יש לי שאלה הלכתית.. דחופה..הילושש

התקשרה אליי חברה שלמדה איתי את התואר, היא סיימה לפני כמה שנים.. אמנם לא היינו גרות קרוב אבל תמיד היא הייתה מקפיצה אותי גם אם לא עד הבית ממש, לפחות הייתה חוסכת לי המון זמן בנסיעות. פעם אפילו הציעה לעזור לי לקראת מבחן אצלה בבית כשממש לא הייתה חייבת. חמודה ממש. 

היום אנחנו לא בקשר כמעט בכלל.. 

ביום חמישי האחרון היא התקשרה להזמין אותי לחתונה שלה ב"ה שזה היום, ממש רגע לפני. אין לי בעיה עם זה בכלל, אני רוצה ללכת. 

השאלה היא כזו: ימי שני באופן קבוע אני משתדלת ללכת לשיעור תורה. 

שמעתי שיש עניין של קביעות ושרצוי לא לפספס את השיעור. 

אני לא ניידת עם רכב. אפשר באוטובוסים, טיפל'ה סיבוך..

בקיצור, בעניין החתונה יש לי הכרת הטוב כלפיה שאז הייתה עוזרת לי, וגם מצווה לשמח כלה, להיות בחופה ולקבל ברכה. 

מצד שני, השיעור תורה שבאמת אני לא רוצה לפספס ועוד לפני ר"ה.. 

וזה גם באותו זמן. מתחיל ב20:30..

מה הייתם עושים,  ומבחינה הלכתית, מה נכון?

 

תודה!!

 

 

 

 

 

ברור שהולכת לחתונה.תיק
לגבי השיעור, את יכולה לבקש ממישהי לסכם את עיקרי הדברים עבורך, אם לא גם עבורה..
לשמח כלה בחתונתה!קרן-הפוך
לדעתי לשמח כלה בחתונה זה מצוה גדולהultracrepidam

במיוחד שאין הרבה שהוזמנו (קורונה וזה).

 

אני הייתי הולך.

 

אולי דרגת ההתמדה שלך גבוהה משלי. אבל לא זכור לי שאי פעם הפסדתי חתונה של חבר בשביל שיעור

לשמח כלהברוקולי
אף פעם לא פספסת?הָיוֹ הָיָה

אני חושב שזה יותר כבד משקל ממה שזה נראה.

מעלת הקביעות היא עצומה ממש, בפרט למי שאכן תמיד מקפיד.

מצד שני, כמובן ששמחת כלה זה לא דבר פשוט כלל.

ומצד שלישי, אם היום אין כל כך קשר, מה באמת רמת השמחה שתוסיפי לה?

 

מציע לך לשאול רב (את יכולה לסמס לרב שמואל אליהו)

עדיף רב אחר, יותר פנוי ממנו,תיק
הרב שמואל עונה אחרי כמה ימים עד כמה שידוע לי.
אמתהָיוֹ הָיָה

לא שמתי לב שהיא כתבה שזה היום..

יצא לי לפספס כמה פעמים, וודאי.הילושש

אבל תמיד הייתה סיבה טובה, 

כלומר או כיבוד הורים או שבאמת לא הצליח לי להגיע.. זה נחשב קבע? 

 

אז גם לשמח כלה זאת מצוה חשובה. תלכיultracrepidam


...הָיוֹ הָיָה

זה נשמע שהקביעות שלך ממש ממש רצינית.

 

(אז דבר ראשון: שאפו ענק! זה אדיר! באמת כל הכבוד

לא יכלתי בלי לומר.

ולגוף העניין

 

אם באמת הגעתך תשמח אותה כל כך (וצריך לקחת בחשבון את זה שסוף כל סוף כיום הקשר אינו כל כך מהודק..), אני חושב שזה לא פחות מכיבוד הורים ושאר מצוות.

אבל זה באמת שאלה שצריך לשאול רב, ולא אנשים בפורום..

 

 

-מניחש כבר לא רלוונטי.. אז למה כתבתי? שיהיה....-

(משום מה לא שמתי לב קודם שכבר כתבת את התגובה הזו, רק הרגע שמתי לב..)

סוף כל סוףפשוט אני..
אני חייב להגיד שהשימוש שלך ב''סוף כל סוף'' במובן הביינישי/תלמודי* של המילים האלה, מחזיר אותי שנים רבות אחורה, אל אחד הרבנים המתוקים בישיבת ההסדר שלי.


*בעברית מדוברת, ''סוף כל סוף'' זה ביטוי שמחה למשהו שחיכית לו הרבה זמן.
''סוף כל סוף הגיע תורי''.
בשפה הביינישית זה אומר משהו כמו ''והרי בסופו של דבר המצב הוא X ולא Y, ולכן המסקנה צריכה להשתנות בהתאם''
איזה כיף לי....הָיוֹ הָיָה

אשרי שזכיתי.....

 

 

(איזה עוד מובן יש להם? )

בדיוק הוספתי בעריכהפשוט אני..
הָיוֹ הָיָה

כשאתה כותה אני כמובן מזהה.. אבל בלי התזכורת לא הצלחתי להיזכר בעוד מובן! זה כל כך פשוט בעיני שהתרגום המיידי לסוף כל סוף הוא במשמעותו הישיבתית.

 

הייתי הולכת לחתונהחופשיה לנפשי
הרבה פעמים שיעור תורה ממלא במצברים שהופכת את העבודתחסדי הים
ה' שלך לאחרת כל השבוע, אם אין לך דרך אחרת להתמלא באותם עוצמות הייתי הולך לשיעור תורה.
אם יש דרך אחרת, הייתי הולך לחתונה כי את לא חייבת בתלמוד תורה ואת כן חייבת בלשמח כלה.
אם אתם לא בקשר והיא התקשרה להזמיןכבר לא ישיבישער

זה נשמע שחשוב לה שתבואי.

ובפרט אם את אומרת שהיא התקשרה ממש ברגע האחרון.

 

יכול להיות שחשוב לה כי אין לה הרבה חברות אחרות ויתכן מסיבות אחרות, אבל לדעתי כדאי שתלכי.

 

בשיעור תורה יש בופה? והנה חסכתי לך את ההתלבטות 🤭פשוט אני..
סתם סתם, בלי עגבניות!

בתקופת הקורונה, אם היא הזמינה אותך, כנראה שזה אומר שחשוב להקוד אבל פתוח

בגלל המגבלה, אם לא את, היא הייתה מזמינה מישהי אחרת את בטופ 100 או 50 שלה (לא סגור מה ההנחיות אומרות היום).

 

 

מצוה לשמח כלה. לומדים על מנת לקיים.ד.

בהיות שהזמינה אישית ותבחין אם תבואי - אז בפשטות עדיף שתגיעי.

וואי, תודה לכולם!הילושש

בסוף הייתי בחתונה והיה ממש נחמד וגם ביקשתי ממישהי להקליט לי את השיעור.. 

אז תודה לכולכם.. יש לכם חלק בלשמח כלה.. 

 

בקרוב אצלנו!

איזה כיף, החלטת נכוןארץ השוקולד
שיהיה בזמן המתאים והמוצלח לכולנו ועם הדמויות המתאימות
ללכת לשמח אותה. מצווה ושמחה גדולה!נפש חיה.
מבחינה הלכתיתארץ השוקולד
אם זה ישמח אותה שתבואי, עדיף שתלכי לחתונה, זה דוחה לימוד תורה.

ואם ממש תרצי להשקיע תבקשי שחברה מהשיעור תקליט לך את השיעור.

והייתי הולך לחתונה, חשוב לשמח אותה.

רק שמחות בבריאות, שמחה וטוב
זה פשוט לך ככיוסי כץ
אשריך אני נמצא באותה שאלה אבל איפה כתוב שזה דוחה?
אני מבין שיש בזה הרבה תוכן אבל..
דקה אשלח מקורארץ השוקולד
מקורות לכך:ארץ השוקולד
הגמרא בכתובות:
"תנו רבנן מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אלעאי שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה" (כתובות דף יז עמוד א)

וכן נפסק ברמ"א, חלקת מחוקק, בית שמואל ובאר היטב.
בטור אבן העזר סימן סה, סעיף א.
שולחן ערוך אבן העזר סה א – ויקיטקסט

@נשמה כללית נכון שקביעות הלימוד זה חשוב, אבל מפורש בהלכה שהכנסת כלה דוחה גם כשיש קביעות. (וקל וחומר לאישה שלא מוטלת עליה חובת תלמוד תורה)
יש"כ.הָיוֹ הָיָה

השאלה עד כמה השתתפות של בחורה בחתונה של חבריה עונה לגדר "הכנסת כלה".

 

 

(והיות שהכנסת כלה דוחה גם לבנים, ושנינו יודעים כמה גדולי ישראל צווח על בחורים שכל שני וחמישי הולכים לחתונה, אז צריך לומר ש.....)

מעולם לא קרהultracrepidam

שרב ייעץ לי שלא ללכת לחתונה כדי להישאר וללמוד.

 

לא יודע על מה צווחו גדולי ישראל. תביא ציטוט והקשר ונוכל לדון

מעניין...הָיוֹ הָיָה

אין לי לפני ציטוטים, אבל בקול תורה מהלכים סיפורים מר' שליימה זלמן, ובמרכז מר' אברום, ובסלבודקא מר' חצ'קל אברמסקי, ובחברון מר' מאיר חדש.... והם מוזכרים בכל מיני ספרי זכרונות עליהם, ובשיחות חיזוק של מגידים למיניהם...

 

 

 

סיפור לדוגמה: בחור שאל את ר' שליימה זלמן, מה יעשה, הרי צריך לשמח חתן וכלה, אמר לו ר' שליימה זלמן, "תראה מה אני עשיתי, בתור בחור כדי לשמח אתה צריך להיות שעה שעתיים, ולרקוד בכל הכוח, וכו' וכו', וכולא האי ואולי, אז אני בתור בחור לא הלכתי אלא נשארתי ללמוד, ובזכות זה, היום, כשאני מגיע לשתי דקות עשיתי להם את הערב...."

גם אני מכיר את הסיפוריםultracrepidam

אבל החכמה בללמוד מסיפורים זה ללמוד את הדברים שבוודאות נכונים לכל מצב - להתמיד בלימוד, במקרה הזה, ולכל הפחות להתייעץ לגבי היישום של שיקול הדעת הזה אצלך כשזה מתנגש עם ערך אחר

 

הרבה פעמים הלכתי לחתונות בתקופת הישיבה וסיפרתי לרבנים על כך בשיחותי איתם, ומעולם לא שמעתי מילה על ביטול תורה. ומדובר באותם רבנים שסיפרו לי את הסיפורים.

כמובן, היו אברכים שלפעמים דיברו על זה. אבל כמה שהרב היה יותר גדול (או יותר "בכיר" או "ותיק") הוא היה עם ראש פתוח יותר לנושא, ודעת לנבון נקל.

טוב.הָיוֹ הָיָה

להגיד שמכל הסיפורים האלו רואים רק את החשיבות של לימוד תורה ולא את הצורך בשיקול דעת כשמבטלים אותה בשביל חתונה, נשמע לי פלגינן גדול מידי...

לגבי הלהתייעץ - אין הכי נמי, הרי זה כל מה שהיה בתגובתי כאן - שזה מורכב, ומדובר בשני ערכים נעלים, ולכן שתתייעץ עם רב! זה בדיוק מה שרציתי שיקרה, שלא תהיה היד קלה על ההדק, לשום כיוון!

 

 

אם אותם רבנים סיפרו את הסיפורים, אות הוא שהם חשבו שיש בהם לימוד לנו.

זה שהם לא העירו לך - מובן מאוד, וכפי שציינת, דווקא הרב היותר גדול מבין שלא כל דבר צריך לומר בכל צורה וזמן.

מבחינת הרב - הוא העביר את המסר, אתה מספיק בוגר כדי לדון עם זה לעצמך, והוא לא צריך להעיר לך בהזדמנות נקודתית.

ברור שכן, זה בדיוק הדין שםארץ השוקולד
שאם יש חתונה בעיר, ללכת לשמח זה "הכנסת כלה".

(ולגבי סיפורים כאלה, אני נוהג לקבל שההלכה מסתמכת על ספרים או מסורת ולא על סיפורים על גדולים שלרוב אמינות הסיפורים נמוכה ובכלל אני לא מכיר את הסיפור.
חוץ מזה שכאן לא מדובר על חתונה כל שני וחמישי.
וגם מדובר על בת, שלימוד התורה לא מוטל עליה ושמחת כלה כן מוטל עליה.
לא עושים קל וחומר מהחמור לקל.)
והשאלה כמה יש שם כבר, וכמה חסר, וכמה יועיל המסויים הזה שמגיעהָיוֹ הָיָה

וכו' וכו'. ולא הרי חתונה בעיירה כהרי חתונה היום.. וכו'.

 

אני מניח שאתה מבין מה אני מתכוון לומר.

איפה כתוב שזה תלוי כמה יש?ארץ השוקולד
ואיפה כתבו את כל השאלות שבהם אתה מסתפק?
יש דיון בכמה יש בהלוויות וגם אז המסקנה היא שצריך לפחות 60 ריבוא לאדם כשר.

יש הלכה מאוד פשוטה שאליה הפניתי, לא יודע מאיפה אתה מביא הגדרות כאלה.

אז לא כל חתונה בעיר, אלא כל חתונה של חבר. פעם החשיבות לחתן ולכלה היה שהעיר תגיע וכיום זה החברים.
בשכל. אתה מבין שהמציאות היא שתוספת שמחה תלויה באנשים, לא?הָיוֹ הָיָה

אגלה לך סוד: גם אני הולך לחתונות של חברים....

כל מה שבאתי לומר, זה שצריך לשקול היטב בכל פעם אם זה אכן נצרך וחשוב, יש לבנאדם בשיעור בישיבה 80 חבר'ה, ושיעור מתחתיו ומעליו - עוד איזה 150.. אם הוא יילך לכולם הוא ייצא עמ'רץ דאורייתא.

כל מה שצריך זה שכל ישר, "הווי מחשב", מה כנגד מה, וכ' וכו'.

אוקייארץ השוקולד
אז יש הלכה שצריך ללבוש ציצית, אבל בשכל אני חושב שבעצם ציצית קטן הוא בגד לא נח ולכן לא ברור שהקב"ה הגדיר אותו כבגד וממילא אין סיבה שאלבש ציצית קטן. נשמע הגיוני?

אז יש הלכה מאוד פשוטה, אבל הכנסתי סולם ערכים ממקום לא ברור ולכן אני מעלה תיאוריות כנגד ההלכה.

לא יודע, חברים שלי מישיבות גדולות לא הזמינו את השיעורים מעל ומתחת. ככה שאני לא יודע על איזה מציאות אתה מדבר שמישהו מוזמן ל200 חתונות.

ואם אתה חושש שהוא יצא עם הארץ, אם כבר הוא יהיה עם הארץ כי כדי להיות חבר של כל הישיבה הוא לא לומד
וברצינות, בימינו עם הקורונה אף אחד לא מזמין מאות חברים ולכן ברור שאם מישהו הוזמן זה חשוב יותר.

ובכלל, אין שום בעיה עם אישה תהיה עם הארץ ותהיה חברה טובה.
זה לא דומה.הָיוֹ הָיָה

כתוב שצריך לשמח, מותר וראוי להפעיל שיקול דעת מהי אותה שמחה מדוברת. זה הכל.

 

זה נכון שאשה יכולה להיות עם הארץ, אבל נשאר כאן המימד של הקביעות בלימוד, ולא אמרתי שלא תלך, אלא הצגתי את המורכבות.

למה זה לא דומה?ארץ השוקולד
אם חז"ל אמרו שיש כזה דבר מספיק אנשים להלוויות ולא אמרו זאת על חתונה, זה סתם לדעתך?

אלא פשוט שבהלוויה שואלים עד כמה זה חשוב, ובחתונה לא שואלים.

אני איש הלכתי יותר ולכן אין מורכבות כאן
כי ההגדרה היא לשמח.הָיוֹ הָיָה

דווקא בלוויה, כיוון שזה עניין של כבוד ככל שהיא גדולה, מצאו לנכון לתת שיעור.

בחתונה זה עניין של שמחה, וברור שההלכה מדברת על מציאות של שמחה. אין לה שום צורך לתת מספרים.

לדמות את זה לציצית שהיא מצווה ברורה ומוגדרת ומישהו אומר "זה קשה", זו סתם דמגוגיה.

 

אני מבין נכון שאתה רוצה להסיק שיש מצווה שיהיו בחתונה אף יותר משישים ריבוא?

סברא מעניינתארץ השוקולד
זו שאלה מעניינת

אישית, הייתי מגדיר לפי מי שהזוג מזמין מרצונם, אם הם מזמינים כנראה שהאורח/ת משמח/ת אותם.
--ultracrepidam

מעניין כמה מהמוזמנים "כי לא נעים" יודעים שזאת הסיבה שהזמינו אותם

לא מבין את התפיסה של הזמנה כי לא נעים באמת...ארץ השוקולד
ובכלל, עם חתונות קורונה אני חושב שזה פחות שכיח.
ואולי זה ינער אותנו ונבין שלא צריך להזמין כאלה שלא חשוב לנו שיגיעו.
דווקא מאד הגיוניultracrepidam

עם חתונות קורונה זה באמת פחות

 

אבל ההגיון הוא שיש הרבה אנשים - במשפחה או בשכונה וכדומה - שאתה רוצה לתת להם הרגשה שהם חשובים לך גם אם הם לא, או שהם חשובים לך ואתה רוצה לתת להם הרגשה שנוכחותם משמחת אותך. הרבה מההזמנות האלה הן ממש חסד. חלקן חנפנות.

הקרדיט על קו המחשבה הוא לא שליultracrepidam

אני חושב שזאת היתה הודעה של @חתולה ג'ינג'ית שאמרה את זה וזה אכן נכון מאד. לא הצלחתי למצוא את ההודעה אבל זוכר את המסר

וכל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולםארץ השוקולד
שנזכה, במהרה וברחמים
נראה לי שזו טעות. לא זוכרת הודעה שלי בנושא...חתולה ג'ינג'ית


אז לא זוכר מי. סליחה.ultracrepidamאחרונה


לא מתחברת להגדרה של זה כחנפנותחופשיה לנפשי
לא חושבת שזה נכון בכלל
מסכים. יש גם קטגוריה של "נורמה חברתית"ultracrepidam

אולי עוד כמה קטגוריות...

גם זה.ultracrepidam

ואני הסברתי למה זה דבר *חיובי* ורק הערתי שיש גם מקרים שזה משהו שלילי. לא הלכתי לנתח את האישיות של מזמיני החתונות

שים לב שערכתי הרגעארץ השוקולד
וכיף לדון איתך, באמת
הרגע ראיתי:הָיוֹ הָיָה

אשאיר את תגובתי דשם על כנה, ואגיב כאן לעריכה.

 

זה נכון שלא פוסקים הלכה ממעיישה'ס. אבל תסכים איתי שלא לחינם הם מסתובבים כאן בעולם, יש לנו לקבל מזה פרספקטיבה...(ואגב, לפעמים זה דווקא כן יכול להיות ממש קרוב לרמת ההכרעה, כשאתה שומע עדות מבוגרי סךבודקא שר' חצק'ל פסק לבחורים לא ללכת אלא אם א' ב' ג', זה בהחלט מהווה הוראה ממנו.) ועכשיו תרגיל של ערבך ערבא צריך: ר' אברום מאוד מאוד החשיב סיפורים ומעשיות כאלו, דווקא מהסיבה הזו. אפילו יצר כבר ספר שלם מהמעשיות שהוא סיפר בתגובה לשאלות שונות, שכתב הרב יצחק דדון. (איני זוכר שם הספר)

 

 נכון, לא מדובר על חתונה כל שני וחמישי, ולא על בן, אבל רק באתי להעמיד את הצורך בשיקול הדעת, לא לכל חתונה צריך ללכת, יש פרספקטיבה למבט. וצריך לזכור את חשיבות הקביעות בלימוד תורה.

 

לכן טענתי שתלוי גם ברמת הקשר שלה איתה, ועד כמה יהיה חשוב להיא שהיא תגיע וכו', ועם כל זאת סיימתי בשתסמס לרב, ולא "הכרעתי" בעצמי כלום.

 

 

ותודה על הפרגון, גם איתך כיף לדון....

ובכל זאת, כל טענתך מסתמכת על סיפורארץ השוקולד
ועל טענה סיפורית שכך ר' אברום תיעדף.

אני עדיין מחכה לשמוע מקור בר סמכא.

הערבא שלי זה דברי הפוסקים, נראה לי שזה מספיק חזק

וטוב שסיימת שתשאל רב, ככה האחריות הועברה לדמות אחרת
אמרתי שזה ערבך ערבא צריך...הָיוֹ הָיָה

 

והתכוונתי כמובן לסיפור הזה..

אבל תכל'ס, אי אפשר להתעלם מזה. סיפור סיפור, וזה לא מקור ולא כתוב, והכל טוב ויפה, אבל אי אפשר להתעלם. וד"ל.

אה...ארץ השוקולד
למה אי אפשר להתעלם מסיפורים כאלה?
...הָיוֹ הָיָה

אין לי איך לענות על השאלה הזו.

עניין של "שכל הישר".

אשרייךיוסי כץ
מה הבריות אומרות עליו אשרי יולדתו ואשרי אביו שלימדו תורה אשרי רבו יפה מאוד יישר כח עצום!
ברוך תהיהארץ השוקולד
תודה רבה
מכיוון שהיו שתהו מבחינה הלכתית, הבאתי כאן מקורות שיהיה ברורארץ השוקולד
שההלכה שהחתונה יותר חשובה מהשיעור.


מקורות לכך: - לקראת נישואין וזוגיות
אתם מרגישיםהרמוניה

את ההשגחה של הקב"ה בכל התהליך של הפגישות?

תשתפו

כןאדם פרו+אחרונה
נראלי זמן טוב לספרמבולבלת מאדדדד
ב"ה התארסתי לא מזמן

ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר


בקרוב אצל כולם בע"ה!

מזל טוב!! שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!!יעל מהדרום
דיי באמת(;?הפי
חח אין עליך 
מזל טוב!אנונימי 14
וואו מזל טובבברקאני

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מבולבלתתתת!!!! מזזזלללל טווובבב!!!🤩🥰❤הרמוניה
מרגש ממשארץ השוקולד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

תודה רבה לכולם!🤗מבולבלת מאדדדד
מזל טוב!חדשכאן

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

איזה יופי, בשעה טובה!! הרבה נחת ושמחה!נפש חיה.
כיף לשמוע, מזל טוב!advfb
מזל טוב! איזה יופי ב"הוהוא ישמיענו
ברוך השם!נחלתאחרונה

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

זה מדהיםהפי

איך מעניין בו,  טעות אחת שלו

והוא לא רלוונטי


 

אם מישהו מאכזב אותי באמת פעם אחת

אני כבר לא רוצה אותו

גם אצלכן זה ככה? 

 

( שאלתי את הנשים בקהל ולא את הגברים ..

כי לא מעניינת אותי כאן הדעה שלכם)

מקבלת חצי מהתגובההפי

איזה דוגמאות הבאתי שהן הסקת מסקנות אני לא הבנתי

לא פוסלת גברים על הודעה או לא

לא ברור לי איך הגעת לזה

אבל תודה..

לב טוב זה ואו ורצון לעשות טוב זה מדהים בעז"ה

שאלהאני:)))))

מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.

סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.

תודה רבה! אשריכם!

אם אינני טועה עיקר האיפור בעבר היה דווקא בהירחתול זמני

כמו הגיישות ביפן וכיו"ב

כי האיכרות היו שזופות ובנות המעמד העליון יכלו לשבת בבית ולכן היו בהירות יותר

תמונות/מראה חיצוניאנונימי 14

רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.

חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)

מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.

אשמח להסבר קצר.

תודה.

נראה ליהרמוניה

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

 

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

 

פשוט תציעadvfbאחרונה

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

אני בחור בן 19ל המשוגע היחידי

עדיין לא התחלתי לצאת ואני חושב על זה הרבה.

אשמח להכוונות איך כדאי לי להכין את עצמי בשנים הקרובות (לא יודע עדיין כמה)

לקראת חתונה.

אפשר בספרים, שיעורים, מידות שהכי חשוב לעבוד עליהם,

ואם יש שרשורים ישנים שכבר שאלו את זה, אפשר פשוט להפנות אליהם. (משתדל לא לחפור )

תודה רבה מראש לכל מי שעונה.

 

אנא קרא לתגובות על תהייתו של צדיק יסוד עולםנחלת

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

 

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

 

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

עלוםאני:)))))
לחשוב ולפעול לממש: במה תרצה לעבוד ולפרנס את משפחתךפ.א.
יש לרב שמחה כהןאשר ברא

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

הבסיס (שנראה מובן מאליו אבל הוא לא)נוגע, לא נוגע

תשמח ברצון ותשמור עליו..

אאוצ'🙈הרמוניה
חחנוגע, לא נוגע
אפשר להסתכל על הצד החיובי- כשאתה עובד על לשחזר את זה, זה אחרת ממי שאצלו זה מובן מאליו
בהצלחה!לגיטימי?

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

 

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

 

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

המישור המעשי, לעזור בבישול,בכביסה,בספוג'ה,בגיהוץנחלת

אני מאוד  מסכימה עם זה.......והרבה!

תודה על כל התגובות 😊❤️ל המשוגע היחידי

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

כשאתה מתחתן אתה חותם על מסמך משפטיאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ל' בניסן תשפ"ו 7:35

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.


 

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.


 

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.


 

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.


 

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.


 

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.


 

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.


 

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.


 

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.


 

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

תראהל המשוגע היחידי

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

 

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

 

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

לא הזכרת שירות צבאי…ואתה לא צריך לוותר על משהופ.א.

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

בעיקרון אני מסכים איתךל המשוגע היחידי

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

 

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

מה שאני התכוונתי בהכנה לעניין הפרנסה:לגיטימי?

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

 

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

 

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

 

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

 

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

קודמי, אריק מהדרום, כבר שם את האצבע על הנקודהפ.א.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  


 

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  


 

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  


 

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

ציינת שמה שבעיקר עושים אצלכם זה האפשרות השלישיתאריק מהדרום

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

כן צודקל המשוגע היחידי

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

 

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

זו דעתי האישית וזה לא קשור לענייני לנ"ואריק מהדרום

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.


אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

למה לא לשאול אדם חכם ירא שמים שמכיר אותך?נחלת
עניתי בתשובה "כן צודק"ל המשוגע היחידי
ריבונו של עולם!נחלת

ככה מעודדים יהודי שעומד להקים בית?!

 

כבר היינו בסרט הזה ארי"ק יקר, זוכר?........

 

אברך יקר. זה הכל בצחוק. אתה אוהב ללמוד והרב שלך ממליץ על זה, והיא מסכימה (ואפילו יש לה מסירות נפש) -

תלך על זה וימים יגידו.

 

בהצלחה!

זוכר ש"קיטרת" על הקושי עם התינוקות וכל הקשורנחלת

בנישואין? ואני התרעמתי עליך?

 

אבל מאז מכירים אותך טוב יותר ופחות מתלהמים (כלומר, אני)....

אמממ...אריק מהדרום
מה?
טוב ששכחת (או לא שמת לב). לא חשוב.נחלת
חחחח היום עברתי על השרשור הזה..ל המשוגע היחידי
תודה ל המשוגע היחידי
עבר עריכה על ידי ל המשוגע היחידי בתאריך ד' באייר תשפ"ו 23:57

ספיציפית אני לא אמרתי שאני יהיה אברך הרבה שנים, שאלתי רק על הכנה לחתונה והתגלגלנו לנושא עבודה - לימוד תורה.

אני גם חושב שזה מאוד חשוב ובעז,ה אני אתייעץ עם רב שמכיר אותי ויגיד לי מה הכי מתאים לי.

אשרייך!

מוסיף ומחזק את חשיבות אחריות הגבר לפרנסת משפחתופ.א.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

 

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

הרב זיני לא היה רב הטכניון כי לא היתה משרה כזאתאריק מהדרום
הוא היה רב בית הכנסת שבתוך הטכניון והוא שנים רבות ניסה לבקש מאנשים להפסיק לקרוא לו בצואר הנ"ל ובכל זאת אנשים ממשיכים לקרוא לו כל.
חידשת ליפ.א.
בזמנונחלת

הכרתי יהודים חשובים שגם עבדו. אפילו במקומות לא רק דתיים כל כך. הם היו אבל תלמידי חכמים. ממש.

עם משמעת עצמית  חזקה.

 

היום - לא בטוחה שיהודי תורני, כפי שהיו הם, מסוגל להגיע למדרגתם, כשהוא עובד שעות רבות, לא במשרה תורנית.

 

הרחוב משפיע. הסביבה משפיעה. זו לא החממה של הישיבה, כוילל (למוטב, במקרה הזה). השפה. מכירים את הסיפור

של הרב זריצקי בספרו "בצל צח", בו מתנגדת הבת להינשא לבחור שגם עובד?

 

גם הבנים שלי חושבים כמותכם. בכל זאת, חושבת שלהוסיף עוד שנים מספר, רק בלימוד תורה נטו, ברצינות,

יכול מאוד להועיל, כשחייבים לצאת לעולם הגדול.

את הכרת - כי זה היה מאוד מקובל ונפוץ בדורות קודמיםפ.א.אחרונה

היו לא מעט ישובים חקלאים חרדיים של תנועת פועלי אגודת ישראל - כמו כפר חסידים, קוממיות, קיבוץ חפץ חיים, היה את מפעל השטיחים של החרדי אברהם שפירא, שמעתי סיפורים מסבא שלי המאוד מבוגר (כיפה סרוגה, גר במושב דתי) שבצעירותו עבד עם ארגון טהרת המשפחה החרדי ממאה-שערים בהקמת מקוואות ביישובי העולים בצפון, והרבה מהחרדים של אז התעסקו בעבודת כפיים.

החרדים של פעם גם היו חזקים מאוד  בבורסה ליהלומים.  

עולם הפוך מצאתי: אני בסבבי הקפאת ביציותראומה1
וחברותיי מגדלות שנים כבר ילדים, חובקות תינוקות חדשים, נאהבות על ידי בעליהן..

אין מילים באמת.


וידום אהרון...

♡♡♡♡ראומה1
כל מה שתבקשי יתגשםהפי
את תראי
בעז"ה שתזכי לשפע של טוב גלוי בקרוב ובקלות.תפוחית 1
תודה רבה אמן ואמן♡♡♡ראומה1
קשהארץ השוקולד

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

קשה קשה, אני שואב כוח מסיפורי התורהחרמון

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

הנשמות שבעז"ה אמורות להגיע לעולם דרכךנחלת

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

חיבוק ענק ענקפצלושון
כמה שזה קשה

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

איזה אכזבותאדם פרו+
אכזרי מאוד /:ראומה1אחרונה
תגובה חסרת טאקט בקבוצת חברות רווקותראומה1

חברה נשואה שנה שהתחתנה בגיל מאוחר כתבה בקבוצת חברות רווקות בנות גילה:


 

"אחרי כמה שנים מרגיש לא מציאותי להיות נשוי"


 

כמה חוסר טאקט וחוסר רגישות יכול להיות לבן אדם?

את רואה שיש בקבוצה רווקות בנות גילך שכמהות להנשא כבר ואת כותבת כמה שזה מאין חלום כזה לא מציאותי שאת נשואה כבר שנה?

 

עדיף לסתום באמת ולא לדבר בכלל על זה מול חברות רווקות. 

 

זה כמו שהריונית תגיד מול חברותיה הנשואות שלא מצליחות להקלט "יו זה מרגיש לא מציאותי להקלט להריון"


 

איפפפפפפ

נשמע כמו זעקה לעזרהבחור עצוב
למה היא עדיין בקבוצה?אני:)))))
מן הסתם זו לא קבוצה שמוגדרת לרווקות בלבדבחור עצוב
אני חיה בגישה קצת אחרת ממךלגיטימי?

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

 

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

מסכימה לחלוטין!נחלת
ועדיין צריך להתחשב בקהל שבו נאמרים הדבריםadvfbאחרונה

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

 

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

לא נשמע לי שהתכוונה למה שחשבת. ממש לא.נחלת
אמרת שהיא נשואה שנההפי

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

אולי יעניין אותך