לא כולנו ממלכתיים רצח...

וקשה להאמין שלא הממלכתיות שלך היא זו שמזדעקת

כנראה זה נחשב רוצח בשוגג קרוב למזיד מהבחינה ההלכתית.

מבחינה משפטית אני לא בקי. אולי המתה בקלות דעת. כמו לתת לאדם מכה עם מוט ברזל מתוך כוונה לפגוע בלי כוונה להרוג.

לפי העדויות הם כן ניסו לפגוע בהם, ואכן פגעו בהם, והוא נהרג כתוצאה מזה, ומדובר בתוצאה שהיה אפשר לצפות אותה (כי כשאתה פוגע ברכב אתה לא יודע מה יקרה, והרכב עלול להתהפך ואנשים עלולים לההרג)

שלפי מה שמסופר הוא דימם למוות והם נמנעו / מנעו טיפול רפואי ממנו. הפקרת פצוע למוות. 

(מבוסס על העדכון של אלחנן גרונר. אתר הקול היהודי)

העובדות שיש עליהן עדויות:

1    היה דיווח על זריקת אבנים (דיווח משטרתי)

2   -- לא יודע לי על דיווח עובדתי שמאשר את הזיהוי של הזורקים עם הרכב הנמלט. היה או לא היה, שקרי או אמיתי --

3   היה מרדף (מוסכם)

     לפי טענת המשטרה הם קראו לרכב לעצור, והרכב נמלט במהירות מופרזת ואיבד שליטה. 

     טענה של המתנחלים: לא יכול להיות, לרכב כזה אין מערכת כריזה. הדרך היחידה לגרום לרכב לעצור זה לנגוח.

4   היה ניגוח (עדויות של הנפגעים) שגרם לרכב לעוף מהכביש ולכל הנוסעים להיפגע

     ברור שניגוח כזה - שיכול לגרום נזקים לא צפויים - הוא נגד הנהלים של המשטרה ולכן הוא פשע

     בנוסף, לא היה שום צורך בניגוח כזה - תזעיקו תגבורת, תמשיכו לרדוף.

5   הבלשים אזקו את הפצועים והפריעו לטיפול בהם (דיווחים רבים)

6   לא ברור (שוב, אלחנן גרונר, הקול היהודי) למה לא זיהו שיש פצוע נוסף

     (יש הרבה תיאוריות - הם חשבו שברח ולא רצו להסגיר, הם ניסו להגיד ולא הקשיבו, הם לא ראו אחד את השני בזמן המעצר)

     אבל כנראה לא היה ידוע שיש נפגע חמישי. יתכן גם שכבר לא היה בחיים, כך שגם אם פשעו, זה לא גרם לתוצאה

     עוד דבר שידוע הוא שלפי הנהלים של מד"א, בזירת אירוע עושים סריקה. מציאת הגופה באיחור מראה שזה לא נעשה

7   מרגע מציאת הגופה היתה מניעת כניסה, ועוד כידה הרעה של המשטרה

     לא ראיתי את העלמת הראיות, אבל ההתנהגות היתה כזאת לכל דבר ועניין.

     ולכן כעת מבחינת ההוכחות, כל הוכחה שיתכן שהיתה ויתכן שהעלימו, צריך לחשוד שכך קרה

8   העיכוב בפינוי הגופה היה כי רצו להביא משטרה ממחוז אחר שתפקח

9   את הפצועים הוציאו מבית החולים בלי לתת להם להחלים (כולם ראו)

עוד דברים שצריך לקחת בחשבון:

המשטרה היא גוף מושחת ושקרן, ולכן הטענות שלה לא אמינות יותר מאשר של כל צד אחר בעניין.

השנאה וההנתהלות הלא-חוקית של המשטרה לא מוטלת בספק. השאלה היא רק כמה רחוק הגיעו ומה בפועל עשו.

גם אם נעשה מעשה לא חוקי, יש נהלים של איך להתנהג כלפי פושעים, ובוודאי כלפי חשודים, ומה שנעשה בוודאות חורג מזה

בריחה של נערי גבעות מהמשטרה לא מעידה על זה שהם ביצעו פשע, אלא על זה שהשוטרים נהנים להתעלל בהם

ברגע שהם נכנסו וקבעו מוות, הוציאו אותם ומנעו כניסה באופן מוחלט.

מזעזע.

לא הייתי במצב שלך.

וגם אני הכרתי את אהוביה, אמנם לא כל כך מקרוב.

וגם את שאר החבר'ה.

סעיף 7 הוא לא רצח, נכון.

אבל סעיף 4 בתגובה הנ"ל הוא כן.

והם דיברו על ניגוח.

התמונות של הרכב והזירה גם כן מראות בהחלט כיוון כזה. אתה היית שם ואני מניח ששמת לב לדברים.

א. ברור לי שהם לא תכננו רצח. אבל במהלך המרדף הם נגחו בהם בצורה מסוכנת מתוך זלזול בחייהם.

ב. זה לגמרי נגד הנהלים.

ג. העצורים, והתמונות, העידו על זה. וגם הטיוח של המשטרה, העלמת התיעוד ממצלמת רכב הבילוש, וכו'.

ולכן מה שכתבתי כאן אם אכן פגעו ברכב בכוונה, הם גרמו למותו - צעירים מעל עשרים

לא מדובר ברצח בדרגה המחמירה, ומסכים שצריך להיות מדויק.

כן מדובר בהתנהלות אלימה ופושעת שנועדה לפגוע באנשים והביאה למוות של אדם

למה פושעת? כי במדינה מתוקנת לא יכול להיות שהחוק מתיר לשוטר להתנגש עם הרכב ברכב של פושע, בטח לא של חשוד. למה? כי התנגשות ברכב היא פעולה שיכולה לגרום לתוצאות לא צפויות כולל מוות, ולא הגיוני שהחוק יתיר את זה, לפחות כשיש ברירה אחרת - כמו להמשיך את המרדף ולהזעיק תגבורת

כי מה שאני ראיתי, לדוגמה, זה את ח"F סמוטריץ הולך מכות עם שוטר שניסה לעבור על החוק ולמנוע ממנו כניסה

כי כאמור, ברשת יש תיעוד שקצת סותר את דבריך

הם מנעו מכל גורם אחר להתקרב לרכב כדי לבדוק אותו, כולל אנשי מד"א.

יתכן שהם חשבו שאין עוד פצועים ברכב, והסיבה שהם מנעו את הגישה הייתה אחרת, אך זה לא גורע כהוא זה מאחריותם למעשה.

בכל תאונה קשה של התהפכות רכב הזירה נבדקת לאיתור לכודים אפשריים.

אלא אם כן מדובר בשוטרים ונערי גבעות.

הסיבה היא פשוט שהרשויות החליטו שלא להיאבק בזה, וכך לשנות את החוק דה-פקטו.

זאת דוגמה מצוינת לאכיפה בררנית לפי שיקולים ציבוריים, ו"הציבור" בעיני הרשויות זה השמאלן מתל אביב (עיין בג"ץ הבריכות המעורבות)

כל חוק מגדיר הפללה במקרה של אי קיום החוק

כל חוק נועד לשרת אינטרסים מסוימים של הציבור, והוא טוב יותר לאוכלוסיות מסוימות ופחות לאחרות.

ולכן צריך להיות שוויון בין החוקים.

אם למשל אכיפה של עבירות בניה תהיה חמורה פחות מאכיפה של העלמת מס (כאשר שתיהן באותה רמת חומרה), מדובר באכיפה שמפלה לרעה את האוכלוסיה שיש לה אינטרס להעלים מס אבל לא לעבירות בניה, ולהיפך.

כך, אי הפללה של תל אביבים שמעשנים סמים, בזמן שיש הפללה של עבירות מס (בהנחה שמדובר בדרגות חומרה זהות), היא אפליה.

לגבי בגץ - מה שכתבו שם בפסיקת בגץ היתה שברירת המחדל של בריכה היא מעורבת כי זה מתאים לציבור, והציבור הדתי יכול לבקש שיעשו לו טובה ויתנו לו שעות נפרדות. או בעברית - הציבור מבחינת בגץ צריך שחיה מעורבת, ומי שחושב אחרת יכול לבקש שיעשו לו טובה.

קודם כל, האכיפה ביו"ש היא בררנית - רודפים אחרי יהודים שלפי דיווח זרקו אבנים, בזמן שיש זריקות אבנים כדבר שבשגרה על יהודים.

דבר שני, הרדיפה אחרי נערי גבעות לא קשורה להיותם שומרי חוק או פורעי חוק. הם נרדפים באכזריות גם אם הם פועלים בצורה חוקית (וכמובן מה האינטרס לשמור על החוק אם מוציאים אותך עבריין ואתה חוטף מכות גם ככה?)

מי שעובר על החוק, שיתמודדו איתו בדרכים המקובלות. הם יודעים את השמות של כולם ואיפה למצוא אותם. אין שום צורך להפעיל אלימות.

עמירם בן אוליאל נעצר באלימות על ידי כמות גדולה של שוטרים. הוא לא נראה כמו בחור מסוכן מול שני שוטרים. למה האלימות? כי הם שונאים אותם ואוהבים לפגוע בהם.

נערי גבעות נעצרים סתם, בלי סיבה. יודע מהיכרות אישית. ואם הם כבר ביצעו פשע קל בחומרתו, הרדיפה אחריהם היא חסרת פרופורציה. 

אגב מעצרי שווא, התנכלות משטרתית ואלימות משטרתית כלפי אנשים שלא מעורבים בפשיעה בשום צורה זאת תופעה שקיימת אצל אתיופים, אצל חרדים, ואצל מתנחלים. אצל מתנחלים יש גם התנכלות משפטית, ששוב מורידה את האינטרס לשמירת החוק - שמרו על החוק וגרשו אותם מהבית, אז למה לשמור עליו בהמשך? סתם כדי להיכנע לרשעים?

אז גם אם לדוגמה הירי שפגע בסלומון טקה היה מוצדק, הזעם היה מוצדק גם כן, ע"ע עדויות רבות על שיטור יתר כלפי אתיופים, שמפכ"ל דאז הודה שקיים.

ואם שוטר יורה במישהו שגנב מסטיק במכולת, במקום לחסום את היציאה - אז כן, יש טענה על המשטרה.

באותה מידה אם שוטר גורם במתכוון לתאונה לרכב שאפשר לרדוף אחריו בלי לגרום לתאונה - מדובר בפשע.

ואין שום איסור חוקי להקים אוהלים על גבעות

אתה יכול לטעון שזה לא בסדר שהם בוחרים לרעות צאן, אבל זאת כבר טענה לא לגיטימית בעיני, להגיד לאדם שאם הוא יבחר בדרך חיים מסוימת הוא צפוי להיתקל באלימות משטרתית וחקירות שב"כ גם אם לא ביצע שום פשע.

ושוב, בעיני כל מי שזורק אבנים ראוי לעצור אותו, ואם זה בדרך שמסכנת את האוכלוסיה אפשר גם לירות בו.

אבל האכיפה צריכה להיות שוויונית.

ולא ייתכן שהאכיפה כלפי מי שזורק אבנים מתוך אנטישמיות והתנגדות לחיים של יהודים במדינה, תהיה חמורה פחות - בפער מטורף - מהאכיפה כלפי מי שזורק אבנים מתוך תסכול או נקמה.

מה שאמרתי היה שאכיפה בררנית היא פשע.

והפתרון צריך להיות התמקדות בתופעות המסוכנות יותר, וכאשר לא מתמקדים בהם, זה שוב פשע.

בשום מקום לא אמרתי שאני מצדיק זריקת אבנים על ערבים. זה גם פשע. אבל זה לא הנושא.

הנושא כאן הוא התנהלות המשטרה לאחר האירוע.

בנוסף, פשע של המשטרה הוא חמור יותר - מהותית - מאשר פשע של אזרח.

ולכן מבחינתי הנושאים שצריכים להטריד הם בדירוג הזה:

1 פשעים של המשטרה - אכיפה בררנית, אלימות משטרתית לא מוצדקת, התנכלות משטרתית לאנשים שלא פשעו

2 פשעים שמבוצעים באופן סדור ועקבי ומצליחים לפגוע - זריקת אבנים על יהודים (הלילה, 9 מקרים, פצוע אחד)

3 פשעים שמבוצעים כנקמה על פשעים מהסוג שלמעלה באופן ספוראדי - זריקת אבנים של יהודים

ולכן מפריע לי מאד שאתה משנה את סדר העדיפויות.

כמו מישהו שירצח ילד כי הוא קרא לו טיפש, אז אולי הילד פעל לא נכון, אבל הפשע כאן זה הרצח.

לירות במישהו שגונב מסטיק מהמכולת זה פשע, גם אם הוא לעולם לא יתפס.

לירות בעבריין לא חמוש ולא מיומן כאשר אפשר להתגבר עליו בקלות זה פשע

להתנגש ברכב במקום להמשיך את המרדף ולקרוא לכוחות נוספים, זה פשע

אני מניח שהנהלים לא מתירים התנהלות כזאת, ולכן שוב, פשע.

האם עושים כך לגנבי רכב? הבנתי שכן. האם זה תקין? לא בטוח. מה ההבדל? (למה כאן פשע ושם לא בטוח) -  גנבי רכב גונבים את הרכב למקום שבו לא יוכלו לתפוס אותם. נערי גבעות? לאן הם יברחו? לקומי אורי שנמצאת במצור על ידי פושעי המשטרה כבר חצי שנה? ואתם הרי יודעים את השמות של כולם. תתפסו אותם אחר כך ואפילו תעצרו עוד כמה לכיף. הרי אתם עושים את זה גם ככה.

וכאשר המשטרה פועלת באופן אלים ועברייני (בעיני, להוציא אנשים מבית חולים לחקירה שכנראה תהיה אלימה זאת אלימות עבריינית. להפריע לחובשים לטפל זאת אלימות עבריינית. לאזוק באופן כואב אנשים פצועים זאת אלימות עבריינית) - אני נוטה להניח שהאלימות העבריינית היא בכל המישורים, ועל המשטרה חובת ההוכחה שהם פעלו כהוגן.

אם היתה לנו משטרה הגונה, הייתי מטיל את האשמה על הצד השני. אבל זה לא המצב

------------

ושוב, אתה מאמין לדיווחי המשטרה שאותם חמישה אנשים זרקו אבנים. אני לא. אני עונה לך על הצד שהם כן, אבל אני גם לוקח בחשבון את הצד שהם לא עשו את המיוחס להם ומדובר ברדיפה בלי סיבה

אם יש מישהו שמשוכנע ששוטר רוצה להרוג אותו, אני חושב שלברוח ממנו בנהיגה פראית זה נסלח

ושוב, כאשר המשטרה פועלת באלימות עבריינית, היא איבדה את הזכות שלה להפעיל כוח

ובמקרה זה, היא התעלמה מנגיחת הרכב ע"י הרכב המשטרתי, שנתמכת ע"י התמונות של הרכב המשטרתי, איני רואה סיבה להאמין לטענה.

[דוגמא לשקר מהשבוע האחרון - https://pbs.twimg.com/media/EpohCEgXMAEEskc?format=jpg&name=4096x4096]

אני בטוח שאם היו קולטים שאלו ערבים המרדף היה מסתיים

נהלים מיוחדים. 

ב. נגיחת רכב לא כלולה במה שמותר לעשות במהלך מרדף, ובית המשפט סבר שראוי להכליל במפורש בנהלים הנחיה שאוסרת לעשות זאת. - https://www.20il.co.il/wp-content/uploads/2020/12/WhatsApp-Image-2020-12-23-at-17.38.53.jpeg

ג. נכון שלמי ששומר חוק יש פחות סיכוי לסבול מהמשטרה, אבל ליוסף פליישמן זה לא עזר.

וגם הנזק מהפקרת האנשים שעוברים על החוק להתנהלות עבריינית ואכזרית של שוטרים, חמור ויש לו השלכות על החברה כולה.

ד. כל מקרה צריך לדון לגופו. לא צריך להרוג אתיופי שזורק אבנים, אבל אם שוטר בסכנת חיים יורה לרצפה במקום לאוויר, ועף נתז, זה נסיבות מקלות מאוד.

תחקיר בלעדי: מדיניות הדריסות של ימ"ר ש"י • הקול היהודי

והתמימות של "אל תהיו פורעי חוק לא יפגעו בכם"

ההתנכלות היא שיטתית, קבועה, אכזרית, לא חוקית ולא מידתית.

נער בצו הרחקה מהבית של הוריו לא יכול לשהות אצל הסבא והסבתא כי השוטרים נכנסים באישון לילה ומעירים את הסבא והסבתא הזקנים.

שוטרים נכנסים לתוך בתים ביצהר בלי צו חיפוש.

אלימות משטרתית שאין לה שום צורך או תועלת.

מצור על שכונה במשך חודשים.

וכן, לא צריך להזכיר - גירוש גוש קטיף (כולל אהוביה עצמו. אם יש למישהו טענת "אל תתלוננו", אז כן - גירשתם משפחה מהבית החוקי שלה, אל תתלוננו שהם לא מצייתים לחוק). אני עוד זוכר את הקמפיין "אל תפגעו בחיילים, הם רק ממלאים פקודות"

הרס בתים עקבי ובלי שום הגיון בכל כך הרבה מקומות, הרבה פעמים באלימות.

נכון, זה קיים גם כלפי חרדים, וזה לא חוקי באותה מידה ומרושע באותה מידה (ע"ע בואש בהפגנת החרדים בשבוע שעבר, אחרי תקופה ארוכה של הפגנות בבלפור)

ההצדקה האוטומטית למשטרה וההתנערות ממי שנפגע (מהפלג הירושלמי אצל החרדים, מנוער הגבעות ויצהר אצלנו) מאפשרים למשטרה להמשיך לבצע פשעים, שאף אחד לא מוגן מפניהם

"ואותו הרגת בחרב בני עמון".

"יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות" - נפש החיים פ"ד.

ע"ש ודו"ק היטב.

הי"ד.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.