אהבה זה משהוא אינטימי טהור וקדוש ובספרים שאני חושבת שאת מתכוונת זה ההפך הגמור מטהרה. קחי למשל את תיכון לילה..

שזה אחד הספרים שישם אהבה אבל אהבה של גועל ושל של גויים, פשוטו. 

אבל למה? 

כי אנחנו צריכםם לשמור את האהבה הכי חזק, הכי נקי והכי טהור וקדוש לאחד\ת שלנו. זה המצווה הראשונה שכתובה בתורה, 

וכן בספרים זה אחד הדברים הפרוצים שיש בינינו... וזה שיאה חבל..

אבל.. אני לא אומרת לשלול לגמרי אהבה מספרים, יש ספרים שבהם האהבה באמת קדושה וטהורה כמו בודדה במערכה או שלהי קיץ ששם באמת הכל מכוון לעבודתו יתברך.

(איך "בודדה במערכה" טהור, מה הפך אותו לכזה?)

אבל ברור שקוראים ספרי אהבה זה סתם משעמם בלי.

גם אהבה שמבוטאת במגע עד רמה קיצונית אני עדיין קוראת...

(אני משאיר לקוראים להבין על מה כוונתי), כותב על כך הרמב"ם- 'וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים שאלו גורמין גדולים והם מעלות של עריות' (הל' איסורי ביאה פ' כב), עגבים= הדברים הלא צנועים (אם כי לכאו' הוא מדבר רק על גברים).

תגדיר תיאורים כי בדרך כלל זה בסגנון: ''ואז הוא נזכר בשפתיים הרכות שלה כשהם נוגעות בשלו''

אף פעם לא נתקלתי בתאורים על בנים

לכאו' זה בעייתי רק לבנים.

מתי זה נחשב אהבה צנועה?

ומתי לא?

אני חושב שהכלל הכי בסיסי, הוא שכשזה עוסק במגע בהקשר מיני (להבדיל ממגע אחר) זה בעייתי.

יש מגע, אבל אני לא חושב שזה אהבה פרוצה

כאילו בעצם למה לא לקרוא ספר אהבה? (נניח עכשיו ממעשים לא צנועים- ספרים בלי כאילו דברים)

אם האהבה נקיה - בלי פריצות

אז אני חושב שזה בסדר

אבל כמעט תמיד זה לא ככה

כאילו אין בעיה עם ההרגשה שזה מעורר אצלנו? 

@שחר אורן

למה אתה חושב שזה כן טוב? - נוער וגיל ההתבגרות

אינך סובר ככה?

למה אתה חושב שזה כן טוב? - נוער וגיל ההתבגרות

זה בסדר לקרוא ספרים כאלה ?

צריך להפריד בין תאוות הבשרים שהיא פסולה לבין רצון לקשר שהוא לא, כל אחד צריך לעשות עם עצמו בירור איזה ספר מעורר בו מה.

ההרגשה הזאת היא חלק מהאיסור הזה?

לא בטוח שזה בעייתי. - נוער וגיל ההתבגרות אני לא בטוח שאני יכול ושראוי להסביר יותר בפלטפורמה כזו.

אמרתי שעם הפלטפורמה הזו זה מסובך.

ההלכה אז מותר..כאילו אבל משו צנוע וזה..וגם משהו שזה גיל נורמאלי להתחתן בו..כאילו לא סיפור על נער ונערה שביחד...זה פחות ניראלי..

ולמה זה אומר שמותר לקרוא את זה? (מותר שזה יהיה בניהם אבל מי אמר שמותר לי לקרוא את זה?)

נקודת המוצא היא שכל דבר מותר כל עוד לא הוכח שהוא אסור.

משו פנימי ואז אני אדע שאכן יש פה בעיה

נשמה!

יש דבר כזה שנקרה מוסריות, אם אני חושב מוסרית שזה לא נכון למה שאני יעשה את זה???

בלי קשר לדת בכלל

לכאו' אנחנו עוסקים באיסור דתי (אגב, לא כל דבר שיש לי הרגשה לא טובה לגביו הוא לא מוסרי, אבל לא משנה).

אתה חש קודם כל עם עצמך

מרגיש את התועבה שבדבר.

את ההלכה לומדים מהתורה ואת המוסר מהאינטואיציה.

אלא אם כן אין לך הלכה במקום אז אתה צריך לנהוג על פ המוסר...

אמונה הוא רגש שנסמך על האינטואיציה.

המחשבה הזו יכולה להיות מבוססת על כל מיני דברים, רצוי שהיא תהיה מבוססת על השכל.

והנה הודעה שכתבתי בעבר בנושא- מהי אמונה? - נוער וגיל ההתבגרות.

צריך סיבה שכלית כדי לתת אמון.
אח"כ זה נטו לב, ואינטואיציה.
 

השכל צר מלהכיל אמונה.

אמון:

אמונה במישהו, ביטחון בו. 
אמונה:

בטחון מלא ודבקות ברעיון או באדם, שלא יאכזב, שניתן לסמוך עליו. 

דת, ודעה.

רק במילים שונות.

חיפשתי בעצם בכמה מילונים.
זו בערך ההגדרה.

"התייחסות לאוסף הנחות כקיימות וכנכונות."

אבל אם רוצים לדון בנושא כדאי לפתוח שרשור חדש ולא לנצל"ש (אני יכול להעתיק את מה שכתבתי בעבר בנושא).

השכל עיבד, והעביר לרגש.

אם זה ספרים עם תיאורים לא צנועים - נוער וגיל ההתבגרות (קצת קשה לי לקרוא לזה איסור).

וזה על 'תיאורים לא צנועים' לא על אהבה נטו

אם את רוצה אהבה חדשה, אהבה טהורה, אהבה ללא ציפיות.
פשוט אל תקראי דברים שיגרמו לך לתלות צפיות מיותרות בדברים שאת לא יודעת אם הם בכלל יהודיים.

כל מהלך המצוטט דברי תורה- יש בו משום התורה, אך הוא לא יחשב כספר קודש.

ישנם שלושה סוגים של ספרי חול גויים:
*רעל גמור- ספרי רומנטיקה (לא אומר שאין אהבה- אומר: היזהרו מן החיקיים!), כפירה, עבודת אלילים ופולחן הסיבות, אלימות ורציחה, טרגדיה, 

*ניוטרל- ספרי טכניקה, מדעים מדויקים, מוזיקה, הוראות שימוש,בריאות הגוף והנפש.

שעליהם נאמר- חוכמה בגויים תאמין.

*טוב ורע- ספרים שהכיוון הכללי שלהם די בונה וחיובי, הן מצד המוסר המפורש, הן מצד הרוח, חלק מספרות הניו אייג'.

ספרות יהודית:

ישנם ספרים דתיים/חרדים, שהקשר בינם לבין היהדות מקרי בהחלט.

אותם ספרים נכללים תחת אותה השפעה של כל ספר גויי אחר, אך ישנם ספרים שנכתבו ברוח תורנית.
ספרים שרוח חכמים נוחה מהם- ספרים אלו בהחלט יוכלו להיות בונים במידה דומה לשל התורה.

מסר הניתן ע"י המחשה וחיבור יחדור עמוק וישפיע- זה דומה למוזיקה שנחשבת לשפת הנפש.

כתיבה היא פריקת רגשות, אם הפריקה והמסר המועבר ע"י חיוביים-

האנרגיות שנרגיש במהלך הקריאה יתאימו לאנרגיות ששודרו ע"י הסופר.

לפי דעתי, הדבר שהופך כתיבה לתורנית- הוא דעת המחבר, השקפותיו, ותוכן הכתיבה- אם היא כוללת ציטוט מקורות.

נראלי שבנושא הזה נוהגים- 'חדש אסור מן התורה' ללא שימת לב אפילו.

מה שנכתב- מועבר הלאה, ולא- אין זו תורה (ככה זה נראה מפרספקטיבה חיצונית.).

ישמה בבירור אהבה.

אבל היא מאד צנועה, טהורה וקדושה.

וזה בסדר לגמרי. אמרתי אתזה איזשהי פעם פה- יש ספר שסובב בדר'כ סביב דמות/ כמה דמויות, ועוקב אחר הרגשות, התחושות והמקרים שהדמות חווה. מן הסתם שאהבה- תיהיה שם. אי אפשר להשמיט אותה, כי כל אחד מרגיש/ה אהבה. או לפחות משיכה

השאלה איך עושים את זה?

בכללי יש מגוון של ממש בספרים שאני קוראת אבל נניח ספר הנוכחי- אורי. אהבה של פעם, של סבא וסבתא שהיו צעירים. זה מתוק, טהור ויפה.

גם שחר של אותה סופרת- אהבה עם גבולות, רגישות, עדינות.

אז הם לא שומרים נגיעה, אבל באותה מידה שהם גם הולכים לטיול בשבת. 

בניגוד לתיכון לילה כמו שאמרה עובדת. ששמה זה נטו משיכה בלי הרבה מעבר

והרבה לא?

בשבילי זה טוב

קשור לטהור וקדוש 
לטמא ושיקצעע

קיץ כתום וכל הסידרה כן, זה אהבה מלוכלכת, אני יכולה לדבר על זה שעות כי התמכרתי לספרים האלה וכתבתי ספרים כאלה, זה לא קיצוני אבל זה כן מגעיל עדין מה גם שחילוניה כתבה את הספר ולא גויה כמו בתיכון לילה...

על מה את מדברת?

חד משמעית 
היה פה שרשור על בנים ובנות ביחד בשבט..

כן עצם זה זה אסור... 

אהבה לא למטרת חתונה היא בעיתית! נקודה!

נראלך שמלכתחילה איך שהם פגשו אחת את השניה (אני מדברת בכלליות) יווו אני רוצה להתחתן איתך, לא!! ממש לא!!!

זה היה נטו אהבה בשביל הקטע, שזה אהבה מלוכלכת וטמאה, בשביל הקטצי.

היא התאבה בו, בדיוק כמו שאני יכולה להתאהב במישהו שאני פוגשת

אני לא עושה עם זה כלום כי אני בת 3, אבל ככה מתפתח קשר, והם לא מרחו אחד את השניה, שמרו, לא פירסמו (זאת ההוכחה שזה לא בשביל הקטע) וכשהם הרגישו שהם אוהבים הם לקחו את זה למקום יפה שנקרא חתונה

טעות שלי.. 

בכל מקרה אני קראתי עכשיו את התקציר וזה גם לא ניראלי... (לא קראתי את הספר)

בלבל אותי הקטע התכונתי לקיץ אחד ביחד....

@עובדת ה בשמחה😊 

מתחברת ממש למה שכתבת. 

'אהבה זה משהוא אינטימי טהור וקדוש...

כי אנחנו צריכם לשמור את האהבה הכי חזק, הכי נקי והכי טהור וקדוש לאחד\ת שלנו. זה המצווה הראשונה שכתובה בתורה, 

וכן בספרים זה אחד הדברים הפרוצים שיש בינינו... וזה שיאה חבל..'

וצריך לברר מאיפה מגיע הרצון לקרוא ספרי 'אהבה'..

וכן מי ששאל.. אפשר למצוא ספרים נקיים, ויפים!! ושנוער דוס יכול לקרוא..

לא יודעת אם ההיתי מגדירה אותם כספרי 'אהבה'.. אלה כ'חוויות' שנוער 'דוס' מתמודד איתם.. 

וכתוב בשפה נעימה. לא גסה וכולי...

מי שקרא את 'פסיעות בחול' נראה לי מבין את כוונתי...

כמה שעלו לי.. 

"לא מפסיקים אהבה באמצע"  ו- "קשורה בנפשו"- של הרב ליאור אנגלמן.

"פסיעות בחול"- מהמם!! מכירים...? ווואו זה מסוג הספרים שעושים עליהם חזרות.

יש עוד מלאנתה.. לא עולה לי עכשיו שמות.. מה עוד..?

בהצלחה לכולם!!

כי בודדה ממש שיעמם אותי. לא הג'אנר.

פסיעות בחול בולעים את הדפים

זה ספר שמסיימים בלילה....

'פסיעות בחול' יותר עכשווי.. 

אך, לא כולם יאהבו אותו..

האם חשבתם על זה שככל שאתם נחשפים למשהו, אתם הופכים/חושבים אותו לנורמה.
זה ממש חמור- כי מפתחים צפיות מאהבה שעוד לא חוויתם!
מפתחים רגשות כלפי דבר לא קיים.
והכי מפחיד- בעתיד, כשתאהבו באמת, יהיו לכם נורמות/ציפיות שאסורות.
לא תדעו איך זה לאהוב באמת.
רגש קשה לתאר- ע"כ הסופרים פיתחו שיטה:
לתאר רגשות כמעשים ומחוות.
זה לא נכון! רגש זה נטו לב! השאלה מה עושים אח"כ.
כשנאהב ע"פ ההלכה ישנם דברים שנמנע מהם.
אך אם כיום נתרגל שאהבה היא מגע ותו לו- כיצד תיראה אהבתינו?
 

אוףף לצערי ראיתי כמה סרטים (עם חברות וזה היה נוראאאא), ממש ראו הכול(לא עלינו) באיזה שהוא שלב פשוט הלכתי, כי חברות שלי האמת רגילות לראות את זה, שיהיו בריאות (עלק אמרו לי שזה סרט בסדר.. חחח.. עזבו) הם 'העבירו' וזה ...אבל איכככססס הכול היה שם כזה טמאא

וכן, קראתי פסיעות בחול, יאבאא אני רגישה לרצחח וזה היה פשוט עצובב 

אבל ספר יפה.

1. @שפרינצא בוזגלו - אז לדעתך גם ספרים של אורנה בורדמן לדוגמא זה לא טוב?

2. אני יחסית קטן - אבל אני רוצה לדעת מה מותר לי ומה אסור מה זה "לא נפתח את הנושא"?

3.מה המסקנה הסופית?

אז אני לא יכולה לענות על זה.
תשאל את ההורים שלך איזה ספר מותר לקרוא.

המסכנה הסופית- שלכל דבר שאתה מבין עכשיו, יש תוצאה והשלכה על העתיד.
 

לא יודעת כלום על אסור/ מותר וזאת גם רק דעתי...

אבל אם יש לך ספרים אחרים שעדיין לא קראת אין שום סיבה לקרוא את זה...

בהרגשה שלי  לפעמים ספר שהוא לכאורה "דוס" וכל האהבה שם צנועה הוא לא טוב. ולא דווקא בגלל עצם מה שכתוב שם אלה מבחינת מה שזה עושה לנו- אם נקרא הארי פוטר רוב המחשבות שזה יעורר בנו יהיו על קסמים וקוסמים.. זה עיקר הספר אבל ברגע שעיקר הספר הוא רומן במיוחד אם הוא לפי כללי ההלכה בהרגשה שלי זה הרבה יותר דוחף להגיד לעצמך הנה אפשר "אהבה דוסית"  הם שומרים ... וזה לא נכון! כי לרוב לרוב בחיים האמיתיים לא יחזיקו ככ הרבה זמן עם כל האיסורים...

וגם ספרים כאלה מביאים למחשבות שלרוב עדיף להמנע מהן... אז זהו שז לא דבר לגמרי אסור/ מותר...

בכללי כדאי לשים לב מה הוא יותר סיפור אהבה מספר  ומה להפך...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....