איך אפשר להסביר לאדם חילוניצהרים
הנושא העיקרי והמרכזי - מה עושים עם תושבי הארץ הערבים.כינוי-לרגע
הבעיה מה עושים עם מיליוני הערבים שגרים באיזורים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
נכון, אבל למה רק מה שנכבש בששת הימים?צהרים
אני מחפש דרך 'חילונית' להסבר אפשרי לזכות שלנו גם ביש"ע
תוקף היסטורי מהתנך והנבואה וההיסטוריה היהודית אלפי שניםסוג'וק
כולל ארכיאולוגיה
לעומת כמה עשרות או מאות שנים של ישות ערבית חסרת היסטוריה
ככה הם מדברים באו"ם וכד'
אדם חילוני אבל כן מאמין שסיפורי התנך התרחשו?צהרים
על היסטוריה אין ויכוחסוג'וק
ולא היתה מעולם ישות מדינית על השטח עפ"י החוק הבינלאומי
אז ממילא הבעלים הראשונים הם יהודים, עם הוכחות ארכיאולוגיות וכו
מה לגבי עמי כנען? גם אותם כבשנוצהרים
הפלשתינים לא טוענים שהם כנען...סוג'וק
אבל למה לנו יש יותר זכות מאשר לערבים,צהרים
אין ולא היתה ישות ערבית מדינית כאןסוג'וק
אם כבר היתה להם איזו מדינה כאן אז היתה שאלה אך לא
אוקי, מעניין.צהרים
שליטת ירדן כאן לא הוכרה בחוק הבינלאומי והיא לא דורשתסוג'וק
אז אם לסכם את הטענה-צהרים
נכון?
לאסוג'וק
היתה ישות יהודית מדינית מאות \ אלפי שנים כידוע בעולם, היסטורית, ובאו ערבים במקביל ליהודי העת החדשה הציונים, ורוצים ישות מדינית ערבית בשטח שמעולם לא היתה להם ישות מדינית אפילו לא עפי החוק הבינלאומי
אבל שוב, *כבשנו* את הארץ מים אחרצהרים
לעומת הערבים - כן. היסטורית, משך ההיסטוריהסוג'וק
לא כבשנו את הארץבן מכיר
מאף עם, כי לא היה בארץ ישראל בזמן המלחמה אף ישות ריבונית על האדמה.
אם מישהו טוען שכבשנו את הארץ (במובן המשפטי של המילה) אז תשאל אותו איזו ישות בעלת סמכות מוכרת היתה הריבון הקודם על הארץ, כשהוא יענה לך תחזור אלי.
הזכות ההיסטורית של עם ישראל על הארץ מוכרת על ידי העולם, להרחבה מדוע, עיין בערך ויקיפדיה "לאום אתני".
הערך בויקיפדיה לא מרחיבבן מכיר
מוזמן לחפש מקורות על זכותו של לאום אתני להגדרה עצמית במדינה ריבונית
אין דרךחופשיה לנפשי
כי הבעיה היא מול החוק הבינלאומי. אנו מדינה שחברה באו״םכינוי-לרגע
שולטים בשטח גיאורפי - אך לא מחילים בו ריבונות מלא ואזרחות מלאה לתושבים.
אם לא מחילים ריבונות והשליטה באזור היא עדיין רק מכוח שלטון צבאי - לפי החוק הבינלאומי אסור למדינה הכובשת ליישם שינויים גיאוגרפיים בשטח הכבוש. בין השאר לא להקים יישובים חדשים.
החלת ריבונות מלאה על כל שטח מדינת ישראל תפתור אולי את הבעיה של בנייה ביו״ש - אבל אז נאלץ לאזרח מילוני ערבים שיהיו אזרחי מדינת ישראל לכל דבר.
היי פספסתי את ההודעה הזאתטיפות של אור
בפועל יש במדינה כרגע אנשים סוג א עם זכויות, ואנשים סוג ב בלי זכויות
אכן.כינוי-לרגע
לא מבין לחלוטין על מי אתה מדברender13
הערבים אזרחי מדינת ישראל הם שווי זכויות לגמרי, חוץ ממספר נקודות בהם יש אפליה בוטה ומשמעותית לטובתם.
הערבים והמיעוטים שנספחו אליהם שגרים ביוש הם אזרחי הרשות, הם מצביעים שם ומקבלים את כל השרותים האזרחיים מהרשות.
הדבר היחיד שנלקח מהם הוא הקמת צבא והזכות לנהל את ענייני ביטחון החוץ שלהם.
מסיבה דיי סבירה.
כדי לאזן זאת ניתנה להם גישה למערכת המשפט הישראלית על כל הרמות שלה.
אין במדינת ישראל אזרחים סוג א' וסוג ב' במובן הזה, יש אנשים שהם אזרחי המדינה ויש כאלה שאינם.
זה הכל.
קודם כל תודהטיפות של אור
אבל קצת ענית בעצמך, לא?
יש כאן מליוני אנשים שאין להם אזרחות ישראלית; שחיים תחת משטר צבאי ולא תחת החוק הישראלי; ולכל הפחות - לא יכולים להשפיע כמוך על מדיניות החוץ
ושאלה מסקרנות - הערבים בשטחי C מקבלים את השירותים האזרחיים מהרשות? כלומר, כל אלו שאין להם אזרחות ישראלית
הם לא חיים תחת משטר צבאי, החיים האזרחיים מנוהלים על ידםender13
אני דיי בטוח שגם הם שייכים מבחינה אזרחית לרשות.
מדובר בכ 80 אלף איש בערך.
בכל מקרה, הם לא חיים במדינת ישראל ולא אזרחי מדינת ישראל, איזו חובה יש לנו לתת להם אזרחות?
במידה ונספח את השטח עליו הם גרים זה יהיה סיפור שונה, כרגע זה לא המצב.
תעזוב רגע את הצד המשפטיטיפות של אור
זה לא נוגע לשאלת האזרחותender13אחרונה
ההבדל היחידים היחידים, אם אינני טועה, הוא בכפיפות פורמאלית שלהם למושל הצבאי בנושאי בניה ופיתוח.
אולי יש עוד פרט או שתים שבהם הם יותר מושפעים, אני לא בטוח.
אבל, שוב, הם אינם אזרחי המדינה, אלא אזרחי הרשות.
שתי הנקודות הראשונות לא מדוייקותender13
הבעיה היא לא החברות באום אלא אמנת זנבה הרביעית.
לא רק שהחלת האמנה על שטחי יהודה ושומרון היא בעייתית - הן אינן "שטח כבוש" כיוון שלא נכבשו משום ישות מוכרת, אלא שהאמנה מדברת על "העברה כפויה של אזרחי המדינה לתוך השטח הכבוש".
^^^טיפות של אור
זה בדיוק הקטע..אכמל
איפשר.. כי אתה סובר את זה רק בגלל התורה.. (אממ לפחות אני)
כי אם לא הייתה התורה סביר להניח שהייתה מסכים איתו
ובאמת אני לא ככ מבינה את הימין החילוני
מה אני הייתי אומרת לחילוני?
שאני מאמינה בזה רק בגלל התורה ואם
לא הייתי מאמינה הייתי מסכימה איתו
אי אפשרLinor
אבל זכותינו לארץ בעיניי זה רק בגלל שה׳ נתן אותה לנו, לפי התורה.
הימין החילוני גם מדבר מכח התנ"ך והאבותברגוע
אבל למה זה *שלנו*?צהרים
אולי לא מוסרינפשי תערוג
נכון,צהרים
גם מי שגזלן בסופו של דבר קנה את הארץadvfb
ופעם לא באת היה חוקים.
בעידן שהמוסר לא היה לאף אחד אז אין בהם ציפייה להחזיר משהו
אז אתה אומר כבשנו אותה מידי הכנענים והיא הפכה להיות שלנו.צהרים
זה שהכיבוש לא היה מוסרי זה לא אומרadvfb
שעכשיו לכל אחד מותר לעשות מה שהוא רוצה.
צריך להתחשב בתקופה שהיה בה הכיבוש.
תקופה ש'כל דאלים גבר'. היום זה לא ככה.
אם בבלפור הם מתנגים באופן בלתי מוסרי והם מתקהלים אז גם לי מותר?
אין הכי נמי! "גם הם" זאת לא טענה.
על הכיבוש הראשון כבר אבד הקלח.
אין מה לעשות כדי לתקן אותו.
כמו שאין מה לעשות בכיבוש הלא מוסרי של אמריקה. זה לא יעזור לאף אחד אם נמסור אותה.
לכן אין שום צידוק לעשות משהו לא מוסרי.
אז מה הציבור שלך לבוא לפני 100 שנהצהרים
מי שלט פה???advfb
לא היה פה עם, היה פה אוסף של נוודים ערבים.
אם אתה מאמין לסיפור העם הפלסטיני - אז אתה צודק.
אגב, עמדת מדינת ישראל עד ההסכמים עם מצרים היתה הכחשה בכל תוקף בדבר העם הפלסטיני.
באנו על ריק. לאף אחד לא היה פה שום שלטון
אז אם לסכם את הטענה-צהרים
נכון?
לא לא לא לאadvfb
היו פה ערבים מפוזרים חמולות חמולות והאיגוד של התיישבות בארץ היו מוכנים לכל חלוקה שהיא - אבל הם לא הסכימו לתת שום דבר ובחרו להלחם - הפסידו במלחמה ולכן נשללה מהם הזכות. כי הם מראש לא היו מוכנים לשום דבר.
(אגב, היו ישובים שהניפו דגל לבן אז ומקבלים היום את כל הזכויות - סכנין לדוגמא)
חחח אתה ניזון מנרטיב הפלסטיני?
מבחינה הגיונית בלי קשר לדת - לא מגיע להם דבר וחצי.
הם היו מוכנים להתפשר - על פי כך - אולי היה מגיע להם
זה בדיוק מה שכתבתי..צהרים
בראש חילוני - למה לא?advfb
שנינו נמצאים על השטח אז נחלוק. הכי הגיוני שיש
לריבונו של עולם יש תוכניות אחרות
זאת בדיוק השאלה בה פתחתי.צהרים
בטח שיש דרך להסבירadvfb
גם אם זה לא אומר שהיא בלעדית באופן בלתי נמנע כולה שייכ\ת לנו עדיין הסברתי לך שהיא שייכת לנו בגלל רצף התרחישים שהיו. ולפחות חלקה היה מוכרח להיות שלנו (אם היינו מגיעים לפשרה עם הערבים היינו מקבלים משהו - אין להקל בזה ראש)
לא לקחנו מהערביםברגוע
הערבים היו בחלק קטן מהארץ, אנחנו הסכמנו לתוכנית החלוקה והערבים סירבו ופתחו במלחמה.
אף אחד לא מצפה מהאמריקאים לעזוה את היבשת בשבילבן מכיר
האינדיאנים.
העולם (או לפחות "המערב") קיבל על עצמו (נראה לי לאחר מלמת העולם השניה) שמדינה לא תכבוש שטח ממדינה אחרת, מה שלא המצב אצלינו.
מדינת ישראל בזמן ההוא לא היתה בידי אף אחד ואילו היה את עם ישראל שאין חולק שהיה בארץ ישראל ומאז שעזב אותה מעולם לא הפסיק לרצות לחזור אליה.
מוזמן לעיין באינטרנט על זכותו של לאום אתני להגדרה עצמית באדמתו.
מוסרי כי ד' נתן לנו את הארץ וצווה לכובשה מהעמיםארלט
מדברים כאן בהנחה ולא מאמינים בה'נפשי תערוג
זכות היסטורית היא לא בהכרח דתיתadvfb
כך גם טען בן גוריון - התנ"ך הוא הצ'ארטר, מתוקף עדותו ההיסטורית
כלומרLinor
אם העם הזה עדיין קיים בתור עם -advfb
ששמר אמונים לארץ הזאת גם כשהוא עזב אותה - אז כן
אבל חוץ מאיתנו - אין דבר כזה.
שמירת אמוניםLinor
בעייני לא שיקול.
אדם זה עניין סובייקטיביadvfb
מה גורם לאדם שייכות לחפץ כלשהו?
מה נותן לעם שייכות לארץ כלשהי?
אבל לקחת למישהו את הארץ, אז היא לא באמת שלךצהרים
מה זה לא *באמת* שלךadvfb
מה הקריטריון ל*אמת* הזאת שאתה מדבר עליה?
מה נותן בעלות על ארץ כלשהי?
צריך שמפלצת הספגטי המעופפת תתן לך ואז היא תהיה שלך?
אני מחפש אלטרנטיבה...
בהקשר הזה מי שהיה כאן ראשון.צהרים
מי אמר לך שמי שהיה ראשון זה קובע?advfb
ועוד שאלה - אולי הם גם כבשו אותם מעם אחר?
אז גם לא שלהם *באמת*.
העולם פועל כיום לפי חוקים בינלאומיים.כינוי-לרגע
לאחר מכן האנגלים.
לאחר מכן יו״ש היו שטח כיבוש ירדני.
וכיום שטח כיבוש ישראלי (מצער וכואב לכתוב זאת. אך זאת המציאות החוקית בהתייחס למשפט הבינלאומי).
צר לי אך שטויות מוחלטותבן מכיר
לא דומה שליטה אחת לאחרת.
הטורקים היו ריבון לגיטימי שכבש את השטח מקודמיו (עוד לא היו אז אמנות בין לאומיות).
הבריטים קיבלו מנדט מחבר בלאומים על מנת להקים בית לעם ישראל בארץ, תוך שמירה על זכויות המיעוטים כפרטים ולא כלאום, אז הערבים היו רוב, אך הרצון היה שהיהודים יעלו מהגלות ויהפכו לרוב מוצק בארץ. בפועל הבריטים לא קיימו את המוטל עליהם והפריעו לעליה היהודית, תוך הפרה בוטה של ההתחייבויות שלהם.
היהודים כבשו שטח שלא היה בריבונות אף אחד ולכן זכותינו המלאה (מה גם שלא בוטלה ההחלטה להעניק לעם היהודי מדינה על כל שטח ארץ ישראל, שאם אינני טועה כלל גם את ירדן אך הבריטים עוד בהתחלה הפרו את ההסכם ונתנו אותו לתומך שלהם בירדן) להחיל ריבונות על השטח.
רק שאנחנו לא מחילים ריבונות על השטחטיפות של אור
כי אנחנו לא רוצים לתת לתושבים שם זכות הצבעה
נכון, אך זו זכותינו ההיסטוריתבן מכיר
וצריך לקיים דיון ציבורי מה עושים עם האוכלוסיה, ולאחר שנגיע להסכמה רחבה, נפעל.
בכל אופן אין מניעה להחיל ריבונות על שטחי C
באמצעות ארכיאולוגיהekselion
..רוצה להשתחרר
ב. זה לא מתחלק לדתי שלם או חילוני גמור. יש המוני יהודים שלא שומרים את כל המצוות, אבל הם מחוברים לשורשים שלנו. הם יודעים שהארץ היתה שלנו לפני אלפי שנים, ותמיד כשהיינו בגלות חלמנו לחזור לפה. אם אין שום בסיס של קשר לעם ישראל המקורי, באמת אין קשר גם לארץ שלו.
הרש"י הראשון..חיים של
נראה שלא קראת את השאלה חחצהרים
שני הסבריםימ''ל
א. מהפן הלאומי - עמ''י חי כאן מאות שנים עד שהוגלה באלימות, אז יש לנו כאן זכות לאומית, גם אם לא דתית.
ב. גלובליזציה - אם מוציאים טעמי דת/גזע/לאום מהמשוואה, דבר שמאוד מתאים לגישה אתאיסטית - אזי לכל אחד יש זכות מוסרית להתיישב בכל מקום (וכן, זה לא שולל את הזכות גם שלהם). והזכות הזו קיבלה תוקף חוקי מכח החלטת האו''ם.
לגבי א'חדשכאן
מה גורם למקום להיות יותר יהודי?
ובאותה מידה, הרי היהודים "הגלו" ימים אחרים בכניסתם לארץ?
(אוהב לשמוע את הדעות שלך בנושאים כאלה..)
אקרא בהזמנות מה שקישרתחדשכאן
כמו כן, העמים "לא קיימים" לפי הלאומיות שלהם או לפי הייחוס (לא מצאתי מילה טובה יותר)? כי אז יש ליהודים יתרון בכך שהתבוללו פחות.
("דעתך" התכוונתי להסברים שלך.. 🙂)
לאילו עמים אתה מתכוון?ימ''ל
ועל איזה חורבן?
היו כאן ערב רב של גרים למיניהם בכל התקופות שהתגוררו בערים משלהם או בערים מעורבות, אבל התושבים העיקריים (ובתקופה שעד החורבן הראשון ובכמה תקופות בהמשך אנחנו היינו בעלי השליטה, הבלעדית או תחת חסות).
דיברתי על אותו ערב רב של גרים..חדשכאן
כפועל יוצא, האם ליהודים יש "זכות שיבה" דווקא לאותם מקומות בהם גרו? או ש"חבל הארץ" היא שלהם?
אם כךימ''ל
אולי יש להם זכות קניין פרטית, אם יצליחו להוכיח בעלות על שטח מסוים. אבל לא זכות לאומית כקולקטיב, כמו שלא היתה להם אז (ואני גם לא מכיר קבוצה כזו שיש לה טענה כלשהי על זכות בארץ, אולי למעט השומרונים שאני לא חושב שלמישהו יש התנגדות לנוכחות שלהם).
חשבתי באמת על השומרונים.. 🙂חדשכאן
כמובן, הרי מדובר על זכות לאומיתימ''ל
(ושוב - כל זה על פי תפיסה שנותנת ערך ללאום, גישה בעייתית בעיניי)
מה לגבי השטח שנכבש בששת הימים?צהרים
האם יש לנו זכות מוסרית גם לגרש את מי שיושב כאן לפי א'?
תראה, יש מנעד רחב של דעותימ''ל
יש סוגים שונים של ציונות עם אידיאולוגיות שונות.
אם מתבססים על החוק הבינלאומי אז לכאורה להחזקת השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים אין הצדקה (אם כי למעשה לא היתה שם שליטה ריבונית כי הפלסטינים לא הקימו מדינה בשום שלב).
לפי א' אז יש טענה לגבי ריבונות על השטח, גם על השטח שנכבש בששת הימים, אבל זה עדיין לא אומר שיש זכות או הצדקה לגרש אחרים (לא מכיר הרבה חילוניים שהם בעד טרנספר כדוגמת גנדי, שגם הוא דיבר רק על טרנספר מרצון).
זה הזכיר לי מה שאמר פעם ח"כ ג'מאל זחאלקה מבל"ד בדיוק על זהדי שרוט
בקשר לכשל הלוגי שבין חילוניות לבעלות על הארץ.
הוא אמר ככה:
"כן, החילונים אומרים שאין אלהים אבל הוא נתן לנו את הארץ הזאת".
'חילוני' מוגדר היום בישראל כאדם שלא שומר שבתrivki
כי זחאלקה ימח שמונוגע, לא נוגע
אם יש אלהים למה אתה לא מנסה אפילו לעשות מה שהוא אומר?
כי אתה לא באמת מאמין בו. או יותר נכון מאמין באלהים כשנוח לך. עיצבת אלהים לעצמך.
אבל מה שמגוחך בכל העניין זה שבל"ד עצמה היא מפלגה חילונית..
הימין החילוני מדבר ביטחונית לדעתיטיפות של אור
למה צריך להסביר בשפה שלו? זה סתם להיכנס לבורנוגע, לא נוגע
אלו אנשים עם רגש לאומי טבעי, לא משהו אידיאולוגי מוצק.
לגבי אנשי שמאל חילוני, לא משנה איזה טיעון תאמר להם הם לא ישתכנעו כי ה"מוסריות" זה ערך העל מבחינתם, ולא לאומיות או דת.
לכן אם הם טוענים אבל זה היה שלהם ואתה גזלת?
פשוט תענה להם בשפה שלהם- האם זה מוסרי לרצוח אדם שגנב ממך ואין לך דרך להחזיר את מה שלקח?
אם הם הגונים ויענו לא, נגמר הדיון. רק כשהערבים יפסיקו לרצוח אותנו, שייך בכלל לדבר על הגזילה (ואותה טענה נכונה גם לחלוקת הארץ והמלחמות).
בנוסף לכך, גם ההתיישבות בגבולות 48 היא גזל לפי הגישה הזאת. אז למה הם נשארים שם? למה הם לא מחפשים לפחות אם מישהו ישב בשטח שלהם לפני ומשלמים לצאצאיו דמי שכירות? אידיאולוגיה זה רק כשנוח?
אני דווקא חושב שיש הרבה אנשי ימין חילוני רציניים מאד.צהרים
אני לא מחפש לנצח בוויכוח. אני מחפש טענה שיכולה להסביר גם לאדם שלא מאמין בתנ"ך.
אני יודע. התכוונתי לומר שימין חילוני לא באמת מצליח להסבירנוגע, לא נוגע
הרי תסכים איתי שזה מגוחך להתבסס על תנ"ך אם אתה לא מאמין בפסוק הראשון שלו.
לגבי הסוף- אתה שואל לגבי אדם נייטרלי בעצם?
לא דווקא נטרלייצהרים
אני לא יודע איך אפשר להיות בסדר מוסרית עם הצהרת בלפורנוגע, לא נוגע
הרי זה לא שקנינו את הארץ שאפשר לבוא ולטעון שזה באמת שלנו.
היינו פה בעבר, אז מה? למה זה מקנה זכות? הרי אנחנו בעצמנו כבשנו אותה ממי שהיה פה ולא קנינו. אז מותר גם לכבוש מאיתנו. וכל שכן שאם עזבנו אין שום הצדקה להחזיר אותנו ולדחוק אחרים.
בלי הצדקה דתית, יש רק אקסיומות (בלפור, כט) שמקבלים אותן היום כי הן נוחות.
מי שלא מאמין בתנך ואמיתי עם עצמו, צריך פשוט לעזוב את הארץ. או להישאר פה תחת הצדקה שהוא פועל מכאן שכל העם יעזוב. מדינה פלסטינית בגבולות 67 בלבד זה גם לא מוסרי לפי הגישה הזאת.
גם אמונה בתנך היא אקסיומהצהרים
אם הבנתי אותך- אנחנו טוענים שה' אמר ונתןנוגע, לא נוגע
אבל מכח מה הזכות של אדם שלא מאמין בתנך, להיות פה? הרי לא קנינו את זה מעולם. אז על סמך מה היה לנו זכות לבוא ולקחת את זה? זה הכי גזל שיש. וזה שהגזל בא תחת אישור של האו"ם לא הופך אותו לחוקי.
ענו על זה הרבה פה. לא השתכנעת?צהרים
לא ממשנוגע, לא נוגע
אז אומות העולם בעצמם הסתמכו על התנ"ך.
הימין החילוני בעצם סובר שזה סבבה להיות כובש אליםתיתיל
הוא רק לא אומר את זה.
והימין הדתי חושב שזה סבבה להיות כובש אליםrivki
נוח מאוד...לפחות תלוי על משהו..תיתיל
אאוצ'טיפות של אור
"עם לא יכול להיות כובש בארצו"חדשכאן
זאת הייתה תגובה צינית לאמירה שמעלייrivki
אז הפרכתי את הציניות 🙂חדשכאן
או אסימטריה לטענתם
מה הופך אותנו לכובש אלים??צהרים
חשבתי על זה פעםנקדימון
גם אותי זה הטריד.
לפני קום המדינה, הארץ לא הייתה מיושבת כמעט בערבים. רוב האזורים היו שוממים, ושום ריבונות לא הייתה קיימת פה.
כשקיבלנו את תכנית החלוקה, הערבים דחו אותה לחלוטין והחליטו שהם רוצים להכריע באמצעות מלחמה. הם ניסו להשמיד אותנו, אבל הפסידו. הם בחרו שההכרעה תהיה לפי מלחמה, וזה בדיוק מה שקרה. אנחנו ניצחנו, הם הפסידו. ככה זה עבד רוב ההיסטוריה.
אילו היה פה איזה שהוא לאום, או ריבונות, או משהו, אז אולי הייתה להם איזו טענה בכיוון הזה, אבל בפועל זה היה פשוט שטח ששתי קבוצות רבו עליו. אנחנו ניצחנו, ושלום על ישראל.
עכשיו יש להם בעיה, הם יודעים שהפסידו, אבל עדיין רוצים את המדינה. אז הם מנסים להמציא את עצמם מחדש מבחינה פוליטית וטוענים שיש להם איזו שהיא זיקה. הם לא הצליחו עוד להוכיח אותה. ובכל מקרה, אם הולכים לפי זיקה אז בוודאי שהזיקה שלנו עמוקה יותר וארוכה יותר. הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל הוא לא סוד והיה מפורסם במשך כל הגלות. התנ"ך היה ידוע ואף מקובל, ואין ספק שאנחנו היינו פה עם ריבונות וממלכות ומקדשים, ואין ספק שאנחנו הוגלנו מפה ולא מצאנו מקום שיקבל אותנו. רק להזכיר, הסיבה שלא הצלחנו מעולם להיות חלק מהעמים אליהם הוגלנו זה כי הם עצמם ידעו ושימרו את הידיעה והתודעה שאנחנו שייכים למקום אחר. מיותר להזכיר את המקום המרכזי שארץ ישראל והשיבה לארץ תופסים בדת, על מנהגיה ותפילותיה וברכותיה (וסליחה על היחס המיובש במילה 'דת', אבל אני רוצה לדבר תכל'ס).
אם כן יוצא דבר מעניין,
לו נחליט שמלחמה היא הדבר שקובע אז אנחנו ניצחנו במלחמות (כמובן לזכור שהם ניסו עוד ועוד להשמיד, ובכל מלחמה מחדש בעצם אימתנו את ההצדקה שלנו לשלוט כאן),
ולו נחליט שהזיקה היא הדבר שקובע אז הזיקה שלנו היא החזקה יותר, הארוכה והעמוקה יותר. מה יש להם סה"כ, הכי רחוק שישבו פה ערבים זה בערך 700 שנה. ערבים שמעולם לא היו פלסטינים. אין להם היסטוריה, מלכים, ספרות כלשהי, מנהיגים היסטוריים, ממצא ארכיאולוגי כלשהו, עיר בירה מפורסמת, אזכורים אצל עמים אחרים - פשוט כלום. הזיקה שלהם לא קיימת.
אני אשמח לשמוע על זה הערות, ובעיקר חידודים והוספות.
לא מצאתי דרכים נוספות עבור זכותנו על הארץ, למעט כמובן תורתנו הקדושה.
את מה שהם יכלו לקבל בלי שום מלחמות בעקבות החלטת כ"ט בנובמברארלט
הם לא הצליחו להשיג בעשרות שנות מלחמות...
יפה ומעניין. תודהצהרים
אני חושב שזו לא שאלה שאנו צריכים לשאולאני הנני כאינני
את עצמנו, אלא אותם. לשאול את מי ששואל אותנו - למה אתה בכלל פה? אם הוא כנה הוא ינסה להשיב תשובה הגיונית, אם לא הוא ינסה להיות דמגוג או ילד קטן. לי יש סיבות שהוא אולי לא ירצה לקבל בטענה של דת, לו יש טענות שאני לא ירצה לקבל בטענה של מוסריות (לקויה). בסופו של דבר כולם מתחברים איך שהוא לשורשים. אם לו אין תשובה כלפי עצמו אז אשאל אותו למה אבא שלו פה, למה סבא שלו וכו' וכו' עד אחד שהגיע לארץ מחמת עצמו ואז אשאל אותו - למה נראה לך הוא בא? אח"כ השאלה היא למה לי להשאר פה בגלל שסבא שלי חשב שזה ערך עליון. באמת למה לך? כי אתה אוהב את סבא שלא הכרת? כי אתה כן רואה ערך מסוים לאמונה של סבא שלך?
או שבסופו של דבר אתה יודע שישנו לאום יהודי שהרגיש אז, לפני שהייתה לך יכולת השפעה (וגם אם היית חי אז הגיוני שלא היית יכול להשפיע), שהארץ היא מקומו כלאום, ללא קשר לדת (באמת רצו להקים את המדינה היהודית באוגנדה) אבל הדת כן השפיעה על המיקום. מפה והלאה זה תלוי ברצון שלו להאמין. בתקווה שזה יקרב אותו.
בקיצור-אני הנני כאינני
..אני הנני כאינני
להסביר לו ע"י עצמו, ולא ע"י סיבות עצמיות, לעשות את הבירור שמתאים לו ולאמונתו דרכו.
אוקי, ואם מדובר באדם ציוני?צהרים
מי שכתבו שאי אפשר להסביר, השתכנעתם מהטיעונים שעלו כאן?צהרים
לא קראתי כלום האמתחופשיה לנפשי
לא ממש קראתי הכול אבלאכמל
לדעתי זה לא נכון לומר שזה בגלל שיש לנו זכות היסטורית כי יש לערבים את אותה הזכות בדיוק..
ולומר שמותר לנו כי לכל אחד יש זכות לגור איפה שהוא רוצה אז זה כולל אותם..
קיצר לא..
ונגיד תכניס את עצמיך לראש של חילוני הייתה מסכים עם הדעות שכתבו?
הזכויות דומות?נקדימון
המונח פלסטיני נהיה שימושי בתור תיאור לעם רק ב1967 אם אני זוכר נכון. אז על איזה זכות היסטורית אתה מדבר בדיוק?
אני בת..אכמל
ממ אותי אתה לא צריך לשכנע על הזכויות שיש לנו כעם
הוא שאל אם אפשר לשכנע חילוני.. ואני לא חושבת שחילוני היה מקבל טיעון כזה..
ולפי מה שאותי לימדו אברהם היה היהודי הראשון שהיה פה ושהוא הגיע הארץ לא הייתה ריקה מתושבים..
מקשרים את זה בעקיפין לקב״ה עד שאין לו מה לומראוויל מחריש
דתי: הארץ שלנו כי כבשנו אותה
חילוני: למה זה נותן לכם זכות על הארץ?
דתי: כי אנחנו שולטים פה בכוח הזרוע, כמו שעשו לפנינו וכמו שעושים בכל מקום אחר בעולם.
חילוני: אתה פוגע בזכויות קניין וחירות של מי שהיה פה.
דתי: מי נתן להם את הזכויות האלה?
חילוני: זה זכויות אדם בסיסיות שהשטח שלך יישאר שלך.
דתי: למה? כי הם תפסו את פיסת האדמה קודם? מי קבע שעל אדמה ריקה אפשר להשתלט?
ואז איפשהו פה נכנסות הטענות שקשורות בכוח עליון (הקב״ה במקרה הטוב, או מוסר כלל עולמי מוסכם/ טבע/ היגיון/ קביעה שרירותית, ואז צריך להמשיך לגלף את הטענות שלו)
דתי: אז באותה מידה הקב״ה נתן לנו את הארץ. (או שאפשר בקלות להישאר בטענות השכליות, בדר״כ לאנשים מהסוג הזה אין מה לענות על הטענות האלה וסתם ביזבזת את הזמן על אנשים חסרי היגיון)
פורום תורני דתי לאומירוצה להשתחרר
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד אוצר החוכמההפי
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
תחפשי בגוגל 'פורום אוצר החכמה'רוצה להשתחרר
ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.
זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.
זה קצת מצחיק אבלנקדימון
מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.
זו פרשנות בלבד.
לא חושב שזה נכוןרוצה להשתחרר
כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.
חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.
בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.
אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.
בינינו, קשה ברשת להישאר בדיונים מעמיקים כל הזמןמתוך סקרנות
יש סיפור מעניין עם אוצר החכמה והפורום שלהםמשהאחרונה
לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.
ממש מושך אותי כל הנושא הזה של בניה ויצירהרק נשמה
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר 
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
פשוט להתחיל, בכל דרך, להשקיעזיויקאחרונה
דייטיםאבוד
הפורום הלא נכוןארץ השוקולד
יש פורום לנו שנועד לזה.
לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.
מוזמן לשאול בפורום לקראת נישואין וזוגיותפשוט אני..אחרונה
ו...
בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭
פלאפון חדש. באיזה מחיר כדאי? מה היתרון של דגם יקר?מתיעצת28
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
השאלה מה חשוב לךפשוט אני..
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
מצטרף לנאמרנפשי תערוג
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
את חייבת להגדיר לעצמך מה אופי השימוש שלך בוזיויק
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
כמו שכתבו כולםפצל"פ
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
מה הצורך?משה
מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.
קנית בסוף גלאקסי כלשהו אבל אל תשאלומתיעצת28
נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה..
תתחדשי🤗 ומעכשיו את מקפידה לגבות את הדברים בסלולריפ.א.
שלך באופן שוטף
תתחדשי! נשמע לא קריטי בכללזיויק
"הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. "יוני.ו.אחרונה
כתיבה ברשתות חברתיות: מה אתם אומרים עלחסדי הים
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
תמיד עדיף לבחור באופציה הראשונה.בנות מרכלות עלי
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
הבעיה שזה מונע יצירתיות וכנות.חסדי הים
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
כלל נחמדזיויק
דווקא פנים מול פניםהפיאחרונה
חברים - אלו שצופים מדי פעם בסרטים\סדרותשפיכת לב
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
לא הבנתי מה השאלהבנות בזות לי
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
בעיתונות הכתובה פתרו את הבעיה בצורה יותר חכמהפ.א.
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
אם זה חותך לגמרי את החלקים הבעייתיים..בנות בזות לי
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
לא הבנתי כלוםכְּקֶדֶם
^^^
פ.א.
אם הייתי צופה, הייתי משלם אלף שקל לכלחסדי הים
יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.
הבהרה חשובהשפיכת לב
מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
הייתי קוראת לזה נקודות למחשבה/ מסר, אבל לימוד?נפש חיה.
למה?הרמוניה
סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?
אנשים הולכים לסרטים, להצגות, כדי להתענג, להתנתקפ.א.
לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.
הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה, כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר. ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.
לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃
מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?
לשם כך יש שיעורים ולימודים.
אני חשבתי על סיבה אחרתנפש חיה.
סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי
יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,
עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית
נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה
שתעביר אותו
או תתיימר לחנך איתו
..הרמוניה
בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.
זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.
ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.
..הרמוניה
בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)
מנסה להבין אותך - למה את מתכוונת לברוח מהמציאות?פ.א.
בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.
וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה.
התכוונתי לגבי המטרה של הצפיה.הרמוניה
סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?
המטרה היא הנאה נטו, בילוי חברתי נעיםפ.א.
וככה גם מספר טוב.
נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות.
אין בעיה עם בילוי מדי פעםהרמוניה
כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.
חזרתי לקרוא עכשיו את התגובה מאתמולפ.א.
אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי
אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.
אוקייהרמוניהאחרונה
לא ברור לי איך זה יעבודברגוע
המקום שלכם בעולםזיויק
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אולי הבנתי, אז-הרמוניה
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
זה לא יוצר פיזור? לא עדיף מיקוד? יש דבר כזה בכלל?זיויק
לא, כיהרמוניה
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
בלבלתזיויק
התכונה היא לא המיקוד בעינייהרמוניה
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
הטלת כאן פצצהזיויק
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
אין לי כוחהרמוניה
בעיהזיויק
היעוד שליoo
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
זה לא יעוד של כל אחד?זיויק
זה יכול להיותoo
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
לגמרי הבנתי את השאלה. עונה:די שרוט
בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.
ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?
מתברר עם הזמן-יש כיוון אבל רק ה' יודעהרשפון הנודד
אם רק ה' יודעזיויק
אני יודע את הכיוון לפי מה שאני מבין ומרגישהרשפון הנודדאחרונה
אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל
לשבור הרגלים קבועיםזיויק
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
ההובי של חייoo
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
אמיתי? זה קל לך?זיויק
לשנותoo
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
נשמע נדיר ממשזיויק
זה באמת קשה מאד מאד, מתאים לאנשים ספציפייםנפש חיה.
חדמשזיויק
כןנפש חיה.אחרונה
לאט לאטנפש חיה.
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
תהיי ספציפית?זיויק
אשתדלנפש חיה.
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
תודההזיויק
מתחילים לאט לאטנפשי תערוג
ומוסיפים כמה שיכולים