לא מבין למה בן אדם צריך להחליט עכשיו מה יקרה עם החיים שלו בעוד 50 שנה

אני כן מודע לזה, שכדי להצליח בחיים צריך איזשהו חזון של "מה זה הצלחה בעיני ואיך אני מגיע לשם". אבל זה לא קשור לחתונה בכלל. בשביל חתונה צריך להיפך - את הנכונות לעשות את מה שנכון בכל סיטואציה, לנהל את הספינה, לא להביא אותה לנמל.

כשהייתי צעיר יותר אמרו לי שהמסלול שלי בחיים יקבע עם מי אתחתן. מי שאמר את זה הוא אדם חכם, ובעולם שלו אולי זה כך, אבל לא הרגשתי שזה נכון אז ולא מרגיש שזה נכון עכשיו. טוב ברור שיש השפעות - אברך מתחתן עם מישהי שרוצה צורת חיים כזאת ומנכ"ל מתחתן עם מישהי שרוצה צורת חיים כזאת. ואברך שעוזב את הישיבה ונהיה מנכ"ל של חברת השכרת רכב, החיים שלו יראו אחרת ולכן מי שתרצה לחיות איתו תהיה אחרת. אבל בגדול זה לא הסיפור.

אם יש דרך ברורה שמתאימה, יש מוטיבציה וזה נותן מספיק כוחות.

זה עניין של מודעות בעיקר.

נתת דוגמא אז נזרום ממנה - 

לא כדאי לך לצפות מעצמך לברר באופן אובייקטיבי מי צודק הגוש או הקו.

כי אין לך מספיק כלים לברר דבר כזה.

אז מה כן?

תבררי מה נטיית הנפש שלך.

למה את מתחברת. מה נכון בשבילך.

זה בכלל לא משנה בשבילך "מי צודק", אלא למה את מתחברת ומה יעצים אותך.

בעצם, כל הבירורים הללו - אינם בירורים אובייקטיבים על המציאות אלא הקשבה פנימית והרגשת החוזקות והחולשות שלך ומה הנטיות הנפשיות שלך וולאיפה אפשר לנתב אותם ולהעצים אותם.

כי אם נגיד רק את זה בלי לומר דבר מעבר - זאת סיסמא ריקה מתוכן.

לגבי הנושא של ה'גוש קו' אני לא אפרוס לך את כל משנתי אבל בגדול אוכל לומר שההבדלים הם על מה לשים את הדגש במסרים החינוכיים ואיך להבין את אתגרי הדור. בכל נושא חינוכי כלשהו - אין נכון או לא נכון. יש מה שמתאים למתחנך.

בנושאים הכוללנים שהם באמת 'נכון' או 'לא נכון' הם לא נוגעים אליך באופן אישי ולכן אין לך מה להיות מוטרדת מהם בכלל.

לגבי נטיית נפש -

את אוהבת לצייר?

לשיר?

לנגן?

אפילו דברים פשוטים כאלו זה קשור לכך. לא צריך להיות פילוסוף גדול בשביל זה.

כל אחד יודע (ברמה כזאת או אחרת) למה הוא נוטה להתחבר ולמה פחות.

בין אם זה חיבור לדברים קטנים, בין אם זה חיבורים לדברים יותר גדולים.

שאלות שהתשובה היא חד משמעית או כן או לא. שאין בהם "שבעים פנים לתורה" (יש גם שאלות כאלו בתורה).

ויש שאלות שהם סובייקטיביות.

שבהם במקום לשאול "מה נכון",

יותר כדאי לשאול "מה נכון בשבילי?"

רוב הדברים שיעסיקו אותך צורה פרקטית בחיים הם דברים מהסוג הסובייקטיבי.

לדוגמא - באיזה תחום לעסוק בחיים - זאת שאלה מהתחום השני שהתשובה אליה תקבע לך את רוב שעות העיסוק העיקריות שלך ביום.

ובכלל כל הנושא של אמונות דעות וחברה הוא מהסוג השני.

בהצלחה

עד כמה שזה יכול להיות מוזר, בסופו של יום,

לאף אחד לא אכפת מהאמת,

מה שבאמת אכפת, מה היחס של האישי של הבנאדם אליה.

נ.ב

לגבי מה ששאלת - זאת באמת שאלה טובה על החברה שלנו

לפי האופי שלי והכשרונות שלי.

מה אני צריך לדעת מעבר?

ממתי החליטו, ומי החליטו שצריך לדעת מעבר?

זה תסבוכות של הדורות האחרונים

אבל הידיעה מי אתה ומה אתה עד לסוף חייך זה לא החלק של עבודת ה'.
 

יש המון דברים שאנחנו מחפשים כיום, שעד לפני 100-150 זה לא היה רלוונטי בכלל. ואני לא בטוח שכל זה גם היום רלוונטי.

וחכמינו ז"ל ודורות קודמים לא היו פחות יראי שמים ממנו. אם כבר בדיוק ההיפך.. אולי יש קשר, אגב

הגיע הזמן לשים על השולחן:

עבודה לא מגדירה את האדם. שאנשים יצאו מהסרט הזה

בזמן חז"ל כל אמורא התפרנס ממקצוע. ר' יהושע היה פחמי, הלל הזקן היה חוטב עצים. את חושבת שזה ענין את האשה שלהם במה הם עובדים? מבחינת עבודה- העיקר שהם מביאים פרנסה הביתה. ועבודה זה החלק הפחות חשוב בכל הסיפור.

אנחנו מסתכלים על מי שהם היו, לא במה שהם עבדו.

אבל כיום זה לא רק עבודה, זה קריירה שלימה. כי הכל נהיה חיצוני..

אז לא. ההגדרה שלי היא אדם שרוצה להיות עובד ה' לפי כישורי שלי, התכונות שלי והאופי שלי.

איפה ראית פה בלבול? ההיפך- אמרתי שאני צריך להכיר את עצמי, ולא מתוך מה שהחברה מכתיבה. כי זה טיפשי. ולא נכון

וגם קצת.. זר לנו.

איך הבנת את מה שכתבתי?

עבודת ה' - לקראת נישואין וזוגיות

והעבודה זה היה דוגמא

מי דיבר על בחור מבולבל

כתבתי, "לפי האופי שלי והכשרונות שלי"

באתי להוציא מדרישות חברתיות שנוגדות את האופי שלך או לא קשורות אליו

חשוב מאד להכיר את עצמך, את האופי והתכונות הייחודיות לך.

להיות מחובר פנימה, לאמת הפנימית ולמי שאת/ה.

מכאן זה כמעט בלתי אפשרי..

מי יודע בדיוק לתכנן מה יהיה?

איך הידיעה המדויקת איפה את/ה רוצה לגור/במה לעבוד/לאיזה בית ספר לשלוח את הילדים וכו'

רלוונטי לחתונה??

כיוון כללי כן צריך שיהיה. אבל הוא יכול להיות ממש כללי.

להיכנס רגע פנימה, לזהות עקרונות ודברים מהותיים. לא מעבר.

באמת לא מחזיקים מעמד הרבה זמן.

לכן חשוב להכיר את נטיות הנפש,

להכיר את הנקודה הפנימית האמתית של הנשמה.

נטיות הלב, אופי.. דברים קבועים יחסית.

אבל את צודקת. אף אחד לא נשאר אותו דבר בגיל 20 ובגיל 40.

וזה מדהים ומבורך ההשתנות הזו. מתבגרים, מתייצבים.

מתחרטים על דברים ומשנים כיוון.

אלו החיים. אנחנו בהתקדמות כל הזמן. אי אפשר עכשיו לדעת את הסוף..

בקשר לזוגיות-

חשוב לזהות מטרות משותפות, פנימיות. כאלו שגם עוד 20 שנה יישארו.

המטרות הכלליות האלו לא ישתנו לעולם.

רק הדרך להשיג אותן, הצורה שבה זה מופיע במציאות יכולה להשתנות.

אני אתן דוגמא:

זוג שהמטרה שלו בחיים היא חסד. להשפיע טוב בעולם.

בתור זוג צעיר זה יכול להיות בענק- לפתוח את ביתם לילדים באומנה, להקים פרויקטים וכו'.

עם השנים זה יכול להיות בקטן יותר- לעזור לשכנים, לשלוח אוכל חם לנזקקים..

המטרה לא השתנתה. הזוג עדיין רוצה ביחד לעשות חסד.

רק עם השנים זה מקבל כיוון קצת אחר.

אפשר לקחת את זה לכל עיקרון פנימי שהוא. אם הוא אמיתי, אין סיבה שהוא לא יחזיק מעמד.

באופן אישי,

בנאדם קם בבוקר, יש לו 'מפה' של אותו יום.

בנאדם נכנס לשנה, יש לו 'מפה' של אותה שנה.

זה לא רק עניין משפחתי של 'ילדים מבולבלים או אישה מאוכזבת.

זה קודם כל עניין אישי.

ממילא העניין האישי משפיע על העניין הזוג והמשפחתי.

יש לכל אחד יד איך לארגן את ענייניו האישיים בצורה כזאת או אחרת.

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳