את ההתנצחות הזאת בנושא 

החיסונים. אותי למשל לא חיסנו

בילדותי, והנה, ברוך השם, מיאו

אבל מה זה בעצם אומר שעשו אישור חירום? במה זה מתבטא?

זה פשוט כמו אישור רגיל של כל חיסון או לא?

המשמעות העיקרית היא שעשו 'קיצור דרך' ודילגו על השלב השני של הניסוי (חיסון של עשרות/מאות אנשים) וקפצו ישר לשלב השלישי (חיסון של עשרות אלפים. כן, כל אלה שאומרים 'קודם שאחרים יתחסנו' - עשרות אלפי אחרים כבר התחסנו, ועוד עשרות/מאות אלפים בעולם יתחסנו עד שיתחילו להתחסן כאן).

בנוסף הורידו חסמים ביורוקרטיים (השאלות שנשארו בלתי סגורות הן בקשר לאחוזי ואופן יעילות החיסון, ולא לגבי הבטיחות שלו).

עצם זה שניתן אישור חרום גם אומר משהו:

כשהבית שלך בוער ומגישים לך דלי לכיבוי - אז נכון שתבדוק שאין בו במקרה דלק, אבל אם זה מים או סודה זה פחות משנה.

ועוד נקודה:

יש הרבה דיסאינפורמציה,

אנשים נבהלים כי מקבלים תמונה מחצאי נתונים.

למשל הסכנה של סרטן, כאילו החיסון משנה את הDNA.

או למשל פורסם שמבין אלו שלקחו את החיסון של פייזר מתו שניים.

שזה נכון, אבל מתוך קבוצת הביקורת (אלו שלקחו את הפלצבו) מתו ארבע.

כלומר שסטטיסטית מתוך עשרות אלפים טבעי שמתים שני אנשים (הם גם מתו מדברים שלא קשורים לחיסון).

או למשל כמו זה זה שניתן 'אישור חרום', ומסיקים מזה שחיפפו בבדיקה של הסכנות או העדיפו את הסכנות שכביכול יש בחיסון.

נכון

אבל אם זה לא הבית שלי בוער, ויש לי אפשרות פשוט לברוח לעצמי ולהיזהר מלהישרף

יכול להיות שאעדיף לתת לאחרים להסתכן שאולי הם שופכים דלק, ואני לא אתעסק עם זה בכלל.

כמה שתיזהר, כולם בסיכון להידבק.

ויש גם את העניין הציבורי:

מגפה היא דבר שמתפשט באופן רוחבי ולכן גם המאבק בה צריך להיות רוחבי.

אם כל אחד יימנע ויתן לאחרים להסתכן - בסוף זה גם יגיע אליו (או במשל: מספיק אנשים שיעדיפו שלא להסתכן לשפוך דלק - והשריפה תתפשט לכל בתי העיר, חוץ מלשל מי ש'חיסן' את עצמו והרטיב את ביתו כדבעי ).

היה מאלה שיכולים להיזהר ונזהרים מאוד, המגפה הייתה יכולה להיבלם גם ככה.

רק שאני חושש שזה לא המצב, ואולי במקרים רבים המצב הפוך, דווקא המזלזלים בזהירות גם נמנעים מלהתחסן, וזו כבר סכנה גדולה.

לקטלג מישהו שהפעם חושב שזה מסוכן כמתנגד לכל החיסונים זה עוול ולא נכון.

בגלל שכבר היו כאן דיונים כאלו שנגמרו לא טוב.

התייחסתי לאלו שבקצוות כי בדרך כלל האמוציות מגיעות משם.

של 5 המתנגדים מול 17 בוועדה של הFDA לאשר את החיסון.

או אולי בגלל שזה אישור חירום ולא אישור רגיל של חיסון.

או אולי כי את מאמינה שהחיסון הוא בעצם החדרת שבב שנועד לעקוב אחרייך ולשלוט לך במוח

או אולי כי יש לך חיסונפוביה

או אולי כי את לא אוהבת את הריח של החיסון

לא יודע 

יכולים להיות כל מיני סיבות🤷‍♂️

ובאמת

לא מאמינה שיישאר לי

ההיגיון אומר שיחסנו בהתחלה את השייכים לקבוצות סיכון

והבאים במגע איתם

כך שאין לי סיכוי להתחסן ב4+ חודשים הקרובים

לא קריטי כל כך.

שהיא ממליצה לא לקחת

א. בלי לזלזל - ברפואה יש תחומי התמחות. רופאי משפחה הם לא מומחים, הם מבינים יותר מהאדם הממוצע אבל ממש לא בהכרח מצויים בפרטים או בכלל יודעים על מה הם מדברים.

מה שחשוב זה לשמוע מה המומחים אומרים, ואם לא רוצים לסמוך עליהם בעיניים עצומות אז גם לבדוק את הנתונים עליהם הם מתבססים. אבל לסמוך על מי שלא ראוי לסמוך עליו זו ברירה גרועה.

ב. מקרה אחד הוא לא מייצג, באף נושא כמעט. רופאת המשפחה שלך ממליצה שלא להתחסן - כנראה שמולה יהיו תשעה שימליצו שכן (וגם זה לא בהכרח אומר הרבה).

מסתבר שהיא מבינה הרבה יותר טוב מהאזרח הפשוט שמוזן בלעט התקשורת ועוד כל מיני מרעין בישין

כי אם מסתכלים כך אז גם מסתבר שפרופסורים בFDA מבינים קצת יותר מרופאת משפחה והם ממליצים שכן

גם אם יש תופעת לוואי, אם היא נדירה מספיק עד כדי כך שיגלו אותה רק אחרי חיסון של מיליוני אנשים, עדיין התועלת שבחיסון עולה בהרבה על הנזק.

קודם שיעבור מספיק זמן ונראה את התוצאות

היכן שלא התחסנו נגד חצבת בגלל חסרי אחריות המתחזים לרבנים, היו הרבה יותר חולים ומתים. אין שום דבר לא טבעי בחיסון, ההפך הוא מפעיל מערכות קיימות בגוף. חיסון איננו אנטיביוטיקה (שגם הכרחית במקרי חירום)

לא המקום להתחיל לדוש בעניין ולהתחיל לריב (במיוחד לאור העובדה שזה נעשה כבר בעבר) לכן אשלח לך מאמר בפרטי של מכון דוידסון

הוא סיכון רק לאחרים שמחליטים להסתכן באי התחסנות

אין לשום מחלה, ככל הידוע לי, חיסונים עם הגנה של 100%.

יש חיסונים עם רמת הגנה נמוכה בהרבה, כמו החיסון לשפעת.

א. עוד לא ברור אם החיסון מונע הידבקות (ההערכות שכן, לפחות ברמה גבוהה, אבל אלו הערכות), או רק תחלואה. כך שהחיסון הוא קודם כל למניעת מחלה (והשלכות שלה לטווח הארוך, שגם הן עדיין לא ברורות מספיק) ולאו דווקא הדבקה.

ב. כתוצאה מהנ''ל (אם כי לא בהכרח, שוב - גם זה עוד לא ידוע) יתכן שאפשר גם להדביק אפילו אחרי התחסנות. כך שלא כדאי לבנות על התחסנות של אחרים כי היא לא בהכרח תגן גם עליך.

יש עליו הרבה שמועות מבהילות, לא לוקחת סיכון, החיים עוד לפני...

עדיף לא לקחת חיסון

חליתי כבר בקורונה

ואני בסדר גמור

לא ימותו מזה

רק מי שהולך לבי"ח

עצוב...  

היא לא רוצה לקחת וזה בסדר, די להפחיד

ועצם זה שאתה משתמש בביטוי כל כך מופרך וסופרלטיבי מעיד עד כמה אתה מרחיק את דבריך ואפילו אתה עדיין לא ממש יודע

סלח לי אדון חרדון

אתה ב ט ו ח שהחיסון הזה הוא אמיתי?

איך יכול להיות שתוך שנה ימציאו חיסון למחלה?

הרי כל המחלות, לקח המון זמן עד שגילו את החיסונים...

אני לא אומרת שבאים בכוונה לרצוח אותי עם החיסון, לא.

אבל אני מעדיפה להישאר מסוייגת כל עוד אני לא יודעת מה הדבר הזה במאה אחוז

ובקשר לרוצחת.

קורונה זה כמו שפעת חזקה, כל מי שאני מכירה ולא מכירה ללא יוצא מן הכלל - כל מי שחלה הבריא, מי שהיה חולה עוד לפני, הסתבך, מי שהלך לבית חולים והיה פסיבי לגמרי - מת.

אוקיי?

אז הקורונה היא מחלה רגילה שכאשר היא באה על אדם חולה היא ממוטטת  אותו ובית החולים לא מטפל באנשים שזקוקים לעזרה, אז העובדה הזו לכשעצמה מעוררת תהיות, למה שאני אלך להתחסן אם עדיין לא בהיר לי כל המהלך?

זה הסבר רציונאלי ואפשר לומר בהחלט גם לא קונספירטיבי

צריך לזכור שגם לווירוס עלולות להיות השפעות לא ידועות כאלה. אמנם הסבירות לכך לא מאוד גבוהה,  כיוון שלרוב הוירוסים אין השפעות כאלה, אבל כנראה שהיא גבוהה משמעותית מהסבירות שהחיסון יגרום תופעות כאלה.

[הווירוס מתערב הרבה יותר מהחיסון בתהליכים בגוף, ובמילא גדול יותר הסיכון שלאחת ההתערבויות האלה יש השפעות ארוכות טווח לא רצויות.].

אם נחכה עשר שנים עד השימוש בחיסון, כנראה שרוב אוכלוסיית העולם תדבק, כך שגם למי שאינו בקבוצות הסיכון לא כדאי שנחכה עשר שנים.

לא נראלי שיש מישהו שנמנע מחשש שהוא ימות מהחיסון תוך חודש

כי להתבסס על תגובה של אדם אחד זה דווקא הגיוני.

פשוט, כל ההתנגדויות הן לא רציונליות. או לפחות לא בעלות בסיס עובדתי.

וברור לי שהדברים מסובכים, אבל עדיין ממה שאני קורא אני לא רואה סיבה להתנגדות. וגם לגבי הדברים שהעלית - אני לא רואה כאן סיבה להתנגדות.

אמקד את מה שכתבתי: אין סיבה חיובית להתנגד, כלומר סיכון או חשש ידוע, יש בנקודות מסוימות חוסר ידיעה (לזה כיוונתי ב'בסיס עובדתי') אבל אף אינדיקציה לסיכון.

עכשיו לגבי הטענות (שוב, על פי מיעוט הבנתי): 

א. כמו שנאמר, הפרוצדורה של שימוש בmRNA מנוסה כבר שנים. אמנם לא בחיסון הזה אבל העיקרון זהה.

ב. החשש מפני אינקורפורציה (הטמעה וקליטה של הגוף את הRNA החדש), מעבר לכך שזה לא קרה בחיסונים הקודמים וגם לא אצל אלו שנבדקו בחיסון (זה תהליך שהיה צריך לקרות ולהיראות) - זה באותה מידה יכול לקרות גם על ידי החיסון הרגיל או הידבקות רגילה, כך שאין סיכון נוסף בחיסון כזה (להפך - mRNA הוא מולקולה בלתי יציבה שמתפרקת מהר, לפעמים אפילו עוד לפני הכניסה לפעולה של המערכת החיסונית ולכן חברות התרופות נאלצות לעשות שינויים במולקולה ולעטוף אותה בשומן כדי שתהיה יציבה מספיק זמן - הוא התייחס לזה בפסקה האחרונה בתמונה, ומהבחינה הזו הוא עדיף מהנגיף עצמו. לזה התייחסתי בתגובה הראשונה).

בסופו של דבר אין אלא להסתכל על הנתונים, חשש הוא מוצדק אם הוא מגובה בעובדות. 

כי הימנעות היא גם בחירה - וגם היא סיכון.

אני לא אומר לעצום עיניים ולהגיד 'הנה אין סכנה', ממש לא זו הגישה.

אני אומר שאם יש ספקות והם נבדקו, והספק שנשאר, אם אפשר לקרוא לזה כך בכלל, הוא לגבי דבר שלא קיים (זה לא שיש חומר מסוכן או משהו כזה, החשש הוא מתופעה שלא ידועה למדע של חדירת mRNA לDNA או קיום שלו בגרעין התא), וגם לגביו העניין כבר נוסה ונבדק באופן תצפיתי ולא רק תיאורטי - אז אפשר לומר שאין בסיס עובדתי לחשש, לפחות עד שיהיה, אם ולכשיהיה.

וכאן ההבדל בין הקבוצות שנבדקו לבין נשים הרות וילדים וכן לבין החיסונים המערביים לאלו הרוסיים והסיניים שאין לגביהם שקיפות.

התנגדו בצורה לא רציונלית?

הם לא התנגדו לחיסון, הם התנגדו לאישור שלו.

ההבדל הוא שההצבעה לא היתה על החיסון אלא על דרך האישור שלו וכן על האישור שלו ככלל.

למשל אחת המתנגדות הצהירה שהיא תהיה הראשונה להתחסן לו תוכל, אבל הסיבה שהיא התנגדה לאישור היא בגלל הנערים בני 16 עד 17 - אבל אי אפשר להצביע עליהם בנפרד אז היא התנגדה (היא הרי ידעה שיאשרו בלעדיה, אז הנה נרשמה 'התנגדות' לפרוטוקול).

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם