את ההתנצחות הזאת בנושא 

החיסונים. אותי למשל לא חיסנו

בילדותי, והנה, ברוך השם, מיאו

אבל מה זה בעצם אומר שעשו אישור חירום? במה זה מתבטא?

זה פשוט כמו אישור רגיל של כל חיסון או לא?

המשמעות העיקרית היא שעשו 'קיצור דרך' ודילגו על השלב השני של הניסוי (חיסון של עשרות/מאות אנשים) וקפצו ישר לשלב השלישי (חיסון של עשרות אלפים. כן, כל אלה שאומרים 'קודם שאחרים יתחסנו' - עשרות אלפי אחרים כבר התחסנו, ועוד עשרות/מאות אלפים בעולם יתחסנו עד שיתחילו להתחסן כאן).

בנוסף הורידו חסמים ביורוקרטיים (השאלות שנשארו בלתי סגורות הן בקשר לאחוזי ואופן יעילות החיסון, ולא לגבי הבטיחות שלו).

עצם זה שניתן אישור חרום גם אומר משהו:

כשהבית שלך בוער ומגישים לך דלי לכיבוי - אז נכון שתבדוק שאין בו במקרה דלק, אבל אם זה מים או סודה זה פחות משנה.

ועוד נקודה:

יש הרבה דיסאינפורמציה,

אנשים נבהלים כי מקבלים תמונה מחצאי נתונים.

למשל הסכנה של סרטן, כאילו החיסון משנה את הDNA.

או למשל פורסם שמבין אלו שלקחו את החיסון של פייזר מתו שניים.

שזה נכון, אבל מתוך קבוצת הביקורת (אלו שלקחו את הפלצבו) מתו ארבע.

כלומר שסטטיסטית מתוך עשרות אלפים טבעי שמתים שני אנשים (הם גם מתו מדברים שלא קשורים לחיסון).

או למשל כמו זה זה שניתן 'אישור חרום', ומסיקים מזה שחיפפו בבדיקה של הסכנות או העדיפו את הסכנות שכביכול יש בחיסון.

נכון

אבל אם זה לא הבית שלי בוער, ויש לי אפשרות פשוט לברוח לעצמי ולהיזהר מלהישרף

יכול להיות שאעדיף לתת לאחרים להסתכן שאולי הם שופכים דלק, ואני לא אתעסק עם זה בכלל.

כמה שתיזהר, כולם בסיכון להידבק.

ויש גם את העניין הציבורי:

מגפה היא דבר שמתפשט באופן רוחבי ולכן גם המאבק בה צריך להיות רוחבי.

אם כל אחד יימנע ויתן לאחרים להסתכן - בסוף זה גם יגיע אליו (או במשל: מספיק אנשים שיעדיפו שלא להסתכן לשפוך דלק - והשריפה תתפשט לכל בתי העיר, חוץ מלשל מי ש'חיסן' את עצמו והרטיב את ביתו כדבעי ).

היה מאלה שיכולים להיזהר ונזהרים מאוד, המגפה הייתה יכולה להיבלם גם ככה.

רק שאני חושש שזה לא המצב, ואולי במקרים רבים המצב הפוך, דווקא המזלזלים בזהירות גם נמנעים מלהתחסן, וזו כבר סכנה גדולה.

לקטלג מישהו שהפעם חושב שזה מסוכן כמתנגד לכל החיסונים זה עוול ולא נכון.

בגלל שכבר היו כאן דיונים כאלו שנגמרו לא טוב.

התייחסתי לאלו שבקצוות כי בדרך כלל האמוציות מגיעות משם.

של 5 המתנגדים מול 17 בוועדה של הFDA לאשר את החיסון.

או אולי בגלל שזה אישור חירום ולא אישור רגיל של חיסון.

או אולי כי את מאמינה שהחיסון הוא בעצם החדרת שבב שנועד לעקוב אחרייך ולשלוט לך במוח

או אולי כי יש לך חיסונפוביה

או אולי כי את לא אוהבת את הריח של החיסון

לא יודע 

יכולים להיות כל מיני סיבות🤷‍♂️

ובאמת

לא מאמינה שיישאר לי

ההיגיון אומר שיחסנו בהתחלה את השייכים לקבוצות סיכון

והבאים במגע איתם

כך שאין לי סיכוי להתחסן ב4+ חודשים הקרובים

לא קריטי כל כך.

שהיא ממליצה לא לקחת

א. בלי לזלזל - ברפואה יש תחומי התמחות. רופאי משפחה הם לא מומחים, הם מבינים יותר מהאדם הממוצע אבל ממש לא בהכרח מצויים בפרטים או בכלל יודעים על מה הם מדברים.

מה שחשוב זה לשמוע מה המומחים אומרים, ואם לא רוצים לסמוך עליהם בעיניים עצומות אז גם לבדוק את הנתונים עליהם הם מתבססים. אבל לסמוך על מי שלא ראוי לסמוך עליו זו ברירה גרועה.

ב. מקרה אחד הוא לא מייצג, באף נושא כמעט. רופאת המשפחה שלך ממליצה שלא להתחסן - כנראה שמולה יהיו תשעה שימליצו שכן (וגם זה לא בהכרח אומר הרבה).

מסתבר שהיא מבינה הרבה יותר טוב מהאזרח הפשוט שמוזן בלעט התקשורת ועוד כל מיני מרעין בישין

כי אם מסתכלים כך אז גם מסתבר שפרופסורים בFDA מבינים קצת יותר מרופאת משפחה והם ממליצים שכן

גם אם יש תופעת לוואי, אם היא נדירה מספיק עד כדי כך שיגלו אותה רק אחרי חיסון של מיליוני אנשים, עדיין התועלת שבחיסון עולה בהרבה על הנזק.

קודם שיעבור מספיק זמן ונראה את התוצאות

היכן שלא התחסנו נגד חצבת בגלל חסרי אחריות המתחזים לרבנים, היו הרבה יותר חולים ומתים. אין שום דבר לא טבעי בחיסון, ההפך הוא מפעיל מערכות קיימות בגוף. חיסון איננו אנטיביוטיקה (שגם הכרחית במקרי חירום)

לא המקום להתחיל לדוש בעניין ולהתחיל לריב (במיוחד לאור העובדה שזה נעשה כבר בעבר) לכן אשלח לך מאמר בפרטי של מכון דוידסון

הוא סיכון רק לאחרים שמחליטים להסתכן באי התחסנות

אין לשום מחלה, ככל הידוע לי, חיסונים עם הגנה של 100%.

יש חיסונים עם רמת הגנה נמוכה בהרבה, כמו החיסון לשפעת.

א. עוד לא ברור אם החיסון מונע הידבקות (ההערכות שכן, לפחות ברמה גבוהה, אבל אלו הערכות), או רק תחלואה. כך שהחיסון הוא קודם כל למניעת מחלה (והשלכות שלה לטווח הארוך, שגם הן עדיין לא ברורות מספיק) ולאו דווקא הדבקה.

ב. כתוצאה מהנ''ל (אם כי לא בהכרח, שוב - גם זה עוד לא ידוע) יתכן שאפשר גם להדביק אפילו אחרי התחסנות. כך שלא כדאי לבנות על התחסנות של אחרים כי היא לא בהכרח תגן גם עליך.

יש עליו הרבה שמועות מבהילות, לא לוקחת סיכון, החיים עוד לפני...

עדיף לא לקחת חיסון

חליתי כבר בקורונה

ואני בסדר גמור

לא ימותו מזה

רק מי שהולך לבי"ח

עצוב...  

היא לא רוצה לקחת וזה בסדר, די להפחיד

ועצם זה שאתה משתמש בביטוי כל כך מופרך וסופרלטיבי מעיד עד כמה אתה מרחיק את דבריך ואפילו אתה עדיין לא ממש יודע

סלח לי אדון חרדון

אתה ב ט ו ח שהחיסון הזה הוא אמיתי?

איך יכול להיות שתוך שנה ימציאו חיסון למחלה?

הרי כל המחלות, לקח המון זמן עד שגילו את החיסונים...

אני לא אומרת שבאים בכוונה לרצוח אותי עם החיסון, לא.

אבל אני מעדיפה להישאר מסוייגת כל עוד אני לא יודעת מה הדבר הזה במאה אחוז

ובקשר לרוצחת.

קורונה זה כמו שפעת חזקה, כל מי שאני מכירה ולא מכירה ללא יוצא מן הכלל - כל מי שחלה הבריא, מי שהיה חולה עוד לפני, הסתבך, מי שהלך לבית חולים והיה פסיבי לגמרי - מת.

אוקיי?

אז הקורונה היא מחלה רגילה שכאשר היא באה על אדם חולה היא ממוטטת  אותו ובית החולים לא מטפל באנשים שזקוקים לעזרה, אז העובדה הזו לכשעצמה מעוררת תהיות, למה שאני אלך להתחסן אם עדיין לא בהיר לי כל המהלך?

זה הסבר רציונאלי ואפשר לומר בהחלט גם לא קונספירטיבי

צריך לזכור שגם לווירוס עלולות להיות השפעות לא ידועות כאלה. אמנם הסבירות לכך לא מאוד גבוהה,  כיוון שלרוב הוירוסים אין השפעות כאלה, אבל כנראה שהיא גבוהה משמעותית מהסבירות שהחיסון יגרום תופעות כאלה.

[הווירוס מתערב הרבה יותר מהחיסון בתהליכים בגוף, ובמילא גדול יותר הסיכון שלאחת ההתערבויות האלה יש השפעות ארוכות טווח לא רצויות.].

אם נחכה עשר שנים עד השימוש בחיסון, כנראה שרוב אוכלוסיית העולם תדבק, כך שגם למי שאינו בקבוצות הסיכון לא כדאי שנחכה עשר שנים.

לא נראלי שיש מישהו שנמנע מחשש שהוא ימות מהחיסון תוך חודש

כי להתבסס על תגובה של אדם אחד זה דווקא הגיוני.

פשוט, כל ההתנגדויות הן לא רציונליות. או לפחות לא בעלות בסיס עובדתי.

וברור לי שהדברים מסובכים, אבל עדיין ממה שאני קורא אני לא רואה סיבה להתנגדות. וגם לגבי הדברים שהעלית - אני לא רואה כאן סיבה להתנגדות.

אמקד את מה שכתבתי: אין סיבה חיובית להתנגד, כלומר סיכון או חשש ידוע, יש בנקודות מסוימות חוסר ידיעה (לזה כיוונתי ב'בסיס עובדתי') אבל אף אינדיקציה לסיכון.

עכשיו לגבי הטענות (שוב, על פי מיעוט הבנתי): 

א. כמו שנאמר, הפרוצדורה של שימוש בmRNA מנוסה כבר שנים. אמנם לא בחיסון הזה אבל העיקרון זהה.

ב. החשש מפני אינקורפורציה (הטמעה וקליטה של הגוף את הRNA החדש), מעבר לכך שזה לא קרה בחיסונים הקודמים וגם לא אצל אלו שנבדקו בחיסון (זה תהליך שהיה צריך לקרות ולהיראות) - זה באותה מידה יכול לקרות גם על ידי החיסון הרגיל או הידבקות רגילה, כך שאין סיכון נוסף בחיסון כזה (להפך - mRNA הוא מולקולה בלתי יציבה שמתפרקת מהר, לפעמים אפילו עוד לפני הכניסה לפעולה של המערכת החיסונית ולכן חברות התרופות נאלצות לעשות שינויים במולקולה ולעטוף אותה בשומן כדי שתהיה יציבה מספיק זמן - הוא התייחס לזה בפסקה האחרונה בתמונה, ומהבחינה הזו הוא עדיף מהנגיף עצמו. לזה התייחסתי בתגובה הראשונה).

בסופו של דבר אין אלא להסתכל על הנתונים, חשש הוא מוצדק אם הוא מגובה בעובדות. 

כי הימנעות היא גם בחירה - וגם היא סיכון.

אני לא אומר לעצום עיניים ולהגיד 'הנה אין סכנה', ממש לא זו הגישה.

אני אומר שאם יש ספקות והם נבדקו, והספק שנשאר, אם אפשר לקרוא לזה כך בכלל, הוא לגבי דבר שלא קיים (זה לא שיש חומר מסוכן או משהו כזה, החשש הוא מתופעה שלא ידועה למדע של חדירת mRNA לDNA או קיום שלו בגרעין התא), וגם לגביו העניין כבר נוסה ונבדק באופן תצפיתי ולא רק תיאורטי - אז אפשר לומר שאין בסיס עובדתי לחשש, לפחות עד שיהיה, אם ולכשיהיה.

וכאן ההבדל בין הקבוצות שנבדקו לבין נשים הרות וילדים וכן לבין החיסונים המערביים לאלו הרוסיים והסיניים שאין לגביהם שקיפות.

התנגדו בצורה לא רציונלית?

הם לא התנגדו לחיסון, הם התנגדו לאישור שלו.

ההבדל הוא שההצבעה לא היתה על החיסון אלא על דרך האישור שלו וכן על האישור שלו ככלל.

למשל אחת המתנגדות הצהירה שהיא תהיה הראשונה להתחסן לו תוכל, אבל הסיבה שהיא התנגדה לאישור היא בגלל הנערים בני 16 עד 17 - אבל אי אפשר להצביע עליהם בנפרד אז היא התנגדה (היא הרי ידעה שיאשרו בלעדיה, אז הנה נרשמה 'התנגדות' לפרוטוקול).

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

זוכר? אם גם לא בתגובה נחמדה כל כך....

ולפעמים קורה שלא רואים מה מגיבים, כי נכנסים לפורום אחרי ימים אחדים וגם המגיבים

לא עונים מייד; אני יכולה עכשיו להגיב למישהו שכתב עוד בתמוז וגם להיפך.....

זה ממש בולט, וכל הכבוד על זה.

אנחנו לומדים מזה.

תודה על הדיבור הזה. ממש שימח אותי.

פתאום הרגשתי לרגע לא שקוף.. שמישהו שם לב ללב שלי. שאני קיים. תודה!

ואפילו שלא מכירים, מכירים באיזה מקום; הרי האופי, האישיות

ניבטים גם אם השם בדוי...

ו...בבקשה!

גם לא מקלחת צוננת מינימלית?

לך צריך להזכיר שזו ההטרלה השנתית של @אריק מהדרום ?!

מחזקים את ידך במנהג החשוב

הכלל הוא: מתי שקיימת בך שנאה ליהדות ולהלכה זה אומר שמשהו לא תקין.

ההלכה מודה שבמקרה שלך יש מקום להקל.

אתה יורה לעצמך ברגליים, אף אחד מלבדך לא אשם במצב הזה.

הבחירה בידך - להמשיך לסבול סתם, או להקשיב להלכה האמיתית.

והבנתי שזו הטרלה קבועה. אז הצטרפתי.

לא יודע למה הגבת למגיבה שמעליך ולא לפותח, אבל מוזמן לחפש בכרטיס שלו

לא יכול כבר עם שלושת השבועות האלה - צעירים מעל עשרים

אסור לרחוץ בימים קרירים במקומות מזיעים?

ולהשתמש בתיאודורנט אם זה לא עוזר?

לא להתקלח כבר מי"ז בתמוז כדי שיהיה לי קל בתשעת הימים.

היום יש ספריי מסריח שאפשר להתיז וזה פותר את העניין.

הבעיה שנגמר המלאי

אם הורסים לי את זה כל שנה, דווקא השנה יש הרבה חדשים בפורום.

נראה לי זו השנה ה14 או ה15 לשרשור הזה.

אגב סבא שלי ז"ל תקופה ארוכה חשב שזו באמת ההלכה ולא החה מתקלח בשלושת השבועות רק בערבי שבת.

בשבת ראש חודש, הכוונה

הרי ידוע שלמעשה מנהגי האבלות (כמו לא לשמוע מוזיקה כו') זה לכל השנה, אלא שרוב הציבור לא מודע/ לא יכול לעמוד בכך, ורק בבין המיצרים מחזירים עטרה ליושנה, שנזכה

שיש כאלה שבאמת עושים את זה,

או שסתם הם מדיפים ניחוחות ולא מצליחים לשלוט על זה,

התפללתי מנחה בשבת מאחורי איזה נער, וחששתי שאני עומד לעלות בסערה השמימה.

(והתלבטתי בכלל אם מותר לי להתפלל שמה, אבל כשאני לא מתנדנד זה סבבה)

שהוא מקלח לכבוד שבת, כי ככה כתוב בקיצור שולחן ערוך.

בראשון עוד היה בסדר, בשני שלישי התחיל להיות קשה, ברביעי חמישי כבר בלתי נסבל...

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

אבל ערוץ 7 לא מפתיע בהתנהגות הזו. אמנם לאחרונה זה קצת נרגע, אבל בשנים האחרונןת הייתה תחרות סמויה לא מוכרזת בין ערוץ 7 לבין סרוגים מי יצליח להפוך ל"הארץ" לדתיים