כולל ארכיאולוגיה

לעומת כמה עשרות או מאות שנים של ישות ערבית חסרת היסטוריה

ככה הם מדברים באו"ם וכד'

ולא היתה מעולם ישות מדינית על השטח עפ"י החוק הבינלאומי

אז ממילא הבעלים הראשונים הם יהודים, עם הוכחות ארכיאולוגיות וכו

אם כבר היתה להם איזו מדינה  כאן אז היתה שאלה אך לא

היתה ישות יהודית מדינית מאות \ אלפי שנים כידוע בעולם, היסטורית, ובאו ערבים במקביל ליהודי העת החדשה הציונים, ורוצים ישות מדינית ערבית בשטח שמעולם לא היתה להם ישות מדינית אפילו לא עפי החוק הבינלאומי

מאף עם, כי לא היה בארץ ישראל בזמן המלחמה אף ישות ריבונית על האדמה.

אם מישהו טוען שכבשנו את הארץ (במובן המשפטי של המילה) אז תשאל אותו איזו ישות בעלת סמכות מוכרת היתה הריבון הקודם על הארץ, כשהוא יענה לך תחזור אלי.

הזכות ההיסטורית  של עם ישראל על הארץ מוכרת על ידי העולם, להרחבה מדוע, עיין בערך ויקיפדיה "לאום אתני".

מוזמן לחפש מקורות על זכותו של לאום אתני להגדרה עצמית במדינה ריבונית

הערבים אזרחי מדינת ישראל הם שווי זכויות לגמרי, חוץ ממספר נקודות בהם יש אפליה בוטה ומשמעותית לטובתם.

הערבים והמיעוטים שנספחו אליהם שגרים ביוש הם אזרחי הרשות, הם מצביעים שם ומקבלים את כל השרותים האזרחיים מהרשות.
הדבר היחיד שנלקח מהם הוא הקמת צבא והזכות לנהל את ענייני ביטחון החוץ שלהם.
מסיבה דיי סבירה.
כדי לאזן זאת ניתנה להם גישה למערכת המשפט הישראלית על כל הרמות שלה.

אין במדינת ישראל אזרחים סוג א' וסוג ב' במובן הזה, יש אנשים שהם אזרחי המדינה ויש כאלה שאינם.
זה הכל.
 

הבעיה היא לא החברות באום אלא אמנת זנבה הרביעית.
לא רק שהחלת האמנה על שטחי יהודה ושומרון היא בעייתית - הן אינן "שטח כבוש" כיוון שלא נכבשו משום ישות מוכרת, אלא שהאמנה מדברת על "העברה כפויה של אזרחי המדינה לתוך השטח הכבוש".
 

איפשר.. כי אתה סובר את זה רק בגלל התורה.. (אממ לפחות אני)

כי אם לא הייתה התורה סביר להניח שהייתה מסכים איתו 

ובאמת אני לא ככ מבינה את הימין החילוני

מה אני הייתי אומרת לחילוני? 

שאני מאמינה בזה רק בגלל התורה ואם 

לא הייתי מאמינה הייתי מסכימה איתו

ופעם לא באת היה חוקים.

בעידן שהמוסר לא היה לאף אחד אז אין בהם ציפייה להחזיר משהו

שעכשיו לכל אחד מותר לעשות מה שהוא רוצה.

צריך להתחשב בתקופה שהיה בה הכיבוש.

תקופה ש'כל דאלים גבר'. היום זה לא ככה.

אם בבלפור הם מתנגים באופן בלתי מוסרי והם מתקהלים אז גם לי מותר?

אין הכי נמי! "גם הם" זאת לא טענה.

על הכיבוש הראשון כבר אבד הקלח.

אין מה לעשות כדי לתקן אותו.

כמו שאין מה לעשות בכיבוש הלא מוסרי של אמריקה. זה לא יעזור לאף אחד אם נמסור אותה.

לכן אין שום צידוק לעשות משהו לא מוסרי.

לא היה פה עם, היה פה אוסף של נוודים ערבים.

אם אתה מאמין לסיפור העם הפלסטיני - אז אתה צודק.

אגב, עמדת מדינת ישראל עד ההסכמים עם מצרים היתה הכחשה בכל תוקף בדבר העם הפלסטיני.

באנו על ריק. לאף אחד לא היה פה שום שלטון

היו פה ערבים מפוזרים חמולות חמולות והאיגוד של התיישבות בארץ היו מוכנים לכל חלוקה שהיא - אבל הם לא הסכימו לתת שום דבר ובחרו להלחם - הפסידו במלחמה ולכן נשללה מהם הזכות. כי הם מראש לא היו מוכנים לשום דבר.

(אגב, היו ישובים שהניפו דגל לבן אז ומקבלים היום את כל הזכויות - סכנין לדוגמא)

חחח אתה ניזון מנרטיב הפלסטיני?

מבחינה הגיונית בלי קשר לדת - לא מגיע להם דבר וחצי.

הם היו מוכנים להתפשר - על פי כך - אולי היה מגיע להם

שנינו נמצאים על השטח אז נחלוק. הכי הגיוני שיש

לריבונו של עולם יש תוכניות אחרות

גם אם זה לא אומר שהיא בלעדית באופן בלתי נמנע כולה שייכ\ת לנו עדיין הסברתי לך שהיא שייכת לנו בגלל רצף התרחישים שהיו. ולפחות חלקה היה מוכרח להיות שלנו (אם היינו מגיעים לפשרה עם הערבים היינו מקבלים משהו - אין להקל בזה ראש)

הערבים היו בחלק קטן מהארץ, אנחנו הסכמנו לתוכנית החלוקה והערבים סירבו ופתחו במלחמה.

האינדיאנים.

העולם (או לפחות "המערב") קיבל על עצמו (נראה לי לאחר מלמת העולם השניה) שמדינה לא תכבוש שטח ממדינה אחרת, מה שלא המצב אצלינו.

מדינת ישראל בזמן ההוא לא היתה בידי אף אחד ואילו היה את עם ישראל שאין חולק שהיה בארץ ישראל ומאז שעזב אותה מעולם לא הפסיק לרצות לחזור אליה.

מוזמן לעיין באינטרנט על זכותו של לאום אתני להגדרה עצמית באדמתו.

כך גם טען בן גוריון - התנ"ך הוא הצ'ארטר, מתוקף עדותו ההיסטורית

ששמר אמונים לארץ הזאת גם כשהוא עזב אותה - אז כן

אבל חוץ מאיתנו - אין דבר כזה.

מה גורם לאדם שייכות לחפץ כלשהו?

מה נותן לעם שייכות לארץ כלשהי?

מה הקריטריון ל*אמת* הזאת שאתה מדבר עליה?

מה נותן בעלות על ארץ כלשהי?

צריך שמפלצת הספגטי המעופפת תתן לך ואז היא תהיה שלך?

אני מחפש אלטרנטיבה...

ועוד שאלה - אולי הם גם כבשו אותם מעם אחר?

אז גם לא שלהם *באמת*.

לא דומה שליטה אחת לאחרת.

הטורקים היו ריבון לגיטימי שכבש את השטח מקודמיו (עוד לא היו  אז אמנות בין לאומיות).

הבריטים קיבלו מנדט מחבר בלאומים על מנת להקים בית לעם ישראל בארץ, תוך שמירה על זכויות המיעוטים כפרטים ולא כלאום, אז הערבים היו רוב, אך הרצון היה שהיהודים יעלו מהגלות ויהפכו לרוב מוצק בארץ. בפועל הבריטים לא קיימו את המוטל עליהם והפריעו לעליה היהודית, תוך הפרה בוטה של ההתחייבויות שלהם.

היהודים כבשו שטח שלא היה בריבונות אף אחד ולכן זכותינו המלאה (מה גם שלא בוטלה ההחלטה להעניק לעם היהודי מדינה על כל שטח ארץ ישראל, שאם אינני טועה כלל גם את ירדן אך הבריטים עוד בהתחלה הפרו את ההסכם ונתנו אותו לתומך שלהם בירדן) להחיל ריבונות על השטח.

כי אנחנו לא רוצים לתת לתושבים שם זכות הצבעה

וצריך לקיים דיון ציבורי מה עושים עם האוכלוסיה, ולאחר שנגיע להסכמה רחבה, נפעל.

בכל אופן אין מניעה להחיל ריבונות על שטחי C

א. מהפן הלאומי - עמ''י חי כאן מאות שנים עד שהוגלה באלימות, אז יש לנו כאן זכות לאומית, גם אם לא דתית.

ב. גלובליזציה - אם מוציאים טעמי דת/גזע/לאום מהמשוואה, דבר שמאוד מתאים לגישה אתאיסטית - אזי לכל אחד יש זכות מוסרית להתיישב בכל מקום (וכן, זה לא שולל את הזכות גם שלהם). והזכות הזו קיבלה תוקף חוקי מכח החלטת האו''ם.

אנחנו בני המקום הראשונים מבין אלו שתובעים בעלות על המקום.

ואכן אבותינו עשו דברים לא מוסריים בשם הדת, זה לא סותר את הטענה.

(תודה, אבל אלו לא דעות שלי כמובן - אני מציג כאן את הבנתי לגישה החילונית.

לדעתי יש כשלים בעמדה הזו, כתבתי עליהם פעם כאן)

ועל איזה חורבן?

היו כאן ערב רב של גרים למיניהם בכל התקופות שהתגוררו בערים משלהם או בערים מעורבות, אבל התושבים העיקריים (ובתקופה שעד החורבן הראשון ובכמה תקופות בהמשך אנחנו היינו בעלי השליטה, הבלעדית או תחת חסות).

אולי יש להם זכות קניין פרטית, אם יצליחו להוכיח בעלות על שטח מסוים. אבל לא זכות לאומית כקולקטיב, כמו שלא היתה להם אז (ואני גם לא מכיר קבוצה כזו שיש לה טענה כלשהי על זכות בארץ, אולי למעט השומרונים שאני לא חושב שלמישהו יש התנגדות לנוכחות שלהם).

(ושוב - כל זה על פי תפיסה שנותנת ערך ללאום, גישה בעייתית בעיניי)

יש סוגים שונים של ציונות עם אידיאולוגיות שונות.

אם מתבססים על החוק הבינלאומי אז לכאורה להחזקת השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים אין הצדקה (אם כי למעשה לא היתה שם שליטה ריבונית כי הפלסטינים לא הקימו מדינה בשום שלב).

לפי א' אז יש טענה לגבי ריבונות על השטח, גם על השטח שנכבש בששת הימים, אבל זה עדיין לא אומר שיש זכות או הצדקה לגרש אחרים (לא מכיר הרבה חילוניים שהם בעד טרנספר כדוגמת גנדי, שגם הוא דיבר רק על טרנספר מרצון).

בקשר לכשל הלוגי שבין חילוניות לבעלות על הארץ.

הוא אמר ככה:

"כן, החילונים אומרים שאין אלהים אבל הוא נתן לנו את הארץ הזאת".

הוא רק לא אומר את זה. 

גם אותי זה הטריד.

לפני קום המדינה, הארץ לא הייתה מיושבת כמעט בערבים. רוב האזורים היו שוממים, ושום ריבונות לא הייתה קיימת פה.

כשקיבלנו את תכנית החלוקה, הערבים דחו אותה לחלוטין והחליטו שהם רוצים להכריע באמצעות מלחמה. הם ניסו להשמיד אותנו, אבל הפסידו. הם בחרו שההכרעה תהיה לפי מלחמה, וזה בדיוק מה שקרה. אנחנו ניצחנו, הם הפסידו. ככה זה עבד רוב ההיסטוריה.

אילו היה פה איזה שהוא לאום, או ריבונות, או משהו, אז אולי הייתה להם איזו טענה בכיוון הזה, אבל בפועל זה היה פשוט שטח ששתי קבוצות רבו עליו. אנחנו ניצחנו, ושלום על ישראל.

עכשיו יש להם בעיה, הם יודעים שהפסידו, אבל עדיין רוצים את המדינה. אז הם מנסים להמציא את עצמם מחדש מבחינה פוליטית וטוענים שיש להם איזו שהיא זיקה. הם לא הצליחו עוד להוכיח אותה. ובכל מקרה, אם הולכים לפי זיקה אז בוודאי שהזיקה שלנו עמוקה יותר וארוכה יותר. הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל הוא לא סוד והיה מפורסם במשך כל הגלות. התנ"ך היה ידוע ואף מקובל, ואין ספק שאנחנו היינו פה עם ריבונות וממלכות ומקדשים, ואין ספק שאנחנו הוגלנו מפה ולא מצאנו מקום שיקבל אותנו. רק להזכיר, הסיבה שלא הצלחנו מעולם להיות חלק מהעמים אליהם הוגלנו זה כי הם עצמם ידעו ושימרו את הידיעה והתודעה שאנחנו שייכים למקום אחר. מיותר להזכיר את המקום המרכזי שארץ ישראל והשיבה לארץ תופסים בדת, על מנהגיה ותפילותיה וברכותיה (וסליחה על היחס המיובש במילה 'דת', אבל אני רוצה לדבר תכל'ס).

אם כן יוצא דבר מעניין,

לו נחליט שמלחמה היא הדבר שקובע אז אנחנו ניצחנו במלחמות (כמובן לזכור שהם ניסו עוד ועוד להשמיד, ובכל מלחמה מחדש בעצם אימתנו את ההצדקה שלנו לשלוט כאן),

ולו נחליט שהזיקה היא הדבר שקובע אז הזיקה שלנו היא החזקה יותר, הארוכה והעמוקה יותר. מה יש להם סה"כ, הכי רחוק שישבו פה ערבים זה בערך 700 שנה. ערבים שמעולם לא היו פלסטינים. אין להם היסטוריה, מלכים, ספרות כלשהי, מנהיגים היסטוריים, ממצא ארכיאולוגי כלשהו, עיר בירה מפורסמת, אזכורים אצל עמים אחרים - פשוט כלום. הזיקה שלהם לא קיימת.

אני אשמח לשמוע על זה הערות, ובעיקר חידודים והוספות.

לא מצאתי דרכים נוספות עבור זכותנו על הארץ, למעט כמובן תורתנו הקדושה.

הם לא הצליחו להשיג בעשרות שנות מלחמות...

את עצמנו, אלא אותם. לשאול את מי ששואל אותנו - למה אתה בכלל פה? אם הוא כנה הוא ינסה להשיב תשובה הגיונית, אם לא הוא ינסה להיות דמגוג או ילד קטן. לי יש סיבות שהוא אולי לא ירצה לקבל בטענה של דת, לו יש טענות שאני לא ירצה לקבל בטענה של מוסריות (לקויה). בסופו של דבר כולם מתחברים איך שהוא לשורשים. אם לו אין תשובה כלפי עצמו אז אשאל אותו למה אבא שלו פה, למה סבא שלו וכו' וכו' עד אחד שהגיע לארץ מחמת עצמו ואז אשאל אותו - למה נראה לך הוא בא? אח"כ השאלה היא למה לי להשאר פה בגלל שסבא שלי חשב שזה ערך עליון. באמת למה לך? כי אתה אוהב את סבא שלא הכרת? כי אתה כן רואה ערך מסוים לאמונה של סבא שלך?

או שבסופו של דבר אתה יודע שישנו לאום יהודי שהרגיש אז, לפני שהייתה לך יכולת השפעה (וגם אם היית חי אז הגיוני שלא היית יכול להשפיע), שהארץ היא מקומו כלאום, ללא קשר לדת (באמת רצו להקים את המדינה היהודית באוגנדה) אבל הדת כן השפיעה על המיקום. מפה והלאה זה תלוי ברצון שלו להאמין. בתקווה שזה יקרב אותו.

להסביר לו ע"י עצמו, ולא ע"י סיבות עצמיות, לעשות את הבירור שמתאים לו ולאמונתו דרכו.

לדעתי זה לא נכון לומר שזה בגלל שיש לנו זכות היסטורית כי יש לערבים את אותה הזכות בדיוק.. 

ולומר שמותר לנו כי לכל אחד יש זכות לגור איפה שהוא רוצה אז זה כולל אותם.. 

קיצר לא..

ונגיד תכניס את עצמיך לראש של חילוני הייתה מסכים עם הדעות שכתבו?

ממ אותי אתה לא צריך לשכנע על הזכויות שיש לנו כעם 

הוא שאל אם אפשר לשכנע חילוני.. ואני לא חושבת שחילוני היה מקבל טיעון כזה.. 

ולפי מה שאותי לימדו אברהם היה היהודי הראשון שהיה פה ושהוא הגיע הארץ לא הייתה ריקה מתושבים.. 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים