יעניין אותנו אלו הצדדים הבחיריים

יש פעמים שהעבר בזבל. ממש ככה. עבר רע. מסכים.

אך גם אז - הפרספקיטבה והיחס אליו יכולה להיות משתנה מאוד מאדם לאדם.

זה מאוד כללי, לא נראה שאני סותר אותך רק חשוב לי לציין

ויותר בשאיפות ותכונות. 

הדוגמא שנתתי לגבי 'כרטיס הכירות' טוב.

גם אם לא נתת את הביוגרפיה הכי מרשימה - אם הצלחת להעביר את הדברים המהותיים שרצית להעביר הגורמים של הרקע הרבה פחות יהיו קריטיים.

אם לדוגמא אני יודע על משהי שהיא חוזרת בתשובה וזה כל הדבר שאני יודע עליה - אז החשש הרבה יותר מובנה..

אבל אם אני יודע עליה המון דברים שלא קשורים לרקע של החזרה בתשובה, או לפחות, לא בהרכח קשורים, אז יש לי הרבה יותר סיכוי לתת צ'אנס (לא בטוח שהדוגמא טובה, אבל הרעיון נראה לי מובן)

אני מחפשת מישהו שיודע להסתכל ולבחון דברים בצורה אמתית

כך שלא משנה אם יש לי או אין לי קשיים, זה לא מעניין אותי ההסתכלות שלו על הנקודה הזו ספציפית.

הסתכלות בריאה, נכונה ואמתית זה כמו כל פרמטר אחר שחשוב לי.

זה כמו לשאול כמה אנשים בלונדינים יש.

או כמה נורמאלים יש.

לא התכוונתי לפגוע בך או בשרשור ח"ו

כתבתי מה שכתבתי ממחשבה שכשיש פרמטר שהוא קריטי וחשוב לנו

ואנחנו מכניסים את עצמינו לשאלות "כמה אנשים כאלה יש?!"

 או "איך בכלל יש סיכוי שאגיע אליהם"? זה דיבורים שיכולים ממש לייאש אותך

(או שמגיעים מתוך מקום של ייאוש). זה לא נראה לי מה שיקדם אותך..

אתה צריך להתחזק על זה שישנו ודאי ואישתך קיימת. ולא משנה כמה יש כמותה, ה' יזמן לך אותה.

(במיוחד שהפרמטר שאתה מציג זה עניין של אופי של בן אדם, ולאופי של אדם אין אפילו חילוקי מגזרים,

כך שהדיבור על איפה קיים לא באמת יעזור, כי בכל מקום קיים)

@והוא ישמיענו

אבל כשמדובר בבן/בת זוג, שגם ככה זה קשה כקריעת ים סוף וגם ככה זה נעשה בנס,

גם אם יש אלף שמתאימים לך, אז זה בכלל לא רלוונטי..

אתה לא צריך כמות רחבה של מתאימות לך בשביל למצוא מי מהם אישתך.

מספיק לך שיש אחת כזאת, ויש וודאי, ותמצא אותה בקרוב אמן!

אופי זה לא משהו שנמצא בקהילה או מגזר מסויים.

אתה יכול לומר שחשוב לך מישהי פנימית, בוגרת עם חשיבה בריאה.

ענין של אופי ואישיות. לפעמים גם של תפיסת עולם.

יש אנשים שיותר משמעותי עבורם - ויש כאלה שלא מענין אותם. ולא בגלל שהם "פחות מאירים"... לפעמים בדיוק ההיפך. מספיק בטוחים בעצמם כדי לא להתרשם מ"רעשי רקע" שאינם מפריעים להם מצד עצם הענים של מי שהם נפגשים איתו/ה.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.