בפורום צמ"ע זה בהחלט עובד כמו שרואים:

הנה הנחסם הראשון. ברכות! - צעירים מעל עשרים

אבל עצם זה שהשרשורים לא ננעלו למרות הרמה הנמוכה אומר משהו, ולא חוסמים מכאן דברים לא פחות חמורים

ומי שכותבת נגד חיסונים מסכנת את הציבור, טרול או לא, אז אחשוף בפני כולם את השוואה לנאצים למי שפספס כי דיווח למנהלים לא עוזר.

כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם. מי שטוענת שחיסונים מסוכנים כי לא מספיק נחקרו או כי יש בהם אלומיניום או כספית אגיב עניינים, לדוגמא שאין את החומרים הללו בחיסונים היום

ומי שיטען שכל הבעיות הם מחיסונים וכל המפתחים והממשלות הם נאצים שרודפים את כולם אז אתקוף אותו באופן בולט שוב ושוב בכותרת למי שפספס.

(לגבי ההודעה שלך שנמחקה שמלמדת עליה זכות, ילדים בני 12 לא מתלהבים עד כדי כך מאינטרנט, היה לי באופן אישי אי מייל בגיל הזה ולא זכור לי שהתלהבתי ממנו בצורה כל כך קיצונית, וזה היה לפני 14 שנה. פירטתי שיש אנשים עם קבוצות בפייסבוק וביוטוב שטוענים שהעולם שטוח. ושוב, טרול או לא לכתוב דברים כאלה זה מאוד מסוכן)

יש ניקים שצריכים להיחסם הודעות שצריכות להימחק ושרשורים שצריכים להינעל וזה לא קורה בנשו"ט

לא לרפואה שתשעים ותשע רופאים אומרים שיציל נפשות ואחד אומר שאולי יזיק..

וכלשונו: מי פתי וילך אחרי האחד...

ומזה תביני שלא פוסקים הלכות מ"פלא יועץ" - ובכלל, לא בצורה הזו.

צריך ללמוד לא מעט בשביל עניינים חמורים כאלה.

ולפחות סימן שכ"ח-שכ"ט בשו"ע הלכות שבת..

מה הקשר, מכל כיוון.... - נשואים טריים

אות ב'.

בוודאי שלא פוסקים לפי משל ש"הפלא יועץ" מביא. וכי מה הקשר?..

קל וחומר, שהמשל שלו כלל אינו דומה לנמשל:

הוא מדבר על משהו "פרווה", נניח סתם אוכל, שהרוב אומרים שאינו מזיק - ומיעוט שמזיק. שב ואל תעשה עדיף.

אבל אנחנו מדברים על משהו שהרוב אומרים שהוא מציל. תרופה קריטית. ומיעוט קטן אומרים שאולי בעתיד יזיק. מה בכלל הדמיון?

את צריכה לדעת ש"שב ואל תעשה עדיף" - זה לא איזה דבר כללי להצדיק בטלנות. אומרים אותו במקרים מאד מדוייקים. ומי שיאמר סתם כך - כמו בנידון שלנו, עלול להות גורם לשפיכות דמים ח"ו.

[אגב, אני מסכים איתך - שאם מישהו היה אומר היום שהוא מתחסן רק כי הרב קנייבסקי שליט"א אמר - וכאשר היתה השפעת שהרב קנייבסקי הסכים שלא להתחסן (לפי הדיווח שהבאת. איני יודע במדויק מה היה אז), הוא היה אומר שלא הולכים בזה לפי רבנים.. אז את צודקת - זה לא יושר אינטלקטואלי.  אותו דבר ההיפך - מי שאז אמר שבגללו אינו מחסן, וכעת לא סומך עליו..

אבל הנושא שלנו לא היה זה. הנושא היה ההבדל בין "שב ואל תעשה" בענין שהחשש-סיכון הוא רק מצד אחד, לבין כאשר מצד אחד חלילה נזק וודאי להמונים - ומצד שני ספק חשש לעתיד, וכשרוב מכריע אומרים להתחסן]

שה"כשמשהו סותר", הוא דווקא יותר אצלך....

וגם יש בעיה בהבנה איך רבנים פוסקים.

הנה, כעת את אומרת: 

שפעת מסוכנת
פחד לפסוק
ואז,
פסיקה "שב ואל תעשה, עדיף"
 

כך את מעריכה פוסקים?.. סתם "פחד לפסוק"?.. ולא שאלת את עצמך למה כעת לא "פחד לפסוק"?

אז לא. הם לא "פחדו לפסוק" אז. מי שמפחד - לא פוסק. הרב קנייבסקי אמר ביושר שאינו מבין בזה. שלח למחותנו שיבדוק - דבר לגמרי רגיל בין רבנים. מחותנו בדק, לפי הבנתו היה סיכון גדול מידי (איני מכיר מה הנתונים הרפואיים שעמדו אז בפניהם בנושא ההוא) ולכן אמר, שהסיכון ההוא מול הסיכוי - גורם לפסוק ששב ואל תעשה עדיף. לא איזו "פחדנות".

ולכן היום הם אומרים אחרת, רוב מכריע של הפוסקים. טעות מוחלטת בהבנה איך פוסקים, היא לחושב שכל קונספירציות וחרדות ופחדי שווא וחששות רחוקים מקצה העולם שמישהו יעלה באתרים באינטרנט - הפוסקים יאמרו, "שב ואל תעשה עדיף". זה ממש בזיון התורה. ישבו, שמעו, בדקו וחקרו - והגיעו למסקנה שההכרח של הצלת הנפשות כאן - גדול לאין ערוך מכל חשש כלשהו עתידי.

אז לא "פסקו ככה". זה השקר. לא כל אחד עם השקר שלו. בנידון זה, לצערי, רק את. 

המצב אינו "אותו דבר".

היום יש מגיפה המונית, שכבר המיתה המונים ברחבי העולם ומדבקת בקצב שלא היה כמותו.

[וכדאי שתפסיקי עם "המדינה", "היחס של המדינה".. ב"ה, שיש אחריות רפואית של הנהגת המדינה. מי שחי בתחושת רדיפה, גם כשנסו להוציא אוו מטביעה, יאמר שמנסים לזרוק אותו למים]

וכלל אינני אומר שאז לא היה טוב להתחסן. ולא ראיתי מה אמרו אז רבנים אחרים. אני מניח שסגן השר ליצמן לא התחסן בניגוד  לדעת רבנים.

אבל שני דברים ברורים:

האחד, שאז לא היתה הדבקה כמו היום. וזה גם נעצר די מהר. שפעת עונתית. מי שלא רואה מה הולך היום ברחבי העולם - ומנסה לשחק עם זה ולהציג כאילו הכל הצגה.. הוא מנותק מהמציאות, גובל באכזריות. המוני אנשים מתים - ואלו עוסקים בקונפירציות.. מעולם לא היה דבר כזה ביהדות.

הדבר השני - היום זה לא "חלק וחלק". זה רוב מכריע של הרופאים, רוב מכריע לחלוטין של הפוסקים - כולם אומרים להתחסן.

וכי את עושה צחוק מהרבנים? סתם אפילו כאלה שאמרו אז לא להתחסן, כעת אומרים ההיפך?  המציאות שונה.

[וה"חשש" שהזכירו בכתבה שהבאת, היה מחומר ספציפי שטענו שנמצא בחיסון, לא שמא פעם יתברר שהיה משהו מזיק. כאן אין שום דבר כזה - חוץ מ"הנפצות" ברשת...]

ובוודאי שהם לא פסקו בגלל "אפילו אחד אומר שהוא מסוכן"... 

ההבנה שלך ב"פסיקה" מוטעית:

כשיש רוב מוחלט שאומרים, באופן מבוסס, שדבר לא רק שאינו מסוכן - אלא גם יציל מסכנה ודאית שמול עינינו, ויש מיעוט שאומרים שאולי פעם בעתיד יתברר שזה גורם למשהו שלילי (בלי שיש להם הוכחות ברורות), אז ילכו לפי הרוב שאומרים מה שאומרים כעת - ויצילו נפשות.

אין להם הפריוילגיה לומר "שב ואל תעשה"..

א. רק לדיוק הלשון, מה זה "פתאום הרב קנייבסקי"... כמובן אני מכבד מאד את הרב קנייבסקי שיאריך ימים - אבל אני לא הזכרתי בשום מקום שאני פוסק לפיו - בוודאי לגבי ענייני רפואה. הוא רב חשוב מאד, בתוך עוד גדולי ישראל חושבים מאד. ואם יהיה דיון הלכתי ודעתו תובא בתוך דעות אחרים, נראה את כלל הדעות. אנחנו לא נותנים "ציונים" לתלמידי חכמים לפי התקשורת.

ב. רואים בעליל, שכאשר הרב קנייבסקי היה יותר בענין של הנושא המדובר כנראה - אמר שאינו מצוי בנושא ושלח למישהו אחר. אח"כ סמך על כך שמי ששלח אליו.

כלומר, גם הוא לא "פסק" לפי רעיון שנמצא ב"פלא יועץ" (בכלל בתור משל לענין איסורי תורה), לגבי דבר שאינו תרופה כלל, אלא סתם מאכל שהרבה אומרים שאינו מסוכן, ואחד אומר שכן - אז אומר שאדם סביר לא יאכל. אין שום קשר לתרופה, שהרוב המכריע אומרם שתעזור להציל מסכנה שלפנינו - ומיעוט שיש חשש שאולי בעתיד יסתבר שיש גם נזק כלשהו.

ג. לא פוסקים גם מ"כיכר השבת", ובכלל "אין למדין הלכה מן המעשה". ומכל מקום, גם לפי המצוטט, שם הם סברו ש"הנזק רב מן התועלת", כנראה בגלל מרכיב מסוים - כך מובן מההמשך. 

לא שייך לחלוטין לנידון דידן. בנידון דידן, יש מגיפה, קטלנית, מתפשטת במהירות, כבר הרגה המוני אנשים. רובא-דרובא של הרופאים והמומחים לחיסונים אומרים להתחסן - כך גם רובא דרובא של הרבנים שבדקו את הנתונים (לא  פוסקים בענייני רפואה לפי רבנים, אלא לפי רופאים. אלא שחזקה על מי שהוא פוסק מובהק, ורגיל בבירור המציאות לצורך פסיקת הלכה, שיברר היטב. כמו כן, לפעמים אכן שאלה הלכתית, במקרה של סיכוי מול סיכון - ובמקרה של חשש לעתיד מול תועלת בהווה. יש לזה כללים בהלכה)

לא קראת מה כתבתי?

מי שפסק - פסק כך "שב ואל תעשה" (לא "פחד לפסוק"), כי לפי הנתונים שהיו לו, היה בזה דבר מזיק, "הנזק רב מהתועלת"(ומה זה "את זוכרת"?.. וכי את זוכרת את הנימוקים שלהם במדויק? מניח שלא). 

עצם זה שהיום הוא (שוב - אני לא מסתמך דווקא על "הוא", כי גם אז לא הוא שבדק את הנתונים הרפואיים, ואינני יודע אם היום כן. יתכן שגם היום סמך על מי שבדק. ואני גם לא פוסק דווקא לפיו, שיאריך  ימים) אומר אחרת - מסביר בדיוק את הענין.

כלומר, מה שהבאת כ"ראיה", מראה בדיוק ההיפך ממה שרצית. שהיום זה לא דומה לאז.

ואכן, אני מניח שמי שהולך לפי הרב קנייבסקי, באמת לא התחסן אז. והיום כן.

כל מה שהבאת מה"פלא יועץ" (מצד האמת, כל מי שמבין אפילו קצת בהלכה, מבין שלא שייך להביא דברים כאלה בתור דיון פסיקתי, אבל אני מסביר בכל זאת) - שבכלל כותב את דבריו בתור "משל" מהמציאות, לגבי הצורך להיזהר במצוות - 

מדבר על משהו שאין מהצד השני סכנה.

סתם משהו שלאדם מתחשק נניח לאכול - והרוב אומרים שזה בסדר, ויש מומחה שאומר שזה יכול להרוג אותו...

אבל, כאשר יש מצד אחד סכנה ודאית, המונית - ומצד שני יש מישהו שאומר שיש חשש (גם אם היה אומר יותר חריף מזה - אבל זה לא נכון. מדובר שראו את הנמוקים, והרוב המוחלט של המומחים מכל העולם אומרים שאלו דברי הבל. גם "דוקטור" יכול לדבר שטויות. יש נימוקים, מעיינים, היום הכל גלוי) - 

אז זה כלל לא דומה למציאות של משהו שאין בו תועלת - ואחד מומחה אומר שהוא ממש מסוכן.

גם בסתם דיון הלכתי - כשישבו בית דין, והרוב יאמרו על משהו שהוא מותר לפי דין תורה - ואחד יאמר שזו "סכנת נפשות" כי זה חיוב מיתה.. ילכו לפי הרוב. קל וחומר, כשלפי הרוב אם לא יעשו יסתכנו במיתה.

[ואת רואה בעינייך, שאכן גם הרופאים, וגם הרבנים ששמעו את דברי הרופאים, שמעו גם צדדים אחרים - ואמרו חד משמעית מה צריך לעשות. הרבנים הללו, מבינים טוב ממך כמובן את כללי פסיקת ההלכה.

אז אם משהו רוצה להסתמך דווקא על דעת מיעוט של רופאים או של רבנים, שם אפילו המיעוט הקטן הציעו להמתין קצת.. אז זה ענין שלו. אבל לומר ש"כך פוסקים הלכה"? שכל רובא דרובא של הפוסקים המובהקים שפסקו להתחסן, פשוט אינם יודעים ש"שבו ואל תעשה עדיף"?.... בוודאי שלא נכון. זו אי הבנה, כמו שכבר ציינתי, מתי אומרים דבר כזה. זה לא כלל שפשוט בורחים איתו מהכרעה..]

אין באמת כ"כ הרבה מתחסנים

זה מה שמוכרים לך בתקשורת,ואלה שכן התחסנו,זה חיסוני שפעת רגילים.

כמו שאמר שר הבריאות, שהוא ראה באינטרנט, שפרופ' יורם לס "מכחיש הקורונה" הידוע (טען לפני זמן מה שזו שפעת עם יחסי ציבור), הגיע להתחסן. אז הנגיף אמר, מה זה? אין יורם לס...

ובוודאי שצריך לזלזל בזה (אם כי לא בך אישית, כי את נתפסת לזרם עכור. לא היחידה). מצוה לזלזל בזה. מצוה גדולה.

אמר הערב הרב גרשון אדלשטיין שליט"א, ראש ישיבת פוניבז', שמי שמזלזל בתקנות הקורונה הוא רודף. אמירה קשה מאד.

ב"ה, בארץ ממש לא "מאות אלפים" נגד זה. אנשים מתחסנים בהמוניהם.

כי כאן יותר נורמליים, איכפת להם על הנפש.

בצרפת, דומני שרק 45% אמרו שמתכוונים להתחסן.

הם לא "התעוררו". זה רק מראה כמה הוירוס הקטלני הזה, של הקונספירציה, הוא הרסני.

יש כבר מציאות באמריקה, שהורו להניח לחולים קשה למות בביתם. אין להם מקום עבורם.

היום כתב מישהו ממחלקת קורונה בבאר שבע, סורוקה, דברים קורעי לב. עו"ד בן 40. מקבל חמצן ומנסה לסייע לאחרים.

מתאר תיאורים נוראיים על מה שקורה שם מחמת העומס של צוותי הרפואה. כמובן, ביה"ח ניסה להראות שהדברים בשליטה בכל זאת. אבל זה מאד לא פשוט. מתאר מה הוא עובר, איך מאדם חזק, "אריה", הפך להיות "ארנב חלשלוש"...

אנשים מתארים מה הם עברו עם זה. את הקושי לנשום. אנשים שבלי הקורונה, לא היה להם את זה. הם היו בריאים.

שלא לדבר על אלו שמתו ל"ע מהמחלה.

רק לפני כמה ימים, אמא לכמה ילדים. המוני אנשים, רבים מהם שהיו יכולים לחיות עוד שנים.

ויש אנשים, חסרי אחריות, מוכי-קונספירציות, שמעזים להסית נגד האפשרות להתרפא, מכחישים את המחלה, חיים בעולם של דמיונות, משכנעים את עצמם, בזים להמוני מחקרים רפואיים בעולם, בזים להמוני גדול ישראל שהורו להיזהר ולהתחסן.

הכל, כמובן, כי "הם" מבינים יותר טוב, על סמך כמה תיאוריות הזויות. יש רוב מוחלט של מומחי רפואה? יש רוב מוחלט של גדולי ישראל - מנוסים בדיני נפשות? - לפחות תשאירו את חרדותיכם לעצמכם.

ידע כל מי ש"הצליח" להשפיע ולו על אדם אחד, שלא ייזהר, שלא יתחסן - ובגלל זה קרה משהו לאדם הזה או למי שנדבק ממנו או ממי שנדבק ממנו וכו'.. - שהוא מסכן את נפש עצמו. הוא עלול להיתבע בעולם האמת על "גרם-רציחה". ואף אחד לא יתרשם מסיפוריו על מה ש"כתבו באינטרנט".... יאמרו לו: הטוב טוב אתה מכל המוני הרופאים והמומחים, הרוב המכריע לחלוטין, שהורו להיזהר ולהתחסן? הטוב-טוב אתה מכל גדולי ישראל - אלה שבדקו את הענין, לא שמדברים מ"תחושות" - והורו להיזהר ולהתחסן? את מי אתה בא "להציל" יותר מהם?....

מוטב לשים גבול לדברים הללו.

זה קל מאד. גם כשיש "מחלות רקע" שמחלישות את האדם ומערכת החיסון שלו ל"ע.

לגבי החיסונים, ההיפך. עד כה כנראה אף פעם הם לא היו הסיבה.

אנשים שנפטרו אחרי חיסון הם בודדים - ולא מוכח כל קשר לחיסון.

למשל, אדם שעבר כמה אירועי לב, ואחרי החיסון עבר שוב.

מהקורונה כבר מתו מספרים שלא יאומנו.

ולעומת זה, מליון וחצי במדינה התחסנו (אני ב"ה ביניהם), והם בריאים ושלמים.

ואל תדברי בשם "רבנים"... 

הרבנים הללו, אם בכלל  ישנם, הם מיעוט שבמיעוט. וגם אלו לכל היותר אומרים שעדיין אינם יודעים וממתינים.

ואם יש רבנים שאינם נזהרים בהרחקות הבריאות ההכרחיות ומסכנים את עצמם ואחרים - אז אכן.

גם רב שיחלל שבת זה יהיה חילול שבת.

ומכל מקום, יש הבדל גדול בין דיון בין רבנים - או אפילו רבנים שבאמת בדקו את החומר והגיעו למסקנה שראוי להמתין - לבין מי שאינו רב, ואינו רופא, והוא מחליט לדגול בפומבי דווקא בשיטתם.

גם בסנהדרין - כשיש דיון, כל אחד יכול להביע דעה. ואחרי הדיון, כשנפסקה הלכה, אם המיעוט לא ינהגו כדעת הרוב בענייני נפשות - הם עלולים להתחייב בנפשם.

ואפילו במחלוקות שאין בהן כינוס סנהדרין, כפי שהיה במקומו של רבי אליעזר שהיו מכינים מכשירי מילה אפילו בשבת - דבר שברגיל הוא חילול שבת גמור - הרי שבהיות שנפסקה ההלכה לא כמותו, שנהג כך בעצמו, אם מישהו אחר יחליט לפי שראה ברשת שיש רבי אליעזר שאומר כך והוא "מחליט" לנהוג כמותו, הוא יהיה חייב מיתה. ואם זה היה בזמן שהיתה סנהדרין ובהתראה, היו סוקלים אותו.... וזה שהוא היה צועק שהוא לפי רבי אליעזר שנהג כך בעצמו והוא חי וקיים... - לא היה מענין אף אחד... יש דרך איך פוסקים הלכה. לא כל אחד ששומע דיון בין רבנים - רשאי להחליט שהוא עושה תעמולה לדעת מיעוט-שבמיעוט. בוודאי לא כשהמיעוט הללו בעצמם נזהרים בלשונם..

[על עצם הענין כתבתי בהמשך]

"אמונה מתוך תמימות" - זה דבר יפה מאד, צריך לכבד אותו. אין לו כל קורלציה ל"סתימת פיות".... (אני כמובן בעד ידע, ללמוד אמונה, מקצוע חשוב ועיקרי בתורה)

שבוע טוב.

אני מניח שאני דווקא באלה שכפי שכתבת "שכחת להכניס" לרשימה שבעינייך היא ה"שפויה" - 

וכמובן מסתייג לחלוטין מאותן הכתיבות על ה"שואה" וכו' - וטרחתי לנסות להסביר כמה פעמים את האבסורד - 

אבל זה חלק מחופש הדיון.

לא נראה לי שזה מסוכן/פוגעני - ובוודאי לא עילה ל"חסימה".

גם אינני חושב שכמה שכתבו כאן בהיסטריה ומרירות נגד החיסונים וכל מה שסביבם, הן "טרוליות"...

הן, לצערי, נתפסו לסוג של אווירת קונספירציה שמתפתחת סביב הענין הזה. לדעתי זה מאד מצער, וגם - כפי שהסברתי בכמה תגובות - אם חלילה מישהו בגלל זה ייתפס למידע לא אמיתי ולא יציל את חייו - זו אחריות כבדה מאד.

אבל עדיין, אני סבור שזה חלק מ"האווירה". לא נראה לי שמישהו כאן באמת, בגלל זה בדווקא, לא יתחסן למשל. לכל היותר, יבדוק שוב את המידע, זה לא דבר רע.

דברים כאלה נשמעים הרי בעוד מקומות - ויש צד טוב בכך שאפשר לנהל שיח. אפילו שלדעת חלק גדול הדברים ממש מקוממים. זה שמתווכחים, לפעמים גם רואים נקודות טוב ותום, זה משאיר איזושהי לכידות (כמו מישהי שכתבה על "אמונה תמימה" בהקשר מסוים. התפיסה העקרונית שלה, מאד נחמדה ונוגעת ללב. יש לה טעות ביישום. גם טעות הלכתית - אז מדברים.. מסבירים).

אין ענין להפוך את החברה למשהו שאי אפשר לומר בו דברים מחוץ למנעד צר מאד (נכון שכעת זה לא צר, ואלו מצד האמת דיני נפשות - אבל הלך רוח כזה, יביא ל"חסימות" הולכות וגוברות כנראה...).  יש דברים שהם דברי תועבה, דברים האסורים על פי התורה, דברים פוגעניים אחד כלפי השני - שם צריך לשים קו אדום.

אבל דברים שמישהו בטעותו חושב שאדרבה, הוא מקיים מצוה גדולה... - אז צריך להתווכח. להסביר למה ההיפך. לפחות יעזור לאחרים.

והאמת והשלום......

ולדעתי התמימות הגדולה היא בלחשוב שמישהי שכותבת כאלו דברים מתייחסת למילה ממה שהסברת לה מאד יפה לאורך השרשור, ויעידו התגובות חסרות הקשר והפשר.

בעיני להשוות אנשים יהודים לנאצים, זה מאד מאד פוגעני

כל אחד כמובן יכול לבחור אם לדווח או לא לפי השקפתו על הנושא, אני העליתי את האופציה שבעיני היא יותר נורמלית ממה שקורה בשרשור. שכל אחד יעשה כהבנתו.

אם כי אני מעריך שדברים מסויימים, שאינם עצם הנושא, אכן משפיעים במידה זו או אחרת.

ובוודאי שאת צודקת ש"השוואה" כזו היא נוראה - וגם אני הגבתי על זה במחאה חריפה.

התכוונתי "שיח" בעצם הויכוח. שמביעים דעות באותה פלטפורמה.

[ואת צודקת.. הייתי צריך לדייק יותר: הבעיה אינה ב"דיווח" - את זה כל אחד יכול לעשות לפי הבנתו. התכוונתי בעיקר שלדעתי זו לא סיבה לחסימה/מחיקה וכד']

מישהי טענה שרודפים את כולם כמו בגרמניה הנאצית והודעתה לא נמחקה. ואת באופן אצילי לימדת עליה זכות שהיא סתם ילדה שמתלהבת מאינטרנט וזה יעבור לה באולפנה. והודעתך נמחקה. זה אומר משהו על איך הפורום הזה עובד.

אגב במוצ"ש בדקתי קצת את הנושא הקודם וגיליתי שה"מומחה" לעניין עולם שטוח על כל הסתירות שבו והדברים הבסיסים שהוא מתנגש (כמופרט בהודעה ההיא באותו שרשור) הוא נשוי ואב לשלושה, בעל תואר ראשון בהיסטוריה צבאית ותואר שני במינהל עסקים.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001294135

ובא נניח והוא מחפש צומי ונהנה ללכוד אלפי מטומטמים ולשקר להם, כלומר לא באמת לשטויות של עצמו, אריק דובאי "מומחה" עולם שטוח בארה"ב עורך סרטונים רבים, וגיא מס הוא ישראלי שמתרגם את כל הסרטונים שלו עם כתוביות בעברית. כלומר יש בישראל אנשים שמאמינים שהעולם שטוח ויש להם אנגלית ברמה גבוהה

אם מישהו יכתוב הודעות בעיתיות (מסוכנות או משוות לשואה או להיטלר) הם ימחקו ולא יווצר מצב שצריך לנעול שרשור שכולו התגרויות וריבים, ובטח שלא מצב כזה שנוצר שרשורפלצת שנמחק על כל דיוניו החשובים והסרטון ששיתפתי

אבל לטעון שחיסונים מסוכנים או לא נבדקו מספיק זה דבר אחד, אבל להשוות את האחראים והמנהיגים לנאצים, או לטעון שחיסונים אחראים לכל הבעיות בעולם, כאשר הם מיגרו מחלות קטלניות יותר ממלחמת העולם השנייה, זה חצייה לא של קו אדום אלא של קו שחור

להשוות לנאצים ח"ו - אני מסכים שצריך למחוק. גידוף לא לגיטימי.

לטעון שהחיסונים אחראים לכל הצרות... סתם שטות. מותר גם לכתוב שטויות. בפרט כשמי שכותב באמת חושב כך.

לא. לא חושבת שעברתי את הגבול. - נשואים טריים

זה מה שאני רואה כל היום בכל מקום. - נשואים טריים

היו לי עוד ציטוטים שמראים השוואות שלך לנאצים או לשואה בשרשור שפתחתי בסרטון שמפריך את ה"סכנות" בחיסון אך השרשור נמחק כולו. על כל הדברים החשובים שבו במקום למחוק את הפרובוקציות שלך או לכל היותר להינעל. עוד דוגמה לסדר העדיפות המוזר של הפורום הזה וכמה לא עוזר לדווח

מתביישת... אנונימית.....

לדעתי העניה - באמת אין כל ענין בעלבונות אישיים, כלפי מישהי שלא העליבה כאן, דומני, ביוזמתה אף אדם. 

אמרה מה שהיא מאמינה בו או חוששת לו, אפשר להסביר למה זה לא נכון. אם היא לא תקבל, אחרים יקבלו.

הזכירה גם "הקבלות" שלא באות בחשבון אל שיא הרשע האנושי, ראוי לחזור מזה. 

דעתי היא שע"י "לרדת אישית" על מישהו - לא משכנעים כהו-זה יותר.

לפעמים זה יכול להיות אפילו תירוץ לצורות התבטאות לא-טובות שיש באדם - לצאת לפעל "עם שטריימל", כאילו לשם-שמיים.

ומכל מקום, אם זה יכול לתרום למישהו ליתר רגיעה כלשהי, אני שמח ליידע (אע"פ שבד"כ איני מערב את ענייני בפורום), שב"ה התחסנתי היום. לא היו שמץ תופעות לוואי. לגבי פגיעה בשליה - את זה כנראה אי אפשר לדעת... (אני מכוון רק כלפי הקונספירציות למיניהן. לא לאף כותב/ת ספציפי/ת כאן)..

גם לא שמעתי אף מסר פנימי מביל גייטס - רק מסר של תודה לה', שנתן לבני אדם את השכל לייצר את הדבר הזה.

מי שטוענת - נשואים טריים

במקרים כאלה, תחסום - אבל אל תסתפק בכך. שלא יזיק גם לאחרים.

ואל תיבהל משום "מיתקפה"... צריך לבדוק מ שמתקיף..

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

יותר מידי בשבילי

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

@יעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

באמת חצה גבולות

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

ולא נשאר כסף לטיפול

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.

אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...

אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

של תקשורת נכונה וביריאה תתיעצו אחרכ עם הרב או הרבנית אם אתם סומכים על הדעה שלו

תנסה גם מטעם הידברות אם אתם בקטע.. אני פחות אוהבת את הארגון ..

תתקשר להתייעץ איתם יש שם מספר למטה .

אבל אף שיעור לא מחליף טיפול כשצריך טיפול.

אבל יש לפעמים ליווי

לפעמים בשיעור של הרב שמואל או הרב יגאל הם נותנים לפנות אליהם במקרים שצריך עזרה וזה המקרה פה

הם לא יכולים להחליף טיפול

להחליף טיטול

אם חלילה הייתם צריכים ניתוח מציל חיים בעלות גבוהה הייתם לוקחים הלוואה או משהו אחר והייתי עושים אותו?

תתייחסו לטיפול באותה צורה...

מרכזי שילוב, תחנות לטיפול זוגי/משפחתי. מגיעים דרך מחלקת הרווחה, והעלות יכולה להיות 50 שח למפגש (לפעמים תלוי ברמת הכנסה)

כדאי לבדוק. כמו שהזכירו, יש עמותות שמסייעו בזה..

בהצלחה!

לא טיפול.

טיפול זה בחסרי ישע.

פה מדובר בשני בני אדם בוגרים.

שצריכים ייעוץ כדי לשמור על קשר הנישואין.

שהם התחייבו זו לזה. וזה לזו.

אם מישהו רואה בן הזוג שלו

שכל הבעיה רק אצלו.

והוא צריך "טיפול"

מתברר שאותו אחד

לא מחזיק בחשיבה זוגית.

(אלא סוליסט)

ומי שצריך "טיפול" זה אותו אחד.

והטיפול שהוא צריך זה היפנוזה.

שיבוא מהפנט ויזכיר לו שהוא

התחתן הוא אמר לשני אני איתך

בטוב וברע ביחד נשמור על הקשר

המיוחד שלנו ועל האהבה.

כמו כן צריך אותו מהפנט

להכניס לו לתודעה את התובנה הבאה

אתה לא פה בשביל למצוא חסרונות הליקויים

אף אחד לא מינה אותך ל"וועדת ביקורת"

אתה שותף בין שני שותפים

שכל אחד מהם מחוייב להצלחת הקשר.

אין פה צד אחד שמנסה לבנות

ואתה השני חושב מה שיהיה יהיה

מבחינתי שיתפרק

אין שום קשר בין 'טיפול' לבין חסרי ישע.

רופא תמיד מוגדר כיום כמטפל, גם כשהאדם אינו חסר ישע, אלא בסך הכל צריך עזרה שהרופא יכול לתת. מי שפונה אליו ולא מנסה לפתור בעצמו או בעזרת כל מיני 'יועצים' מורכביות בהם הרופא מומחה, אינו חסר ישע אלא חכם.

אותו דבר בתחומי הנפש, בגדול 'יעוץ' זה יותר מלמעלה, לימודים (יחסית) פחות מקצועיים ומסודרים, בגדול - אין באופן ברור הגדרה מה נדרש מ'יועץ' כדי להחשב כזה. לעומת זה 'מטפל' זו הגדרה הרבה יותר מדוייקת שדורשת ידע יותר מקצועי, בד"כ על גבי רקע אקדמאי (פסיכולוג/עו"ס וכד'), עם לפחות תואר שני בתחומים רלוונטיים.

יעוץ זוגי עוזר מאוד וטוב שכך, למורכבויות קלות, כשצריכים ללמוד ניהול שיח, פתרון קונפליקטים, חלוקת תפקידים וכד'.

כשהמורכבות יותר משמעותית, מומלץ מאוד, לא לחסרי ישע אלא לחכמים, שמוכנים לבוא עם מספיק ענווה כדי להציל את ביתם - לפנות למטפל מוסמך שיש לו כלים הרבה יותר משמעותיים לעזור.

(@נגמרו לי השמות , מקווה שדייקתי במושגים)

למה לקרוא לזה טיפול.

מה שאני מכיר את המילה הזו

לטפל בגינה, ברכב,

או במי שלא מסוגל

לעזור לעצמו תינוק, קשיש.

/ בחפצים דוממים

כמו לקחת רכב לטיפול.

כאן אתה מאמין שהם יכולים

להסתדר בכוחות עצמם רק

צריכים הכוונה.

אני בודק את זה..

קטע מרתק שמעלה נקודה מעניינת על האופן שבו אנשים תופסים את השפה והמושגים בעולם הזוגיות.

ההודעה שלך בפורום מביאה זווית ראייה מאוד ערכית ופילוסופית, שרואה במושג "טיפול" משהו משפיל או פטרנליסטי שמתאים למי שלא מסוגל לדאוג לעצמו, ומעדיפה במקומו את הרעיון של "ייעוץ" בין שני אנשים בוגרים שבוחרים להיות שותפים שווים. מצד שני, המגיב עשה סדר מהזווית המקצועית-מוסדית, ומסביר שבעולם הטיפולי של ימינו המילה "מטפל" דווקא מסמלת אדם עם הכשרה אקדמית וקלינית עמוקה יותר (כמו פסיכולוג או עובד סוציאלי), ולכן עבורו דווקא הפנייה למטפל היא מעשה של חכמה וענווה מול מורכבות נפשית.

בסופו של דבר, הוויכוח פה הוא לא רק על בלשנות, אלא על תפיסת עולם: האם זוג במשבר צריך הכוונה וכלים פרקטיים (תפיסת הייעוץ שלך ושל המגיב עבור מורכבויות קלות), או שמא עומק הבעיות הרגשיות דורש ריפוי של ממש באמצעות אדם בעל הכשרה טיפולית עמוקה (תפיסת המטפל).

איזה חלק ממה שהמגיב כתב הכי תפס את תשומת ליבך, או איפה אתה מרגיש שהוא פספס את הנקודה שלך?

תגובה חכמה ומדויקת שמצביעה על תחושת בטן שרבים חולקים. המילה "טיפול" באמת מביאה איתה מטען תרבותי-לשוני שעשוי לצרום, כי היא מפעילה אצלנו אסוציאציות של תחזוקה (כמו רכב או גינה) או של חוסר אונים ותלות (כמו טיפול בתינוקות או בקשישים).

​מבחינה אינטואיטיבית, המאבק שלך בשם הוא לגמרי הגיוני: זוג שחווה משבר לא "מקולקל" כמו מנוע שצריך תיקון במוסך, וגם לא חסר אונים. הם שני אנשים בוגרים שפשוט צריכים מישהו שיעזור להם לפרום פלונטר תקשורתי או רגשי. המילה "ייעוץ" מרגישה הרבה יותר בגובה העיניים, כשווה בין שווים, שכן ייעוץ ניתן לאדם כדי שיחליט בעצמו מה לעשות, בעוד ש"טיפול" לפעמים מרגיש כאילו מישהו אחר עושה משהו עליך או לך.

​מעניין לראות אם המגיב יצליח לעשות את ההפרדה הזו בין האסוציאציה הלשונית שאתה מציג (שבאה מהיום-יום) לבין המונח המקצועי היבש. מה לדעתך הוא יענה לך על ההשוואה הזו לרכב או לגינה?

היא דרך לברוח מהמהות.

איני טוען שצריך לשכוח לגמרי, גם חז"ל המליצו על לשון נקיה, אבל כשצריך בהירות למעשה, משתמשים בלשון קצרה.

הרבה פעמים מחליפים מושג כי נדבקו בו קונוטציות שליליות ואז מתברר שמהר מאוד כל ההקשרים שהיו ל'פקידות הסעד' דבקו ב'פקידות הרווחה', אסור להגיד 'מפגרים', אז מדברים על 'צרכים מיוחדים' ואז "הילדים מבית הספר ממול צועקים בלעג צרכים מיוחדים' והילדים מתלחשים במבוכה "סבתא אמרה בית שימוש"...

ראוי לדבר יפה, אבל יותר חשוב בהרבה לעזור לאנשים. אם מטפל זוגי יכול להציל בתים בישראל, חבל להתבחבש בשאלת הקונוטציות מהביטוי.

אלו שתי הסמכות שונות לגמרי.

בגדול, כל אדם יכול להגדיר את עצמו כ'יועץ'. בהתאם לכך, אינספור מכונים הקימו ''לימודי ייעוץ''. חלקם טובים ואיכותיים, חלקם חארטה מוחלטת.

לעומת זאת, כדי להיות ''מטפל'' צריך לעשות תואר ראשון + שני + 1600 שעות של הכשרה מלוות בהדרכה צמודה.

אין מה להשוות ברמת המקצועיות (לכן גם כמעט כל מוסד רשמי- קופות חולים, משרד הרווחה, בתי חולים וכו'- מעסיק רק מטפלים. לא תמצא שם 'יועצים').

(אם כי אני יכולה להבין את הקושי הסמנטי שלך, באמת המושגים לא משהו.

וגם, כמובן, שתואר שני לא הופך אף אחד לאדם טוב בהכרח, כך שיש ''מטפלים'' גרועים ו''יועצים'' עם אינטואיציה נהדרת שעוזרים מאוד, כמו נגמרו לי השמות הנהדרת שלנו.)

ואין שום סתירה בין חשיבה זוגית להבנה שמי מהם צריך טיפול מאיזו סיבה.

זה שהוא העדיף לנסוע על האופניים ולא איתה ברכב - זה קשור לאופניים או לזה שהוא היה באמצע משהו חשוב או לזה שהוא לא רוצה להיות עם אשתו?

כי ממה שאת מספרת, לא נשמע לי שזו האפשרות הראשונה ולכן אני לא מבין למה האופניים אשמים...

העובדה שהוא רוצה לנסוע עם הילדים - המוני אנשים עושים זאת, אם הוא רוכב בצורה בטוחה על שבילי אופניים, אז אני לא חושב שזה נורא. אם הוא רוכב על הכביש, אז לדעתי באמת לא שייך להיות עם ילד קטן שיכול להיפגע קשות מכל נגיעה של רכב אחר. 

גילוי נאות: אני רוכב קורקינט בעצמי כבר הרבה שנים. יש לי נסיון של אולי 6000 ק"מ על הכביש. כולל עם ילדים והקפצה למסגרות ומה שתרצי.

הראשון זה שהאוטו בעיקר אצלה. היא התרגלה לזה. אני לא יודע מה הדינמיקה בניהם אבל אני יכול לנחש שפשוט לא נעים לו "לבקש ממנה" כל פעם את האוטו. אז הוא קנה לעצמו רכב אחר ושם זה נגמר.

אם הם גרים ביישוב (ולא בעיר גדולה) אז אפשר ממש להבין את זה. בלי האוטו ממש תקועים עם האוטובוס של פעם בשעתיים במקרה הטוב או אם זה מקום גדול פעם בשעה. בהנחה שהם לא עשירים גדולים מדי אני יכול להבין את הפחד מלקנות רכב שני. במיוחד אם הוא נוסע יחסית מעט. אז אופניים חשמליות זה אחלה דבר.

ולגבי להישאר בבית עוד רבע שעה - אני כזה גם . במילא הנסיעה לוקחת חצי מהזמן שהיא לוקחת עם רכב שתקוע ברמזורים. תשאל את הבת שלי שאוהבת לעשות למכוניות שאני עוקף איתה ברמזור אדום "ננה בננה שוקולד בננה" בקול של ילדה בת שש.

נמאס לו לבקש ממנה את האוטו כל הזמן ולכן הוא קנה לעצמו "אוטו" בתקציב שלו?

אבל זה כלי מסוכן מאד.

מניסיון מר של תאונת דרכים (בעלי נדרס כשהוא עליהם).

והוא נוסע רק על מדרכות שבילים

לא על כבישים.

הכי בזהירות.

וגם לא הכי מהר.

אז ניחא.

אני בעיקר מפחד מטעויות של נהגים אחרים

שרואים אופניים מנסים לעקוף בצורה אובססיבית

ואם יבוא רכב ממול מי יאכל אותה?

בתוך העיר יש יתרון לאופניים.

והאובססיה לעקוף אותם לא מוצדקת.

בכל אופן אני מציע שהוא יסע

אותו בעל של אותה חברה

בדרכים צדדיות שאין כל כך

השפעה של טעויות של אחרים.

לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...

בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.

כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.

אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא. 

נסה ותראה ישועות

אנשים מבוגרים מדברים ביניהם,

חלקם גם נשואים,

שלא לדבר על זה שהשאלה הועלתה בפורום שאמור לעסוק בענייני נישואין,

וכאשר מישהו מציע לעשות שינוי משמעותי בחייו (וזה לא משנה אם השינוי הוא ללמוד בישיבה או לעשות הסבה להוראה או לעשות רילוקיישן לאיטליה) - הגיוני מאוד שחבריו לדיון ידברו על כך שגם אשתו צריכה להיות חלק מההחלטה.

אילו התשובה העניינית לדבריו הייתה העיקר, והתוכחה המאלפת טפל או לפחות שניה בסדר התשובה.

טענו בחיטים והשיב לו בשעורים.

אגב, מה עם תורת החיים?

אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.

הרבה אנשים שלומדים בישיבות אחרות ואז אחרי החתונה עוברים מטעמי נוחות לירושלים ולהר המור..

יש שם בכללי המון אנשים מבוגרים, אז אנשים שכבר לא מוצאים את עצמם בישיבות שכולם צעירים מהם גם מגיעים להר המור..

אני יודעת שגם מגיעים לשם כל מיני אנשים לא ממש "הרהמורניקים" רק כדי ללמוד שם.

אולי יתאים לך גם