לבוש?

בגדול חושבת שיש התאמה, אם כי יש רצון להתקדם מבחינת צניעות 

מה עושים עם זה?

מתקדמים לאט ובזהירות

אני מרגיש שהמראה החיצוני שלי(זקן, פאות)
משדר שאני דוס הרבה יותר ממה שאני.
זה מתסבך אותי, אבל נראלי אפילו יותר את מי שלא מכיר אותי בכלל

אתה פחות דוס? מבחינת היראת שמיים שזה מייצג (דוסיות פנימית אמיתית), או מבחינת הסגנון החיצוני של דוסים - שמתרחקים מתרבות של חול לדוגמא?
כי אם מבחינת האמת אתה לא פחות ירא שמיים ממה שאתה נראה, אתה לא צריך להיות מתוסבך עם עצמך. אולי רק עם אחרים שלוקחים את זה גם לצד החיצוני של העניין.

לפעמים לבוא עם הרבה סממנים דוסים זה לא עושה טוב.

אתה נוגע בנקודה סופר חשובה.

הייתי באמת שוקל בעקבות כך להוריד.

לא בבאסה,

אלא בגלל שהסממנים ההללו לפעמים סתם מכבידים!

הרבה אנשים חושבים שאני שמרנית הרבה יותר ממה שאני, בגלל המראה שלי ובגלל המסלול ה'בנאלי' שעברתי (אולפנה, שרות, מדרשה, לימודי חינוך).
הכי מעצבן אותי זה אנשים שמוזנים מסטיגמות על המקום שלמדתי בו ואז במפגש אני צריכה כאילו להתנצל ולהגן עליו (כדי להסביר שאני לא כופרת חס וחלילה...)

שהחסרון תלוי במי שמרדיד את השיח ומדביק טייטלים לאנשים.

זה נראה לי יכול לעזור אולי.

ואני מאמין שלך כשאתה מתאר עצמך.
אני לא חושבת שצריך להוריד בגלל זה (אלא אם כן אתה לא רוצה בזה כשלעצמו).
נכון שיש קשר בין הפנים לחוץ אבל אני לא חושבת שאם זה לא בהלימה מוחלטת זה בעייתי
אנחנו מורכבים ונעים כל הזמן. חוץ מזה שבסוף הכל זה ה', אם אדם הולך עם האמת שלו בסוף הוא מושך את המתאים לו.

אני חושבת שכן ברמה מסויימת.
אבל תמיד יש פער מסויים, כי אי אפשר להעביר הכל דרך מראה, במיוחד שהמראה זה משו שהאדם לא בוחר מלבד סגנון לבוש וכו.

מתי שהאדם בפנימיות שלו הוא מואר, הוא שמח, הוא קורן ומעניק את החן שלו לסביבה.

ככה מבין את זה

כשאתה רואה בנאדם בתור תמונה, יש לו אף מסויים פה מסויים אוזניים וכן על זה הדרך וכל זה מרכיב את המראה.

זה המימד ה'שיטחי' (לצורך העניין) של המראה.

יש בזה עניינים של יופי שתלויים בתרבות אופנה דפוסי חשיבה מסויימים וכולי.

 

לעומת זאת יכול להיות שני אנשים (או אדם אחד בזמנים שונים) בעלי נראות 'שיטחית' שווה אבל אחד מואר ושמח ואחד עצוב וכבוי. זה מקרין על הנראות החיצונית. השמח יראה אשכרה הרבה יותר יפה. 

 

כשאתה מכיר בנאדם ועולים לך תחושות טובות מהשהות המשותפת איתו אז זה משפיע על איך אתה מתייחס למראה היחצוני שלו. הוא יראה לך אחרת לולא לא היית מכיר.

המראה הוא דינמי. יש גבולות גזרה שבהם אדם שהיה נראה יפה יכול להראות יותר יפה בגלל היכרות.

אולי אצל בנות זה יותר חזק הקטע הזה אבל זה נכון מאוד גם אצל בנים.

 

יש אולי פסוק שיכול להזיכר משהו דומה

"חכמת אדם תאיר פניו"

יפה זה נשמע מעניין..
ישלך איזה מקור ששמעת/קיבלת את זה ממנו או שזו סברה?
וזה לא לגמרי פתר לי את השאלה, כי הבעיה היא אם הרושם החיצוני משדר משהו אחד והדיבור/האופי משדר משהו אחר.
עיקר הבעיה זה לא בקשר שהצליח להתקדם, אלא בהתחלות של קשרים שזה מבלבל את הצד השני וגורם לו להסתבך עם ההבנה מי אתה(בתחושה שלי)

מבחינה חיצונית אני נראה לייט. אבל אני אוהב את זה, הקשר עם ה' זה דבר כל כך אינטימי, למה זה עניינו של מישהו אחר?