הרבנית פיוטרקובסקי: יש לבחון איסור נגיעה בזמן נידהor1900
*הרבנית פיוטרקובסקי: יש לבחון איסור נגיעה בזמן נידה*

הרבנית פיוטרקובסקי: יש לבחון איסור נגיעה בזמן נידה - כיפה

הרבנית מסבירה כי כיום תפיסה הזוגית שלנו שונה, ולכן היא דורשת שינויים הלכתיים. לפי הרבנית יש להבחין בין סוגי הנגיעה בין בני הזוג גם בעת נידה - מגע נחמה, מגע חיבה ומגע אינטימי. "אני כמהה שמישהו מאנשי ההלכה יסכים לקיים שיחה בנושא"

צודקת.Fff
טועה ובגדול, והכי לא אהבתי את המשפט שלה:חבובוש

 "לא יכול להיות שאנחנו נקיים הלכה של המאה ה-12 כשהילדים שלנו חיים במאה 21, אנחנו חייבים לשוחח עם המציאות".

זאת התורה לא תהא מוחלפת.

 

יש התרים יש פתרונות להרבה דברים (מעדיפה לא להביא דוגמאות ממה שאני קיבלתי כי אני יודעת שלכל אחד זה מאד אישי), אבל מכאן ועד לשנות את ההלכה יש הבדל עצום.

 

 

 

 

ובוא נגיד שאני אחת שהכי קשה לה בעולם לשמור ולא מצליחה לשמור ושונאת את המצווה הזו בדם.

 

אשמח לשמוע (גם בפרטי) אילו היתרים קיבלת ה' אלוקינו


זו בדיוק הבעיה- שנכון שיש פתרונות אישיים, אבל כל רב וכל פוסקקרן-הפוך
שומר את הדברים כל כל בסוד, ואין שיתוף והעברת ידע, והדברים יותר מידי נתונים להשקפה האישית של הפוסק ולא כקו הלכתי מקובל וברור.
פוחדים לפסוק פסיקה גורפת -פוחדים לדון בנושאים "נפיצים"or1900
עצם העובדה שהתקבעה מסורת של פסקי הלכה פרטיים/אישיים זו הבעיהקרן-הפוך
לא נכוןיהודה224
הרב עובדיה פסק היתרים בהלכות נידה שאין דברים כאלה
ולא פחד מאפחד זה ממש לא נכון
אדרבא. היוצא מהכלל מעיד על הכלל.קרן-הפוך
רבנים שאינם מהשיעור קומה של הרב עובדיה יוסף, הרב גורן בזמנו, די פוחדים לגעת בחידושי הלכות והתאמתם למציאות חיינו.
ולכן אם זה היה נכון הלכתית ברור שהיו מקילים כךיהודה224
וכנראה שזה לא נכון אז לא פסקו כך
זה לא שהוא שומר בסוד, אלא יש דברים אינדוידואליםחבובוש

הרבנים לא יכולים לבוא ולשנות את ההלכה, ולהוציא התרים בראש חוצות, שנראים שסותרים את ההלכה.

אני לא יודעת מה עומד מאחורי הפסקים שלהם ואני גם לא אלך לשאול כל אחד גם כשמדובר ברבנים שאני אקבל מהם תשובות שיותר מתאימות לי.

ויש דברים שהם לא סוד אלא רק צריך לקבל בשבילם היתר, לדוגמא לבצע בדיקה ביום הראשון והשביעי בלבד.

ואם אישה אחרת עומדת בתנאים ובאילוצים שהיו לך, למה שהיא לאקרן-הפוך
תקבל את אותה פסיקה הלכתית שאת קיבלת?


מותר להחליט שיש פסקים שונים ומנהגים שונים - אך הדברים צריכים להיות שקופים וברורים.

שכל אחד יוכל לבחור לעצמו את ההשקפה הנראית לו.

כמו שיש מנהגים ידועים ושונים לזמן הדלקת נרות שבת - ירושלים 40 דרות לפני השקיעה, חיפה 30 דקות ותל אביב 20 דקות, וכמו שיש מנהגים לזמן הוצאת שבת, רגיל ורבנו תם, וכפי שיש מנהגים שונים לקטניות בפסח, וכפי שיש מנהגים ונוסחים שונים לתפילות, וכפי שיש מנהגים שונים של משקל/נפח/כמות לפי חזון איש, מול מנהגים אחרים, אך הכל שקוף וידוע ולא אישי וסודי - אין סיבה שדווקא הלכות טהרת המשפחה יהיו משהו אישי ופרטי.
^^^כל מילה^^^קופצת רגע
איזה סוד ואיזה נעלייםמעיניייי
יש ספרים, מי שרוצה ללמוד יכול ללמוד!
ההיתרים והפתרונות למקרים מיוחדים מסתמכים על כך שיש מחלוקות בהלכה, אז מוצאים איזה פסק וסומכים עליו בשעת הדחק, אבל לכתחילה לא מחפשים לעגל פינות
היחס לדברי הרבנית קצת יותר מורכב.רק חייבת להעיר על טעותךמיקי מאוס
זו לא התורה.
וחשוב לזכור את זה

אלה גזרות שהוסיפו חז"ל (כן, בני אנוש כמו הרבנית, רק עם ידע רחב יותר וקרבה יותר גדולה למקור)

ח"ו לא אומר שאפשר למחוק אותן. זה חלק מהחבילה של ההלכה.
וגם לא חושבת שכל אחד או אחת יכולים לערער על זה (וגם הרבנית לא)
אבל מאוד חשוב לזכור תמיד מה מצוות דאורייתא, מה דרבנן , מה גזרות ומה מנהג.
אחרת מגיעים להקל בדברים חשובים מתוך אחיזה חסרת פשרות בדברים פחות חשובים

בהחלט יש מקום לרבנים רחבי כתפיים להרהר בדברים, לבחון אותם, לבחון את המציאות שהשתנתה ואת השפעת הגזרות.
יש טעם לגזרות בשונה ממצוות אלוהיות. ויש מקום להרהר אחרי טעמם. רק למי שיש לו את הסמכות , הידע ויראת השמיים כמובן
וגם הרבנית מסכימה עם האמירה הזו, היא לא קראה לבטל כלום על דעת עצמה. היא קראה לכלל רבני הדור להקדיש מחשבה ותשומת לב לעניין כי ראתה שיש צורך בדור (לא כי היא עצמה קשה לה או מפונקת)
לא שמעת על "תורה שבעל פה"?הָיוֹ הָיָה

כן כן, ההיא שמסרו לנו "בני אנוש"..

ועדיין - מי שכופר בה הוא או צדוקי או קראי....

 

שום רב רחב כתפיים לא יבטל דברי חז"ל, ושום אדם שמבטל דברי חז"ל יכול להיות "רב רחב כתפיים"

 

הבסיס של רב זה כפיפותו לתורה.

 

 

אגב, כתוב בחז"ל "אם ראשונים כמלאכים אנו כבנ"א, ואם ראשונים כבנ"א אנו כחמורים"

מסביר הבן איש חי: באמת ראשונים כמלאכים ואנחנו כבנ"א

אבל מי שאומר "מה, גם הם היו בסך הכל בני אדם" - זה - הוא חמור..

(סורי, לא אני, הבן איש חי...)

מבטיחה לך שאתה עובר המון פעמים על דברי ראשוניםמיקי מאוס
כן, הם לא הסכימו על הכל.
ועם הדורות ההלכה נקבעה באופן מסוים הרבה פעמים בניגוד לדעת ראשונים.
שלא לדבר על גמרות שלא נפסקו כך להלכה
ועל גאונים.
ועל זה שגם היום תוכל למצוא פסיקות הפוכות מנומקות היטב

בקיצור-לזלזל אתה יודע. להתרברב גם כן.
ללמוד ולטעון עניינית פחות...
הרבה פחות
אני אפילו פעם אחת לא חלקתי על דבריהם. לא.הָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך ב' בחשון תשפ"א 10:14

וכתבת כעת רשימה של דברי הבל.

מדובר בהלכה שמופיעה בגמרא, הוסכמה על ידי כל האמוראים, נפסקה ברמב"ם, בטור, ובשו"ע. 

הוי אומר, נקבעה להלכה, לחלוטין.

ומלכהל'ה החליטה למחוק אותה. כי היא לא נוחה לה.

 

 

אם את רואה בדברים ראיה לכך שאני לא יודע ללמוד, את מגוחכת.

(רוצה מולי תחרות בקצות החושן? בשאגת אריה? ביורה דעה? ביבמות כתובות? במה את רוצה להתחרות? אל תעשי צחוק מעצמך)

לא אמרת שום (!!!) טיעון למדני, בעצם שום טיעון בכלל, ואת מאשימה אותי ב"זלזול בלי לדעת ללמוד"...  

 

הנימוק היחיד שלך היה ש"גם הם בני אדם", ועל זה, גברתי היקרה, גם הבן איש חי ידע לזלזל ופשוט קרא לך: חמור.

הוא, לא אני.

כל מילה!!תן כתף
רבני הציונות הדתית-לאומית לא יעזו לחדש הלכות בלי הסכמה ו..קרן-הפוך
שיתוף פעולה מצד הפוסקים החרדים.

ולכן זה עוד נושא, אחד מיני רבים, בהם ממשיכים להחמיר לפי הקו החרדי.

ארגון בית-הלל, למשל, שהוקם ב 2012, שמאוד יכול להתאים לנושא המדובר - עדיין לא מקובל כגוף משמעותי.



בית הלל - הנהגה תורנית קשובה – ויקיפדיה
אין שום קשר לחרדי או דתי לאומי בפסיקת הלכהיהודה224
הפוסקים הכי מקלים הבהלכות נידה הם חרדים...
אם הפסיקות כל כך אישיות ופרטיות, איך אתה יודע?קרן-הפוך
כי למדתי את התחום מעט מן המעטיהודה224
^^ ע"ע הרב עובדיה יוסף זצ"למקופלת
כל כך כל כך הרבה דברים העולם הדתי לאומי עושה בלי החרדים.....הָיוֹ הָיָה

בית הלל לא מתקבל כגוף משמעותי פשוט כי הוא גוף נאו רפורמי. זה הכל.

גם אם החרדים יקבלו אותו אלף פעמים לא נקבל אותו..

זו הבעיה של כולנו - כל התאמת ההלכה לחיים, נתפסת כצעד רפורמי.קרן-הפוך
בדיוק הגדרת התאמת ההלכה לחיים.יהודה224
וזו הטעות כי
החיים צריכים להיות תואמים להלכה!!! וזה הבדל משמעותי.
מה עם תקנת הפרוזבול? ומכירת חמץ? ומכירת קרקעות בשמיטה?קרן-הפוך
ועוד דוגמאות משרשרת הדורות על שינויים בהנהגות בהתאם לצרכי השעה וצרכי הדור?


זה לא התאמנת ההלכה לחיים?

ויש לנו חוסר משמעותי במסורת הפסיקה ההלכתית על ניהול מדינה ריבונית יהודית.
מאז חרב בית המקדש, ועד הקמת מדינת ישראל, לא היצה מציאות של שלטון יהודי עצמאי במדינה משלו.
אלו פתרונות הלכתייםה-מיוחד

לעניות דעתי להתאים את ההלכה לחיים אלו סיטואציות שלא היו פעם וצריך להתאים אותם. לא להגיד פעם להדליק אור היה סיוט והיום יש מתג אז אין בעיה להדליק אור בשבת.

זה ממש לא "התאמת ההלכה לחיים" - לכולן יש ביסוס יציב מאוד.הָיוֹ הָיָה

פרוזבול - יש לימוד מפסוק שהמוסר חובותיו לבי"ד אינו משמט, מה שתיקנו זה רק שאכן כולם ימסרו בדרך קבע.

מכירת חמץ וקרקעות - שוב - מבוסס על המבואר בגמרא לגבי רשות נכרי וקניינו, דברים הנלמדים מפסוקים מפורשים.

 

לא חכמה לקחת כל דבר שתיקנו חז"ל, בלי ללמוד רבע מהסוגיה שלו, ולומר "הנה התאימו את ההלכה לחיים"....

אם זה הדרך - תסבירי מה ההבדלים בינינו (כלומר, מה שאת רוצה שנהיה) לבין הרפורמים?

 

על סמך מה בדיוק יכולה לברר גברת פיוטרקובסקי את התרת האיסורים שלה? יש לה איך לבסס את זה?  או רק "כיווןש החיים היום לא מותאמים אז פשוט נבטל?(חוץ מהטיעון הדבילי שאחרי ימי הוסת זה דרבנן, כל ילד שלמד משנה יכול ללמד אותה שכל עוד אשה לא טבלה היא דאורייתא גמורה גם אחרי שמונים שנה מסיום הוסת, בחייאת, היא לא הייתה אצל מדריכת כלות לפני שהיא התחתנה?) 

 

 

 

 

הדוגמאות שלך בדיוק מוכיחים שאת טועה.

כי לפי הדרך שלך או של פיוטרקובסקי - לא צריך פרוזבול, לא צריך מכירה, לא צריך כלום,

פשוט נאמר שזה לא מתאים לחיים המודרניים, ואם ככה נבטל את זה ושלום על ישראל...

 

את בסך הכל מבססת את טענתי הקודמת שכשחכמיםיהודה224
ראו צורך אמיתי ויכול הלכתית הם עשו.
וכאן כנראה שאין את הצורך ואת היכולת ההלכתית.
דרך אגב אבחנותיה בין סוגי המגעים בעיניי פטתיים ולו מהסיבה שהרבה פעמים זה תגובת שרשרת שאין עליה שליטה.
אוקיי, אז מה זה *כן* צעד רפורמי? הבה ותסבירי את ההבדלים.הָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך א' בחשון תשפ"א 05:38

תגדירי מה זה רפורמי.

ומה זה "התאמת הלכה לחיים".

ואיך עושים את זה בלי זה.

כולי אוזן.

חבל שהיא עושה מעצמה צחוק..חצילוש
העולם משוגע. סופית.אורה שחורה
למה אתה מפרסם כזה דבר???
יכול לומר שלי איסור הנידה היה קשה מאוד ליישוםor1900
ושוב הטענות פה לא באות מחולשה אנושית
אלא טענות הלכתיות וכך צריך להתמודד איתן. הלכתית !
לא כל אחד יכול לפסוק הלכתית בטח לא בענייני כרתאורה שחורה
לא כך פוסקים. אם היא רוצה לדון יש דרך לדון הלכתית.
זה מאוד מסוכן לפרסם כאלה דברים.
לא מספיק שפרסמת את הפסק ההזוי על חילול שבת בליל הסדר עכשיו זה?
דיוק קטן. ליל הסדר השנה יצא ביום חמישי. לא שבת.די שרוט


השנה אתה מתכוון לתשפ"א?חצילוש
אם כן ליל הסדר יהיה בשבת.
לא, לתש"פ, השנה שבה פסק רב מסויים לגבי הזום.די שרוט


אהה לא הבנתי נכוןחצילוש
ליל הסדר של תשפאחיים של
הוא במוצש.
לא בשבת
הכוונה כנראה להיתר להשתמש בזום שהוציאו הפוסקים המערבייםקרן-הפוך
הפוסקים המערביים - קבוצת רבנים מעדות המזרח הפוסקים לפי מנהגי רבני מרוקו הקדומים.

מתירים הדלקת חשמל ביום טוב.
מכאן הגיעו להיתר לקיים את ליל הסדר עם זום לשיתוף בני המשפחה המבוגרים ובסיכון.
כן לזה הייתה הכוונהדי שרוט


דוגמא מצויינת - היתר שניתן בצורה מנומקת ומבוססת.קרן-הפוך
כך ראוי לנהוג בכל סוגיה הלכתית - פרט, נמק והסבר.
ולא בחדרי חדרים.
זה נכון גם לגבי הפיאסקו של העליה להר הביתדי שרוט


פוסקת יקרהיהודה224
ההיתר ההוא נבנה על תזה הלכתית יחידאית של הרב משאש זצ"ל. משהו שרוב הפוסקים אפילו המקלים ביותר לא נקטו להלכה כמותו
ועדיין פורסם ברבים - מי שרוצה קיבל, ומי שלא, לאקרן-הפוך
ולא נשמר בסודיות כפסיקה פרטית ואישית.
מגיב עניינית לא מגיב להכפשותor1900
טוב שהשיח עולה לדיון
גם בנושאים בוערים

עוד ועוד זוגות עושים מה שהם רוצים ללא הדרכות רבנים

קונדום.. אמצעי מניעה שונים.נגיעה.. נידה .. ועוד ועוד ועוד

אז הגיע הזמן לדון בכובד ראש ולתת פתרונות הלכתיים מוסדרים ומקובלים
העיקר שאתה עקבי בדיונים שלךאורה שחורה
לא מגיב להכפשותor1900
חחחח אתה אומר- הרבה אנשים עושים מה בא להםחצילוש
אז בואו כבר ניישר קו. ואז כולם יוכלו!
אני מעדיפה לדעת שאני מקיימת חצי הלכה, מאשר לדעת שאני מקיימתחבובוש

את כל ההלכה ששונתה על ידי לא יודעת מי בהתאם לרוח הימים.

זה את אמרת... חייבים לעשות סדר ולהפסיק לעצום עינייםor1900
אין פה שום טענה הלכתיתירא שמים!
בעיקר סברות כרס
מגע של נחמה יכול להגיע מהר מאוד למגע אינטימיבוריס
תלוי זוג.
פסיקת הלכה היא לרוב יישור קו בין כולם כאשר יכולים להיות פסקים אישיים פה ושם.

אי אפשר להתיר לכולם
זה באמת הנושא הבוער מבחינתה? התאכזבתי...rivki
אבל לשירשור הזה יש פוטנציאל לאור השיעמום של סגרים, בידודים והגבלות שונות.
נושא בוער לכל הדיעות וכמובן שיש עוד נושאיםor1900
יומרני ביותרפרגולה למעלה

כל אדם צריך לדעת את מקומו. לא פוסקים הלכה מ"הבטן" יחד עם זאת יש מקומות שההלכה יודעת לתת פתרונות למה שצריך.

יומרני משהו האמירה הזו.

הייתי מציעה גם לבחון את הצורך בנטילת ידיים, עירובי חצירות ותחומין, הלל, הדלקת נר חנוכה ועוד. כולל הצורך בהדלקת נרות שבת כי מי בכלל נתקע בדשברים בבית שיש אור חשמל?

קצת ענווה לא תזיק

אני לא פוסק ומחילה גם את לאor1900
היום אין מי שיקח על עצמו לשנות דבריםשושנית78

קחו לדוגמא חג שני של גלויות, שזה דבר שהיום עם לוח מדויק, אפשר היה להוריד לחלוטין. ועדין עוד לא קם מי שיבטל את זה. וזה נוגע להמון המון יהודים בגולה, ואפילו כאלה שחוגגים בארץ חגים רובם שומרים חג שני. 

בורות מוחלטת. כבר דנו בזה בגמרא אחרי קביעת הלוחהסטורי
והוחלט להמשיך. זה ממש לא משהו שמישהו היום יכול לשנות.
זה בגלל שכותבי הגמרא היו אנשים פרימיטיביים חסרי מעוף ואומץ.הָיוֹ הָיָה

ובכלל, הם היו גברים.

וגברים כידוע הם עם חסר לב ויושרה, ולכן הם החליטו להתעלל בעם.

 

 

אבל היום, הו היום,

שנת גאולי באה!

דור חדש של לומדי תורה קם בארץ ישראל,

דור חדשן ואמיץ,

דור שלא מפלה נשים,

דור שמעמיד בחוד החנית רבניות ידועות שם

כגון מרן הרה"ג פיוטרקובסקי

וזכינו, הו א-לי הטוב

שיש לנו עמוד האש לפני המחנה!

רבניות אמיצות ופלורליסטיות,

בעלות ראיה רחבה וחיבור למציאות

לאורם נלך עד לבא הגואל.

 

 

 

 

ועכשיו ברצינות:

לא מפתיע, שכל מיני תגובות כאן זורקות דוגמאות מדוגמאות שונות

להראות על הצורך בשינוי ההלכה.

ובמקרה, רק במקרה, כל הדוגמאות הן כאלו שנער בישיבה תיכונית בינונית ומטה יכול להראות את האיוולת שבהן וחוסר ההקשר לנידון.

האם זה יגרום למישהו או מישהי מזורקי הדוגמאות להוריד קצת את האף שלו?

תרשו לי לנחש שלא.

מחר נקום ליום של שלל דוגמאות חדשות.....

כשכל אחד ואחת מהשולפים בטוח שהנה הנה הוא מביא את הראיה הניצחת נגד הרבנים הפחדנים והמיושנים...

חרפה.

סורי על הדילאייחצילוש
אבל אתה כותב ממש חד ומצחיק. בעלי ואני צחקנו פה אשרייך.
תודה, כיף לשמוע...הָיוֹ הָיָה

תודה על הפידבק.

ושמח שנהניתם....

 

 

(כעת אני יכול להיות בטוח שקיימתי את הגמרא במסכת מגילה "כל ליצנותא אסירא לבר מליצנותא דעבודת כוכבים" - כל ליצנות אסורה חוץ מליצנות על עבודה זרה..... אם צחקתם, סימן שזו הייתה ליצנות מוצלחת.....)

יש עוד דוגמאות וזה מביךor1900
זה הכלל לא מביך. זה לדעת את מקומךפרגולה למעלה

"אין בית דין יכול לבטל דברי חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמניין."

בהצלחה במציאת אחד שכזה.

אז משאירים הלכות שלא קשורות להיום בגלל סיבה טכנית??or1900
זו לא סיבה טכנית. זה משהו מהותיפרגולה למעלה

היום, בעיקר בדור כזה של שפע מידע שכל אחד חושב שהוא האבא  והאמא של ההלכה,

בהחלט לא תזיק קצת ענווה וצניעות.

לא ייתכן שכל אחד שלמד כמה שנים  יקרא לחשיבה מחודשת על נושאים הלכתיים.

 

יותר מביך הבורות, והאומץ להתעלם ממנההָיוֹ הָיָה

שבע דקות אחרי שכבר נכתב כאן שהגמרא דנה בזה בדיוק והכריעה שזה לא סיבה מספקת לביטול יו"ט שני, אתה אומר שזה שלא ביטלו זה מביך.

 

כלומר - לא רק על רבני דורינו אתם יוצאים שהם לא מותאמים לחיים, אלא חד וחלק, קפצתם ראש היישר אל האמוראים (הרי בתחום הזה לא השתנה כלום מימות האמוראים עד היום, אותו לוח שיש היום הוא שהיה אז) וכבר אותם אתם מאשימים.

 

 

כלומר, לא התאמה של דברי חז"ל למציאות מודרנית אתם רוצים, אלא ויכוח עקרוני ישירות על דברי חז"ל, בלי שום שוני מציאותי ביניהם לביניכם, פשוט לחלוק עליהם וגמרנו.

 

מה אגיד לכם, געזונטערהייט.

ואחכ מתפלאים למה רבנים מתנגדים להכשיר מורות הלכה..בסדר גמור


בדיוק כשניסיתי להבין איפה המנהלים בשרשור הזהמיקי מאוס
אני מגלה שבעצם אין פה גבולות של זלזול בת"ח כמו שנאמר לא פעם בשרשורים אחרים. רק ברבנים מהמין הגברי.
אם היא אישה-מותר להתבטא בצורה מזלזלת.
עצוב ומבייש
מה גם שאותו האיש שזילזל הוא מנעלאריך וייס
אני גם בן אדם ולא רק מנהלבסדר גמור
ולא כל מה שאני כותב בפורום הוא בכובע המנהל.
יש מנהלים נוספים שמסתובבים. אם לא היה נראה להם, היו עושים עם זה משהו.
אם הייתי תופס את השרשור הזה באיבו הייתי מוחק אותו כדי לא לפתח את כל הדיון הלא נעים הזה שבא אחכ.
מחילה ניהול לא איזון מוסרי לצעריor1900
חלילה, אנחנו נגד זלזול ברבניות, למרות שהן נשים....הָיוֹ הָיָה

מי שיזלזל ברבנית רוזנברג, אני מאמין שינעלו לו...

אבל בהחלט אין כאן אכיפה על זלזול ברפורמים, ולא משנה מאיזה מין הם.

 

 

הליצנות המגוחכת של להכניס כל דבר למאבקי גברים נשים, רק מוציאה את כל ה"נאורים" פיתות גמורות.

אין שום קשר להיותה אישה.יהודה224
גם אם גבר היה פוסק כך הייתי תוההה ותמהה עליו אולי אפילו יותר
זה סתם מטופש לדחוף את האמירה הזו לכל דיון
השיח שלך כל כך מזלזל לצערי אני פורש בשיא איתך בכל דיוןor1900
בעיני יהודה היה מאוד ענייני..חצילוש
מה שלא ענייני אלו הטיעונים של מלכה פיוטרקובסקי שאפילו אח שלי השישיסט יכול להפריך ביתר קלות.. וכבוד התורה וחז"ל שהיה למרמס..
סליחה על איזה שיח מזלזל אתה מדבר???יהודה224
תוכל להסביר לי מה מזלזל במה שכתבתי?
נכון כמו שנאמר בבדיחותא:בסדר גמור
"אני לא אנטישמי - אני שונא את כולם באותה מידה".
אדרבא, אולי אם האשה הזו הייתה עוברת הכשרה היה יוצא ממנה משהוהָיוֹ הָיָה

ולא הייתה עסוקה בלהחריב את היהדות ברעיונות עיוועים מגוחכים.

אבל היא לא הביאה שם בכלל מקורותמישהו כל שהוא
אז מה הדיון??
בא לי להתיר אז בא נדון על זה?
לא מבין מה המטרה חוץ מלעשות מעצמה צחוק...
על היתר הזום בליל הסדר הביאו מקורות הלכתים מנומקים אז היה מה לדון להסכים או לחלוק. אבל כאן אין כלום רק אמירה ריקה
אגב, גם הזום ההואפרגולה למעלה

לא מעט רבנים שהיו חתומים על ההיתר ההוא נשמטו בזה אחר זה מחתימתם 

נכון, אבל יש דיון עניני.מישהו כל שהוא
על גדר חשמל בשבת וחג עם מקורות מוכרים ורציניים.
כאן זה לא מתחיל כפי שכבר כתב
בשונה מקשקשנים אחרים, עליה קשה ללמד זכות שהשטויות מבורות... - נשואים טריים
^^^^^rivki
מההיתר הגורף לא מההיתר הנקודתיor1900
טוב שיש שיח הלכתי גם בימים אלה
כי היא לא פסקה הלכה!!מיקי מאוס
היא הביעה דעה.
היא לא חושבת שיש לה או לכל רב בודד בן דודנו סמכות לפסוק ככה לציבור.
לכן היא קראה לכל חכמי הדור לדון ולחשוב בעניין.

לא לכל קשקשן עם מקלדת בפורום

היא מכירה היטב את המקורות.היא יודעת על מה האמירה שלה מתבססת ובטוחה שגם שאר פוסקי ההלכה בדורנו יודעים.
אולי יתנגדו לה אולי יקשיבו לה, אבל הזלזול פה מחפיר ומגעיל
בשונה מקשקשנים אחרים, עליה קשה ללמד זכות שהשטויות מבורות...הסטורי
השו"ע (המאה ה16 לידיעתה, לא שזה משנה משהו...) אוסר על רופא לטפל באשתו נידה, אפילו כשאין אף אחד אחר. זו מציאות שגם אז לא היתה חיבה וממש לא תלויה ב'תפיסת הזוגיות' או בכל מיני בירבורים אחרים, שלא רלוונטיים לפסיקת הלכה.

הרמ"א (בעקבות הרמב"ן) מתיר לרופא לטפל באשתו, אם המציאות היא שאין אף רופא אחר שיכול לטפל. לפי הקישקושים שלה - כולם היו צריכים להתיר את זה.
אממ אני חושב שדבר ראשון היא צריכה להתנצל על שיש לה רחםאריך וייס
אחר כך על שניסתה להתיר.

ולבסוף על זה שעוד בנושא נידה היא דנה כאישה.

לא יודע מאיפה היא הביאה את הדברים האלה, אבל כדאי לחכות שתוציא מאמר מסודר שבו היא מסבירה את החשיבה שלה. היא לא כותבת סברת כרס אף פעם וקשה לי להאמין שהיא תתחיל עכשיו.

וכן, בוודאי שיש קשר לתפיסת הזוגיות גם כאן. כמו כן מה ההבדל בין טיפול רפואי לחיבוק "נפשי"? שהוא מגע של טיפול.

ואם הייתה גבר היית מחשיב את דעתה?or1900
אני כתבתי בציניותאריך וייס
לא אכפת לי גבר או אשה.
ממש לא רלוונטי. גם לרב קונסרבטיבי הייתי מגיב אותו דברהסטורי
כפי שכתבתי, בניגוד לקשקשנים אחרים שאפשר ללמד עליהם זכות שהם בורים ועמי ארצות - היא למדה הלכה. ממילא ברור שהיא מכירה את פסק השו"ע והרמ"א וכל הראשונים שפסקיהם בנויים עליהם, שאסרו נגיעה של בעל באשתו בהקשר רפואי נטו. (כל ההבדל ביניהם - שהשו"ע בעקבות הבנתו ברמב"ם אוסר אפעלו בפיקוח נפש והרמ"א מתיר לצורך רפואי נטו, כשאין אף אחד אחר).

כל הקשקוש של לתלות את האיסור בסוגי נגיעות, בסגנון הקשר בין בעל לאשתו - הוא נגד נקודות המוצא בדיון שכבר נידון בפוסקים.

נקודת המוצא, שכאילו ההלכה תלויה במאה זו או אחרת - זו נקודת מוצא קונסרבטיבית.
קונסבטריסית? ההלכה כן משתנה בהתאם למציאותאריך וייס
ראה הלכות צניעות. או כל מיני שיטקים בצורך גדול.

ממש לא קשורהסטורי
יש דברים, כמו *חלק* מהלכות צניעות (לא הכל!) שתלויים במה נחשב צנוע באותו מקום. זה לא השתנה מחז"ל ויד ימינו. מה שלפעמים השתנת - זו המציאות עצמה.

יש דברים שנמצאים בתוך גבולות ההלכה ונזקקים להם בצורך גדול.

אין דבר כזה שההלכה מתאימה למאה כזאת ולא אחרת. במיוחד בדברים שההלכה התייחסה במפורש להמצאה שלה - ופסקה הפוך לגמרי.
המציאות באמת משתנהrivki
אבל דווקא בעניין המגע - לא נשמע הגיוני.
פעם לא היה 'מגע של נחמה' או סתם מגע יומיומי טכני שלא קשור למיניות, או לא.נשים היה פחות צורך במגע? נו באמת...
היה.. להעביר דבר מיד לידירא שמים!
וחכמים אסרו אותו
קשקושים?? כשזילזלת ברבנית איבדת אותי סליחהנor1900
דרך ארץ קדמה לתורה
מציעה שתלך לרב שלך ותשאל מה דעתו על הגב פיוטרקובסקיאורה שחורה
מחילה את בת 90 הנושא לא נוגע אלייךor1900
זה בשנות חייזרים. בשנות בני אנוש אתה הרבהההה יותר זקן ממני.אורה שחורה
לא מוחלת
אז תתקני את הגיל בכרטיסor1900
כשהרבנית מזלזלת בהלכה, היא איבדה את רבנותההסטורי
איזה מין רבנית זאת, שההלכה הפשוטה בכל הפוסקים, שייכת אצלה רק למאה כזאת או אחרת.
והאמת, זאת שיטתה בכלל - פסיקת הלכה מתוך זלזול וחוסר מחוייבותהסטורי
משרכת דרכה -הרב יואל קטן על ספרה של הגב' פיטרוקבסקי - פורום אוצר החכמה

(לצערי לא מצאתי את הקישור לדברי הרב קטן בבשבע, אלא רק לאוצר החוכמה שמביא את הדברים בצורה פחות נוחה לקריאה)
יאללה מכותrivki
איסור זלזול ברבנים לא מותאם לחיים שלנו, אני מכריז על ביטולו.הָיוֹ הָיָה

למה מה הבעיה?

חחחחחחחחחחחח ואווו קרעתתתתיהודה224
רבנית?Roza
מזכיר לי מקרה
ש'רב' התגלה כמטריד מינית.
וכשפורסם חברה אמרה לי (בשיא הרצינות) "אוי, לשון הרע על רב"
אלה רבנים??

אחרי קריאת דבריה בשלמות, אני חוזר בי - היא כן בורה!הסטורי
בדברים כפי שמופיעים בכיפה ולא רק מה שצוטט כאן, היא מציעה לחלק בין ימי המחזור עצמם שהם דאורייתא, לבין השבעה נקיים שהם מדרבנן.

אם זה לא בורות, איני יודע מה זו בורות. כל אישה שלא טבלה מראייתה האחרונה, אפילו אם בת 95 ועברו חמישים שנה מהפעם האחרונה שראתה - אסורה בקירבה מדאוריתא.

אני מציעה לבורות כמוה, לחזור למדריכת כלות, שתסביר לה את הדברים הכי פשוטים, לפני שהיא מעיזה להיות 'פוסקת פורצת דרך'.
בהחלטירא שמים!
אני מקווה שכוונתה שטטבול אחרי ההפסק
אין מה לטבול אחר הפסקהסטורי
מדאוריתא
*זבה גדולה - טובלת אחרי שבעה נקיים.
*נידה שאינה זבה - טובלת אחר שבעה ימים מראיתה.

משלל סיבות, החמירו כל ישראל מתחילת ימי הגמרא, לחשוש שכל נידה היא ספק זבה. בניגוד לשטויות שהיא אמרה - אין שום הבדל בין ימי המחזור, לשבעה נקיים.

לכל היותר יש הבדל אצל אחת שטבלה, אחרי תום שבעה ימים מתחילת הראיה (והפסק לפני סוף היום השביעי), שהיא, בהנחה שאינה זבה ושהיא יודעת באמת מתי ההתחלה (מה שאף פעם לא ברור, כי אנחנו לא מבחינים בין אדום טמא לאדום טהור), שהיא עד תום שבעה נקיים אבורה 'רק' מדרבנן לאחרת שלא טבלה.
בתור מי שמזלזל ברבנית גדולה וחשובה ומקובלתמיקי מאוס
אתה מנפנף פה בקשקשנות איומה.

אני לא מתכוונת להתייחס לכל אי דיוק שלך כי זה בערך 2 במשפט וגם כי אם אתה מזלזל ככה ברבנית שלמדה ויודעת ומשמשת ת"ח אז בטוח תזלזל באישה שמעבר למקלדת.

אבל יש בהחלט סיבות הלכתיות להבחין בין ימי המחזור ל7 נקיים לא בתשמיש כמובן אבל בעניין מגע והרחקות.

אם באמת תרצה ללמוד ולא לתקוף יש לך מאיפה

לא אומרת חלילה שנפסוק כאן ע"ג הפורום להלכה לחרוג במשהו מדיני הרחקות
אבל בהחלט קוראת לך גם לא לחרוג בכלום מדיני לשון הרע וכבוד ת"ח
תביאי מקור לכך שאחרי הוסת ללא טבילה זה לא דאורייתא.הָיוֹ הָיָה

מלבד זאת שליצנית שרוצה להתיר איסורים, ולו איסורי דרבנן, היא או צדוקית, או בייתוסית, או קראית, או רפורמית, או קונסרבטיבית.

רבנית היא לא.

ובטח שלא ת"ח...

טקס ביטול התורה יתקיים בזוםיהודה224
קישור יפורסם בהמשך.
גדול יהיה המעמד יותר ממעמד הר סיני.
איש תחת סמארטופונו.
בכל מקרה נשלח לכם קישור לחתימה על עצומה אלוקית שנמאס לנו מהחוקים ומהמגבלות שמשיתה עלינו התורה ונבקש ממנה להתפטר תוך 24 שעות.
(נכתב בציניות גמורה ובצער רב לכל הלא מבינים)
לא מבין מה הקטע לקחת חלק כל כך מרכזי בשמירת המסורת היהודית במשך אלפי שנים בגלות ולקעקע אותו אחרי שחזרנו לארץ ישראל????
מאיפה האומץ הזה??
ולמה מה השתנה?? שהיום הזוגות הם חברים???
מה קרה אם שבועיים לא יגעו זה קשה נכון !!!
אבל אפשרי בהחלט לישום בלי בעיות
לידיעתך בשום שלב מגע שאינו חיבוק נישוק או הנאה בקרוב בשרמיקי מאוס
הוא אינו דאורייתא.
הוא אסור.לא מתכוונת לזלזל חלילה.
הוא לא דאורייתא בוודאי (וגם על מה שהזכרתי יש מה לדון אם דאורייתא כל מה שלא בעילה)

כך ששוב- בתור מי שמאשים בבורות אתה מפגין כ"כ הרבה טעויות.
לך תלמד עוד, הרבה הרבה, לפני שאתה מרשה לעצמך לדבר ככה.
ורבנים גדולים ויודעים ממך הגיבו לה בצורה הרבה יותר עניינית כך שוודאי שהיא לא חסרת כל ביסוס

תביא אתה מקור לכך שזה כן דאורייתא
היא רוצה להתיר גם חיבוק לצורך "נחמה"...הָיוֹ הָיָה

ונימקה את הדרבנן לא במה שאת אומרת, אלא בסיום הוסת,

כלומר, היא הוכיחה בורות איומה!!! שכל ילד שלומד חומש יודע, קל וחומר אשה נשואה שהייתה כנראה פעם אצל מדריכת כלות, אז היא הבורה כאן, לא אני.

 

 

וגם לדבריך, מצאת "טעות" אחת שלי, ואת כבר אומרת ש"אני מפגין כ"כ" הרבה טעויות"..... צחוק מעצמך.

שלא לדבר שגם על הצד שאני טעיתי בזה, הבורות שלה הרבה יותר נוראה (חלוקה בין סוגי נגיעות זה דבר הרבה פחות מוגדר מאשר אמירה שאחרי הוסת זה דרבנן, שזה טעות בפסוקים מפורשים.)

 

אין שום אזכור למה שאת אומרת...יהודה224
מגע של חיבה נאסר לפי חלק מהראשונים מדאוריתא.
אין חילוק אם זה חיבוק נשיקה או ליטוף או צביטה על הלחי או סתם מגע.
אולי תלמדו לפני שאתם כותביםנשוי שמחאחרונה
תפתחו שו"ע... פשוט לגמרי שם וברוב הפוסקים שכל נגיעה גם לא של חיבה זה מדאורייתא
אהבתי די שרוט
"אני לא מתכוונת להתייחס לכל אי דיוק שלך כי זה בערך 2 במשפט"

זה ענק
בא נעשה עסק:הָיוֹ הָיָה

על כל אי דיוק בדבריו של "היסטורי", שיוכח שהוא טעותי - על פי ספר הלכה שמקובל בעם ישראל (כלומר, *לא* הספר של פיוטרקובסקי עצמה, משהו יותר בכיוון של שולחן ערוך וכדומה,) אתה מקבל ממני מאה ש"ח, סגרנו?

אם יש שניים במשפט, או אפילו אחד, אתה הולך להתעשר, קדימה שוט!

 

 

 

|אהמ אהמ, עכשיו נראה מי פה זה ש"מנפנף בקשקשנות איומה", אם זה @הסטורי או אולי.....|

 

ועוד משהו, כשהצעתי ל@מיקימאוס עצמו לדון עם מקורות (כנ"ל, מקורות שאינם "רבנית גדולה וחשובה ומקבלת ויודעת ומשמשת ת"ח ובעצמה ת"ח" ), הוא כשכש בזנבו ונעלם, אני מניח שזה לא בגלל שנפל לו האינטרנט......

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אגב, כאחד שהיה פעיל כאן בשרשור, אני בטוח שקראת את התגובה שלו מזמן כבר. ואני תוהה לעצמי - רק עכשיו נזכרת שזה מצחיק אותך?

קשה לי להתנער מההרגשה שיש לי, שזה בא בעקבות התגובה הזו  סורי על הדילאיי - נשואים טריים ודי למבין....

לא, פשוט כששרשור עובר את ה 60-70 תגובותדי שרוט
אני כבר לא מוצא בו עניין. זה נהיה מסובך מידי לעקוב.

עברתי עליו עכשיו כדי להתדעכן קצת וראיתי את זה במקרה וזה הצחיק אותי. אני אוהב פאנצ'ים מצחיקים.

ואת ההפניה שלך לתגובה ההיא רק עכשיו ראיתי אותה
טוב, נניח.הָיוֹ הָיָה

למרות שהטיימינג נשאר מעורר מחשבה, אבל נו.

 

 

מה לגבי העיסקה, הולך, או שצריך להביא את קושנר שיתווך בינינו?

יש לי עיסקה אחרתדי שרוט
אני אפתח שרשור משל עצמי שבו אני אגיד מה אני חושב באופן כללי על כל הנושא הזה ואתה תצטרך להגיב בצורה מכבדת ולא לקרוא לי בשמות גנאי כמו "טיפש" או "טמבל" או "כופר" או "שרוט עם קבלות" .

לא שאני נעלב מזה אבל זה לפחות לא מוריד את החשק להגיב בצורה עניינית.

כי תאמין לי, אני אלוף הציניקנים. אני די בטוח שאני שבכל מה שקשור לפאנצ'ים אני לוקח אותך בגדול. פשוט בדיונים רציניים אני שם את זה בצד.
יודע מה, סבבה.הָיוֹ הָיָה

אני מוכן להתחייב לדון איתך בלי לכנותך בשום כינוי. (אבל אני שומר לעצמי את הזכות לומר על טענות מסויימות שהן כפירה בדת משה, ת'יודע, זה לא כינוי גנאי כי אם חלק ממערכת הכללים של הדת, מל'עשות...)

כנגד כל טענה עניינית הלכתית - אגיב לך בטענה עניינית הלכתית.

 

 

 

אבל אני לא מוותר על העיסקה הקודמת, ואני מתפלא שאתה מוותר על על הזדמנות פז שכזו להתעשר ללא מאמץ.

 

יכול להיות, אולי, רק אולי, ואני מעלה עכשיו בהיסוס השערה פרועה, אבל אולי יכול להיות שזה בגלל שלא באמת יש לך יכולת להראות אי דיוקים בדברים של היסטורי?  מה שמדגדג לי לחשוב שסתם שיתפת פעולה עם השורה הצינית ההיא, בלי שבאמת ידוע לך על טיעון ענייני בנושא?

אה לא לא, אני לא התעמקתי בתגובות של אף אחד מכםדי שרוט
אני צחקתי מהפאנץ' עצמו לא יודע אם יש או אין אי דיוקים.

כן, סוג של שיתוף פעולה.
גם אם אתה היית מביא פאנץ' מצחיק הייתי צוחק באותה מידה לא משנה כמה אני חושב שאתה טועה.
דרך אגב, לאחמד טיבי יש הומור הורס, שתדעדי שרוט
וממנו אני גם צוחק אפילו שהוא זה מי שהוא.
טוב.הָיוֹ הָיָה

אז אני לא היחיד שמוריד את הרמה מדיונים ענייניים לסתם ליצנות, אה?

 

 

 

(כלומר, היסטורי נתן סקירה הלכתית קצרה, ליצן אחד הפריח לחלל האויר "יש לך בכל משפט לפחות שני אי דיוקים", ואתה נקרעעת מצחוק מרוב שזה הצחיק אותך.

והיסטורי? היסטורי שישב בפינה עם ההלכה שלו, זה לא מה שמעניין עכשיו ואף אחד לא מתעמק בזה, אנחנו עסוקים עכשיו מלהריץ דאחקות עם החבר'ה....)

 

 

ואני לא יכול להימנע מלציין, שאני הגבתי בציניות - לכל מיני מנטרות וסיסמאות. לא באמת אסון גדול.

ואילו הציניות שלכם - הופנתה כתשובה לאדם שטרח  ב א מ ת  לכתוב דברים עיניניים בטוב טעם, ומשום מה הוחלט כאן ברוב קולות שאין שום צורך לדון עניינית על מה שהוא אמר, יותר נחמד להתלוצץ על זה,

אתה נעלב בקלות אה? כולה צחקתי מפאנץ' לאן לקחת את זהדי שרוט
בסדר, מבטיח לך שאפרגן לך צחוק פעם שתכתוב משהו.
לא לא, אם מישהו אמור להעלב זה היסטורי. לא עליי צחקתם.הָיוֹ הָיָה

אני רק מעמיד מולך (-מולכם) את המראה, אתה(-ם) מוזמן(-ים) להסתרק......

 

 

 

 

(וגם, אולי, להסיר כמה פצעונים שמעיבים על התדמית.....)

קח את זה בקלות נשמה (כללית)די שרוט
יש לך passion. זה טוב במובן מסויים.
העניין הוא לא אני, העניין הוא היכולת להגיע למסקנות רציניות.הָיוֹ הָיָה

בנתיים מה שיש לנו מסיכום השרשור זה 

1. אנשים שהביאו את דברי פיוטרקובסקי.

2.אנשים שהסבירו את ההלכה ולמה דבריה לא נכונים לפי זה.

3. אנשים שצחקו עליהם.

 

המסקנות המתבקשות?

 

 

 

 

 

 

 

ואגב, אנלא'מבין אנגלית, ככה שאינלי מושג מה כתבת שם.

עשית לי מצפוןדי שרוט
לא התכוונתי לצחוק על אף אחד חלילה. זה לא הקטע שלי.

אז הסטורי, אם נפגעת דע לך שלא צחקתי עליך בכלל טוב? זה היה רק על הפאנץ'
וואלה. אז הצלחתי בסוף.. הָיוֹ הָיָה

העיקר שלמסקנה יש כאן רק צד אחד שהביא דברים הלכתיים. 

ולא, זה לא היה הצד שתומך בפיוטרקטבסקי. 

יפה לנו.

 

 

 

 

אגב, ככה תברח בלי לתרגם לי את המילה ההיא?

בעיקרון תשוקהsomeone
אבל בהקשר הזה ככל הנראה הכוונה לדחף...
נ.ב יש היום גוגל תרגם (הייתי כותב Google translate אבל זה לא היה אומר לך כלום... )
אפשר לנסות איתך את העיסקה?זאב רעב
רק מזהיר מראש שאני די עמוק בחומר הזה וגם אם אוכיח לחומרא נגד דבריו של היסטורי בחלק מדבריו תהיה חייב לי כסף..
כמובן שאבסס את דבריי על גדולים.
לא, זו הייתה פרוטקציה מיוחדת לדי שרוט.......הָיוֹ הָיָה


אולי בכ"ז תעשה בלי עיסקה?Lia

מעניין אותי לדעת

הי היייייהודה224
לא לזלזל
"היא פוסקת נועזת ופורצת דרך"
יש לבחון איסור אכילת בשר וחלבה-מיוחד

מה הסיכוי היום שבנאדם יאכל גדי בחלב אימו?

 

גם הדוגמאות שהיא נתנה נשמעות כמו תירוצים רדודים ולא כסיבות הלכתיות

היידה! הרפורמית יצאה מהארון!!הָיוֹ הָיָה


לא יודע אם לצחוק או לבכותיהודה224
לאן עם ישראל הידרדר...
רק דבר אחד בתור רבנית משכילה ומלומדת הייתי רוצה רק להעיר את תשומת ליבה לזה שחכמים הכירו את כל סוגי המגע אבל ידעו גם את תגובת שרשרת המגע המון פעמים וגדרו את הגדר שגדרו כדי שלא יהיו פה כרתויות על ימין ועל שמאל..
היא מלמדת מהו חוסר הבנה בסיסית בפש וגוף האדם
קראתי את הכתבה. היא ממש מטומטת. למה קוראים לה רבנית זה מטעה.יום בחצריך
סתם דמגוגיה. בלבולי מוח, למה אשה במאה ה12 לא הייתה זקוקה לנחמה מבעלה, כולם אז היו אטומים. רק בדור שלנו המציאו את הרגישות. את הנחמה והתמיכה בין בני הזוג. בכל הדורות כל הקשר בין בני הזוג היה רק מיני! (ורק לא הבנתי, הרי גם לטעמה, הרי אסרו אפילו
מגע לצרכים פרקטיים) והיא "כמהה לנהל דיון עם אנשי ההלכה" כאילו כל הרבנים אטומים ומטומטמים ורק היא המסכנה והצדיקה והרגישה. פלא שלא מדברים איתה, היא ממש מטומטמת!
טוב לא קראתי את כל התגובותLia

אבל אני בכלל לא תופסת מרבניות. מה זה בכלל רבנית? אין חיה כזו..

אף פעם לא אהבתי לשמוע בנות מדברות. תמיד זה היה נראה לי מגוחך ולא משנה כמה דברים נכונים הן אמרו. לא מתחברת..

 

וזה לא אישי נגדה, אני בכלל לא באה לדון אם היא צודקת או לא (אנחנו לא שומרים דיני הרחקה, רק את המעשה עצמו), אז ככה שזה בכלל לא מעניין אותי.

כמובן, כל ויכוח על שמירת התורה יסתיים ב"אתם שונאי נשים" וזהוהָיוֹ הָיָה

תתקלפי רגע מהציניות שלך.

ותיזכרי איך הגיבו לרס אברהם סתיו, שאמר דברים הרבה הרבה פחות חמורים.

תתקלפי עוד קצת,

ותנסי למצוא התקפות כאלו נגד הרבנית אסתי רוזנברג,  (והבאתי מישהי מהקצה השמאלי...)

ועכשיו, תחשבי שוב אם התגובה שלך קשורה למשהו.

שמירה או שמרנות ? ותזכור איש יקר שיש מגוון של דתיים בישראלor1900
אתה מוזמן לבאר לעמישראל מה הקשר בין מה שכתבת לדבריי. תודה.הָיוֹ הָיָה


אפשר פירוש רש"י בבקשה?Lia

באמת שלא הבנתי מה אמרתי שכל כך פגע בך ומה קשור מה שאמרת למה שאני אמרתי. 

 

הנה, גם עם תוספות.הָיוֹ הָיָה

כתבת בצורה צינית, תגובה שנועדה להציג באור נלעג את מי שמתנגד לדברי ההבל של פיוטרקובסקי,

ותגובתך סבבה סביב זה שהיא אשה, ולכן, כביכול, אומרים המתנגדים "אף פעם לא אהבתי לשמוע בנות מדברות. תמיד זה היה נראה לי מגוחך ולא משנה כמה דברים נכונים הן אמרו. לא מתחברת.."

ובתגובה לזה, הגבתי אני מה שהגבתי, באומרי שלא משנה מה יהיה ומה הטיעונים, תמיד תסכמו את העניין בזה שאנחנו גברים מתנשאים ששונאים נשים..

ושלחתי אותך לבדוק אם הרב אברהם סתיו (גבר, להזכירך,) זכה ליותר הסכמה.

ולאידך גיסא - אם הרבניחת רוזנברג חטפה פעם כזו אש צולבת.

והמסקנות של הבדיקה הזו, אמורות לגרום לך להבין שאין כאן שום קשר למין של הדובר, אלא אך ורק לתוכן דבריו

רפורמי יוגדר כרפורמי, בין אם הוא גבר, בין אם הוא אשה, ובין אם הוא אחד משאר 68 המינים המינים המוצעים למכירה.

חחחח אתה משהו אתהLia

זו ממש לא הייתה כוונתי ובכלל לא כתבתי בציניות. באמת אני לא אוהבת לשמוע בנות מדברות זה עושה לי כאב ראש. sue me

 

אגב, בגדול גם אני מתנגדת לרעיון שהיא מביאה ואין מקום לשנות את ההלכות האלה וכתבתי שלא באתי לדון בזה בכלל (ולמרות שאני בעצמי לא מקפידה בזה, לא אומר שאני חושבת שזה שטויות או שצריך לבטל את זה).

אה, אוקיי.הָיוֹ הָיָה

זה היה נראה ככה, בפרט שהגבת לדבריו של "יום בחצריך", עכשיו אני רואה שכתבת שזה בטעות וזה יועד להודעה הפותחת.

אני מתנצל ומבקש סליחה.

(ומעיר, שבאמת כתבת בצורה שמאוד מאוד נשמעת שובניסטית.. דמייני לרגע שאני הייתי כותב ככה....😅 היה כדאי שתתנסחי אחרת...)

לי זה לא היה נראה ככה בכלל...נשוי ושחוק
הכל טובLia


סליחה התכוונתי להגיב לפותח השרשור ולא לך..Lia


רחמנא ליצלן..ד.

זו "רבנית"?  מהיכן הסמיכה לרבנות?

 

וכבר העיר הרב קטן שליט"א, בביקורת קשה, על ספר שהיא כתבה, לגבי הגישה ה"רגשית" שם להלכה, עם הדגמה.

 

 

הרי חז"ל אסרו להגיש מידו לידה, לאכול מאותה קערה וכד'. זה הרבה פחות מ"נגיעה של נחמה".. וגדרו הרחק מעצם המעשה.

 

מה גם, שכל בר דעת מבין, ש"סוג" אחד, יכול לגלוש לסוג אחר - ובוודאי זה דבר חסר כל שחר לתת תורת כל אחד בידו. ואין ספק שאם חלילה היתה מתקבלת "המלצה" כזו, אז מלבד עצם העזות פנים נגד דברי חז"ל והנהגת כל הדורות - היתה גורמת בפועל לעבירות חמורות. זאת אחריות?...

 

כבר כתב המסילת ישרים, שבעצם הגדרים, יש איסור עצמי, מלבד מה שעלולים להביא אליו. וכתב את זה בדיוק כנגד מי שאומר שאצלו זה לא מביא לכלום.. אז גם עליו "חולקת"?..

 

חבל מאד שנאמרו דברים כאלה. מעורר מחשבה לגבי כמה דברים.

 

ומכל מקום, כנראה לא במקרה אמרה שהיא "כמהה" שמישהו מאנשי ההלכה יסכים לקיים שיחה בנושא. הגדרה מדוייקת - מפני שאף איש הלכה רציני ואמיתי, לא רק שלא יסכים לפסוק כך - אלא אכן גם לא יסכים "לקיים שיחה" בנושא. יש גבולות שהם קוים אדומים (ואינני מדבר על כל מיני אנשים שמחפשים קולות לעצמם ורוצים לקפוץ על המציאה וכד'... אלא פוסקי הלכה רציניים. אין דבר כזה ביהדות, לצאת נגד הדברים הכי בסיסיים, כאילו בשם "ההלכה").

 

[אגב, כדאי גם להיזהר עם כל מיני כאילו "ידיעות" לגבי קשר בין איש לאשתו בעבר. האהבה לא הומצאה היום, וגם לא הנחמה. פשוט לא היו מדברים בשוּק על כל דבר אינטימי של הבית..]

כנראה שכחה פסוק מפורש בספר מלאכיsafra

אצטט מדברי גברת מלכה פיוטרקובסקי "הלכות נידה נקבעו בזמנים שהציפייה בין בני הזוג היו שונים לחלוטין, לא שלא הייתה אהבה בין בני הזוג, אבל הציפייה מהחיים הזוגיים הייתה שונה". לפי הרבנית השינוי בתפיסת הזוגיות דווקא מבורכת, שכיום כדבריה בזוגיות יש "צפייה לחברות נפש בין בני הזוג". סוף ציטוט.  

 

כלומר לדבריה הזוגיות של פעם הייתה שונה מהזוגיות של השנים אחרונות, כי כיום הזוגיות הוא יותר 'חברי'.    

 

אז הנה פסוק מפורש מספר מלאכי (פרק ב, פסוק יד) "אשת נעוריך... והיא חברתך ואשת בריתך".  ו-ה-י-א  ח-ב-ר-ת-ך.   כתוב כאן חברות!       (מלאכי מדבר על זוגיות שלפני 2500 שנים...)               וכה הם דברי המפרש הרד"ק (רבי דוד קמחי) שם: "הנכון לפרש כי שני עניינים אמר, היא חברתך אעפ"י שאיננה אשת נעוריך, כל שכן כשהיא אשת נעוריך שיש לך לאהוב אותה יותר".       

 

הפנייה שלי לגברת היא:  "זיל קרי בי רב הוא"...    

               

טבלת זרמים רבניים שפורסמה בעקבות המאמרקרן-הפוך


מזכיר לי טבלאות סיווג מינים בספרי ביולוגיהrivki
טבלה חסרת דיוק בעליל.הָיוֹ הָיָה

חובבנית לגמרי.

מחילה- טבלה שלא קשורה למציאותor1900
מגוחך לחלוטין שלוש פעמיםק"ש
קודם כל - מגוחך שבכלל מכניסים לרשימה אחת את כל הרשומים שם. אי אפשר להכניס לרשימה אחת את זקני רבני הדור, עם עשרות שנות נסיון של לימוד תורה ופסיקת הלכה, כולל בשאלות המסובכות ביותר, יחד עם אברכונצ'יקים בני 35.

שנית - אם כבר מכניסים לרשימה, את כל מי שהכניסו, צריך להכניס עוד מאות רבני ישובים, שכונות ובתי כנסת. ר"מים, ררשי כוללים ומורי הוראה בכל מיני מסגרות. נגיד בזהירות, שבמרכז הרב לבד יש כמה עשרות אברכים בין גיל שלושים לארבעים (לא כולל כאלו שיצאו לתפקידים אלו ואחרים) - פחות או יותר הגיל של ר' אברהם סתיו, פחות או יותר שנות הלימוד שלו והם בהחלט כתובות תורניות למעגלים שסביבם. ההבדל היחיד ביניהם לבינו, זה שאין להם פייסבוק... (אה והם גם לא מחפשים להתיר את האסור).
שלישית - העובדה שהרב אלישע אבינר לא נמצא כשלוש עמודות שמאלה, מראה שלמי שסידר את הטבלה אין מושג. זו הדוגמא הכי בולטת שמצאתי, אבל יש עוד.
מדויק. לא בטוחה שמגוחכת, אבל הזויה.אורה שחורה
התבוננות מקרוב ברשימה מבהירה למי יש אינטרס להפיץ דבר שכזה
אולי לעוד כאלה שמוצאים אותהחצילוש
לא בלתי מעניינת🙄😑
ובעיקר לכאלו שרוצים להטמיעק"ש
שכביכול אלו שנותנים לגיטימציה לאיסורים ולהפיכת איסורים לאידיאולוגיה נמצאים באותה רשימה, עם גדולי הפוסקים כמו הרב ליאור והרב יעקב אריאל.
יפה אמרתחצילוש
סתם קונספירציה...someone
בס"ה נראה כמו בן אדם שרצה לשרטט מפה כללית לסבר את האוזן לצופה מן הצד... לכן ברור שהוא יביא את הבולטים בכל רשימה ולא יכניס אברכים בבית ההוראה של מרכז, שכבודם במקומם מונח. מה לעשות, כדי שהצד האולטרא ליברלי יהיה קיים בכלל הוא היה צריך להכניס אברכים בני 35 לרשימה. איך אמר צ'רצ'יל? "מי שלא ליברלי בצעירותו הוא חסר לב, מי שלא הפך לשמרן בהמשך הוא חסר מוח". פשוט שרבנים זקנים יותר ייטו לשמרנות. כך או כך המציאות היא שאין זקנים אולטרא ליברלים אז הוא הכניס קצת צעירים גם אם הם פחותים בחכמה ובמניין. אין צורך להכניס לפה כוונות זדון...
אכן יש לו טעויות קטנות באי אלו דיוקים. עדיין זה לכל הפחות סקיצה מצוינת.
למרות שבד"כ איני אוהב את דעותיו של הרב אברהם סתיו, הפעם אני מסכים איתו שהיא לא בלתי מעניינת...
קמפיין הזוי וממומן ומוטה לא שווה יחסor1900
כמה שטויות וואו... חחחחחחנשוי ושחוק
לא הבנתי איך הגיעו לשיםחצילוש
את הרב יהושע שפירא באולטרא שמרני.. יותר מהרב אבינר.. בכללי טבלא מוזרה.. יש פה רבנים שלא ממש בתודעה הציבורית לעומת אחרים שכן ולא מופיעים בכלל...
טבלה מוטה ודמגוגית -בלי חתימה אפשר לקשקש בלי סוףor1900
הנה הטבלה האמיתית:הָיוֹ הָיָה
 
 
להפנים להפנים להפנים.....
 
 
קרדיט ל@חמדת66 שהביא אותה בלנ"ו.
מי היא בכלל?מעיניייי
היא רוצה לעקור גופי תורה כי זה לא מתאים לה?
ובכן, שוחחתי עם המציאותחידוש

ומסקנת השיחה היתה שלדעתה אין צורך לשנות את ההלכה. בטח תשמח לשמוע, @נשמה כללית 

שנון אתה....הָיוֹ הָיָה

משמח לשמוע, אלא מה.

 

 

דא עקא, חוששני משום מה (משום מה באמת?) שהגב' פיוטרקובסקי מוכנה לשמוע את עמדת המציאות רק כשזאת מביעה עמדה  מ א ו ד  מ ס ו י מ ת    ואילו בכל אופן אחר דין השיחות להסתיים בפיצוץ המגעים. בעיה.. 🤔

אולי הכל כבר נאמר, ובכ"ז...me_too

לא בטוח שיש עניין להגיב בשרשורפלצת, אבל אולי זה יועיל למישהו.

 

 

כאשר עוסקים בשינויים בהלכה, ישנן שני מנועים משני כיוונים שונים-

 

יש נושאים שמגיעים "מחוץ לבית המדרש", בהם יש "חשיבות ציבורית", כלומר נושאים שבהם יש קושי לשמור בימינו (או לא רק בימינו) את ההלכה, בד"כ עוצמת הקושי תשפיע על הדיון הציבורי בנושא.

יש נושאים שמגיעים "מתוך בית המדרש" שהסיבה לשנות את ההלכה אינה נובעת מההתנגשות בין ההלכה לבין הקושי בשמירתה, אלא הנימוקים ההלכתיים עצמם, שהם לא כ"כ רלוונטיים.

אתן דוגמא (בלי להתפס אליה, כי היא לא הנושא) -נטיות להטביות נמצאות היום במרכז השיח, מפני שבמידה רבה אין לתורה, או להלכה 'פתרון מספק' עבור הסיטואציה. זה כמובן מאד מדרבן למצוא פתרונות במסגרת ההלכה, או על גבולותיה, כולל ניסיונות לשינוי וכדו'. דא עקא, שספציפית נושא הלהט"ב הוא אחד המפורשים ביותר בתורה (הרבה יותר מפורש משמירת שבת או אכילת בשר בחלב), כך ש"התמודדות הלכתית" בדרך של שינוי ההלכה הוא כמעט בלתי אפשרי בתוך גבולות ההלכה, בלי להגיע לשינויים דרמטיים בתורה (שבכתב!). בנושאים שכאלה הדיון הציבורי בתוך החברה הדתית אינו על השינוי בהלכה אלא על יחס החברה, איך מתמודדים עם הסוגיה, עד כמה מדגישים אותה וכו'. איני מכיר רב בתוך החברה הדתית שקורא לשינוי בהלכה בעניין זה (אפילו לא בחוברת שפרסם הר' בני לאו). 

מהסוג השני, יש שינויים שאין "לחץ ציבורי לשנות", אבל המקור ההלכתי שלהם הוא יחסית חלש ואולי לא רלוונטי, למשל- תקנת חזרת הש"ץ, תקנה דרבא שלא לתקוע בשופר בשבת וכו'. אלו תקנות שהסיבה לשינוי בהלכה נובע מהרלוונטיות של טעמים שהובאו בגמרא ובפוסקים.

אלו הם שני המנועים, כמובן שיכול להיות נושא רגיש ציבורית שהבסיס ההלכתי שלו חלש יחסית (מצוי לא מעט בסוגיות פמניסטיות שונות- עליה לתורה, זימון וכדו')

בתוך הטווח הזה צריך להכניס הרבה מאד משתנים-

איסור תורה או איסור דרבנן, על מה מושתת האיסור- מה הן הנחות היסוד שלו, כיצד האיסור נתפס בעמ"י, עד כמה הדבר גורם לקושי, שעת הדחק, האם הקושי היה קיים גם בימי חז"ל, גם בימי הראשונים ועוד.

 

כאשר דנים באיסורי הרחקה-

אפשר הרבה יותר 'בקלות' להקל באיסורי הרחקה כמו העברה מיד ליד, ישיבה על ספסל אחד וכדו' (כיוון שבימינו בד"כ אינו מביא מביא לקירוב או חיבה, איסורי דרבנן לכו"ע), אבל זה לא באמת מפריע (משמעותית) לאף אחד.
כאשר דנים באיסורי קרבה (הנושא בו דנה הרבנית פיוטרקובסקי), מאד מאד קשה "לבוא מתוך בית המדרש", מדובר על איסור שלהרבה מאד פוסקים הוא מן התורה. גם לפוסקים שהוא מדרבנן, זוהי גזירה עם טעם מאד רלוונטי להיום, מאד קשה להגדיר את המצבים שהיא מתארת כ"לא חיבה", הקושי הגדול לא נולד בימינו (על אף שהיא כמובן צודקת שהוא הועצם) ועוד.

(אגב, הדיון על שבעה נקיים מתחיל בתוך בית המדרש, כאשר עוסקים בחומרא דר' זירא, שהחמירו בנות ישראל על עצמן, אבל זו חומרא שרלוונטית במקרים מעטים מאד. למעשה הדיון הוא לגבי תקנא דרבי, שטעם התקנה והגזירה הוא מאד רלוונטי, וכשעומדים נכוחה מול הסיבה לתקנה, יש קושי גדול להקל בה, אולי יותר קשה מאשר עוף בחלב, או איסור מוקצה בשבת.)

 

יש דיון כולל ומקיף, האם ניתן לשנות בהלכה. בד"כ זה המקום בו רבנים ליברלים קוראים לרבנים השמרנים "לתפוס אומץ", ולבצע שינויים במסגרת הכלים שברשותם. המקרה הנוכחי אינו כזה- מפני שזה לא שינוי קטן בגזירה דרבנן, שכבר לא כ"כ רלוונטית היום. אלא על שינוי גדול, באיסור תורה (או דרבנן מבוסס מאד). 

בעיני, במקרה המדובר הרבנית פיוטרקובסקי עושה שירות לא טוב לתפיסות החדשניות- ליברליות, מפני שהיא מדגישה מאד את המניע ה"חוץ בית מדרשי" לשינוי, בלי להתחשב עד כמה הסוגיה נכונה, או יכולה להתקבל בתוך גבולות ההלכה והכלים שיש לה.

 

סליחה שאני אומריהודה224
זו פילוסופיה בגרוש עם חלוקה לא אמיתית של צורת פסיקת ההלכה.
אין שום נטיות הלכתיות להקל בגלל לחץ ציבורי... זה לא פוליטיקה
כשראו חכמים שיש גזירות שהציבור לא יעמוד בהם אז הם מיוזמתם כשראו להקל אז הקלו..(פרוזבול לדוגמא)
מה שאין כן היום אם ניקח לדוגמא את הקושי שבשמירת שבת לכלל הציבור עדיין לא התירו להניע רכב חשמלי (כי זה קשה וזה דרבנן..), או לבטל את דין איסור מוקצה כי גם כך רוב הציבור לא לומד תורה בשבת...לדעתי החלוקה הנ"ל לא נכונה כלל.
ערבבת דבריםק"ש
פרוזבול לא קשור לגזירות, המונח גזירה מתייחס לדרבנן. פרוזבול הוא 'דרך עוקפת' שבה מדאורייתא לא צריך לשמוט את החובות. התקנה של הלל, מתוך הצורך, רק מיסדה את הפתרון שהיה תקף מדאורייתא.

לגבי גזירות חז"ל - חכמים עצמם לא גזרו גזרות שרוב ציבור לא יכול לעמוד בהם ויש גם תוקף להתקיימות הגזרות בזמנם. גזירה שכבר תוקפה - אין אפשרות לבטלה. לגבי גזירות שבטל טעמם - יש דיון גדול בין הפוסקים בדיוק בגדרים.
הגזירה היא לא הפרוזבוליהודה224
אלא על השמיטה.
גזירה לא במונח גזירה אלא בהשאלה מהמונח גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה...
אותו הדבר גם על היתר המכירה...לגבי שמיטה דאוריתא מה ששולל את מה שכתבת בהמשך
שתי הדוגמאות לא קשורות למושג "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בק"ש
המושג הזה עומד כשבית דין עומדים לגזור גזירה. אתה צודק, שבמקום צורך גדול, מחפשים סברות להיתר, גם אם הן דחוקות.

פרוזבול - אכן יש מחלוקת האם הוא 'פירצה' שקיימת מדאורייתא או שהוא שייך רק כששמיטה דרבנן. היתר מכירה גם הוא לא קשור למושג, גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. זה נכון, שמפני הצורך הגדול, נכנסו הפוסקים לסברות דחוקות, שבין היתר מתבססות על ההנחה הרווחת ששמיטה בזה"ז דרבנן. אבל זה לבד לא היה מספיק, אף אחד לא העלה על דעתו, שגדולי הדור בתרמ"ט יכלו להתיר דינא דגמרא.
אז כבר הסברתייהודה224
שאין כוונתי במונח גזירה למובן הפשוט
אלא במונח מושאל לשוני
שכשראו חכמים שיבואו לעבור על דאורייתא בשמיטת כספים התקינו פרוזבול.
כשראו חכמים שלא יוכלו לעמוד בדיני שמיטה בארץ אז באו חכמי הדור ויצרו את ההיתר הגורף של היתר מכירה.
בקיצור, שראו חכמים על סוגי הלכות מסויימות שיש פתח להתיר אז התירו עם כל מיני פירוטכניקות הלכתיות כאלה ואחרות
ובנוגע לדיני נידה לא מצאו חכמים להקל ולחלק בסוגי מגע ולא חילקו...
ולא צץ איזה צורך במגע יותר ממה שהיה מאז ומעולם..
לא מכיר את הרבניתנשוי שמח
אך אלו דברי הבל!
נגיעה באשתו נידה לרוב הפוסקים היא מדאורייתא אף שלא של חיבה וקירוב...
כדאי ללמוד טוב את הלכות נידה בעיון...
ותורה לא תיהיה מוחלפת.. אחד מהעיקרים...
לבוא ולחדש דבר מדעתנו זה רפורמים גובל בכפירה!
מאיזה סיבה מעודדים בפורום גירושין???מחפש אהבה

את הטקסט הבא כתבתי בפורום גרושים, אני מעלה את זה גם פה, נראה לי זה גם רלוונטי: אני פעיל בפורומים כבר כמה חודשים. במחילה מכבודכם [ויש כבוד] לקח לי הרבה זמן לקלוט שפה בפורום מעודדים גירושין הרבה יותר מאשר טיפול ותיקון של המסגרת הקיימת.

תבדקו את זה, זה קצת מחריד, אבל בד"כ כשמישהו.הי תכתוב שהיא מאותגרת בזוגיות [וזה בדרך כלל יבוא עם המון סערת רגשות, אבל לא מחייב שבאמת המצב קריטי באמת ואין עוד מה לעשות], רוב התגובות יעודדו אותה ברמה כזו או אחרת לחתוך, לא להשקיע במסגרת הקיימת.

למה???

שלא תחשבו, גם לי יש המון אתגרים, רגעים שאני בטוח שאם הייתי מעלה אותם פה, כולכם הייתם צורחים לי להתגרש.

והנה, אני מסתכל אחורה ורואה שטוב עשיתי שבחרתי להבליג, להרים את הראש מעל המים, לאהוב למרות שהיא נראית שונאת, להביא אהבה שממיסה שכבות של ניכור תסכול וכעס, ועוד ועוד.

אני עדיין מאותגר, קשה, עוד אין לי זוגיות טובה. אבל יש לי זוגיות שמנסה כל פעם מחדש להילחם.

גילוי נאות: אני בא מרקע חרדי. אני יודע שבחוץ אוהבים לתקוף את החרדים על זה שהם לא יושעים עם מי הם מתחתנים. הרבה זמן חשבתי ככה. אבל בשלב מסוים קלטתי שחרדי שזוכה להכיר את אישתו לעומק אחרי החתונה, ולקדש אותה כביכול מחדש אחרי החתונה [אחרי שהוא מכיר אותה וחי איתה ויודע בדיוק מי היא], האיש הזה זוכה להנות מהטאבו של הנישואין החרדיים, שלא כזה מהר מתגרשים!!!

חברים יקרים! למה??? למה כל כך מהר לפרק בתים? למה ישר להביט אל האופק הרחוק ולומר: תמצא.י מישו יותר טוב? איפה האמונה בכח אשת נעורים? בינינו: זיווג שני לא ישווה ולא ידמה לאשת נעורים.

הבהרה: כמובן שיש מקרים שחובה להתגרש. אני צועק על היד שהפכה לקלה מאוד על ההדק. הרבה יותר מאי פעם.

עוד משהו קטןמחפש אהבה

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

 

אתה שואל ''למה'' על תופעה שלדעתי כלל לא קיימתפשוט אני..
..מחפש אהבה

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

איפה מעודדים פה גירושים?רקאני

אני לא נתקלתי בזה

אם אתה מאשים אחרים, אתה זה שצריך להוכיחפשוט אני..
תשובההעני ממעשאחרונה

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

נפילות ברשת אחרי החתונהמחפש את עצמי!

אני היחיד?

לא, אבל מה זה רלוונטי?פשוט אני..

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

אתה ממש לא היחיד. זה אמור לעזור לך?לאחדשה

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

כן. אתה היחיד בעולם שעשה את זה.חתול זמני

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

נראה לי שמה שעומד מאחורי השאלה שלך, אינו אם באמתהסטורי

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.


אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.


הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

למה אתם כאלה לא מבינים..מחפש את עצמי!

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

לא אומר את זה כדי להתגאותהסטורי
אבל לי לא היו הסוג הזה של הנפילות, ככה שלא שייך לכתוב מנסיון (אל תדאג, כל אחד ו'התיק' שהוא סוחב, יש לי מספיק מורכבויות אחרות...). בכלל, כנראה שכשהייתי בגילך - האינטרט היה הרבה פחות משמעותי, בוודאי בסביבה בה אני הייתי.

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.


איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה לא בעייתי ולא חולהשוקו.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

 

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

 

בהקשר של גלישה, אני משתמש בשני תוספיםנקדימון

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

 

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

 

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

 

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

 

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

uBlock Origin עדיף על Adblockחתול זמני

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

מה הכוונה יותר מקיף?נקדימון
כרגע adblock חוסם לי ממש כמעט הכל, ומה שלא אז סימנתי לבד את האזור במסך וחסמתי. זה גם עובד לא רק על פרסומות.

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...


אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

זכורני שיש דברים ש-uBlock חוסם ו־adblock לאחתול זמניאחרונה

אבל לא זוכר מהם

מעניין. הייעוד שלהם הוא כללי בעצם?מרגול

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)


נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

כן, לגמרינקדימון
אני משתמש בזה לא רק בגלל צניעות. למעשה הסיבה המרכזית היא הזמן, ההטרדה, המתח והפיזור שזה חוסך לי. צניעות זה עוד בונוס ענק בהקשר הזה, כמובן.
בשליפההעני ממעש

נפוץ


יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון


כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

שמות של מטפליםקינסא

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

מומלץ בחום דר יניב אפרתישוקו.

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

לפעמים דבר כזה הוא התמכרותמרגול

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

מכיר את התוכנית של פורטיפיי?אינגיד

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.


זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

מישו מחפש איפה לגור?מחפש את עצמי!

יש פה עוד זוגות צעירים, וגם לא, שעוד לא מצאו מקום לגור בו שהם מתחברים אליו, והם עדיין מחפשים?

אם אפשר לשתף גם מה הסיבה שעוד לא מצאתם?

ומה אתם מחפשים.

[מי שרוצה כמובן]

 

כןניק חדש2

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.


כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

יש מקום בארץ שהמחיר לא בשמים?משה
חוץ ממצפה רמון?
בחדרהפ.א.
במקרה יודע ממקרה משפחתי של מכירת דירה 
כל שוק הנדלן בטירוף בחצי שנה האחרונהמשה

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

בוודאי שיש מקומות.ניק חדש2אחרונה
פשוט לא עונה על שאר הדרישות שלי🙄

אנחנו.מנגואית

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

אני משתגעת ממנו!אנוני.מית

נסעתי היום לסידורים. בעלי היה על הילדים. כנראה קם בבוקר והמקרר התקלקל.  ניתק אותו מהחשמל שיפשיר, שלח את הילדים למסגרות ונסע לעבודה.

 

 

אני חוזרת הביתה. פותחת את המקרר ומגלה שהתרופות פוריות נשארו שם. הוא לא טיפל בהן ולא הוציא אותן משם. הן התקלקלו. זה אלפי שקלים וכאב לב פסיכי.

התקשרתי אליו לדבר איתו. הוא ניתק עליי את השיחה וכתב לי אחר כך "לא לצעוק עליי" בווטסאפ. התקשרתי שוב. הוא התעלם.

אני משתגעת. כל כך הרבה כסף וכל כך מעט התייחסות.

 

מה לעשות איתו?

הוא בטוח לא עשה זאת בכוונהפשוט אני..
ואם את צעקת עליו כאילו הוא ילד קטן, אז מן הסתם השיחה לא מועילה אלא רק גורמת לו לרצות להתרחק ולהתגונן.

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

הצעקותoo

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול


הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר


מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

יפה מאוד!נחלת
אני מבין את המקום שלךחתול זמני

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

 

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

 

אבל

 

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

 

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

 

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

נפלא חתול זמני. אם אתה נאה דורש ונאה מקיים,נחלת

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

נעחתול זמני

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

 

הן מצוינות ומאלפותנחלת

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

 

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

 

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

 

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

כיוונת לדעתי האובייקטיביתחתול זמני

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

תודה.אנוני.מית

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

באסהנתקה

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

איזה נסיון!שוקולד לבן

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה


העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.


אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..


(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

יישר כויח גדול, שוקולד לבן!נחלת
קודם כל הוא לא גרם לכל זהמשה

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

 

השאר. נכון.

 

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

הגיוני שאתה צודקשוקולד לבן

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

להבנתי את המציאות (ואולי אני טועה)משה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

 

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

כמו שהגבתי סביר להניח שאתה צודקשוקולד לבן

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

 

תודה 

מצופה מגבר לא להתפרק ככה בטלפון .העני ממעש
לא נעים לי, אבל גם אני עשיתי כזה דבר,נחלת

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

חביבתי. עוד משהו. הוא פיזר את הילדים!נחלת

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

 

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

וגם שם לב שהמקרר התקלקל וגם ניתק את החשמלנחלת

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

 

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

חיבוק גדוללאחדשה

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

תודה אנוני.מית

עזרת לסדר את הראש.

וואו איזה מפח נפש נגמרו לי השמות

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

 

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

 

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

 

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

וואי וואי....שלג דאשתקד

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...


והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

כואב ממשהסטורי
תודה לכולם (ולכולן)אנוני.מית

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

מדהים!שלג דאשתקדאחרונה
מלא הצלחה בהכל!!
אלימות בזוגיותנחלת

זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל

במלכודת הדבש הזו.

 

ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:

"הכל עניין של פיקסלים". תמר.

הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים  והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".

 

גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.

 

בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.

 

 

 

את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
בכלל לא נראה לי קשור לכסף. אלא חכמת חייםקעלעברימבאר

@נחלת  אני צודק?

(אני בדרך כלל לא קורא פה. זה פשוט קפץ לי בראשי)קעלעברימבאר
כל מי שעוקב אחרי נחלתשלג דאשתקד

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

מסכים, והתגובה שלי כוונה למיסיונריות המסויימתנקדימוןאחרונה

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

קראתי חלקמישהי נשואה

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.


לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?


זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?


הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.


לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?


דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר


** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.


רק מה שהיה אפשר באינטרנט.


אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון


---------------------


תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה


לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.


ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.


כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!


זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)


וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין


מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).


אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

כתבת יפה ונכון!מישהי נשואה

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה


שכחתי לציין לגבי "המקום"שלג דאשתקד
אאל"ט: "המקום", "צריך עיון" ו"בין הזמנים" זה אותו גוף ואותם אנשים עם אותן מטרות (לא אמרתי שהמטרות שלהם לא טובות. אבל כן צאיך להבין מאיזו פרספקטיבה הם באים ולקחת את מה שטוב).
עזרה בתקשורתצופה אנונימי

שלום לכולם

נשואים טריים ב"ה

אני בצבא, חוזר בעיקר סופ"שים

היא בלימודים מאוד אינטנסיביים (עכשיו תקופת מבחנים אז בכלל)

התקשורת שלנו מתבססת בעיקר על שיחות טלפון (ממש מקפידים פעם ביום בד"כ בערב)

והודעות בווצאפ

העניין הוא שאני יחסית מאוד זמין בהודעות והיא בכלל לא

כלומר אני בד"כ מגיב כמה דקות אחרי שהיא שולחת

ואצלה זה גם יכול לקחת כמה שעות

מה שזה גורם הרבה פעמים זו למין הרגשה של לבד פה בזוגיות

לא ספציפית כי היא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלנו וכשאנחנו לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש רחוק

דיברנו על זה ושני דברים באמת עלו מהשיחה:

א. אולי באמת זו איזו מין תלותיות לא טובה בקשר

ב. אני מאוד מאוד אוהב אותה ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה ולדבר איתה אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר (אני נניח יושב לעשות משהו שאני פחות אוהב ופתאום רואה הודעה ממנה, ברור שאני ישר אפתח ואענה)

רעיונות שלכם מה לעשות?

אם זו תלותיות איך באמת אפשר לפתור את זה?

אם זה עניין של פשוט מאוד אוהב לדבר איתה עדיין איך אפשר להתמודד גם כשאני עושה דברים שפחות אני אוהב?

יש לציין שמבחינתה הודעות זה ממש לא כמו שיחה וזה משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון

ומבחינתי זה פחות האלמנט של ההודעות

אלא זו ההרגשה שאני חושב עליה מלאא במהלך היום ואצלי זה מתבטא בהודעות ולעומת זאת כשאני רואה שהיא שולחת לי הודעות בשלוש נקודות זה גורם להרגיש שהיא חושבת עליי בשלוש נקודות במהלך היום

מה דעתכם?

תודה למשיבים

שניכם צודקיםהעני ממעש

זה תקופה מאתגרת

תזכרו שלא לנצח יהיה כך

הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם,  בין כהבדלי המינים,  בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת

ממש כואב להרגיש ככהשבורת,לב

לא פשוט להתחיל בתוך צבא.

הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.

טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.

מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?

ההודעות שלהצופה אנונימי

בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה

אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר

כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר 

מורכב, אבל זו המציאותהסטורי
המצב התקין הוא שזוג נפגש כל ערב, וודאי זוג צעיר. לבנות התחלה של חיים על בסיס שיחות והודעות - זה מאוד לא פשוט.

אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.

מרגיש לימשה

שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.

שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?

 

זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך.  רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.

עוד אובססיותצופה אנונימי

ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים

לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?

ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?

תודה

אז אתה בהיפר פוקוס.משה

קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו.  כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.

 

שב תקרא קצת. 

עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?

 

עוד לפני  לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם  בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.

 

 

"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס  למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.

חושבת שזה נורא טבעינחלת

מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.

עובדה שבשיחות הכל בסדר.

 

לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.

 

ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!

 

למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?

אולי היא תבין ותעשה מאמץ.

 

כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!

 

המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!

בדקתי על היפר פוקוסצופה אנונימי

לא נשמע ממש כמו מה שיש לי

אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום

אני כן אדם יחסית רגיש

תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת 

זה בסדר שמשהו לא מדוייק לךמשהאחרונה

בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.

קודם כל זה נפלא שאתם מדברים על הדבריםנגמרו לי השמות

כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.

ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.

וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.

 

אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:

- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.

- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.

- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.

ובתוך כל זה -

מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.

כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.

ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.

 

לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,

אז קודם כל להבין זאת, 

ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,

ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,

מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך

ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -

יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.

אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!

וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!

ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.

דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.

תוכלו למשל עוד לדייק:

* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,

ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו"

* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.

* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.

בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות וכן הלאה.

ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.

ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.

ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.

 

עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:

* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".

כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו

ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!

איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה

ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה

ולדבר איתה

אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"

נכון!

ככה פשוט!

לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!

התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!

אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה

 

(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.

ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.

וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.

אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).

אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)

 

* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"

בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.

כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...

ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.

אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.

 

עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.

איזו נחת אתם!

תמשיכו ככה

לבנות את בניין עדי עד שלכם 

והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה

וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪

וואו הרבה נקודות מעניינותצופה אנונימי
תודה רבה!
זה ממש מתוק..לאחדשה

לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם

בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?

אולי למצוא עוד זמן ביום  לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?

ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!
 

שאלה שמטרידה אותי ביותרצדיק יסוד עלום

(איני נשוי)

מדי פעם אני קורא קצת שרשורים בפורום הזה ומקבל רשמים שבתוך הזוגיות ובתוך מרחבים אינטימיים יש רגשות קשים, מועקות, שתיקות, הסתרות, חשדות זה כלפי זה. המון פוסטים כאן בפורום מתארים סיטואציות מאוד קשות ומלחיצות ורעות בין בני זוג.


האם בעיני גולשי הפורום המקרים המתוארים כאן הם מיעוט? האם רוב הזוגות הנורמליים מתמודדים מדי פעם גם עם קשיים מסוג זה? או שאולי אלה סיפורי קצה והרוב המוחלט חי חיי זוגיות נעימים בהרבה, נאמנים בהרבה ורגועים בהרבה? האם בעיניכם קונפליקטים מהסוג שתיארתי הם "נוראיים", או שהם דווקא לא כל כך נוראיים בתוך הקשר ונבלעים בסך הכולל של החוויה החיובית של זוגיות


תודה!

באופן כלליפשוט אני..

אף אחד לא נכנס לפורום כדי לכתוב ''איזה יום נפלא היה לי היום, אשתי האהובה נתנה לי חיבוק נעים, אני בישלתי עבורה את האוכל האהוב עליה, והלכנו לישון כשאנחנו מחזיקים ידיים''.
 

האמת היא שהסיטואציה *הזאת* מאוד מאוד שכיחה, אבל מי יכתוב עליה בפורום?


 

מי שכותב כאן זה מי שצריך עזרה, ייעוץ, לפרוק... אז ממילא אתה לא מקבל כאן מדגם מייצג של זוגיות אלא מדגם של אנשים שצריכים עזרה.

 

הטעות הזאת נקראת ''הטיית דגימה'', אתה יכול לגגל על זה.
 

 

ענית ולא עניתצדיק יסוד עלום

אני רוצה להתחתן וחושב שזוגיות היא דבר טוב, וברור לי שעיקר הזוגיות הוא הקשר וההדדיות.


שאלתי לגבי שכיחות הדברים הרעים והמצוקות, שעולים פה המון ובווליום גבוה.

1) האמנם הם כל כך שכיחים [= שכל זוג עובר דברים כאלה / = בתדירות כזו או אחרת]

2) האמנם הם כל כך רעים [להיות בריב או באי הבנה או בהסתרה מבן / בת הזוג]

הייתי מפרידהרוני 1234
יש מועקות, כעסים, שתיקות, ריבים - שכיח מאד ואפילו חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים. לא כ"כ נורא לדעתי אם יודעים איך לריב בצורה "מכובדת"  ובתוך גבולות הגזרה.

חשדות והסתרות זה שונה בעיני ומראה על בעיה עמוקה בקשר. מאמינה שזה הרבה יותר נדיר.

אז לשאלותיךאריק מהדרום
1. תלוי באופי של הזוג, יש אנשים עם נטיות לריב ולבגוד ויש אנשים בלי, צריך לעמוד היטב על האופי של הפרטנרית שלך לפני החתונה.

2. כן, הם רעים, הם יכולים להרוס לך את החיים שלך, של משפחתך וגם של הפרטנרית עצמה, מצד שני נישואים מוצלחים יביאו אותך לחיים של אושר, יש אחוז גבוה של גירושין אני לא זוכר נתונים נדמה לי כשליש, שזה לא המון בכלל ביחס למדינה מערבית אבל צריך לקחת את הנתון הזה ברצינות כדי להיות רציני בבחירה הכי חשובה בחייך.


(אגב זוכר לפני כמה חודשים פרצתי ללנ"ו והתפוצצת עלי בעניין זה? לא נורא, דיברנו באישי מאז)


הצד המרגיע בכל הסיפור הזה הוא שבין כך ובין כך בדרך כלל יש מה לעבוד והאינטרס לגרום אושר אחד לשני ולא לאמלל אחד את השני היא משותפת כך שאם לא נפלת על פרטנרית מטומטמת/ מרשעת אז אפשר יהיה לפתור בעיות ביחד, יש אינספור סוגים של מטפלים ומחיר הטיפול שלהם (לרוב) זול מאוד ביחס לתמורה.


ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.


בהצלחה.

בתור מי שבסטטוס שלךadvfb

זה שיש דברים קשים במערכות יחסים זה לא מעיד את זה שמערכת יחסים זה לא דבר טוב.

אדרבה, להיפך, בגלל שזה מרחב כל חשוב אז כל דבר שקורה בו הוא משמעותי שהוא יכול ממש לפגוע ויכול ממש להעלות.

והחיים הם קשים, זה לא אומרים שהם לא טובים, החיים קשים וטובים ;)

כמה יפה!נחלת

אומרים שרק נישואין הוא הקרקע הנכונה ו האמיתית לתיקון המידות...שלנו.

 

שני אנשים שונים: הוא איש היא אשה. מנטליות שונה, הרגלים שונים.....

 

הרי גם עם חברים לחדר יכולים להיות "תקלים". אלא שבמסגרת של נישואין

זה יכול להיות הרבה יותר נוגע וחריף; לטוב  ולמוטב.

 

אם לא טועה, נדמה לי שהאור החיים הקדוש אומר שהטוב ביותר

שאדם ישא את בת עירו: מנטליות דומה, הרגלים דו מים, זכרונות

דומים - פחות הרגלים שונים.....

 

שמעתי פעם: כל אחד הוא חצי. אבל החצי הזה צריך  להיות...שלם.

וזו עבודה בפני עצמה; חושבת שככל האדם יותר שלם עם עצמו

בשלום עם עצמו, חי את עצמו באמת - הוא יותר רגוע ואז יש פחות

קונפליקטים פנימיים שעלולים להקשות על ראייה אובייקטיבית.

 

יש שיעורים רבים ביוטיוב על יחסי זוגיות: הרב אבנר קוואס למשל,

ומי שמבין אנגלית: הרב מניס פרידמן. ועוד.

אבל לא שאלתי על הדברים הטובים, ברור לי שהם קיימיםצדיק יסוד עלום
ושהם העיקר.

שאלתי על שכיחות ודרמטיות הדברים הרעים...

אתה מסתכל על זה בצורה חיצוניתadvfb

ולכן אתה יכול להפריד בין רע לטוב

אבל אם מסתכלים על נישואין כמכלול זה הכל מעורבב ביחד וגם הדברים הקשים יכולים להתרש אח"כ לטובה.

מריבה ומשילימים ומגיעים לרמה יותר גבוה אח"כ, הכל תהליך אחד.

 

אתה יודע הלך החשיבה שלנו הפוך בקטע הזה.חתול זמני
מרוב אימה אני כבר לא חושב רק חושש וחושדצדיק יסוד עלום
ריב ואי הבנהרקאני

שונה מאוד מאוד מהסתרות וחשדות

 

ריבים ואי הבנה זה שכיח 

זה חלק מהעבודה בזוגיות

ואם יש תקשורת טובה אז הכל בסדר

 

הסתרות וחשדות זה פחות שכיח

אני אישית לא חווויתי דברים כאלה ב"ה 

לא יודעת מה קורה אצל אחרים

אבל כשיש תקשורת טובה אז גם כשקשה הכל בסדר זה לא מועקות בלתי נסבלות והסתרות ודברים כאלה

נכון. נכון מאוד.נחלת

זה הדבר הכי חשוב ששכחתי  לציין:

 

תקשורת פתוחה. לא לברוח מדיון, משיחה משמעותית.

שיעופו צלחות אבל שתהיה התייחסות וכובד ראש לכל

ויכוח....

 

שמעתי בשיעור שחייבת להיות  מריבה כדי להגיע לשלום בית אמיתי.....

 

לא לצפות לנישואין נוסח הוליבוד. זה תעתוע ושקר ודמיון....

אף אחד כמובן לא יודע מה קורה עמוק בתוך הזוגיות שלזמירות

אחרים, של חברים, שכנים - אבל בהחלט נורמלי שיש לכל זוג אירועים של ויכוחים קשים, מועקות ומריבות.  

זה קורה ונפוץ בשנה הראשונה לנישואים - כאשר כל צד מביא את ההרגלים והחינוך והאופי, את היחס לכסף ולחיסכון ולהוצאות כספיות, וזה מתנגש עם השקפה וראייה והתייחסות אחרת לגמרי של הצד השני.

על התנהלות כלכלית יכולים להיות בתחילת הדרך הרבה מריבות קשות, עד שלומדים להכיל ולהסתגל ולהתפשר.

 

טריגר אחר למשברים בתחילת הנישואים - הולדת הילד הראשון. העייפות הקיצונית של האישה בשבועות הראשונים אחרי הלידה, תופעות של דיכאון אחרי לידה, צורך לסגל חלוקת אחריות חדשה בין בין הזוג בהתנהלות היומיומית, התנגשות בין צרכי הבית וקריירה ועבודה.

יפה.נחלת
שרשור שעולה כאן מידי פעםהסטורי
כבר שאלו זאת כמה פעמים. בגדול היום הפורום הרבה פחות פעיל, אבל גם כשהיה הרבה יותר פעיל, חלק גדול מהשרשורים היו על מורכבויות ולא - זה ממש לא משקף את חיי הנישואין.

חלק מהותי בזוגיות, באינטימיות - זה שהקשר, הקירבה היא סוד רק של בני הזוג. ממילא, בד"כ אנשים לא ישתפו מציאויות נעימות וטובות, שבהתנהלות נכונה היא ההתנהלות רוב הזמן. אגב, בעיני גם מאוד עצוב כשמשתפים יותר מידי אפילו בדברים שאינם עניינים צנועים כלעצמם - אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.


ממילא, רוב ההתיעצויות כאן יהיו כשכלים הקיצים. ממילא, גם כשמישהו מתייעץ, בד"כ לא יענו לו "אנחנו עושים כך וכך", אלא בצורה הרבה יותר כללית, מה שמביא לתחושה מוטעית - שכל ה'סיפורים' הם מורכבים.

חייבת להגיד שכנשואהאונמר

פחות שנים מהיום היו תקופות שקצב שירשורי חוסר האמון פה בין בני זוג הכניסו בי חרדות והזיות על בעלי האהוב.

כמו שאתה מתאר שזה מפחיד אותך, אז לי כשאני בזוגיות.

התבדתי והבנתי ב"ה שאכן המקרים האלה הם שכיחים והם צפים פה יותר מהרגיל בחיים מהסיבות שפירטו מעלי.

 

בנוסף,

לא אומרת שלא היו לי כל מיני התמודדויות מול בעלי או לו מולי, אבל זה אחר לגמרי בחיים מאיך שזה נראה פה,

ואם השאלה שלך היא האם זה פחות מפחיד או נורא אז לדעתי האישית כן.

 

ודבר נוסף, תסמוך על הקב"ה. שיודע מה טוב לך ועוקב אחרי כל פיפס שאתה או כל אחד אחר שכתב פה עובר בחיים.

 

מתוקה! שיהיה לך רק טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טובנחלת
תשובה נהדרת ונפלאה! תודה רבה!צדיק יסוד עלום
ברור שהקיצון נכתב פהנעמי28

מכל מה שכתבת, ההסתרות, חשדות, חוסר האמון הם הכי בעייתיים, את זה ממש לא כל זוג חווה.

או שמישהו מהצדדים מגיע עם פצעי ילדות של אמון, או שהצד השני עשה מעשים שפגעו באמון.


שאר הדברים כל זוג חווה, עליות ומורדות, מועקות, ריחוק, זה כן יותר נפוץ, אבל אם בוגרים מספיק כדי לטפל בזה באמת באמת שגדולים להיות זוג טוב יותר.


כתבת שני סוגיםרקלתשוהנ

רגשות קשים, מועקה, ריבים, קונפליקטים - 

קיימים ומוכרחים להיות קיימים במערכת זוגית אמיתית. אני מניחה שלאורך כל החיים, אבל עם הזמן לגמרי לומדים להתנהל עם זה, ומקביל יש גם רגשות טובים ומשמחים כמו אהבה, הערכה, אמון, שמחה, צחוק, התפתחות.
במקרים רגילים, הקושי הוא ממש המפתח להתפתחות, ההתנגשות מלמדת אותנו לחיות בהרמוניה אמיתית, בהתחשבות, בשותפות תוך כדי הפרדה. כמובן שיש מקרים שהם כבר לא נורמטיביים, אם המערכת הזוגית הופכת להיות סיוט של מריבות והתנגשויות.

 

חשדות, חוסר אמון, הסתרות - 

לא אמור להיות בזוגיות כי זוגיות חייבת להיות מבוססת על אמון.

מניחה שבכל זאת זה קיים גם אצל זוגות נורמטיביים בזוגיות טובה, אבל במינון מאד מאד קטן, והזוג שמים לב לכך שיש משהו לא תקין ומטפלים בדרך כלשהי.

יפה. תודה.נחלת
דרך האמצעלאחדשה

יש מקרי קיצון הזויים מוגזמים.

זה לא אומר שכל זוגיות כזו חלילה, ולא אומר שכל זוג ייתקל המשברים כ"כ עמוקים במהלך חייו.

עם זאת כדאי להגיע לנישואין עם הבנה של מורכבויות, מוכנות לאתגרים, קבלה של קשיים מאוד לא נעימים שמרגישים כל אחד עם עצמו ועם בחיר/ת ליבו מול צמתים שדורשים מהם לשאול שאלות כואבות, לגעת העצבים חשופים ולהתמודד מול מציאות לא פשוטה.

זה לא חייב להיות דרמטי, טרגי נוראי,

זו כן עבודה, יש מורכבות. כשמתחתנים תמיד מגלים דברים חדשים על בני הזוג שלנו על עצמו ועל הדינמיקה שלנו.

זוגיות בנישואין הם עבודה עצמית גדולה.

יש לה הרבה פולסים,

יש הרבה דברים נעימים, נפלאים ונהדרים, ובע"ה הם הרוב המכריע.

בנוסף למה שנאמרהעני ממעש

אתה תבנה בית אחד ותשקיע בו

מה משנה לך מה קורה אצל שכניך

השאלה שלו באה ממקום אמיתי, מרצון טבעי להבין מהזמירות
 קורה בחיי הנישואים בין זוגות רגילים ונורמליים

לא ממקום של סקרנות, אלא מרצון להכיר גם את הדברים, שמדברים עליהם בפורומים, שמציגים אירועים פחות נעימים בחיי הנישואים.  לומר "מה זה משנה מה קורה אצל שכניך" מתעלם ממציאות החיים. 

השאלה שלי באה ממקום חטטני, מרצון מאולץ לחקור מהצדיק יסוד עלום
סתם.

הנימה שלך היתה מעצבנת יקירי, אני אופטימי לגבי הבית שיהיה לי בעתיד אבל בהחלט קיבלתי רשמים רבים מקרוב ומרחוק לכך שיש התמודדויות לא פשוטות מאוד ושכיחות מאוד בזוגיות, ותהיתי האם אני הוזה או מטפח הדהוד סלקטיבי של המגרעות לשם העצמת החרדה, או שאני דווקא התרשמתי נכון בנוגע לנושאים הלא פשוטים ועדיין הם מתכללים בצורה טובה בתוך הקשר.


קיבלתי תשובות טובות, ואני נעזר בזה בתור רושם כללי.

נאמנות בעיני זה א,בחיוך2019
רגשות קשים בטח שעולים במערכת אינטימית כי זה המקום לעבד אותם. וגם מריבות, זה כדי לאזן ולפתור דברים
גם אני איני נשוי אבל תראה:חתול זמני

עובדות:

 

– בישראל אנו עומדים על 40% גירושין בערך (פחות מזה במגזר הדתי אך גם לא מבוטל בכלל)

– מתוך אלה שאינם מתגרשים אני מניח שיש המון שפשוט סוחבים את זה מכל־מיני סיבות

– רוב הגירושים נגרמים בגלל: בגידות, בעיות כסף, אלכוהוליזם/שימוש בסמים, התעללות (רגשית או פיזית)

 

מחשבותיי:

 

– רוב הזוגות שראיתי או גרושים או גרועים

– אבל גם רוב האנשים שראיתי הם מטומטמים למדי (בלי להעליב)

– כמעט לכל האנשים החכמים (לא בידע כללי אלא חכמת החיים) שראיתי זוגיות מצוינת 

 

דעותיי האובייקטיביות:

 

– תאר לעצמך חניון תת־קרקעי גדול וסבוך עם הרבה קומות ועמודים. עכשיו תאר לעצמך שתי מכוניות שצריכות לצאת משם. בתוך שתי המכוניות האלה תאר לעצמך נהג ונהגת. עכשיו אומרים לך שהנהג והנהגת האלה מעולם לא למדו נהיגה, אין לזה מושג מה זה רכב, בנוסף לזה העיניים שלהם קשורות במטפחת עבה, ויש להם אובססיה גלויה להתנגש בדברים. אה, ויש גם מכוניות אחרות שנוסעות בחופשיות, וכל־מיני חלקים נעים ושערים נפתחים ונסגרים אוטומטית. זאת לדעתי נקודת המוצא של זוג נשוי בימינו, סבבה לאורך המטר הראשון, איזה כיף אני נוסע באוטו! .......

 

– עכשיו במקום זה, תאר לעצמך שכל־אחד מהם למד קצת נהיגה. תיאוריה לפחות. ותאר לעצמך שאמנם העיניים שלהם עדיין קשורות, אבל יש להם חבר שעוזר להם קצת ואומר להם קדימה קדימה אחורה אחורה סטופ. או, תאר לעצמך שהעיניים שלהם לא קשורות, אבל הראייה שלהם בערך -8 ואין להם משקפיים. אז הם רואים קצת אבל הרוב מטושטש מאוד. עכשיו תאר לעצמך שהם מרכיבים משקפיים, רואים גם אחד את המכונית של השני, ומשתדלים לא להתנגש.

 

=> אם יודעים מה עושים, יוצאים מנקודת מוצא של אמונה למידה שיפור סבלנות מתייעצים הרבה עם רב קרוב כו' כו' כו' אין שום סיבה שזה יהיה כל־כך גרוע.

 

=> אם עושים מה רוצים ומחזיקים בהשקפות גרועות (מגיע לי / אני מצפה / תאוות / חוסר אחריות / חוסר אמונה) אין מה להתפלא. השתייכות למגזר מסוים אינה אינדיקציה לכך שמחזיקים בכל הקלפים.

 

=> כן יכולות להיות התנגשויות שריטות שאלות ובעיות אבל יש הבדל בין מי שנע בעדינות ואחריות לבין מי שחושב שהוא מכייף במסלול מכוניות מתנגשות (למרבה הצער רוב האנושות. אבל: רבים בני שוממה מבני בעולה דלא ילדה בנים לגיהנם כוותייכו. רוב העולם צועד על עיוור ונתקל בפחים ופחתות מי שתורה בידו נר בידו).

 

=> לפעמים יש מקרי קיצון beyond our control כמו מחלות קשות כיו"ב זה באמת אין מה לעשות אבל באותה מידה יכול היה לקרות אם היית לבד בבית. אם הקב"ה רוצה שתסבול אל תדאג אתה תסבול.

מאיפה הנתון של 40%? חשבתי שפחותברגוע
לא זוכר מהיכן הנתון ייתכן שקצת פחות אבל גם אם 25%חתול זמני

זה אותו עיקרון

יכול להיות גם שפשוט פחות מקובל תרבותית להתגרש לאו דווקא שהנישואין יותר מאושרים

או כאמור, הסיבות המרכזיות לגירושין פחות נפוצות בקרב הציבור הדתי/חרדי וזה מאזן

מזה מעודד.....נחלת
העידוד הוא בזה שאין ללמוד מן השוטיםחתול זמני

ורובו המוחלט של העולם לא כולל יראי ה' נחשבים לשוטים

אתה מכיר מישהו שהוא עצמו תמיד נחמד וכיף לו?מרגול

מישהו שאף פעם אין לו תקופות קשות/מאתגרות?


אני לא מכירה. כי החיים, באופן טבעי, מזמנים קשיים שונים והתמודדויות שונות.

בנישואים, שבע"ה מחזיקים עד 120, זה מאוד אינטנסיבי. אתה חי עם אישה ובעצם בוחר לחיות את חייך איתה.

אז כפי שבכללי בחיים יש קשיים, כך גם בזוגיות. השאלה היא האם כמכלול היחסים טובים או שכמכלול הם רצופים מריבות והסתרות.


אמרו לפניי ביושר, יש הבדל גדול בין ויכוחים ותקופות של ריחוק, ובין הסתרות וחוסר אמון.

תקופות מאתגרות ומבאסות מניחה שלכל זוג יש.

חוסר אמון והסתרות זה כבר שונה לגמרי. וזה לא קיים אצל כל הזוגות, אבל כמובן לא יודעת להגיד לך סטטיסטיקה. מניחה שיותר נפוץ אמון ופתיחות, אבל לא עשיתי מחקר אמפירי בנושא

כתבו לך יפהגפן36

באמת הפורום לא משקף את שכיחות המקרים בזוגיות נורמלית.


יש קשרים זוגיים שיש בהם יותר קושי ויש שפחות.

לכן חשוב מאוד לשים לב מראש במי אתה בוחר, ואיך אתה בונה בעצמך יכולת לעבוד על מידותיך.


אני חושבת שהדבר שיותר משקף הוא מבט למציאות סביבך.

אתה מכיר זוגות, נכון?

לפעמים קשה, לפעמים קל, לחלק קשה בתדירות גבוהה יותר, ולחלק פחות.


יכולה לומר ממקום אישי- אני כמעט ולא כותבת כאן בפורום. את כמות הפעמים שהיה לנו קשה אחד עם השניה בשנות נישואינו אפשר לספור על יד אחת.


כשקשה אז קשה, אין ספק.

אבל זה זניח ממש לעומת כמות הכח והעוצמה שזה נותן, גם מול התמודדויות מורכבות מול המציאות. והיכולת ליצור יחד ולהתקדם יחד ולהשתפר כל הזמן היא ממש מתנה.


לצורך העניין- גם עם אחים יש לפעמים ריבים ועצבים, ועדיין הם עוגן מאוד משמעותי בחיים.


ככה זה יחסים קרובים בין אנשים. 

הכי חשובנגמרו לי השמותאחרונה

שנזכור ונזכיר לעצמינו כל הזמן שזוגיות היא לימוד. כמו כל דבר.

באמת באמת שאף אחד מאיתנו בני האדם לא נולד יודע זוגיות.

תורה היא ולימוד היא צריכה.

וככל שיותר נעמיק בלימוד הזה, זה ישפיע עלינו ויקדם אותנו גם במצבי חיכוך וקונפליקט.

וזה באמת כ"כ חשוב לזכור זאת ולחזק את עצמינו שזה לא שמשהו בנו או בשני/ה "דפוק" ו"למה כולם מצליחים ואנחנו לא", אלא שאנחנו פשוט צריכים ללמוד ולהתקדם.

 

ריבים או ויכוחים / חילוקי דעות / קונפליקטים / רגשות קשים / מועקות / מנגנוני הגנה שפועלים וכן הלאה הם נחלתם של כל הזוגות באשר הם.

הרי כולנו בני אדם, ובכל מערכת יחסים שהיא, אפילו אדם עם עצמו, לא יתכן לעבור חיים שלמים ללא חיכוך.

קרה לך לפחות פעם אחת בחייך שאתה עם עצמך לא היית בשלווה ושלום?

עם הוריך?

עם אחיך?

עם חברך?

ודאי.

אין שום מערכת סטרילית לחלטין כיוון שאנו כאן בעולם להשתלמות, לגדול, לצמוח.

ובמערכת הנישואין הקב"ה יצר באמת פלא עצום שדרך כולה בכלל ודרך חילוקי הדעות והקונפליקטים בפרט נוכל להתקדם בתנועה שתוביל אותנו גם לעומק וגם למעלה וקדימה, 

עוד לגדול בעצמינו, באדם שאנחנו, וגם בזוג שאנחנו

ועוד לצמוח ולהתפתח.

ובאמת השמים הם הגבול.

אז לא רק שלא צריך להיבהל ולפחד מהריבים, אלא להבין ששורשם עם פוטנציאל עצום לגדילה אישית וזוגית,

וללמוד איך "לריב נכון", 

ללמוד את השורש של הדברים. מה מניע אותנו, מה מטרגט אותנו, מה מכאיב ופוצע אותנו, איך אנחנו פועלים, למה זה הכאיב לנו, איך עוד אנחנו מחווטים, איך פועלים מנגנוני ההגנה שלנו, מהם הצרכים שלנו, מהם הקשיים שלנו, איפה זה פוגש את השני/ה, וכל השאלות הללו כנ"ל גם לצד השני ובעיקר בנקודת המפגש בין שנינו.

אז בעיקר ללמוד את עצמינו לעומק

וללמוד את בן הזוג שלנו לעומק

וללמוד את הזוגיות שלנו לעומק

ואת ניהול הקונפליקטים לעומק

ללמוד מה זה בכלל קשר ואיך עושים קשר טוב ואיך שומרים על קשר ואיך מעמיקים בקשר.

ובתוך הדבר הזה, ממש כמו ספירלה, ניתן לעלות ולהעמיק עוד ועוד.

גם להינות ולשמוח בכל הטוב הגדול שבביחד ב"ה, וגם לצמוח מהאתגרים.

ואותם אתגרים יכולים להיות מגוונים, כתבו לך נפלא כאן, שלרוב מה שאתה פוגש בפורום הם מקרי קצה ולא בהכרח מייצגים.

ונכון גם שיש חלוקה בין אתגרים שכיחים לבין אתגרים פחות שכיחים כדוגמת חוסר אמון והסתרות,

אבל שוב חשוב לזכור שכך או כך יש לנו מה לעשות עם זה, זה המון בידיים שלנו ובלימוד שלנו של הזוגיות.

אפשר להגיע לקירבה גדולה גם לאחר ריחוק גדול, אפשר להגיע לריפוי ב"ה, לתיקון ולצמיחה גם במקרים קשים.

וכמובן שבכל האתגרים השכיחים ניתן לגדול מהם, להתקדם, להעצים את מה שיש לנו.

 

אז מה בתכל'ס?

לדייק בחיפוש בן//בת הזוג בעיקר את הלב הטוב, המידות הטובות, האישיות והאדם שנמצא מולנו. שיהיה אדם טוב.

בנוסף, לצאת יחד שנינו מנקודת מוצא שזוגיות היא לימוד ואנחנו כאן כדי ללמוד אותה ולא לקחת אותה לעולם כמובן מאליו או כמשהו ש"או שיש לנו או שאין לנו", כי כמו כל דבר בטבע זה לא עובד ככה בלי השקעת אנרגיה אקטיבית במשהו שרוצים שיצא ממנו פירות.

וכמובן להשקיע ספציפית בלימוד ניהול נכון של קונפליקטים / ריבים / חילוקי דעות וגם בתקשורת מקרבת.

ואז כרגע יש איש ואישה שהלב שלהם במקום הנכון, אוהבים ומכבדים אחד את השנייה, לא לוקחים כמובן מאליו גם לא לאחר שנים רבות, לומדים זוגיות, עם רצון ומוכנות ללמוד ולהשקיע אקטיבית, לומדים גם על חיכוכים וחילוקי דעות ונמצאים כל הזמן בתנועה מתמדת של צמיחה והתפתחות.

להציע לחבר?נתקה

זה פיד בחורה שלי פה גולש לא ממזמן (מזל טוב )

 

רציתי לשאול.. 

אני רוצה לשדך לחבר מישהי..

עכשיו הוא בחור באמת חביב וטוב אבל.. המשפחה שלו גם סה"כ בסדר אבל.. אבא שלו קצט בעייתי

ז"א הוא ממש גס רוח ברמה אחרת.. אשמח לפרט אבל לא עכשיו.. אני ממש חושש שתיווצר בעייה..

 

1) בכל מקרה האם לדעתכם הורה כזה או אחר או התנהלות תרבותית מסויימת של משפחה זה מעקב בלהציע?

2) האם הבחור יצטרך לעבור למקום אחר תרם הנישואים בשביל להוכיח שהוא מתנתק מהתלות בהורים (במידה וזה קיצוני?)

3) במידה וכבר עכשיו מאוד קשה לו עם המשפחה האם 1 ו 2?

 

הוא לא פסול חיתון בגלל אבא שלואריק מהדרום

אם הוא עצמו עם מידות טובות מה הבעיה?

אם האבא סובל מתסמונת טורט עם  קופרולליה זה אולי צריך לשקול להזהיר כי יש גם מרכיב של נטיה תורשתית, לא בטוח שצריך להזהיר בשלב ההצעה.

החבר בסדר? זה מה שחשובהסטורי
הוא לא אבא שלו.

סביר שעל רוב החברים (אם הם לא מהשכונה הקרובה) אינך יודע איך אבא שלהם מתנהג.

לא מסכים עם הנאמר בתגובות. יש להתייחס בכובד ראש להעני ממעש
סקרנתנתקה

מה זה אומר 

לפערים יוצאי דופן במשפחה איתה מתחתניםהעני ממעש
מסכים שצריך להתייחס בכובד ראשהסטורי
לא מסכים עם הכיוונים של הפותח
לדעתי אבא זו בעיה רציניתשלג דאשתקד

מצד שני מותר לבחור הזה להתחתן.

אישית לא הייתי מציע בחור כזה אם הוא צעיר ובקשר רציף עם בית הוריו. מצד שני אם אתה יכול לחשוב איך לתווך דברים שיהיה ברור, אולי כן אםשר להציע ושהבחורה תבחן בעצמה את הדברים.

סביר להניח שהיא תגלה את אופי האבא מתישהו (תמיד יש שכנים וחברים או מגיעים לביקור וכדו)

בחורה שלךחתול זמני

1) אבא של אברהם היה תרח... ואבא של רחל ולאה היה לבן... אם יש בחורה רגישה שזה יכול להפריע לה אולי כדאי להציף את זה. או לבדוק מ־1 עד 10 כמה הבן יכול להתמודד עם זה מבחינת להתרחק מהאווירה הזאת או להיות קונטרה/מגן משמעותי מספיק כדי להגן על אשתו.

 

2) לא אבל זה יכול לשמש כאינדיקציה הוא צריך בעצמו לדעת מה הוא רוצה ומה הוא יכול או לא יכול לעשות.

יכולים להיות הורים קשים אבל יכולים להיות גם ילדים חזקים שפשוט פחות בקשר או יודעים להציב גבולות ברורים מאוד (או כאלה שלא מזיז להם).

 

3) שילמד להתמודד איתם או להתרחק מהם לא חושב שזה רעיון טוב להכניס בחורה לתוך קושי.

אם הבחור מודע שזה בעייתירקאני

אז אני לא רואה בעיה לשדך לו

אם הוא עמוק בתוך הקשר בלי מודעות אז זו קצת בעיה

אולי כדאי לדבר איתו על זה שישתף את הבחורה בנושא הזה

 

לא מבינה מה הקשר לאבא שלו. העיקר הבחור. שהוא לאנחלת

יהיה גס רוח ובוטה....כל אחד מאיתנו מכיר לפני ולפנים את ההורים של הצד השני?! תמהני.

תודה לכםנתקהאחרונה

תודה על התגובות המחכימות

אמת

מסכים שהוא זה לא משפחתו

ומצד שני מסכים שכל אחד מקבל מה את ההתמודדויות שלו 

ועם זה הוא צריך לעבוד ולפעמים מגלים שלא כמו שחשבנו

 

פשוט מעניין אותימה לדעתכם הגבול בתרבות גסה

והאם למשל יש בחורות שלא להציע כלל או משו כזה שזה לא ממש יתאים להם

והאם זה אומר עליהם טוב או רע? שהם לא מוכנות למצוא את הטוב ברע?

 

טוב זה ממש כללי אז אחרי זה נראה לי שאפשר לסגור את הפיד

תודה לכם

אולי יעניין אותך