ואני מקווה שזה יספק אותך. תגיד לי אם זכיתי לכוון לדעתך.

גם אם התופעה הזאת רחבה - זה לא מעסיק אותי ואני לא חושב שכדאי שזה יעסיק מישהו מרקע כזה.

למה? כי בסופו של דבר - בנאדם שמתעסק בדבר שהוא יחסית שולי - "רקע" - זה מבחינתי פחות דבר טוב. ממילא זה מסננת טובה להצעות. אם הוא מתעסק בדברים השוליים יותר של החיים - בין עם הוא משתייך לקבוצה גדולה של אנשים בין אם הוא משתייך לקבוצה קטנה של אנשים - אני לא אהיה מעוניין בו בתור שותף להמשך חיי.

אמממ אבל יש בזה באמת משהו.

שאתה מקבל 'כרטיס הכירות' על מישהי אתה לא באמת רואה הרבה דברים. השמפחה הדוסית שלה, והישוב הדוסי שהיא גרה בו, והמוסד הדוסי שלמדה בו - זה יכול לתת מרווח מאוד גדול של פור על פני מי שאין לו את זה. 

מה הפתרון? -  להסויף ב'כרטיס הכירויות' הרבה דברים מהותיים ופחות דברים 'טכניים'. זאת מיומנות מסויימת, אבל אני חושב שבנאדם יכול לרשום על עצמו דברים טובים שישקפו אותו לצורך הזה. ולכן אם ה'כרטיס הכירות' שלך מלא ב90% דברים מהותיים ו10% דברים טכניים - יש לך הרבה יותר סיכוי להשיג הצעה מתאימה ולא לחשוש שהפרטים הטכניים יעבדו על אנשים רציניים.

אני חושב שעלינו להפסיק בשיח מתנצל על זה שאנחנו באנו מרקע כזה או אחר או שיש לנו נקודות חולשה כאלו ואחרות. קבלי אותי כמו שאני. לא רוצה? לא צריך. אני גם לא רוצה.

את חושש שיש קצת בנות שמתייחסות לעיקר?

אולי זה נכון (באותו מידה גם בנים), אבל בדר"כ הבנות האיכותיות מרוכזות במקומות מסויימים שאפשר לנסות למצוא אותם.

ויש מקומות שצריך לברור מהם יותר ויש כאלה צריך פחות לברור.

אבל הם קיימות. ויש הרבה. רק צריך לפנות למקומות נכונים.

אם צריך עזרה מעשית אשמח לבר איתך בפרטי על זה.

עזוב את הכותרת. מה אתה חושב על תוכן ההודעה, עניתי לך?

ושאמרת 'רמז' התכוונתי לדימוי של החורים במסננת. התבלבלתי בין דימוי לרמז.

כדאי לך לחפש משהי שמתאימה *לך* ולא לרוב. מה אכפת לך מה הרוב 'דורש'?

במקום מסויים אוכל למצוא אנשים שמושכים יותר לכיוון שאני מחפש.

אני חושב שזה חשוב מאוד לדעת מקומות. מבחינה טכנית בלבד.

האמירה שבכל מקום יש מגוון אנשים היא נאה לי מאבדת כלי מאוד חשוב לחיפוש.

איפה נמצאים אנשים שמתייחסים למה שאני חושב שהוא עיקר?

השאלה איך אתה מגדיר עיקר.

לא נעים לי לענות באופן אישי על קריטריונים שלי אבל לכל אחד יש מחשבות בנוגע לזה והוא יכול לגזור מסקנות שבמקום ספיצפי יש לו יותר סיכוי למצוא מישהי בראש שלו.

שאלות מעולות. אשמח לדבר איתך על זה בפרטי.

בכל אופן על פיהם צריך להתנהל על השיח. ולא ע"פ השאלות "מה הרוב דורש ממני?".

בוא לא נדבר על יותר הרוב בחיים בהקשר הזה, סבבה? 

יש מקומות שאני מעריך אותם בתור רמה גבוה ושם אחפש.

למה להרוס את המתח?

מקווה שאני זוכה לכוון. תקן אותי אם אני טועה.

מהרושם הכללי של דבריך נראה שאתה מתייחס לאדם לאוסף של השפעות, שבודאי זה דבר נכון במידת מה.

אבל נראה לי שיותר משהאדם הוא אוסף של השפעות - הוא אוסף של בחירות והחלטות. 

אני בדרך כלל אסתכל על בנאדם שמולי על פי הדברים שמנחים אותו בחיים. זה בעיקר.

להסתכל על הסביבה של האדם ולשים אותה בתור דבר שמאפיין אותו שזה להתייחסל אדם בתור מושפע.

יש אפשרות להתייחס לאדם בתור משפיע ולכן אני ישים את בעיקר את הבחירות שלו בחיים בתור דבר שיאפיין אותו. ע"פ הסתכלות כזאת - גם אם שני אנשים עברו מסלולים שונים לגמרי בחיים אם מה שמנחה אותם לקבלת החלטות הוא אותו דבר אז יש להם משהו משותף מספיק מאפיין.

לגבי התמודדות ביחס לעבר - נראה לי שבסופו של דבר תמיד אדם יסתכל לעבר וגם אם הוא בחר להתקדם ולא להיות שקוע בו. ההתמודדות העיקרית ביחס לעבר היא איך לתת לו פרשנות טובה. פרשנות שמקדמת (כמה שניתן) ולא פרשנות שלא מעודדת להמשיך. בודאי שלא צריך לייפות את המציאות אבל היא כן דורשת פרשנות מוסיימת כדי שנוכל לקחת אותה איתנו במידת מה. ולהעזר בה בתור כלי להתקדמות.

על מה אני שם את הפוקוס.

אני חושב שכדאי לשים את הפוקוס על הצדדים הבחיריים שבאדם.

נכון גם הצדדים הלא בחיריים קיימים. אבל בדר"כ מה שכדאי שעיקר יעניין אותנו אלו הצדדים הבחיריים

יש פעמים שהעבר בזבל. ממש ככה. עבר רע. מסכים.

אך גם אז - הפרספקיטבה והיחס אליו יכולה להיות משתנה מאוד מאדם לאדם.

זה מאוד כללי, לא נראה שאני סותר אותך רק חשוב לי לציין

ויותר בשאיפות ותכונות. 

הדוגמא שנתתי לגבי 'כרטיס הכירות' טוב.

גם אם לא נתת את הביוגרפיה הכי מרשימה - אם הצלחת להעביר את הדברים המהותיים שרצית להעביר הגורמים של הרקע הרבה פחות יהיו קריטיים.

אם לדוגמא אני יודע על משהי שהיא חוזרת בתשובה וזה כל הדבר שאני יודע עליה - אז החשש הרבה יותר מובנה..

אבל אם אני יודע עליה המון דברים שלא קשורים לרקע של החזרה בתשובה, או לפחות, לא בהרכח קשורים, אז יש לי הרבה יותר סיכוי לתת צ'אנס (לא בטוח שהדוגמא טובה, אבל הרעיון נראה לי מובן)

אני מחפשת מישהו שיודע להסתכל ולבחון דברים בצורה אמתית

כך שלא משנה אם יש לי או אין לי קשיים, זה לא מעניין אותי ההסתכלות שלו על הנקודה הזו ספציפית.

הסתכלות בריאה, נכונה ואמתית זה כמו כל פרמטר אחר שחשוב לי.

זה כמו לשאול כמה אנשים בלונדינים יש.

או כמה נורמאלים יש.

לא התכוונתי לפגוע בך או בשרשור ח"ו

כתבתי מה שכתבתי ממחשבה שכשיש פרמטר שהוא קריטי וחשוב לנו

ואנחנו מכניסים את עצמינו לשאלות "כמה אנשים כאלה יש?!"

 או "איך בכלל יש סיכוי שאגיע אליהם"? זה דיבורים שיכולים ממש לייאש אותך

(או שמגיעים מתוך מקום של ייאוש). זה לא נראה לי מה שיקדם אותך..

אתה צריך להתחזק על זה שישנו ודאי ואישתך קיימת. ולא משנה כמה יש כמותה, ה' יזמן לך אותה.

(במיוחד שהפרמטר שאתה מציג זה עניין של אופי של בן אדם, ולאופי של אדם אין אפילו חילוקי מגזרים,

כך שהדיבור על איפה קיים לא באמת יעזור, כי בכל מקום קיים)

@והוא ישמיענו

אבל כשמדובר בבן/בת זוג, שגם ככה זה קשה כקריעת ים סוף וגם ככה זה נעשה בנס,

גם אם יש אלף שמתאימים לך, אז זה בכלל לא רלוונטי..

אתה לא צריך כמות רחבה של מתאימות לך בשביל למצוא מי מהם אישתך.

מספיק לך שיש אחת כזאת, ויש וודאי, ותמצא אותה בקרוב אמן!

אופי זה לא משהו שנמצא בקהילה או מגזר מסויים.

אתה יכול לומר שחשוב לך מישהי פנימית, בוגרת עם חשיבה בריאה.

ענין של אופי ואישיות. לפעמים גם של תפיסת עולם.

יש אנשים שיותר משמעותי עבורם - ויש כאלה שלא מענין אותם. ולא בגלל שהם "פחות מאירים"... לפעמים בדיוק ההיפך. מספיק בטוחים בעצמם כדי לא להתרשם מ"רעשי רקע" שאינם מפריעים להם מצד עצם הענים של מי שהם נפגשים איתו/ה.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם