"האל הגדול הגיבור והנורא". הגמרא אומרת שאם משה לא היה אומר אותם, אנחנו לא היינו רשאים להגיד. אי אפשר לייחס תארים לקב"ה, אלא אם הוא גילה לנו אותם. הקב"ה אמר לנו שהוא רוצה שנקיים את המצוות, ולכן זה בסדר לייחס לו רצון כזה.

הסיבה שאם משה לא היה אומר אותם לא היינו יכולים להגיד אותם היא לא כי לא ניתן לייחס לה' תארים (הגמ' הזו לא רמבמיסטית) אלא כי כל התארים שניתן לא יספיקו לכן עדיף לא להתחיל.

עכשיו ברצינות- התפילה כולה מלאה שבחים, אז מה לעשות?

 נחלוק על אנשי כנסת הגדולה?
 

'הגדול הגיבור והנורא' לא הייתה לנו רשות לומר זאת, אבל כיוון שאמר יש לנו רשות.

ואם תשאלי איך אנחנו משבחים את ה' בעוד שבחים (פסוקי דזמרא), שאלה טובה, ניתן להגיד שהבעיה היא רק בתפילה עצמה.

כלומר, אם אתבודד ואשבח את ה'- יש פה משהו פגום על פי הגמרא?

ישנו פסק כלשהו שמתיר/אוסר?

ולמה אין בעיה?
פרט נמק הסבר.

אבל שוין.

ביהדות יש קונפליקט: האם הקב"ה באמת *צריך* את המצוות שלנו או שהוא נתן אותם רק בשביל לעזור *לנו*??

התשובה הפשוטה היא שבאמת הקב"ה נתן את המצוות לנו- כדי שנחייה בצורה יותר נכונה ומתוקנת.

אבל גם על זה אפשר לשאול שאלה: מה אכפת לקב"ה ממנו שהוא רוצה שהחיים שלנו יהיה טובים? האם *מפריע* לו שאנחנו חיים בצורה לא נכונה עד כדי כך שהוא נתן לנו את התורה והמצוות??

אז לפי חסידות באמת הקב"ה *רוצה* שנקיים את המצוות שהוא נתן לנו. בתניא האדמו"ר הזקן כותב "נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים". דירה בתחתונים זה בעצם שהגשמיות תהיה ראויה להכיל בתוכה את הקדושה של הקב"ה, דבר זה קורה על ידי קיום המצוות שלנו. אם כך לפי האדמו"ר הזקן הקב"ה רוצה את קיום המצוות שלנו. למצוות שאנחנו מקיים יש יכולת להוריד קדושה בגשמיות, דבר שהמלאכים לא מסוגלים לעשות, אלא שרק אנחנו- שנבראנו עם גוף גשמי יכולים לעשות.

במחשבה ראשונה זה באמת יכול להיראות כאילו זה 'מגביל' את ה' שהוא *צריך* אותנו, אבל תכלס עם חושבים על זה הוא ברא אותנו ככה בשביל זה.

אז כן, ה' מחכה לנו, קדימה!!!...

קודם כול לעשות! עושים את המצוות כי חיבים! בנוסף לזה אפשר לשאול. אבל אין מצב שבגלל השאלות מפסיקים לעשות מה שצריך!

חוץ מזה איך אומרים: "אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש"

אנחנו פשוט לא  מבינים את הרצון הזה. (כן, אפשר להגיד שאנחנו לא מבינים). מה הוא רוצה? "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להן תורה ומצוות"..."ה' חפץ(!!!) למען צדקו".  " מאי מברך אמר רב יהודה בא"י אמ"ה שהכל ברא לכבודו" הקב"ה רוצה כבוד? אלא שהכבוד של הקב"ה זה לא הכבוד שאנחנו מבינים. 

ממליץ לקרוא: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=29947

קיום מצוות הוא הכרחי לקיומו של עם ישראל, התורה היא מה שמבדיל אותנו מכל העמים.

הרי זאת התכלית של עם ישראל- לתקן עולם במלכות שדי.

היחס כלפי ה' לא צריך להיות כמלך שם למעלה ואנחנו עבדים שמתבטלים לרצונו בלי שום מקום לרצונות שלנו

אלא 'מלוא כל הארץ כבודו' בכל דבר שאני עושה הוא נוכח

ואני מרגישה אותו

הוא איתי בהתמודדויות, בהתלבטויות ובנפילות.

לא יודעת אם עניתי לך..

בכל זאת היה חשוב לי להגיד את זה.

בעצם למה ה' צריך לברוא אותנו?

את העולם?

הוא חסר משהו?

יהיה לו משעמם ח"ו בלעדינו?

ה' לא מושלם?

קראתי באיזה ספר  - 

עצם המושג "שלמות" הוא פרדוקס.

כדי להיות מושלם את צריך - 

גם להיות מושלם

וגם אפשרות להיות מושלם יותר

כלומר - 

כדי להיות מושלם, צריך גם להיות מושלם לגמרי ללא חיסרון וגם להיות עם  חסרון שאינו נגמר כדי שתוכל להיות יותר מושלם

ללא חיסרון לא תוכל להיות מושלם יותר - וזה עצמו חיסרון. 

ועם חיסרון אתה לא מושלם לגמרי (וזה חיסרון)

הגענו לשאלת השאלות. אני חושב שזו אחת השאלות (אם לא ה...) היותר מועסקות ביהדות. יש המון דעות והמון ספרים עליה ולדעתי בינתיים אי אפשר למצוא תשובה חד משמעית. אבל העובדה היא שהוא ברא אותנו. "נסתרות דרכי ה'". אנחנו צריכים לראות איך מתקדמים מכאן. לא להתעסק במה שהוא עשה (אחרי שיהודי\ה מספיק מיושב\ת בדעתו\ה והאמונה שלו מספיק מבוססת וחזקה, אז הוא יכול להתחיל לשאול את זה לדעתי...) אלא להתקדם.

השאלה שלי היא בכללות- על רצונו של ה'.
מי אמר שהוא רצה לברוא עולם? מי אמר שהעולם נברא מרצון ולא מרגש אחר?

@צ'יאל@קרובה@נשמה כללית@someone@נבוכי הדור @וכל מי שענה כבר/רוצה לענות.

השאלה היא למה הרצון? מה המניעים שלו??

שיכול לגרום לקב"ה לעשות משהו בניגוד לרצונו. זאת נקודת הפתיחה שלי וזה מה שרציתי לחדד.

את יכולה לשאול *מה גורם לו לרצות?* אם זה בגלל שהוא רוצה לפרוק עצבים עלינו (ח"ו), או כי הוא רוצה להיטיב לנו, או כי זה עושה לו כיף.

הקבלה מתחילה היכן שהפילוסופיה נגמרת...

"אם הכוזרי מאריך לדחות דעת הפילוסוף, כנראה שזה לא ממש ברור שהוא לא טועה". הפילוסופיה והקבלה קרובים מאוד אחד לשני... הסיבה לזה זה כבר שרשור חדש...

ציינתי נקודת בסיס שנראה לי ששנינו מסכימות עליה. אם הייתי יודעת שמעורב בשיח הזה פילוסוף גוי שלא גדל על יהדות ולא מכיר הייתי מנסה להסביר מהשורש.

יש מקום לטעות, גם בינינו, כהשפעה מהם, ועלינו לשרשה מקרבנו.

לרגע לא אמרתי שלא. אמרתי שזאת נקודת הפתיחה שלי ומי שחולק עלי מוזמן להגיד את זה ואני לא יעשה לא כלום...

@שפרינצא בוזגלו אם את לא מסכימה איתי (שאין מצב שהקב"ה עושה דבר נגד רצונו) את מוזמנת לומר ונלך אחורה בדיון.

אגב גם הפילוסוף לא אומר שיש מצב שה' עושה דבר נגד רצונו.

אז ממילא שאלה כזאת לא יכולה לבוא מהבסיס שחשבת עליו... 

ש@נשמה כללית הביא?

אם כן הוא לא ממש קשור לנושא.

איך אפשר לייחס לקב"ה תכונות אנושיות כמו רצון ולא על האם הוא רוצה או לא.

כנראה ש @someone התכוון לדיון עם הפילוסוף שהוא כתב כאן.

כדי לדון אם הוא רוצה, צריך לדון אם זה יתכן לייחס לו תכונה כזו.

היא אפשר ממש לענות על זה

לה' אין רגשות

אנחנו לא יכולים להבין איך "מערכת החשיבה" שלו עובדת

אי אפשר להבין את ריגשותיו ורצונותיו של ה' (אגב, בין היתר כי אין לו)

בהמשך לתגובה הראשונה שלי כאן- האדמו"ר הזקן כותב ש"על תאווה לא שואלים שאלות"- זה לא משהו שאפשר להסביר לפי שכל, ובטח שזה הקב"ה שאין לנו בכלל הבנה בתכונות שלו.

איזה רגש זה יכול להיות עוד? וודאי שלקב"ה אין תאוות... אז כל דבר נובע מרצון. אין מי שיכול לכפות את הקב"ה לעשות משהו...

אעתיק את לשון ספר הכוזרי:

 אָמַר הַכּוּזָרִי: אֱמֹר, שֶׁתִּהְיֶה נִצּוֹל מִכָּל הַמִּדּוֹת עַד שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב רִבּוּי, מַה יַצִּילְךָ מִמִּדַּת הַחֵפֶץ שֶׁאַתָּה מְיַחֵס אוֹתָה אֶל הַבּוֹרֵא וְהַפִּילוֹסוֹף מַרְחִיק אוֹתָה מִמֶּנּוּ?

ו - אָמַר הֶחָבֵר: כְּבַר קָרַבְנוּ אֶל הַהַצְלָחָה. אִם לֹא יִטְעַן עָלֵינוּ בְּיוֹתֵר מֵ"הַחֵפֶץ", נֹאמַר לוֹ: אַתָּה, הַפִּילוֹסוֹף, מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׂם אֶצְלְךָ הַשָּׁמַיִם סוֹבְבִים תָּמִיד וְבַגַּלְגַּל הָעֶלְיוֹן נוֹשֵׂא הַכֹּל וְאֵין מָקוֹם לוֹ, וְאֵין נְטִיָּה בִתְנוּעָתוֹ, וְכַדּוּר הָאָרֶץ מֶרְכָּז עוֹמֵד בְּאֶמְצָעִיתוֹ מִבְּלִי נְטִיָּה וְלֹא סִבָּה, וְשָׂם סֵדֶר הַכֹּל עַל מַה שֶּׁהוּא עָלָיו מֵהַכַּמּוּת וְהָאֵיכוּת וְהַתְּמוּנוֹת,וְלֹא תוּכַל לְהִמָּלֵט מֵהוֹדוֹת בַּדָּבָר הַהוּא, כִּי לֹא בָרְאוּ הַדְּבָרִים אֶת עַצְמָם וְלֹא קְצָתָם אֶת קְצָתָם. וְהַדָּבָר הַהוּא, – שָׂם הָאַוִּיר מִצְטַיֵּר בַּשֵּׁמַע בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, וְשָׂם הַמִּכְתָּב מִצְטַיֵּר חָרוּת בַּלּוּחוֹת. קְרָא אוֹתוֹ אַתָּה: "חֵפֶץ" אוֹ "דָּבָר" אוֹ כַאֲשֶׁר תִּרְצֶה.

ביאור הדברים:

לאחר ששלל ה"חבר" את כל ההגשמות ממנו ית', שואל אותו הכוזרי - טוב, סידרנו את הכל - אבל מה תאמר על המושג "חפץ", כלומר - רצון, שאתה אומר שה' רוצה, ועל פי הפילוסופיה זו הגשמה! מה תאמר?

ועונה לו על כך החבר תשובה חשובה ויסודית, שתוכן הדברים הוא בעצם כך: "תראה חביבי, העולם לא ברא את עצמו, זה מוסכם עלינו ואין איך להתחמק מזה. על כרחינו אנו מודים שה' ברא אותם, ואכן - איננו צריכים להגדיר זאת "רצון", קרא לזה איך שאתה רוצה, אבל היתה לזה סיבה.

הוא בעצם אומר לו - כמו כל התארים שאנו אומרים שאינם באמת הגדרת הענין, אלא רק כדי לסבר את האוזן, כמוש בקבלה אנו מדברים על "אורות" וכמובן - למעשה אין שום "אור" כמו שאנו מבינים אור, אלא אנו קוראים לזה כך כי זה הדבר הכי פחות גשמי שאנו מסוגלים להכיר, וכדי לקרב אותנו אל הבנת הענין משתמשים בזה.

כך גם לגבי הרצון, ברור שבאמת הקב"ה לא "רוצה" כמו שאנו מבינים את המושג "רצון", הוא נעלה מאוד מכל זה, כמו שטוען הפילוסוף, אבל אנו קוראים "רצון" לסיבת בריאת העולם, כדי לקרב את הדבר אל השכל. לכן לא משנה גם איך תקרא לזה, קרא לזה איך שאתה רוצה, כי ממילא זה לא עקרוני, וזה לא רצון אמיתי. האמירה הזו, או כל אחת אחרת שתשתמש בה, נועדה רק לבטא אתה עיקרון - שהדברים לא קרו סתם.

ממילא גם מה ששאלת פה: חידוד והוספה: - נוער וגיל ההתבגרות בטל ומבוטל, כי באמת אף אחד לא מנסה לומר שזה רגש המוכר לנו בתור "רצון" ולא רגש אחר, וחלילה לייחס לה' רגשות, בכלל, מכל סוג. יש כאן רק אמירה שהדברים לא נבראו סתם.

במיוחד חשוב לשים לב לזה כשעוסקים בדברי התניא או הרמח"ל שעסקו בנושא, @אלי הבת🎀 הביאה את דברי התניא שמביא את דברי חז"ל "נתאווה להיות לו דירה בתחתונים" וחייבים לזכור - שמדובר רק באמירות לסבר את האוזן, ולא להגדיר את פעולתו עצמו חלילה וחלילה.

רוצה להאמין כי זה עושה לי טוב, עדיין לא בדרגה- יש לי ספיקות.
אבל בכולופן עד היום קיימתי מצוות רק כי ידעתי והבנתי שמישהו למעלה ששמח ממעשי- עכשיו גם תיאוריה זו קרסה לי.

(תודה על ציטוט הכוזרי.)

 

היסוד הוא שיש סיבה, שום תיאוריה לא קרסה. אלא שאת לא יכולה להגדיר את הסיבה.

כמו שאת מאמינה למרות שאין לך שום הגדרה איך ה' הוא קדמון ונצחי, היה מעולם ויהיה לעולם. ככה את מאמינה בלי שיש לך הגדרה לסיבה הזו, את יכולה להמשיך לקרוא לזה רצון, אבל להבין שזה לא שכמו שאת רוצה מילקי הוא רוצה עולם, אלא שיש סיבה מאחורי הדברים, סיבה שנעלה מהשגתינו.

זה מימרא של חז"ל, בכל זאת... אלא שלדעתי פשוט לא מדובר ברצון שאנחנו מכירים משהו יותר נעלה.... כמו שהזכרתי - כבוד. ומלוא כל הארץ כבודו. גם , לא הכבוד שאנחנו מכירים. (הרמב"ן כותב שכל הדימויים האנושיים לקב"ה הם רק בשבילנו שננסה להבין קצת...)

הכוזרי אומר שזה לא הרצון שאנו מכירים, אלא סיבה כלשהיא, נעלית ובלתי מושגית לנו. שמוכרחת להיות, ואנו ממציאים לה כינויים כדי לסבר את האוזן.

יחסית מדויק - שנתון במחלוקת... (נזיר ג' א')

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.