"האל הגדול הגיבור והנורא". הגמרא אומרת שאם משה לא היה אומר אותם, אנחנו לא היינו רשאים להגיד. אי אפשר לייחס תארים לקב"ה, אלא אם הוא גילה לנו אותם. הקב"ה אמר לנו שהוא רוצה שנקיים את המצוות, ולכן זה בסדר לייחס לו רצון כזה.

הסיבה שאם משה לא היה אומר אותם לא היינו יכולים להגיד אותם היא לא כי לא ניתן לייחס לה' תארים (הגמ' הזו לא רמבמיסטית) אלא כי כל התארים שניתן לא יספיקו לכן עדיף לא להתחיל.

עכשיו ברצינות- התפילה כולה מלאה שבחים, אז מה לעשות?

 נחלוק על אנשי כנסת הגדולה?
 

'הגדול הגיבור והנורא' לא הייתה לנו רשות לומר זאת, אבל כיוון שאמר יש לנו רשות.

ואם תשאלי איך אנחנו משבחים את ה' בעוד שבחים (פסוקי דזמרא), שאלה טובה, ניתן להגיד שהבעיה היא רק בתפילה עצמה.

כלומר, אם אתבודד ואשבח את ה'- יש פה משהו פגום על פי הגמרא?

ישנו פסק כלשהו שמתיר/אוסר?

ולמה אין בעיה?
פרט נמק הסבר.

אבל שוין.

ביהדות יש קונפליקט: האם הקב"ה באמת *צריך* את המצוות שלנו או שהוא נתן אותם רק בשביל לעזור *לנו*??

התשובה הפשוטה היא שבאמת הקב"ה נתן את המצוות לנו- כדי שנחייה בצורה יותר נכונה ומתוקנת.

אבל גם על זה אפשר לשאול שאלה: מה אכפת לקב"ה ממנו שהוא רוצה שהחיים שלנו יהיה טובים? האם *מפריע* לו שאנחנו חיים בצורה לא נכונה עד כדי כך שהוא נתן לנו את התורה והמצוות??

אז לפי חסידות באמת הקב"ה *רוצה* שנקיים את המצוות שהוא נתן לנו. בתניא האדמו"ר הזקן כותב "נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים". דירה בתחתונים זה בעצם שהגשמיות תהיה ראויה להכיל בתוכה את הקדושה של הקב"ה, דבר זה קורה על ידי קיום המצוות שלנו. אם כך לפי האדמו"ר הזקן הקב"ה רוצה את קיום המצוות שלנו. למצוות שאנחנו מקיים יש יכולת להוריד קדושה בגשמיות, דבר שהמלאכים לא מסוגלים לעשות, אלא שרק אנחנו- שנבראנו עם גוף גשמי יכולים לעשות.

במחשבה ראשונה זה באמת יכול להיראות כאילו זה 'מגביל' את ה' שהוא *צריך* אותנו, אבל תכלס עם חושבים על זה הוא ברא אותנו ככה בשביל זה.

אז כן, ה' מחכה לנו, קדימה!!!...

קודם כול לעשות! עושים את המצוות כי חיבים! בנוסף לזה אפשר לשאול. אבל אין מצב שבגלל השאלות מפסיקים לעשות מה שצריך!

חוץ מזה איך אומרים: "אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש"

אנחנו פשוט לא  מבינים את הרצון הזה. (כן, אפשר להגיד שאנחנו לא מבינים). מה הוא רוצה? "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להן תורה ומצוות"..."ה' חפץ(!!!) למען צדקו".  " מאי מברך אמר רב יהודה בא"י אמ"ה שהכל ברא לכבודו" הקב"ה רוצה כבוד? אלא שהכבוד של הקב"ה זה לא הכבוד שאנחנו מבינים. 

ממליץ לקרוא: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=29947

קיום מצוות הוא הכרחי לקיומו של עם ישראל, התורה היא מה שמבדיל אותנו מכל העמים.

הרי זאת התכלית של עם ישראל- לתקן עולם במלכות שדי.

היחס כלפי ה' לא צריך להיות כמלך שם למעלה ואנחנו עבדים שמתבטלים לרצונו בלי שום מקום לרצונות שלנו

אלא 'מלוא כל הארץ כבודו' בכל דבר שאני עושה הוא נוכח

ואני מרגישה אותו

הוא איתי בהתמודדויות, בהתלבטויות ובנפילות.

לא יודעת אם עניתי לך..

בכל זאת היה חשוב לי להגיד את זה.

בעצם למה ה' צריך לברוא אותנו?

את העולם?

הוא חסר משהו?

יהיה לו משעמם ח"ו בלעדינו?

ה' לא מושלם?

קראתי באיזה ספר  - 

עצם המושג "שלמות" הוא פרדוקס.

כדי להיות מושלם את צריך - 

גם להיות מושלם

וגם אפשרות להיות מושלם יותר

כלומר - 

כדי להיות מושלם, צריך גם להיות מושלם לגמרי ללא חיסרון וגם להיות עם  חסרון שאינו נגמר כדי שתוכל להיות יותר מושלם

ללא חיסרון לא תוכל להיות מושלם יותר - וזה עצמו חיסרון. 

ועם חיסרון אתה לא מושלם לגמרי (וזה חיסרון)

הגענו לשאלת השאלות. אני חושב שזו אחת השאלות (אם לא ה...) היותר מועסקות ביהדות. יש המון דעות והמון ספרים עליה ולדעתי בינתיים אי אפשר למצוא תשובה חד משמעית. אבל העובדה היא שהוא ברא אותנו. "נסתרות דרכי ה'". אנחנו צריכים לראות איך מתקדמים מכאן. לא להתעסק במה שהוא עשה (אחרי שיהודי\ה מספיק מיושב\ת בדעתו\ה והאמונה שלו מספיק מבוססת וחזקה, אז הוא יכול להתחיל לשאול את זה לדעתי...) אלא להתקדם.

השאלה שלי היא בכללות- על רצונו של ה'.
מי אמר שהוא רצה לברוא עולם? מי אמר שהעולם נברא מרצון ולא מרגש אחר?

@צ'יאל@קרובה@נשמה כללית@someone@נבוכי הדור @וכל מי שענה כבר/רוצה לענות.

השאלה היא למה הרצון? מה המניעים שלו??

שיכול לגרום לקב"ה לעשות משהו בניגוד לרצונו. זאת נקודת הפתיחה שלי וזה מה שרציתי לחדד.

את יכולה לשאול *מה גורם לו לרצות?* אם זה בגלל שהוא רוצה לפרוק עצבים עלינו (ח"ו), או כי הוא רוצה להיטיב לנו, או כי זה עושה לו כיף.

הקבלה מתחילה היכן שהפילוסופיה נגמרת...

"אם הכוזרי מאריך לדחות דעת הפילוסוף, כנראה שזה לא ממש ברור שהוא לא טועה". הפילוסופיה והקבלה קרובים מאוד אחד לשני... הסיבה לזה זה כבר שרשור חדש...

ציינתי נקודת בסיס שנראה לי ששנינו מסכימות עליה. אם הייתי יודעת שמעורב בשיח הזה פילוסוף גוי שלא גדל על יהדות ולא מכיר הייתי מנסה להסביר מהשורש.

יש מקום לטעות, גם בינינו, כהשפעה מהם, ועלינו לשרשה מקרבנו.

לרגע לא אמרתי שלא. אמרתי שזאת נקודת הפתיחה שלי ומי שחולק עלי מוזמן להגיד את זה ואני לא יעשה לא כלום...

@שפרינצא בוזגלו אם את לא מסכימה איתי (שאין מצב שהקב"ה עושה דבר נגד רצונו) את מוזמנת לומר ונלך אחורה בדיון.

אגב גם הפילוסוף לא אומר שיש מצב שה' עושה דבר נגד רצונו.

אז ממילא שאלה כזאת לא יכולה לבוא מהבסיס שחשבת עליו... 

ש@נשמה כללית הביא?

אם כן הוא לא ממש קשור לנושא.

איך אפשר לייחס לקב"ה תכונות אנושיות כמו רצון ולא על האם הוא רוצה או לא.

כנראה ש @someone התכוון לדיון עם הפילוסוף שהוא כתב כאן.

כדי לדון אם הוא רוצה, צריך לדון אם זה יתכן לייחס לו תכונה כזו.

היא אפשר ממש לענות על זה

לה' אין רגשות

אנחנו לא יכולים להבין איך "מערכת החשיבה" שלו עובדת

אי אפשר להבין את ריגשותיו ורצונותיו של ה' (אגב, בין היתר כי אין לו)

בהמשך לתגובה הראשונה שלי כאן- האדמו"ר הזקן כותב ש"על תאווה לא שואלים שאלות"- זה לא משהו שאפשר להסביר לפי שכל, ובטח שזה הקב"ה שאין לנו בכלל הבנה בתכונות שלו.

איזה רגש זה יכול להיות עוד? וודאי שלקב"ה אין תאוות... אז כל דבר נובע מרצון. אין מי שיכול לכפות את הקב"ה לעשות משהו...

אעתיק את לשון ספר הכוזרי:

 אָמַר הַכּוּזָרִי: אֱמֹר, שֶׁתִּהְיֶה נִצּוֹל מִכָּל הַמִּדּוֹת עַד שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב רִבּוּי, מַה יַצִּילְךָ מִמִּדַּת הַחֵפֶץ שֶׁאַתָּה מְיַחֵס אוֹתָה אֶל הַבּוֹרֵא וְהַפִּילוֹסוֹף מַרְחִיק אוֹתָה מִמֶּנּוּ?

ו - אָמַר הֶחָבֵר: כְּבַר קָרַבְנוּ אֶל הַהַצְלָחָה. אִם לֹא יִטְעַן עָלֵינוּ בְּיוֹתֵר מֵ"הַחֵפֶץ", נֹאמַר לוֹ: אַתָּה, הַפִּילוֹסוֹף, מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׂם אֶצְלְךָ הַשָּׁמַיִם סוֹבְבִים תָּמִיד וְבַגַּלְגַּל הָעֶלְיוֹן נוֹשֵׂא הַכֹּל וְאֵין מָקוֹם לוֹ, וְאֵין נְטִיָּה בִתְנוּעָתוֹ, וְכַדּוּר הָאָרֶץ מֶרְכָּז עוֹמֵד בְּאֶמְצָעִיתוֹ מִבְּלִי נְטִיָּה וְלֹא סִבָּה, וְשָׂם סֵדֶר הַכֹּל עַל מַה שֶּׁהוּא עָלָיו מֵהַכַּמּוּת וְהָאֵיכוּת וְהַתְּמוּנוֹת,וְלֹא תוּכַל לְהִמָּלֵט מֵהוֹדוֹת בַּדָּבָר הַהוּא, כִּי לֹא בָרְאוּ הַדְּבָרִים אֶת עַצְמָם וְלֹא קְצָתָם אֶת קְצָתָם. וְהַדָּבָר הַהוּא, – שָׂם הָאַוִּיר מִצְטַיֵּר בַּשֵּׁמַע בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, וְשָׂם הַמִּכְתָּב מִצְטַיֵּר חָרוּת בַּלּוּחוֹת. קְרָא אוֹתוֹ אַתָּה: "חֵפֶץ" אוֹ "דָּבָר" אוֹ כַאֲשֶׁר תִּרְצֶה.

ביאור הדברים:

לאחר ששלל ה"חבר" את כל ההגשמות ממנו ית', שואל אותו הכוזרי - טוב, סידרנו את הכל - אבל מה תאמר על המושג "חפץ", כלומר - רצון, שאתה אומר שה' רוצה, ועל פי הפילוסופיה זו הגשמה! מה תאמר?

ועונה לו על כך החבר תשובה חשובה ויסודית, שתוכן הדברים הוא בעצם כך: "תראה חביבי, העולם לא ברא את עצמו, זה מוסכם עלינו ואין איך להתחמק מזה. על כרחינו אנו מודים שה' ברא אותם, ואכן - איננו צריכים להגדיר זאת "רצון", קרא לזה איך שאתה רוצה, אבל היתה לזה סיבה.

הוא בעצם אומר לו - כמו כל התארים שאנו אומרים שאינם באמת הגדרת הענין, אלא רק כדי לסבר את האוזן, כמוש בקבלה אנו מדברים על "אורות" וכמובן - למעשה אין שום "אור" כמו שאנו מבינים אור, אלא אנו קוראים לזה כך כי זה הדבר הכי פחות גשמי שאנו מסוגלים להכיר, וכדי לקרב אותנו אל הבנת הענין משתמשים בזה.

כך גם לגבי הרצון, ברור שבאמת הקב"ה לא "רוצה" כמו שאנו מבינים את המושג "רצון", הוא נעלה מאוד מכל זה, כמו שטוען הפילוסוף, אבל אנו קוראים "רצון" לסיבת בריאת העולם, כדי לקרב את הדבר אל השכל. לכן לא משנה גם איך תקרא לזה, קרא לזה איך שאתה רוצה, כי ממילא זה לא עקרוני, וזה לא רצון אמיתי. האמירה הזו, או כל אחת אחרת שתשתמש בה, נועדה רק לבטא אתה עיקרון - שהדברים לא קרו סתם.

ממילא גם מה ששאלת פה: חידוד והוספה: - נוער וגיל ההתבגרות בטל ומבוטל, כי באמת אף אחד לא מנסה לומר שזה רגש המוכר לנו בתור "רצון" ולא רגש אחר, וחלילה לייחס לה' רגשות, בכלל, מכל סוג. יש כאן רק אמירה שהדברים לא נבראו סתם.

במיוחד חשוב לשים לב לזה כשעוסקים בדברי התניא או הרמח"ל שעסקו בנושא, @אלי הבת🎀 הביאה את דברי התניא שמביא את דברי חז"ל "נתאווה להיות לו דירה בתחתונים" וחייבים לזכור - שמדובר רק באמירות לסבר את האוזן, ולא להגדיר את פעולתו עצמו חלילה וחלילה.

רוצה להאמין כי זה עושה לי טוב, עדיין לא בדרגה- יש לי ספיקות.
אבל בכולופן עד היום קיימתי מצוות רק כי ידעתי והבנתי שמישהו למעלה ששמח ממעשי- עכשיו גם תיאוריה זו קרסה לי.

(תודה על ציטוט הכוזרי.)

 

היסוד הוא שיש סיבה, שום תיאוריה לא קרסה. אלא שאת לא יכולה להגדיר את הסיבה.

כמו שאת מאמינה למרות שאין לך שום הגדרה איך ה' הוא קדמון ונצחי, היה מעולם ויהיה לעולם. ככה את מאמינה בלי שיש לך הגדרה לסיבה הזו, את יכולה להמשיך לקרוא לזה רצון, אבל להבין שזה לא שכמו שאת רוצה מילקי הוא רוצה עולם, אלא שיש סיבה מאחורי הדברים, סיבה שנעלה מהשגתינו.

זה מימרא של חז"ל, בכל זאת... אלא שלדעתי פשוט לא מדובר ברצון שאנחנו מכירים משהו יותר נעלה.... כמו שהזכרתי - כבוד. ומלוא כל הארץ כבודו. גם , לא הכבוד שאנחנו מכירים. (הרמב"ן כותב שכל הדימויים האנושיים לקב"ה הם רק בשבילנו שננסה להבין קצת...)

הכוזרי אומר שזה לא הרצון שאנו מכירים, אלא סיבה כלשהיא, נעלית ובלתי מושגית לנו. שמוכרחת להיות, ואנו ממציאים לה כינויים כדי לסבר את האוזן.

יחסית מדויק - שנתון במחלוקת... (נזיר ג' א')

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....