לא כולנו ממלכתיים רצח...

וקשה להאמין שלא הממלכתיות שלך היא זו שמזדעקת

כנראה זה נחשב רוצח בשוגג קרוב למזיד מהבחינה ההלכתית.

מבחינה משפטית אני לא בקי. אולי המתה בקלות דעת. כמו לתת לאדם מכה עם מוט ברזל מתוך כוונה לפגוע בלי כוונה להרוג.

לפי העדויות הם כן ניסו לפגוע בהם, ואכן פגעו בהם, והוא נהרג כתוצאה מזה, ומדובר בתוצאה שהיה אפשר לצפות אותה (כי כשאתה פוגע ברכב אתה לא יודע מה יקרה, והרכב עלול להתהפך ואנשים עלולים לההרג)

שלפי מה שמסופר הוא דימם למוות והם נמנעו / מנעו טיפול רפואי ממנו. הפקרת פצוע למוות. 

(מבוסס על העדכון של אלחנן גרונר. אתר הקול היהודי)

העובדות שיש עליהן עדויות:

1    היה דיווח על זריקת אבנים (דיווח משטרתי)

2   -- לא יודע לי על דיווח עובדתי שמאשר את הזיהוי של הזורקים עם הרכב הנמלט. היה או לא היה, שקרי או אמיתי --

3   היה מרדף (מוסכם)

     לפי טענת המשטרה הם קראו לרכב לעצור, והרכב נמלט במהירות מופרזת ואיבד שליטה. 

     טענה של המתנחלים: לא יכול להיות, לרכב כזה אין מערכת כריזה. הדרך היחידה לגרום לרכב לעצור זה לנגוח.

4   היה ניגוח (עדויות של הנפגעים) שגרם לרכב לעוף מהכביש ולכל הנוסעים להיפגע

     ברור שניגוח כזה - שיכול לגרום נזקים לא צפויים - הוא נגד הנהלים של המשטרה ולכן הוא פשע

     בנוסף, לא היה שום צורך בניגוח כזה - תזעיקו תגבורת, תמשיכו לרדוף.

5   הבלשים אזקו את הפצועים והפריעו לטיפול בהם (דיווחים רבים)

6   לא ברור (שוב, אלחנן גרונר, הקול היהודי) למה לא זיהו שיש פצוע נוסף

     (יש הרבה תיאוריות - הם חשבו שברח ולא רצו להסגיר, הם ניסו להגיד ולא הקשיבו, הם לא ראו אחד את השני בזמן המעצר)

     אבל כנראה לא היה ידוע שיש נפגע חמישי. יתכן גם שכבר לא היה בחיים, כך שגם אם פשעו, זה לא גרם לתוצאה

     עוד דבר שידוע הוא שלפי הנהלים של מד"א, בזירת אירוע עושים סריקה. מציאת הגופה באיחור מראה שזה לא נעשה

7   מרגע מציאת הגופה היתה מניעת כניסה, ועוד כידה הרעה של המשטרה

     לא ראיתי את העלמת הראיות, אבל ההתנהגות היתה כזאת לכל דבר ועניין.

     ולכן כעת מבחינת ההוכחות, כל הוכחה שיתכן שהיתה ויתכן שהעלימו, צריך לחשוד שכך קרה

8   העיכוב בפינוי הגופה היה כי רצו להביא משטרה ממחוז אחר שתפקח

9   את הפצועים הוציאו מבית החולים בלי לתת להם להחלים (כולם ראו)

עוד דברים שצריך לקחת בחשבון:

המשטרה היא גוף מושחת ושקרן, ולכן הטענות שלה לא אמינות יותר מאשר של כל צד אחר בעניין.

השנאה וההנתהלות הלא-חוקית של המשטרה לא מוטלת בספק. השאלה היא רק כמה רחוק הגיעו ומה בפועל עשו.

גם אם נעשה מעשה לא חוקי, יש נהלים של איך להתנהג כלפי פושעים, ובוודאי כלפי חשודים, ומה שנעשה בוודאות חורג מזה

בריחה של נערי גבעות מהמשטרה לא מעידה על זה שהם ביצעו פשע, אלא על זה שהשוטרים נהנים להתעלל בהם

ברגע שהם נכנסו וקבעו מוות, הוציאו אותם ומנעו כניסה באופן מוחלט.

מזעזע.

לא הייתי במצב שלך.

וגם אני הכרתי את אהוביה, אמנם לא כל כך מקרוב.

וגם את שאר החבר'ה.

סעיף 7 הוא לא רצח, נכון.

אבל סעיף 4 בתגובה הנ"ל הוא כן.

והם דיברו על ניגוח.

התמונות של הרכב והזירה גם כן מראות בהחלט כיוון כזה. אתה היית שם ואני מניח ששמת לב לדברים.

א. ברור לי שהם לא תכננו רצח. אבל במהלך המרדף הם נגחו בהם בצורה מסוכנת מתוך זלזול בחייהם.

ב. זה לגמרי נגד הנהלים.

ג. העצורים, והתמונות, העידו על זה. וגם הטיוח של המשטרה, העלמת התיעוד ממצלמת רכב הבילוש, וכו'.

ולכן מה שכתבתי כאן אם אכן פגעו ברכב בכוונה, הם גרמו למותו - צעירים מעל עשרים

לא מדובר ברצח בדרגה המחמירה, ומסכים שצריך להיות מדויק.

כן מדובר בהתנהלות אלימה ופושעת שנועדה לפגוע באנשים והביאה למוות של אדם

למה פושעת? כי במדינה מתוקנת לא יכול להיות שהחוק מתיר לשוטר להתנגש עם הרכב ברכב של פושע, בטח לא של חשוד. למה? כי התנגשות ברכב היא פעולה שיכולה לגרום לתוצאות לא צפויות כולל מוות, ולא הגיוני שהחוק יתיר את זה, לפחות כשיש ברירה אחרת - כמו להמשיך את המרדף ולהזעיק תגבורת

כי מה שאני ראיתי, לדוגמה, זה את ח"F סמוטריץ הולך מכות עם שוטר שניסה לעבור על החוק ולמנוע ממנו כניסה

כי כאמור, ברשת יש תיעוד שקצת סותר את דבריך

הם מנעו מכל גורם אחר להתקרב לרכב כדי לבדוק אותו, כולל אנשי מד"א.

יתכן שהם חשבו שאין עוד פצועים ברכב, והסיבה שהם מנעו את הגישה הייתה אחרת, אך זה לא גורע כהוא זה מאחריותם למעשה.

בכל תאונה קשה של התהפכות רכב הזירה נבדקת לאיתור לכודים אפשריים.

אלא אם כן מדובר בשוטרים ונערי גבעות.

הסיבה היא פשוט שהרשויות החליטו שלא להיאבק בזה, וכך לשנות את החוק דה-פקטו.

זאת דוגמה מצוינת לאכיפה בררנית לפי שיקולים ציבוריים, ו"הציבור" בעיני הרשויות זה השמאלן מתל אביב (עיין בג"ץ הבריכות המעורבות)

כל חוק מגדיר הפללה במקרה של אי קיום החוק

כל חוק נועד לשרת אינטרסים מסוימים של הציבור, והוא טוב יותר לאוכלוסיות מסוימות ופחות לאחרות.

ולכן צריך להיות שוויון בין החוקים.

אם למשל אכיפה של עבירות בניה תהיה חמורה פחות מאכיפה של העלמת מס (כאשר שתיהן באותה רמת חומרה), מדובר באכיפה שמפלה לרעה את האוכלוסיה שיש לה אינטרס להעלים מס אבל לא לעבירות בניה, ולהיפך.

כך, אי הפללה של תל אביבים שמעשנים סמים, בזמן שיש הפללה של עבירות מס (בהנחה שמדובר בדרגות חומרה זהות), היא אפליה.

לגבי בגץ - מה שכתבו שם בפסיקת בגץ היתה שברירת המחדל של בריכה היא מעורבת כי זה מתאים לציבור, והציבור הדתי יכול לבקש שיעשו לו טובה ויתנו לו שעות נפרדות. או בעברית - הציבור מבחינת בגץ צריך שחיה מעורבת, ומי שחושב אחרת יכול לבקש שיעשו לו טובה.

קודם כל, האכיפה ביו"ש היא בררנית - רודפים אחרי יהודים שלפי דיווח זרקו אבנים, בזמן שיש זריקות אבנים כדבר שבשגרה על יהודים.

דבר שני, הרדיפה אחרי נערי גבעות לא קשורה להיותם שומרי חוק או פורעי חוק. הם נרדפים באכזריות גם אם הם פועלים בצורה חוקית (וכמובן מה האינטרס לשמור על החוק אם מוציאים אותך עבריין ואתה חוטף מכות גם ככה?)

מי שעובר על החוק, שיתמודדו איתו בדרכים המקובלות. הם יודעים את השמות של כולם ואיפה למצוא אותם. אין שום צורך להפעיל אלימות.

עמירם בן אוליאל נעצר באלימות על ידי כמות גדולה של שוטרים. הוא לא נראה כמו בחור מסוכן מול שני שוטרים. למה האלימות? כי הם שונאים אותם ואוהבים לפגוע בהם.

נערי גבעות נעצרים סתם, בלי סיבה. יודע מהיכרות אישית. ואם הם כבר ביצעו פשע קל בחומרתו, הרדיפה אחריהם היא חסרת פרופורציה. 

אגב מעצרי שווא, התנכלות משטרתית ואלימות משטרתית כלפי אנשים שלא מעורבים בפשיעה בשום צורה זאת תופעה שקיימת אצל אתיופים, אצל חרדים, ואצל מתנחלים. אצל מתנחלים יש גם התנכלות משפטית, ששוב מורידה את האינטרס לשמירת החוק - שמרו על החוק וגרשו אותם מהבית, אז למה לשמור עליו בהמשך? סתם כדי להיכנע לרשעים?

אז גם אם לדוגמה הירי שפגע בסלומון טקה היה מוצדק, הזעם היה מוצדק גם כן, ע"ע עדויות רבות על שיטור יתר כלפי אתיופים, שמפכ"ל דאז הודה שקיים.

ואם שוטר יורה במישהו שגנב מסטיק במכולת, במקום לחסום את היציאה - אז כן, יש טענה על המשטרה.

באותה מידה אם שוטר גורם במתכוון לתאונה לרכב שאפשר לרדוף אחריו בלי לגרום לתאונה - מדובר בפשע.

ואין שום איסור חוקי להקים אוהלים על גבעות

אתה יכול לטעון שזה לא בסדר שהם בוחרים לרעות צאן, אבל זאת כבר טענה לא לגיטימית בעיני, להגיד לאדם שאם הוא יבחר בדרך חיים מסוימת הוא צפוי להיתקל באלימות משטרתית וחקירות שב"כ גם אם לא ביצע שום פשע.

ושוב, בעיני כל מי שזורק אבנים ראוי לעצור אותו, ואם זה בדרך שמסכנת את האוכלוסיה אפשר גם לירות בו.

אבל האכיפה צריכה להיות שוויונית.

ולא ייתכן שהאכיפה כלפי מי שזורק אבנים מתוך אנטישמיות והתנגדות לחיים של יהודים במדינה, תהיה חמורה פחות - בפער מטורף - מהאכיפה כלפי מי שזורק אבנים מתוך תסכול או נקמה.

מה שאמרתי היה שאכיפה בררנית היא פשע.

והפתרון צריך להיות התמקדות בתופעות המסוכנות יותר, וכאשר לא מתמקדים בהם, זה שוב פשע.

בשום מקום לא אמרתי שאני מצדיק זריקת אבנים על ערבים. זה גם פשע. אבל זה לא הנושא.

הנושא כאן הוא התנהלות המשטרה לאחר האירוע.

בנוסף, פשע של המשטרה הוא חמור יותר - מהותית - מאשר פשע של אזרח.

ולכן מבחינתי הנושאים שצריכים להטריד הם בדירוג הזה:

1 פשעים של המשטרה - אכיפה בררנית, אלימות משטרתית לא מוצדקת, התנכלות משטרתית לאנשים שלא פשעו

2 פשעים שמבוצעים באופן סדור ועקבי ומצליחים לפגוע - זריקת אבנים על יהודים (הלילה, 9 מקרים, פצוע אחד)

3 פשעים שמבוצעים כנקמה על פשעים מהסוג שלמעלה באופן ספוראדי - זריקת אבנים של יהודים

ולכן מפריע לי מאד שאתה משנה את סדר העדיפויות.

כמו מישהו שירצח ילד כי הוא קרא לו טיפש, אז אולי הילד פעל לא נכון, אבל הפשע כאן זה הרצח.

לירות במישהו שגונב מסטיק מהמכולת זה פשע, גם אם הוא לעולם לא יתפס.

לירות בעבריין לא חמוש ולא מיומן כאשר אפשר להתגבר עליו בקלות זה פשע

להתנגש ברכב במקום להמשיך את המרדף ולקרוא לכוחות נוספים, זה פשע

אני מניח שהנהלים לא מתירים התנהלות כזאת, ולכן שוב, פשע.

האם עושים כך לגנבי רכב? הבנתי שכן. האם זה תקין? לא בטוח. מה ההבדל? (למה כאן פשע ושם לא בטוח) -  גנבי רכב גונבים את הרכב למקום שבו לא יוכלו לתפוס אותם. נערי גבעות? לאן הם יברחו? לקומי אורי שנמצאת במצור על ידי פושעי המשטרה כבר חצי שנה? ואתם הרי יודעים את השמות של כולם. תתפסו אותם אחר כך ואפילו תעצרו עוד כמה לכיף. הרי אתם עושים את זה גם ככה.

וכאשר המשטרה פועלת באופן אלים ועברייני (בעיני, להוציא אנשים מבית חולים לחקירה שכנראה תהיה אלימה זאת אלימות עבריינית. להפריע לחובשים לטפל זאת אלימות עבריינית. לאזוק באופן כואב אנשים פצועים זאת אלימות עבריינית) - אני נוטה להניח שהאלימות העבריינית היא בכל המישורים, ועל המשטרה חובת ההוכחה שהם פעלו כהוגן.

אם היתה לנו משטרה הגונה, הייתי מטיל את האשמה על הצד השני. אבל זה לא המצב

------------

ושוב, אתה מאמין לדיווחי המשטרה שאותם חמישה אנשים זרקו אבנים. אני לא. אני עונה לך על הצד שהם כן, אבל אני גם לוקח בחשבון את הצד שהם לא עשו את המיוחס להם ומדובר ברדיפה בלי סיבה

אם יש מישהו שמשוכנע ששוטר רוצה להרוג אותו, אני חושב שלברוח ממנו בנהיגה פראית זה נסלח

ושוב, כאשר המשטרה פועלת באלימות עבריינית, היא איבדה את הזכות שלה להפעיל כוח

ובמקרה זה, היא התעלמה מנגיחת הרכב ע"י הרכב המשטרתי, שנתמכת ע"י התמונות של הרכב המשטרתי, איני רואה סיבה להאמין לטענה.

[דוגמא לשקר מהשבוע האחרון - https://pbs.twimg.com/media/EpohCEgXMAEEskc?format=jpg&name=4096x4096]

אני בטוח שאם היו קולטים שאלו ערבים המרדף היה מסתיים

נהלים מיוחדים. 

ב. נגיחת רכב לא כלולה במה שמותר לעשות במהלך מרדף, ובית המשפט סבר שראוי להכליל במפורש בנהלים הנחיה שאוסרת לעשות זאת. - https://www.20il.co.il/wp-content/uploads/2020/12/WhatsApp-Image-2020-12-23-at-17.38.53.jpeg

ג. נכון שלמי ששומר חוק יש פחות סיכוי לסבול מהמשטרה, אבל ליוסף פליישמן זה לא עזר.

וגם הנזק מהפקרת האנשים שעוברים על החוק להתנהלות עבריינית ואכזרית של שוטרים, חמור ויש לו השלכות על החברה כולה.

ד. כל מקרה צריך לדון לגופו. לא צריך להרוג אתיופי שזורק אבנים, אבל אם שוטר בסכנת חיים יורה לרצפה במקום לאוויר, ועף נתז, זה נסיבות מקלות מאוד.

תחקיר בלעדי: מדיניות הדריסות של ימ"ר ש"י • הקול היהודי

והתמימות של "אל תהיו פורעי חוק לא יפגעו בכם"

ההתנכלות היא שיטתית, קבועה, אכזרית, לא חוקית ולא מידתית.

נער בצו הרחקה מהבית של הוריו לא יכול לשהות אצל הסבא והסבתא כי השוטרים נכנסים באישון לילה ומעירים את הסבא והסבתא הזקנים.

שוטרים נכנסים לתוך בתים ביצהר בלי צו חיפוש.

אלימות משטרתית שאין לה שום צורך או תועלת.

מצור על שכונה במשך חודשים.

וכן, לא צריך להזכיר - גירוש גוש קטיף (כולל אהוביה עצמו. אם יש למישהו טענת "אל תתלוננו", אז כן - גירשתם משפחה מהבית החוקי שלה, אל תתלוננו שהם לא מצייתים לחוק). אני עוד זוכר את הקמפיין "אל תפגעו בחיילים, הם רק ממלאים פקודות"

הרס בתים עקבי ובלי שום הגיון בכל כך הרבה מקומות, הרבה פעמים באלימות.

נכון, זה קיים גם כלפי חרדים, וזה לא חוקי באותה מידה ומרושע באותה מידה (ע"ע בואש בהפגנת החרדים בשבוע שעבר, אחרי תקופה ארוכה של הפגנות בבלפור)

ההצדקה האוטומטית למשטרה וההתנערות ממי שנפגע (מהפלג הירושלמי אצל החרדים, מנוער הגבעות ויצהר אצלנו) מאפשרים למשטרה להמשיך לבצע פשעים, שאף אחד לא מוגן מפניהם

"ואותו הרגת בחרב בני עמון".

"יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות" - נפש החיים פ"ד.

ע"ש ודו"ק היטב.

הי"ד.

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

באמת תופעה ייחודית

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה