הדרך למעלה היא לא בהכרח בדריכה על אחרים- מי שעושה את זה, מקטין את עצמו, וגורם שיזלזלו בו.
גם הרעיון של לרדת לפסים אישיים עם כל אדם שהדעה שלו שונה משלך- מגעיל!
בשביל להעליב יש את הש"א, אין צורך שנראה התכתשויות! זה לא מעניין, וסתם מעצבן.

הבאתי את המשפט הזה מערוץ מאיר לילדים.
 

זה כיף לראות שאנשים תפסו את המשפט הזה ומשתמשים בו.

@דמעה שקופה, הבנתי מאיפה לקחת אותו.
ערכתי כי פעם אמרת לי אותו בשם |צונזר|.
 

@יוני קדוש, אני לא מבינה מאיפה הבאת את מה שכתבת עכשיו.

לבנתיים: מחלוקת בין רבני חב"ד- לערוץ מאיר.

אני רק לא בטוחה לגבי:

א. מי הפיל את מי.

ב. מי היה האבא, האדמו"ר הצמח צדק או האדמו"ר המהר"ש.

אני מכיר אותו משם.
מי שמכיר אותו מהמקור - כל הכבוד לו. אשריו ואשרי חלקו.
 

נראה לי שגם את תסכימי איתי שבגיל שמונה תשע לא לומדים מאמרים של האדמור מהר"ש...

אההמ, זה לא ממאמר, אבל נדלג על זה...

את הרב חנן שוקרון אני מכיר ויודע שהוא ת"ח רציני אבל עדיין

טיפה כבוד לאחרים, בני אדם.

אני ממש מסכים עם כל הקטע של הרבנים, באמת זה נכון. 

אגב זה בעיה מאוד קשה בכללי, לא רק כאן, שאנשים בגלל שרואים רב עושה משהו מסוים - שופטים אותו ומזלזלים בו (אני אישית מכיר כמה אנשים שמכנים את הרב אבינר "שלמה" - בהתחלה בכלל לא הבנתי על מי הם מדברים... ה' ישמור...)

אבל מה שהיה עם חנן בן ארי - עכשיו אתם מעוותים את מה שהלך שם

אף אחד לא אמר שהוא רוצה ולא רמז או התכוון - בסך הכל הביאו דוגמא מוקצנת כדי להבין יותר טוב, הויכוח שם לדעתי היה בסדר לגמרי (אולי חוץ מהקצת פחות כבוד לרבנים) , לא ראיתי שנעלו אותו , אם כן אני לא מבין את ההגיון

עוד אגב - כיום באמת יש הרבה "רבנים" , שכאילו בסדר, יודעים קצת תורה, אבל לא מספיק כדי לפסוק בדברים מסומים (אני לא מדבר על שום רב ספציפי)

בלי לדעת באיזה מצב אתה כרגע?

אף אחד לא שפט את חנן בן ארי - 

התווכחנו שם האם בסדר לשמוע אותו או לא

אם הוא זמר כשר או לא

ויכוח כזה חייב להיעשות גם אם בגלל זה נגיע למסקנה שהוא זמר לא כשר או כופר או אנא אערף

נ.ב. אני אישית דווקא הייתי בעד חנן בן ארי בויכוח שם , אבל לדעתי הויכוח היה בסדר לגמרי

הוא הביא דוגמא מוקצת של רוצח / עובד ע"ז רק כדי להסביר בצורה יותר מובנת

הוא לא אמר שחנן בן ארי עובד ע"ז אלא רק הביא דוגמא לאדם שלא עושה את רצון קונו , אמנם דוגמא קיצונית, אבל הוא הביא רק בתור דוגמא

דיבר באופן מזלזל ולא ראוי.

על חנן בן ארי הוא דיבר בצורה ראויה

אם כל הכבוד לחנן בן ארי הוא לא צריך כל פעם כשהוא אומר חנן בן ארי להוסיף "כבודו והוד מעלתו"

חנן בן ארי הוא זמר שמדי פעם אני חייב להודות קצת נסחף יותר מדי

מובן שאסור לבזות ולדבר בצורה מגעילה על בן אדם שעוד לא הכרעת מי הוא

הוא יכול להביא איזה דוגמא שבא לו כדי להסביר את דבריו!

וברצינות:

שימו לב כמה אירוניה.

היה בנאדם אחד שירד על אלקים.

והיה בנאדם אחר שהסביר כמה זה גרוע.

ובכן, על ההוא שירד על אלקים הגנתם בכל עוז ותוקף. הנימוקים שונים ומשונים.

ועל ההוא שהסביר למה גרוע לרדת על אלקים - יש לכם טענות, שהוא מדבר לא יפה על מישהו.

האבסורד זועק לשמים!!

איפה ההכלה הגדולה? איפה כל התירוצים על "בנאדם שפורק את הכאב שלו"? פתאום זה נעלם?

כמה מגוחך, לתקוף בנאדם, על זה שהוא העיז לתקוף את מי שהעיז לתקוף על אלקים. 

ולא סתם, אלא שמי שתוקף את הבנאדם על שתקף את ה"מישהו", זה בדיוק מי שהגן מפניו על מי שתקף את אלקים. 

כמה מגוחך. כמה עצוב.

תראי כמה הודעות השקעת בלתקוף אותי, בגלל שפגעתיי את חנן בן ארי.

אבל זה שחנן בן ארי פגע באלקים, עובר לך סבבה.

אני בעייתי בכך שאני פוגע בו על זה שהוא פגע באלקים. ולכן צריך לפגוע בי!

תראו כמה אבסורדים במשפט אחד....

חנן בן ארי הוא  "בנאדם, לא חתול רחוב, צריך טיפת דרך ארץ".. ככה כתבת.

ואלקים?

אלקים??

מה אלקים???

אלקים הוא כן חתול רחוב????

בפני אלקים אין צורך בדרך ארץ??

רק בפני חנן בן ארי?

אולי, אולי תחשבו, שכמו שלחנן בן ארי כאב - והוא זעק. כך גם לי - כואב. ואני זועק? אולי?

לו כאב "למה נזרקה בו נשמה"

ולי כואב - למה הושפל אלוקי עד עפר, וניתן למרמס?

הוא זעק את הכאב שלו?

גם אני זועק את הכאב שלי!

חשבת על הרעיון?

ולמה אני אומר את זה?

לא כי נפגעתי, ממש לא. אני ממש לא לוקח ללב. (דווקא יש משהו בכל הסיפור הזה שלקחתי ללב מאוד קשה, וזה החוסר הבנה כמה זה נורא לפגוע באלקינו ואלוקי אבותינו, החומת הגנה שהקימו כאן לבנאדם, כאילו זה לא שהוא פגע באבינו מלכינו, רועינו, דודינו, אוהבינו, בוראינו. זה לא נתן לי מנוח, יום שלם זה לא יצא לי מהראש... זה מה שלקחתי ללב מכל הנידון הזה וכאב לי כאב נורא, לא מה שתאמרו עלי כאן או שם...) 

אני אומר את זה, כדי לגרום פה ל|כל אחד יחשוב אם הוא רלוונטי| לחשוב קצת. אולי באמת אין לו מספיק רגש אמיתי של כעס על פגיעה באלקים.

אולי פגיעה בבני אדם הוא (או היא, שוב, כ"א שיחשוב על עצמו) -  מבין שזה לא בסדר, ושזה נורא, ושצריך דרך ארץ. אבל פגיעה באלקים - לא מרגישים עליה כעס, זה לא צורב בלב, מעבירים את זה הלאה. מתרצים על זה תירוצים...

והנפש היהודית מתקוממת בזעקת אדירים: למה??? "למה שכחנו שם אלקינו"?

והזעקה מהדהדת לה במדבריות כבת קול.

ואין קול

 ואין עונה

  ואין קשב.

ושכינה בוכה במסתרים. מנהמת כיונה על חילול שם הוי"ה. וקולה מנסר מסוף העולם ועד סופו.

האם מישהו שומע? 

אני מבין...

הבעיה הייתה שאני פגעתי במישהו שלא שומע, וזה לא בסדר.

אבל לפגוע באלקים, זה בסדר, כי הוא כן שומע.

(וגם בי, כי אני כן שומע, אז זה בסדר...)

ואם מישהו יעיז לחשוב שההחלוקה הזו היא לא במקום כלל, אז זה "זועק לשמים"...

זה מעניין,

דם ליבך תוסס כשפוגעים בחנן בן ארי

ודם ליבי תוסס כשפוגעים באלקים.

מעניין לעשות מחקר, מי מותסס ממה ולמה...

(וכמובן, איך שכחנו, את זה שעליו מתרצים שהוא "פרק את רגשותיו" כשהוא פגע באלקים!! אבל עלי, לא תתרצו את זה.. כשפגעתי ב"אדם"...

אולי, רק אולי, כמו שלו היה מטען של רגשות, גם לי יש?

כן, לי יש רגשות סוערים, כאב מפלח, כשאני רואה את כבוד אלוקי נתון למרמס ומשיסה, אז גם אני פורק.. לא? 

האדם, בעיניך, כמה עצוב, חשוב יותר מאלקים. ואת מתבלת את הקרירות הזו במנטרה חסרת תוכן של "כבוד האדם וכבוד האלקים הולכים יחד"...)

גם אני כותב מדם ליבי, תהיי רגועה. את לא לבד.

אני יום שלם אחרי השרשור ההוא לא הצלחתי להרגע, 

יעידו עלי כל האנשים ששוחחתי איתם בפלאפון באותו יום, ולא משנה על מה.

כולם שמעו את הכאב שלי על החוסר אכפתיות הזה.

נהדר כמה שכואב לכם על חנן בן ארי.

חבל שלא כואב לכם ככה גם על אלקים.

וחבל על הצביעות, שמי שכן אכפת לו מאלקים, סופג עליהום על כך שלא כיבד את חנן בן ארי.

כמה אירוני.

לבכות.

(כנראה שיעבור עלי עכשיו שוב יום שבו יוצפו מחדש כל הרגשות האלו, נפתח מחדש הפצע שבקושי הגליד.. נפתח כשקראתי בחורה שומרת מצוות שכותבת שפגיעה באלקים לא מצדיקה "חופש ביטוי שכזה" כלפי הפוגע. לא הייתי מאמין אם לא קראתי בעיני.

פשוט לבכות. כפשוטו.)

לתשומת ליבך, שרשור זה כולו הוא משפט שדה לי, את התערבת בו וטענת נגדי, וכשעניתי לך את מאשימה אותי שאני עושה לך משפט בלי לשמוע אותך?

קצת, אהמ, מוזר....

אז הפסקת לקרוא את תגובותי כי הן מלאות תוכן שלילי, בסדר.

השאלה מה בעיניך יותר שלילי. מה יותר הרתיח אותך.

התגובות שלי. או השיר שלו. ולמה.

(את לא צריכה לכתוב כאן את התשובה. תחשבי עם עצמך)

מה זה "נכנסת מרצון למלחמה"? פתחו שרשור עם שאלה, יש לי עמדה שלדעתי זו עמדת התורה. כתבתי אותה. את בעצם מצפה שאתייפייף כדי שיהיה לכם נחמד?

ורגע רגע, כשהבחורצ'יק המדובר הוציא את השיר שלו, הוא לא "נכנס מרצון למלחמה"?? רק אני פה זה שהותר דמו כי בחרתי להיכנס, הוא לא בחר להרתיח המוני (בעצם, הלוואי, זה נראה שאני בודד כמעט..) אוהבי ה' בשיר הפרובוקטיבי שלו?

לגבי השאלה בסוף "למה אני צריכה לדון עליה" התשובה פשוטה - כי יש לזה נפקא מינה! פתחו שרשור על השירים שלו - הבעתי את העמדה התורנית, לדעתי, על השירים שלו.

זה בדיחה עלובה מהיהדות, לומר שימשיכו לשמוע את השירים שלו, כי "אנחנו לא צריכים לדון"..

 גברתי, יש עוד דברים ש"פשוט לא עושים", כגון להשמיץ את אלוקים ברבים.

ומי שהמשיץ אותו, בהחלט מתבקש שלא נתייפייף, אלא נאמר בקול צלול שהוא השמיץ אותו ולכן איננו רוצים לשמוע את שיריו.

אל תמציאי כללים מסברתך.. החלטת ש"זה לא עושים" ולא משנה לך למה וכמה..  עצוב שככה עובד סולם הערכים.

(אגב, אם זה כזה קו אדום, אז איך להשמיץ אותי כן נהיה מותר בגלל זה ש"אני כאן ונכנסתי מרצוני"? עכשיו כן מותר "להשמיץ יהודי ברבים"??

בקיצור, כל הטיעונים פה מעלים דבר אחד: ניסיון אומלל להיות "מוסריים" במוסר המערבי על סולם הערכים המעוות שלו. מה לעשות. לא הצלחתם לרגש אותי) 

אגב, יש כאן ניק שכתב דברי טעם אמיתיים לא הבנתי את דברייך היטב - נוער וגיל ההתבגרות אולי תביני משם למה אני אומר שדבריך הם בס"ה סולם ערכים "מוסרי" מערבי מעוות. שאין לו דבר וחצי דבר עם עולם הערכים של התורה.

(ולא משנה בכמה מושגים מהתורה תדחפי כדי שזה ישמע תורני, על "דרך ארץ קדמה לתורה" כבר ענה הנ"ל בטוב טעם, "שנאת חינם" זה ממש ליצנות גמורה, אני מקווה שאת מבינה לבד למה אין שום קשר בים דבריי עליו לבין "שנאת חינם". "כעס" - מצווה לכעוס על עוברי עבירה, משנה ברורה מפורש. "ליצנות" - שוב, משנ"ב וגמרא מפורשת שמצווה להתלוצץ מעבירות. "חילול ה' וכבוד התורה"- נו באמת, המחאה על השיר הנתעב הזה היא חילול ה' וכבוד התורה? את רצינית?

בקיצור, גם בתל אביב יודעים לצטט פסוקים, ההבדל בינם לבינינו הוא שאנחנו יודעים את ההקשר של הפסוקים ואת הפירוש שלהם ע"פ חז"ל, ויש לנו סולם ערכים תורני, ואל סולם ערכים מערבי שהערך הכי עליון בו הוא ה"חיה ותן לחיות"...)

לא באמת נפגעתי, הדבר האחרון שמטריד אותי זה מה שיגידו עלי כאן.

הסיבה שאני מעמיד את זה ככה - היא כי לא משנה שאני לא נפגע, השאלה היא על הכותבים, שכתבו מה שכתבו. הרי תכל'ס גם חנן בן ארי לא נפגע מה שכתבתי - והביקורת הייתה על עצם הכתיבה.

רק באתי לחדד את האיפה ואיפה, את הדברים שבוערים לאנשים מול הדברים שפחות בוערים להם..

בכל מקרה, אם יש לך מצפון על פגיעה בי - את יכולה לנקות אותו בכיף, הכל טוב אצלי.

בין להשמיץ בן אדם לבין להתייחס לדעות מקולקלות.  

הפוסטמודרנה כבר לא נותנת להעביר ביקורת על כלום אבל ממתי זאת דעת תורה?

יש הלכות לשון הרע, אבל מותר לדבר על דעות, ויש מצווה לפעמים לומר ביקורת ואפי' לזלזל באפיקורס בכוונה (לא מתכוון לומר על מישהו אפיקורס, רק את העיקרון שלא תמיד אסור להשמיץ)

ואם לא נעמוד על דעת תורה (לפעמים בחריפות! כן! קצת עזות דקדושה לא תזיק!) אז היא תהיה סתם עוד דעה ולא מה שהיא צריכה להיות-האמת היחידה, "דעה את ה'" "אור לגויים" וכו'

אני חושבת שאתה ממש צודק בדעות שלך, אבל אתה קוטל את מי שקצת מתנגד לך...

(ובאמת כמו ש@א-מ-ת אמר, הלוואי שלכולנו היה רגש חי ובריא של יראת שמיים כמו שיש לך)

יישר כח. אני ממש שמח לראות עוד אנשים שחושבים ומסכימים על זה. כל כך כאבתי את היותי הבודד זועק על עניין נורא שכזה.

באמת לפעמים אני רץ רחוק מרוב זעם וכאב, צריך להשתדל יותר.. את צודקת.

(אני כותב "לפעמים", כי תכל'ס יש כאן המווון ויכוחים שניהלתי בכבוד רב. אבל משום מה יש אנשים שנזכרים בדיוק באותם שרשורים שהם בציפור נפשה של היהדות, ובהם אני אכן זועק כחיה פצועה,  להגיד ש"את כל מי שחושב אחרת ממני אני מכנה ככופר"... רק לשרשורים האלו שמים לב...)

אתה לגמרי צודק! האמת, נראה לי שלכולנו יש נטייה להתמקד בדברים השליליים...

@עצמי החביבה על התגובות החביבות, כנראה יש לך כישרון בלהרגיע אנשים.. 

אולי תשני ל-"מרבה אהבת חינם" ? 

אם תוכלי להסביר שוב אשמח.

ו"דרך ארץ קדמה לתורה" זה משפט שצריך ללמוד במקורות לפי ההקשר ולא כל פעם לזרוק אותו כדי לאשר משהו שאני מרגיש שהוא מוסרי.   גם לנאצים היתה דרך ארץ, אבל התורה לא כיוונה אותה אז היא הייתה מעוותת.

ללחוץ יד לאישה זה דרך ארץ, אבל הצניעות קודמת והתורה אומרת את זה=התורה "קודמת" לדרך ארץ, אין דבר כזה "אידיאלים" אלא "אידיאלים אלוקיים" כי האנושיים משתנים ומעוותים. בעצם אפשר לומר שיש הרבה ערכים והתורה היא "מורה" מה לעשות כשערכים מתנגשים, מי מעל מי, מה מעל מה, (זה מידת ה"שלום" שנותנת ל"אמת" האלוקית להתגלות בארץ) אפשר לראות את זה כשלומדים גמרא-כל הזמן עקרונות מתנגשים וצריך לפסוק מי גובר ומתי.

הלוואי שהיה לי רגש חי ובריא של יראת שמיים כמו שיש ל@נשמה כללית. וגם למגיבים פה לא יזיק קצת.

הוגב ל - אני לא מבין מה הבעיה, בסך הכל פרקתי את הרגשות שלי.... - נוער וגיל ההתבגרות

אני שמח לשמוע.

יש כאן אנשים שלא מכירים את המושגים "משל" "דוגמה" וכדומה.

בימנו כל אחד חושב שהוא רב וחושב שהוא יכול לפסוק הלכה. כדי לפסוק הלכה ועוד יותר בשביל להורות דעה השקפתית צריך להיות עם דרך חיים ברורה ועשירה ולבוא ממקום של תורה נטו ולא לנסות להיות פוליטיקלי-קורקט ופופוליסט.

כבר מגיע לו התואר "רב".

יש עניין לכבד את התואר הזה, כמו שאם יגידו על כל אדם פשוט שהוא "קדוש" זה יהפוך את הביטוי למשהו זול וירוקן אותו ממשמעות, כך עדיף ש"רב" זה לא סתם מישהו שמלמד קודש, אלא מישהו שהתורה שינתה לו את האישיות, את המבט, שיש לו צורת חשיבת אחרת, מבט של תורה.

באופן כללי אני מרגיש שאין מספיק כבוד לרבנים (בלשון המעטה) בציבור הציוני דתי, גם הכי רציניים שיש, כי אנשים לא מבינים את הדבר הזה, ש"רב" זה מעלה, זה לא רק ידע וכישרון, חסרה יראת שמיים פשוטה של "יש מישהו מעליי" כי לא מרגישים שהרב באמת "יותר ממני" אלא שהוא "טוב בתחום שלו" וזה גורם לחוסר כבוד (לדעתי זה מתחיל מחוסר יראת שמיים הכי פשוטה שלא מספיק מדגישים שהקב"ה "מעליי" מהבחינה של "הוא אמר-אני עושה" וכן, גם אם אני לא מבין, אם הייתי מבין הכל זה אומר שאלוקים מאוד נמוך... זה דרך אגב מה שמסמלת הכיפה, כניעה, הבנה שיש משהו מעליי.)

באופן אישי אני מעדיף לא למהר לשלול לאנשים את התואר "רב" (כמו למשל "הרב בני לאו" שעוד לא ביררתי שמועות ששמעתי עליו ולכן בעיני הם לשון הרע ואני ממשיך לקרוא לו רב) 

אך חשוב לדעת שיש דברים יסודיים באמונה  או הלכות שמקובלות על כל ישראל שלא יעזור הידע או הגודל שמייחסים לאותו רב-אם אני אשמע אותו בבירור אומר משהו נגד תורה מן השמיים למשל או תורה שבעל-פה הוא לא ראוי לתואר "רב" (או אולי אפילו לתואר "מאמין)

יכול להיות שמי ש"זלזל ברב" זה כי לדעתו הוא אומר משהו שעונה לקריטריון הזה של פגיעה בדבר יסודי. לא מצדיק, לא בדקתי, רק מציע לימוד זכות.

כמו שוובן לכל בר דעת, השרשור הזה הוא טענה נגדי, גם אם לא נכתב בפירוש "נשמה כללית", אני הדמות ששימשה השראה לכל המעירים והמעירות כאן. שכאבו את כבוד התורה (...)

התלבטתי המון אם להגיב ולהסביר.

בהתחלה החלטתי להתעלם.

אחרי זה חשבתי כן לכתוב משהו.

ושוב החלטתי לא להגיב.

ועוד פעם היה לי צד כן להסביר קצת.

וכו' וכו'.

אחרי הרבה התלבטות והתחבטות - החלטתי שלא אגיב על שאלה זו מעל גבי הפורום.

עכשיו ככה- אם המטרה היתה רק לצעוק "גיוואלדד, הוא מזלזל ברבנים" ולהמשיך ת'חיים - סבבה. מילאתם את המטרה. נהדר.

אבל אם יש פה מישהו שבאמת מעוניין להבין. ולשמוע. מישהו שמבין שזה לא ש"פתאום סתם ככה אדון נשמה כללית החליט שרבנים לא באים לו בטוב בעין ולכן הוא יכנס בהם כסאח". אלא כנראה יש איזה שהיא תשובה לשאלה שמהדהדת כאן. - מוזמן לפרטי, אני אשתדל להקדיש זמן מסויים כדי לענות למי שבאמת רוצה להבין.

בברכה.

נשמה כללית.

הגזמתם ממש. לדעתי בשרשור הזה פגעתם בנשמה כללית הרבה יותר ממה שהוא פגע בחנן בן ארי

ואני אומר שוב - אתם מדברים כאן כאילו הוא אמר שחנן בן ארי רוצח או בן אדם דוחה או אני לא יודע מה - אבל זה לא נכון!!

הדבר הכי גרוע שהוא אמר זה שהוא מתחצף לאלוקים והוא כופר (אם אני זוכר) - וזכותו המלאה להגיד את זה!!! 

אם הוא חושב שחנן בן איר חצוף וכופר - אז שיגיד את דעתו

אם הוא חושב שהוא כופר - אז זה לא "לשמור על כבוד האדם" - אם בן אדם כופר - אז לא צריך להתחיל לכבד אותו - אומרים מהשחשובים שהוא אם יש הוכחות - ואני מאמין שנשמה לא סתם מבלף.

נ.ב. אני לא אומר שהוא כופר - רק אומר שאם מישהו חושב שהוא כופר אז מותר לו להגיד

נשמה'כ הוא לא הטיפוס "שרבנים לא באים לו בטוב בעין ולכן הוא יכנס בהם כסאח." 

אמנם לא קראתי את כל השרשור המדובר, וגם לא את הנוכחי כי זה לא מעניין אותי,  אני פשוט יודעת שזה לא, כנראה הייתם עצבנים שם או וואטאבר.

אבל מהרפרוף על המדובר, כנראה שאוזן אחת בדיון נעשתה אטומה, והרמה שלו (של הדיון) בהתאם. 

באופן כללי, כצופה מהצד, כדאי לכם להוריד הילוך, (לפעמים גם..,להפסיק לרדת לפסים אישיים), לא לבטל ישר דעות שונות,

ולדון כשורה, ברוגע עם כוס תה ביד.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...