מה זה בדיוק ה"עיקוב"אודיסאוס

או ליתר דיוק: איך הוא פועל?

יש כמה מקורות שלא הבנתי, אז אשמח אם מישהו יגיד את ההגדרה...

--125690

העיקוב מגלה למשרד הקסמים כשמבוצע קסם בקרבת קטין, כדי להטיל את העיקוב צריך מגע עם האדם על פי מה שהמרמיוני אומרת בספר השביעי, העיקוב מגלה אם נעשה קסם אבל לא מי עשה אותו ולכן משרד הקסמים לא ידע שהארי לא הרחיף את העוגה בשני זה פחות או יותר הכול

זה לא כזה פשוט. ויש על ההסבר הפשוט הזה שהבאת כמה קו' רציניותקורא נלהב לשעבר

כמו שנידון פה אבל אז קשה- ובכל השירשור הזה ובעוד מקומות.

 

מקוה לכתוב הסבר מפורט לעניין מתישהו אז חכו בסבלנותקורץ

דמבלדור אומרמח"פ

משרד הקסמים מקבל התראה על כל קסם שנעשה אצל הארי הוא קיבל התראות כי הוא היה הקוסם היחיד באיזור

 

זה לא מדויק125690

משרד הקסמים מקבל התראה על כל קסם שנעשה בקרבת קטינים והוא לא קיבל את ההתראה בגלל שהארי היה הקוסם היחיד באזור

__125690

כתשובה לשאלה איך משרד הקסמים לא שם לב לשיתוק שוולדמורט הפעיל על מורפין- כנראה הם הניחו שמורפין עשה את זה על המוגלגים

אז למה שיקבלו התראה מסתבר שהיה שם קטין ולמה היה קטיןמח"פ


אם קוסם ישב באזקאבאן על שימוש לרעה בקסמים כנראה שיפקחו עליו125690

והתאוריה שלי אומרת שעשו את זה בעזרת העיקוב ולכן הם לא התפלאו שהעיקוב הופעל, או שוולדמורט היה קוסם מספיק חזק כדי לכבות את העיקוב לזמן מסויים

דמבלדור עצמוחברונער
אומר שסומכים על ההורים שהילדים לא יעשו קסמים כשהם בסביבתם כי אי אפשר לעקוב אחרי זה
--125690

אתה מתכוון שאי אפשר לדעת אם הוורים עשו את זה או הילדים או שאתה מתכוון שהעיקוב לא פועל עליהם כשהם ליד קוסמים בוגרים?

הצד הראשוןחברונער
מפורש בספרחברונער
--125690

אני יודע, אבל לא הייתי בטוח שאתה יודע, אם היית אומר לי שהשני הייתי אומר לך שכתוב בספר שלא (פחות או יותר)

נכון שמפורש שדמבלדור אומר את זהקורא נלהב לשעבר

אבל לפי הסבר זה לא מובן למה לא חשדו שמשהו שם תמוה מזה שקיבלו התראה אע"פ שלכאורה אין שם קטינים?

ואם תסביר שיש עליו עיקוב אסירים אז למה העיקוב הזה לא קלט גם את הקללה ההורגת?

אולי אפשר להסביר כמו ש@125690 שוולדמורט הצליח לבטל את העיקוב זמנית אבל אז זה בכל מקרה כבר לא ההסבר של דמבלדור ואפשר להציע גם הסברים אחרים...

העיקוב לא קלט את הקללה ההורגת?125690
על איזו קללה הורגת אתה מדבר?
הקללה ההורגת שוולדמורט הטיל על טום רידל האבקורא נלהב לשעבר

ועל סביו וסבתו מהשרביט שחטף ממורפין.

ואיפה כתוב שהעיקוב לא קלט את הקללה? ציטוט עם שינויים קלים ממה שכתבתי בעניין בעבר:

 

"ואם השרביט של שניהם עם עיקוב גם קשה שלא גילו את הקללה ההורגת בעזרת העיקוב, אלא- ציטוט ברוח הדברים שם- "וזה היה מאד קל. כי ידוע שממש ליד גר קוסם שכבר יש לו עבר בעייתי עם אחד הנרצחים, וכשהגיעו אליו הוא הודה ושיחזר הכל" ולא פשוט 'כי העיקוב שעל שרביטו קלט את הקללה ההורגת'."

יכול להיות שהוא השתמש בשיקוי125690


זה לא מה שכתוב בספרקורא נלהב לשעבר

ברביעי כתוב שזיהו את זה כקללה ההורגת.

ובשישי אחרי שהם רואים את הזיכרון דמבלדור אומר שוולדמורט גנב את השרביט של מורפין והרג איתו את אביו וסבו וסבתו.

ככה זכור לי לפחות שכתוב. אין לי את הספרים פה

אז125690

הקסם שנקלט היה האבדה קדברה והם לא ידעו איזה שרביט ביצע את זה אז בדקו אם זה היה מורפין

אולי יש עיקוב מיוחד לקללות שאין עליהן מחילהמח"פ


שוב, זה יפה אבל זה לא מה שכתובקורא נלהב לשעבר

 

והנה כמה צילומים מתרגום לא מספיק מוצלח שפורסם בפורום מתישהו:

 

א-

 
-ולא פשוט העיקוב קלט את הקללה ההורגת שעשה. אז נשמע שהקללה ההורגת לא נקלטה בעיקוב כלל. (כמובן לפי ההסבר הפשוט לא קשה מהקללה ההורגת כי היא נעשתה עם שרביט של בוגר. אבל בכל מקרה קשה להסבר הרגיל שלא קלט את הקללה המשתקת. (וגם מהתאמת הזיכרון שעשה לו אח"כ קשה אבל אולי גם אותה עשה מהשרביט של מורפין ואת שלו דאג להוציא מהבית כך שאת זה העיקוב לא קלט)
 
ב-
ג- הסבר דמבלדור על העיקוב-
--125690

איך הם ידעו שהרצח בוצע על ידי מכשף? העיקוב מן הסתם (או שהייתה להם רוח הקודש)

אפשר לומר שמורפין שיתק את הרידלים ובכללי הם לא ממש חקרו את זה (זה גם לא היה שיתוק, יותר שינה ששינתה לו את הזיכרון

לפי התאוריה שליקורא נלהב לשעבר

שהעיקוב לא תופס כלל ליד בוגרים הם גילו דרך שתולים שיש להם במשטרה של המוגלגים.

(כמו שבשישי יש שומר ראש למוגלגים ובכללי תמיד יש קשר בין ראשי ממשלה מכהנים ויש מי שאוסף מכתבים של מוגלגים שממוענים להוגוורטס או משהו בסיגנון הזה אז גם יש להם מודיעין מהמשטרה. גם קצת נשמע שיש הקבלה וקשר ביניהם ש'במשטרה של המוגלגים היו נבוכים אבל במשרד הקסמים ידעו בדיוק מה קרה'.
אני יודע שזה לא מחייב וזה כן קצת מוזר. בעיקר רציתי להראות שזה לא מופרך שיש להם שתולים שם ובטח לא ברמה שנחשוב שזה לא הגיוני).

ודמבלדור טעה/לא דייק בהסבר של ההתרחשויות.

אני מעדיף את זה אע"פ שזה די דחוק כי יותר פשוט לומר שדמבלדור לא ידע איך זה עובד בדיוק ושהעלילה תהיה בסדר מאשר להשאר עם ההסבר של דמבלדור ולהשאר עם קו' לא פתירות על הסדרה עצמה. (יש את ההסברים שלך לעניין אבל לדעתי לא עונה מספיק. ויתכן שלא נסכים עד הסוף אבל לפחות יהיה מסודר שני ההסברים על חסרונותיהם ןיתרונותיהם...)

 

נ.ב- היה שיתוק או קסם כלשהו ששיתק אותו ואח"כ כשהוא חזר מהרצח הוא השתיל לו את הזיכרונות המזוייפים. זה היה בשתי פעמים. זה גם כתוב מפורש אבל אין לי כח לצלם את זה...

 

 אבל אאריך בכל זה כשאכתוב (בלי נדר...) סיכום של יתרונות וחסרונות של ההסברים השונים עם כל מיני מקרים בסדרה...

לא יכול להיות שהעיקוב לא פועל ליד קוסמים בוגרים125690

בספר השביעי הארי חושב שיש עליו את העיקוב, אבל הרמיוני אומרת שאף אוכל מוות לא היה לידו בזמן האחרון ולכן הם לא היו יכולים להטיל עליו את העיקוב

נכון, זה גם מקרה שצריך להסבירקורא נלהב לשעבר

ויש לי כמה הסברים (שהיה תמוה להם איך עלו עליהם אז הם העלו השערה מופרכת שנראתה להם הכי סבירה איכשהו אבל היא טעתה בהשערה והיה הסבר אחר איך גילו אותם. ובסוף זה הרמיוני גם לא מישהי שיודעת במדויק איך זה אמור לעבוד)

אאריך בכל זה בסיכום שאעשה מתישהו בל"נ... אבל שכוייח על השאלות...

--125690

אם הרמיוני זורקת משהו כהערה, בלי לחשוב על זה אפילו כמו שם היא לא טועה

"כמשיחה לפי תומה"קורא נלהב לשעבר

זה בעיקר אומר שהיא מאמינה וסבורה שזה נכון. (בלי להכנס לסיטואציה הלחוצה שם, שאין זמן לשקול כל מילה. וזה לא שהיא באה להרצות על זה אלא העלתה השערה למשהו מוזר כמו שכתבתי קודם)

וזה גם ההסבר הרווח כנראה (הרמיוני ודמבלדור לא נוטים להמציא דברים בלי לציין זאת. הם באמת מהאנשים בעלי הידע בסדרה...) אבל עדיין זה לא אומר שזה נכון. אולי זה נהיה נפוץ באמת כי זה הסבר כמעט מדוייק שגם מסביר את העובדה שלא על כל קסם מקבלים התראה אלא רק על חלקם. כך שלא היה מה שהפריך אותו וזה הסבר פשוט יותר כך שהוא התקבע...

אולי, אבל למה צריך מלכתחילה לומר את זה?125690


אני מתכוון לזה שהעיקוב נכבה ליד קוסמים בוגרים125690


כי זה מתרץ את הקו' מהסיפור של מורפיןקורא נלהב לשעבר

איך לא הבינו שקטין מעורב שם אם העיקוב הופעל

הבנתי, אבל אני עדיין חושב שמה שהרמיוני אמרה מפריע לתאוריה125690

שלך

האמת שפתאום אני מתלבטקורא נלהב לשעבר

אפשר עוד להתווכח מה פחות סביר ההסברים שלי או שלך ועל מה עדיף להשאר בקו' על האנשים או על המציאות ומה המשקל של כל שאלה והסבר שניתן.

אבל פתאום נראה לי שיש מצב שהוא הצליח לבטל זמנית את העיקוב (במיוחד אם נסביר שהקסמים בבית בלק ובמערה שוולדמורט עשה כללו קסם שמנע מהעיקוב לקלוט את הארי).

וזה הקו' העיקרית שגרמה לי לחפש הסבר חדש אז אולי יש כבר עדיפות להסבר הרגיל.. אני צריך לחשוב על זה עוד קצת... אבל אפילו נגיד שזה הסבר סביר, לדעתי בכ"ז גם הסבר שלי אפשרי סה"כ (באופן לא מפתיעקורץ)

הגיוני שהוא ביטל את העיקוב אבל גם בלי זה התא' שלי הגיונית125690


העיקוב עוקב אחרי קוסמים עם שרביט שעשו קסםהארי וויזלי


לא בדיוק125690

הוא מגלה למשרד הקסמים על כל קסם שבוצע בקרבת קוסמים קטינים, בקשר לשרביט אתה צודק

לאור כמה דיונים על דרך פעולת העיקובקורא נלהב לשעבר

וכל מיני מקומות שסותרים לכאורה את ההסבר הפשוט אז אספתי את כל המקרים של קסמים של קטינים שזכרתי,
כדי לבדוק אם הם מסתדרים עם העיקוב לקטינים כפי שמוסבר בסדרה ולנסות לת' אותם או לתת הסבר אחר שהסתדר עם כל המקומות השונים טוב יותר מאשר ההסבר הפשוט...


כדי שיוכלו לתת הסבר שיסביר את כל המקרים אשמח שאם יש למישהו עוד מקרים ששכחתי שיכתוב בתגובות...

 

אני אתחיל-
כמה כלליים- קסמים בשטח הוגוורטס. קסמים עם מבוגרים שידוע למשרד הקסמים שהקטינים נמצאים ליד מבוגרים (למשל ב'מחילה')


-בשני- התעתקות דובי *2 , הרחפת העוגה.
-בשלישי- ניפוח דודה מארג', לומוס (כשהאיר על סיריוס=הכלב ההוא שסיריוס נהפך אליו).
-ברביעי- הקסמים שאדון וויזלי עושה כשאוספים את הארי, לומוס שעושים כשבורחים באליפות העולם, הקסמים שהארי עושה בבית קברות.
-בחמישי- התעתקות מנדנגוס, פטרונוס, לומוס, לארוז כשאוספים אותו וההתעתקויות לשם בהלוך, קסמים בבית בלק, הקסמים במשרד הקסמים.
בשישי- הקסמים של דמבלדור לסידור הבית, רידל על מורפין, ועל הוריו עם שרביט מורפין, הסבר דמבלדור לעניין, הקסמים במערה.
בשביעי- קסמים כשאוספים אותו, ובדרך, דברי הרמיוני כשתוהה עם העיקוב עוד פועל.

מידע על העיקוב125690
1- העיקוב מגלה למשרד הקסמים שבוצע קסם, איפה הוא בוצע, מה היה הקסם
2- כדי להטיל עיקוב על מישהו צריך להיות קרוב אליו
3- כמו שעולה מהסעיף הקודם העיקוב פועל על קטינים כל הזמן, גם כשהם ליד קוסמים בוגרים
4- כדי להסיר את העיקוב לא צריך להיות ליד מי שמורידים ממנו את העיקוב כי אנחנו רואים שזה לא קורה
שכויח. באמת צריך להתייחס גם לכללים של העיקובקורא נלהב לשעבר

שמוזכרים בסדרה. אני הזכרתי כללים שזכרתי בתור מקום שצריך להסביר (למשל דברי דמבלדור בשישי והרמיוני בשביעי.)

בעיקר כי מבחינתי גם הסברים כאלה אם הם לא מסתדרים יתכן שאעדיף לומר שהם טועים/לא דייקו בדבריהם/לא יודעים איך בדיוק עובד העיקוב כי הם לא במחלקה של אכיפת חוקי הקסם אלא גם יודעים משמועות כנראה.

ברור שזה דחוק ועדיף להסביר בצורה שכולם מסתדרים אבל אם זה לא יעבוד אולי אתרץ מקרים אלה כך.

אם נגיד שאין עיכוב ליד בגיריםחברונער
א. זה עוקר מהשורש את כל המטרה של העיכוב שהרי רק בני מוגלגים לא נמצאים ליד קוסמים
ב. שבחלק 7 כמדומני כתוב שרון והארי קילפו בצורה ידנית בגלל חשש מהעיכוב למרות שהיו בתוך הבית
ג. הארי ודמבלדור יצאו מהדרסלים בתחילת 6 והארי שאל אותו מה יקרה אם יתקפו אותם אם מותר לו להגיב וענה לו שלא יתקפו אותם לידו משמע שיש עיכוב גם ליד דמבלדור
ב' וג'125690
ב'- זה היה בגלל שהיה אסור להם, ולא בגלל שידעו על זה
ג'-זה היה מקרה של סכנת חיים אם היו תוקפים אותו וזה לא כל כך מוכיח את זה
עונהקורא נלהב לשעבר

א- גם בני קוסמים נמצאים הרבה בלי שקוסמים מבוגרים בסביבה בהכרח.

וזה דווקא מאד הגיוני- כי ליד קוסם בוגר סומכים עליו שישגיח על הקטין כדברי דמבלדור, אז למה לא לעשות את העיקוב מלכתחילה בצורה שלא יקלוט ליד בוגר ולחסוך כך הרבה עבודת עיקוב מיותרת?!

ב- כמו ש@125690 אמר.

+ לא היה מבוגרים לידם ממש באותו שלב. ואז זה דווקא קשה עליך- לפי ההסבר הרגיל למה שלא יעשו בקסם? (אם לא הסיבה ש@125690 הזכיר) משרד הקסמים יתלה את העיקוב בבןגרים שגרים בבית!

ג- אני טוען שדמבלדור טעה כמו שכתבתי כאן "כמשיחה לפי תומה" ובעוד מקומות פירטתי יותר שהוא לא במחלקה לאכיפת חוקי הקסם אז לא ידע בדיוק וכו'

ג'125690
דמבלדור פשוט אמר להארי שהוא לא צריך להתכונן לתקוף כי אף אחד לא יתקוף אותו
הוא גם אמר לו חצי משפט קודם שאם יהיהקורא נלהב לשעבר

צורך הוא יכול להשתמש בכל קסם שיעלה לו, אבל לא יהיה צורך. למה? כי אני איתך.

ככה זכור לי או שאני מערבב עם היציאה שלהם לחפש את ההורקרוקס...

הוא אמר שאף אחד לא יתקוף אותו כל עוד הוא עם דמבלדורמח"פ


והנה ציטוט מהתרגום הנ"ל:קורא נלהב לשעבר
העיקוב הוא לא בכל דברנעימון

1. גם בתחילת הספר הראשון נעשו קסמים, כמו שהוא מצא את עצמו במקום אחר כשברח, הזכוכית הנעלמת, הבגדים שהתכווצו, השיער שצמח מחדש וכד'.

 

2. נראה לי שבקסמים לא מכוונים זה לא פועל..

 

3. גם בקסמים שברור שלא נעשו על ידו, כמו התעתקות..

 

4. נראה לי גם שהעיקוב פועל רק בתקופות החופשות, ולכן אין עיקוב בקסמים שנעשו מחוץ לבי"ס בסופי הספרים (רביעי, חמישי ושישי).

כנ"ל אולי גם לגבי וולדמורט..

 

5. כשאדון וויזלי אסף את הארי ברביעי, כמדומני שהוא עשה את הקסמים רק כשהקטינים לא היו שם.

 

6. כשמשרד הקסמים חושב/יודע שהארי בסכנה, הם במודע "מחליקים" לו בעניין (בתחילת השלישי ובתחילת השביעי).

1. זה היה לפני תחילת הלימודיםמח"פ

4. זה לא נכון

5. הארי היה שם

6. בסוף השביעי זה סיבה שונה

??נעימון

1. לא נאמר לגבי זה כלום

4. מניין לך?

5. לא, הוא רק סיפר להם אח"כ.

6. מדובר על תחילת השביעי ולא על הסוף.

1. נאמר בזיכרון של סנייפמח"פ

4. כי אחרת זה חסר היגיון

5. יש קסמים שהוא עושה מול הארי

6. צודק, התכוונתי להתחלה

לגבי 4, למה?נעימון


6-125690

למשרד הקסמים היו דברים יותר חשובים לעשות מאשר לטפל בקטין שהגן על עצמו מפני וולדמורט

לא קשורמח"פ


למה לא קשור?125690


זה כי הם לא רצו שהוא יספר לעולם שוולדמורטמח"פ

תקף אותו

גם125690

אבל אל תשכח ששר הקסמים נרצח שלושה ימים אחר כך, היו להם דברים אחרים לעשות

זה מה שכתובמח"פ


זה כתוב על הבריחה ההמונית מאזקאבאן125690


לא נכון תקרא שוב רוצה ציטוט?מח"פ


אני רק צריך פרק125690


לוחם שנפל או רול בפיג'מהמח"פ


בדקתי, צדקת125690


תודהמח"פ


אז לכן שר הקסמים מנסה כבר למעלה משנה לדבר איתו?נעימון

ובזמן הכ"כ דחוף הזה הוא בכבודו ובעצמו מנסה לנתח את הצוואה של דמבלדור והחפצים שהוריש להם?

 

ברור שהם הבינו את המצב, ולכן לא התעקשו איתו..

לך תתווכח עם רולינגמח"פ


4-125690

זה יותר מסובך לבטל את העיקוב כשיש לימודים, פשוט יש משהו מהווגוורטס שמבטל את העיקוב

אבל אז אתה נשאר שוב עם הקושיותנעימון

בנוסף מדובר על קסמים, אז מי כבר יודע מה מסובך יותר ממה..

הוא פשוט לא רלבנטי אם הוא נעשה בתחומי הוגוורסמח"פ


אני מניח125690
שאם יש על מאות תלמידים עיקוב משרד הקסמים לא יוריד מכל אחד מהם את העיקוב ואז יחזיר אותו (בהנחה שהם יצליחו לעשות את זה על כל התלמידים(פרד וג'ורג')) הם ישימו משהו שלא יתן למה שאומר למשרד הקסמים שנעשה קסם ע"י קטין להגיע למשרד הקסמים
1- כל זה מתואר שנעשה בבית ספר המוגלגיקורא נלהב לשעבר

לפני שידע שהוא קוסם ובטח לפני שקנה את השרביט. כך שאז לא היה עליו עיקוב עדיין.

2- על ניפוח דודות נשמע שכן היה אפשר להאשים אותו רק שויתרו לו. ויש קסם לא מכוון שעשה לפני שיש לו שרביט ולא שייך מעקב בזה. וגם אם נודע על קסם כזה לא מאשימים אותם כי הם קטנים/לא שולטים בזה.

לאיזה קסם לא מכוון התכוונת?

3- אולי. (בשישי הוא כבר כן יכול, ונראה מההוא שנתקע בגלל הארוניות המעלימות שיש יכולת לדעת גם לפני אבל משהו שברור שלא הוא עשה את זה- על צד שיש משהו כזה- הגיוני שלא יאשימו אותו) אני חשבתי שאולי זה לא נחשב קסם של שרביט אז זה לא מפעיל את העיקוב.

4- (המשך על מה ש@125690 כתב ומה שענית לו)- רואים בשביעי שצריך להיות לידו כדי להסיר את העיקוב, ולא נראה בספרים שעשו את זה. אז כנראה בהוגוורטס מראש לא אוכפים, כי יש שם בוגרים וכן כי לפעמים מבקשים מהם לעשות קסמים.

5- ארתור גם מפוצץ את האח בהתחלה כשהם נכנסים לסלון שלהם.

6- הוא לא היה בסכנה כשעשה את הניפוח ואדרבא אם הוא בסכנה יש סעיף מיוחד שמתיר קסמים לכל אחד במקרה כזה. שם ויתרו לו סוג של פרוטקציה לילד שנשאר בחיים, ויותר הטריד אותם שסיריוס אולי היה תופס אותו אז העלימו עין אבל זה לא כלל בעיקוב או משהו. ובשביעי זה באמת עניין אחר קצת.

 

טוב, סיכום סופי שלי לעניין (ארוך ולדעתי מעניין)קורא נלהב לשעבר

לדעתי יש שני הסברים עיקריים שעל פיהם כל המקרים מובנים:

א- ההסבר הפשוט שדמבלדור אומר להארי בשישי- שקולט קסם שנעשה ליד הקטין אבל לא מי עשה אותו + תוספת קלה (שטום רידל הצליח לכבות זמנית את העיקוב או עיקוב על אסירים משוחררים- שזה לא מת' את השאלות על המקרה שם עד הסוף) בשביל לתרץ את השאלה שעולה מהסיפור של מורפין שהזכרתי כאן https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1240066#13296645. לפי הסבר זה העיקוב קולט *כל* קסם שנעשה בקרבת שרביט הקטין- אפילו קסם של מבוגר/גמדון בית/ ניפוח מארג' בלי שרביט וכד'. וא"א להעניש על קסם שנקלט בעיקוב כשנעשה ליד בוגר כי סביר בהחלט שהבוגר עשה אותו והקסם של הבוגר הזה הוא שנקלט בעיקוב.
וכן לא יענישו על קסם שנעשה באיזור שיש בו עקרונית גם בגירים אף על פי שבשניה זו אין שם- כי אין להם מידע על כל שניה אם יש שם בוגר אז תמיד יקחו בחשבון שאולי העיקוב הופעל ע"י בוגר שעבר שם ועשה קסם.

ב- שהעיקוב לא עובד כלל ליד קוסמים בגירים, אלא עשו אותו מלכתחילה בצורה שהימצאות ליד בוגר משבשת את העיקוב/ גורמת בצורה כלשהי שהעיקוב לא יעבוד לידו. ויש יתרון לעיקוב כזה כי הוא יחסוך להם עבודת עיקוב מיותרת ויקלוט את הקטין בכל מקום כשיעשה קסם לא ליד מבוגר. (ובאמת קשה עליי לפי הנחה זו כמו שאראה בהמשך)


הבאתי לעיל מקרים של קסמים של קטין שזכורים לי בסדרה והוספתי עוד כמה שנזכרתי. עכשיו אחלק אותם ישר לפי כאלה שקשים על כולם/ מסתדרים לפי כולם/קשים על אחד מהאפשרויות ואוסיף הסבר לפי הצורך:

 

מסתדרים עם כולם (שהיה צריך לקבל זימון ובאמת קיבל וכן הפוך): הרחפת העוגה , ניפוח דודה מארג'- הערה- זה היה קסם בלי שרביט אבל כנראה גם זה מפעיל את העיקוב שעל השרביט שהשאיר בחדר מתחת למיטה , פטרונוס בחמישי , קללה הורגת על אביו וסבו וסבתו עם שרביט מורפין (על ההסבר של עיקוב אסירים יהיה קשה איך העיקוב לא אראה מיד שהוטל בעזרתו קללה הורגת אלא גילו את זה בדרך מסובכת ופתלתלה.)

 

קשים על כולם: התעתקות דובי *2 בתחילת הספר שני- רק הפעם השניה היתה ליד הארי. וצ"ל על כל ההתעתקויות א- שזה קסם שלא נקלט בעיקוב. ב- או שלא חושדים בקטין אף פעם כי הוא לא אמור לדעת איך עושים וכשיש רישיון כבר מותר. ג- או הסבר מקומי על כל פעם. , לומוס שעושים כשבורחים באליפות העולם- יכול להיות בסביבה מבוגרים/ סכנה. , לומוס בחמישי- זה בא עם הפטרונוס ופחות חמור אז לא טרחו להזכירו. , קסמים בבית בלק- אולי הקסמים שהסתירו את הבית שיבשו את העיקוב. , הסבר דמבלדור לעניין איך לא גילו בעזרת העיקוב שזה טום רידל - לפי ההסבר הפשוט לא מובן ההסבר שלו ולכן צ"ל להסבר א מה שכתבתי למעלה ולהסבר שלי הוא טעה/ לא דייק/ לא הכיר עד לפרטי פרטים איך זה עובד וזה היה הדעה הרווחת אבל לא מדוייקת.

 

קשה רק על אפשרות א (ההסבר הרגיל): לומוס (כשהאיר על סיריוס=הכלב ההוא שסיריוס נהפך אליו) במוסך בשלישי- כמו שלא שלחו זימון על דודה מארג'- פשוט ויתרו לו אז, ובחמישי ניסה להזכיר את הניפוח אבל ירדו מזה אז כבר לא הזכיר או שכבר שכח מהלומוס ההוא בספר החמישי. , הקסמים שאדון וויזלי עושה כשאוספים את הארי ברביעי- מפורש שם שהוא דיבר עם משרד הקסמים לאישור מיוחד לחבר האח לרשת הפלו אז הוא עידכן שם שהוא יהיה שם אז ליד הארי. , הקסמים שהארי עושה בבית הקברות- אולי רצו לטייח וגם הבינו שהיה שם משהו מסכן חיים שמצדיק שימוש בקסם כי סדריק מת שם רק חשבו שזה לא קשור לוולדמורט. , התעתקות מנדנגוס בחמישי- (עניתי) , לארוז כשאוספים אותו ולחש הנגזה שמודי עושה להארי- אולי גם דיווחו- לפחות למפרע- שזה היה הם. , ההתעתקויות לבית דרסלי בהלוך בחמישי- (עניתי). הקסמים בקרב במשרד הקסמים- סכנת חיים מוכחת. , הקסמים של דמבלדור לסידור הבית- אולי דמבלדור דיווח על המסע שלהם ואולי הבית היה מוגן ממעקב כמו שעשו לבית בלק או שדמבלדור שיבש את העיקוב כמו טום רידל הצעיר. , רידל שמשתק עם שרביטו (בקסם כלשהו) את מורפין- הצליח לשבש את העיקוב איכשהו. או עיקוב אסירים. , התאמת זכרונות אח"כ- כנ"ל או עם השרביט של מורפין. רק אז מוזר שלא גילו את זה כששיחזרו קסמים שנעשו בשרביט שלו והבינו שהיה פה תרגיל. , הקסמים ב'אי קערת הרעל' (המערה)- גם שם הקסמים במקום שיבשו את העיקוב. , קסמים כשאוספים אותו ובדרך בשביעי- רצו לא להבליט מה שקרה שם כדברי הארי.

קשה רק על אפשרות ב (האפשרות שלי): דברי הרמיוני כשתוהה עם העיקוב עוד פועל- זה השערה פרועה על אירוע מוזר בזמן לחץ שהתברר כהסבר לא נכון. בנוסף זה ההסבר הרווח ואולי גם היא טעתה בו כמו דמבלדור. , קסמים עם מבוגרים שידוע למשרד הקסמים שהקטינים נמצאים ליד מבוגרים (למשל ב'מחילה') וכן קסמים בשטח הוגוורטס/ הוגסמיד/ מקומות שהגיוני שקטינים ובוגרים הסתובבו שם יחד-. לפי ההסבר שלי לכאורה אם יופעל העיקוב סימן שהקטינים עשו קסם לא בסביבת מבוגר ולמה לא מענישים על זה? על הוגוורטס והסביבה אולי לא עוקבים כי לפעמים עושים את הקסמים באישור. על המחילה זה כבר ממש קשה למה לא שולחים שם התראות? אז א- לא זוכר שעשו שם קסמים בהיותם קטינים לא בחברת מבוגר. אם מישהו זוכר משהו כזה אשמח שיגיד בשירשור. על צד שימצאו אפשר להגיד שמענישים רק על 'שימוש לרעה בקסם' כגון ליד מוגלגי. אם יהיה צורך אנסה להוכיח את זה כנכון או לא נכון..

 

למרות שעל ההסבר הפשוט יש הרבה יותר שאלות בסוף הם מתורצים טוב וזה ההסבר הפשוט אז עדיף ללכת איתו. אבל גם ההסבר שלי אפשרי ככל הידוע לי כרגע והוא יפה ברמת הבעיות שהוא פותר...

לא הלך הקישור אבל מענייןמח"פ


--125690

 לומוס בחמישי- הוא לא החזיק את השרביט, הוא סתם אמר לומוס והשרביט האיר, זה כמו הזכוכית הנעלמת. , קסמים בבית בלק- היו שם מבוגרים. הקסמים שהארי עושה בבית הקברות- הם הכחישו שזה קרה, הם לא יכלו לשפוט אותו על זה. כל מה שנעשה בספרים השישי והשביעי- אז כולם היו בסכנת חיים ולמשרד הקסמים היו דברים יותר חשובים לעשות מלשפוט קטינים על קסמים.

התאמת הזכרונות של מורפין- הם לא חקרו יותר מדי, הוא הודה והוכיח להם שזה היה הוא, למה שהם יבדקו את השרביט שלו?.

ההסבר שלך- ע"פ הרמיוני כדי לשים על מישהו את העיקוב צריך להיות לידו, אם הם יורידו את העיקוב הם יצטרכו להחזיר אותו איכשהו. בקשר לטענה שזה מיותר לעקוב אחרי קטינים שנמצאים בחברת בוגרים- בסעיף הקודם הוכחתי שזה לא קשה יותר, הם לא צריכים לעקוב אחרי כל תנועה של הקטינים, במקרה שקטין עושה קסם לא ליד קוסם בוגר, העיקוב מפעיל משהו, במקרה שהוא נמצא ליד קוסם בוגר, לא קורה כלום

לגבי בית בלק- זה הקטע- הם היו אמורים לאתר ככה את סיריוסמח"פ


איך? העיקוב לא יראה להם מי נמצא שם125690


אבל הם יודעים למי הבית שייךמח"פ


--125690

מי שממונה על המרדף אחרי סיריוס הוא קינגסלי, דמבלדור בטח מצא לו תירוץ (ואני לא בטוח שעושים שם קסמים לידם)

רידיקולוסמח"פ


א- לגבי הלומוס בחמישי-קורא נלהב לשעבר

גם עם דודה מארג' הוא לא החזיק שרביט ובכל זאת העיקוב קלט את הקסם. והזכוכית הנעלמת היה לפני שהיה לו שרביט אבל אם היה עושה את זה אחרי שקנה את השרביט יתכן שגם על זה היה מקבל התראה.

ב- לגבי התאמת הזכרונות של מורפין- כי כתוב שם שבדקו את השרביט והוכח שהקללה בוצעה דרכו. ולכאורה ההתאמה שרידל עשה הייתה צריכה להופיע לפני הקללות ההורגות כי הבדיקה מראה כל פעם את הקסם האחרון. אבל אולי הם בדקו בדרך אחרת. או להסביר גם פה שעשה עם השרביט שלו ופשוט שיבש את העיקוב.

 

ג- אמרתי כמה פעמים זה לא שכל פעם שהם נמצאים ליד מבוגר מורידים את העיקוב ואח"כ מחזירים. אלא העיקוב פועל כל הזמן והמצאות ליד קוסם בוגר עושה שבאופן זמני-כל עוד הם בסביבת הבוגר- "לא יהיה קליטה" לעיקוב.

וזה ממש דומה למה שאתה טוען שהעיקוב קולט מבוגר בסביבה ואז לא שולח התראה. מבחינתי אם אתה מעדיף את ההסבר הזה אתה יכול לומר גם בהסבר שלי שהעיקוב קולט שיש מבוגר ומחליט לא לשלוח התראה.

וכמובן לפי ההסבר הזה בעיקוב קשים גם עליך השאלות שהזכרתי כקשים להסבר שלי.

ב.ניב שטרן

יכול להיות שוולדמורט שינה לו את הזיכרון עם השרביט שלו

ג.125690אחרונה
זה סתם מסבך את הקסם ולא אכפת למשרד הקסמים שהעיקוב יעבוד ליד בוגר
הם לוקחים לי את העבודה!האר"י פוטר


מתוך הטריילר הרשמי של הסדרה החדשה של הארי פוטר 

זה כי פוטרתחתול זמניאחרונה
הטריילר לסדרה החדשה יצא!אוראלססס

מה אומרים?

 

נחמד, אבל השחקנים החדשים לא דומים לישנים כלכךאיגנוטוס פברל

הרמיוני ממש לא

הם לא אמורים להיות דומים לשחקנים הקודמיםמתואמת

הם אמורים להיות דומים למה שמתואר בספר...

וברוב הדמויות יש שינוי לטובה. (פטוניה ודאדלי בלונדיניים, הרמיוני מקורזלת באמת - אף שבשאר הדברים היא לא דומה, מקגונגל בעלת שיער שחור ויש עוד. רק סנייפ הוא טעות איומה🤦‍♀️)

בכל אופן, יש ניתוח לטריילר של מורן קלפר (מפוטרקאסט) - כדאי לראות.

נכון.אוראלססס

אבל כפי שכבר אמרתי כאן, הבחירה בסנייפ שחור היא מצוינת, עכשיו כולם שוב שונאים אותו...

 

נ.ב: ראיתי את הניתוח של קלפר, באמת מצויין. מצטרף להמלצה הנ"ל של @מתואמת.

למרות שלכאורה בסוף לא אמורים לשנוא אותו...מתואמת
בכל אופן, זה לא משנה. אם הם רוצים לדבוק בתיאור המקורי בספר - אז שילכו עם זה עד הסוף, בלי לתת לטהרנות כלשהי להשתלט על הבחירה...
צודקת.אוראלססס

למרות שבכל אופן אף אחד לא היה מצליח להחליף את אלן רייקמן האגדי...

בכל אופן, מה אכפת, העיקר שיש לנו סדרה עם פיבס.

גם זה נכוןמתואמתאחרונה
נראה מבטיחoo
שרשור לזכר גברת נוריס ז"לקעלעברימבאר

אם גברת נוריס מביטה על הבסיליסק הוא מתאבן

 

גלימת העילמות לא עובדת על גברת נוריס, גברת נוריס מעלימה אותה

 

גברת נוריס יכולה לתת עונש אפילו לפילץ'

 

גברת נוריס יכולה לצוד את סאקברס 

 

גברת נוריס לא מפחד מפאנג, פאנג מפחד ממנה

 

גברת נוריס למדה להיות אנימגית והחיה שהיא הופכת את עצמה  זה פרופסור מקגוגנגל

 

הפטרונוס של גברת נוריס זה סוהרסן

 

גברת נוריס יכולה לגרום לסנייפ לחלק פרסים

 

גברת נוריס עוקפת ראת הרמיוני בציונים

 

גברת נוריס יכולה לשרוד קללה ממיתה ולגרום לוודלמורט למות גם אם יש לו הורקרוקסים

 

גברת נוריס לא התאבנה, זה פשוט העולם שהתחיל להתקדם לאט מדי ביחס אליה

 

גברת נוריס לוקחת את גברת פיג לטיול לילי

 

גברת נוריס פעם שתתה שיקוי פולימיצי שהפך אותה להרמיוני

 

אם אבן החכמים שותה את גברת נוריס האבן חיה לנצח

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ת.נ.צ.ב.האיגנוטוס פברל

גברת נוריס לא מפחדת מהחושך. החושך מפחד ממנה

גברת נוריס יכולה להדליק מדורה עם 2 קוביות קרח

כשהיא חותכת בצל, הבצל בוכה

היא ספרה פעם עד אינסוף! פעמיים!

היא יכולה לקטוף תפוחים מעץ תפוזים ולהכין מהם לימונדה

כשהרגו את גברת נוריס, מי שהרג אותה הפך להורקרוקס שלה.

 

חזק!אוראלסססאחרונה
איך קוראים לחג של ירח מלא כשלופין בחוץ?קעלעברימבאר
עיד אל פיטר (פיטגרו)
סליחה. זה לא יכול לעבוד בשום צורהקפיץ
מוסלמים קובעים חודשים לפי הירח ועיד אל פיטר הוא תמיד בתחילת חודש
כמו הבדיחה מה קורה כשט' באב חל בראש חודשקעלעברימבאר
אם מוחמד חצה את הירח אז וולדמורט גם יכול, כולהקעלעברימבאראחרונה

כישוף פשוט של שינוי צורה

לפעמיםקעלעברימבאר

הטמטום של נאור נרקיס ועדתו מזכיר לי את הטמטום של החטפנים של אוכלי המוות. יואו איזה תת רמה! יש מצב שהם צאצאי טרולים?

הליהוק של פאפא אסיידו לסדרה החדשה הוא גאוניאוראלססס

עכשיו כולם שוב שונאים את סנייפ... 

למה סיריוס צחק אחרי הקרב עם פיטר פיטרגו?איגנוטוס פברל

למה סיריוס צחק אחרי הקרב עם פיטר פיטרגו?

נא להביע את חוות דעתכם המקצועיתאיגנוטוס פברל

נוויל לונגבוטום

ואבן החכמים

 

פרק 1

הילד שנשאר בחיים

מר וגברת דרסלי, דיירי מספר ארבע בדרך פריווט, היו גאים מאוד לומר שהם נורמליים לגמרי, ותודה רבה ששאלתם. הם היו האנשים האחרונים בעולם שמישהו היה מעלה על דעתו שיסתבכו במשהו מוזר או מסתורי, פשוט כי הם לא סבלו שטויות מכל סוג שהוא.

מר דרסלי היה המנהל של חברה בשם "גראנינגס", שייצרה מקדחות. הוא היה איש גדול וחזק, כמעט ללא צוואר, אבל עם שפם ענקי. גברת דרסלי הייתה רזה ובלונדינית, והיה לה צוואר ארוך פי שניים מהרגיל, דבר שהיה שימושי מאוד כיוון שהיא בילתה חלק ניכר מזמנה בהצצות מעבר לגדרות הגינה על השכנים. לבני הזוג דרסלי היה בן קטן בשם דאדלי, ולדעתם לא היה ילד מופלא ממנו בעולם.

לדרסלים היה הכל, אבל היה להם גם סוד, והפחד הכי גדול שלהם היה שמישהו יגלה אותו. הם חשבו שהם לא יעמדו בזה אם מישהו ישמע על משפחת פוטר. גברת פוטר הייתה אחותה של גברת דרסלי, אבל הן לא נפגשו כבר כמה שנים; למעשה, גברת דרסלי העמידה פנים שאין לה אחות כלל, כיוון שאחותה ובעלה הכלומניק היו הכי פחות "דרסליים" שאפשר להעלות על הדעת.

כאשר מר וגברת דרסלי התעוררו בבוקר יום שלישי האפור והקודר שבו מתחיל סיפורנו, לא היה דבר בשמיים המכוסים עננים שירמוז על הדברים המוזרים והמסתוריים שעתידים להתרחש בקרוב בכל רחבי המדינה.

אלא שבאותו לילה, במקום רחוק משם, בכיכר טראפורד, הכל היה שונה.

 

 

איש הופיע בקצה הרחוב, בדיוק מהנקודה שחתולה מוזרה השגיחה עליה, כל כך בפתאומיות ובשקט, עד שאפשר היה לחשוב שהוא פשוט בקע מתוך האדמה. זנבה של החתולה זע בעצבנות ועיניה הצטמטמו. 

האמת אנשים כמוהו היו מראה רגיל בכיכר טראפורד. הוא היה גבוה, רזה וזקן מאוד, אם לשפוט לפי שיערו וזקנו הכסופים, שהיו ארוכים דיים כדי להיחגר בחגורתו.הוא לבש חלוק ארוך, גלימה סגולה שנגעה בקרקע, ומגפיים עם עקבים גבוהים ואבזמים. עיניו הכחולות היו בהירות, בוהקות ומבריקות מאחורי זגוגיות משקפיים בצורת חרמשים, ואפו היה ארוך ומעוקל, כאילו הוא נשבר לפחות פעמיים. שמו של האיש היה אלבוס דמבלדור.

אלבוס דמבלדור היה עסוק מדי בלחטט בגלימתו, מחפש משהו. אבל בכל זאת נראה שהוא מרגיש שמישהו מסתכל עליו. כי לפתע הרים את מבטו והביט בחתולה, שעדיין בהתה בו מהצד השני של הרחוב. משום מה, דמותה של החתולה שיעשעה אותו. הוא ציחקק ומילמל, "איך לא ניחשתי."

הוא מצא את מה שחיפש בתוך כיסו הפנימי. זה נראה כמו מצת סיגריות כסוף. הוא פתח את המכסה, הרים אותו באוויר ולחץ על המתג. פנס הרחוב הקרוב אליו כבה בקול פצפוץ קטן. הוא לחץ עליו שוב - הפנס הבא בתור היבהב וכבה. תריסר פעמים הוא לחץ על המעמעם, עד ששני האורות היחידים שנותרו בכל הרחוב היו זוג ניצנוצים זעירים רחוקים, שהיו עיניה של החולה שצפתה בו. אילו מישהו היה מציץ מחלונו באותה שעה - אפילו אם היתה זאת גברת דרסלי חדת העיניים - הוא לא היה רואה דבר מן המתרחש על המדרכה. דמַבֶּלדור הכניס את המעמעם חזרה לכיס גלימתו והתחיל ללכת לכיוון בית מספר שנים עשר, שם התיישב על החומה לצד החתולה. הוא לא הביט בה, אבל אחרי רגע דיבר אליה. "מי היה מנחש שאפגוש אותך כאן, פרופסור סֶלָג'נגל." הוא פנה לחייך אל החתולה המנומרת, אבל זו נעלמה. במקומה הוא מצא את עצמו מחייך אל אשה חמורת סבר שהרכיבה משקפיים מרובעים. בדיוק כצורת הסימנים שהיו סביב עיניה של חתולה, גם היא ענדה גלימה, בצבע איזמרגד. שערה השחור היה מתוח והדוק בפקעת הדוקה. היא נראתה מוטרדת למדי.

"איך ידעת שור אני?" שאלה.

"גברתי הפרופסור, מעולם לא ראיתי חתולה שיושבת בקיפאון מוחלט כל־כך.

"גם אתה היית קפוא לו בילית יום שלם בישיבה על חומה," אמרה הפרופסור מקגונגל.

"יום שלם? במקום לחגוג! אני עברתי אולי מאה חגיגות ומסיבו בדרך לכאן.

פרופסור מקגונגל משכה באפה בכעס.

"כן, כן, כולם חוגגים להם, ללא ספק," היא אמרה בקוצר רוח. "היית מצפה שהם יהיו זהירים עדיין, אבל לא - אפילו המוּגְלְגים שמו לב שמשהו קורה. זה היה בחדשות שלהם." היא סימנה בראשה לכיוון חלון הסלון המוחשך של משפחה מוגלגית שגרה ליד משפחת לונגבטום, "שמעתי. להקות של ינשופים... כוכבים נופלים... נו, הם לא טיפשים גמורים. היה ברור שהם ישימו לב למשהו. כוכבים נופלים בקנט - אני מוכנה להתערב שזה היה דָדָאלוּס דִיגְל. אף פעם לא היה לו יותר מדי שכל."

"זה לא מפתיע במיוחד," אמר דמבלדור בעדינות. "כבר אחד עשרה שנים כמעט שלא היו לנו הזדמנויות לחגוג..."

"אני יודעת," אמרה הפרופסור מֶקגונגל בעצבנות. "אבל זו לא סיבה לרדת מהפסים. אנשים מתנהגים בחוסר אחריות ממש, יוצאים לרחובות לאור היום, אפילו לא מתלבשים בבגדים של מוגלגים, מפיצים שמועות."

היא זרקה מבט צידי חד וחטוף לכיוונו של דמֶבלדוֹר כשאמרה את המשפט הזה, כאילו קיוותה שהוא יספר לה משהו, אבל הוא לא סיפר, ולכן המשיכה ואמרה: "יופי של דבר זה יהיה, אם דווקא ביום שבו כנראה הסתלק לו סופית אתה-יודע-מי, המוגלגים יגלו עלינו את הכול, אני יכולה להניח שהוא באמת הסתלק, דמבלדור?"

"בהחלט נראה שכן," אמר דמבְּלדוֹר. "ויש על מה לשמוח. אפשר להציע לך קרמבו?"

"קר-מה?"

"קרמבו. זה מין ממתק של מוגלגים שאני די מחבב."

"לא, תודה," אמרה הפרופסור מֶקגונגל בקרירות, כאילו לא חשבה שוה רגע מתאים לקרמבואים, "כפי שאמרתי, אפילו אם אתה יודע מי באמת נעלם -"

גברתי הפרופסור, אשה נבונה כמותך יכולה כמובן לקרוא לו בשמו. השטות הזו של "אתה יודע מי' - כבר אחת-עשרה שנה שאני מנסה לשכנע את כולם לקרוא לו בשמו האמיתי: וולדמורט. 

עיוות עברה בפניה של הפרופסור מקגונגל, אבל נראה שדמבלדור, שהיה עסק בניסיון להפר בין שני קרמבואים שנדבקו זה לזה, לא שם לב. "זה תמיד נעשה כל כך מבלבל כשאומרים "אתה יודע מי". אף פעם לא ראיתי סיבה לפחד לומר את שמו של ווֹלְדמוֹרְט."

 "אני מודעת לזה," אמרה פרופסור מקגונגל, ספק מחייאשת ספק מתפעלת. "אבל אצלך זה סיפור אחר. כולם יודעים שאתה היחיד שממנו אתה יודע - טוב, נו, וולדמורט, היה מפחד." 

"את מחמיאה לי," אמר ומבלדור בקול שלו, "לוֹלְדָמוֹרְט היו כוחות שלי לא יהיו אף פעם."

 "רק בגלל שאתה יותר מדי - נו - הגון מכדי לנצל אותם." 

"מול שחשוך. לא הסמקתי כל-כך מאז שגברת פומפְרִי אמרה לי שהיא אוהבת את מחממי האוזניים החדשים שלי." הפרופסור מקגונגל העיפה מבט חד לעבר דמבלדור ואמרה, הינשופים זה עוד כלום לעומת השמועות שמתעופפות להן. אתה יודע מה כולם אומרים? על הסיבה להיעלמות שלו? ומה עצר אותו בסוף?"

נראה היה כאילו בזאת הגיעה פרופסור מקגונגל לנקודה שעניינה אותה יותר מכול, הסיבה האמיתית שבגללה המתינה יום שלם על החומה הקרה והקשה. היא תקעה בו את המבט הכי נוקב מכל המבטים שתקעה בו עד לאותו רגע, בין אם בתור חתולה ובין אם בתור אשה. היה ברור שללא קשר למה ש"כולם" אומרים, היא לא תאמין לסיפור לפני שתשמע מפיו של דמבלדור שזו האמת.

אבל דָמבלדור היה עסוק בלבחור לעצמו קרמבו נוסף, ולא ענה. "מה שהם אומרים," היא המשיכה, "זה שאתמול בלילה ווֹלְדְמוֹרט הופיע באחוזת נול, הוא הלך לשם כדי למצוא את הלונגבטומים. השמועה אומרת שפרנק ואליס לונגבוטום - הם - שהם - מתו."

דָמִבֶּלדור הרכין את ראשו. הפרופסור מקגונגל הזרעועה. פרנק ואליס... אני לא מאמינה... אני לא רציתי להאמין... אוי, אלבוס…"

דָמבלדור הושיט יד וטפח על כתפה. "אני יודע... אני יודע..." אמר בכבדות.

קולה של פרופסור מקגונגל רעד כשהמשיכה: "וזה עוד לא הכול. הם אומרים שהוא ניסה להרוג את הבן של הלונגבוטומים, נוויל. אבל - הוא לא הצליח, ווֹלְדְמוֹרְט לא הצליח להרוג את הילד הקטנטן הזה. אף אחד לא יודע למה, או איך, אבל הם אומרים שכשהוא לא הצליח להרוג את נוויל לונגבטום. כוחות הקסם שלו נשברו איכשהו - ולכן הוא נעלם."

דמבלדור הינהן בעצב.

זה - זה נכון?" גימגמה פרופסור מקגונגל. "אחרי כל מה שהוא עשה... כל האנשים שהרג... הוא לא הצליח להרוג ילד קטן? זה פשוט מדהים... לחשוב כל הדברים זה מה שעצר אותו… אבל איך בשם שמים הצליח נוויל להחזיק מעמד?

"אפשר רק לנחש," אמר דמבֶּלדור. "אולי אף פעם לא נדע."

הפרופסור מקגונגל שלפה מטפחת תחרה והחלה למחות את הדמעות מתחת למשקפיה. דמבלדור משך משיכה ארוכה באפו, הוציא מתוך כיסו שעון מוזהב ובחן אותו. זה היה שעון מוזר ביותר. היו לו שנים-עשר מחוגים אבל לא היו עליו מספרים; במקום זה כוכבי לכת קטנים חגו בתוכו, אולם דמבלדור כנראה בכל זאת הצליח לקרוא אותו, כי הוא השיב את השעון לכיסו ואמר: "הָאגְרִיד מאחר. "אני מניח שהוא זה שאמר לך שאני נמצא כאן, נכון?" 

"כן," אמרה פרופסור מקגונגל, "ואני מניחה שאתה לא מתכוון לספר לי למה באת לכאן מכל המקומות."

"באתי להביא את הארי לסבתו, היא קרובת המשפחה היחידה שנותרו לו." 

"כן - כן, אתה צודק, כמובן. אבל איך הילד יגיע לכאן, דמבלדור?" היא בחנה את גלימתו פתאום. כאילו חשבה שאולי הוא מסתיר את הארי בתוכה.

"האגריד מביא אותו."

"אתה חושב שזה - בטוח - להפקיד בידיו של האגריד משימה חשובה כל־כך""

"אני הייתי מפקיד בידי האגריד את חיי," אמר דמבלדוֹר.

"לא שאני מנסה להגיד שאין לו כוונות טובות," אמרה הפרופסור מקגונגל באי חשק, "אבל אי אפשר להעמיד פנים שהוא לא חסר אחריות. הרי יש לו נטייה ל... מה זה?"

רעש של טרטור עמום הפר את הדממה סביבם. הרעש הלך וגבר בזמן שהשניים הביטו ימינה ושמאלה וחיפשו את הרכב הקרב; הרעש גאה עד לשאגה כשהם הרימו את מבטם השמימה - ואופנוע אדיר ממדים צנח מהאוויר ונחת על הכביש לרגליהם.

ואם האופנוע נראה ענקי, זה עוד כלום לעומת הארם שרכב עליו. הוא היה גבוה כמעט כפליים מאדם רגיל, ורחב לפחות פי חמישה. הוא פשוט נראה יותר מדי גדול, וכל־כך פרוע - סבך ארוך של שיער וזקן שחור הסתיר את מרבית פניו, היו לו כפות ידיים בגודל של מחבתות, ורגליו במגפי העור שלהן נראו כמו דולפינים קטנים. בזרועותיו העצומות והשריריות הוא החזיק חבילה של שמיכות.

"האגריד," אמר דמבלדור בקול של הקלה. "סוף סוף. מאיפה השגת את האופנוע הזה?"

"שאלתי אותו מסיריוס בלק הצעיר, פרופסור," אמר הענק בזמן שטיפס בזהירות מהמושב. "הוא בדיוק היה בדרכו לבדוק מה שלום משפחת פוטר במכתש גודריק, כשהוא שמע על האסון אצל הלונגבוטומים. הוא נתן לי אותו כדי שאוכל להביא את הילד מהר."

"אין בעיות בדרך?"

"לא, אדוני. הוא נרדם בדיוק כשעקפנו את בריסטול."

דמבלדור ומקגונגל התכופפו מעל חבילת השמיכות. בפנים, כמעט בלתי נראה, נם ילד קטן. מתחת לבלורית שיער בהיר, על מצחו, הם ראו חתך מוזר, בצורת ברק.

"שם הוא...?" לחשה מקגונגל.

"כן," אמר דמבלדור. "תהיה לו צלקת כזו לנצח."

"אתה לא יכול לטפל בזה איכשהו. דמבֶּלדור?"

"אפילו יכולתי, לא הייתי עושה זאת. צלקות יכולות להיות דבר שימושי ביותר. לי עצמי יש צלקת מעל ברך שמאל בצורת מפה מדויקת של הרכבת התחתית של לונדון. נו טוב - העבר אותו אלי, האגריד. הגיע הזמן לגמור כאן."

דמַּבֶּלדוֹר אסף את הארי לזרועותיו ופנה לכיוון ביתה של סבתו. "אני יכול - להיפרד ממנו, אדוני. כבודו?" ביקש האגריד. הוא הרכין את ראשו הגדול והפרוע מעל נוויל ונתן לו נשיקה שהיתה בוודאי שעירה ומדגדגת במיוחד, ואז, פתאום, האגריד פלט יללה של כלב פצוע.

"ששש!" השתיקה הפרופסור מֶקגונגל, "אתה תעיר את כל המוגלגים!" "ס-ס-סליחה." ייבב האגריד, מוציא מכיסו מטפחת מנוקדת וטומן בה את פניו. "אבל זה כי אני פיפ-פשוט לא עומד בזה - פרנק ואליס הם מתים - ונוויל המסכן הוא הולך לגור עם הסבתא שלו - "

"כן, כן, זה בהחלט מאוד עצוב, אבל אתה חייב להשתלט על עצמך. האגריד, או שיעלו אותנו," לחשה הפרופסור מֶקגונגל, טופחת בחשש על זרועו של האגריד, בזמן שדמבלדור טיפס מעל לגדר הגינה הנמוכה והלך עד לדלת הכניסה. הוא הניח את נוויל בעדינות על מפתן הדלת, הוציא מכתב מתוך גלימתו, תחב אותו בין השמיכות של הארי ואו שב אל השניים האחרים. דקה תמימה עמדו השלושה והביטו בחבילה הקטנה; כתפיו של האגריד רעדו, פרופסור מקגונגל מיצמצה בעוז, והאור המנצנץ שתמיד קרן מעיניו של דמבלדור נראה כבוי.

"נו טוב," אמר דמבלדור לבסוף, "זהו זה. אין לנו טעם להישאר כאן. כדאי שנלך להצטרף לחגיגות."

"כן," אמר האגריד בקול חנוק. "אני אחזיר את האופנוע לסיריוס. לילה טוב, פרופסור מקגונגל. לילה טוב, פרופסור דמבלדור."

הוא ניגב את עיניו בשרוול מעילו, עלה על האופנוע והתניע את המנוע; בשאגה הוא המריא אל תוך הלילה.

דמבלדור פנה לפרופסור מקגונגל והנהן לעברה. היא נעלמה בסיבוב של גלימתה. דמבלדור הלך לסוף הרחוב, עצר ושלף שוב את המצית שלו והקליק פעם אחת. שתים-עשרה נקודות אור חזרו לבתיהן בפנסי הרחוב. הוא הספיק לראות חתולה שחמקה ונעלמה מעבר לפינה בקצה הרחוק של הכיכר. בקושי עוד היה יכוללראות כעת את החבילה המונחת על מפתן הבית.

"בהצלחה, נוויל," הוא לחש. הוא הסתובב, ובמשב רוח קל, גם הוא נעלם.

רוח קלילה נשבה בגינות המטופחות של השכונה. נוויל לונגבוטום התהפך בתוך שמיכותיו מבלי להתעורר. ידו הקטנה נסגרה על המכתב שלידו והוא המשיך לישון, מבלי לדעת שהוא מיוחד, מבלי לדעת שהוא מפורסם, מבלי לדעת שבעוד שעות אחדות הוא יתעורר בצעקה כשישמע את קולה של סבתו אוגוסטה, ולא ידע שבדיוק באותו רגע, בכל רחבי המדינה, אנשים הרימו כוסיות בסתר ואמרו בשקט:

"לחיי נוויל לונגבוטום – הילד שנשאר בחיים!"

פרק 2

הזכוכית הנעלמת

כמעט עשר שנים עברו מהיום שבו התעוררה סבתו של נוויל למראה נכדה על סף הדרך, אבל מכתש גודריק כמעט שלא השתנה. השמש זרחה על אותן הגינות המטופחות והאירה את לוחית הפליז על דלת הכניסה של בית משפחת פוטר; היא חשקה לתוך הסלון שלהם, שהיה מלא בחיים, ברעש ובצעצועי קוסמים מפוזרים. על המדף מעל האח עמדו עשרות תמונות: הארי הקטן רוכב על מטאטא-צעצוע בזמן שסיריוס בלק מריע לו ברקע; הארי מחזיק את אחיו התינוק, אוון; ותמונה משותפת של כל המשפחה – ג'יימס, לילי, הארי, אוון ובת הזקונים קאסי - מנופפים לשלום מתוך המסגרת. לא היה זכר בתמונות הללו לילד בלונדיני שמן בשם דאדלי דרסלי, פשוט כי משפחת פוטר לא ראתה ולא שמעה מהדרסלים כבר שנים רבות.

אולם הארי פוטר עדיין היה שם, ישן בחדרו שבקומה השנייה. הוא לא ישן בארון מתחת למדרגות; היה לו חדר משלו עם פוסטרים של "התותחים מצ'דלי" וחלון המשקיף אל הכיכר המרכזית של הכפר. הוא אמנם ישן ברגע זה, אבל לא לעוד הרבה זמן. אמו לילי כבר היית ערה, וקולה הנעים היה הצליל הראשון ששמע באותו הבוקר.

"הארי! קום כבר! קום!" 

הארי התעורר בבהלה. אמא שלו קראה שוב "בתחולדה בגשוט קפצה עם עוגיות, וסיריוס ורמוס כבר כאן. אנחנו יוצאים עוד מעט!"

הוא קם מהמיטה והחל לחפש את גרביו. הארי תמיד היה קטן ורזה לגילו, עם פנים רזות, ברכיים בולטות, שיער שחור ועיניים ירוקות בהירות. הוא הרכיב את משקפיו העגולים, שחוברו בהמון נייר-דבק בגלל כל הפעמים שאוון הקטן הפיל אותם. הדבר היחיד שהארי אהב במראה שלו היה העובדה שהוא נראה בדיוק כמו אביו, פרט לעיניים. על מצחו לא הייתה שום צלקת משונה. הוא היה סתם ילד רגיל.

כשירד למטבח, מצא את הבית בתפוסה מלאה. סיריוס בלק ישב ליד השולחן וצחק בקול גדול בזמן שפיטר פיטיגרו עזר ללילי להכין נקניקיות. רמוס לופין ישב בצד וקרא את "הנביא היומי".

"בוקר טוב, הארי!" קרא סיריוס ופרע את שיערו של הארי עוד יותר. "מוכן לטיול לגן החיות? רמוס ואני חשבנו להצטרף. נמאס לנו מהפגישות של מסדר עוף החול, צריך קצת חופש. וגם זו תהיה מתנת יום ההולדת שלנו לך! היומולדת שלך מחר!"

"היי, סיריוס," אמר הארי בחיוך והתיישב ליד אוון, שהיה עסוק בלשפוך דגני בוקר על הרצפה.

ג'יימס פוטר נכנס למטבח כשהוא מחזיק את קאסי הקטנה על כתפיו. "ראיתם את זה?" הוא שאל והצביע על השער של העיתון. "נוויל לונגבוטום חוגג יום הולדת. אומרים שדמבלדור שלח לו מתנה מיוחדת השנה."

"הילד הזה בטח לא יכול ללכת ברחוב בלי שינשקו לו את הגלימה," אמר סיריוס בציניות קלה, למרות שהיה ברור שהוא מעריך את משפחת לונגבוטום. "מסכן הקטן. כל העולם על הכתפיים שלו בגלל צלקת אחת."

הארי הביט בתמונה של נוויל בעיתון. נוויל נראה מבוהל קצת, עומד ליד סבתו אוגוסטה שנראתה גאה מאוד. הארי הרגיש בר מזל שהוא לא הנבחר. הוא העדיף את החיים שלו - עם האחים המעצבנים שלו והדודים המטורפים שתמיד מגיעים לבקר.

 

 

הנסיעה לגן החיות הייתה מלאה בצחוק. בניגוד לדרסלים, הפוטרים והחברים שלהם נהנו מכל רגע. הם הלכו בין הכלובים, והארי נהנה להסביר לאחיו הקטנים על החיות השונות.

אחרי ארוחת הצהריים הם נכנסו לבית הזוחלים. היה שם קריר וחשוך. אחיו הקטנים רצו לראות קוברות ארסיות ענקיות ונחשי פיתון שיכולים למחוץ אדם למוות. סיריוס מצא את הנחש הכי גדול שם. הנחש שמצא היה מסוגל ללפף עצמו סביב האוטונוס פעמיים ולמעוך אותה כמו פחית שתייה - אבל באותו הרגע לא נראה שהיה לו כוח לעשות את זה. למעשה, הוא ישן שנת ישרים.

בעוד הארי עומד בצד ומדבר עם רמוס על הוגוורטס, ואביו ואימו דיברו עם חבורת קוסמים בצד, הוא הבחין בהתקהלות ליד כלוב הנחש. קבוצה של אנשים לבושי גלימות עמדו שם, ולחישות עברו בקהל: "זה הוא! זה הילד שנשאר בחיים!".

במרכז עמד נוויל לונגבוטום, נראה נבוך מאוד בתוך הגלימה היקרה שלו. הוא עמד מול הזכוכית והביט בנחש. פתאום, הנחש פקח את עיניו. להפתעתו של הארי ושל כל מי שעמד מסביב, נוויל החל להוציא קולות משונים - קולות של לחישה נמוכה וצומרנית.

"מה הוא עושה?" לחש הארי לאביו.

"הוא מדבר איתו..." לחש ג'יימס בפליאה. "הוא לחששן! לא ידעתי שנוויל הוא לחששן! זה רק היורש של סליתרין יכול לעשות!"

מה שקרה לאחר מכן היה מהיר ומפחיד. נוויל נראה היה כעוס על משהו שהנחש "אמר" לו, או אולי מהלחץ של הקהל. פתאום נשמע צליל של התנפצות, אבל לא של זכוכית שנשברת - אלא של זכוכית שפשוט מתפוגגת לאוויר.

הזכוכית של הכלוב נעלמה כלא הייתה. הנחש הענק השתחל החוצה במהירות, גולש על הרצפה הקרירה. אנשים צרחו וטיפסו על המעקות. הנחש חלף על פני נוויל, שהיה שרוע על הרצפה, ונראה המום בדיוק כמו כולם, ולחש משהו אחרון לפני שנעלם לכיוון היציאה.

"אלוהים אדירים," אמרה לילי ומשכה את אוון וקאסי קרוב אליה. "הוא באמת הנבחר. הכוחות שלו מתפרצים בצורה כזאת..."

השומר שעמד בביתן הזוחלים נראה המום.

"אבל הזכוכית," אמר שוב ושוב, "לאן היא נעלמה?"

כשחזרו הביתה למכתש גודריק, הארי שכב במיטתו וחשב על היום שעבר. הוא שמע את הוריו מדברים למטה עם סיריוס ופיטר על הסכנות שבוולדמורט יחזור ועל האחריות הכבדה שמונחת על כתפיו של נוויל הקטן. פיטר פיטיגרו, שישב בפינה המוצלת, הנהן בהסכמה, כשידו הימנית מגששת בתוך כיסו אחרי סימן שאיש לא ראה.

הארי עצם את עיניו. בעוד שבועיים הוא יקבל את המכתב מהוגוורטס. הוא ילך לשם כילד רגיל, ילמד קסמים, ישחק קווידיץ', ואולי יעשה קצת תעלולים עם הגלימה המיוחדת שאבא הבטיח לו. הוא לא ידע שנוויל לונגבוטום, הילד המפורסם מהעיתון, עומד להיות חלק גדול מהחיים שלו – אבל לא כגיבור שהוא צריך להציל, אלא כחבר ללימודים שתמיד נראה שצרות רודפות אחריו.

 

 

הבהרה: רעיון כולו שלי וגם כתיבה שליאיגנוטוס פברל
מצוין! מה קרה עם סנייפ?קעלעברימבאר
בעצם סלגהואן עדיין מורה לשיקויים, וסנייפקעלעברימבאר
לא חזר לצד הטוב.

ואו בכלא או הצליח להתחמק כמו לוציוס.


אולי הוא יהיה בתפקיד זנב תולע שיעזור לאדון האופל לחזור?


אולי ינסה להתנקש בגיימס?


בכל מקרה הוא עדיין ישנא את הארי אבל ירצה לשמור על חייו.


אז כשנוויל נלקח לבית קברות והארי איתו כי שניהם נגעו בגביע הטורניר אז סנייפ מציל את הארי אבל גורם לוולדמורט לקום לתחיה.


או שלא ידעו שסנייפ מרגל של דמבלדור ושמו אותו בכלא אבל הוא ברח בספר השלישי כי שמע שהארי בסכנה. והוא אנימגוס של עטלף.


והוא ידע שזנב תולע ניסה להרוג את לילי אז סנייפ חזר לנקום על זה שניסה להרוג אותה.


וזנב תולע הבין זאת והפך לחלודה והיה חית מחמד של רון וניסה להרוג את נוויל.


אבל אז סנייפ העטלף צופס אותו ולוקח אותו לצריף המצווח. וגם סיריוס ולופין שמלמד בדיוק התגוננות מגיעים לשם.


וסלגהורן מכין ללופין שיקוי ורואה את המפה ומגיע לצריף.


ואז סנייפ שהיה תלמיד הבית שלו מגלה לו שהוא היה מרגל של דמבלדור.


באמת תיכננתי שסנייפ לא עבר לצד של דמבלדוראיגנוטוס פברל

כי אין לו למה להגן על לילי כי וולדמורט ממילא לא רוצה להרוג אותה אז סנייפ לא הופך למשת"פ. 
 

 

אבל אחלה רעיונות! תודה!

קראתי בגדול הכלקורא נלהב לשעבר

זה מקביל בקטעים גדולים למקורי אז רצתי על אותם חלקים.


א- קודם כל יפה גם הרעיון וגם תחילת הביצוע! או שמבחינתך לסיים פה והשאר מקביל לספר או שכל אחד יסיים כרוחו הטובה עליו?


ב- סתם שאלה, בטח חשבת על זה- בגלל שזה כולל גם הרבה העתקה אולי צריך אישור לפרסם את זה?


ג- "אפילו אם היתה זאת גברת דרסלי חדת העיניים"- אבל היא לא גרה באיזור בכלל לפי הסיפור שלך


ד- "באתי להביא את הארי לסבתו" - נוויל.

"דמַּבֶּלדוֹר אסף את הארי בזרועותיו- נוויל.


גם יש פעם שלמקגונגל יש שם מוזר וגם פעם שכתוב  ומבלדור...


לילט...

נ"בקורא נלהב לשעבר
בהארי פוטר קצת אחרי שוולדמורט נעלם ההורים של נוויל עונו עד שיצאו מדעתם ולכן גדל אצל הסבתא.

א- אולי כדאי להכניס קטע שיסביר איך אצל ההורים של הארי כשלו אוכלי המוות בניסיון לתפוס אותם?


אולי כי פיטר לא שיתף פעולה למסור חברים שלו רק להוציא מידע? או כי הם היו מוגנים יותר/ חזקים יותר וכדו'


ב- גם למה לא דפקו לסבתא לונגבטום ודיברו איתה?


כמובן אפשר להשאיר כמו שזה עכשיו ועדיין יהיה מצויין אז זה בנ"ב.

פיטר פחד אחרי שוולדמורט נעלם, והפסיק לשתף פעולה עםאיגנוטוס פברל

אוכלי המוות (זה גם הסיבה שהוא הסתתר בתור סקאברס). בספר 3 חבריו תופסים אותו אז הוא בורח ומוצא את וולדמורט.

אחלה.קורא נלהב לשעבר
שאלתי עכשיו זה כבר חפירה על משקל השאלות על הארי פוטר...-

כתבת שכשהם רצו ללכת לגן חיות אז הוא אומר משהו על שנמאס מהפגישות של מסדר עוף החול-


אבל בספר כתוב כמדומני שהוא לא התכנס עד שגילו שוולדמורט חזר...


וגם בכללי במקור לא כתוב שנוויל היה בגן חיות עם הארי בזמנו אז אין צורך שהארי יהיה שם לכא'. גם זה חושף מוקדם מידי שהוא לחשנן לא?

קודם כל תודהאיגנוטוס פברל

א-אני כמובן רוצה להמשיך לכתוב את הספר

ב-אם אני מפרסם את זה באינטרנט בתור "פאנפיק" (ספרות מעריצים) אז מותר. יש באינטרנט מליוני ספרים על הארי פוטר...

ג-אני אתקן

א- סתם סקרנות איך חשבת להמשיך?קורא נלהב לשעבר

-הארי יהפוך לדמות שולית על משקל של נוויל?

-רביעיית חברים?

-נוויל ישאר שולי חוץ מקטעים שיצטרכו אותו לעלילה? כמו לפתוח חדר הסודות ועוד

-אחר?


ג- 'תחב אותו בין השמיכות של הארי'.

ויש עוד שגיאות כתיב פה ושם.

רעיון נחמדשוקולד לבן

אבל התעלמת מדבר חשוב

הסיבה שהארי נשאר בחיים היא כי אמא שלו לא היתה אמורה למות- וולדמורט הבטיח לסנייפ שלא יהרוג אותה. הוא הרג אותה רק כי היא לא הסכימה לזוז הצידה כשוולדמורט איים על הארי ובזה יצרה הגנה קסומה שהחזירה את הכישוף לוולדמורט (ועל הדרך יצרה הורקרוקס)

אבל אין שום סיבה שוולדמורט ישאיר את אמא של נוויל בחיים, אז ממילא אין סיבה שתיוצר הגנה קסומה ולכן אין סיבה שהוא ישאר בחיים וגם לו יקרה את מה שקרה להארי

למה? אולי איזה אוכל מוות אוהב את אמא שלו ורוצה שתחאיגנוטוס פברל

יה?

מי? לא שמענו על זה בשום ספר, שלאוכל מוות אכפת ממנהשוקולד לבן
בסדר, גם לא כתוב בשום מקום בספר שנוויל הוא הנבחר.איגנוטוס פברל

זה הקטע, להמציא...

אם יש לך רעיון איך להמציא דבר כזה אין בעיהשוקולד לבן
רק צריך לדאוג שהוא יהיה..
ליש"ע יש חווה לא מקצועית. הוא יכול להביא אותה?קעלעברימבאר
איזה? סוסים? פגעסוסים?איגנוטוס פברל
אלבוראקים. מהסוג שמוחמד רכב עליוקעלעברימבאר
מענייןבונים מגדל

בדיוק אחרי קריאה של כל הסידרה ברצף. תוהה אם זה לראשונה בחיי שבאמת ברצף...

 

ומעניין, ממש. 

 

ממש הפריע לי בפרק הראשון כמה וכמה פעמים (יותר ממה שכתבו לך ) שהשם הארי מוזכר כשזה אמור להיות נוויל. 

תוהה לגבי המקום. לא זוכרת איפה הם גרים, נוויל וסבתא שלו. אבל לא בטוחה שזה מתאים ללא רחוק משם. 

והוא פשוט מושאר שם, בלי אפילו צלצול בדלת? (או שזה כך גם במקור?)

 

 

וזה מקווה שבסדר לכתוב, אבל תוהה לגבי הלא. מצד אחד זה מאוד ברור, ונחמד וטוב אפילו. 

מצד שני, זה מוזר, כספר בפני עצמו זה הרי לא עובד. לכתוב מה זה לא ולהתייחס לספר אחר מתוך הנחה שכולם מבינים למה הכוונה. 

מצד שלישי, ההורים של נוויל היו ממסדר עוף החול, וסבתא שלו מאוד העריכה את זה, אז - למה בעצם אין בינו לבין הארי פוטר קשר?

 

וחוץ מזה, דמבלדור הציב את הארי בכוונה רחוק מעולם הקוסמים. אז למה לא לתת גם לנוויל את החסד הזה? אין אצל מי? יש לזה השלכות מעניינות. 

לגדול כמושיע. סבתא שלו תתן לזה לקרות? 

ובעיות הזיכרון שלו? 

 

מתחבר לי בראש ממש לדמות של מאלפוי מהארי פוטר והשיטה הרציונלית. כאילו שהוא צריך להיות בטוח בעצמו ברמה קשה. עם עושי דברו. כי ככה הוא גדל. 

אבל, מי יודע. תלוי בבחירתך איך לכתוב את זה... 

חזק ביותראוראלסססאחרונה

רק חבל שהארי הוא לא הבן של סנייפ ולילי...

אולי יעניין אותך