מחסור בשעות שינה (פריקה)אמאשוני
אני סובלת כל לילה ממחסור בשעות שינה!
זה מתחיל מהערב שהילדים משובשים בגלל החופש והולכים לישון בעשר או אחרי,
ממשיך לכל מיני דברים שאני עושה ממתי שיש שקט ועד שאני נכנסת למיטה (24:00 נגיד לפעמים קצת לפני)
ממשיך לנדודי שינה (הורמונלי?) נרדמת בסביבות 2:00-3:00
ואז...
הבוקר זה מה ששובר אותי.
יש ימים שאני צריכה לקום מוקדם לעבודה, אין ברירה.
יש ימים שבעלי יוצא מוקדם לעבודה ומתי שהילדים קמים אני קמה, אין ברירה...
ויש ימים, שהילדים מעירים אותי ממש מוקדם על שטויות במיץ עגבניות.
בשבת זאת בת השש שהתעוררה רטובה ושאלה אם מותר להתקלח בשבת (משובשים כבר אמרתי?)
זה יכול להיות בת ה3 שיש לה פיפי ומישהו לא החזיר את השרפרף של השירותים למקום אז היא לא מגיעה לאסלה.
זה יכול להיות אותה בת ה3- אמא אפשר שלוק? (ספויילר, לא!!)
זה יכול להיות הגדול- אמא להלביש את בת ה3?
אבל היא לא רוצה את השמלה שהכנת לה, אפשר להלביש לה שמלה אחרת? (מתוק בונבון שכמותך, תוציא אותה עם פיג'מה מצידי! אפשר לא להעיר אותי בשביל זה???)

בפועל יוצא שאני ישנה 3-4 שעות כל לילה. אבל כ-ל לילה אותו סיפור!! לא מצליחה ליצור אפשרות שאני יכולה להמשיך לישון.. ולא נרדמת קודם...
אוף...
בשבת ממש בכיתי לבעלי שאני חייבת שינוי תפיסה מצידו שימצא פתרון איך יהיה זמין לגדולים.. מילא בת ה3 לא מצפה ממנה להסתדר לבד כשאין מישהו בבית לטפל בה, אבל הגדולים עם כל זה שיש להם סיבות "טובות" להעיר אותי, לא מסוגלת להכיל את זה.
אבל ברור לי ששינוי לא יהיה. הוא לא מסוגל להתחיל את היום בלי תפילה ואם יש לי בעיה עם זמני התפילה הוא מוכן להקדים ולא לאחר. אין סיכוי בעולם למניין של 8:30. לא בשבת, לא בשישי ולא ביום רגיל.

ולי לא עוזר כמה מוקדם הוא יצא להתפלל. מרפי יעיר את הילדים בדיוק כשהוא לא בבית, וזה מ-ת-ס-כ-ל!!!

(יש לציין שבעלי תמיד קם לפני אבל הוא לא קם לילדים בלילה כמעט בכלל ולא סובל מנדודי שינה ובכלל טיפוס שלא מבין מה יש לעשות במיטה אחרי 6 בבוקר)
יעזור לך אם אספר לך שאצלי בדיוק אותו סיפור?בתי 123
אם למישהי יש פתרונות אשמח גם לשמוע
מצטרפת ועוקבתמק"ר
ברגעים אלו בויכוח על זה עם בעלי :-/
מרגיזאמאשוני
ואח"כ הם לא מבינים למה אנחנו עצבניות ומטורללות כל היום!
הוא חוזר מהתפילה מתחיל את היום.
אני כשהוא חוזר מהתפילה הלך לי היום
הוא לא עוזר לך בבוקר כי הולך להתפלל? חשבתיבתי 123
שהוא קם מוקדם ללכת לעבודה
תשלחי אותו לשאול את הרב מה יותר חשוב תפילה במניין או עזרה לאישתו העייפה
יש ימים שהוא הולך לעבודהאמאשוני
אבל שישי שבת הוא לא עובד למשל...
את מבינה, זה מה ששובר שאין לי בוקר אחד (!) בשבוע להמשיך עוד קצת לישון.
ואני מספרת לו שלא מצליחה להירדם ⁦☹️⁩
יש מניין מתחת לבית, לא אכפת שיתפלל שם מקסימום הילדים יוכלו לרדת אליו עם פיג'מה, שומעים אותו מהסוכה.
כלום.
הצורך במניין הוא מעבר לצורך הלכתי נטו. זה חלק מההוויה שלו.
מצויין אז שיעיר את הילדים ילביש אותם וירד איתםבתי 123
למטה לתפילה
אי אפשר הכל את חייבת לפחות יום אחד בשבוע להשלים שעות שינה בשביל השפיות
חח ממשאמאשוני
הילדים גדולים יכולים להתלבש לבד
אבל הוא לא מוכן לוותר על המניין שהוא רגיל אליו.
כל פעם שאני אומרת לו תתפלל ברחוב שלנו זה יעזור לי יש לו אלף סיבות למה לא..
עכשיו הוא רוקד על זה שהם פחות מקפידים על מסיכות
אמרתי לו תתפלל קצת יותר רחוק, ענה לי הם מעלים אותי לתורה.. 😣

עזבי את זה. הוא מתקלח בערב אחרון, תוקע את הדוש בתופסן הגבוה ומשאיר אותו שם. בבוקר בת השש יודעת להתקלח לבד, לבחור בגדים לבד, להתלבש לבד...
למה היא מעירה אותי? כדי להוריד לה את הדוש היא לא מגיעה...
הסברתי, ביקשתי, התחננתי- אתה מסיים להתקלח תוריד את הדוש!!
אלף פעם ביקשתי הסברתי שזאת סיבה דבילית לקום בשבילה בבוקר.
כשהיה צריך לקלח את הילדה שנים קמתי לקלח, לטפל לא אמרתי מילה. אבל עכשיו היא יודעת לעשות הכל לבד למה אני אמורה לקום?? את חושבת שנעשה שינוי?
עד שלא צרחתי, השתוללתי, התחרפנתי, לקחתי מברג ואמרתי לו שאני מפרקת את התופסן מהקיר- עד אז נכנס מאוזן אחת יצא מהשניה.
עכשיו כשהוא זוכר להוריד הוא בא אלי עם חיוך מיליון דולר.. שניה אני משתחווה לפניך ופורסת שטיח אדום 🤪
אוףף מעצבן.. יש מצב שתבקשי מהרב שלובתי 123
לדבר איתו?
אוף לאאמאשוני
אין רב שמלווה בדברים האלו
זה ביני לבינו.
מטריף אותי שאני לא מצליחה להגיע להבנה איתו על דברים.
כבר יותר קל לחנך את הילדים להסתדר לבד ולהחזיר להם את שעות השינה השפויות, כאילו הם חומר שכמה שקשה, אפשר לעבוד איתו. הוא לא.
(טוב לא בכל נושא, אבל כל מה שקשור להשפעות הריון הוא אאוט מוחלט)
אוייבתי 123
יוואו כל כך מזדהה עם הקטע שאני צריכה לעשות סצנותמק"ר
בשביל שיבין
זה נראה לי פשוט האופי שלהם הגברים, הם לא מבינים!
זה לא שלא אכפת לו לבעלי, כי כשיש צורך קיצוני הוא יודע לתפקד (היו לי ימים מאוד גרועים שהוא תיפקד יופי ובכלל מאז שהתחלתי לעבוד הוא קם לקטן בלילה).

אבל לפעמים הוא לא מבין שזה מחרפן!
הלילה למשל, הגדולה ישנה עד 5 וחצי אחרי צהריים (כי הוא לא העיר אותה, אבל לא משנה).
היא נרדמה ב3 לפנות בוקר!!! כמובן ששיגעה אותי ולא אותו הוא ישן בסוכה.... עכשיו מ3 קמתי ב4 לקטן ב5 לקטן, ב6 לגדולה, ב7 לקטן (הוא מוציא שיניים, סובל נורא). ובעלי לא שומע אותם שוב, כי הוא בסוכה...
התנחמתי בזה שהוא הבטיח לקום ותיקין ואז ישמור עליהם בבוקר, אבל הוא קם ב9! ולא הסכים לוותר עם מניין (בדרך כלל אם צריך הוא לא עושה כזה עסק, אבל אמר לי חג, הלל, 4 מינים וכ'ו).
אז אני עצבנית, שיתמודד!

ולא צהריים לא יעזור לי, זה דופק לי אח"כ את השינה בלילה, מעדיפה להיות קצת עיפה היום וללכת לישון נורמלי, מאשר לישון שוב צהריים ולא להרדם עד 1 בלילה..

סליחה על ההתפרצות לשרשור שלך, אבל רק שתדעי שאני נוראאא מזדהה! ואת עוד בהריון!!
תשלחי את הילדה לישון איתו בסוכהאמאשוני
גם כן השינה בסוכה.. כמה מריבות ודיכאון זה גורם לנשים..
כאילו במקום שזה יהיה שמח זה הופך להקרבה.

ממש מפחדת שזה יביא לדיכאון. כבר יש לי עבר של דכדוך רציני בהריון.
גם את תשמרי על עצמך! רק לא זה!
מיליון חיבוקים ממני חברתך העייפה...
קריר אצלנו בסוכהמק"ר
והיא מכל דבר נהיה לה דלקת ריאות...
באמת שלא היה אכפת לי ל"הקריב" את השבוע הזה שישן בסוכה ואני אקום, אני הרי לא עובדת בחול המועד... אבל זה לא שבאמת ישנתי הלילה, לא ככה דמיינתי את זה...
וכל יום כל יום אני מקבלת את הזריחה מהמשרד, באמת, לא בהגזמה... אז עד שיש לי שבוע לישון קצת...

וחיבוק גדול גדול גם לך! ראיתי מה כתבת למטה על העבודה, מתסכל!
סתם הערה צדדיתשירקי
גם הבת שלי הייתה חולה מכלום...כל פעם דלקת במקום אחר....

והתחלתי בעצת נשים פה לתת לה ויטמין סי ופרוביוטיקה וראיתי שהיא פשוט עברה את החורף יפה....אחרי חורף שהיא הייתה חולה כל הזמן ואפילו פיתחה פעם דלקת ריאות בקיץ....




כל מה שמחזק את המערכת החיסונית זה מעולה...אצלנו מאוד עזר
תודה! הזכרת לי את העניין של ויטמין cמק"ר
באמת בחורה שעבר נתנו לה בהמלצת הרופאה וזה ממש עזר
נערך גם החורף בעזה!
בדיוק היום בעלי חזר מהתפילה ב8 וחציLola_123
ואני ערה מ4 חחחחחחח
כבר ראיתי כןכבים
והוא חוזר ומחייך בוקר טוב
אצלי כבר אחהצ
חחחאמאשוני
אמאל'ה איך את עושה את זה עם תאומים...
אבל אני המשכתי ישר לעבודה 🤭

(לא שאני מצליחה לתפקד פה.. עוד שניה מפטרים אותי נראה לי..)
איך עושנ ?Lola_123
חגיגות בכל הבית חחח
אז אולי תקבעו שהוא קם לילדים בלילה ואת ישנה?סופי123
תמיד היית נרדמת כמה שעות אחרי שהלכת לישון? זה נשמע מתסכל וקשה בטירוף.
לא זה רק עכשיו בהריוןאמאשוני
בהתחלה חשבתי בגלל שאני חוזרת מהעבודה מאוחר אז לוקח כמה שעות לגוף להירגע, אח"כ חשבתי קשור להכנות לחג..
אבל עכשיו זה ככה גם בערב חג, גם במוצ"ש, כל לילה.
ואין לי קטנים. הקטנה בת 3 מתעוררת כי נפל לה הנוצץ, נפלה מהמיטה, זה שניה לקום ולהרגיע אותה אבל זה מפריע לשינה הרציפה. לפעמים אני לא קמה בכלל היא נרדמת חזרה אבל זה עדיין קוטע לי את השינה הקצרה ממילא.
טיפול בתינוקות זה לא מה ששובר אותי. אני יודעת שעוד חצי שנה אני יכולה להגיד ביי לשינה נורמלית למשך שנתיים. אבל אז כל סדר היום, כל חלוקת המטלות בבית משתנה...
עכשיו זה התקופה שאני אמורה בה לישון. לא לקום לילדה בת שש.
מבינה אותךסופי123
(אם כי במקרה הספציפי שהבאת לא נראה לי שאפשר לצפות ממנה לא להעיר הורה)
באופן כללי בתחילת הסגר הבנו שהחיים מטורפים עכשיו. ארבעה ילדים בבית, הוא משרה מלאה מחוץ לבית ואני אמורה לעבוד משרה מלאה בבית. טירוף. הגענו מהר מאד למסקנה שהכוחות של כל אחד מאיתנו הם אחד המשאבים החשובים של הבית כרגע. כמו כסף או זמן, משאב שצריך להתייחס אליו בכבוד ולא לבזבז. וחילקנו בנינו את היום והלילה ככה ששנינו מקבלים מנוחה במקומות שאנחנו הכי זקוקים לה (נניח - הוא ישן לילה רצוף וקם מוקדם לילדים, אני קמה בלילה וישנה בבוקר. שבתות מנסים לנוח כמה שיותר ומחלקים גם את הזמן). לא יודעת איך זה יכול לעבוד אצלכם אבל אצלנו שינוי ההתייחסות עובד בינתיים.
ובמקומך הייתי הולכת לישון מוקדם יותר אם זה מתאפשר. ככה גם אם תרדמי מאוחר יישאר לך משהו מהלילה
שינוי ההתייחסות. זאת בדיוק בדיוק הפואנטהאמאשוני
גם אנחנו חילקנו את הזמנים אבל בלי לקחת בחשבון את שעות הערות של הילדים שהתארכו ובלי לקחת בחשבון שקשה לי להירדם.
קבענו שאני יוצאת לעבודה ב7:00 (לא משנה שחזר מהתפילה ב7:30) את
לא דיברנו על מי שומר על הילדים עד אז... מבחינתנו הם כאילו אמורים לשמור על עצמם אבל בפועל זה לא קורה. ותמיד יש הפרעות
תקשיבי משהו הזוי שעשינו לא הכי חינוכי אבל השרדותירעותוש10
הילדים ישנים מאוחר מכל מיני סיבות (סליחות, בניית סוכה, סתם התמרחות)

בבוקר פשוט אנחנו לא מעירים, אני עובדת מהבית סביב 7 עד 10 בשקט גמור... אם בעלי נמצא אנחנו גם אוכלים משהו זריז ביחד. מריצה מיילים טלפונים וכל מה שצריך, ולפעמים בערב משלימה את מה שאני צריכה מול המחשב אבל לא בטלפון נגיד (הבית רועש ואי אפשר להשחילמילה)

היו לי כמה פגישות הוא נמצא באזור הבית בעיסוקים שונים, אבל שוב הילדים ישנים אז אני יוצאת ב9 כזה חוזרת ב10 פלוס, הכי גרוע אם מישהו קם הגדולה שלי מזעיקה את אבא...

נוח אבל גם מתיש, מצד שני ככה שורדים... מזל שהגיע חול המועד
גם לי יש את התופעה הזו בהריון. פשוט מתסכל....44444
אני עם תאומות בנות כמעט שנהLola_123
שעדיין קמות כל 3 שעות לאכול..
וילדה בת 3 שקמה איתן
לא זוכרת מתי ישנתי 3 שעות רצוף

ממש קשה ..
אבל ב"ה שאלו הצרות
אין סיכוי לנוח מתי שהוא בצהריים?מאוהבת בילדי

לפעמים רבע שעה של מנוחה נותנת כ"כ הרבה כח...

בשבת כןאמאשוני
בשאר השבוע לא ממש..
שנינו עובדים חיוניים ובד"כ באטרף להחליף אחד את השני בבית שהשני יספיק לצאת לעבודה כדי לחזור מתישהו הביתה...
פעם אחת בעלי שלח לי הודעה שהוא מתעכב כבר הייתי מוכנה על הכל ליד הדלת צנחתי כמו שאני במיטה וישנתי כמו פגר...
אבל בד"כ רק מהלחץ אין סיכוי לנוח.. ⁦☹️⁩

עכשיו בחוה"מ בעלי לא עובד ואני כן ותכננו שאשלים שעות בעבודה.
התכנון היה 12 שעות היום, 12 שעות מחר ושאר השבוע 9-10 שעות כדי להוציא קצת את הילדים...
לא רואה איך זה קורה...
אני כבר רואה כוכבים
אבל עדיף למשוך את הזמן פה מאשר להתעצבן בבית לפחות שהקטנה תירדם לפני שאני מגיעה
אין ברירה. לעשות הכל כדי לישון מוקדםמיקי מאוס
כל מה שיש לך לעשות- תנסי לדחוף תוך כדי שהילדים ערים. ולשחרר מה שלא הספקת. זה הכי חשוב...

לגבי נדודי שינה- לפעמים הורמונלי אבל לפעמים נובע מחוסרים.
אפשר לתגבר מגנזיום , ולבקש בדיקות דם לשאר הוויטמינים.
ואם את שותה קפה- אז לא אחר הצהריים! כוס אחרונה ב3 נניח. קשה מאוד כמה ימים ואז מתרגלים, לוקח לקפאין 11 שעות להעלם מהגוף...

בהצלחה!
שינה זה קריטי
צודקתאמאשוני
קראתי את ההודעה קודם והחלטתי שמארוחת צהריים אין יותר קפה.
לא אשרוד את כל השעות שהייתי אמורה לעשות בעבודה ואגיע הביתה עצבנית רצח
אבל אולי זה שווה בשביל להתחיל לסדר את השעות בחזרה.
איפה הימים ש22:00 הייתי בחלומות הלילה, קמה ב6:30 לבית שקט...
נכון גם החושך שנהיה בשעות האלה עושה דיכאון? פעם 6:30 השמש זורחת הציפורים מצייצות...
וואי אם אני שותה נס קפה איה''צ-ערב הלך לי הלילה לגמריהריון ולידה
אצלי זה מממש קשור
וסכללי שותה רק כוס אחת בבוקר ובחיים לא עוד.
ממש לא בריא לגוף וממש ממכר


אחרי כמה ימים מתרגלים. אבל את קשוחהמיקי מאוס
לא הייתי שורדת אחרי א. צהריים שהכבדות של האוכל נופלת ;)
כל הכבוד!
תוך כמה ימים תתרגלי ובטוחה שלפחות קצת יעזור
דווקא לא כזה קשהאמאשוני
גם היום לא שתיתי,
בגלל הבחילות תקופה ארוכה לא שתיתי רק כדי להחזיק את עצמי בעבודה כן הייתי שותה נגיד ב 15:00 כדי לאפס את הראש.
גם יש לי לחץ דם נמוך וקפה עוזר לזה אבל אתמול והיום תגברתי מים והורדתי קפה
הוא יכול לקום אליהם בלילה? (פחות הבנתי אם גם בלילה הם קמים)וואוו
זה לא יפתור את הבעיהאמאשוני
אבל תודה ⁦❤️⁩
ממש בהצלחה, נשמה, משו קטןmango
אצלי כשיש נדודי שינה
חד משמעית קשור לחוסר בבי12

בהצלחה עם הכל.. באמת מתסכל
תודה רבה רצה לקנותאמאשוני
מבינה אותך. אצלי בדיוק אותו סיפור וזה הגורם מס1 לריבים אצלנומצפה לישועות
לא פשוט
ריבים דיכאון מה לא...אמאשוני
כל כמה שמשקיעים וכל האנרגיות המטורפות שמושקעות לעבור את התקופה הזאת בטוב, כמה שעות כמה מחשבה כמה ירידה לפרטים
הכל יורד לטמיון מכמה לילות ללא שינה.

היום רבתי עם כולם בעבודה ועשיתי פאדיחות מול לקוחות בחול (שכחתי שיום ראשון והייתי לא נחמדה בעליל והם כאלו אירופאים להחריד)
ובגלל חוסר תשומת לב מפגרת באקסל העברתי כמה מיליונים מ2020 ל2021 ולא הבנתי לאיפה נעלם הכסף...
מזל ששמתי לב בזמן.. פוי איזה נורא זה!!
אויש אמאשוני אהובהmango
פשוט חיבוק, באמת
איזו תקופה!!!
די... הלוואי שה' יעשה לך איזה נס
ועוד יומיים תפתחי לנו שירשור

הילדים נרדמו בשבע
אני בשמונה
קמתי בשש רעננה ועוד היה לי זמן להתהפך במיטה מצד לצד
ובשבע האיש חזר מהתפילה והעיר אותם ליום מלא לבבות
ואני הלכתי לי לעבודה בקלילות ובשמחה

זה תקין?!



נשמה באמת חיבוק ותפילה, אין כמוך

ותזכרי שאתם באמת, אובייקטיבית, בתקופת טירוף
בכנות..למה את לא הולכת למיטה מוקדם יותר?הריון ולידה
הילדים נרדמים ב10 בלילה?
תתקלחי תאכלי משהו תשני. אפילו אם יקח לך שעתיים להרדם זה יהיה סביבות 12-12וחצי. אפילו 1..

עד 6-7 בבוקר זה ממש סביר
(אני חיה ככה קבוע +להתעורר באמצע לפחות פעמיים ליונק)

ואם יש חופש אז בטח תדאגי לנוח בצהרים אפילו קצת. זה מרענן
לצפות מילדים להסתדר המון זמן לבד פחות מרגיש ריאלי
גם אצלי הם מנסים אבל הרבה פכמים לא הולך להם בכלל
לפעמים 22:00 אני עוד בעבודה...אמאשוני
וגם אם 22:30 אני מגיעה הביתה צריכה לאכול להתקלח, לבשל...
אבל זה בעיקר הגוף לא מכניס את עצמו למוד של שינה... הלוואי, היום יצאתי מוקדם (20:00) כדי לראות אם ישפיע
אבל זה לא פתרון זה רק עכשיו בחוה"מ אני יכולה להרשות לעצמי לצאת בשעה כזאת. אני מגיעה ב15:00 לעבודה, אני ובעלי מתחלפים בשמירה על הילדים במהלך היום וצריכים לעבוד משרה מלאה כל אחד. אני אמורה לעבוד עד 23:00 לפחות.

זה באמת מוגזם לצפות מילדים בכיתה א' וג' לא להעיר את אמא בשישי ושבת בבוקר? זה מוגזם לצפות מבעל להבין שאשה בהריון עם בעיות שינה וצריך לחשוב ביחד על פתרון ולא להתעלם?
אני באמת תוהה בעניין.
אולי לקחת כמה ימי מחלה לישון?עמקאביב
זה נשמע שאת על הגבול כבר. או לקחת עוזרת שתבשל ותסדר? לאכול בעבודה ובבית רק להתקלח ולישון ישר?
שמישהו מכם יוריד כמה אחוזי משרה עד הלידה או לפחות עד שתגיעו לשבוע 32 ?
לבקש שמירת הריון?
גם אם תשני עוד שעה בשישי שבת עדיין לא מספיק בכלל במיוחד עם כל העומס המתורף.
צריך קודם כל לישון פעם אחת נורמליתדבורית
אח''כ לחפש פתרונות ארוכי טווח
אי אפשר לחשוב עכשיו על פתרון קבוע כשאת במצב כזה
לילה אחד שניים תשני עד מאוחר ושבעלך ילך למניין מאוחר
חד פעמי כפיקוח נפש
כשתהיי אחרי שני לילות רצופי שינה
שבו לדבר על פתרון מסודר
אני לא יודעת אם זה מוגזםoo
רק יכולה להגיד שאצלי הילד עוד מעט בן עשר, ועדין לפעמים מעיר אותי, לגבי הבעל, גם שלי העדיף להתעלם מבעיות מאשר לדון בהן.
גם לי היו הרבה נידודי שינה בהריון, והייתי עיפה באופן תמידי, לא יודעת איך את מחזיקה מעמד עד 12:00 בלילה. ותכלס מאז הלידה אני ישנה הרבה יותר טוב מאשר בהריון
וואו איזה לו״ז קשוח!! ועוד בהריון!קמה ש.
בס״ד

לגבי הסיפא, לא חושבת שזה מוגזם. איך שאני רואה את הדברים, אם אחד מבני הזוג סובל, זה לגמרי מצריך חשיבה משותפת. או שתתקבלו החלטות חדשות או שלא, אבל חיפוש אחרי פתרון משביע רצון, ברור שזה דבר שמתבקש. קל וחומר כשאת בהריון. בהצלחה לכם 💛
בעלך עובד? אולי יש מצב שתחליפו משמרות?מיקי מאוס
שהוא ישמור בבקרים ואת אחה"צ.
ככה תוכלי לישון בשעות נורמליות, זה הרבה יותר אפקטיבי משינה בבוקר, בטח שהילדים עוד קטנים
כן הוא עובדאמאשוני
אנחנו מחליפים משמרות. מנסים למצוא את שביל הזהב. כשאני איתם בערב אני גמורה כמו זומבי לא מצליחה לנהל להם סדר יום.
עכשיו התחלנו יותר להקפיד ולא לוותר כדי להכניס את הבית לסדר.
עושה רושם שזה עוזר. אבל המבחן האמיתי יהיה בשבוע הבא.
אנחנו גם בוחנים פתרון לטווח ארוך יותר למסגרות לילדי עובדים חיוניים, הבעיה שאף אחד לא מרים ברצינות את הכפפה.
כל דבר צריך לחשוב יצירתי בעצמנו
אנחנו בחופש גדול אחד ארוך כמו שרוך.
הילדים שלי היו במסגרות 5 ימים מתוכם ימי הסתגלות וימים בלי צהרון. (בוטלו אצלנו הלימודים שבוע וחצי לפני ר"ה)
לגבי נדודי השינה - אולי יעזור גם לך...קמה ש.
בס״ד

סבלתי מזה במשך כמה שנים.

ואז, בלי קשר, עשינו יעוץ שינה בשביל הבן שלנו. שם המדריכה העריכה הרבה על הנושא של טקס שינה ואיך המוח של התינוק מגיב לסדרת הפעולות האלה (אמבטיה, פיג׳מה, סיפור, ק״ש וכו׳) ונכמס ל״מוד שינה״.

התחלתי לעשות ״טקס שינה״ לעצמי. הפסקת כל פעילות במסך (פלאפון / מחשב) כחצי שעה לפני השינה. מקלחת. כיבוי רוב האורות, קריאה כמה דק׳ על הספה רק עם אור חלש, שירותים, כוס מים ולמיטה. לקח מעט זמן וגיליתי שב״ה נדודי השינה פסקו לחלוטין... ככה כבר כמה שנים ב״ה.


חיבוק על הימים האלה, נשמע עינוי אמיתי! בהצלחה 💝
וגם- לא לאכול ורצוי לא לשתות בשעתיים לפני השינהbula
בטח שלא סוכר
אבל אפילו מים יכולים להציק- למי שיש שלפוחית מרגיזה (:
רק מזה אני יכלה לפתח נדודי שינה 😂דבורית
ארוחה טובה מרדימה...
אולי חוזרת על מה שאמרו..אם_שמחה_הללויה
השעות עד 12 בלילה הכי קריטיות
יש איזה הורמון שעובד בשעות 9-12 שמשפיע על תפקוד המח ואם הולכים לישון אחרי 11בלילה כאילו המח לא נח.
אצלי בשעות 7-8 כל האורות מעומעמים , משאירה רק אור במקלחת, איזה נר בסלון, מוסיקה מרגיעה ברקע.. ככה כל הבית נכנס למוד של שינה..
אני הולכת לישון ב22בלילה, קמה בלילה בגלל הילדים, לפעמים באמצע הלילה אם גם ככה עירו אותי יכולה ״לנצל ״ את זה לשבת איזה חצי שעהעם עצמי ולהנות מהשקט שאין לי כל היום . קמה ב7 בבוקר גם בד״כ מילדים שמעירים ולא מרגישה עייפה.
רק אם את מחליטה להתחיל ללכת לישון מוקדם יותר תעשי את זה בהדרגה , שהגוף לאט לאט יתרגל לשינוי.
תודה רבה לכולכן על העצות והתמיכה!!אמאשוני
אלופות כמו תמיד...
חיברתי את כל העצות
תודה ⁦❤️⁩
וואי. בול המצב שלי ובול בעליושוב אתכםאחרונה
ובול עם מרפי שהילדים מתעוררים כשהוא לא נמצא.
קשה!!!
אני בחוסר שינה מטורף. זוועה. עצבנית מכל דבר. והסגר הזה, הילדים בבית, ואני עובדת מהבית תוך כדי! קשה קשה קשה
בסגר הראשון ממש הסתדרנו ב"ה
עכשיו זה כבר ממש מוגזם, מרגישה שאני קורסת
בקיצור מנצלשת לך לפריקה משלי על כמה קשה ומתיש
ונותנת לך מלא חיבוקי הזדהות..
שייגמר הסיוט הזה..
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדשאחרונה

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.יאחרונה

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

Pph כבר כמה לידות ברצף.אשירה לה'.

אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.

אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.

אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה

כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:

-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה

-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.

להבנתי יש בתי חוליםמוריה

שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.

שווה לברר.

אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.

אולי ישמע מוזרדפני11אחרונה

אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.

לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר

לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️