לפי שני הסקרים האחרונים של דיירקט פולס (בהפרש של חודש), גוש הליכוד-חרדים לא משתנה כלל בעקבות הקמת מפלגתו של סער. כמעט כל הקולות שסער לוקח הם מבנט, כחול לבן ויש עתיד.
זה או שאי אפשר להאמין לסקרים.
או שבנט צריך לכתוב עוד ספר.
מה שכן, הדעיכה של בנט אכן התחילה מוקדם מהצפוי.
הליכוד+ בנט+ חרדים= 62 מנדטים. הבעיה היא בדבריו הלא אחראיים של בנט לפיהם אין יותר גוש ימין. אם במקום זאת הוא יתאם אסטרטגיה עם הליכוד אפשר להחזיר את הגוש ולהגדיל אותו ב- 5 מנדטים לפחות. זה מחייב את בנט לוותר על חלום ראשות הממשלה למשך 4 השנים הקרובות.
בקדנציה של ביבי וברק
אבל הוציאה מתוכה את יגאל עמיר.
עשיתי את זה טוב?
לפי הסקרים של עד לפני שבועיים, כל מצביע חמישי היה אידיוט נפתליסטי. אך בינתיים הם נחתכו לשניים, ועוד לא התחלנו במערכת בחירות רשמית.
הכביש הורחב בקטעים האדומים שלו, ולגבי קטעים אחרים זה כמו הדיבורים על מסילת ברזל לאילת. אין הצדקה ממשית כלכלית להשקיע בו.
לגבי פנסיה, החוב האקטוארי של המדינה הוא יותר מ- 800 מיליארד שקל! אף אחד ממקבלי הפנסיה התקציבית לא יוותר על מכרה הזהב, ונראה שאתה דורש להעמיס עוד על הקופה הציבורית. לא חבל לך על הזמן?
אבל גם עם 4 מנדטים הוא יעביר את תמיכתו ללפיד וימנע מנתניהו להרכיב ממשלה.
פילג את הבית היהודי כדי לזנב בליכוד, ולחבור לממשלה עם אחיו לפיד. הוא ניזון מסקרים שניבאו לו 14 מנדטים, וסיים מתחת לאחוז החסימה.
כאמור, הוא סיים מתחת לאחוז החסימה, אבל הצליח למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה. אם יש מישהו שיכול לקחת קרדיט אמיתי על הממשלה הפריטטית בכיכובו של ניסנקורן הלא הוא האיש המסוכן ביותר לימין- נפתלי בנט, הוא ואין בלתו.
לעניין ערכים, בא לי להקיא על המקלדת מעצם הניסיון לחבר את בנט לערכים במשפט לוגי אחד. במחשבה נוספת מצאתי "ערך" אחד- רק לא ביבי.
(וכבר אמרו על זה רבותינו שהשנאה מקלקלת את השורה)
מבקש ממך לא להתעלם מהעובדות: במהלך כהונתו הקצרה כשר ביטחון בנט רדף כלכלית מחבלים כפי שאף אחד לא רדף מעולם
אבל בנט שרף שני מנדטים ולכן לא היתה ברירה...
אמרת שאנשי ימין יצביעו לסער מצד אחד ומצד שני " סער לא "יגנוב" קולות ימין רבים"
אולי תחליט?
אוה , לא משנה.
החנפנות לנתניהו משתלמת.
סמוטריץ' שבריצה עצמאית מגרד את אחוז החסימה פעם מלמטה ופעם מלמעלה, בדרך לכנסת ה- 27 בזכות לשונו המתגלגלת.
במקום לשבת בבית כראוי לו.
אבל כדוברו החצי רשמי, עמדתך חשובה לי, ואם תוציא הכחשה בשמו, אקבל אותה כעין "הלכה למשה מסיני".
כך או כך, תנוח דעתך, בין אם ילכו יחדיו ובין אם לאו, מנוי וגמור עימי שלא להצביע להם. בסודם אל תבוא נפשי, וכו'.
עם או בלי קשר, שמעתי בערוץ 7 הקלטה של הרב יצחק יוסף ממנהיגיה הרוחניים של ש"ס, שבה מצד אחד הוא פוסל את נתניהו, ומאידך הוא מרמז על עסקים פוליטיים עתידיים עם אייזנקוט. עובדה זו כשלעצמה מקרבת אותי לשקול אם להשאר בבית ביום הבחירות.
אגב, כל כך הרבה שרשורים חפרת כאן על למה בצלאל מבטל את הפריימריז, למרות שלא היה אמור להיות כזה. לא מדגדג לך לפתוח שרשור כזה על נתניהו?
להצביע לאייזנקוט/גולן. אין שום הסבר למאמצים האובססיביים שלך לבוז לימין, אלא שמטרתך להעלות את השמאל.
אישית מאוד מקווה, שהדיבורים הללו יבהירו לכל אלו שהצביעו ש"ס במחשבה שהם 'מצביעים בשני פתקים' ("נתניהו צריך אריה חזק"), לכל אוהבי עם ישראל וארץ ישראל -
שש"ס של דרעי, אינה ש"ס של ישי, ש"ס של דרעי - היא אותה מפלגת שמאל של אוסלו, אותה מפלגה של הירידה מהגולן, אותה מפלגה שהג'ובים שלה היו יותר חשובים מהנשק לרב המרצחים עראפת.
שכל המצביעים שמשרתים בצבא, שבניהם, אחייהם וקרוביהם לוחמים, נפצעים ונהרגים - ישימו לב שש"ס זו מפלגה של שרים שהגעפילטעפיש או החריימה בבית, יותר קריטיים בעינהם משחרור אלפי מרצחים וביטול הישגי המלחמה. ויחזרו לכור מחצהתם.
הבחירה הפעם (בעיני) היא בין יהדות התורה ובין להשאר בבית.
ש"ס היתה אופציה שאתמול ירדה מן הפרק.
אתמול שוחחתי עם פעיל מרכזי בליכוד, והוא אישר שמתנהלים מגעים עם סמוטריץ' וחבריו על שיריונים בליכוד.
אבל אתה מכחיש, ונאמנים עלי דבריך.
תשאל כל חרדי עם טיפה הבנה, הוא יאשר זאת.
אל תדאג, ש"ס יודעת טוב מאוד שהשותפים הטבעיים של אייזנקוט, הם אלו שרוצים להעלות אותם למריצות. ההכרזה של הרב יצחק יוסף לא היתה בשביל אחרי הבחירות - אלא להלחיץ את הליכוד על ההצבעות שהם רוצים השבוע.
החלופה היא כאמור להשאר בבית.
לא אצביע לליכוד של אוחנה, ולא לבן גביר, ולסמוטריץ' לא אצביע מקל וחומר.
ביום שאתגעגע לאוסלו נוסף, אצביע לדרעי.
גולדקנופף אכן הצית את הברדק הפוליטי, אבל סמוטריץ' שפך עליו בנזין וגרם לו להתלקח.
סמוטריץ' לא קשור לעניין. חמישה ח"כים מהליכוד הבהירו שלא יתמכו במתווה שמקובל על גולדקנוף...
השמאל בדיוק בונה עליכם. על זה יוכרעו הבחירות.
מציאותית, הדמוגרפיה עושה את שלה, הגוש האמוני לפלגיו גדל. כל שנה מגיעים לגיל 18 הרבה יותר מהגוש האמוני, מאשר בקבוצה של מתנגדיו.
אבל 'טהרנות, שלום',
יש את הליכודניקים שנמאס להם מביבי ונשארים בבית.
יש את החרדים שממילא תמיד הצביעו בסוג של דיעבד, אז כשהחבר'ה לא סיפקו את הסחורה - ישארו בבית.
ויש כמובן את הציונים דתיים - שזה לא נראה להם כי בדיוק ככה וזה לא כי אחרת וזה לא וזה לא, וישארו בבית.
כשממשלת אייזנקוט את גולן ועבאס תתעלל בכולנו - כל הכעסים הללו יהיו כל כך לא רלוונטיים.
הימין מאבד 13 מנדטים בממוצע ברוב הסקרים, ואפילו אצל פילבר המלטף הוא מאבד מנדט אחד.
כי מחנה לא הומוגני וחרב איש ברעהו אינו מחזיק מים, וקל וחומר מנדטים.
350 אלף אנשי ימין ישארו הפעם בבית, כי:
גולדקנופף מתקוטט עם סמוטריץ' וסמוטריץ' עם בן גביר, ובן גביר עם מעוז, ומעוז עם נתניהו, ונתניהו עם ש"ס.
וחוזר חלילה.
די.
בעבר לא היו פחות מתחים, במפלגות השמאל אין פחות מתחים והתקוטטויות.
אבל ההסתכלות החלקית הזאת, שנתפסת לשולי ובשמו מוכנה לאבד את הכל - היא טפשית.
בסופו של דבר הבחירות הם משאל עם. הם לא משאל עם על המתחים בין גוטליב לאמסלם או בין נתניהו לביטן (שכל הספינים על שריונים בליכוד, קשורים למתח הזה).
הבחירות הללו הם משאל עם בשאלה האם העם הוא הריבון, או קומץ פקידים הם הריבונים. הם משאל עם האם צריך להרחיב את גבולנו כמו שהממשלה עושה, או להכנע לטרור כמו שאייזנקוט ולפיד רצו. האם להמשיך לבנות את ארץ ישראל כמו שבצלאל מוביל, או להרוס כמו שאייזנקוט, בנט וגולן אומרים.
מי שבגלל כל מיני קטנוניות - לא מצביע, מצביע לצד השני. נקודה. שב עם עצמך, תחשוב מי מהכוחות הקיימים והרלוונטיים הכי מחזק את הדברים החשובים בעיניך ותצביע לו גם אם היצוגיות שלו לא הכי 100 בעיניך.
היום התבשרנו על הקמת עוד מפלגה חדשה, של בן ארי ומרזל, שתאתגר את בן גביר, ותשרוף לו מנדט וחצי לפחות.
נכון לעכשו נחוש הימין שמימין לימין לשרוף שישה מנדטים וצפונה, ולהעבירם למגרש של איזנקוט, בנט, גולן, ומנסור.
לו בשל כך בלבד נראים סיכויי הימין להרכיב את הממשלה הבאה קלושים עד אפסיים.
וכשזה המצב, אז שב ואל תעשה ביום הבחירות עדיפא. למה לטרוח ולעמוד בתור בשביל סיכויים קלושים עד אפסיים, או בשביל להשביע את תאבונו של פייגלין לסגור חשבון עם נתניהו.
גם אם יצליחו ניצי הימין שצלחו את אחוז החסימה להגיע להסכם הפסקת אש ביניהם, היא תסתיים בסבירות גבוהה בטרם יתפרסמו התוצאות הרשמיות של הבחירות לכנסת.
אני זוכר איך מרכיבי הקואליציה היוצאת נלחמו אלה באלה, ורק ביום האחרון של המנדט שקיבל נתניהו טאטאו מחלוקות אל מתחת לשטיח, וקמה ממשלה על כרעי תרנגולת. בקפלן ניצלו את הסיטואציה עד תום, והביאו לנו 2000 לוחות שיש בבתי הקברות.
האשם המרכזי הוא כמובן פלוני שאמנם לא דרש ראשות ממשלה לעצמו (תודה פלוני), אבל ללא ספק הביא עלינו בקו הגמר קואליציה עייפה, מותשת, וחסרת מוטיבציה לנהל מדינה.
שאלה: האם "השותפים הטבעיים", חחחחה, יכולים להתעלות על עצמם ולחלק ביניהם את עור הדוב בטרם ניצוד. התשובה היא כמובן לאו ב-א' רבתי.
הבחירות הם אכן משאל עם שסופרים בו גם פתקים וגם מנדטים. חבל שיובל נאמן וגאולה כהן לא נמצאים איתנו כדי להזכיר לנו איך זה עובד ואיך קיבלנו את אוסלו.
הימין שמימין לימין נחוש לשרוף ששה מנדטים ולהעבירם לקפלן.
וכשזה המצב חבל על כל מאמץ שלך ושלי. זה כמו לעצור בגופנו משאית דוהרת.
תוכיח לי שהניתוח שלי מופרך ומשם נתקדם.
כל מערכת בחירות יש את הגורמים הללו או אחרים. מסכים שחבל, אבל אם נתייאש מאה ימים לפני הבחירות - לא נגיע לשום דבר.
אגב, גם לשמאל (או לשמאל שקורא לעצמו מרכז ומדמיין ש'יכפה אחדות') יש כרגע אין ספור רסיסים, כך שמבחינה זאת המצב הוא פיפטי-פיפטי, או כמו שאמר מי שאמר "אם לך קר ורטוב ואתה עייף מיום קרב - תדע שגם בצד השני זה המצב".
לפיד היום התפאר באופיזיציה המעולה שלו, תוך שהוא מתעלם באלגנטיות מזה שאחרי קדנציה קשה אוביקטיבית, במדד העיקרי של אופוזיציה ככזאת שמקצרת את ימי הממשלה, הם נכשלו טוטאלית יותר מכל אופוזיציה ביובל האחרון.
האחריות של כל אחד מאיתנו עכשיו, אינה לייאש אלא לעודד כמה שיותר אנשים להצבעה מושכלת. בעז"ה ובהשתדלותנו.
הולך הימין לשרוף שבעה מנדטים.
ההערכה הפרטית שלי היתה צנועה יותר.
איפה עיני העדה שיקראו למשוגעים לרדת מהגג.
בן ארי ומרזל הם בהחלט בעיה. הם שורפי מנדטים סדרתיים וזה לא אכפת להם. לשיטתם אם לא הם - אין שום טעם בימין. הם היו אמורים לראות בהצלחה של בן גביר (למרות הפוילשטיקים שעשה ובעצם 'גנב' להם את השליטה במפלגה) הישג שלהם, אבל בדיוק הרוביקון האידיאולוגי שהוא חצה - של להצליח להכניס את האידיאולוגיה לכלים הפרגמטיים - זו מהות ההתעקשות שלהם להתמודד גם כשאין סיכוי.
נקווה שרוב אלו שבמערכות קודמות שרפו עליהם את קולם, מספיק עם עיניים בראש, כדי להצביע לבן גביר.
בתקשורת הרשמית לא מדברים על זה בקול, כי זה יחשב "פגיעה בכבודו של האדמו"ר מגור" שיענו גולדקנוף הוא רק עושה דברו - אף אחד לא מעז להכנס לזה
https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=3393895&forum_id=771
זה עוד לפני גולדקנוף, אבל זה המשיך גם בסבבים של הממשלה הזאת.
בצלאל הוא זה שמפריע לך? לו יש לשון מתגלגלת? אני חושב שליד שותפו לשעבר בן גביר הוא נחשב אילם...
אמנם כאשר בן גביר ליד סמוטיץ אזי איתמר מרזה לעומת הישגי בצלאל
וברוב הגדול הוא גם על 5
אז למה סתם להמציא?
גם הוא יושב כי הודה בדבר שלא עשה, ויש עשרות הוכחות לכך ברשת.
🛎🛎שנימה ההבדל?
עמיר מן הסתם הודה בגלל איומי רצח שקיבל ,
ובן אוליאל הודה בגלל העינויים.
זה משנה כל כ
אני לא רואה הבדל גדול,
שניהם הודו במה שלא עשו
וחיים לניתוק מהמשפחות
רק מזיק לבן אוליאל?
ההבדל הוא עצום -
יגאל אמיר הודה במעשיו באותו רגע ובחקירה הראשונה, הוא גם התגאה בכך. אגב, בעייני, על עצם ההודאה הנלהבת שלו וההתנהלות שלו בבית המשפט - ראוי שישב בכלא עד סוף ימיו.
כל מי שטוען כל מיני קונספירציות, צריך להסביר גם למה יגאל אמיר שיתף איתן פעולה.
בן אוליאל הודה רק תחת עינויים, חזר בו כשהחקירה לא היתה תחת עינויים והסכים 'להודות' שוב, כשבניגוד לחוק הכניסו את המענה לחדר.
ובאופן כללי כדורגל.
הרי התפקיד של בחור זה ללמוד
שמצד האמת לא.. כי באמת צריך לעמול ולהשקיע בתורה ובלימוד וזה קצת לשרוף זמן על דברים שאין בהם תכלית.
מהצד השני, עדיף אולי לראות מונדיאל מדברים אחרים.
נראה לי שזה תלוי בך, גם איפה אתה מונח בעבודת ה' שלך והאם זה סתם בילוי? או בריחה? או גם וגם?
נראה לי יותר עמוק מסתם לראות משחק כדורגל.
מצד האמת יש כל כך הרבה דברים שאני לא צריך לעשות. השאלה אם זה משהו שמוריד ומפריע בעבודת ה' שלי.
מה יהיה עדיף? שאני ישמע חדשות ואקטואליה?
שזה בעצם שאלה בפני עצמה. מה עדיף לבחור ישיבה, לצפות בכדורגל או לשמוע חדשות
שהעולם של "בחורי ישיבה" מכיל מעט מדי פעילויות גבריות חיוביות והרבה מדי ישיבה (מבורכת לכשעצמה) על ספרים.
האנרגיה הזו צריכה לצאת איפשהו. רואים את זה בהפגנות האלימות של הפלג אבל האמת שגם כדורגל זה דבר די נפוץ אצל גברים "רגילים".
אתה רוצה להפסיק כדורגל מסך? תסתכל בעין אוהבת למה אתה צריך ללכת לשם. אולי תלך לחדר כושר או לגינת כושר ציבורית כדי לעשות "ספורט" ולהיות גבר אמיתי ולא רק ספורט כורסא. לך תשחק כדורגל במגרש. עם בני אדם אמיתיים ועם הגוף שלך. הגוף שלך יכיר לך טובה וגם הלימוד שלך יכיר לך טובה על זה. ומצד שני האנרגיה בגוף שרוצה את זה תקבל את המענה שלה.
שמע, יש בך מלא אנרגיות בגיל הזה ותחומי עניין, אם אתה לא תוציא אותם על משהו הם יתפרצו בצורה לא מבוקרת או שהם ידכאו אותך.
כדאי לך לא להזניח את תחומי העניין שלך בזמן הפנוי, וככה גם הלימוד בשאר הזמן יראה אחרת..
אם לצרוך תרבות כדורגל מתאימה למי ששואף שתורתו תהיה אומנותו? כנראה שלא🤷♂️ אבל אם כל הסביבה סוחפת לזה+הנפש שלך מנסה להשתחרר ואתה לא נותן לה מענה ראוי- אז זה באמת קשה להגיד לזה לא.
תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז.
נ.ב המגיב אינו משגיח.
והלא כמדומני שאין אנו מכירים פנים אל פנים..
תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז
שתפקידם לשבת בבית/ בבר/ ברחוב לצפות בטלוויזיה לשתות בירה ולשאוג?
אנשים יכולים לעבוד/ ללמוד/ להיות בטלנים
זה לא קשור לתחביבים שלהם
מונדיאל זה תחביב שנחשב די צנוע כי נראה לי שכולם שם גברים
אז הוא יכול להתאים גם לבחורי ישיבות
אלא אם עושים שטיפת מוח רצינית שמשתלטת עליה
נאמר פה אחרת. נפש (איך שהיא בתוך גוף האדם) היא אכן מוגבלת, וכוחה להנות או לאהוב דברים מוגבל. ולכן אין ביכולת וכח האדם להתחבר לתענוגות עוה"ז וקדושה יחד...
אם בליגת אלופות לדוגמא, 99% אחוז מהזמן לא מראים את הקהל ולא שאר שטויות, רק את מה שקורה על המגרש.
במונדיאל מראים הרבה את הקהל וביניהם בחורות מאד לא צנועות,
ולפעמים גם יש שופטות עם מכנס קצר.
כלומר התשובה הפשוטה היא לא פעמיים -
פעם אחת לא, כי בחור ישיבה (וכל יהודי שיש לו זמן) צריך ללמוד תורה.
ופעם שניה לא - כי אשרי האיש וגו' ובמושב לצים לא ישב.
אבל בחור שרוצה להחזיק, צריך להיות מודע למקום שלו. לא להפוך את החולשה לאידאל, אבל לדעת שהוא אינו מושלם ואם מה שמציק לו בנפש זה הגעגוע למונדיאל - עדיף שיתן לעצמו במידה מסויימת ובתקווה ושאיפה להשתחרר מזה, משישב מול הגמרא, כשהראש במונדיאל.
באידאל לא
אבל מצד שני. זה גם לא כזה נורא. משמע אפשר להיות תלמיד ישיבה ועדיין ולראות מונדיאל.
אם נפשו שואבת אותו לשם.
לדעתי שיתן לעצמו "פיצוי לראות"
אבל יוסיף לימוד וקדושה במקום אחר.
מותר וצריך לשחק כדורגל, לפעמים. לצפות במשחק ביטול תורה מוחלט.
כן כי צריך מקום לנפש, לנשום לנשוף ולנפוש...
לא כי זה תרבות מטומטמת וגויית...
אפשר למלא את הצורך באוויר גם בדרכים אחרות (ציור, סרטים, שירים, שחנשים/נעייסים/שיבבובים, ספרים ועוד...
יוצא שלא...
אשמח שלא תתעלמו מהאירוע המביש הזה! 🙏
אני רוצה לשתף במקרה שקרה לי היום בבוקר בזמן יום העבודה שלי וכחלק מהעבודה שאני מתעסק בה כנהג סמי טריילר בכבישי ישראל :
היום יום רביעי בתאריך 7/1/26 , בשעה 5 בבוקר כהרגלי , התעוררתי לקראת יום עבודה חדש , הוצאתי את הכלבה שלי לטיול , עליתי איתה לבית , נתתי לה את האוכל שלה , ובזמן שהיא אוכלת אני התפניתי להנחת תפילין כמו שאני רגיל לעשות כל בוקר ברוך ה .
על פניו , עד לכאן הכל כשורה ...בשעה 7 בבוקר אני יוצא לחניון המשאיות בעיר שדרות (אני גר בשדרות) כדי להניע את המשאית שלי (שכיר) לקראת יום עבודה חדש .
בשעה 7 ורבע אני מניע את המשאית , נוסע ללקוח באיזור התעשייה בשדרות (הלקוח נמצא כ-500 מטרים מהחניון עצמו) ובסביבות 7 וחצי עומד בימין הכביש ככל שיכולתי ומחכה שהלקוח יאשר לי להיכנס ברוורס לנקודת הפריקה.
אף אחד לא הכין אותי למה שיקרה כמה דק מאוחר יותר :
בזמן שאני במשאית ממתין לאישור הלקוח , אני מבחין בשני שוטרים בניידת משטרה שמתקרבים אליי לחלון המשאית (חלון הניידת במקביל לחלון המשאית ) , ואחד מהם פונה אליי ושואל בתקיפות: "מה אתה עושה פה?"
עניתי שאני ממתין ומוכן להיכנס ברוורס ללקוח שמאחורי.
שוטר : סע סע עם המשאית.
אני : למה לנסוע? אני חוזר ברוורס ללקוח.
שוטר שני (מהמגזר) : יוצא מהניידת ופונה אליי בגישה מאיימת "תביא רישיון נהיגה" .
אני : מוציא את רישיון הנהיגה ומביא לשוטר , ושואל מה הבעיה שאני עומד כאן תוך כדי שאני יורד מהמשאית , הולך לצלם את הכניסה ללקוח , ואת המיקום שהמשאית עומדת בעמדה שמוכנה כבר לרוורס (מי שנהג טריילר יבין את המיקום) .
מכאן הכל מתגלגל ומתפתח בצורה אלימה וכוחנית שאפילו עבריינים לא זוכים להתנהגות כזאת, בטח ובטח מאנשים שמייצגים גוף שאמון על ביטחון תושבי מדינת ישראל.
השוטר מהמגזר פונה אליי עם מבט של שינאה בעיניים ואומר לי שאני מעוכב לחקירה ותוך שניות בודדות הוא מוציא אזיקים , מעקם לי את הידיים אחורה וכמעט מפיל אותי לרצפה , חוטף לי ב"מקצועיות" את הנשק האישי שלי מהפונדה והשוטר השני פשוט שולף עליי טייזר ומאיים לחשמל אותי , בעוד אני מושיט לו את שתי ידיי ללא התנגדות העיקר שלא יחשמל אותי!! פשוט הזוי בפניי עצמו ששוטר במדינת ישראל חוטף נשק אישי של בנאדם , מאיים עליו עם חישמול בטייזר וכל זה בגלל ש"הפרעתי לתנועה" כלשונם.
שני השוטרים מכניסים אותי אזוק אל תוך הניידת בבושת פנים כאילו אני ארכי מחבל , אחד השוטרים לוקח את מפתחות המשאית , נועל אותה איפה שהיא נמצאת ואנחנו נוסעים לתחנה המשטרה בשדרות.
הסיפור ממשיך כשאני יורד מהניידת ובכניסה לתחנה , שני השוטרים אוזקים אותי גם ברגליים!
אני עדיאל אזולאי , איש מילואים שביצע בגאווה גדולה כמעט 700 ימי מילואים במלחמת "חרבות ברזל" , איש קבע לשעבר למשך 6 וחצי שנים!!!! אני אשכרה מובל מושפל , אזוק בידיים וברגליים כי "הפרעתי לתנועה"!!
בתחנת המשטרה אני צועק על השוטר מהמגזר ואומר לו שהוא גורר אותי חזק מדי ושיש לי פציעה בברך ואני פשוט לא יכול שהוא מושך אותי בצורה מהירה וכואבת כזו כשאני אזוק ברגליי...מיוצר לציין שהוא צחק לי בפנים עם מבט של רוע ושנאה כלפיי.
אחד השוטרים הבכירים יחסית שם (3 פוגים על הכתף) , שמע את הצעקות שלי כלפיי זה שגרר אותי בכוח ואמר בתקיפות : "כואב לך? אז מה אתה רוצה שנרים אותך ונגלגל אותך לתא?"
(משפט של אדם שלא צריך לעבוד מול אנשים ולא משנה באיזה מקצוע).
הגענו ל"יעד" - תא מעצר של מטר על שניים , אזיקים בידיים ורגליים , ומסביבי שוטרים שבעצמם לא מבינים על מה ולמה אני שם.
במהלך השהייה בתא במעצר , ביקשתי לעשות שיחת טלפון לגרושתי שתדאג להוציא את הילד מהמסגרת החינוכית (זה היום שלי עם הילד) ונעניתי בתשובה בזיונית ולא מתחשבת מאחד השוטרים - " אתה מתבלבל , אנחנו לא עובדים אצלך" (זאת משטרת ישראל , ואלה הם האנשים שאנחנו צריכים לסמוך עליהם שיגנו על ביטחוננו).
שעתיים לאחר מכן , שיחררו אותי עם זימון לבית משפט , ועם דוח של 500 שח בגין "הפרעה לתנועה" ללא כל קשר לכל ההשפלה הגדולה שחוויתי כאזרח שומר חוק במדינת ישראל וכמילואימניק גאה!
ובנוסף לכל זה , השוטר מהמגזר דיחף אותי לכיוון היציאה מהתחנה ואומר לי "צא לפני שאני מכניס ךך אחת לפנים". ביזיון. בושה.
נ.ב שהגעתי למשאית הנעולה , הבחנתי (איך לא) בדוח חניה שמשטרת שדרות שמה לי על השמשה של המשאית כאילו הלכתי לשתות קפה והשארתי את המשאית באמצע הכביש 🤦🏻♂️🤦🏻♂️
אשמח לשיתופים לכל ערוץ רלוונטי על מנת ליצור הד תקשורתי ולעורר את המערכות בישראל למען שיפור ואבחנה בין אירוע כזה לאירוע מסוג אחר 🙏🙏
היום פגש אותך אתמול חסיד גור מחר איזה מתנחל.
זה המציאות.
כולם יודעים שאנחנו הבאים בתור אחרי החרדים.
שמח שהתעוררת
מועתק מ-https://twitter-thread.com/t/2076863628624433210
"חרדים ואובדן הזכרון האירגוני בצה"ל או מולטקה הזקן מול אייזנקוט ושות'
בתקופה מ-67 ישראל הייתה במלחמת התשה (67-70, 300 הרוגים), ב-1973 מלחמה גדולה נגד 2 צבאות ערביים קונבציונאליים גדולים בהשוואה עולמית, (2700 הרוגים), ואחר כך מלחמת התשה קשה בצפון, והתקוטטיות בדרום כשצה"ל יושב
2. באפריקה.
האוכלוסיה היהודית הייתה סביב 3 מיליון.
איש לא התלונן על החרדים, סוגיית גיוסם לא הייתה משבר פוליטי וגרזן לחפור בו, והמטכ"ל הישראלי לא פשק ידיים לשמיים שאיננו יכולים עוד כי אין לנו כוח אדם. אמנם היה נסיון של גירוד חבית שלא תרם דבר כאשר קראו לבדיקה חוזרת משוחררים מטעמים
3. רפואיים. (אז בעיקר מסיבות פיזיות כי אז האוכלוסיה הגברית היהודית לא סבלה מבעיות נפשיות למרבה התמהון.)
כיום ישראל כ-8 מיליון יהודים, למטכ"ל הישראל אין תשובה לבעיית כוח אדם לכאורה, והרמטכ"ל יוצא שוב נגד הדרג הפוליטי בפומבי כאילו לא למד דבר מפשעי חבריו קודם ל-7 באוקטובר. הוא תולה
4. יהבו וקורא גוואלד לאלפי בחורי ישיבה חוורים שבחייהם אף לא הניפו פטיש שיצילו אותו ממצוקת כוח כיוון שהוא לא מצא את השכל והעיקר את העוז לפתרה באמצעים ידועים.
ניהול כוח אדם וניצולו היעיל לפני מלחמה ובזמן מלחמה זה יסוד היסודות של עבודת המטה הכללי מאז היווסדו על ידי הפרוסים. ביחוד
5. מולטקה הזקן. היסוד השני, שקשור בטבור, היה הכשרת הנעתו המהירה ובכמויות במרחב. כן, זה דורש שכל ומיומנות, לכן קציני המטה הכללי והסגל שלו הגרמני מ-1860 עד 1940 נבחרו בפינצטה כשהעיקרון המנחה הוא אינטליגנציה ויכולת אינטלקטואלית מעל לממוצע של קאדר הקצינים הקיים. (כולם חיקו את מוסד
6. המטה הכללי הגרמני, האמריקנים והבריטים במיוחד.)
בישראל שאלת ניצול מירבי של כוח האדם והנעתו האופרטיבית הוזנחה מאד בעשרות השנים האחרונות. צה"ל לפני מלחמת ששת הימים וערב מלחמת יום כיפור היה טוב מאד בקנה מידה היסטורי השוואתי בהצלחת ניהול ומיצוי כוח האדם והפעלתו האופרטיבית היעילה.
7. לצה"ל המודרני יש מעט מאד זכרון ארגוני - אחת הנקודות העיקריות של חולשה שאיש לא שם לב אליה שבריק הדגיש בדו"ח המפורסם שלו. הפיסח האינטלקטואלי, אייזנקוט, יצא במלחמת חרמה נגד הדו"ח ובריק עצמו. כשהמוח מנוון, כלומר המטה הכללי, אין זכרון ארגוני כי זה כרוך ביחד. כך אבד הנכס העיקרי של
8. צה"ל הקדום ובאופן טבעי הוא נוהל בדור הנוכחי על ידי הומו איגנוראמוסים כברק, גנץ, אייזנקוט, הלוי, וזמיר.
גם אם החרדים יסתערו עכשיו על שערי לשכות הגיוס צה"ל לא יוכל להכשיר יותר מכמה אלפים בשנים הקרובות במערכת שלא יתבצע בה רפורמה מקיפה בכל.
זמיר מנהל מערכה פוליטית נגד הדרג המדיני
9. וכדרכו מנסה לייצור גיבויים לכשלונותיו הנוכחיים ואלה שיהיו על ידי שליחת מכתבים לידיעת הציבור ונגד הדרג המדיני כפי שעשה כשכפו עליו את המערכה על עזה שהייתה גם גורם מכריע בהשבת מרבית החטופים מלבד הישיגים אופרטיביים שיכלו להיות גדולים יותר אילולא התיפקוד של זמיר ומטכ"ל מנוון.
אחת
10. האירוניות הגדולות שאייזנקוט, שהביא לפירוק מערך המילואים, הקטנת צה"ל וזמן שירות חובה, ואם עמדתו הייתה מאומצת לאחר פרוץ המלחמה היינו עומדים בפני שוקת שבורה, רץ כרגע לראשות הממשלה בטענה לכשלונה הצבאי באוקטובר 23. כשנתניהו והממשלה אימצו בחדווה את "פארסת אייזנקוט" וכשהוא >>
11. מינה את זמיר חרף מה שקרה זו כבר שאלה אחרת בפתולוגיה הכללית".
בפעם הבאה ש @איתן גיל, חוזר על הקשקוש של 'רק אנטנות', תראו לו את הדו"ח המשמח הזה.
לצטט מדו"ח של שלום אך שוא זה כמו לקרוא מהפרוטוקולים של זקני ציון. מטרתם להלך אימים על ארגונים עויינים בחו"ל שגונבים להם את "הגדה המערבית" ומנשלים "פלסטינים צדיקים" מזכויותיהם.
האמת חייבת להאמר שדיויד פרידמן דחף פרוייקטים בכל הכח, ומייק האקבי דוחף עוד יותר.
כך או כך מספר בעזה, וכבר כתבתי כאן לא אחת ולא שתיים שמלקחת קרדיט על עשיה של אחרים אף אחד עוד לא מת.
אני לא בטוח שהימין ירכיב את הממשלה הבאה, אבל אם סמוטריץ' ירצה לנכס לעצמו משהו ממשי, מוטב שילך לתחבורה או לשיכון וכיוצא בהם.
יש בארץ עשרות מוסדות לחולי נפש. רק תבחר.
וכדאי ללכת לטיפול מקצועי באובססיה.
לגופם של דברים - אם אינך רוצה לסמוך על שלום עכשיו, צא בעצמך לסיור. תראה את הכבישים הסלולים והנסללים, את החוות הפרושות לאורך הדרכים, את צפון השומרון שעשרים שנה מאז שהליכוד החריב, כמעט לא היה אפשר לדרוך בו והיום ישובים בנויים ונבנים, תשאל את כל העוסקים במלאכה, בזכות מי הדחיפה לכל המהפך.
תתפלא לגלות שוודאי שיש שותפים רבים, אבל כולם - מקיצוני הגבעות שכבר שנים לא מצביעים בבחירות ועד ליברלי גוש עציון שמצביעים שמאל (ולא יצביעו לחרד"לי, יתהפך העולם) - יסכימו שעיקר הקרדיט על המהפך הוא לבצלאל ואנשיו.
ארץ בנימין יתומה כי בצלאל רצח מטאפורית ופוליטית את ההורים שלה.
חאן אל אחמר מצפצפת עליו (לפי שלום אך שוא היא פונתה).
תחנות בידוק נמצאות על כביש 443 ולא 10-15 ק"מ צפונה.
גבעת זאב לא מוכרזת עיר ואם בישראל.
מרכז אקדמי במורדות הר שמואל- אין.
רצף בנוי בין מודיעין לירושלים- אין.
סיפורים וקשקושים, וטפיחות שכם עצמיות- יש, מכאן עד קדומים וחזרה.
נ.ב. "התמונה" של בצלאל היתה דחקה נקודתית, שזמנה עבר.
משום מה אתה לא מתפדח לשקר, גם בדברים שכל מי שלא עיוור, רואה שהם קשקוש.
כמות החוות בבנימין - עצומה. אין שום השוואה בין נסיעה בכביש אלון לפני שלוש וחצי שנים, לנסיעה בו היום.
בבנימין הוקמו כמה ישובים חדשים והוכרו רבים אחרים ששנים חיכו להכרה.
בשבילך, ידיעה מהיום:
מועצת בנימין נערכת להקמת היישוב החדש "נאות הרים" | ערוץ 7
כביש 60, בבנימין (כמו בכל שאר המקטעים שלו) עובר הרחבה עצומה וגם כביש הטבעת שלפני שנה וחצי קיטרת עליו - נסלל.
גבעת זאב בהליכי הכרזה שלוקחים זמן.
תשאל את יוסי (שאין לי שום מחלוקת על כך שהוא בולדוזר של עשיה ויש לו הרבה זכויות), בזכות מה ומי הוא מצליח לקדם בקדנציה הזאת, דברים רבים מאוד שלא הצליח בקודמות.
הבדיחה המגוכחת, שביזת רק אותך, החזיקה בתור תמונת הפרופיל שלך, שבועות ארוכים. בדיוק כמו ש'תמונת הפרופיל' המטאפורית של בן כספית/פלג/רביד ודומיהם, היא קריקטורה מעוותת של נתניהו.
סמוטריץ' ולהקת המעודדות שלו לא מכירים אגדות חז"ל, או שחושבים שכולנו מטומטמים.
התמונה הוסרה היום, כי היום העלית אותה לסדר (ואל תגיד שאני לא מחשיב את ההגיגים שלך).
לא אומר שלום למלך - גם זו אגדת חז"ל.
כמה אתה יכול להיות פתאטי. כל מה שהוא יעשה או לא יעשה - אתה תפרש לרע. ואחרי זה תצפה שנתייחס לאובססיה שלך ברצינות.
אתה חופר וחופר על כמה הוא לא עושה, ואז כשמאלצים אותך להכיר בעובדות, אתה מצטט ציטוט שכולנו מכירים מהגן, שהמשמעות שכנראה אתה רוצה לדחוף אליה, זה שרע שהוא בונה את ארץ ישראל.
אז ברכות על הצטרפותך ל'שלום עכשיו', אתה מוזמן, כמוהם, לשמח את עם ישראל בפרסום בניית ארץ ישראל ודחיקת האויב ממנה.
זה מהיום, נוסף על אתמול - מוקם ישוב, נוסף על שלשום וכו'.
כן ירבה וכן יפרוץ.
כל כביש וכל ישוב חדש בבנימין הוא עוד מסמר בארון הקבורה של העם המומצא.
במאמר מוסגר, חבל שנותנים לדוברת הגירוש להתעסק בבנין ארץ ישראל במקום להושיב אותה בבית.
ועדיין בנימין יתומה, אין מקומות תעסוקה. התושבים צריכים לנדוד למודיעין או לירושלים.
מעבר לזה, די עם ההתאוננות וחיפוש חצי הכוס הריקה, בעלי עין רעה הם תלמידיו של וכו'.
יש הרבה יותר מקומות תעסוקה באין ספור תחומים - בחינוך והוראה יש המון עבודה ומוסדות לכל הגילאים שמגיעים אליהם תלמידים הן מהאזור והן מכל הארץ. יש תיירות שהולכת וצומחת ומספקת המון תעסוקה לתושבי האזור ובנתיים מביאה את עם ישראל בהמוניו לשטח. איזורי תעשיה ומסחר קיימים וחדשים, שהולכים ומתפתחים (מירושלים באים לקניות בשער בנימין!). ועוד ועוד. זה ממש לא המצב מהקמת גוש אמונים, שחוץ מכמה מוסדות חינוך ובית ספר שדה אחד - כל תושבי יו"ש יצאו לעבוד בחוץ.
ואחרי שאמרנו את זה, הגיוני ביותר שחלק גדול מתושבי הישובים הקרובים לירושלים/מודיעין, יעבדו בערים הגדולות הסמוכות. גם רוב מוחלט של תושבי מושבי 'פרוזדור ירושלים' שבתוך הקו הירוק עובדים בירושלים ורוב מוחלט של תושבי מועצת 'גזר' עובדים במודיעין/רחובות/ראשון וכד'. אלו החיים.
קצת עין טובה לא תזיק לך
בנימין צריכה להיות מסופחת לישראל, אם לא דה יורה, אז דה פאקטו, אבל זה לא בתכנית של הימין שמימין לימין.
לא מבין למה מגבעת זאב למבשרת צריך לנסוע דרך ירושלים. כביש פה ושם זה מרנין, אבל לא עשיה מדינית נחרצת.
לאויב יש את תכנית פיאד, ואצלנו ישנים על האף..
ועל זה אני מלין, אין שום סיבה שגוש ירושלים לא יגיע עד פאתי מודיעין, ויכיל 500 אלף תושבים ומקומות עבודה.
.
האם יש *עוד* מה לעשות? בוודאי, הארץ נשארה הרבה מאוד לרשתה. יש לך רעיונות ספציפיים - תציע למנהלת ההתיישבות, רק תבין בהסתכלות קצת בוגרת, שאף אחד שם לא במדריגת 'הוא אמר ויהי', תהליכים לוקחים זמן, תכנון לוקח זמן, בניה לוקחת זמן. לא מעט ממה שהלוננת כאן לפני שנתיים - נעשה, פשוט היה צריך סבלנות.
בעז"ה בקדנציה הבאה, המהלך ימשך לייעדים הבאים, ביו"ש ובעזה, בנגב ובגליל. אא"כ כל מיני בעלי עין רעה, הבזים ליום קטנות כי נדמה להם שלא הכל כמו שדמיינו - יפילו ויחלישו.
@איתן גיל, אני מתחיל לפתח קונספירציה, שכל האנטי האובססיבי-חולני-הזוי שלך לסמוטריץ', זה בכלל דרך להרים לו בהפוך על הפוך...
אני מרכין ראשי ומשפיל מבטי בפני סמוטריץ' שנכון לעכשו מוותר על לקיחת קרדיט לעצמו.
ובצדק הוא שותק, כי הציבור שלו מפטפט את עצמו לדעת, ולא בדיוק מייהד את יהודה ושומרון.
גבעת זאב תהיה העיר החרדית השלישית ביהודה ושומרון בזכות תנופת הבניה החרדית.
כבר עכשו כ- 40 אחוז מהאוכלוסיה היהודית ביו"ש היא חרדית, ובעוד שלוש שנים היא תגיע ל-52 אחוז.
פעם סיפרו לי שיישוב ארץ ישראל היא ליבת היידישקייט של הציונות הדתית, והיא שקולה כנגד כל מצוות התורה. מסתבר שליבת היידישקייט נכון לעכשו היא מלחמת חורמה בחרדים.
אבל לא, אצלך הכל רע - אם (לטענתך השקרית) לא סוללים כבישים - רע, כשמוכיחים לך שסוללים - גם רע.
לפני שישה ימים התלוננת למה לא מכריזים על גבעת זאב עיר - עכשיו את מתלונן למה כן. כמה אפשר להיות צבוע.
לגופם של דברים - בגבעת זאב יש ציבור חרדי, יש ציבור דתי לאומי ויש ציבור חילוני וטוב שכך.
בגדול הציבור החרדי טוב בהבאת מאסות למקום - כי מאוד חשובה הקהילתיות, המוסדות וכו'. ממילא נוצרות ערים, מצד שני - את אף אחת מהערים או הישובים הגדולים - לא הוא הקים.
גבעת זאב לא התחילה כחרדית, ביתר הוקמה ע"י גרעין של מרכז הרב בראשות הרב שלמה רענן הי"ד, תל ציון היא סוג של שכונה של כוכב יעקב. אפילו הזילברמנים שהסכימו לבוא כגרעין קטן למצפה לאה ליד כוכב השחר - הגיעו אחרי שאת ההתבססות הראשונית, עשו משפחות של נחלה.
לעומת זאת, כשצריך לתפוס מרחבים וליישב את עומק השטח ושם מטבע הדברים מדובר על הרבה נקודות קטנות - מי שמאכלס את עשרות גרעיני ההתישבות החדשים ומאות חוות הבודדים - הם אלפים רבים מבני הציבור הדתי לאומי.
בסופו של דבר - מיני ומיני יתקלס עילאה. יש חשיבות לערים שבעיקר (יחד עם עשרות יישובים דתיים לאומיים נוספים) מבססות את הגוש של ירושלים רבתי ומודיעין כמטרופולין מרכזי. ויש חשיבות לא פחותה להמונים שהולכים כבודדים או גרעינים קטנים לתפוס את המרחבים ביו"ש, בנגב, בגליל,בבשן ובלבנון.
כך או כך, מספר קילומטרים של כביש שנסללו ביו"ש (לשיטתם) מגיע לכדי שליש ממספר קילומטרים של מנהרות בעזה תחתית, וכבר כתבתי כאן, וכו'.
ואוסיף: במצב אידיאלי, כל כפר ישמעאלי צריך להיות מוקף בארבעה כבישים כדי למנוע התפשטות וגניבת קרקעות, ומי שצפוף לו יתכבד לארוז, ולעבור לסוריה או לעירק.
בכל הכבוד, אנטנות יכולות להיות תשתית מעולה לעירוב שבת, ואין לזלזל, אבל לא בשביל לסמן לאויב מי הוא בעל הבית האמיתי על האדמות.
אני לא מאמין למילה של הארגונים הנ"ל.
שקרנים פתולוגים.
כך שזה משמח לקרוא דברים כאלה, אבל אנחנו לא יכולים להסתמך על הנתונים כדי לשמוח.
אבל לא צריך להסתמך
צא וראה כמה חוות יש.
כמה השומרון פורח
בעז"ה שנזכה לראות אותו יהודי ב100%
ולדעתי (ואני הקטן מקווה לכך)
יותר משצריך להשקיע בפיתוח השומרון.
צריך להשקיע בסילוק האויב
כי זה טוב ונחמד שיש עוד גבעה. עוד חווה ועוד התיישבות (בלי ציניות חס וחלילה)
אבל הייתי שמח שבעתיים לקבל בשורה שישוב אויב (גם אם קטן) נעזב.
בס"ד
הכרזתו בשבוע שעבר של חגי לובר על כניסתו לחיים הפוליטיים, החזירה בשבוע האחרון לקדמת הבמה רעיון שתמיד מתגלגל טוב על הלשון: ממשלת אחדות. המחשבה סביב הרעיון הזה היא מאוד פשוטה מאוד: החברה הישראלית קרועה, הפוליטיקה משוסעת, והפתרון הוא ממשלה שתאגד את כולם סביב שולחן אחד. אלא שכמעט בכל פעם שהרעיון הזה עולה, כדאי לעצור ולשאול שאלה אחת פשוטה: האם ממשלות אחדות באמת הועילו למדינת ישראל, או שמא הן בעיקר יצרו ממשלות שלא הצליחו להכריע בשום סוגיה משמעותית?
הדוגמה המפורסמת ביותר היא ממשלת האחדות של יצחק שמיר ושמעון פרס שכיהנה באמצע שנות השמונים. אי אפשר להתעלם מכך שהממשלה הזאת רשמה הישגים חשובים, ובראשם תוכנית הייצוב הכלכלית שהצליחה לבלום את האינפלציה שהשתוללה באותה תקופה. גם הסכם הרוטציה הוכיח שאפשר לנהל שותפות בין יריבים פוליטיים מרים. ובכל זאת, רוב שנות כהונתה התאפיינו במאבקים בלתי פוסקים, בווטו הדדי ובקושי לקדם מהלכים משמעותיים בנושאים המדיניים והפוליטיים, משום שכל צד חשש להעניק הישג משמעותי ליריבו. דוגמה לכך היה הסכם לונדון הסודי שחתם פרס ב-1987 וטורפד על ידי שמיר
עשרות שנים לאחר מכן חזרה ישראל לאותה נוסחה עם ממשלת נתניהו-גנץ. גם אז היו נסיבות חריגות: משבר פוליטי מתמשך לצד מגפת הקורונה שהשתוללה ברחבי העולם. גם אז דובר על "שעת חירום" שמחייבת אחדות, אלא שבפועל הממשלה הפכה במהירות לזירת התכתשות. חוסר האמון בין הצדדים ליווה כמעט כל החלטה, התקציב לא עבר, הסכמים הופרו, והרוטציה כלל לא יצאה אל הפועל. במקום יציבות, קיבלה ישראל עוד מערכת בחירות תוך זמן קצר.
גם הממשלה הקודמת, ממשלת בנט-לפיד, הוצגה כממשלת הסכמות. תומכיה טענו שהיא מוכיחה שאפשר לחבר ימין (בנט, סער וליברמן), מרכז, שמאל ואף מפלגה ערבית סביב אינטרס משותף. אלא שבפועל הכנסת כמעט והייתה משותקת לחלוטין. כמעט כל סוגיה נפיצה הוצאה מהמשחק מראש. שינויים במערכת המשפט, סוגיות מדיניות וביטחוניות, דת ומדינה ונושאים נוספים הונחו בצד כדי לא לפרק את הקואליציה מתוך אמירה שעוסקים רק בנושאים שכולם מסכימים עליהם.
בפועל זה היה בעיקר הסכמה סביב רק נושא אחד - רק לא ביבי. התוצאה הייתה ממשלה שעסקה בעיקר במה שאפשר להסכים עליו, ופחות במה שהמדינה באמת נדרשה להכריע בו. גם הממשלה הזאת, שמלכתחילה נשענה על רוב דחוק בכנסת, לא הצליחה להחזיק מעמד. הרוטציה אומנם יצאה אל הפועל, אבל כל כהונת לפיד בתפקיד, מיומה הראשון, היה כראש ממשלת מעבר וכל ההשלכות שנוגעות לכך.
וזו בדיוק הבעיה בממשלות אחדות. הן נשמעות נפלא בסיסמאות, משום שאיש אינו מתנגד לאחדות. עם זאת צריך לזכור שממשלה היא אינה מועצת פיוס וגם אינה סדנת הידברות. תפקידה של ממשלה הוא למשול, לקבל החלטות, לקבע מדיניות ולהכריע גם בסוגיות שמעוררות מחלוקת. כאשר מראש יש תחומים שאסור לגעת בהם מחשש שהשותפות תתפרק, הציבור אמנם מקבל שקט פוליטי זמני, אבל משלם עליו בשיתוק מדיני, חברתי או כלכלי.
כמובן שזה לא אומר שממשלה צריכה לדרוס מחצית העם או את כל מי שלא מסכים איתה. במדינה דמוקרטית ראוי שהרוב ינהג באחריות, יקשיב גם לצד השני ויחפש הסכמות רחבות ככל האפשר בנושאים העומדים על הפרק. אבל יש הבדל גדול בין הקשבה לבין ויתור מראש על היכולת למשול. הכרעה היא לא מילה גסה, והיא חלק בלתי נפרד מהמשמעות של קבלת אמון הציבור בבחירות. האופציה של אחדות צריכה להישמר למקרה שאין אפשרות להקים ממשלה אחרי הבחירות כי אף צד לא הצליח להשיג את 61 המנדטים הרצויים, אבל בטח שלא להפוך את זה להפוך את זה לכרטיס סחיטה עוד לפני הבחירות, בניגוד לדעת הרוב.
ויש גם נקודה נוספת שכדאי לחשוב עליה דווקא בימים שבהם קמות עוד ועוד מסגרות פוליטיות חדשות כמו היוזמה של חגי לובר, תנועת "נקראים לדגל" שאליהם הצטרף בסוף השבוע האחרון גם יולי אדלשטיין לאחר פרישתו מהליכוד. לפני שמפלגות קטנות דורשות לכפות ולסחוט ממשלת אחדות על מדינה שלמה, אולי כדאי שיביטו קודם פנימה. אם גופים הקרובים מאוד זה לזה אידאולוגית אינם מצליחים להתאחד בינם לבין עצמם, קשה לקבל מהם שיעורים על אחדות לאומית. אחדות היא ערך חשוב, אבל היא מתחילה קודם כל ביכולת לחבר את הקרובים - ורק אחר כך לנסות לחבר את הרחוקים.
נקודות קודמות:
• https://www.inn.co.il/forum/t1437080#1747098
אחרי שהוא "יכפה על הליכוד ואייזנקוט לשבת ביחד", הוא גם יכפה על משובטי אהרון ברק שאחד מתשעת השופטים שימונו בקדנציה הקרובה, יהיה ביטון או בקשי? או שרק הממשלה לא יכולה להיות "ממשלת חצי העם" ובג"ץ (בתמיכת אייזנקוט או כל אחד אחר, ש'המחיר' לישיבתו בממשלה יהיה 0 שינויים במערכת המשפט) יכול להמשיך לנהל את המדינה כרצונו?
בכלל, מה יעשו חגי לובר, הרב קלמנזון ואחרים, שכאבם באמת גדול מנשוא, אבל מעולם לא היו בתוך הביצה הפוליטית, כשביום שאחרי הקמת הממשלה, כל ממשלה, יתברר שאין באמת שום דרך אפקטיבית לגייס את החרדים? מה הם יעשו כשהפוליטיקאים הכושלים שיגויסו בשמם יטענו ש"התברר שההבטחות שהבטחנו סותרות" (כן, איילת שקר, אני מדבר אלייך, נוכלת), כש"התברר שאי אפשר להכריח פוליטיקאים לשבת ביחד", או כש"התברר, שהמקסימום שאפשר לעשות בנושא גיוס החרדים, זה להחזיר את המס על החד פעמי"?
אין היום שמאל ציוני ואין היתכנות לממשלה רחבה.
זה שדדי שמחי אמר עליו שבצבא הוא היה הסגן של בן-גביר (ושמעתי עליו עוד דברים טובים דומים מעוד כיוונים)
גולן הוא שמאל. מי שמאשים את צה"ל בהריגת תינוקות כתחביב, לא עושה זאת סתם בתור תעמולת בחירות, אלא הוא באמת חושב כך.
באזרחות הם מתגלים במלוא שמאלניותם (שאותה ירצו לממש כשיעלו לשטלון).
כשעשרים שנה קודם במבצע אנטבה, עומר בר לב, פיצץ את המטוסים החונים של צבא אוגנדה 'ליתר ביטחון', הוא בהחלט עשה כראוי, אבל בלי פקודה.
גולן תוקף את זיני ודורש לפגוע בעלי
"בראיון לפודקאסט של נדב פרי אמר גולן "החזון מבחינתי הוא שתי מדינות לשני עמים - וראשית התהליך הזה הוא למנוע את המשך הסיפוח, להילחם בטרור הפלסטיני וגם בטרור היהודי, ולפנות את המאחזים והחוות הבלתי חוקיים. אפשר להסכים על זה מחר בבוקר עם נפתלי בנט, גדי איזנקוט וגם עם ליברמן".
אבל אצלנו טוהר הנשק הוא ביטוי לגיטימי למרות שנשק הוא הדבר הטמא ביותר עלי אדמות.
כי מי שרוצה באמת אחדות צריך להציע שכולם, אבל כולם יתלכדו תחת שתי מפלגות, כדי שתמיד יהיו בחירות ותשמר הדמוקרטיה, ולהראות דוגמה אישית.
ספציפית לגבי לובר, זה פייגלין נוסף תחת שם אחר. אם חלילה יכנס לכנסת הוא יתישב על משבצת הסחיטה באיומים...
רבני המגזר לא עובדים אצלי, כמובן, ועדיין אני מצפה לאמירה נחרצת מהם נגד רסיסי מפלגות שיקוששו במקרה הטוב כמה אלפי קולות. כל אחת.
