א' בחשוון תשפ"א 14:40

בענין אדם וחוה, בין היתר על הפס' "ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי"?

א' בחשוון תשפ"א 15:38
שווה?
א' בחשוון תשפ"א 16:56

מעניין אותי אבל אם מישהו ראה. הוא מדבר על השינוי שחל באשה בעקבות חטא אדם הראשון, ובקשר שבין האיש לבין האישה (לא יודע אם זה טוב.. כלומר.. זו ירידה בעקבות החטא. אבל נשמע שזו עובדה מוגמרת שלא יכולה להשתנות, אז מעניין אותי איך צריך להתייחס לזה וכו')

א' בחשוון תשפ"א 18:02
מעניין. מה בזה תפס את תשומת לבך?
א' בחשוון תשפ"א 19:01

המעבר של הנשים מטובת הבעל לטובת עצמן..

זו בעצם מציאות לא אידיאלית, מציאות שלאחר החטא..

והשאלה האם זה ניתן לשינוי? האם השינוי הזה בכלל נתבע ממנו?

מה היחס שצריך להיות אליו?

א' בחשוון תשפ"א 19:23
או שמא אנחנו אמורים לעבוד מתוך אחרי החטא והתיקון יגיע לעתיד לבוא במהרה בימינו?

נק' למחשבה: נכון המשל של השמש והירח - משפיע ומקבל? עתידה הלבנה לחזור למלכותה ולהשתוות לשמש..
א' בחשוון תשפ"א 19:30


ב' בחשוון תשפ"א 02:05
התיקון יבוא. אנחנו מתעסקים בהווה ובמציאות שה' הביא אותנו אליה. וכנראה לא לחינם. כנראה שחלק מן התיקון זה השינוי באופי האישה. מתוך השוני הזה, לא הביטול שלו, התיקון הכללי יתאפשר. יתכן שדרך כזו מאפשר תיקון כללי יותר ולא פרטני לגבי "הבעיה" של שינוי האופי.
הרהורים.. גרמת לחשוב..
א' בחשוון תשפ"א 19:25
יש אולי כיוון אבל צריך לקרוא קודם בפנים
א' בחשוון תשפ"א 20:51

והוא מדבר על עניין התענוג.

איפה ראית את העניין על טובת עצמן?

א' בחשוון תשפ"א 20:57

בענין אדם וחווה.

הוא לא אומר את המילים האלה, אבל ככה הבנתי- הוא אומר שהם מתחתנים קודם כל לטובת עצמן ורק אח"כ לטובת הבעל

א' בחשוון תשפ"א 20:57


א' בחשוון תשפ"א 20:57

איפה שמדובר על הצלע, תחפש פסוקים שמוזכרים בהם גם האיש וגם האישה

א' בחשוון תשפ"א 20:58


א' בחשוון תשפ"א 21:00

לא הבנתי למה אתה מתכוון

א' בחשוון תשפ"א 21:01

הוא מדבר על השינוי שחל בקשר בין אדם לחווה בעקבות החטא. ראית משהו כזה?

א' בחשוון תשפ"א 21:05


א' בחשוון תשפ"א 21:09

"לזאת יקרא אשה. ראה והתבונן עוד הבדל באשה זו מנשים שיהיה אח״כ. שראה בה שנבראת לשרתו באהבה בלתי מוגבלת לפי צרכי עצמה ורק לצרכיו. כמו שידו של אדם משמש לעין וראש האדם ואמר ע״ז כי רק זאת היא כן ונקראת אשה בעצם וראשונה: כי מאיש לקחה זאת. ודרך החלק להיות נכסף אל הכלל שבא ממנו. אבל אח״כ לא יהיה כן. ואע״ג שקוראים לכל דבק אשה. אינו שם העצם רק כנוי. ולהלן יבואר שהיא האשה עצמה נשתוה טבעה אחר שאכלה את עץ הדעת ונעשית ככל הנשים המבקשות אהבת האיש לטובת עצמן"

 

כ"ד-

"על כן יעזב איש וגו׳ ודבק באשתו. מכאן ולהבא אין עצה שתהיה לו לעזר כנגדו ככונת היצירה. אם לא בזה האופן שהוא יעזוב את אביו ואת אמו ודבק באשתו. ואז יהיו לבשר אחד שיאהבנה ג״כ כמו שהם אדם אחד. וכדאי׳ בפ׳ הבע״י האוהב את אשתו כגופו כו׳ וגם אז אינה טפלה לגמרי כמו שהי׳ אשה ראשונה שהיתה נחשבת לחלק ממנו. אלא שיהיו בשר אחד. וכמו שהוא חושב לטובת עצמו ורוצה שהיא תשלים אחר רצונו לגמרי כן תחשוב גם היא שהיא מבקשת טובת עצמה והוא ישלים רצונה. מ״מ הועיל סיבת האשה הראשונה שנעשה לטבע קיום שהאשה נשארה לעזר. אע״ג שאינו בזה האופן שהיה ברגע ראשון אלא כמו שנעשה אח״כ. והוא מכלל בריאת העולם ביום הששי ורק מי שזוכה לכך משיג אהבת אשתו בבטול גמור כמו שהיתה חוה לפני החטא"

 

פרק ג', כ'-

"ויקרא האדם וגו׳. עתה אחר שהרגיש בה שנשתנה טבעה להיות דבוק אך בו ועתה יש לה הרגש בטוב ורע לעצמה. ע״כ קרא אותה חוה"

 

א' בחשוון תשפ"א 21:27

פחות נראה לי שיש עניין לבדוק את טהרת האהבה של בן/בת הזוג.

כנראה זה משהו שבונים ביחד.

 

העיקר זה התיאום. גם אם יש פחות אהבה - כל עוד פועלים בתיאום טוב - הקשר מתקדם.

ומי יודע אולי גם נזכה לדבריו "ורק מי שזוכה לעך משיג אהבת אשתו בביטול גמור כמו שהיתה חוה לפני החטא"

 

וכשהמצב הוא לא אידיאלי - התרופה לכך זה המודעות עצמה.

א' בחשוון תשפ"א 21:31

"כך נעשה טבע אהבת אשה וחייה עם האיש בשני אופנים באותו יום כדי שיהיה לדורות שני אופנים הנהגת אשה לאיש וכענין שאמר ב״ע שלהי מסכת קדושין אני נבראתי לשמש את קוני והמה נבראים לשמשני. וכערך שימושו יהי שימושה לאיש. או ע״פ המזל ככל הליכות חיי האדם שבא לזה ע״י השגחה פרטית לפי מעשיו ולזה במזל טוב או רע שכן יסד מלכו של עולם"

(ב', כ"ד)

 

מחילה

א' בחשוון תשפ"א 23:01
הנצי"ב הזה מטלטל.
וגם מראה לאיזה דרגה גבוהה אפשר להגיע בקשר. אחד ממש. אם האיש מצליח להיות אחד עם הבורא, מתוך זה האישה, אם היא ברת הכי, הופכת לאחד איתו.

היא יכולה להיות חכמה ועמוקה ומחדשת לו הרבה כמובן, אבל בתחושה של שניהם, היא שלו, היא זה בעצם חלק מהוא. כי היא נוצרה ממנו. כי ככה הקב"ה ברא את המציאות ורק צריכים להגיע למקום הזה בתוכנו.

אבל מצד שני, האישה היא גם "אם כל חי", ככה שברובד מסויים הוא דווקא שלה. נראה שהחילוק הוא בין הרובד הרוחני יותר לבין הרובד שמחובר יותר לחיים פה, שמקומו גדל אחרי החטא.
א' בחשוון תשפ"א 23:03


א' בחשוון תשפ"א 23:05
ערכתי והוספתי קצת עכשיו. נראה לי טוב יותר
א' בחשוון תשפ"א 21:34

ע"י עבודה למטה וסייעתא דשמיא.

 

א' בחשוון תשפ"א 21:35


א' בחשוון תשפ"א 22:47
ע"י עבודה או שזה ה"מזל" שלו
ב' בחשוון תשפ"א 02:31

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ב' בחשוון תשפ"א 00:33

הוא אומר שגם האדם עבר מלחיות עבודת ה' ללחיות את עצמו, ובמקביל האשה עברה אותו תהליך.

אולי כשהאדם יתוקן...

ובכל מקרה אני לא רואה בלעדיות לדעת הנצי"ב בזה.

א' בחשוון תשפ"א 18:53

אבל גם אם הוא באמת חשב שזאת עובדה מוגמרת שלא יכולה להשתנות, זה לא אומר שהוא צדק.

 

בשאלות עובדתיות גם לגדולי ישראל היו טעויות.

ב' בחשוון תשפ"א 12:01

על איך בוחרים בת זוג על פי הנצי"ב, יש כמה מקורות שנוגעים בזה בפרשת בראשית.

גם לרב ערן טמיר יש מהלך על הנצי"ב הזה.

גם הרש"ר נפלא בנושא הזה

ב' בחשוון תשפ"א 15:20


אולי יעניין אותך