אני חושבת שקודם כל לאישה צריך להיות חשוב הצניעות, אחרי זה היא יכולה לראות איך היא עושה את מה שהיא רוצה בצניעות ובצורה הראויה. מן הסתם זה יביא לצמצום כלשהו של הקריירה מלבד מקרים יוצאי דופן כי השאלה היא איפה האשה משקיעה את רוב הכוחות. אם את מתארת סיפוק של אשה כפיתוח קריירה, אז תדעי שנשים רבות מתחרטות אחר כך שלא השקיעו בחיי המשפחה שלהן. כולם יודעים שיש דברים חשובים יותר בחיים ופחות ואחד בא על חשבון השני. אבל מי שרוצה ילדים צדיקים שהולכים בדרך השם, מחונכים ולא ע"י התקשורת והמסכים למינהם יצטרך להשקיע שם הרי, ואשה היא עיקר הבית, זה לא סתם. אשה נותנת את הלב. עדיף שהיא תתן אותה לקריירה או לחינוך של הילדים? אפשר לעבוד וחשוב לעבוד אבל יש מקום ראשון ויש מקום שני. להשקיע בקריירה כמשאת חיים זאת לא הגישה היהדותית.

אני לא אוהבת את הניסיון להציג את התפקיד של האשה כמשהו חשוך... התורה נותנת הרבה מרחב. אבל יש גם הדרכה בסך הכל- והיא לשמור על צניעות. איך כל אחת תיישם את זה בחיים הפרטיים זה במקום שה' ישים אותה שם אבל זה קודם כל ברור שהשיקול הוא לעשות את רצון השם ולהרבות ירא"ש בעולם, לא איזה סיפוק פרטי.

ואני לא מתכוונת לצניעות של האמהות הקדושות כי כמו שאמרת אנחנו לא חיים בתקופה של האימהות הקדושות, אבל אני מדברת על צניעות באופן כללי, ואני חושבת שלחנך ליראת שמיים בוודאי כולל חינוך לדרך ארץ, רגישות, סבלנות וכבוד כשהצניעות לא באה ממקום חיצוני.

ובקשר למשפט האחרון- השאלה היא לא מה עושים אלא על מה שמים את הדגש- מה ההשקפה. והחינוך הוא דבר ראשון דוגמא אישית.

וכשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע.
את לא שמה לב ככל הנראה לרגישות האדירה שתפס הנושא, ולא מודעת כנראה לנזקים העצומים שמחולל דיברור לא נכון ולא זהיר לעניין כולו.
אני כמעט לא מכיר אנשים שעושים את זה במידה מדודה ומתאימה כיום, יש כאלו שמתייחסים לעניין כאילו הוא נעול בתיבת מטמון שאי אפשר בכלל לפתוח גם עד שזה קריטי, אבל לעומתם יש כאלו שמטפלים בזה ברגישות של מסטודון במפעל חרסינה.

אופס. מקבלת מה שאתה אומר.

לי מרגיש בעיקר שהפכו את הנושא הזה לככ רגיש וזה מה שהופך אתזה לככ קשה

בת צריכה להבין קודם כל שהיא צריכה ללכת צנוע כמו שהיא צריכה לשמור שבת. 

ואחרכך אם היא רוצה להעמיק בנושא של למה כמה ואיך וכו'.. 

זה לא שמישהו בא והפך את זה לרגיש סתם ככה.

זה הפך להיות נושא רגיש כתוצאה מחוסר הדרכה וחינוך נכון (והדור בו אנו חיים שמוסיף לניסיון), ובעקבות זה הרבה פעמים כשמדברים על צניעות זה מקפיץ כי יש פה משקעים שנותרו מההדרכה המוטעית ולא נתנחו להם מענה...

זה קצת כמו שבדר"כ נגיעה חלשה ביד לא כואבת לך, אבל אם יש לך פצע שעוד לא הגליד ויגעו לך בו - את תקפצי מכאב ולא משנה אם זו היתה נגיעה קלה.

כי הנגיעה לא הייתה במקומה. יש שם פצע ואף אחד לא מטפל בו כמו שצריך. אי אפשר לגעת בו באותה צורה בה נוגעים בכל שאר היד, צריך לשם טיפול מיוחד.

אולי אני ממציאה אבל לדעתי לא מעטות הבנות שהייתה להן חויה לא משהו עם אנשים שלא ידעו לענות על שאלות או שענו בצורה לא מדוייקת על נושא הצניעות או אמרו דברים לא לעניין וזה מה שהפך את זה לכזה רגיש.

ואני לא מדברת רק ממקומי, ראיתי את זה באולפנה, במדרשה וגם עם חניכות שלי מכל מיני מקומות.

כל הדיבורים והניסיון לחנך אותנו בזה בה ממקום של לנסות לשכנע אותנו כמה זה טוב

ויווו החתימה שלך מתקשרת לי לזה כי זה בדיוק מה שקורה חופרים על כמה שזה טוב ונכון 

וואלה ככול שחופרים בזה אנחנו יותר מאבדות את המשמעות של זה.. 

(כמו שתנסי לומר מילה מלא פעמים בסוף היא תאבד משמעות)

וזה גם גורם לנו להרגיש לא טובות אם אנחנו מתלבשות איך שבא לנו אז אנחנו מנסות 

להראות לכולם שמזה משנה הסנטימטרים ולמה אתם מודדים אותנו כל הזמן רק לפי החיצוני.. 

לדעתי צריך לבוא ממקום של ככה צריך לעשות וזה לא שונה משמירת שבת

או מכל הלכה אחרת.. 

כי כאן אתה לא מנסה לשכנע אלא אומר אמירה וזהו נקודה אין פה את טובה או לא טובה 

יש פה תורה והלכה. 

ואם מישי מבינה את זה ובא לה להעמיק וללמוד עוד? תפאדל.. כי פה זו בחירה שלה ובה נטו ממנה

אבל הבסיס צריך להיות שככה צריך להיות ואם את לא מבינה למה זה כמו עוד המון מצוות שאין להם הסבר.. 

אממ מקווה שלא מבולבל מדי אבל זהו בגדול.. 

והחתימה שלך באמת נדירה ונכונה(על בשרי למדתי)

כשזה משהו רע אז אומרים "תנו לו להוציא את מה שיש לו בלב"

אבל כשזה דבר טוב אז פתאום זה הטפות... 

כל אחד ומה שנעים לאוזן שלו.

אבל ידוע שהמצווה העיקרית של האשה היא צניעות ושכל גאולתם של ישראל תלויה ביסוד הזה. 

זה התורה

וזה באמת קטעים כי איך אפשר בכלל להשוות

צניעות זה משהו סטטי, יש שלב שאין כבר לאיפה להתקדם משם...

ותורה זה אינסוף

.....

שאומרים את זה

המקור לזה שהצניעות היא המקבילה לתורה - צעירים מעל עשרים

"אבל זאת ה- מצווה שלנו אז במקום להתנער ממנה ולהתעצבן על כל מי שמעז להעיר על צניעות לבת, תדעו שזה כל הקטע. "

איפה כתוב שזו ה-מצווה של הנשים?

ולגבי הלהתעצבן על מי שמעז להעיר וכו', בטח שזה מקומם, מעטים מעטים אלו שיודעים להעיר בצורה שתגרום לבנאדם להתקדם. בקושי פגשתי אנשים שיודעים לדבר ולחנך לצניעות בצורה שלא מזיקה. (לא אמרתי מועילה, אלא אפילו רק לא מזיקה) 

כמו כן, נראה לי שהבנתי מה ניסית לומר, ואני מסכימה עם הרעיון שכתבת בגדול, אבל כתבתי בכ"ז כי קצת צרם לי הניסוח של המשפט הספציפי הזה שחתום על הרבה תקלות בחינוך לצניעות.

כי נמאס שצניעות זה וטו. זה נושא שלאף אחד "אין זכות לדבר עליו" ואני לא מרגישה ככה. דווקא הייתי שמחה שיעודדו מול כל הפיתויים והאינסטגרם. אבל אולי זאת רק אני. כנראה. 

כשמדברת על צניעות..

ממש יצא לי לדבר על זה, שאם העולם היה צנוע יותר

אז נשים וגברים היו יותר רגועים.

נשים כי לא היה להן את האיום שיש מישהי יותר יפה מהן או בכללי האווירה המוחצנת הזאת

וגברים כי הם יכולים להתמקד יותר ביופי של האישה שלהם מבלי כל הזמן להיות במתח הזה

ולכן הסברתי למה הרבה פעמים מתעצבנים על מי שמעיר...

זה שמתעצבנים, לא נובע בהכרח ממקום שלא רוצים לשמוע על זה,

ההפך, הרבה פעמים ניסו לשמוע על זה ונפגעו ולא מצאו חלופה מתאימה ולכן נוצר מצב שהטילו על זה וטו, אבל ממקום של 'פשוט תהיו בשקט כי אתם פוגעים', לא כי זה לא נושא שמעניין אותנו.

ובהחלט למי שלא יודע לדבר על זה - אסור לדבר על זה. הוא מזיק. (בדיוק כמו הדרכת כלות לא מדוייקת שעושה נזקים מטורפים.)

וזו לא רק את שהיית רוצה לשמוע דיבורים על צניעות,(ואשרייך על זה) את ממש לא היחידה, מניחה שיש עוד המון.. 

רוצים לשמוע, רוצים מאוד אפילו, אבל ממי שיודע.

אני לא מתיימרת לומר מה נכון לומר ולעשות, זה באמת נושא נורא נורא מורכב ובשביל זה יש חכמים ממני..

יש נקודות לשיפור בעולם הדתי, יש כאלה שכבר נעשו או שלפחות יש אליהן יותר מודעות (נניח מיניות בריאה, הדרכת חתנים וכלות נכונה) ויש כאלה שעוד צריכות להעשות וחינוך לצניעות זה בהחלט אחת מהן...

אבל אין סיבה להיפגע אם סתם שומעים שיחה יפה ומחזקת בנושא הזה

כל הדברים האלה שכתבת... לדעתי הסתייגויות מיותרות כי אם מבינים את נקודת המוצא הכל פשוט מתיישר. אי אפשר להסתכל על מצוות כעל אוסף פרטים!

את כותבת לדוגמא שאשה צריכה ללמוד ולהרוות את צמאונה לאל חי. זה לא סותר את מה שכתבתי, זה פשוט לא קשור לזה ומיותר.

הכל היה ברור אם נקודת המוצא היא שכל מעשה שאנחנו עושים יכול להיות מצווה אם הוא מכוון לשם שמיים. ברגע שאדם יודע מה מטרת העל שלו הוא כבר שם כל מעשה- אם זה לימוד או חסד או מעשה חולי- הוא שם אותו במקום הנכון שלו. הכל חלק מעבודת השם. כשאדם מכוון אז הוא ממקד את המעשים שלו לפי המטרה. צניעות היא קיום רצון השם וגם לימוד הוא קיום רצון השם כל אחד בזמנו ובמקומו.

וכשמסבירים משהו צריכים ממש להדגיש צד אחד למרות שמתכוונים להביא לאיזון

מנהלים תמחקו

@נפשי תערוג @ט' @ימ''ל

רציתי לעודד ולכתוב שכתבת דברים חכמים ואמיתיים לטעמי. ושהערכתי, ובטח רבים נוספים, נתונה לך ולרבות נוספות העבודות את ה' יתברך ומחפשות לעשות רצונו.

אני פשוט משתדל להמעיט בתגובות על נושאים שהם פחות ענייני.

שזה יגרום יותר נזק מתועלת למרות שהתכוונתי לטוב

כל אחד ישאר בסוף בעמדתו

זו מידה בנפש שמתוכה נגזרים כללי התנהגות ולבוש.

על מידות בנפש תמיד אפשר לעבוד, אבל זה לא מה שאנשים מתכוונים אליו כשהם אומרים צניעות, הם מתכוונים לכללי ההתנהגות והלבוש.

אבל זה די בינארי, כשנמצאים בתוך גבולות ההלכה אין מה להשתפר יותר מידי אם לא רוצים להיות טאליבן. 

פרקטית, זאת לא יכולה להיות משימת חיים. (קמת בבוקר, התלבשת כמו שצריך- כל הכבוד! השגת את מטרתך בחיים.)

וגם בתור מידת נפש- איך זה מסדר שתפקיד מלידה של כל המין הנשי הוא לתקן מידה אחת בנפש? 

הרעיון הזה של התפקידים החד משמעיים למין שלם הוא די מודרני ונולד בתגובה לאלה שבאו בטענה שהמסורת מגבילה נשים וגברים בתפקיד מסויים וזה רע ומדכא, אז בתגובה עשו האדרה לתפקידים ובעצם הודו בהאשמות האלו שמעולם לא היו נכונות.

אין תפקיד יחיד משותף לכל הגברים ואין תפקיד יחיד משותף לכל הנשים.

יש חובות וחזקות למין אחד שאין לאחר, ויש תחומים שלא מתאימים למין אחד ורק מתאימים לשני. זה לא אומר שאנחנו רובוטים ממפעל שיוצאים בפס ייצור שיכולים לבצע רק פעולה אחת.

אני ממש לא פמיניסטית וממש לא חושבת שיש תועלת בשוויון כי אנחנו ממש לא שווים, ואני ממש לא מזלזלת בלימוד תורה צניעות, אלה מצוות חשובות שאפשר להרחיב עליהן המון.

אבל הדיון על תפקיד אחד למין שלם הוא בעייתי ואין מה לדחוס אותו ליהדות.

{לגבי להעיר לבת על צניעות- "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע" איך לחלק לבנות (שאת לא אמא או המורה שלהן) ציונים על הצניעות שלהן יגרום להן להשתפר בה?

שיהיה ברור, אני ממש לא קונה את ה"היא מתמודדת, וקשה לה, זה אומר שמותר לה ללכת במיני וגופיה, ואם מראים אפילו קצת חוסר תמיכה ועידוד בכל החלטה שלה אז כל העבירות שלה באשמתכם." 

צריך ללכת בצניעות, מי שלא עושה את זה עוברת עבירה ואין מה למתן את זה- אבל למה לך ליצור אנטגוניזם ולהכניס אותה למגננה על האשמה? איך זה יעזור? את מספרת שהיא מתעצבנת- אז מה הרווחת?

אכפת לך באותה מידה על אמירת ברכה אחרונה שלה? על אכילת חלב נוכרי? על סירוק בשבת?

זה הכל תוצאה של העמדת המצווה הזו במקום גבוה מידי, אני לא אומרת שהיא לא חשובה, אבל ממש לא ה-מצווה של נשים.}

ממש אהבתי.

רק הערה אחרונה לגבי הסוף, זו מצווה שיותר מעירים עליה מבשאר המצוות הרגילות כי

1. זו מצווה שמשפיעה על הרמה הרוחנית של הסביבה שלך!!!

זאת לא סתם מצווה שמשפיעה נטו על מאזן העבירות ומצוות של אדם בודד... (אם כי אולי באופן רוחני כל עבירה בעצם מבחינה רוחנית משפיעה על כלל עמ"י אבל נגיד ונתייחס נטו לעולם הזה...)

2. זאת עבירה שמעוררת התנגדות וכעס ומבטאת קנאה לה'... וזה לא סתם "כי אלוקים של אלו שונא זימה". מתעב. אז מי שמקנא לה' בשורש שלו, מטבעו, מצד מהותו, אז אולי יהיה לו יותר עבודה לא להעיר על ענייני צניעות (וזה לא רק גבר לאישה, זה יכול להיות גם אישה לאישה...)

ונקודה אחרונ' כן יש עניין לאישה עם צניעות יותר מלגברים מהבחינה של ההדגשים שיש רק לאישה בעניין הזה... 

וכן יש לגבר עניין יותר מלאישה בלימוד התורה כי הוא מצווה על זה ובטח יש עוד הרבה סיבות...  

אבל מסכימה איתך שזה לא המצווה העיקרית ולא התפקיד העיקרי... 

זה יסוד באמת, שהוא חייב להתקיים

בלעדיו היא לא יכולה להיות במהות שלה ומשם לצמוח ולפעול יותר...

לדעתי כאילו...

השאלה רק איך זה אצל הגבר....

לדעתי מה שכתבת פה - מוסיף - צעירים מעל עשרים, מתאים באותה מידה לגברים.. לא?

'זיכוך שלה שתופנה למקומות נכונים' נשמה די דומה ל'להפנות את היצר למקום שמועיל לבניין לאהבה וחיבור.. '

שאצל בנים ובנות יסוד עבוגדת ה' הוא התמודדות עם היצר שאצל בנים זה מתבטא במיקוד ואצל בנות בצניעות?

ברור שכן. אבל אצל בנות זה אחרת - צעירים מעל עשרים - גם פה..

איך שאני רואה את זה,תאפשר לסכם את האתגר הצניעותי במשפט - 

בגדול, אצל בנים היצר הוא לראות ואצל בנות זה להראות.

בשניהם נדרש לנתב ולשמור את הכוחות לזמנים ולמקומות נכונים.

בלעדיו היא לא יכולה להיות במהות שלה? 

אצל הרבה בנות הנושא הזה הוא אחד העבודות הכי קשות בשבילן. נשים שהם ברמה רוחנית באמת גבוהה, ובזה קשה להן. בניגוד ללימוד תורה, לצניעות יש גורמים משפיעים אחרים לגמרי ולכן ההקבלה הזאת בעייתית. צניעות מושפעת הרבה מאוד מדימוי עצמי ורצייה חברתית. כשאישה נמצאת בסביבה שלא שומרים על צניעות הקושי לשמור הוא עצום, וגברים לא יבינו את זה. וכשאישה מרגישה לא בנוח או לא אוהבת את איך שהיא נראית כשהיא יוצאת מהבית, זה יכול להשפיע מאוד על איך יראה היום שלה.  אישה שהיא לא מאה אחוז בצניעות לא בהכרח ברמה רוחנית נמוכה יותר ממי שמכוסה מכף רגל ועד ראש..

חלילה אני לא מורידה מהערך של צניעות, ההפך אני חושבת שיש לזה חשיבות עצומה. אבל צריך להבין עד כמה הנושא רגיש לנשים, ועד כמה העבודה הזו משתנה מאחת לאחת בהתאם לאישיות שלה ולסביבה שלה. לא לכל אחת ההתמודדות היא באותה רמה..

שבלעדי היסוד שלה היא לא יכולה למלא את המהות שלה בצורה תקנית ומלאה.

כי משהו שם פגום

תקחי כלי שהוא מדהים בשימוש שלו, עושה פעולות נפלאות, עוזר ומסייע בהמון דברים אבל הוא פגום.

אז אי אפשר להשתמש בו, או שהשימוש בו לא יעיל או מזיק או מתנהל בצורה חלקית.... 

ואני חייבת להגיד שכל עוד אדם בתהליך של התקדמות ושיפור אז הוא יצליח בסופו של דבר להתגבר על הקושי.

אבל אם האדם נמצא רק במקום של הקושי מבלי שהוא מנסה להתקדם אז כבר לדעתי יש כאן משהו לא תקין... 

כלומר הוא אוחז בטענה שקשה לו, ונותן לזה במה ותירוץ לחוסר התקדמות... 

ואני לא אומרת, יש גורמים נפשיים וחברתיים שמשפיעים על קיום המצווה הזאת (והאמת שזה יכול להיות גם בלימוד התורה, שיש חסמים חברתיים וביטחון עצמי או כל מיני גורמים שיכולים למנוע מהאדם להתקדם במצווה הזאת...)

אבל זה חלק מהעבודה שכל אחד צריך לעשות... 

רמה רוחנית מושפעת מכל כך הרבה דברים.... לכן קשה להגיד שצניעות היא זו הקובעת למי יש רמה גבוהה יותר או פחות, אבל מבחינה חיצונית היא בהחלט נותנת איזשהו מדד מסוים לרמה. שוב, נטו מבחינה חיצונית. הקב"ה בוחן כליות ולב.

אבל אפשר להגיד את זה על כל מצווה או מידה באשר היא, כולנו חסרים באיזה שהוא מקום, כל אחד במקום שלו. וכל חוסר כזה מונע מאתנו להגיע למקום השלם ולמהות שלנו. חוסר צניעות זה בהחלט חיסרון שצריך לעבוד עליו.. אבל כמו כל מידה אחרת.

וכמובן שהשאיפה היא לנסות להתקדם ולא להיתקע.. בשביל זה באנו לכאן...

(ולגבי הלימוד תורה, מבינה מה את אומרת, עדיין, אני חושבת שברמה החברתית זה במקום אחר לגמרי, צניעות עבור הרבה בנות זה מן מדבקה, סימון. לימוד תורה זה בכלל לא שם.. שוב, כמובן שבלימוד תורה יש קשיים וכ"ו אבל זה על סקאלה נפרדת לחלוטין)

גם מבחינה חיצונית המדד הזה מוגבל ביותר

אשרייך שאת מכוונת למהות! בע"ה שכולנו נזכה להיות קרובים כמה שיותר לשם..

כי שוב חוסר צניעות פוגע בקדושת המחנה,

יש לזה השלכות מאוד מהותיות על כלל ישראל, על הקדושה של כלל ופרט....

נגיד כעס, זו מידה רעה מאוד, והיא גם מטמא את כל הגוף אבל היא לא פוגעת בכלל באותה מידה כמו חוסר צניעות... 

או לדוג' מהמקום החיובי מידת האהבה או מצוות ואהבת לרעך כמוך בעמ"י גם מאוד משפיעה על הכלל...

קיצר יש מצוות שהן יותר פרטניות לאדם ויש מצוות שיש להן השלכות יותר כוללות ולכן החומרה שלהן יותר גבוהה...

וכמו שיש בנות שזה מאוד קשה להן מצוות הצניעות ואולי זה גם אחד מהעניינים שהן הכי צריכות לתקן, 

יש בנות שזה בכלל לא אישו בעבורן... 

אז כאילו... אני יודעת שזה נושא רגיש, אבל לא לכולן....

ואמן!!

להתלבש לא בצניעות כי מאוד קשה לה מול הסביבה, או כי כך היא מרגישה יותר שווה/ או אוהבת את עצמה כך יותר- בסוף זה פוגע בה בחזרה. כך נראה לי. כוונתי שלא באמת זה יועיל לפנימיות שלה ולהרגשה האמיתית שלה.

ולמרבה הצער, בחברה פחות צנועה ההרגל גורם לכך שבגדים צמודים/חשופים נתפסים כיפים

{כמובן שגבר צריך ללמוד תורה יותר מהאישה- הוא מצווה על כך והיא לא.}

אני פשוט מדמיינת את הסיטואציה- אני הולכת ברחוב ורואה מישהי שאני מכירה (או לא), שהולכת עם חצאית מעל הברך.

איך בדיוק להעלות את זה בשיחה יביא תועלת למישהו? האפשרות שהיא תתנצל ומיד תתקן את דרכיה היא ממש לא סבירה. התגובות היותר הגיוניות נעות בין תגובת התגוננות ויצירת אנטגוניזם לבין התעלמות וסתם מבוכה.

שום תועלת.

כמובן שאני מדברת על סיטואציה של הערה אישה לאישה. (הפותחת אישה) 

אתה חושב שראוי שגבר ישים לב במכוון לחוסר צניעות של אישה ויעלה את זה בתור נושא?!

בחור ירא שמיים הולך ברחוב ובוחן את צניעותן של הנשים מסביבו כדי לדבר איתן על זה?!

אם כבר זה חוסר מה שנקרא חוסר צניעות.

שוב, אני ממש לא חושבת שזה בסדר. כשבנות היו מתלוננות באולפנא שמורות העירו להן על חצאית קצרה, הייתי עונה שאפשר פשוט לא ללבוש חצאית קצרה וכל הסיפור הזה יגמר.

פשוט מבחינה פרקטית אני לא רואה איך ללכת ולחלק ציונים לבנות על הצניעות שלהן עוזר למישהו. (עוד יותר בתור גבר)

אני גם בת... 

אממ.. אני ממש מסכימה איתך... הערות על צניעות מעוררות בעיקר אנטגוניזם/התנגדות/התגוננות במקרים היותר קשים אולי אפילו סלידה מהמצווה... 

רק אמרתי שיש אנשים שבטבע שלהם בוער להם להעיר על זה, לא כי הם חושבים שזה באמת יעזור אלא כי זה חורה להם בעין, וזה באמת כנראה בגלל שבמהות שלהם יש להם איזה עניין עם קנאה לה'... (לא באופן גורף..)

במקום מסוים זאת באמת הרגשה חסרת אונים. יש משהו שמבעיר לך כעס פנימי בלב, יכול להיות שהבחורה לא אשמה אבל אין לך יותר מדיי מה לעשות עם העניין.

אנחנו בדור שמקדש את עניין האינדיבידואליות ושכל אחד יילך בדרכו בקצב שלו, וכל עניין המוסר כמעט כבר לא רלוונטי... 

ואנשים כאלו, באמת צריכים לעשות עבודה עם עצמם, להבין מאיפה המניע להעיר על זה, ממה זה נובע, ולנסות למתן/לעדן את זה או להמנע מכך לגמרי במצבים מסוימים.

על גבר שמעיר לאישה בכלל לא דיברתי, זה כבר הרבה יותר בעייתי ורגיש ולפעמים גובל אפילו בחוסר צניעות מצד הגבר או בחוסר טאקט... 

היא מהגאון מוילנא באיגרת הגר"א 

על הגמרא שבראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין

אז מה התבלין של אישה

והוא כתב שצניעות היא התבלין.

אז זה המקור למה שאמרת, שהכוח של גבר לנצח את היצר זה על ידי התורה והכוח של האישה היא על ידי הצניעות.

(לפי הגירסה שהייתה לר' זונדל מסלנט)

אז הייתי עונה לך

קלטתי באיחור את התרתי משמע של עצמי 🙈

לא זכו - נעשית להם סם טימטום.

אולי ככה זה כשלא מברכים בתורה תחילה.

לא יכולה להתייחס כי לא רוצה לשמוע מוסיקה עכשיו.

אבל מעניין אם זה אכן  הכצעקתה? 

אין צורך לשמוע כדי לראות את האבסורד.

למה הרי נדרש הווקאלי? בגלל האבלות, כדי לא לעורר שמחה.

אז לייצר ווקאלי שמח (!) ולהגדיל ולצרף לו "רוקדים" זה שיא חדש של בורות או של זילזול באבלות של שלושת השבועות.

ווקאלי שמח זה אוקסימורון בהקשר יהודי הלכתי.

צריך להקשיב לשיעורים. זה היה כל כך מזמן. אמנם עברנו דורות

של רדיפות ומיתות משונות עקב זה,  אבל הזמן עושה את שלו

גם במובן השלילי.

ונוסף לזה, הלוואי וזה היה השרץ העיקרי והיחיד

שאוחזים ביד......מה עם לשון הרע, כעס, שנאת

חינם , מחלוקות וכיוצא בהנה?

כולנו יושבים על הרצפה בחצות ואומרים בבכי

תיקון חצות?....

כולם מתנהגים באחווה ורעות כפי שזה מתבטא

בזמנים של מלחמה?

ודאי שזה יותר בולט ולא ראוי, אבל.......

אם כבר, עדיף לחזור לדינא דגמרא לגבי איסורי האבלות, ולהשקיע בלימוד ובירור ענייני המקדש (בכל אופן בוודאי שזה עדיף מפלפולי פלפולים בהלכות מוקצה) ובצעדים מעשיים לבניין בית המקדש בפועל במקום בכל חומרות איסורי האבלות.

זה כ"כ אבסורדי, זה כמו שאדם גווע מרעב יתחנן ויבכה למישהו שיתן לו אוכל, ובמקום לתת לו הוא רק יבכה איתו ביחד.

זה מדהים איך יש פה שיקוף של הטעות של רוב שומרי התומ"צ ביחס לעלייה לארץ (רק שאז היו חילונים שיצילו אותנו). במקום להתעסק בעיקר מתעסקים במסביב. במקום שטבח ומלחמה ואומן יגרמו להרבה מסורתיים להתחזק, בית מקדש היה יכול לעשות את זה.

זה מה שקורה כשמונים 2025 להולדתו ימש במקום למנות לחורבן.

אך נעסוק נא בלימוד זכות על עם קודשו, ולא חלילה בקטרוג.

אה, וגם פעם עברתי ליד חנות בגדים באיזור חרדי והתנוסס שלט גדול: "מבצעי בין המיצרים" - עכשיו ברמת החשבון ההלכתי, אפשר להבין אותם. הם צריכים להתפרנס, אז גורמים שלקונים זה יהיה 'דבר האבד' וככה לא מפסידים שלושה שבועות. ובכל זאת...

בציבור הדת"ל אין דברים כאלה?

נו, שיהיה.

להבדיל מאיסור נגינה בשלושת השבועות, שהסיבה שלו ברורה לחלוטין - להמעיט בשמחה.

אין לנשים יהודיות מצווה ללכת מנוולות, מותר להתאפר ולהתייפות וללבוש בגדים חגיגיים, ומנגד גם אשה עם גוף מכוער לא יכולה ללכת חשוף.

פשוט אני היקר. אני מעריכה את דעותיך ונהנית לקרוא מה שאתה כותב.

במקרה הזה כאב לי לקרוא את המילים ''נבל'' ו ''טובל ושרץ בידו'' בהקשר לישראל בש שאני מכירה אישית מיום היוולדו.

לעצם העניין, קורים מצבים שאדם זקוק מסיבות שונות למוסיקה שמחה ומקפיצה גם ב3 השבועות. (לדוג'- אדם בדיכאון שזקוק למוסיקה, אישה כמוני שזקוקה למוזיקה כדי לקבל כוח לקום לנקות את המטבח ולהכין משהו לאכול למשפחה שלי, או הילדה האוטיסטית שלי שחייבת להזיז את עצמה מבחינה בריאותית וזה מתאפשר רק עם מוזיקה מאוד ספציפית. בטוחה שיש עוד מצבים)

בשביל זה- טוב שהדבר הזה קיים. אני מרגישה יותר זוכרת את החורבן ואת האבלות עם מוסיקה ווקלית. גם כשאני חייבת להדליק מוסיקה - בגלל ימי האבל מעדיפה ווקלית. וטוב שיש מבחר.

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

מדהים. תודה!

תודה!!!

אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא

מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש

ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.

את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)

באמת קומה שניה, כי השיעורים

הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)

פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת

מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה

מופלא, כמה עמוק.....

מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.

אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים

המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)

להשפיע יותר.

עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא

פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו

מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם

שמרו מצוות).

ואולי אני טועה.

זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...

מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו. 

הרב אורי שרקי

הרב מיכאל אברהם

הרב אליהו זיני

הרב שמואל אליהו

הרב גיא אלאלוף

יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.

הרב יגאל לוינשטיין

הרב שניאור אשכנזי

הרב צבי בן פורת

הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)

כשיהיה זמן סוף סוף....

שיעורים על מצבי נפש  - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"

הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה

וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.

ממליץ עליהם חח
 

כדאי לשמוע

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.

"דע מה למעלך ממך" וגו'. לא משתלם להסתיר ולעוות דברים, בסופו של דבר, הכול יתגלה.

עושה מה שחתולים עושים.

ולהבין מה באמת קורה בפנים.

אני לא יודע לאיזה מובן אתה מתכוון.

הייתי אומר לך שהערך העליון שלי זה יראת ה', אבל זה לא ממש "ערך" במובן הרגיל, זה יותר איזשהו עיקרון מופשט.

הייתי אומר שקשה לענות על זה סלי איזה מבחן שבודק התנגשות מסויימת.

למשל, לעבוד מ8 עד 8 ולהרוויח הון תועפות

או לעבוד בעבודה ממוצעת פחות שעות ולהיות יותר עם המשפחה.

תביא דוגמאות שאפשר יהיה לבחון את הערכים.