שרשור הכרות! בתוך בני ישראל

// מחודש

אז.. כדי שנכיר קצת יותר, ונדע מי כאן ומי אנחנו(:

מטבע הדברים כיוון שזה פורום פתוח, יכול להיות שתעדיפו לא לענות על הכל. זה בסדר, מותר ואפשר. אם מישהו רוצה לענות מאנונימי עם כותרת/סיומת שתהי'ה יחודית לו ולהשתמש בה, במקום לפתוח פצל"ש, מוזמנים גם.

ולשא-לות:

 

א. גיל (או טווח גילאים):

ב. משהו שאתם אוהבים בעולם:

ג. מתי גיליתם לראשונה שאתם אר"מניקים (בתקווה שלא רק אצלנו משתמשים בקיצור הזה), ואיך?

ד. משהו (או יותר) שהרגישות שלכם מתבטאת בו:

ה. משהו טוב ברגישות שלכם, או משהו חיובי שהיא נתנה לכם:

ו. אנשים מסביבכם מודעים לרגישות שלכם? זה נושא מדובר? הייתם רוצים שזה ישתנה?

ז. משהו שמשמח אתכם לעשות:

ח. איך הי'ה נראה בעינכם עולם אידיא-לי?

ט. אם הי'ה משהו אחד שיכולתם להסביר לכל העולם, מה הוא הי'ה?

י. כמה אתם רוצים שהפורום ישמש? מה אתם רוצים לתת ולקבל ממנו?

יא. משהו אחר שבא לכם להוסיף (ו סתם כי אני לא אוהבת מספרים עגולים):

 

בהצלחה(:

נערך!בתוך בני ישראל
עבר עריכה על ידי בתוך בני ישראל בתאריך כ"ה בשבט תשפ"א 15:01

א. גיל (או טווח גילאים): 0-99 לא כולל. סתם. 17

ב. משהו שאתם אוהבים בעולם: אנשים. ודשא. ושקט. ורעש. תלוי מתי.

ג. מתי גיליתם לראשונה שאתם אר"מניקים (בתקווה שלא רק אצלנו משתמשים בקיצור הזה), ואיך? מי אמר וגו',

ד. משהו (או יותר) שהרגישות שלכם מתבטאת בו: כנ"ל,

אממ, קשה לי קצת עם עומס, זא, חברה של אנשים להרבה זמן, ו אני לא כ"כ טובה בלדבר בגלל זה. גם פיזית, אורות חזקים/ צעקות וכדומה. באופן כללי מוצפות, כי אני חווה הכל, אבל אולי זה כבר קשור יותר לעיניינים של קשב 

ה. משהו טוב ברגישות שלכם, או משהו חיובי שהיא נתנה לכם: יכולת לא לפספס כלום, ו אממ בדר"כ אני שמה לב יותר אם מישהו יכול היה/נפגע ממני.

ו. אנשים מסביבכם מודעים לרגישות שלכם? זה נושא מדובר? הייתם רוצים שזה ישתנה? לא, למה שכן?

ז. משהו שמשמח אתכם לעשות: ללמוד.

ח. איך הי'ה נראה בעינכם עולם אידיא-לי? שמח.

ט. אם הי'ה משהו אחד שיכולתם להסביר לכל העולם, מה הוא הי'ה? ד' מלך. אח"כ- לא ללמוד דברים מהאינטרנט.

 

שכוייח. עונה פרח-אש

א.21

 

ב. אנשים ודברים יפים

 

ג. תמיד ידעתי שאני רגישה מאוד אבל פגשתי את המושג לראשונה בגיל 18 וזה שינה לי את החיים באופן כזה או אחר 

 

ד. תשומת לב לרגשות של אנשים ( באופן הרבה יותר מהנורמה) ויכולת לדעת מה מפריע להם לפני שהם יודעים שמפריע לפעמים , וגם פיזית מגע ושמיעה . כמובן שבסופו של דבר הי בכל דבר בחיים שלי אבל אלה הבולטים שקפצו ראשונים 

 

ה. אני יכולה לעזור לאנשים 

 

ו. כן יודעים מדובר בעיקבות הגילוי שלי היו עוד כמה חברות ואמא שגילו את זה שהן HSP

 

ז.ליצור (תפירה ציור בישול וכו)

 

ח. יותר איטי בהרבה וכנראה גם פחות תכנולוגי ויותר מחובר לטבע ויותר מחובר לאנשים ומחובר בכללי

 

ט. וואו קשה לבחור אולי שאנשים הם שונים אולי שלכל אחד יש אחריות על עצמו וחייב ולא פחות או מעבר לא יודעת 

 

י. הייתי רוצה שהפורום יהיה מקום להעצמה של התכונה הנפלאה הזו (לנו עצמנו ולאנשים שמציצים מבחוץ) וגם מקום לתת ביטוי גם לחלקים היותר מורכבים שלה בלי להרגיש חריג או מכביד אלה שיש תמיכה נעימה. ומקום של שיתוף כלים 

 

אהבתי את ח' ממש מסכימהצוחקת או בוכה


איזה כיף אז הנהצוחקת או בוכה

א. גיל (או טווח גילאים): 20+

ב. משהו שאתם אוהבים בעולם: את ה'.

ג. מתי גיליתם לראשונה שאתם אר"מניקים (בתקווה שלא רק אצלנו משתמשים בקיצור הזה), ואיך? כשהייתי ילדה הייתי עדינה ובוגרת לגילי, פה בפורום גיליתי את המונח.

ד. משהו (או יותר) שהרגישות שלכם מתבטאת בו: דברים חודרים לי ללב, מודעות עצמית גבוהה, שוקלת מילים... מבחינה פיזית- קשה לי עם רעשים חזקים, דיבורים גסים, ריחות חזקים, ומסתנוורת בקלות (הבהירות שלי בפלאפון כמעט על הכי נמוך).

ה. משהו טוב ברגישות שלכם, או משהו חיובי שהיא נתנה לכם: היכולת לדעת מתי לומר משהו ואיך, היכולת להיות אמפטית ולשים את עצמי במקום של האחר, המודעות לעצמי- כי הנפש היא מלאת אוצרות, בנוסף אני חושבת שבזכות זה אני מרגישה תלויה בה' וקשורה אליו הרבה יותר מאשר בלעדי הרגישות...

ו. אנשים מסביבכם מודעים לרגישות שלכם? זה נושא מדובר? הייתם רוצים שזה ישתנה? בבית- כן, מבינים שאני רגישה. בחוץ- חושבים שאני ביישנית וחכמה ולא ממש מבינים ממה זה נובע. הייתי רוצה להיות קצת יותר פתוחה בחברה אולי... והאמת שבתור ילדה החברים לא היו מודעים לזה וזה פגע לי בביטחון העצמי. הייתי צריכה שידברו אלי בעדינות, כשהיו צועקים ומקללים הייתי נפגעת.

ז. משהו שמשמח אתכם לעשות: לשיר ולקרוא.

ח. איך הי'ה נראה בעינכם עולם אידיא-לי? עולם של גאולה כמובן, שמלא דעה את השם. לפחות עולם יותר מתחשב וסבלן שמבין שלכל אחד יש עולם פנימי משלו... הלוואי שהייתה אפשרות שהעולם לא יהיה כל כך מוחצן אלא טיפה יותר מופנם ומותאם גם לדברים שקטים ועוצמתיים. שבכיתה יהיו עשר בנות/ בנים ויוכלו לקבל יחס אישי יותר. 

ט. אם הי'ה משהו אחד שיכולתם להסביר לכל העולם, מה הוא הי'ה? תשקיעו במה שאתם עושים, תשקיעו ביחס אחד לשני כי זה כל המטרה של העולם הזה, אל תיצרו לחץ חברתי שלילי...

י. כמה אתם רוצים שהפורום ישמש? מה אתם רוצים לתת ולקבל ממנו? שיתוף אישי, דרכי התמודדות, מבט חיובי

יא. משהו אחר שבא לכם להוסיף (ו סתם כי אני לא אוהבת מספרים עגולים): ה' המלך!

אז...בועית אור
במיוחד פתחתי את הניק, וגם הרגיש לי נכון לי להתחדש בשם הזה


א. גיל (או טווח גילאים):


ב. משהו שאתם אוהבים בעולם:
כל מפגש עם הטבעיות והטבע בכל רובד שהוא.

ג. מתי גיליתם לראשונה שאתם אר"מניקים (בתקווה שלא רק אצלנו משתמשים בקיצור הזה), ואיך?
בהגדרה הזו ממש רק לפני כמה שנים כשנתקלתי במושג בפורומים פה. ניסיתי לאבחן את עצמי על סמך שאלון מסויים שהפנו אליו, והבנתי שבינגו... זו הסיבה להרבה דברים שלא מובנים לי עד היום. אבל מאז ומעולם ידעתי שיש לי משהו רגיש ופגיע הרבה יותר מאנשים אחרים.

ד. משהו (או יותר) שהרגישות שלכם מתבטאת בו:
נפשית ורגשית, אני מאוד פגיעה אבל גם עם המון הגנות. הצפות רגשיות, קושי עם מגע (במיוחד של מרקמים מסויימים שמשגעים אותי), אורות קולות חזקים מדי מטריפים אותי, אני שומעת דברים כאילו הם על פול ווליום. צריכה המון זמן לבד בלי גירויים חיצוניים, מאבדת את עצמי בקהלים גדולים, וגם בפחות, כי מרגישה כמעט הכל, ושמה לב להכל, וזה משפיע עליי. לא תמיד מצליחה להפריד, וגם אם כן זה דורש המון משאבים.

ה. משהו טוב ברגישות שלכם, או משהו חיובי שהיא נתנה לכם:
יכולת להיות מי שאני. על כל מה שזה אומר.

ו. אנשים מסביבכם מודעים לרגישות שלכם? זה נושא מדובר? הייתם רוצים שזה ישתנה?
ניסיתי להסביר את זה, מי שרצה הבין. הרבה פעמים צריכה להזכיר את זה שיש דברים שיותר מורכבים לי ולא עובדים אצלי כמו אצל כולם, אז זה לא יעזור לי שיצפו ממני להיות כמו כולם.
לא תמיד עוזר.

ז. משהו שמשמח אתכם לעשות:
לשבת בטבע, לשיר/לשמוע מוזיקה ולרקוד, ליצור משהו. לשמח אחרים במה שמשמח אותם, לתת לאנשים הרגשה שרואים אותם באמת ואכפת מהם, ולהיות שם עבורם.

ח. איך הי'ה נראה בעינכם עולם אידיא-לי?
עולם שקיימת בו מציאות של השראת שכינה גלויה. שלא צריך להתאמץ לחפש אלוקות בכל דבר, אלא שהיא זורחת מתוכו פשוט ככה.

ט. אם הי'ה משהו אחד שיכולתם להסביר לכל העולם, מה הוא הי'ה?


י. כמה אתם רוצים שהפורום ישמש? מה אתם רוצים לתת ולקבל ממנו?
מה שיהיה זה טוב. לתת טוב ולקבל טוב.

יא. משהו אחר שבא לכם להוסיף (וסתם כי אני לא אוהבת מספרים עגולים):
🌅 נראה לי שמצאתי סימן היכר לבועית אור שלי..😁
כתבת מהמם...צוחקת או בוכה


🙂רגישותאחרונה

א. גיל (או טווח גילאים): (:

ב. משהו שאתם אוהבים בעולם: 

ירוק ופרחים ואוויר וחיוּת ושמש ורוח. טבע. חיבור פנימי ושקט... אינסוף דברים

ג. מתי גיליתם לראשונה שאתם אר"מניקים (בתקווה שלא רק אצלנו משתמשים בקיצור הזה), ואיך?

נחשפתי למושג פה בפורומים. באזור גיל 14.

האמת שתמיד הרגשתי שאני חווה את העולם אחרת. חזק ועמוק יותר.

בהתחלה הרגשתי שזה חיסרון שלי.. ניסיתי לדכא את זה

אבל כשגיליתי שזה קיים, זו הייתה הקלה עצומה בשבילי... בכיתי מרוב הקלה.

כל היחס שלי וההכלה אל עצמי והרגשות השתנו לטובה

ד. משהו (או יותר) שהרגישות שלכם מתבטאת בו:

באופן אישי, משהו שאני לא יודעת אם הוא קשור אבל הוא גורם לי להצפות כל פעם מחדש; חיכוכים בין אנשים, דיונים לא ברוח טובה, ויכוחים ועימותים - מטריפים אותי

אני כאילו חווה את שני הצדדים ומשתגעת, מוצפת לחלוטין ומותשת כל פעם שנחשפת להתנגשות כזו בין אנשים (גם זרים, ק"ו שקרובים..)

וכמובן, רעשים... המולת אנשים וצפיפות. אורות חזקים. מוזיקה לא מעודנת. מגע. שימת לב מוגברת לתנועות גוף שלי ושל אחרים...

ה. משהו טוב ברגישות שלכם, או משהו חיובי שהיא נתנה לכם:

היכולת להיות ערה לצרכים "סמויים" של אחרים,(ושל עצמי!)

להושיט יד, לעזור להם להרגיש בנוח. כמו"כ - האמפתיה מוגברת  

ו. אנשים מסביבכם מודעים לרגישות שלכם? זה נושא מדובר? הייתם רוצים שזה ישתנה?

לא יודעים בכלל, ממש אף אחד.. שיתפתי עם אנשים בודדים שהיו קרובים אליי במיוחד

הייתי מאוד רוצה שישתנה, אבל מרגישה שלא תהיה מספיק הכלה או הבנה (אפילו זלזול..)

הלוואי הייתה יותר מודעות בעולם באופן כללי

(היו פעמים בהם שיתפתי ואנשים לא הבינו..)

ז. משהו שמשמח אתכם לעשות:

ליצור (ובעיקר מוזיקה ומילים)

ח. איך הי'ה נראה בעינכם עולם אידיא-לי? 

ט. אם הי'ה משהו אחד שיכולתם להסביר לכל העולם, מה הוא הי'ה? אני  😅

י. כמה אתם רוצים שהפורום ישמש? מה אתם רוצים לתת ולקבל ממנו?

פשוט שיהיה. מספיק לדעת שהאנשים כאן מבינים ויודעים על מה אני מדברת..

לעיתים, לנסות להסביר חוויה או סיטואציה למישהו שלא חווה את העולם כמוך.. זה מתסכל

יא. משהו אחר שבא לכם להוסיף (ו סתם כי אני לא אוהבת מספרים עגולים):

תודה שאתם פה ❤️

הייתי בטוחה שיהיה פה שירשור על החזרה לשיגרהאנונימי (פותח)

לא קשוח לכם?


ההרגשה היא של עומס מטורף זה יעבור בטוח בימים הקרובים תוך כדי שיגרה

אבל האכזבה והקושי לחזור בהודעה אחת של טראפ שזה פעם שניה שזה קורה גם בעם כלביא היה ככה- הודעה שנגמר וחזרה לשיגרה מיד למחרת עבודה לימודים והכל.

מישהו חכם כתב לפני החגקפיץ

שלא לתכנן כלום ליום חמישי.

לא פגישות חשובות, לא יום עמוס ומלא משימות, כלום.

הוא צדק מאוד

 

לשמחתי - מסיבות טכניות מטופשות לא הייתה לי עבודה היום

וויתרתי וראיתי סרט, וגם אז נרדמתי באמצע

סיבות טכניות מטופשות משהאחרונה
אוהבים את פסח?ילדה של אבא
לא.משה

אבל נצטרך להתמודד.

לא.אנונימי (2)
יס יותר מכל החגיםחתול זמני
את פסח עצמו כןמתואמת

את ההכנות אליו פחות...

אבל בפסח עצמו יש נחת כזו (לפחות בשנים שאין מלחמה) ויש גם תחושה של חידוש באוויר, אבל לא חידוש זר, אלא חידוש מוכר משנה לשנה... וגם עונת האביב היא האהובה עליי, וזה כיף לטייל בה (שוב, לא השנה).

ועם האוכל של פסח אני מסתדרת. קצת קשה שכמעט תמיד צריך ליטול ידיים כשרוצים לאכול, אבל המצה בשבילי טעימה.

בעבר היה לי קושי אחר עם האביבמשה

האלרגיות...

למי שיש אלרגיות זה באמת סיוט... עכשיו כבר עבר?מתואמת
אין משה

יש קצת בשוליים פה ושם, אבל זה נשלט. לא מגיע לקרסוליים של מה שזה היה בעבר. אולי אחוז.

ברוך ה'!מתואמת
לגמרי מתנה.משה
אוי למה?ילדה של אבא
@מתואמת צודקת לגמרי!
אין פה עניין של צדק, אלא של הרגשה...מתואמת

אגב, באמת הלחץ של לפני פסח מוציא אותי מדעתי לפעמים... ויש כאלה שלא יבינו אותי...

בכל אופן, אולי אפשר לעבוד על הרגשה

מזדההנחלת

 

נתקפת עצבנות מיוחדת לקראת פסח; ההכנות..

חושבת וכך שומעת שאנו הנשים מתייחסות להכנות

הפיזיות לקראת החג, לא באופן פרופורציונלי..

 

איך אמר הרב גנס שליט"א?  

אבק זה לא חמץ וילדים הם לא קרבן פסח...

 

אם היינו רק מתרכזים בהוצאת החמץ, כמה יותר קל

ונינוח זה היה...

 

אפשר להתכונן לפסח ב6 שעות....אמר ואומרים

רבנים.

 

אבל יש מן שגעון של נקיון אביב קדחתני כזה.

אצלנו זה לא נכון שאפשר לנקות את הבית בשש שעות...מתואמתאחרונה
יש לנו ילדים קטנים (ושובבים), ומשכך יש חמץ בכל פינה... (למשל - מתחת לארון האמבטיה, או על מדפי הספרים הגבוהים, או מעל ארון הבגדים - כל אלה מקומות שמצאנו בהם חמץ בעבר... ונוסיף לכך מיטות שקשה להזיז ביום-יום וילדים שנוהגים לפלח אוכל לחדר - וקיבלנו עבודה קשה וארוכה כדי לנקות לפסח... אבל לפחות כך אנחנו מרגישים את היציאה האמיתית לחירות בפסח)
לא יודעת איך אפשר לא לאהוב חג...הרמוניה
מחפשת המלצות לפסיכולוגיתאנונימי (פותח)
שמתמחה בטראומה, פגיעות מניות וכו'.. באזור ירושלים. תודה!
גוסטינגאנונימי (פותח)

לפעמים נדמה שזה כבר לא קורה, או שאני פשוט לא נחשפתי לזה.

עברו שלושה שבועות מאז שנמחקו ההודעות האחרונות בלי שקראתי אותן ובלי הסבר.

בלי לסגור.

ככה פשוט.

בום.


מישהו יכול להעביר איפשהו שיגיע ליעד המתאים,

שלהיעלם ככה לאדם שהוא גם רגיש מאוד גם יתום וגם נתן לך את הלב והנשמה שלו, זה משהו שפשוט לא עושים?


ולחשוב שלפני כמה שבועות עוד היה איזה דיבור על חתונה...

וואי קשהזיויק

התעלמות זה אכזרי.

שולח חיזוק אחי.

תודה..אנונימי (פותח)

קולטת את הכתיבה שיצאה לי..

כנראה התת מודע שלי עדיין מנסה לשמור עליי, גם כשכותבת מאנונימי.

משתתף בכאבךאנונימי (3)

כשזה נעלם ומתאדה זה הכי קשה, וכבר אמרו חזל שעל המת יש גזירה שישכח מן הלב - אבל על החי זה חסר אינסופי...

תתעודד שלפחות ההיעלמות תפתור אותך מלחוות דחייה וסבל על פעם מחדש (למרות שאיפשהו הנפש רודפת אחרי המניה-דיפרסיה הזו...).

עוד יבואו ימים יפים ♡

אכןאנונימי (פותח)

שיעור שחוזר כל פעם מחדש...

מנסה להבין מה לא למדתי עדיין שצריכה ללמוד שזה יפסיק לקרות שוב ושוב ושוב... ושוב.


ואמן!

האם אפשרי לסכם מראש?זיויק

תיאום ציפיות כזה?

למרות שזה צריך להיות מובן מאליו... דרך ארץ

ממ...אנונימי (פותח)

בהחלט א, ב של דרך ארץ.

ולא הבנתי... מה לסכם מראש?

"בקשר הזה אין התעלמויות"?

"אני לא אתעלם, אז בבקשה אל תעשה את זה כלפיי"?

''בבקשה אל תעלם ממני''?


אמרתי שזה טריגר שלי. כמו עוד כמה נלווים לרגישות שלי.

עזר לי? לא ממש.

להפך, היה נדמה שמבטלים את הרגישות שלי במקרה הטוב, מנצלים את זה במקרה היותר גרוע.


יום אחד אבין.. וזה ישתנה.

מקווה שזה לא יהיה מאוחר מדי.

יש לי מלא מלא מה לומר על זהזיויק
הוא מנ**קנעמי28
אין לי מילה אחרת.

ואולי כרגע זה לא מנחם אבל עם כזאת חוסר רגישות, מזלך שהוא לא נשאר בחיים שלך.


וזה לא קשור לזה שאת רגישה, זאת התנהגות מגעילה מול כל אדם.

סיכמת מהמםזיויק
😄
אחח...אנונימי (פותח)

אני לא הייתי אומרת עליו את זה.. בכל זאת חשבתי להתחתן איתו, ומצאתי בו טוב כמו בכל האחרים לפניו.

כמו בכל אחד שפוגשת בערך...


אבל כן, חוסר הרגישות הזו שהתבטאה בכל מיני דברים ודרכים, והיא בעיקר מה שגרם לשבר אצלי ולחוסר הרצון להמשיך את הקשר.

רק שאני כמו אני נתתי אמון שוב ושוב, ואמרתי אולי משהו יהיה אחרת, אולי היחס ישתנה כלפיי, אולי הפעם יקח אחריות ויהיה מוכן לנסות לפייס, לא כי אני מבקשת אלא כי זה אנושי לבקש סליחה ממי שאומר לך נפגעתי... כן, סליחה פשוטה.. במקום לספר לי במה התגובה שלי היתה לא בסדר, ושאני צריכה לשנות גישה ולהפסיק להיות דרמטית ומגזימה, ומה אני צריכה לשנות בי אם אני רוצה אותו בחיים שלי.


יודעת מה הכי הזוי?

שהוא גם אר''מ בהרבה היבטים, רק בהכחשה עצמית.

ואיך אמרת? מזלך.

כמה שקשה להכיל את זה ולהתמודד עם זה, זה כנראה באמת הדבר הכי טוב עבורי.


שימי לב למה שכתבתנעמי28

"מצאתי בו טוב כמו בכל הקודמים לפניו"

"נתתי אמון שוב ושוב"


בלי קשר אליו, יכול להיות שאת צריכה לבחון את מערכות היחסים שלך, אולי את טובה מדי ולא ביקורתית, לא מציבה גבולות.


אם כבר בשלב הדייטים הוא מנסה להגיד במה את לא בסדר ומנסה לשנות אותך כתנאי שתהיי בחיים שלו - זה דגל אדום, קשר לא בריא שצריך הפסקה מצידך ולא מצידו. 

נקודות טובות למחשבהאנונימי (פותח)

מכולן הלא מציבה גבולות כנראה הכי קרוב לאמת.


וחושבת על זה שלפעמים קל מאוד לזהות דברים בדיעבד... ושואלת את עצמי אם היה לי סיכוי בכלל להגדיר את זה כדגל אדום וקשר לא בריא תוך כדי תנועה. כי הוא היה מקסים בדרכו וג'נטלמן וכל מיני דברים שלא פגשתי בבחורים שהכרתי לפני כן. וכולם מסביב תמכו בלהתחתן, ולא הבינו למה מתעכבים. וכמה דברים היו בדק שבדק בין 'זה נורמלי וכל הגברים ככה, וגם אני מתמודדת עם זה מול בעלי' שאמרו לי בדרך, ל'זה לא מרגיש לי טוב בגוף ובנפש, והמערכת שלי כבר לא שמחה ולא רוצה להתמסר ואני לא בוטחת בו כמו בהתחלה...' שאני הרגשתי.


וזה היה מתוחכם הניסיון לשנות, זה היה מתעתע.. כי זה הגיע לצד אמירות של גם אם יש את הבקשות שלי, תרגישי בנוח לעשות כמו שאת מבינה וצריכה.. וזה אחרי שבפעם האחרונה שעשיתי כמו שמבינה והסברתי גם למה והתנצלתי והודיתי על מה שהיה צריך להודות, היתה שיחה שלימה על תכבדי את הרצון שלי והצורך שלי.. אז רגע, יש לי מקום או אין לי? התבלבלתי.. או אני מבין ומכיל אותך.. יותר ממה שאת חושבת.. אבל לי זה לא מרגיש ככה...

וברגע שאני זקוקה להכלה יותר מהכל אני מקבלת 'את חושבת את זה, את לא מרגישה' ... 'תשני פרשנות תשתנה ההסתכלות שלך ומאליו הרגש שלך...' גם אם זה נכון, מה לשנות פרשנות.. נפגעתי. תתייחס לזה! לא למה אני צריכה לשנות בי כדי שתרגיש בסדר להמשיך הלאה בטוב ובלי לקחת אחריות או לבקש סליחה על בחירת המילים או המעשים שלך..


נכנסתי למצב פריקה ..

הייתי ממליצה על שיחות מספר עם מטפלות שזה התמחותןנחלת

 

 

לברר מי נחשבת לטובה מאוד. זה שכולם נראו לך טובים ובכל זאת לא יצא שום דבר.....שווה חקירה. לטובתך.

שלא תיפלי למישהו שנראה לך טוב אבל לא מתאים ועלולה לגלות זאת מאוחר מדי.

 

"כל הגברים ככה" וכו' - לא מרגיע ולא מכיל ומבין. לענ"ד.

אשמח להמלצותאנונימי (פותח)

אם את מכירה.

לפי מה שאת כותבת הוא נשמע ממש בעייתישוקולד לבן

אדם שכבר בדייטים אומר שאת צריכה להשתנות? זה נכון שאנשים נופלים בזה אחרי החתונה לפעמים אבל זה לא תקין ויודעים שצריך לשנות- אבל בדייטים זה ממש ממש לא תקין בשום כיוון! נשמע אדם שממש טוב שיצא מהחיים שלך גם אם בדרך גרועה

זה נהדר הגישה של לראות טוב בכל אחד, באמת ולא בציניות, בעז"ה ככה יבוא מישהו מקסים ולא תפספסי אותו בגלל דברים חיצוניים ושוליים.

אבל מסכימה עם מה שכתבה נעמי שכדאי לבדוק את מערכות היחסים שלך כדי שלא ינצלו את הנקודה הטובה הזאת לרעה ולא תמצאי את עצמך עם מישהו גרוע ובקשר לא בריא (שצריך להעלם כדי שתראו כמה הוא גרוע, נראה שה' עשה איתך חסד רציני..)

כן..אנונימי (פותח)
מנסה להבין איך עושים את זה בלי לאבד את מה שיש בי בדרך.. 
להתייעץ עם מישהי חכמה מאד אחרי כל פגישהשוקולד לבן
אני די דומה לך בתחום הזה וזה מה שעזר לי, מישהי טובה יכולה לעזור לך להקשיב לאינטואיציה שלך הפנימית שכן יודעת לשים לב לפרטים הפחות טובים ולראות מה לא נכון ולא טוב
הלוואי ואמצא..אנונימי (פותח)

גבולות ואסרטיביות, קשיבותאנונימי (5)

זה בייס בכל טיפול. בטח לאנשים מרצים.

וואו!משה

נשמע כואב עד חרפון.


יש לי גם מחשבות פרקטיות. אבל לא עכשיו 

אכןאנונימי (פותח)
מחכה למחשבות הפרקטיות. 
פרקטימשה

לכתוב הרבה. את כל מה שהיה  בקשר הזה ואת כל הסיטואציה מהצד שלך. כולל מה הרגשת  במהלך הקשר. לא רק זה שאת מכורה לו או רוצה אותו והוא מתעלם. הכל. גם את הכיווצים ואת הצדדים היותר כואבים.

 

תקראי את זה יום אחרי ויהיה לך חומר שאפשר לעבוד איתו. בסוף הוא דרך לך על נקודה כואבת ואין סיבה שהיא תכאב אחרי שתעשי בירור.

גוסטינגאנונימי (4)

להיעלם זאת הדרך שלו לומר שהוא לא רוצה

פחדן

שחושב שאם הוא יתעלם בלי לומר כלום הוא לא יפגע בך.

בעצם הוא לא רוצה לפגוע בעצמו כי לא בא לו להתלכלך ואז תפגעי ואולי תבכי והוא ירגיש פח זבל.

גאוותן מרוכז בעצמו, חוסר אמפתיה, חוסר אנטלגנציה רגשית

אז מה היה לנו?

גאוותן, מרוכז בעצמו, ילדותי, לא בשל, פחדן לא אמפתי לא אנטלגנט וגאוותן.

ברוך שפטרנו

את לא רוצה אחד כזה.

זה כואב זה יכאב אבל בסוף זה ייעלםכְּקֶדֶם

וחייב לסייג מכל התגובות כאן נגד אנשים שעושים את זה.

ממש לא תמיד זה מגיע ממקום של רוע

זה יוכל להגיע ממקום של הימנעות/תמימות(ניסיון לא לפגוע באופן מפורש)

לגמריאנונימי (פותח)

לרגע לא חשבתי שזה מגיע מרוע...

אתה לא חושב שזה משהו שבלי קשר למניע, זה אמור להיות ברור שלא עושים?


אם לא מסוגלים להתמודד חושבים שנכון לעצור... אין בעיה עם זה.

רק תגיד בצורה ברורה אני עוצר פה, גם בלי לתרץ. לא צריכה תירוצים והסברים, ולא אבקש אותם אם לא תרצה לתת. רק לא למחוק בפנים ופשוט ללכת כאילו כלום במיוחד שיודעים מה עובר מי שמולך.

זה לא רגיש לחשוב שהיעלמות כזו תעזור לצד השני לשחרר בקלות יותר מלסגור בצורה נורמלית את השיח.



רק אומר שלפעמים לאנשים מסוימיםכְּקֶדֶם

אין אופציה מלבד להיעלם.


להגיד x y z זה סוג של עימות מסוים ואין להם את היכולת להכיל את זה. צריך לנסות להסתכל בעין טובה על השורש של העניין

(מדבר בתור מישו שחווה את זה כמה פעמים מבנות)

ואני רגיש רצח בקשרים אזממש כמו לזרוק את הלב שלי להר געש והוא נשרף לו באיטיות ובו זמנית -מחכה.

אמירה מעניינתאנונימי (פותח)

שאין אופציה אחרת.. לא יודעת אם מסכימה עם זה.


האוטומט שלי זה להסתכל בעין טובה... גם במחיר הבריאות הנפשית והרגשית שלי.


ושואלת בכנות אם אין מקום להישיר מבט למציאות ולזה שיש התנהלויות לא הוגנות, פוגעות ומנמיכות. ולומר זה לא בסדר. זה לא ראוי ולא הוגן להתנהל כך, במיוחד בקשר זוגי. בלי קשר ליכולת של מי שבחר להתנהל כך, ושהדגש יהיה לרגע על מה אני עברתי והרגשתי, ולא ישר לקפוץ מעל זה למקום של 'זו לא היתה הכוונה..'. מבינה שלא היתה כוונה, לא היו כלים.. הכל מבינה.

אבל הבלי כוונה הזה השפיע? היו לו השלכות עליי ועל הנפש שלי? למה אני צריכה לקבל את זה?


למה אתה צריך לחוות את זה?

כנראה כי מסיבה כלשהי גם את וגם אניכְּקֶדֶם

ממגנטים אלינו קשרים כאלה

משהו בנו מושך אותם

השאלה מה ולמה

פרקטי. תכתבי לעצמך מכתב חמלה מעצמךאנונימי (5)אחרונה

ותכתבי לו מכתב כועס עם הכללל ותשרפי את זה או תשמידי

אנשים רגישים מאוד ומטפליםאנונימי (פותח)

אתם חושבים שאנשים רגישים מאוד צריכים ללכת בהכרח למטפלים רגישים מאוד או לפחות כאלה שמבינים היטב ומכירים במה מדובר?


משרשורי עבר פה הרגשתי שנתנו לזה הרבה משקל, אבל בסוף אנחנו עוד כמה דברים חוץ מאר"מ ומתוקף כך יש עוד 'קריטריונים' של התאמה בין מטפל למטופל.


האם עניין הרגישות קריטי יותר מאחרים?

או שאם יש התאמה טובה בדברים האחרים מספיק רק המודעות לעניין האר"מ והיכולת של המטפל להכיל ולתקשר את זה ברמה הבסיסית?


זה גובר על שיקולים אחרים בעיניכם של התאמת מטפל-מטופל או לא? עד כמה זה שיקול משמעותי בעיניכם?

אני הלכתי למי הרגשתי כימייה טובהנפש חיה.

לא מצאתי קשר מוכח לרגישות.


בסך הכל

רוב המטפלים הם אנשים טובים שאוהבים ורוצים לעזור. 

מהחוויה האישית שליאנונימי (3)

לא מחייב שיהיה אר''מ בעצמו, אבל כן שארגיש שיש מקום לרגישות שבי ויודעים איך לעבוד איתה נכון,

ושיהיה איזון נכון וטוב למי שאני, שיכיל וגם יקדם.


והרבה תפילות שה' יכוון למי ולמה שיהיה הכי מדויק לי.

כי באמת בלי תפילה על זה הסיכוי להגיע למישהו מתאים שיש חיבור טוב, כימיה טובה ותחושה שיש התקדמות שאני מרגישה בה, הוא כמעט אפסי בתוך השפע שקיים היום.

ואני מצאתי שתפילה חוסכת ממני כל מיני שלבי ניסוי וטעייה בדרך והגעה לכל מיני מטפלים לא מתאימים עבורי.


יפה מאוד כל כך צריך ונכון!נחלת
עונה כמטפלת ולא כרגישהמתיכון ועד מעון
יש לי מגוון מטופלים עם קשיים שונים- חלקם רגישים מאוד, חלקם עם הפרעות קשב קשות, חלקם עם דיכאון. ב"ה אין לי אף אחד מהקשים ועדיין אני מצליחה להיות אמפטית אליהם. צריך מטפל עם רגישות וגם עם ידע מקצועי והבנה לדעתי
לא חושבאנונימי (4)
כמו שלא צריך שמטפל בפגיעות מיניות יהיה מישהו שחווה את זה בעצמו, ולא צריך שמטפל שסבל מדיכאון או מהתמכרות יטפל במקרים כאלה.

אמפטיה והיכולת להיכנס לנעליו של אדם אחר, כמו גם ידע מקצועי והתעדכנות במידע החדש ביותר באותו נושא, הם הדבר החשוב ביותר.


לדעתי, כאשר מדובר בדבר שהוא קשור לבני אדם באשר הם, כלומר לחוויה האנושית דווקא אז אין הכרח שהמטפל יהיה מישהו שחווה בעצמו (בשונה למשל ממשהו שקשור לתרבות או חברה מסויימת, כמו מטפל חילוני לאדם דתי). 

לעניות דעתי....מישהי נשואה

כן כדאי ללכת למטפל רגיש

או לפחות לאחד שלמד לתת לזה מקום

ולהתייחס לזה נכון 

אם זו מטפלת שלמדה טיפול קליניאנונימי (5)
ולא מאיזה מכון או תעודה או סתם מטפלת בעיני עצמה אז לא. זה כמו לשאול האם אני צריכה מטפלת עם דיכאון כי יש לי דיכאון ורק היא תבין אותי. מטפלים מכילים ולומדים בדיוק את זה כמו רופאים שמבינים ברפואה גם בלי להיות חולים באותו הדבר
שאלה טובה מאדאנונימי (6)

מצד אחד רק רגישים יבינו עד העצם. מצד שני כאלה שהם לא יכולים לקדם אותך יותר

תודה לכל העונים🙏🏻אנונימי (פותח)
מטופל חייב לחוש טוב ונוח עם המטפל. אם לא, שיחפש מיסוכן זר
רגשנותאנונימי (7)אחרונה

לכל מטופל יש המטפל שלו.

אתם חושביםאנונימי (פותח)

שרגישים ככלל כשהם נפגעים מאחרים זה משפיע על החיים שלהם בצורה משמעותית יותר מלא רגישים? (לא אם הם יותר פגועים, אלא אם יש לזה יותר השפעה)


או שזה לא קשור וכל בנאדם ואיך שהוא מתמודד עם הדברים?

כןמישהי נשואה

יש לזה יותר השפעה

כי נלך עם המחשבות האלה כמה שעות, ימים, שבועות

חודשים

ולפעמים שנים 

כן. לגמרימשה

זה מציף את המערכת. אפשר להיות מודעים לזה וקצת יותר לשלוט בזה. ובכל זאת.

נכוןמישהי נשואה

אפשר ללמוד לתת לזה מקום

ולהחליט בשלב מסויים מפסיקים להיות פרייארים ומתקדמים הלאה.

כי כמה נבזבז אנרגיה על משהו שמישהו אחר אמר או עשה.

לפעמים כן צריך לבזבז על זה אנרגיהמשה

פחות על למה הוא אמר או עשה אלא על למה זה כל כך מפריע לי...

נכוןמישהי נשואה
ככה נלמד על עצמנו ונדע בהמשך גם לשפר את עצמנו 
מה הקשר פרייארים?אנונימי (3)

דווקא את התגובהההראשונה שלך אהבתי אבל עם זה לא מסכימה כל כך

אני אגיד לך למה..מישהי נשואה

קראתי פעם משפט:

כשאתה כועס אתה מעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים.


זה כל כך נכון

עכשיו שלא תביני / תבין

לא נכון

לא קל לי לשחרר כעס על אנשים..

אבל-

אני גם מבינה קצת שזה בסוף בעיה שלי.

אנשים יכעיסו אותי

הם ימשיכו הלאה ( או שלא.. זה עניין שלהם)

אבל למה אני צריכה להמשיך ולשאת רגשות כאלה


אשמח לתגובתך..


את לגמרי צודקתאנונימי (פותח)

ואני מסכימה עם זה במאה אחוז.

יש אנשים שלא שווים את זה שנפגע מהם בטח לא את זה שנלך עם זה.


אבל זה טיעון רציונלי. ובמקרים מסוימים קשים/מורכבים/טעונים/קרובים יותר הוא פשוט לא עובד. לא הוא ולא טיעונים רציונלים אחרים...

את צודקתמישהי נשואה

באמת יש פעמים שקשה לא להיפגע ולא לכעוס...

(בדיוק מה שהייתי צריך עכשיו)משהאחרונה
תשלחו לילד שבכםילדה של אבא
שלום, כתבתי סיפור שאני בטוח שידבר לאנשים רגישיםסופר צעיר

דני - פרק 1

 

מוקדש לכל מי שיש הרבה רגש בליבו

אה hold onחתול זמני

האם אתה המחבר של החלל במוח האדם???

יש שיגידוסופר צעיר
מדהים אני ממש אהבתי את הסיפור עם החתול שמשוןחתול זמני

בתור דני התחלתי לקרוא את דני אבל ייקח לי קצת זמן אני אעדכן אותך

תודה רבה אני שמח לשמוע שאנשים קוראיםסופר צעיר

מקווה שתהנה

בכללי אחי שתדע שיש לך כישרון מיוחדחתול זמני

זה נדיר שאני מחלק מחמאות אבל אני אומר לך הסיפורים הקצרים ההם (וכמובן הסגה האגדית של החלל במוח האדם) הם משהו ברמה אחרת לחלוטין

הייתי מזמין paperback מאמזון אבל לא שולחים לישראל lolz

חחחח הזמנתי אבל לא שמתי לב למידותסופר צעיראחרונה

בגלל שאני הכותב יכולתי להזמין במחיר הגיוני (20 שקל בערך), אבל הספר גבוה רחב ודק, ומרגיש יותר כמו  עלון

 תודה רבה על המילים הטובות בעזרת השם נעשה ונצליח

 

אולי יעניין אותך