קשה לנו ממש לשמור טהרה, הצורך של בעלי הוא ממש גדול ולא משנה אם אנחנו אסורים או לא. אנחנו נשואים חמש שנים ולמזלי רוב הזמן הינו מותרים כי אחרי לידה אני לא מקבלת מחזור לפחות שנה חודשיים. הוא תמיד טוען שבתקופות האסורות אני לא מראה רצון אליו וזה ממש ברור לי! בזמן המחזור אני לא רוצה שיתקרבו אלי בכלל ובזמן הספירה אני רואה כל כך חזק את האיסור ומרגישה אותו כל כך שזה מדכא כל חשק שיש לי לגעת בו אבל מצד שני ביום של המקווה אני כל כך מתרגשת אין לי איך לתאר את זה אפילו. עכשיו אני עומדת לפני טבילה ושוב המריבה של את לא רוצה אותי אני מנסה להסביר את עצמי שיבין אבל אין עם מי לדבר הוא התעצבן ברמה שהוא לא מרשה לי ללכת למקווה עד שהוא יראה שינוי ברצון השינוי ברצון = להיות איתו אבל לסיים בחוץ. כי מבחינתו אם המקווה זה תנאי שלי לרצות אותו אז אין מקווה אני לא יכולה לעשות משהו כזה מרגישה שהוא גורם לי להיגעל מעצמי להיגעל ממנו אוףף יום הטבילה עבר ועדיין לא הלכתי אני מרגישה כל כך רע עם עצמי חשבתי להתגנב למקווה אבל אין לי תרוץ טוב לצאת אני אף פעם לא יוצאת והיום גם ככה גשום וחורפי זה ישמע לא אמין לא יודעת מה לעשות. זה ככל כך מצער אותי מרגיש לי שהתחתנתי עם אדם לא מאמין וזה ממש לא ככה. מה לעשות????
טבילה המקווה בעלי לא מרשה ):אימפריה
קשה לנו ממש לשמור טהרה, הצורך של בעלי הוא ממש גדול ולא משנה אם אנחנו אסורים או לא. אנחנו נשואים חמש שנים ולמזלי רוב הזמן הינו מותרים כי אחרי לידה אני לא מקבלת מחזור לפחות שנה חודשיים. הוא תמיד טוען שבתקופות האסורות אני לא מראה רצון אליו וזה ממש ברור לי! בזמן המחזור אני לא רוצה שיתקרבו אלי בכלל ובזמן הספירה אני רואה כל כך חזק את האיסור ומרגישה אותו כל כך שזה מדכא כל חשק שיש לי לגעת בו אבל מצד שני ביום של המקווה אני כל כך מתרגשת אין לי איך לתאר את זה אפילו. עכשיו אני עומדת לפני טבילה ושוב המריבה של את לא רוצה אותי אני מנסה להסביר את עצמי שיבין אבל אין עם מי לדבר הוא התעצבן ברמה שהוא לא מרשה לי ללכת למקווה עד שהוא יראה שינוי ברצון השינוי ברצון = להיות איתו אבל לסיים בחוץ. כי מבחינתו אם המקווה זה תנאי שלי לרצות אותו אז אין מקווה אני לא יכולה לעשות משהו כזה מרגישה שהוא גורם לי להיגעל מעצמי להיגעל ממנו אוףף יום הטבילה עבר ועדיין לא הלכתי אני מרגישה כל כך רע עם עצמי חשבתי להתגנב למקווה אבל אין לי תרוץ טוב לצאת אני אף פעם לא יוצאת והיום גם ככה גשום וחורפי זה ישמע לא אמין לא יודעת מה לעשות. זה ככל כך מצער אותי מרגיש לי שהתחתנתי עם אדם לא מאמין וזה ממש לא ככה. מה לעשות????
חיבוק על התחושות יקירהbinbin
אין דבר כזה "הוא לא מרשה לי".די שרוט
תלכי למקווה אם זה מה שאת רוצה.
לא ברור הרקע. גם זוגות מעורבים יש בזה כבוד הדדיהעני ממעש
וואי נשמהאמא וגם
אני חושבת שקודם כל הנקודה שבעלך מרשה לך או לא מרשה לך ללכת לאיפשהו זה לא תקין.
נשמע שהוא מתוסכל ולא יודע איך לבלוע את הנושא הזה... ממש ממליצה להתייעץ עם אנשים שמבינים בזה ומנחים חוזרים בתשובה.
הוא חייב להביןמתנחלים
שינסה לדמיין אדם ששומר על אסתטיקה של הגוף שברגע שהגוף שלו לא נקי כמו שהיה רוצה הוא לא מתקרב לאנשים וכו'..(כמו להבדיל אדם שמזיע ויש לו מודעות לריח והוא ירצה ריחוק מאחרים)
חבל שבעלך מתנהג בצורה כוחנית-סה לא אמור להיות בני זוג.
לי רק נותר לחזק.
אולי פתקים רומנטיים בזמן האיסור יוכלו לעזור וכו
נשמע בעל שתלטן מה כבר הוא מסוגל לעשות לך?החוש השישי⭐????⭐
נשמע שיש בינכם מערכת יחסים מאוד לא בריאה, ממש נורא תהיי חזקה!
אם הוא דתי תשתפי כל דמות תורנית שתעזור לך.
ה' איתך! בהצלחה נשמה טהורה❤️
הוא לא שתלטן, הוא ילדון זב חוטםמופאסה
עולות כאן כמה בעיות...מיקי מאוס
הוא כופה עליך לא ללכת למקווה עד שלא תסכימי לוותר על העקרונות שלך ולאפשר לו לקיים איתך מגע שאת לא רוצה בו. זה שתלטנות איומה והרסנית.
מאמינה לך שיש ביניכם אהבה גדולה. לא באה חלילה לקרוא לך לפרק או לברוח אבל בהחלט לטפל.
דברי איתו, תסבירי לו שאת לא מקבלת גישה כזו. שהשליטה על הגוף שלך היא אך ורק שלך! יכול להיות שקיבל דוגמא לא טובה בבית ומשם הוא שואב את הרעיונות האלה ואולי זה פשוט אופי שתלטן ואז הבעיה יותר גדולה אבל ככה א"א להמשיך.
את אחראית על הגוף שלך!!!
וגם "אני אף פעם לא יוצאת"- זה לא נשמע מצב בריא בכלל

מציעה לכם למצוא טיפול חיצוני שיעזור לכם לפתוח את הדברים בצורה אחראית ונכונה שתוביל לבניין וחא לפיצוץ (בייחוד אם יש לך חשש שהתנגדות שלך תגרור אלימות פיזית אז היום להתייעץ עם גוף מתאים כמו " בת מלך" איך אפשר לפתוח את הנושא ולקדם שינוי בלי להיפגע)
אם זה לא יצליח- אני מאמינה שאין מקום לזוגיות כזו אבל זו החלטה שלך. בכל מקרה תתיעצי עם אשת מקצוע כדי לקבל החלטות נכונות כי בתוך מערכת יחסים הרסנית קצת מסונוורים
בעיה שניה- נשמע שיש לכם קושי תקשורתי להביע אהבה בלי מגע, זה הגיוני כי לא הייתם אסורים הרבה מאז החתונה והיכולת הזו בד"כ הולכת לאיבוד כשיש מגע כי לרוב האנשים יותר קל במגע מאשר במילים.
צריך ללמוד ולהכיר דרכים להביע אהבה גם בלי מגע, שירגיש שאת "רוצה אותו" אפילו שאת לא נוגעת. שידע שאת מחכה לליל הטבילה ומחכה למגע שלו אבל רק כשזה מגע מותר לפי מה שאת מאמינה בו. שידע שהמגע כשאסורים מגעיל אותך לא בגלל שהוא מגעיל אותך אלא כי את מגעילה את עצמך אם את מוותרת על האמונה שלך בשביל חשק.
בעיה שלישית- כנראה שבאמת לא התחתנת עם מישהו שהוא ברמה הדתית שציפית לה, או שהוא השתנה אחרי החתונה. חשוב לזהות את הפער הזה, לדעת לדבר אותו ולמצוא לו פתרונות זוגיים. גם אם הוא לא מאמין בטהרת המשפחה אם מבחינתך זה קו אדום אז זה מה שזה וזה חייב להיות מתואם ביניכם.
שוב- כל עוד הבסיס ביניכם הוא של שתלטנות ולא של זוגיות בה כל אחד מקבל מקום ושליטה על חייו אין יכולת להתפתח ולהתקדם. זה מציאות קשה.
קשה להודות בה וקשה לצאת ממנה אבל את חייבת את זה לעצמך.
אין מצב שאת לא יכולה לצאת מהבית למקווה כי זה לא בא לו בטוב!!
אני לא אומרת לך קומי עכשיו ותלכי כי זה עלול לפגוע בך אבל כן למהר להתייעץ עם כל גורם מקצועי כדי להבין את המקום המדויק שלך ואיך נכון לפעול בלי להפגע.
ואם יש סיכוי שהוא ישתנה וידע לקבל אותך ולא לשלוט בך אז גם לשקם בעז"ה
המון הצלחה!
כל מילהנגמרו לי השמות
מדויקהנורמלית האחרונה
וואוו יקרה!חלונות
תקשורת, פער דתי, שתלטנות, המקום שלך בבית....
גם ביני ובין בעלי יש פער בנושא הנידה. אבל זה ממש ממש לא אמור להתנהל כפי שתיארת.
יקרה! לא מגיע לך, לכם, להמשיך לחיות ככה!
למקווה ודאי שאת צריכה ללכת. למה? - כי ככה את רוצה!
ודחוף דחוף ללכת לטיפול מקצועי. אל תישארו ככה.
אני לא מאמין שאני כותב את זהיהודה224
מענייןLia
גבר שמתעלל נפשית באשתו אתה מוכן להכיל אבל גבר שלא מסוגל להתאפק בזמן נידה זה כבר גירושים? וואו... איך שההגיון שלך עובד...
זו סיבה לגירושין "יהרג ובל יעבור"החוש השישי⭐????⭐
רק בשבעה ימים מקבלת המחזור זה כרתLia
השבעה נקיים אחר כך זה איסור חכמים. ואף רב לא יגיד לה להתגרש בגלל זה. אם היא תטבול ביום ה8 לראייתה זה עדיף מאשר לעבור על כרת.
בקיצור מה שאני באה להגיד זה, שדווקא פה ממש לא צריך למהר לדבר על גירושים. יש פתרונות.
אני לא מספיק בקיאההנורמלית האחרונה
אבל חשה חובה למחות - את מציירת ביטול של שבעה נקיים כאילו זה כל כך פשוט וטריוויאלי. ממש לא. יש סיבות ויש הלכות של שניפ ואיסור חכמים זה ממש ממש לא משהו שמבטלים בהינף יד. גם לא אם הזוג יאיים בגירושין.
אני? אני רק אומרת מה רבנים אומריםLia
לעשות במקרים קיצוניים. אני מדברת בכללי, כמובן כל מקרה לגופו.
אין לך מושג כמה הלכות יש שהן כביכול חמורות אבל במקרים מסויימים יש היתרים מאוד ספציפיים.
חחחחח את ממש מבלבלת את המח בדברים שאין לךיהודה224
לפחות לפי התגובה שלך כאן את לא למדת דיני נידה כלל
לא נכון, זה בהחלט כרתק"ש
מה שכנראה גרם לך להתבלבל, זה שמהתורה יש חילוק בין נידה לזיבה. שתיהן באיסור כרת כל עוד שלא טבלו. נידה יכולה לטבול אחרי שבעה ימים מתחילת הראיה וזבה צריכה לספור שבעה נקיים ורק אח"כ יכולה לטבול.
כיוון שההבדלים בין נידה לזבה מסובכים וכיוון שהיו בזה עוד כמה תקלות - הלכה פסוקה בכל ישראל מזמן הגמרא, שבנות ישראל החמירו על עצמן, על כל ראית דם לנהוג כזבה ולספור שבעה נקיים לפני הטבילה.
כמה עצוב.. ככה זה כשיש "אומץ הלכתי" לאנשים בלי מושג בהלכה...הָיוֹ הָיָה
כל דרדק יודע שיש איסור דאורייתא וכרת כל עוד לא טבלה..
מה כבר ביקשנו, שתזכרי מה מלמדת המדריכת כלות?
@מלכה פיוטרקובסקי.
עכשיו למדנו איך זה עובד....
כמה עצוב שאתה לא יודע לקרואLia
אמרתי אחרי טבילה לא לפני טבילה
לא אמרת אחרי טבילה. כתבת את זה במובלע אחר כךיהודה224
והאמת שזה לא נכון כי יכול להיות שמדאורייתא היא תתחייב 7 נקיים כדין זבה גדולה
את התיקון של 7 נקיים תקנו לפחות לחלק מהפוסקים בגלל שהיו כאלה שלא היו יודעות אם הן זבות קטנות או גדולות והיו טובלות אחרי שבעה ימים והיו מתחייבות כרת ולכן באה תקנת רבי זירא כדי לתת מדד אחיד לכולן שלא תצא מכשלה של כרת...
אבל אצלך זה פשוט...
אתם מדברים כאילו פסקתי הלכהLia
ברור שהיא צריכה לשאול רב. כתבתי את זה.
רק העלתי אפשרות שרב יכול לפסוק אחרת במקרים קיצוניים כמו אלה שהאלטרנטיבה היא ללא טבילה כלל - שאז עדיף לטבול ביום ה8 מאשר בכלל לא.
לגבי הפסק טהרה, זה ברור מאליו שעושים לפני טבילה בכלל לא הזכרתי את זה כי זו לא הנקודה בכלל.
לא משנה מה אני כותבת אתם רק מחפשים לתקוף. אם תקראו טוב ובלי להתעצבן תבינו למה אני מתכוונת.
אני לא תוקףיהודה224
אם יש לבעלה בעיות שיעבוד על דחית סיפוקים .
ובנוסף אם שמת לב היא כותבת שהנושא לא נעים לה ולא נח לה היא לא רוצה את זה אז שיתכבד ויכבד את אשתו.
אין אף רב אמיתי בעולם שיתיר לה לקצר את התהליך הזה בגלל שבעלה רוצה. אז מה אם הוא רוצה
והיי @Lia אני פה נגד הבעל אם את שמה לב
היא צודקת לגמריעומק השטחיות
וחז"ל הוסיפו בגלל ספק זבה 7 ימי נקיים לכולן.
אגב, לפני שהוסיפו את הדין הזה היה דין של שומרת יום כנגד יום עד שלושה ימים. בתוך שלשה ימים הדין כמו נדה קדומה -6 ימים והוא/הם. לאחר שלשה ימים הדין כמו זבה -7 ימי נקיים.
והדין של לטבול בלילה של הטבילה הוא לא חובה או איסור. היא ממש צודקת.
ובדיוק בגלל כל החשבון שעשית פה וההסטוריה שכליהודה224
אפילו במקרים קשים של פוריות לא פסקו לוותר על 7 נקיים.
אבל כמובן זה הגברים השובינסטים שפסקו כל השנים עד שקמו בדור האחרון פוסקות הלכה "נועזות"
רק תוריד את המרכאות מהמילה נועזות ותגבתך תהיה "שפתיים ישקו"עומק השטחיות
אבל אתה מבין שזה לא רלוונטי היום.יהודה224
כך קיבלו על עצמן בנות ישראל ובזה זה נגמר אין דיון בזה
זה אומר שאם יש בעיה בפוריות מחייבים לעבור הפריית מבחנה אפילו שאפשר לקצר תהליך לפי מה שכתבת...
כאילו עד כדי כך אטומים הם הפוסקים שלנו...
יש ספר יפה שנקרא להחזיר טהרה ליושנהעומק השטחיות
כי טמא וטהור זה לא רק למי שלובש שחור לבן ומסתגר בד' אמות גלותיות של הלכה, אלא מי שמפתח אותה מעקרונות בסיסיים שיש בה, בדיוק כמו שעשו חז"ל כשהם דרשו דרשות וחידשו הלכות.
אגב, הערוך כותב, שהלכה זה מלשון הילוך..... רק מזכיר לך על מה אנחנו מדברים.. על משהו שלא תקוע במקום ושכל הזוגות הבעייתים ימצאו להם פתרון מבחוץ.
אפשר ללכת, ההלכה הולכת עם העם והמציאות. היא לא אמורה להקבע ולהתקע כמו עצם בגרון של מי שמחפש לשמור אותה. (היא אמורה לעשות טוב לא?)
טוב נו, כנראה גם אתה לא היית אצל מדריכת כלות... 
הָיוֹ הָיָה
אם במקרה אתה מחזיק בבית איזה עותק של הסדרה הארכאית "ששה סדרי משנה" (מאת י. נשיא) כדאי לך לעיין בכרך השישי "טהרות", בשער "נידה", ולבדוק שם את דבריך..
כמובן, זה בתנאי שאתה רואה את ההלכה כמשהו מחייב, ולא כ"ספר, בסך הכל ספר" כמו שכבר זכינו לשמוע אותך מלהג.
לפי התגובה שלך כנראה שעיינתי יותר ממךעומק השטחיות
לגמרי...הָיוֹ הָיָה
חבל, חבל שאתה חושף את בורותך לעיני כל,
אחרת עוד היו יכולים לחשוב שיש ליברלים שהם באמת תלמידי חכמים
והנה אתה מראה לנו יפה ש"ליברליות" זה פשוט מחלה שנובעת מעם-ארצות יתר....
בדיוק בגלל כל מה שכתבת כאן - היא לא צודקת!ק"ש
אף חוכמולוג היום, לא יכול להקל במה שהגמ' וכל הראשונים והאחרונים פסקו כדבר פשוט.
אתה**עומק השטחיות
חאלס לזלזל עם האף למעלה כאילו רק אתה/ם מבינים הלכות וגמרא וראשונים.
דבר שני אתה טועה. זה תהליך של שלשה שלבים לא של שניים.
בהתחלה הן היו סופרות. 7 ימים של נידה שהימים של הדימום נספרים שם. לאחר מכן אם ראתה היא נחשבת זבה קטנה עד 3 ימים וגדולה ליותר.
(והספירה היא 11 ימי זיבה ו7 ימי נידה. וזה תלוי אם יש לה ווסת או לא, כי אם יש לה ווסת היא סופרת משם 7 של נידה. וזה תלוי אם סוברים כמו רמבן או רמבם, ועל פי איזו פרשנות.)
לאחר מכן הפסיקו לספור, ועברו לספירה רק כשרואה דם.
כלומר מי שקיבלה מחזור היתה שומרת יום כנגד יום כמו זבה קטנה, ואם היה לה רק יומיים היא היתה ממשיכה כנידה. כלומר משלימה ל7. ורק אם היה לה דימום 3 ימים היא היתה שומרת שבעה ימי נקיים.
לאחר מכן הפסיקו לשמור יום כנגד יום ולספור, והתחילו לשמור בצורה אחידה על כל ראייה 7 ימי נקיים כמו זבה גדולה.
והמצב הזה לא נוצר מתוך מחשבה של חזל שבאו ואמרו זה מה שצריך לעשות - זה נוצר מתוך אילוץ. והיום אין שום אילוץ.
ברור שיש כי אם לא היה ההלכה היתה מתעדכנת..יהודה224
האילוץ שהיה בתקופת חזל לא קייםעומק השטחיות
אז מה האילוץ באמת?
פחד.
פחד של רבנים שמישהו יזיז את ההלכה שלהם.
כי הרי שנים למדו ככה ושנים עשו ככה ומי זה הדביל שיש לו אומץ לעשות משהו אחרי ששנים זה היה ככה?
בקיצור, ככל שאתה פחות תזדהה עם ההלכה היבשה, ויותר תזדהה עם העיקרון המנחה שמאחוריה - העיקרון שהיה אצל חזל ובית הלל שעל פיהם נקבעה ההלכה, ככה אתה יותר תהיה פתוח לשינוי.
ככל שאתה תזדהה עם ההלכה היבשה, ככה אתה תזדעק כל פעם שמישהו יזיז את ההלכה לגשם כדי להתמודד איתה וללכת איתה בחוץ. מחוץ לבית המדרש החם והיבש.
התגובה גם ל@נשמה כללית למרות שלא בטוח שזה אומר לך משהו כי אתה עסוק בלהתנגח בכמה אני לא מבין כלום. לא שזה איכפת לי לא להבין כלום, פשוט איכפת לי שאנשים מנסים לחשוב שהם צודקים כשהם יכולים להיות צודקים יותר...
אתה רק מוכיח כמה אני צודק.הָיוֹ הָיָה
כל ההסבר שלך מוכיח כמה אני צודק בכל דברי-
שב"הלכה היבשה" שאתה כ"כ בז לה - מבואר כדבריי.
אלא שאתה, כמו כל רפורמי טוב ( @די שרוט לתשומת ליבך: הבחור הזה כן רפורמי, למערכון הבא תפיל את זה עליו ולא על @נגמרו לי השמות על לא עוול בכפה) רוצה לשנות את ההלכה, לפי ה"התאמה לזמן" ושאר הבלה בלה.
אז א' הוכח שצדקתי לגבי ההלכה כפי שהיא מופיעה בפוסקים. וגם אתה מודה בזה.
וב' הוכח שצדקתי שאינך מבין כלום מחייך, כמו שרואים מכך שאתה חושב שאתה יכול לשנות את ההלכה.
עם מילה אחת בתגובה שלך הזדהיתי בכל ליבי - שמי שחושב לשנות את ההלכה - הוא דביל. בזה צדקת לגמרי לגמרי, בבחינת "הודאת בעל דין".
יש לנו רשימה מדהימה, אין מה לומר:
צדוק - מייסד כת הצדוקים
בייתוס - מייסד כת הבייתוסים.
ענן בן דוד - מייסד הקראות.
אברהם גייגר - מייסד הרפורמה.
ואחרון חביב - @עומק השטחיות...
כל אלו חשבו לשנות את ההלכה, והסוף של כולם יהיה אותו דבר בדיוק. ונצח ישראל לא ישקר.
ממש דור לדור יגיד גדלך.
אבל אם הוא באמת רפורמי זה היה מוציא את העוקץ מהמהתלהדי שרוט
אני מוותר על העוקץ...הָיוֹ הָיָה
העיקר האמת..
(עכשיו תגיב תגובה צינית של "שאפו" או משהו כזה..
)
שמע קטע הזוי(אבל די ידוע)די שרוט
נכון יש את הקטע זה שיוטיוב מקפיץ לך כל מיני סרטונים בהתאם לצפיות וההיסטוריה שלך?
אז שנים שאני מקבל הקפצות לשיעורים של הרב שרקי. אף פעם לא קיבלתי את הנושא של הרפורמים! מאף רב.
פתאום אתמול והיום אני מקבל הקפצה לשיעורים בנושא של רפורמים!
האח הגדולללללללללללללל
(פטיש)(פטיש) |אוף שלא עובד בכותרת..|הָיוֹ הָיָה
אפילו יוטיוב מבין שצריך פה סדרת חינוך!!



אני לא חושב לשנות את ההלכהעומק השטחיות
וכל מה שכתבתי זה לא כי אני רפורמי או צדוקי או קראי או וואטאבר.
זה כי אני מאמין גדול שבני אדם יכולים להשתנות. שבני אדם מחליטים לקיים את ההלכה. ושבני אדם יכולים וצריכים להחליט להקשיב למציאות.
וואלה? אז אתה גם סובל מפיצול אישיות?הָיוֹ הָיָה
מי הוא זה ואי זה הוא שכתב את התגובה הזו: האילוץ שהיה בתקופת חזל לא קיים - נשואים טריים בה הוא קורא בתוקף ונחרצות לשנות את ההלכה היבשה והעתיקה?
הצד השני שלך?
האילוץ לא קיים. אם אתה חושב שהוא קיים אתה מתכחש לעובדותעומק השטחיות
הקטע הוא שזה מנהג שבטל הטעם ולא בטלה התקנה. ומנהג החמרה מתקופת התלמוד שהפך להלכה יבשה.
במקרה של אילוץ עמוק - כמו עקרות הלכתית - לא תרצה להפעיל את כל התותחים הפרשניים והלמדניים שיש לך כדי להתיר בצורה פרטנית לזוגות לשמור בצורה שלא הורסת את ההלכה, אבל הורסת את מה שנוצר כמנהג מתוך אילוץ שלא קיים בימינו?
כל מה שאני טוען, זה שאפשר לחשוב על זה, ולא לענות בצורה אימפוליסיבית את התשובה החד גוונית והמסרסת = לא.
אין "אילוץ" יש "הלכה"הָיוֹ הָיָה
והפרמטרים ברורים:
מקבל אותה - דתי
לא מקבל אותה - חילוני
מנסה לשנות אותה - רפורמי.
אין הרבה מה להתפלפל. זו המציאות, לצערך הרב.
אם אתה חושב שאתה היחיד ש"חושב" וכל כל כל כל גדולי וענקי הפוסקים (וגם הפחות גדולים... כולם, מקיר לקיר, כולל החוגים ה"ליברליים" וכולל המקילים הגדולים ביותר) הם "עונים בצורה אימפולסיבית פסיקות מסרסות וחד גווניות" - יתכן ואתה צריך לשקול טיפול תרופתי נגד מגלומניה.
אז יש הלכה שמשתנהעומק השטחיות
הלכה משתנה ונוצרת ומתחדשת = חז"ל במשנה ובתלמוד (בית המדרש של בית הלל).
ולזה קוראים רפורמים.הָיוֹ הָיָה
אני מבין שהרב עובדיה, הרב סולובייצ'יק, הרב שלמה זלמן אויירבך והרב מרדכי אליהו, הרב קוק והרב ריינס.. כולם הם "נטורי קרתא, דאעש ומשמרות המהפכה",
ורק אתה, הו אתה הדגול ירום הודך, ממשיך דרכם של חז"ל?
תגיד אחוייה, אתה מטומטם לגמרי?
אתה צריך כדורים דחוף, דחוף.
רק שלא תכריז מחר שאתה המשיח, או הרמב"ם, או אולי בן גוריון...
אחי היקר הטענות שלך כאילו כלל הרבנים גדולי עולם אימפולסיבייםיהודה224
לא מחזיקה מיים.
הרב עובדיה שהתיר 800 עגונות במלחמת יום כיפור ולקח על עצמו כל כך הרבה סיכונים הלכתיים, האדם שממש הפך את כל נושאי הטהרה לקולא ממה שהיה מוכר אפילו שטחנו אותו ויצאו נגדו לא פחד ואמר את אשר הוכיח
לא ראה לנכון להתיר גם במצבי עקרות הלכתית כך שטענתך אינה נכונה כלל וכלל
זה פשוט הרבה יותר חמור להתיר את זהעומק השטחיות
אני מבין ממש למה הרב עובדיה לא התיר.
כי זה שיקולים של התעסקות עם יצר המיניות, שאם תתיר אז זה מדרון חלקלק.
וגם כי זה דברים מוצנעים אז בכייף אפשר לעוות את הפסק מתוך שמועות הלכתיות.
זה הכי נורמלי בעולם לא להתיר. כי זה ממש מפחיד לפוסק הלכתי להתיר כזה דבר.
ולקחת על הגב 800 עגונות שאולי יחזוריהודה224
פי מליון יותר מפחיד..
ואם ככה אתה לא מכיר את הרבנים האלה
אבל זה נקודתי זה לא משהו שקורה כל יוםעומק השטחיות
אי אפשר להשוות
אם היא נישאת - זה בהחלט כל יום...הָיוֹ הָיָה
ומה יקרה אם בעל אחד (!!!) היה חוזר יום אחד? אתה מבין את המשמעות?
אבל אתה בור, למה שתבין שאתה עושה צחוק מעצמך..
אם זה מדרון חלקלק גם לשיטתךיהודה224
כתבתי מה השיקול של פוסק. אני לא חושב שהשיקול הזהעומק השטחיות
את תתכבד ותלמד את הנושא לעומקיהודה224
תאמין לי שאם יהיה לך על מה להתבסס אף אחד לא יצער זוג ללכת לעשות ivf כדי להביא ילדים לעולם
תאמין לי זה בדוק לגמרי
אין רבנים אמיתיים שהם אטומים כמו שאתה מנסה לצייר
לא אמרתי שהם אטומים כמו שהם מפחדים לגעת בהלכהעומק השטחיות
תראה אם אתה קצת מכיר הסטוריה רבניתיהודה224
רבנים שרפו את היביע אומר יצאו נגדו( חלק מהאנשים אפילו באלימות) גדולי הפוסקים בזמנו והוא לא ירד מזה ונשאר יציב על עומדו
כך שטענתך אינה נכונה!! מה ההבדל אם היה רואה מקום הלכתי להתיר???
היו זורקים עליו עוד אבן היו שורפים לו עוד ספר??
לא נראלי שזה מה שהיה מונע ממנו להתיר אם זה היה הדבר הנכון לעשות.
שוב, הרב עובדיה היה אמיץ.עומק השטחיות
נראה לי עוד כמה דורות ובמצב תרבותי שונה לגמרי יהיה הרב עובדיה 2 שיתיר במקרים קיצוניים בצורה מאוד מסויימת ומסודרת.
כרגע, כל מה שאני חושב עליו כשאני רואה את הדברים ממבט של פוסק זה פחד מהמדרון החלקלק.
ושוב, בלי להמעיט בכוחה דהתירא ובהתחשבות במציאות של הרב עובדיה.
זה ההרגשה שלי
הרגשה לא נכונה לצערי הרב.יהודה224
מה הוא היה מפסיד??? שעוד רב ישרוף לו את הספר??
וכשהוא היה בשיא גדולתו מישהו היה מעיז לחלוק עליו בצורה כזו??
ממה נפשך אתה טועה
הוא לא פחד מכלום גם שכיוונו לו אקדח לראש עם השוחט במצריים...
המסקנה היחידה היא שממש בעיה להתיר את המנהג הלא רלוונטי הזה..
אין לי תשובה לזה. אני גם לא חושב שתהיה לי תשובה לזה.עומק השטחיות
אז אין לטענה שלך שום ביסוס מציאותייהודה224
לך תלמד כללי הפסיקה.יהודה224
ואחרי שתלמד כללי הפסיקה תגיד אם משהו מכל מה שכתבת רלוונטי
ועם כלל האפליקציות המדהימות שיש לנו עם כל זה טעות אחת בהכנסת הנתונים לאפליקציה יכולה לשנות סדרי בראשית
בנוסף באג קטן יכול גם לדפוק הכל
אז כן אנחנו לא חיים בסרט או בסמארטפון אלא בחיים האמיתיים
וככאלה אי אפשר להפקיד איסור כרת באפליקציה..
מאיפה לך מה הידע התורני שלי?עומק השטחיות
למדתי במשך שנה כללי פסיקה.
א. ממליץ לך לקרוא את הספר נצחוני בני של הרב אמנון בזק. או את הספר מהלכים בין העומדים של הרב מיכאל אברהם.
ב. ובשביל משהו מהיר תקרא פה האם יש עבודה זרה 'נאורה'? על היחס לגויים ועל שינויים בהלכה - הרב מיכאל אברהם
אתה פשוט מוכיח לנו אותו. זה הכל.הָיוֹ הָיָה
ויש עוד כמה רבנים שכדאי שתכיר את הגיגיהם...
(הבדיחה של "למדתי שנה כללי פסיקה" רק מראה כמה אתה רחוק מהעולם הזה, רחוק רחוק רחוק, שאפילו את מערכת המושגים שלו אתה לא מכיר...
אמא לא לימדה אותך לא לדחוף ת'אף לדברים שאתה לא מבין בהם? היא לא הסבירה לך שרק פדיחות תעשה לעצמך?)
חחח למדתי שנה דיינות רק לא התקבלתי בסוףיהודה224
התעסקת באיך משנים הלכה? או רק בעל פי מי פוסקים מה?עומק השטחיות
לא יודע..חחח למדתי רק שנה..יהודה224
איך למדת שנה כללי הפסיקה וכבר הפכת להיות ד"ר לפסיקה?? (לא פיסיקה)
אהה לא למדתי כללי ספיקה של דיינותעומק השטחיות
לא למדת שום כללי פסיקה, של שום דבר...הָיוֹ הָיָה
אדם שיודע בכלל מה זה כללי פסיקה לא אומר משפטים מגוחכים כמו "למדתי כללי פסיקה שנה"..

נכוןעומק השטחיות
לא נכנסתי לכל השלבים בכוונה, זה לא רלוונטיק"ש
ולגבי מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן - אם אתה באמת יכול להסביר לי (תודה, אין צורך...) אתה אמור גם לדעת, שהיות שיש כאן מחלוקת ראשונים בדאוריתא, שאין בה מנהג ברור (או יותר מדוייק, הם מסכימים למעשה וכל מחלוקתם בפירוש התורה וממילא המנהג הברור כולל להחמיר כשתי השיטות) - אתה צריך להחמיר וממילא, רוב הנשים, לפחות בחצי מהחודשים ממילא יצטרכו לחשוש לזיבה.
ובמיוחד שאיננו מבחינים במראות דמים - יתכן שאישה חושבת שהתחילה לראות, כשבאמת הימים הראשונים אינם נידה מדאורייתא וממילא בכלל לא יודעת מהיכן לספור ימי נידה וזיבה.
א. למה אתה מחליט שיש ירידת הדורות?עומק השטחיות
ב. על פי הבנה פשוטה במאירי, שהובא בקישור למטה, במידה ויש לך הלכה שהיא תוצר של אילוץ, והטעם בטל. ואתה יכול להוכיח שהטעם בטל, ושההלכה נוצרה בגלל הסיבה של האילוץ, ההלכה יכולה להשתנות.
א. אני חושב שהרמב"ן הרבה יותר פשוט ומסתדר עם הגמרא והוא גם הרבה יותר מקל. אפשר לסמוך עליו ועל ההבנה של רבני צרפת אז למה לא? מחמירים רק אם לא יודעים לאן הדין נוטה ואין הכרעה. ועוד, באשה שיש לה ווסת - יש פרשנות ברמבם שעל פיה אין מחלוקת בין שניהם. המחלוקת תהיה אם אתה מסביר את הרמבם בפרשנות שהרבה פרשנים הבינו שזה 11 -7 לא משנה מה קורה.
ראיה של דאוריתא? זה אמור להיות יותר קל לאשה.
אני לא יודע איך לסכרן את דיני כתמים עם הספירה.
בכל מקרה, א. אפשר לשמור מספק במקרים כאלו. ב. אגב, מה תגיד על נשים שפסק רבנם אמר להם שהדם הגיע מהעליה דרך הלול שלא קיים ולא מהרחם? הם עברו על כרת?
לא אני זה שמחליט שיש ירידת הדורות -ק"ש
א. העובדה שגם אני חושב שהרמב"ן יותר פשוט מהרמב"ם, לא מאפשרת לי (או לך) להכריע. זה היה וישאר מחלוקת בדאוריתא, שהכלל הפשוט הוא שצריך להחמיר בו.
אגב, זה לא שהרמב"ן (או מישהו מכל הפוסקים בכל הדורות) סובר אחרת למעשה, כל מחלוקתם בהסבר הדין דאוריתא. למעשה הרמב"ם, הרמב"ן, חכמי צרפת וכל שאר הפוסקים ללא יוצא מן הכלל מסכימים שכל אישה שרואה, צריכה לשמור שבעה נקיים.
ב. אם אתה לא יודע איך לסכרן - אז יש לך עוד מה ללמוד, לפני שאתה מעז לחלוק על דין פשוט בש"ס ובכל הראשונים והאחרונים...
מדאוריתא חמישה דמים (כלומר גווני דם) טמאים והשאר טהורים - אפילו שנראים כאדום. היות שכבר חכמי הגמ' העידו על עצמם שלא יודעים להבחין - אבדה לנו המסורת ולמעשה מטמאים כל מה שנראה כאדום או שחור. ממילא אישה שרואה על פני כמה ימים (כמו שמצוי היום כמעט תמיד) - לא יודעת האם מעיקר הדין הנראה כדם של היום הראשון אוסר, אולי רק של השלישי או הרביעי? ממילא אין שום אפשרות לדעת ממתי צריך לספור היום ושום אפליקציה לא תעזור לזה, כך שנפלה לגמרי טענתך שהיום אין חשש.
מ.ש.ל
(כדאי לפתח קצת ענווה, לפני ההכרזה שכל הרבנים פחדנים...)
דברים פשוטים וברורים.ד.
מלבד שכל מי שעיניו בראשו, מבין שגם מבחינה "תחשיבית" הנשים כיום, באופן גורף והמוני, אינן שונות בבעייתיות להבחין בין ימי נידה לימי זיבה ובקלות "רואה טיפת דם כחרדל", היתה הופכת להתנהלות גורפת.
וכבר נאמר, שאין כח אפילו לבי"ד הכי גדול, לעקור מנהג שהתקבל משום סייג בכל ישראל.
ו"האומר דבר לעקור קוצו של יוד מדברי התלמוד, לא ייחדב בכלל חכמי ישראל" (נודע ביהודה).
וב"ה שרבנים אמיתיים, "מפחדים" לגעת בהלכות שאין להם כל סמכות לשנותן.. הם רבנים כדי ללמד איך לקיים הלכה ולא ההיפך. אדם נורמלי גם "מפחד" להכניס יד לאש. יראת ה' היא אוצרו.
אתה מבלבל בין שני דברים גם פה וגם בתגובה למטהעומק השטחיות
כאן זה המקרה הראשון.
ממש לא. זו המצאה לומר על זה, "מתוך אילוץ"...ד.
וכבר ציינתי לדברי הרב זצ"ל שמסביר שמנהג שקיבלו על עצמם ופשט בכל ישראל, חמור עוד יותר.
לא בא לי להמשיך את הדיון אבל רק משהו קטןעומק השטחיות
ב. כתבתי לך אבל שבכל מראה של ספק אפשר להחמיר. פוסק יכול להגיע למצב שבו בראיה וודאית זה יהיה ככה. וסתם שואל אותך.... עם הטכנולוגיה של ימינו אם נניח היו חוקרים את זה באמת ורוצים לחקור באמת, אתה לא חושב שהיתה לנו יכולת לחדש ולעדכן את ההגדרה של מהו דם? כי דיני צבעים זה בסך הכל ניסיון לענות על השאלה הזו, ועם הטכנולוגיה אתה יכול גם. זו רק שאלה.
ג.זה שאני לא יודע איך לסכרן לא אומר שאי אפשר לתת פתרון.
ככהיהודה224
ב. אי אפשר, כי אם היה ידע שמהו אדום המטמא אז אולי היתה האופציה לפתח איזושהיא טכנולוגיה שיכולה לזהות.
אבל בגלל שאין ידע אין את האופציה לפתח משהו כזה
ג. אין לי מה לומר על זה👵
אין לי כוח להמשיך את הדיון אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה בסדרעומק השטחיות
כלומר להגדיר מה ההגדרה של דם על פי צבע.
היום אנחנו יכולים לעשות את זה בטכנולוגיה שתתן לנו זיהוי מדוייק/ או קרוב למדוייק על הצבעים האפשריים של דם, ושל הפרשות אחרות - אז למה לא?
שוב, אל תלך על הצבע האדום, לך על "דם". הרכב כימי.
מה שאני בא לטעון שאפשר לחדש את דיני הצבעים על פי הטכנולוגיה.
וזה לא שלחכמי המשנה היה ידע נשגב מבינתינו הרי הם טענו שיש עליה ולול שמגיע לפרוזדור. היום אנחנו יכולים לתת הגדרות הרבה יותר טובות גם באנטומיה וגם בהגדרת דם, וזיהוי דם.
מסכים?
לא.יהודה224
שבחינה מדעית של זה תזהה את זה כדם
אבל יש דם טמא ויש דם טהור וזה נבחן על פי הצבע ולא על פי ביולוגיה מולקולרית..
חברים זה נהיה גרפי מידי 🤮די שרוט
אוי זה ממש מזין ( מלשון אוכל) אנשים כמוך...יהודה224
הכי חשוב שהסברת את הסוגרייםדי שרוט
פחדתי מזה באמתיהודה224
מנהג ישראל תורה הוא.יהודה224
ואפילו חכמים לא יכולים לבטלו.
רגעעומק השטחיות
ב. ממרים פרק ב. באופן תיאורטי חכמים יכולים לבטל. וכתבתי שאין סיבה להניח שיש ירידתהדורות.
ג.אני לא מבין למה דברי המאירי לא יכולים לתפוס גם על מנהג שנוצר מתוך אילוץ, והפך להלכה תלמודית. זה לא שונה מכל הלכה אחרת.
זה מראה שלא למדת כללי הפסיקהיהודה224
אוקיי תלמד אותיעומק השטחיות
בעצם אין לי כוח אני יוצא מהדיון. בהצלחהעומק השטחיות
וירא כי כלתה אליו הרעה, ויגמול עצה בנפשו, ויעש ויברח.....הָיוֹ הָיָה
בפשטות, מנהג שנתקבע במשך הדורותיהודה224
אפילו יבא גדול הדור ואפילו השו"ע בכבודו ובעצמו אינו יכול לבטל זה המנהג
וכן מובא "באבקת רוכל"
זה בגלל שלבית יוסף לא היה אומץ...הָיוֹ הָיָה
הוא היה סתם פחדן שמרן קטן, שלא העיז להתאים את ההלכה לזמן ולהתקדם...
כמו כל הרבנים הדוסים המסריחים, שפוסקים הלכה ישנה ויבשה, בלי מטא תלמודיות....
הוא לא היה חכם ואמיץ כמו "עומק השטחיות" המהולל.. מה הוא שווה בכלל?
אחח איזו טענה שטחית באמתיהודה224
לא לא, הם לא פחדו רק מדברים קטנים..הָיוֹ הָיָה
כמו, נגיד, להתיר 800 עגונות..
אבל דברים אמיתיים הם לא התירו.
פחדנים, כבר אמרנו.
וגם יבשים.
ומסריחים, אלא מה?
מנהג הלכתי זה לא דאורייתא ולכן הוא יכול להשתנות באופן תאורטיעומק השטחיות
אתה טועה נשמהיהודה224
מה קשור "מדין נדר"...ד.
"אין בי"ד יכול לבטל דברי בי"ד חברו אלא אם כן גדל ממנו בחוכמה ובמנין".
וכאשר מדובר על מנהג שהתקבל בכל ישראל - אף בי"ד לא יכול לבטל אותו.
הרמב"ם בהלכות ממרים פרק ב', אומר ההיפך ממה שציטטת (מלבד מה שטעות מוחלטת לומר ש"אין סיבה להניח שאין ירידת הדורות".. לא יאומן. כל הדורות עד היום ספרו ירידת הדורות - פתאום "אין סיבה להניח"..). אומר מפורש, שדבר שהונהג משום סייג ופשט בכל ישראל - אפילו בי"ד גדול מן הראשונים אינו יכול להתירו (ומה שאומר שם על אפשרות זמנית של "לפי שעה" אינו שייך כלל בנידו"ד כפי שברור לכל בר דעת).
דברים בסיסיים ביותר. הרב קוק זצ"ל מסביר את עומק המשמעות שזה אומר לגבי עניינה של תושבע"פ. אבל למעשה, זה כך.
בכלל, צורת הדיבור הזו, "אם למדת דברים מטא-תלמודיים... ואיך מבטלים הלכה", מספיקים כדי להבין את הרוח..
לפני שלומדים הלכה בעיון, ברוחב, שנים.. - כבר "יודעים" איך מבטלים הלכה... משל זה היה מקצוע בתורה.
ממש לא נכון. אין דבר כזה "תטבול ביום השמיני",ד.
אף רב לא יאמר לה לעשות דבר כזה. והיא לא תעבור על כרת - כי לא יגע בה עד שתטבול.
[ללא קשר ל"גירושין" שהזכרת]
אף פעם לא אמרתי שגבר שמתעלל נפשית באשתו שלא יתגרשו.יהודה224
גם כאן אין כוונת הדברים להתגרש אלא שיבין כמה זה חמור בעיניה ויפסיק
גם לגבר שאשתו מרימה עליו ידיים אמרתי לנסות לתקן אני ממש לא חד צדדי כמו שאת מנסה לצייר אותי.
את לעומת זאת ממש חד צדדית כי כל מה שקצת ריח של קדושה והקרבה יהודית נודף ממנו תמיד יש לך מה לומר פעם זה התורה.
פעם זה הרבנים הגברים האלה..
ופעם זה כי לא באלך וקשה לך התורה הזו..
טרלולחדר בריחה
תתייעצי עם רב עם פוסקרויטל.
ראשית, התחושות שלך לגבי הזמןד.
שאת אסורה - מובנות לגמרי.
רק ממחישות משהו מעניינו של האיסור הזה - שמעבר לכך שזו פשוט הלכה גמורה ומוחלטת, בא לגרום לכך שהיחס הפיזי לא יהיה רק "פריקת צורך", אלא יבטא יחס נפשי עמוק. ולא יוריד את האדם לתחתיות החומרנות. על כן, רק אחרי שהאשה מתאוששת ומוכנה נפשית - יש לכך את המקום המתאים.
את צודקת במה שאת חשה אז -וגם במה שאת חשה חזק את האיסור בזמן הספירה, עד שזה מדכא כל רצון אחר. אשרייך.
את יכולה להסביר פעם אחת, בשלוה, שהמצוה הזו בנויה בהתאם למצבה של האשה. אין לכך קשר ליחס הנפשי אליו - אבל הביטוי באופן הזה, אינו יכול להיות אצל אשה בזמן המחזור. אצל אשה אין הרצון לכך בזמן שהגוף אינו בשל לזה. היא לא איש. ואח"כ, יש הזמן של ההתאוששות ושל הספירה המחוייבת. הטבילה יוצאת בזמן הכי מתאים, גם מבחינת האפשרות לביטוי יחס נפשי בצד הזה.
על כן, זה לא שהמקוה הוא "תנאי לרצון", אלא המצב הפיזי ואח"כ ההלכה עד לזמן הכי מתאים (בד"כ הביוץ, שהוא הזמן עם שיא הרצון אצל האשה, מגיע עם סיום הספירה בערך). והמקוה אינו מוליד את הרצון העקרוני, אלא מאפשר אותו. גם אדם שרוצה גלידה מהחנות, לא יוציא את רצונו לפעל עד שישלם. אדם מוסרי, גם ירגיש כאילו "אינו רוצה", לא כי הגלידה לא טעימה לו, אלא כי הגניבה לא טעימה לו. האיסור. עד כאן.
כמובן, אל תסכימי בשום אופן ל"תנאי" המשונה שאמר. גם מגעיל - גם איסור גמור.
אינו יכול לאסור עלייך לטבול. את יכולה ללכת לטבול - ושיעשה אח"כ מה שרוצה. יש להניח שלא יעמוד הרבה זמן בעיקשותו אם ידע שטבלת. הרי הוא רוצה בכך.
ואח"כ, כשיירגע, לא כעת בזמן מתוח, תזמיני אותו לשיחה על זה. תאמרי לו שזה דבר הכי בסיסי לנישואין - שומרים טהרת המשפחה. תמיד עם ישראל מסר את נפשו על זה. ותחזרי שוב על הדברים הנ"ל - שהיצר שלו מעכב אותו מלהקשיב להם - שמבחינת היחס הנפשי אליו, זה לא תלוי במשהו. מבחינת הרצון לקרבה פיזית, יש אצל כל אשה הבדל בזמנים, ככה היא בנויה. וגם אם יתעורר רצון כזה קודם, אז הוא יכול לצאת לפעל כשמותר הלכתית. גם אם אינו מתחיל אז. גם תוסיפי על כמה את שמחה כשכבר מגיע הזמן הזה. וזה כמובן לא כי רק אז נולד הרצון, אלא כי כבר אפשר.
הבן-אדם יצטרך להבין שאם הוא רוצה להיות נשוי לך - הוא יצטרך לשמור על טהרת המשפחה.
בענין כזה, רק אם תעמדי על כך בשלוה ותקיפות, יש סיכוי שזה יסתיים פעם. זה לא "הוא", זה היצר. והיצר מפעיל כאן מניפולציות.. ש"אם את לא רוצה אותו בלי המקוה" וכל מיני הבלים כאלה. רק אם יבין שאין לכך שמץ סיכוי - אבל כשאפשר את אכן מאד שמחה בקרבתו, ירגיל את עצמו לקבל את זה. אין דרך אחרת לדעתי.
דעתי
הכל לטובה123
ממה שכתבת זה נשמע, שאת קצת מתבטלת לרצונו, הוא רוצה ככה ואני רוצה ככה , אז את עושה מה שהוא רוצה, את צריכה לזכור ולהבין שהדעה שלך והרצונות שלך חשובים לא פחות. זה טוב ויפה שהוא רוצה שתעשו דברים מסוימים , אבל את צריכה לרצות או לא לרצות אותם, ואין שום דבר פגום במה שאת חווה ומרגישה ואל תתני לו לגרום לך להרגיש כאילו את לא בסדר , שונה, זה לא בהכרח לא בסדר .
אוקיי, אחרי כל זה, ממה שכתבת זה נשמע שהוא ממש אוהב אותך, רוצה אותך לידו ורוצה להביע את האהבה שלו אלייך גם בזמנים כאלה ורוצה לדעת שגם בזמנים כאלה את רוצה אותו, אבל זה לא שיש רק דרך אחת להביע אהבה - רק בעזרת מגע. יש כל כך כל כך הרבה דרכים.
בעיניי כדאי שתשבי איתו ותגידי לו , שאת אוהבת אותו , קודם כל , שידע את זה, ושאת רוצה אותו, ואת מצטערת שהוא מרגיש לפעמים שאת לא רוצה אותו , אבל הדרך שלך להביע את האהבה שלך כלפיו בזמנים האלה זה בצורות אחרות, ושקשה לך שככה הוא מגיב, כשממש ממש חשוב לך דברים מסוימים. ואת מבינה שכל מה שהוא עושה ורוצה זה מתוך אהבה , אבל שאולי כדאי שתלמדו ביחד, איך אפשר להביע קרבה ואהבה אחד כלפי השנייה גם בלי מגע
בעצם צריך לקחת את הפער הזה שנפער אצלו בזמנים האלה ולמלא אותו בצורה אחרת . בהצלחה
נשמע קנאי ושתלטן בצורה קיצוניתרחלה2020אחרונה
להתחיל לטפטף לו ללכת לטיפול
קודם כל מבפנים. 🏠❤️נגמרו לי השמות
להתחיל מבראשית.
להתחיל ממה שמבפנים.
מבפנים החוצה.
לא החוצה פנימה.
קודם כל להתחיל בי.
מי אני? אדם. אדמה לאלוק. נבראתי בצלם אלוקים. יש בי נשמה שהיא חלק אלוק ממש.
ואז החצי השני שלי.
כמה חשוב לדעת וללמוד על הקשר הראשון בתורה - איש ואישתו.
כמו שכתוב בבראשית א כז: "וַיִּבְרָא אֱלֹקים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם."
לפני הורים, לפני ילדים, לפני חברים, לפני הכל - איש ואישתו.
היינו פה קודם.
ואחרינו ומשנינו כל השאר.
והמיקוד פנימה, אל הבית, אל אשתי -
*זאת* הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי
ל*זאת* יקרא אישה
כי מאיש לוקחה *זאת*
וכמו שכתוב גם במקורות אחרים:
- *זאת* חוקת התורה.
- ו*זאת* הברכה.
- *זה* היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו
- *זה* אלי ואנווהו.
הייחוד. האיחוד. לקדש. רק אותה.
הייחודיות שלה, של אשתי.
זאת ולא אחרת.
וכמה חשוב להתמקד פנימה. אליה. ורק אליה.
להתכוונן אליה, ורק אליה.
זאת התורה, זאת הברכה, זאת אשתך.
ומה תפקידי כאן בעולם? -
לעובדה ולשומרה.
לעבוד על מה שעדיין אין.
ולשמור על מה שכבר יש.
כמה חשוב לשמור על היש והקיים.
ולעבוד על עוד ועוד שיהיה ויועצם.
גם כאן בעבודה ובשמירה הזאת -
אני מתחיל מעצמי. מתוכי פנימה.
אני לומד כל החיים לימוד מקביל לא רק של תואר ראשון, שני, דוקטורט, פוסט דוקטורט וכו',
אני לומד לא רק להיות פרופ' באקדמיה,
אלא להיות פרופ' של החיים באוניברסיטה של החיים עצמם.
לעשות גם בחיים עצמם מבחנים. ולימוד. ושכר לימוד.
להתקדם לא רק לרוחב או קדימה, אלא גם לעומק, פנימה.
שם לגדול
שם להשקיע את מירב הזמן שלי, האנרגיה שלי, המאמץ שלי, המחשבה שלי, המשאבים שלי.
שם המיקוד.
בבית פנימה.
למשפחותם.
וכמה מהקורונה כבר 6 שנים אנחנו נדרשים לו לאותו לימוד של הבית פנימה. בלית ברירה אנחנו מוצאים את עצמינו שוב ושוב רק בתוך 4 קירות ביתנו, עם אשתי. עם אישי. עם ילדיי. וזהו.
סגר, מגיפה, טילים, מלחמה, מרחב מוגן, הנחיות, אין מסגרות, אין בחוץ, שוב ושוב אנו מונחים לצמצם שהות רק לבית פנימה.
והלוואי שנהיה בלימוד הזה גם בטוב וברווחה, ברווח ולא בצמצום.
שנבין כולנו שהלימוד הזה באמת באמת הכי חשוב ויקר לנו, לאיכות החיים שלנו, לאושר שלנו, לחיים שלנו עצמם.
כמה זמן השקעתי בחיים בכל ה"בחוץ"? וכמה זמן השקעתי בחיים באשתי? בבעלי? בביחד שלנו?
כמה מאמץ וכוונה ומוטיבציה השקעתי במה שמחוץ לבית? וכמה בביתי פנימה?
וכמה שיקר לנו רגע לעצור ולמקד את מה שבאמת חשוב בחיים וללמוד את הלימוד הראשון במעלה הזה שחשוב בפני עצמו - ללמוד להיות בקשר.
ללמוד להישאר בקשר
ללמוד לבנות קשר
ללמוד לתחזק קשר
ללמוד להעצים קשר
ללמוד לגדול בקשר
ללמוד לגדול מהקשר.
ואז, כמו שצוונו בבראשית ב טו: "וַיִּקַּח ה' אֱלֹקים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"
לעובדה ולשומרה. לעבוד בקשר ולשמור על הקשר.
ומתוך כך להגיע לגן עדן גם בעולם הזה. גן עדן של אהבת איש ואישתו.
גן עדן של החיים עצמם, פנימה.
המשך 👈 קדושים תהיו.נגמרו לי השמותאחרונה
קראנו השבת בפרשת השבוע את פרשת קדושים.
אנו קוראים בה על המקום הכי קדוש לעם ישראל - קודש הקודשים -
שביום הכי קדוש בשנה - יום הכיפורים -
האיש הכי קדוש בעם - הכהן הגדול - נכנס לקודש הקודשים ומכפר בעדו, בעד ביתו ובעד כל עם ישראל.
ואנו יכולים ללמוד מכך גם בהשוואה אלינו. לקודש הקודשים שלנו. כל אחד ואחת מאיתנו:
המקום:
המקום הכי קדוש לנו - הבית שלנו.
ובתוך המקום הזה, נפנה באמת מקום.
נראה בו באמת את מה שהוא - קדוש. נבדל. מכל הבחוץ.
ניתן לו את המקום הראוי לו ונאפשר לנו לפנות רעשי רקע למען אותו מקום פנימי שהוא רק שלנו.
האדם:
האיש הכי קדוש לי זה אישי.
האישה הכי קדושה לי היא אשתי.
קדוש גם במשמעות של נבדל גם כאן -
להבדיל את אשתי מכל הנשים בעולם.
להבדיל את אישי מכל האנשים בעולם.
"הרי את" - ורק את.
"מקודשת לי" - ורק לי.
מקודשת.
רק היא עבורי.
רק הוא עבורי.
לחזק את הייחודיות. את הבלעדיות.
לקדש אותנו.
הזמן:
הזמן הכי קדוש לנו הוא הזמן שלנו יחד.
לפנות זמן למרחב הזוגי שלנו.
לקדש ולבדל אותו מזמנים אחרים.
לתת זמן ופניות לביחד שלנו.
ולהבדיל אותו מהסחות דעת לדברים אחרים באותו רגע ולייחד ולקדש את הזמן הזה אך ורק עבורנו.
אז גם בביתנו פנימה -
מקום
זמן
אנחנו -
האיפה
המתי
המי
ולייחד אותם. ולקדש אותם. ולהבדיל אותם מאחרים.
"קדושים תהיו"
"כי קדוש אני"
ה' אחד ושמו אחד
וללמדנו גם מתוך כך -
אשתי אחת. ובה ורק בה אני ממוקד. ובה ורק בה אני מכוון ומוציא את האנרגיה שלי.
אישי אחד. ובו ורק בו אני ממוקדת. ובו ורק בו אני מכוונת ומוציאה את האנרגיה שלי.
ואנחנו יחד - אחד.
מחפשת המלצה לבתי מלון עם אוכל טוב/ צימר עם א. בוקרעינב66
באזור כייפי, ויפה עם מגוון אפשרויות לטייל ולכייף באזור..
חשבנו על אזור גוש עציון/עמק האלה/סובב ירושלים..
מתכננים חופשה חלומית לרגל יום נישואין ואחרי תקופה אינטנסיבית...
פנקו אותי בהמלצות מנסיון
תודה רבה!
חלומית זה בא עם תקציב מפנק? מלון כרמים.מרגול
כן.. גם תקציב מפנק. העניין שמחפשת מהדרין ושם זה לאעינב66
אתם עם רכב? שלל מסעדות מעולות קרובותמרגולאחרונה
לא בטוחה מה מהדרין
הרים (בית קפה-קונדיטוריה מדהים!)
דרך הגפן
ההוא האסייתי ששכחתי את שמו
יש מסעדות כיפיות בעין כרם (אווירה של חופשה וקרוב ברכב)
מאיזה סיבה מעודדים בפורום גירושין???מחפש אהבה
את הטקסט הבא כתבתי בפורום גרושים, אני מעלה את זה גם פה, נראה לי זה גם רלוונטי: אני פעיל בפורומים כבר כמה חודשים. במחילה מכבודכם [ויש כבוד] לקח לי הרבה זמן לקלוט שפה בפורום מעודדים גירושין הרבה יותר מאשר טיפול ותיקון של המסגרת הקיימת.
תבדקו את זה, זה קצת מחריד, אבל בד"כ כשמישהו.הי תכתוב שהיא מאותגרת בזוגיות [וזה בדרך כלל יבוא עם המון סערת רגשות, אבל לא מחייב שבאמת המצב קריטי באמת ואין עוד מה לעשות], רוב התגובות יעודדו אותה ברמה כזו או אחרת לחתוך, לא להשקיע במסגרת הקיימת.
למה???
שלא תחשבו, גם לי יש המון אתגרים, רגעים שאני בטוח שאם הייתי מעלה אותם פה, כולכם הייתם צורחים לי להתגרש.
והנה, אני מסתכל אחורה ורואה שטוב עשיתי שבחרתי להבליג, להרים את הראש מעל המים, לאהוב למרות שהיא נראית שונאת, להביא אהבה שממיסה שכבות של ניכור תסכול וכעס, ועוד ועוד.
אני עדיין מאותגר, קשה, עוד אין לי זוגיות טובה. אבל יש לי זוגיות שמנסה כל פעם מחדש להילחם.
גילוי נאות: אני בא מרקע חרדי. אני יודע שבחוץ אוהבים לתקוף את החרדים על זה שהם לא יושעים עם מי הם מתחתנים. הרבה זמן חשבתי ככה. אבל בשלב מסוים קלטתי שחרדי שזוכה להכיר את אישתו לעומק אחרי החתונה, ולקדש אותה כביכול מחדש אחרי החתונה [אחרי שהוא מכיר אותה וחי איתה ויודע בדיוק מי היא], האיש הזה זוכה להנות מהטאבו של הנישואין החרדיים, שלא כזה מהר מתגרשים!!!
חברים יקרים! למה??? למה כל כך מהר לפרק בתים? למה ישר להביט אל האופק הרחוק ולומר: תמצא.י מישו יותר טוב? איפה האמונה בכח אשת נעורים? בינינו: זיווג שני לא ישווה ולא ידמה לאשת נעורים.
הבהרה: כמובן שיש מקרים שחובה להתגרש. אני צועק על היד שהפכה לקלה מאוד על ההדק. הרבה יותר מאי פעם.
עוד משהו קטןמחפש אהבה
יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.
כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.
האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.
או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!
בלי שום הבדל!!
אתה שואל ''למה'' על תופעה שלדעתי כלל לא קיימתפשוט אני..
..מחפש אהבה
לא חוכמה רק להגיד.
תסביר
איפה מעודדים פה גירושים?רקאני
אני לא נתקלתי בזה
אם אתה מאשים אחרים, אתה זה שצריך להוכיחפשוט אני..
תשובההעני ממעש
ככלל, לא מעודדים גירושין
כן מעודדים ניסיונות לפתרון
השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה
בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך
אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית
מהניסיון של אנשים כי רובם צ'יק צ'אק מתחתניםאדם פרו+
והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)
וכולם חיים בשלום ובאהבה (:
אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.
רק בגלל נאמנות?
למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?
ושהיו איתך בטוב וברע.
לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי
עם שאר הגרושים והגרושות?
את רציני???? זה בדיחה ולא הבנתי?מחפש אהבה
הלוואי שזו הייתה בדיחהאדם פרו+
זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו, מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.
והילדים משלמים את המחיר.
וגם אנחנו.
הבדיחה על חשבוננו.
וואו נכון. היה שווה להקשיב לךמחפש אהבה
מטורףשבור לרסיסים
לגזור ולשמור
לא מעודדים בפורום גירושין. נקודההסטוריאחרונה
נפילות ברשת אחרי החתונהמחפש את עצמי!
אני היחיד?
לא, אבל מה זה רלוונטי?פשוט אני..
אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר
אתה ממש לא היחיד. זה אמור לעזור לך?לאחדשה
זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.
כן. אתה היחיד בעולם שעשה את זה.חתול זמני
עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.
ברכותיי.
(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)
נראה לי שמה שעומד מאחורי השאלה שלך, אינו אם באמתהסטורי
אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.
אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.
הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -
סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.
עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.
למה אתם כאלה לא מבינים..מחפש את עצמי!
הסטורי דיבר לעניין.
אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]
וגם תקשר אותי למטפלים כאלו
אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?
לא אומר את זה כדי להתגאותהסטורי
השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.
איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.
אתה לא בעייתי ולא חולהשוקו.
אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.
בהצלחה אחי.
וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום
בהקשר של גלישה, אני משתמש בשני תוספיםנקדימון
שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.
הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.
(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)
השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)
(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )
למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.
הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).
גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!
uBlock Origin עדיף על Adblockחתול זמני
החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה
מה הכוונה יותר מקיף?נקדימון
למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...
אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!
זכורני שיש דברים ש-uBlock חוסם ו־adblock לאחתול זמניאחרונה
אבל לא זוכר מהם
מעניין. הייעוד שלהם הוא כללי בעצם?מרגול
למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)
נשמע מעניין.
מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)
כן, לגמרינקדימון
בשליפההעני ממעש
נפוץ
יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין
זה לא בהחלט נכון
כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול
שמות של מטפליםקינסא
קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל - זה לא אמור לנרמל את העניין..
אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.
אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.
לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.
לדעתי עדיף דתי,
יש לי כמה שמות:
אלישע אזר 054-7600080
שי אורים 0586886579
מומלץ בחום דר יניב אפרתישוקו.
אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך
לפעמים דבר כזה הוא התמכרותמרגול
בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.
אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם.
מכיר את התוכנית של פורטיפיי?אינגיד
פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.
זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.
אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.
מישו מחפש איפה לגור?מחפש את עצמי!
יש פה עוד זוגות צעירים, וגם לא, שעוד לא מצאו מקום לגור בו שהם מתחברים אליו, והם עדיין מחפשים?
אם אפשר לשתף גם מה הסיבה שעוד לא מצאתם?
ומה אתם מחפשים.
[מי שרוצה כמובן]
כןניק חדש2
לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.
שהן
חינוך מספיק איכותי לילדים
קרבה יחסית להורים שלי
מקום עם תחושת ביטחון פיזית
קהילה חמה ואיכותית.
מחירים הגיוניים.
כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.
אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.
וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו.
יש מקום בארץ שהמחיר לא בשמים?משה
בחדרהפ.א.
כל שוק הנדלן בטירוף בחצי שנה האחרונהמשה
אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.
בוודאי שיש מקומות.ניק חדש2אחרונה
אנחנו.מנגואית
גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.
מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה
וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)
אני משתגעת ממנו!אנוני.מית
נסעתי היום לסידורים. בעלי היה על הילדים. כנראה קם בבוקר והמקרר התקלקל. ניתק אותו מהחשמל שיפשיר, שלח את הילדים למסגרות ונסע לעבודה.
אני חוזרת הביתה. פותחת את המקרר ומגלה שהתרופות פוריות נשארו שם. הוא לא טיפל בהן ולא הוציא אותן משם. הן התקלקלו. זה אלפי שקלים וכאב לב פסיכי.
התקשרתי אליו לדבר איתו. הוא ניתק עליי את השיחה וכתב לי אחר כך "לא לצעוק עליי" בווטסאפ. התקשרתי שוב. הוא התעלם.
אני משתגעת. כל כך הרבה כסף וכל כך מעט התייחסות.
מה לעשות איתו?
הוא בטוח לא עשה זאת בכוונהפשוט אני..
האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.
הצעקותoo
לא יתקנו את הטעות
וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול
הפסד כספי זה כאב לב
חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב
כנראה גדול יותר
מה לעשות?
ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר
להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות
לא להתקשר כדי לצעוק
ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם
יפה מאוד!נחלת
אני מבין את המקום שלךחתול זמני
וזה באמת מלחיץ ומטלטל,
איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.
אבל
– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.
– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?
– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.
נפלא חתול זמני. אם אתה נאה דורש ונאה מקיים,נחלת
תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!
נעחתול זמני
ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.
שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.
הן מצוינות ומאלפותנחלת
אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת
לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,
כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.
גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע
לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת
"דאגה בליבו ...)
אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני
של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו
זה מצויין.
אובייקטיביות זה דבר נפלא!
כיוונת לדעתי האובייקטיביתחתול זמני
תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.
אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.
תודה.אנוני.מית
בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.
באסהנתקה
איזה באסה
פלא יועץ : סימן "דאגה"
איזה נסיון!שוקולד לבן
קודם כל קבלי חיבוק ממני
זה ממש ממש מחרפן
אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,
להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת
ממש הגיוני שהגבת ככה
העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.
ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.
לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.
העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..
הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.
אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.
מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..
(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)
יישר כויח גדול, שוקולד לבן!נחלת
קודם כל הוא לא גרם לכל זהמשה
מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.
השאר. נכון.
אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.
הגיוני שאתה צודקשוקולד לבן
באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות
ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.
ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה
להבנתי את המציאות (ואולי אני טועה)משה
התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.
(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)
כמו שהגבתי סביר להניח שאתה צודקשוקולד לבן
יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה
תודה
מצופה מגבר לא להתפרק ככה בטלפון .העני ממעש
לא נעים לי, אבל גם אני עשיתי כזה דבר,נחלת
ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות
אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......
חביבתי. עוד משהו. הוא פיזר את הילדים!נחלת
הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח לזה....
ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?
קשה. בטח. אבל אולי שווה?
וגם שם לב שהמקרר התקלקל וגם ניתק את החשמלנחלת
לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!
כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.
חיבוק גדוללאחדשה
לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)
עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...
שוב חיבוק❤️
תודה
אנוני.מית
עזרת לסדר את הראש.
וואו איזה מפח נפש
נגמרו לי השמות
דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול 
גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות
וגם על האובדן שלהן
ובכלל על כל הסיטואציה
נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.
כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,
בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.
בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.
והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...
אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.
ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.
ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️
אז מותר לטעות.
ומותר להתאכזב.
ומותר שיכאב.
והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק
ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,
זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה... כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.
אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות
ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.
ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.
זה מה שקרה לך כשצעקת
זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון
נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.
אז הכל בסדר,
לקחת נשימה עמוקה
להבין את עצמי
להבין את בעלי
להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה
להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה
להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.
אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.
לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע
ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל
ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו
את הפצעים שלנו
את הקושי שמולו עמדנו
את מול הקושי שלך באובדן התרופות
והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו
ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם,
איך אפשר ללמוד עוד להבא,
איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.
ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️
וואי וואי....שלג דאשתקד
טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).
ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.
כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...
והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!
כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..
כואב ממשהסטורי
תודה לכולם (ולכולן)אנוני.מית
קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.
מדהים!שלג דאשתקדאחרונה
אלימות בזוגיותנחלת
זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל
במלכודת הדבש הזו.
ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:
"הכל עניין של פיקסלים". תמר.
הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".
גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.
בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.
את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
נניח שכןשלג דאשתקד
בכלל לא נראה לי קשור לכסף. אלא חכמת חייםקעלעברימבאר
@נחלת אני צודק?
(אני בדרך כלל לא קורא פה. זה פשוט קפץ לי בראשי)קעלעברימבאר
כל מי שעוקב אחרי נחלתשלג דאשתקד
יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.
מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.
מסכים, והתגובה שלי כוונה למיסיונריות המסויימתנקדימוןאחרונה
שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.
קראתי חלקמישהי נשואה
המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.
לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה
שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?
זה מתואר כאילו זה בעייתי
וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית
מה הבעיה בזה?
הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.
לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת אותה בגלל שהיא עקרת בית.
בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.
מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.
מה הבעיה בזה?
דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור
הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה
היא מפחדת
היא מרצה.
אם היא לא היתה מרצה
גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר
** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.
רק מה שהיה אפשר באינטרנט.
אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה
לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:
חני בצון
---------------------
תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים
שמותר לה גם לתת מקום לעצמה
כל פעם במילים אחרות
ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה
ועם כל הסביבה שלה
לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)
הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי
שיעזור לה לעמוד על שלה
לתת לעצמה מקום.
וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.
ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.
כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.
מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!
זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם
מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)
וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין
מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד
האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.
הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).
אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.
והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב 
כתבת יפה ונכון!מישהי נשואה
מדוייק
ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה
שכחתי לציין לגבי "המקום"שלג דאשתקד
עזרה בתקשורתצופה אנונימי
שלום לכולם
נשואים טריים ב"ה
אני בצבא, חוזר בעיקר סופ"שים
היא בלימודים מאוד אינטנסיביים (עכשיו תקופת מבחנים אז בכלל)
התקשורת שלנו מתבססת בעיקר על שיחות טלפון (ממש מקפידים פעם ביום בד"כ בערב)
והודעות בווצאפ
העניין הוא שאני יחסית מאוד זמין בהודעות והיא בכלל לא
כלומר אני בד"כ מגיב כמה דקות אחרי שהיא שולחת
ואצלה זה גם יכול לקחת כמה שעות
מה שזה גורם הרבה פעמים זו למין הרגשה של לבד פה בזוגיות
לא ספציפית כי היא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלנו וכשאנחנו לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש רחוק
דיברנו על זה ושני דברים באמת עלו מהשיחה:
א. אולי באמת זו איזו מין תלותיות לא טובה בקשר
ב. אני מאוד מאוד אוהב אותה ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה ולדבר איתה אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר (אני נניח יושב לעשות משהו שאני פחות אוהב ופתאום רואה הודעה ממנה, ברור שאני ישר אפתח ואענה)
רעיונות שלכם מה לעשות?
אם זו תלותיות איך באמת אפשר לפתור את זה?
אם זה עניין של פשוט מאוד אוהב לדבר איתה עדיין איך אפשר להתמודד גם כשאני עושה דברים שפחות אני אוהב?
יש לציין שמבחינתה הודעות זה ממש לא כמו שיחה וזה משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון
ומבחינתי זה פחות האלמנט של ההודעות
אלא זו ההרגשה שאני חושב עליה מלאא במהלך היום ואצלי זה מתבטא בהודעות ולעומת זאת כשאני רואה שהיא שולחת לי הודעות בשלוש נקודות זה גורם להרגיש שהיא חושבת עליי בשלוש נקודות במהלך היום
מה דעתכם?
תודה למשיבים
שניכם צודקיםהעני ממעש
זה תקופה מאתגרת
תזכרו שלא לנצח יהיה כך
הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם, בין כהבדלי המינים, בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת
ממש כואב להרגיש ככהשבורת,לב
לא פשוט להתחיל בתוך צבא.
הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.
טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.
מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?
ההודעות שלהצופה אנונימי
בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה
אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר
כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר
מורכב, אבל זו המציאותהסטורי
אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.
מרגיש לימשה
שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.
שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?
זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך. רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.
עוד אובססיותצופה אנונימי
ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים
לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?
ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?
תודה
אז אתה בהיפר פוקוס.משה
קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו. כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.
שב תקרא קצת.
עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?
עוד לפני לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.
"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.
חושבת שזה נורא טבעינחלת
מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.
עובדה שבשיחות הכל בסדר.
לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.
ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!
למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?
אולי היא תבין ותעשה מאמץ.
כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!
המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!
בדקתי על היפר פוקוסצופה אנונימי
לא נשמע ממש כמו מה שיש לי
אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום
אני כן אדם יחסית רגיש
תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת
זה בסדר שמשהו לא מדוייק לךמשהאחרונה
בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.
קודם כל זה נפלא שאתם מדברים על הדבריםנגמרו לי השמות
כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.
ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.
וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.
אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:
- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.
- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.
- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.
ובתוך כל זה -
מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.
כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.
ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.
לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,
אז קודם כל להבין זאת,
ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,
ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,
מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך 
ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -
יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.
אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!
וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!
ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.
דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.
תוכלו למשל עוד לדייק:
* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,
ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו" 
* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.
* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.
בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות
וכן הלאה.
ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.
ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.
ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.
עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:
* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".
כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו 
ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!
איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה
ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה
ולדבר איתה
אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"
נכון!
ככה פשוט!
לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא
אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!
התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!
אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה 
(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.
ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.
וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.
אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).
אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)
* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"
בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.
כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...
ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.
אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.
עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.
איזו נחת אתם!
תמשיכו ככה
לבנות את בניין עדי עד שלכם
והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה
וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪
וואו הרבה נקודות מעניינותצופה אנונימי
בשמחה 🙏נגמרו לי השמות
זה ממש מתוק..לאחדשה
לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם
בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?
אולי למצוא עוד זמן ביום לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?
ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!
