שבועיים לבחירות בארה"ב - שרשור בחירות מרוכזמרדכי

בס"ד

 

זאת הייתה אמורה להיות תקופת הזוהר של טראמפ שתביא לו בקלות רבה את הניצחון בבחירות לנשיאות ארה"ב. כלכלת ארה"ב הגיעה לשיאים חדשים והאהדה לנשיא שהיה שנוי במחלוקת, עלתה. אבל אז הגיעה הקורונה והרסה את הכל. שבועיים בלבד נותרו עד שאזרחי ארה"ב יצאו לקלפיות ויכריעו האם טראמפ ממשיך לקדנציה נוספת או שאולי הדמוקרטים בראשות ג'ון ביידן יצליחו להשתלט בחזרה על החדר הסגלגל.

 

על פניו, אם מתייחסים לסקרים שמתפרסמים כל העת בארה"ב, נראה כי ניצחונו של ביידן מובטח. גם למי שיאמר שראינו כבר מה שווים הסקרים, יענו לו שהפער גדול מאשר בבחירות בין טראמפ לבין קלינטון לפני ארבע שנים. אבל עם זאת לא כדאי למהר להספיד את טראמפ. כולנו כבר ראינו שהוא יכול להפתיע כנגד כל הסיכויים.

 

מה גם שהסוקר היחידי שטען לפני ארבע שנים שטראמפ ינצח על פי דפוס בדיקה אחר, טוען כך גם הפעם. לטענתו, חלק גדול ממצביעי טראמפ מסרבים להזדהות ככאלה כלפי חוץ וגם בסקרים, והתמיכה שלהם מתבטאת רק בקלפי. הוא מוכיח את זה מהניצחון של טראמפ בבחירות האחרונות וכן מרמת התעניינות הגוברת בטראמפ ברשת.

 

אבל עד שנגיע לתוצאות, האמת היא שהבחירות בארה"ב כבר בעיצומן למרות שיש עוד שבועיים עד יום הבוחר המוגדר (תאריך שמוגדר היטב בחוק שלא ניתן להזיזו). מכיוון וכידוע לכולם ארה"ב מורכבת מחמישים מדינות, כל מדינה עורכת את ההצבעה בעצמה ובדרכים שלה (על פי קריטריונים אחידים בשביל שיצא מועמד מוכרע) ולעיתים מוסיפה להצבעה על הנשיא עוד נקודות וחוקים נוספים שהם רוצים להעלות להצבעה. כל זה מתרכז ליום שלישי עוד שבועיים (3/11) שאז רוב המדינות מצביעות ונגמרת ההצבעה גם במדינות שכבר החלו את התהליך.

 

בתום ההצבעה כל מדינה מתורגמת לכמות אלקטורליים שנמדד על פי גודל האוכלוסייה שלה שנקבע על פי מפקד שנערך אחת לעשור. מדינה שבה רוב המצביעים הצביעו למועמד אחד, גם אם מדובר ברוב של 51% בלבד, כל האלקטוראליים שלה מגיעים אליו. מי שזוכר, בבחירות הקודמות זכתה קלינטון במספר רב יותר של קולות, אבל טראמפ קיבל את מספר האלקטוראליים הגדול ביותר ולכן הוא זה שזכה בנשיאות.

 

על מנת לזכות בתואר הנכסף צריך אחד המועמדים להגיע למינימום 270 אלקטוראליים ובמידה ואף מתמודד לא יגיע לזה, שלושת המתמודדים בעלי מספר האלקטורים הגדול ביותר יגיעו להחלטת וועדה שהיא תבחר את הנשיא (נזכיר כי מלבד טראמפ וביידן ישנם עוד מספר מועמדים כמו המפלגה הירוקה והמפלגה הליברלית שמתמודדות גם הן, אך כמובן שלאף אחת מהן אין באמת סיכוי ממשי להיבחר. כמו כן, על מנת שהוועדה תוכל בכלל להעניק למפלגה שלישית את הנשיאות, היא צריכה לקבל את האלקטוראליים של לפחות מדינה אחת, דבר שגם הוא לעצמו בעל סיכויים ממש נמוכים).

 

את הפוקוס בימים האלה צריך להפנות למדינות המתנדנדות כמו טקסס (38 אלקטוראליים), פלורידה (29), פנסילבניה (20), אוהיו (18) ומדינות נוספות שבהן אין רוב מובהק כזה או אחר לאחד מהמועמדים. המדינות האלה הן אלו שקובעות באמת את הבחירות ולכן המועמדים גם משקיעים את רוב המשאבים במדינות אלו ולא במדינות ש"אצלם בכיס" ולא במפלגות ש"בכיס של" המועמד השני.

 

פוקוס נוסף שצריך להעסיק אותנו אלו הבחירות בצל הקרונה. ארה"ב היא מדינה אדומה (ולא רק בגלל הצבע המזוהה עם המפלה הרפובליקנית), ובבחירות רגילות מדובר בטורים ארוכים של מצביעים שנעמדים מחוץ לקלפיות ומחכים לתורם. במציאות הקורונה, גם אם טראמפ מתכחש אליה, האזרחים ככל הנראה יחששו לעמוד בטורים ולכן הערכות הן שמרבית מההצבעות יעשו דרך הדואר. במחנה ביידן כבר טוענים שטראמפ מתכוון להשתמש בתירוץ של זיופים בדרך ההצבעה הזאת, במידה ויכשל, ואף טראמפ עצמו כבר הודיע שהוא חושש מכך.

 

גם בבחירות האלה אי אפשר להתעלם מהמצביעים היהודים שגרים בארצות הברית ומרוכזים שם עד כדי כך שעל פי הערכות בפלורידה יכולה הקהילה היהודית להשפיע לאן יגיע האלקטורט של המדינה כולה. על פי סקר שהתפרסם אתמול בארה"ב, רוב היהודים מתכוונים להצביע עבור המפלגה הדמוקרטית בראשותו של ביידן. נתון שלא מפתיע אף אחד מכיוון וכך היה גם במערכות הבחירות הקודמות, גם אצל קלינטון וגם אצל אובמה.

 

אך חשוב לזכור נתון נוסף בהקשר הזה: יהדות ארה"ב מונה על פי הערכות כ5.7 מיליון יהודים, אך עם זאת רובם הגדול הם רפורמים וקונסרבטיבים שלא מפתיע שיצביעו לביידן (על פי הנותנים מלפני 4 שנים, במערת הבחירות הקודמת, 90% מהיהודים נמנו לקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות). עם זאת, הקהילות החרדיות מעדיפות להיצמד למפלגה הרפובליקנית, המפלגה השמרנית, ולכן שם נראה הצבעה יותר גדולה לטראמפ.

 

כמו בבחירות הקודמות, גם הבחירות האלו מאוד מזכירות את מה שקורה פה בישראל. הסקרים לעומת התוצאות, התקשורת שנוטה לכיוון מסוים, וגם הסגנון של המנהיגים יחסית דומה. אבל מלבד זה, ההשפעה של הבחירות על ישראל היא כמובן גדולה מאוד. כולנו הופתענו לראות את טראמפ מעביר את השגרירות לירושלים ומכיר בה כעיר הבירה של מדינת ישראל. כולנו מכירים גם את תוכנית המאה שהוא מקדם ואת הסכמי הנורמליזציה שנרקמים ממש בימים אלו. לתוצאות הבחירות בוודאי יהיו השפעות רבות על המשך התהליכים האלו.

 

כיום כבר די ברור שטראמפ הוא ידיד אמת של ישראל ואפשר לנחש שבממשלה מעדיפים קדנציה נוספת שלו על פני ניצחון של ביידן. ביידן, כזכור, מכיר גם הוא היטב את הבית הלבן בתור מי שהיה סגנו של הנשיא אובמה בזמנו. אומנם תפקידו הישן לא מעיד על כך שהקשר בינו לבין ישראל יהיה כמו הקשר של אובמה לישראל, אבל די ברור שהוא לא ימשיך את התוכניות של טראמפ והשלום שהוא ינסה להביא יהיה הרבה יותר כואב למדינת ישראל.

 

לכן (לצערנו) חשוב לזכור שיש לבחירות האלו השלכות רבות על החיים שלנו כאן, ולכן כדאי מאוד לעקוב אחרי מה שקורה שם. אנחנו בכל מקרה מבטיחים בלנ"ד להמשיך לעקוב ולעדכן כאן בשרשור.

 

(לשרשור מהבחירות הקומות)

מוסיפה עוד בעניין הרפובליקנים והדמוקרטיםרחל=)
רוב הנוכחים פה שיישאלו איזו מפלגה יותר טובה לישראל, יענו חד משמעית- הרפובליקנים. אבל מסתבר שזה לא תמיד היה כך.
אייפא"ק- השדולה היהודית אמריקאית למען ישראל, הם בעלי נטייה די בולטת לטובת הדמוקרטים.
יצא לי לשוחח ארוכות עם הנשיא הקודם של אייפא"ק, ושאלתי אותו כיצד הוא מסוגל, כיהודי דתי, לתמוך בדמוקרטים.
ע"פ טענתו, היו בעבר נשיאים דמוקרטיים שהיו בעד ישראל. הוא הסביר לי, שכל מפלגה תומכת בעמדה מנוגדת לדעת המפלגה השניה. אם הרפובליקנים בעד x הדמוקרטים בהכרח יהיו נגד.
הוא אמר שעיקר עבודתם באייפא"ק זה ליצור קשרים עם סאנטורים מ2 המפלגות, ולהסביר להם שמשתלם לאמריקה לעזור לישראל ללא תלות במפלגה אליה הם משתייכים. לנסות להפוך את ישראל לנושא חשוב עבור כולם, כדי שהמפלגה הנגדית לא תצטרך להתנגד אוטומטית.
ולכן גם אם הוא רוצה נשיא שיתמוך במדינת ישראל, זה לא הכרחי שיבחר ברפובליקנים אלא הוא צריך להמשיך לפעול ולשכנע את הדמוקרטים לתמוך בישראל.
(בהערת אגב אציין, שאם הייתי משווה את דעותיו למפה הפוליטית בארץ, הן היו נמנות על מה שמכונה- שמאל-מרכז)
רוב יהדות אמריקה היא רפורמית ומתנגדת למדיניות הימין הישראליאיתן גיל
כך הם רואים את עצמם כידידי ישראל.
אני חושב שניתן להסביר את ההבדל כךמרדכי
בס"ד

שני הצדדים רואים את טובת ישראל מהצד שלהם. אלא שבעוד הרפובליקנים מכתיבים מדיניות לישראל בשיתוף יחד עם הממשל כאן, הדמוקרטים מכתיבים מדיניות וכופים אותה על ישראל.

בעיני נשיא טוב הוא נשיא שיתמוך בישראל ויתן לה לממש את המדיניות שלה כפי שהיא רוצה. כפי שאנחנו, אזרחי ישראל, רוצים. לנקודה הזאת אני חושב שטראמפ יותר קרוב מביידן. הוא אומנם גם לא מושלם, אבל לפחות הוא נותן יותר ביטוי לממשל המכהן כאן בישראל.
כמה הערותאיתן גיל
תכנית המאה והשלום או הנורמליזציה במזרח התיכון נקראים על שם טראמפ, ולכן סביר שביידן אם יבחר יכניס בה שינויים כדי לקחת קרדיט לעצמו.
השינויים יהיו בהתאמה לנרטיב של השמאל הישראלי שלפחות מתמטית אינו יותר קטן מהימין.
לשיטת השמאל הישראלי טראמפ הוא אסון לישראל, ומנגד ביידן יוכיח שהוא ידיד ענק.
מרבית הפרשנים מטעם עצמם צפו בפעם הקודמת שטראמפ יפסידאריאל יוסף

גם הפעם הם בטוחים בכך ונותנים למשאלות ליבם להשפיע על תחזיותיהם.

כמי שלא מבין כלום בהלך הרוחות באמריקה, הבנתי בפעם הקודמת שטראמפ יפסיד.

 

אין לי מושג מי ינצח הפעם. אני מבין שמצבו גרוע יותר מבעבר,

אבל גם על נתניהו אומרים כאן בכל פעם שהוא יפסיד...

לכן אני משער שיש לו סיכוי לנצח, ומציע לגזור ולשמור

את תחזיות המומחים המשוכנעים גם הפעם שהוא יפסיד.

גם הפעם יש סיכוי לא רע שהם יתבדו.

 

בתור התחלה:

פרופ' איתן גלבוע: "לפי כל התחזיות טראמפ יפסיד" - ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד

אגב - הוא כבר טועה; אני כבר ראיתי תחזית שהוא ינצח,

אז בטח לא מדובר ב"כל התחזיות"...

גם היום הוא משוכנע בכך>>אריאל יוסף

"אם ביידן ייבחר, הוא לא ניצח - טראמפ הפסיד" - חדשות בעולם

 

כמדומה שהיה גם משוכנע שנתניהו מפסיד כאן...

היום חשבתי שייתכן תרחיש של תיקו פוליטי. כמו אצלנו...אריאל יוסף


זה עדיין תרחיש סביר. אם יקרה, זכרו מי הראשון שזיהה... אריאל יוסףאחרונה
מתברר שאני לא היחיד שחושב שיש לו סיכוי לנצח.אריאל יוסף
הסיכוי שלו לנצח קטן משל ביידןאיתן גיל
המומחה של ככר השבת שכח לציין שיותר מ- 90 מיליון כבר הצביעו לפני שהתהפכה המגמ, והם הצביעו לביידן בעיקר. טראמפ צריך הרבה מאוד קולות כדי למחוק את הפער, וזה לא פשוט, וגם לא מופרך
אז אתה אומר בדיוק כמוני: יש לו סיכוי.אריאל יוסף


כן, קטן יותר משל ביידןאיתן גיל
לו היתה לי זכות בחירה הייתי מצביע טראמפאיתן גיל
אני מעריך את דעתו של אורן, שהיא דעת מיעוט .
שאלתי מה היית מצביע? ברור שרוב הציבור בארץ מעדיף את טראמפ.אריאל יוסף
עבר עריכה על ידי אריאל יוסף בתאריך ט"ז בחשון תשפ"א 19:03
 

יש כאן הערכה שהוא הולך לנצח שוב,

בניגוד לדברי המומחים מטעם עצמם שאין לו סיכוי.

בינתיים אני די משתכנע שיש לו סיכוי.

לא אהיה מופתע אם יפסיד,

וגם לא אהיה מופתע אם ייגמר בתיקו.

 

(אגב תיקו - בניגוד למה שכתב כאן @מרדכי,

שום וועדה לא תבחר את הנשיא במקרה כזה,

אלא בית הנבחרים בהרכב מיוחד*).

 

אבל נראה שיש כמה שיהיו מאוד מופתעים מהתוצאות, ולא משנה מה תהיינה...

 

*מתוך חבר האלקטורים – ויקיפדיה:

"אם אף אחד מהמועמדים לא זכה לרוב מוחלט

(דבר שאפשרי כאשר יותר משני מועמדים זוכים באלקטורים,

או כאשר מושג שוויון גמור בין שני המועמדים לנשיאות),

ההחלטה עוברת מידית להצבעה בבית הנבחרים,

שבוחר את הנשיא מבין שלושת המועמדים שזכו במספר הקולות האלקטוראליים הגבוה ביותר.

אולם ההצבעה מתנהלת באופן מדינתי,

כך שלכל מדינה יש קול אחד שנקבע על ידי הצבעה בתוך המשלחת של המדינה לבית הנבחרים

(אם יש תיקו בהצבעה זו, המדינה נמנעת).

מועמד צריך לזכות ברוב מוחלט של הצבעות משלחות המדינות בשביל להיבחר.

אם אין רוב כזה, נערכים סיבובים נוספים עד שהוא מושג.

בבחירות ב-1800 נבחר תומאס ג'פרסון רק לאחר 36 סיבובי הצבעה,

בהתערבותו של אלכסנדר המילטון.

אם לא הצליח בית הנבחרים להגיע להכרעה בבחירת הנשיא

עד לזמן הקבוע בחוק (צהריי יום ה-20 בינואר),

ישרת סגן הנשיא הנבחר כנשיא בפועל, עד שתתקבל ההחלטה".

שים לב, דיברתי על מציאות אחרתמרדכי
בס"ד

אני כתבתי על מציאות שבה אף מועמד לא מגיע ל270 אלקטורים ויש מפלגה שלישית שמצליחה לקבל אלקוטרט אחד לכל הפחות. במציאות של תיקו זה אכן נהיה יותר מסובך, אבל בכאן דיגיטל עשו הסבר כליל להבנה -

גם במצב שתיארת ההחלטה עוברת לבית הנבחרים.אריאל יוסף
עבר עריכה על ידי אריאל יוסף בתאריך י"ז בחשון תשפ"א 04:35
 

מוזמן לעיין בציטוט מויקיפדיה שהבאתי בו כתוב מפורש:

"אם אף אחד מהמועמדים לא זכה לרוב מוחלט

(דבר שאפשרי כאשר יותר משני מועמדים זוכים באלקטורים,

או כאשר מושג שוויון גמור בין שני המועמדים לנשיאות),

ההחלטה עוברת מידית להצבעה בבית הנבחרים".

 

בשום מצב אין ועדה שמחליטה מי הנשיא.

 

(@מרדכי, לתשומת לבך, אינך מסוגל להודות בטעות, ולא בפעם הראשונה)

סיכום נהדר; תודה רבה!מיכאלצ


העם היהודי לא שווה לקבל טראמפ לכהונה נוספתאמלתרא

בבחירות הקודמות, היו מעט מאוד סקרים במדינות ה"קיר הכחול"ספק
שעליו בנתה הילארי ושהתנפץ לה בפרצוף.
הפעם עושים שם לא מעט סקרים ולכן התמונה נראית יותר מדויקת.

ביתר המדינות, לא נרשמו הפתעות גדולות והסקרים היו די מדויקים.

מצבו של טראמפ לא נראה טוב.
**** הלילה - העימות האחרון לפני הבחירות ****מרדכי
בס"ד

כידוע, בכל מערכת בחירות בארה"ב מתקיימים שלושה עימותים בין שני המועמדים, הרפובליקני והדמוקרטי (ועימות נוסף בין הסגנים המיועדים). אחרי שני עימותים סוערים שכבר היו, הלילה (04:00 שעון ישראל) ייערך העימות השלישי שיועבר בערוץ NBC. כלקחים מהעימותים הקודמים, אישרה וועדת העימותים כי הפעם המיקרופונים יהיו מכובים ורק מי שניתנה לו זכות הדיבור יוכל לדבר. עם זאת, זה לא מה שימנע גם מהעימות הזה להיות סוער במיוחד.

למעוניינים, העימות ישודר בכל הערוצים.
המאבק בין שני המועמדים צמוד מאוד נכון להיוםאיתן גיל

מצד שני כ- 60 מיליון הצביעו כבר בהצבעה מוקדמת, ורובם לביידן, לכן רק נס יציל את טראמפ מהפסד. שלא כמו אצלנו אין מועד ב', ג'... וכו', ואין רוטציה. 

בד"כ אלו דווקא המצביעים הרפובליקנים שממהרים להצביע בדוארמרדכי

בס"ד

 

כך שאני לא חושב שהקביעה שרובם לביידן בהכרח נכונה. בכל מקרה, תוצאות הבחירות הקודמות למדו אותנו שעד שזה לא נגמר זה בהחלט לא נגמר. לכן, אני חושב שמוקדם מידי להספיד את טראמפ והוא עוד בהחלט עלול להפתיע פעם נוספת (לא בתור הימור, אלא בתור לקחי העבר)

לפי הסקרים וניסיון העברספק

אם ניקח את המדינות בהן טראמפ מוביל לפי ממוצעי הסקרים ואת אלה שבהם הוא מפסיד בפער של פחות מ-3% (שזו היתה בערך הטעות ב-2016) ונניח שטראמפ מנצח אותן - הוא עדיין יצטרך לקחת או את מישיגן, או את ויסקונסין או את פנסילבניה. 

בכל שלושת המדינות הללו, ממוצע הסקרים הוא לטובת ביידן בכ-6% או יותר. 

לפי טרפלגר - היחידים שחזו ב-2016 את הניצחון של טראמפ ב-3 המדינות הללו כרגע - הוא מוביל במישיגן. (כאמור, ממוצע הסקרים נותן לביידן יתרון של כ-7% במישיגן). 

 

יהיה מאוד מעניין אם התרחיש שציינתי יקרה אבל טראמפ ינצח בויסקונסין ולא במישיגן - זה ייצור שיוויון 269 באלקטורים.   

נקודה מעניינת לכבוד יום הבחירותמרדכי

בס"ד

 

אנחנו נוטים, ובצדק, להסתכל בעיקר על זהותו של מי יהיה הנשיא של ארה"ב, אך יש דבר נוסף שצריך להסתכל עליו. מנכ"ל של ארגון ישראלי מטעם ארגון עולמי, עולה מארה"ב ואדם שעד הקורונה היה נוסע לשם מידי חודש, שאיתו שוחחתי אתמול אמר לי לשים לב גם לבחירות לסאנט.

 

כל שנתיים יש בחירות לסאנט שבו מכהנים 100 אנשים, אלא שלא כולם מועמדים אלא רק חלקם. בבחירות האלו ישנם 23 סנאטורים רפובליקנים שמתמודדים על המשך הכהונה לעומת 12 דמוקרטים בלבד. ניצחון של אחד הצדדים הוא זה שיקבע עד כמה הנשיא שנבחר יוכל לתפקד. אם הנשיא הנבחר זכה גם ברוב בסאנט, אז ידו תהיה הרבה יותר חופשית. לעומת זאת, נשיא שמתמודד עם סאנט שמזוהה ברובו עם הצד השני, עלול להיות בבעיה קשה מאוד.

 

לכן שווה להסתכל גם על הנקודה הזאת היום.

 

(עוד הערה ששמתי לב אליה היום. הבוקר התראיין בכאן רשת ב' פרופסור בחוג למדעי ארה"ב באחת האוניברסיטאות ותוך כדי הפרשנות שלו הוא הביעה תקווה חד משמעית שביידן ינצח. לעומת זאת, אנשים רבים שמתראיינים ברדיו ואני משער שהם תומכים חד משמעית בטראמפ מפחדים להצהיר את זה בראיון מחשש להביע דעה פוליטית. אם כך זה בישראל, שלא קשורה באופן ישיר לבחירות בארה"ב, יכול להיות שאכן יש בסיס לטענה של מטה טראמפ שאנשים מפחדים לומר בסקרים או ברחוב שהם תומכים בנשיא ולכן זה לא מתבטא בינתיים בסקרים).

עוד שתי הערותאיתן גיל

1. הדמוקרטים התכוננו היטב לתרחיש שהמועמד שלהם יפסיד גובה במהלכו של הקמפיין, ולכן עודדו את תומכיהם להצביע בהצבעה מוקדמת, וכך היה. ההערכות הן שכ- 70 אחוז מתוך 100 מיליון שהצביעו נתנו קולם לביידן, ואת הפער הזה כמעט בלתי אפשרי למחוק בשקלול מצביעים סופי.

 

2. הדמוקרטים נהנים מיתרון מספרי שהולך וגדל מידי בחירות, בהיות ארה"ב מדינת מהגרים מובהקת שקוראים תגר על השמרנים הלבנים. נזכיר שבסיבוב הקודם קיבלה קלינטון 3 מיליון קולות יותר מטראמפ מה שלא עזר לה לנצח בגלל שיטת האלקטורים. אם מגמה זו תמשך, מתמעטים סיכויי הרפובליקנים להכניס מתי שהוא נשיא נוסף מטעמם לבית הלבן. כך או כך, הערכת מומחי בחירות אמריקאים צופה שהרפובליקנים יפסידו הפעם הן את הנשיאות והן את שני בתי הנבחרים. 

 

 

אפשר כבר להעריך את ניצחונו של טראמפ?בינייש פתוח


מוקדם מידימרדכי

בס"ד

 

בינתיים ממה שאני רואה, רק המודל של גוגל (המודל שצדק בבחירות הקומות) מנבא ניצחון לטראמפ. 

 

אפשר לעקוב כאן:

בחירות בארה ב - Google Search

ההפסד באריזונה טרף לטראמפ את הקלפיםאיתן גיל

יריבו זקוק ל- 3 מתוך המדינות שבסיבוב הקודם נפלו לידי הרפובליקנים. קצת קשה אך לא אבוד מבחינתו.

ולפי המודל שלהםנוגע, לא נוגע
טראמפ מנצח גם אם יפסיד בפנסילבניה (למרות שגם שם הוא מוביל בפער לא קטן לפי המודל)
הוא לא בדיוק מנבא. הוא כותב מה המצב נכון לעכשיו בספירת קולותנחשון מהרחברון

אמת.

אין שם מודל. זה משתנה.

יותר נכון לפי הנתונים של AP אבל זה לא בדיוק מודלנחשון מהרחברון


עכשיו כן, בבוקר להבנתי זה היה מבוסס על נתונים נוספיםמרדכי


זה דווקא לא נראה טוב עבורוספק

ויסקונסין התהפכה, כל היתרון שלו במישיגן נמחק - טראמפ יצטרך נס. 

הערכתי בתחילת שרשור זה כי סיכויי טראמפ נמוכיםאיתן גיל
המטה של טראמפ לא נערך כראוי להצבעה המוקדמת שהוכנסו בה מיליוני קולות מזוייפים. הרפובליקנים יפיקו לקחים ב- 4 השנים הקרובות
הקרב הפך לצמוד מאוד. עם יתרון קל מאוד לביידןבינייש פתוח

סגל מעריך שביידן ניצח

מסכים עם סגלאיתן גיל
זה לא צמוד. טראמפ צריך נס.ספק

את מישיגן וויסקונסין הוא הפסיד. 

עכשיו הוא צריך הרבה מזל בנבאדה... 

נס? יש הצבעות רבות בדואר שיגיעו עוד ימים. לא?בינייש פתוח


לא מספיק. מדובר על פערים של עשרות אלפי קולות.ספק

הסיכוי הכי טוב שלו בבחירות הוא נבאדה - ושם הסיכוי מאוד נמוך. 

מעבר לזה, הוא יכול לנסות לערער על התוצאה בויסקונסין - בה יש יותר קולות שנספרו מבוחרים שרשומים במדינה - שזה טיפל'ה מחשיד... במיוחד כשבמהלך הספירה, מספר קרוב מאוד למספר העודף התווסף בין רגע לעמודה של ביידן... 

אז כבר אפשר לומר שביידן ניצח?הבעטליר החמישי

ממה שהצלחתי למפות את מה שאומרים בחדשות אז זה המצב הנוכחי:
 

 
כלומר, בשביל לנצח טראמפ יצטרך לנצח גם בפנסילבניה, גם במישיגן, וגם בעוד מדינה אחת לפחות (נבדה או אלסקה).
עדיין לא, אבל קרוב... ג'ורגי'ה עדיין לא הוכרעה למרות שסימנתספק

אותה בכחול. 

גם בויסקונסין הקרב צמוד - נוטה לביידן, אבל צמוד ויכול להתהפך. 

הלחץ של נתניהו על מעוז וסמוטריץ מוציא אותי מדעתימרדכי

בס"ד

הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי

מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.

למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.

אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.

נתניהו נתון ללחץ כפול- משני הצדדיםאיתן גיל

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

השוואה מדוייקת בעיניימרדכי

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

בסוף 2019 השתתף הרב טאו בהפגנה גדולה למען נתניהואיתן גיל

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

הטבלה מאוד ברורהמרדכי

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

לפי ההסבר שלךמשה

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

נכוןמרדכי

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

השנקל שלי לעניין זהאריק מהדרום

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

אני בכלל לא משוכנע שהלחץ הוא של נתניהוהסטורי

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

בגדול לכל החיבורים האלה יש מחירמשה

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

היו שני פרסומים הפוכים שמיוחסים לנתניהואיתן גיל

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

אכן ספין. לא היה שום לחץ.אריאל יוסף

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

לדעתי סמוטריץ עצמו צריך לרצות את החיבור הזהקורא נלהב לשעבר

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

ולשואלים אני אומר מדאגה לימין. מבחינתי הכי טובקורא נלהב לשעבר

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

החיבור הזה רק יזיק לו ולסיכוי שתהיה ממשלה לאומיתהסטורי

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הסיפור של אבי מעוזאיתן גיל

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

ההטרלות של אבי מעוז, ממש לא הסתיימו בדת ומדינההסטורי

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

שהימין לא יתבכן על שריפת חצי מנדטאיתן גיל

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

לזה יהיה אפשר להגיע גם בהמשךהסטורי

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

אני חושב שהוא ( לא) בכוונה עושה את זהנוגע, לא נוגע

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

אם וינטר יהיה גבולי בסוף המירוץאיתן גיל

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

אם וינטר לא עובר, הוא שרף את עצמו מכל הכיווניםנוגע, לא נוגע

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

אם היא לא תיסגר...קורא נלהב לשעבר

אם בגלל מעוז ווינטר, תעלה ממשלת ליברמן-עבאסהסטוריאחרונה

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

לזה אני מסכים ולכן אין שום תועלת לעם ישראלהסטורי

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

אני מבין שלא נותרה לי ברירהאריק מהדרום

חייב להצביע למפלגת משפט צדק.

בתכלס יש אזרח שנמק שלושה עשורים בכלא בגלל שהשבכ רצח את ראש הממשלה וזיני לא עושה כלום.

לא עדיף כבר עלה ירוק?משה

אני נגד לגליזציה של קנאביסאריק מהדרוםאחרונה

מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.

נסיעה לירושלים לתפילה בכותל המערבי בכביש 90….סיעתא דשמייא1

…מעורר את התקווה להתחדשות.

כל הכבוד🙂קעלעברימבאר

תזכה לחזור בתשובה שלמה ולהשאר על אדמת הקודשהסטורי

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

אמן . הרצון קיים אבל יש אילוצים.סיעתא דשמייא1

שמחתי באומרים לי בית השם נלך….סיעתא דשמייא1אחרונה

…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.

יוסי בכר מצטרף לציונות הדתיתאיתן גיל

כל הכבוד למפלגה שמחזקת את שורותיה עם תלמידים מובהקים של הרב קוק זצ"ל

מי שלא טוב לו תמיד יכול להצביע נעםנקדימון

^^^^ יוסי בכר, כמו גם משה פלד, לא יוצב במקום ריאליהסטורי

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

בסופו של דבר, הוא הצטרף כהבעת תמיכה ולא כדי להיכנסארץ השוקולדאחרונה

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו?אריק מהדרום

מי שמכיר את מלון וולדורף אסטוריה יודע שזה מלון יוקרה אולי הכי יקר בארץ.

נאמר שכדי להכנס בשעריו אדם ממוצע צריך לקחת משכנתא.

בוא נגיד שאיש לא נקרא לפגישה שם "באקראי" לפי הדיווח על וינטר ולייטנר.

אין שום סיכוי ששני אלה נפגשו שם באקראי במלון הזה דווקא לקראת סגירת הרשימות ודיברו שם דברי תורה, כל מי שמכיר את המלון הזה מבין את זה היטב.

אני חושש שיש מליארדר מאחורי לייטנר ואני חושב שעם שיווק נכון למאוכזבי החברה החרדית לייטנר עשוי להיות הפתעת הבחירות.

רק בהקשר של היוקרה של המלוןזמירות

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

הנפשות הם וינטר ולייטנראריק מהדרום

וינטר עם לייטנר זה חיבור טובאיתן גיל

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

הלכתי לחפש ולקרוא מה קרהזמירות

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

זה משיקולי ארנונהמשה

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

משהו לא ברור שםברגוע

הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??

היה דיבור שוינטר יחבור לסמוטריץ'איתן גיל

אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.

מקווה שלייטנר ווינטר יפרשוברגוע

וינטר כבר הגישמשה

לפרוש אפשר גם ביום שלפני האחרוןאיתן גיל

וינטר לא יפרוש, מסתבר שהוא מגלומן רצינינוגע, לא נוגע

גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.

בתור חרדיקבלה

יגמור מחוץ לכנסת.

תרשמו.

ברורמשה

אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.

הוא לא יהיה שווה כמעט כלום.קבלה

זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,

לא יודע מאיפה

אם יקבל מעל אחוז? בטח שיהיה שווהמשה

יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.

11חלקבלה

למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.

לדעתי.

בוא נראהמשהאחרונה

עכשיו הוא נכנע ל'אישה חרדית עכשיו' ולקמפייו הזה וצירף לרשימה שלו אישה חרדית שמאלנית.

הממשלה הבאה צריכה…סיעתא דשמייא1

או לדחות רשמית את הסכמי אוסלו (מאז השתלטות חמס על עזה היתה לה עילה לעשות זאת) או לחזור לקווים של A B C ולא לזוז מהם מבחינת התיישבות. כמובן שצהל יהיה חופשי לנוע בכל מקום שיש בו סכנה בטחונית.

המצב הנוכחי בו שרים מעודדים זחילה התיישבותית לאזורי A B פוגעים בכל מפעל ההתישבות.

60 אחוזים של של שטחי C הם השג לא מבוטל.

בבקשה תשובה עניינית ולא השמצות ונבולי פה.

נתניהו הגיש תביעה נגד עיתון הארץ. זה לא מספיקhamedinai

הבית המשפט לא מסוגל להגן על הבוחר מפרסומי כזב תקשורתיים

​כשעיתון מפרסם ידיעה כוזבת וקשה נגד נבחר ציבור, התגובה הטבעית היא לחכות לתביעת הדיבה. אבל כשצוללים למורכבות המשפטית, מגלים אמת מטרידה: המערכת המשפטית לא בנויה להגן על תהליך ההכרעה הדמוקרטי בזמן אמת.

* אין פיצוי על "נזק פוליטי": בית המשפט בוחן פגיעה אישית בשם הטוב, ולא מתמחר אובדן מנדטים או נזק לאומי. מבחינה משפטית, תביעת דיבה עוסקת באדם הבודד ולא בתוצאות הבחירות.

* ​לתומכים אין מעמד משפטי: חוק איסור לשון הרע אינו מאפשר לאזרחים, לתומכים או לציבור שלם להגיש תביעה, גם אם הפרסום פגע קשות במדינה.

​* צדק מאוחר הוא לא צדק פוליטי: פסק דין שמגיע שלוש שנים לאחר הפרסום, כשהבחירות כבר הוכרעו והממשלה כבר התחלפה, הוא חסר משמעות מעשית. מבחינת גוף תקשורת המונע מאג'נדה, הפיצוי הכספי המאוחר הוא פשוט "הוצאה מוכרת" בדרך למטרה.

​המסקנה המתבקשת:

​במציאות שבה המערכת המשפטית לא מסוגלת להתערב, נטל ההגנה על הדמוקרטיה עובר כולו לכתפי הבוחר.

​אין לנו את הפריבילגיה להיות אזרחים פסיביים. כדי לשמור על המדינה ועל עתיד משפחותינו, כל אזרח חייב לפתח ספקנות בריאה, לגלות תחכום, לצרוך מידע באופן ביקורתי ולא ליפול בפח של הנדסת תודעה ופרסומים זדוניים. בית משפט זה טוב וראוי, אבל לא מספיק, התשובה לתקשורת מגויסת היא לא הבית המשפט – אלא ציבור ערני, חכם ומפוכח בקלפי.

נראה לי שאצביע למפלגתאריק מהדרום

שרשר לאהבה ולאחדות העם

אוחאריק מהדרום

גם הוא תומך בנתניהו.

משהאחרונה

אולי יעניין אותך