אני חושבת שקודם כל לאישה צריך להיות חשוב הצניעות, אחרי זה היא יכולה לראות איך היא עושה את מה שהיא רוצה בצניעות ובצורה הראויה. מן הסתם זה יביא לצמצום כלשהו של הקריירה מלבד מקרים יוצאי דופן כי השאלה היא איפה האשה משקיעה את רוב הכוחות. אם את מתארת סיפוק של אשה כפיתוח קריירה, אז תדעי שנשים רבות מתחרטות אחר כך שלא השקיעו בחיי המשפחה שלהן. כולם יודעים שיש דברים חשובים יותר בחיים ופחות ואחד בא על חשבון השני. אבל מי שרוצה ילדים צדיקים שהולכים בדרך השם, מחונכים ולא ע"י התקשורת והמסכים למינהם יצטרך להשקיע שם הרי, ואשה היא עיקר הבית, זה לא סתם. אשה נותנת את הלב. עדיף שהיא תתן אותה לקריירה או לחינוך של הילדים? אפשר לעבוד וחשוב לעבוד אבל יש מקום ראשון ויש מקום שני. להשקיע בקריירה כמשאת חיים זאת לא הגישה היהדותית.

אני לא אוהבת את הניסיון להציג את התפקיד של האשה כמשהו חשוך... התורה נותנת הרבה מרחב. אבל יש גם הדרכה בסך הכל- והיא לשמור על צניעות. איך כל אחת תיישם את זה בחיים הפרטיים זה במקום שה' ישים אותה שם אבל זה קודם כל ברור שהשיקול הוא לעשות את רצון השם ולהרבות ירא"ש בעולם, לא איזה סיפוק פרטי.

ואני לא מתכוונת לצניעות של האמהות הקדושות כי כמו שאמרת אנחנו לא חיים בתקופה של האימהות הקדושות, אבל אני מדברת על צניעות באופן כללי, ואני חושבת שלחנך ליראת שמיים בוודאי כולל חינוך לדרך ארץ, רגישות, סבלנות וכבוד כשהצניעות לא באה ממקום חיצוני.

ובקשר למשפט האחרון- השאלה היא לא מה עושים אלא על מה שמים את הדגש- מה ההשקפה. והחינוך הוא דבר ראשון דוגמא אישית.

וכשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע.
את לא שמה לב ככל הנראה לרגישות האדירה שתפס הנושא, ולא מודעת כנראה לנזקים העצומים שמחולל דיברור לא נכון ולא זהיר לעניין כולו.
אני כמעט לא מכיר אנשים שעושים את זה במידה מדודה ומתאימה כיום, יש כאלו שמתייחסים לעניין כאילו הוא נעול בתיבת מטמון שאי אפשר בכלל לפתוח גם עד שזה קריטי, אבל לעומתם יש כאלו שמטפלים בזה ברגישות של מסטודון במפעל חרסינה.

אופס. מקבלת מה שאתה אומר.

לי מרגיש בעיקר שהפכו את הנושא הזה לככ רגיש וזה מה שהופך אתזה לככ קשה

בת צריכה להבין קודם כל שהיא צריכה ללכת צנוע כמו שהיא צריכה לשמור שבת. 

ואחרכך אם היא רוצה להעמיק בנושא של למה כמה ואיך וכו'.. 

זה לא שמישהו בא והפך את זה לרגיש סתם ככה.

זה הפך להיות נושא רגיש כתוצאה מחוסר הדרכה וחינוך נכון (והדור בו אנו חיים שמוסיף לניסיון), ובעקבות זה הרבה פעמים כשמדברים על צניעות זה מקפיץ כי יש פה משקעים שנותרו מההדרכה המוטעית ולא נתנחו להם מענה...

זה קצת כמו שבדר"כ נגיעה חלשה ביד לא כואבת לך, אבל אם יש לך פצע שעוד לא הגליד ויגעו לך בו - את תקפצי מכאב ולא משנה אם זו היתה נגיעה קלה.

כי הנגיעה לא הייתה במקומה. יש שם פצע ואף אחד לא מטפל בו כמו שצריך. אי אפשר לגעת בו באותה צורה בה נוגעים בכל שאר היד, צריך לשם טיפול מיוחד.

אולי אני ממציאה אבל לדעתי לא מעטות הבנות שהייתה להן חויה לא משהו עם אנשים שלא ידעו לענות על שאלות או שענו בצורה לא מדוייקת על נושא הצניעות או אמרו דברים לא לעניין וזה מה שהפך את זה לכזה רגיש.

ואני לא מדברת רק ממקומי, ראיתי את זה באולפנה, במדרשה וגם עם חניכות שלי מכל מיני מקומות.

כל הדיבורים והניסיון לחנך אותנו בזה בה ממקום של לנסות לשכנע אותנו כמה זה טוב

ויווו החתימה שלך מתקשרת לי לזה כי זה בדיוק מה שקורה חופרים על כמה שזה טוב ונכון 

וואלה ככול שחופרים בזה אנחנו יותר מאבדות את המשמעות של זה.. 

(כמו שתנסי לומר מילה מלא פעמים בסוף היא תאבד משמעות)

וזה גם גורם לנו להרגיש לא טובות אם אנחנו מתלבשות איך שבא לנו אז אנחנו מנסות 

להראות לכולם שמזה משנה הסנטימטרים ולמה אתם מודדים אותנו כל הזמן רק לפי החיצוני.. 

לדעתי צריך לבוא ממקום של ככה צריך לעשות וזה לא שונה משמירת שבת

או מכל הלכה אחרת.. 

כי כאן אתה לא מנסה לשכנע אלא אומר אמירה וזהו נקודה אין פה את טובה או לא טובה 

יש פה תורה והלכה. 

ואם מישי מבינה את זה ובא לה להעמיק וללמוד עוד? תפאדל.. כי פה זו בחירה שלה ובה נטו ממנה

אבל הבסיס צריך להיות שככה צריך להיות ואם את לא מבינה למה זה כמו עוד המון מצוות שאין להם הסבר.. 

אממ מקווה שלא מבולבל מדי אבל זהו בגדול.. 

והחתימה שלך באמת נדירה ונכונה(על בשרי למדתי)

כשזה משהו רע אז אומרים "תנו לו להוציא את מה שיש לו בלב"

אבל כשזה דבר טוב אז פתאום זה הטפות... 

כל אחד ומה שנעים לאוזן שלו.

אבל ידוע שהמצווה העיקרית של האשה היא צניעות ושכל גאולתם של ישראל תלויה ביסוד הזה. 

זה התורה

וזה באמת קטעים כי איך אפשר בכלל להשוות

צניעות זה משהו סטטי, יש שלב שאין כבר לאיפה להתקדם משם...

ותורה זה אינסוף

.....

שאומרים את זה

המקור לזה שהצניעות היא המקבילה לתורה - צעירים מעל עשרים

"אבל זאת ה- מצווה שלנו אז במקום להתנער ממנה ולהתעצבן על כל מי שמעז להעיר על צניעות לבת, תדעו שזה כל הקטע. "

איפה כתוב שזו ה-מצווה של הנשים?

ולגבי הלהתעצבן על מי שמעז להעיר וכו', בטח שזה מקומם, מעטים מעטים אלו שיודעים להעיר בצורה שתגרום לבנאדם להתקדם. בקושי פגשתי אנשים שיודעים לדבר ולחנך לצניעות בצורה שלא מזיקה. (לא אמרתי מועילה, אלא אפילו רק לא מזיקה) 

כמו כן, נראה לי שהבנתי מה ניסית לומר, ואני מסכימה עם הרעיון שכתבת בגדול, אבל כתבתי בכ"ז כי קצת צרם לי הניסוח של המשפט הספציפי הזה שחתום על הרבה תקלות בחינוך לצניעות.

כי נמאס שצניעות זה וטו. זה נושא שלאף אחד "אין זכות לדבר עליו" ואני לא מרגישה ככה. דווקא הייתי שמחה שיעודדו מול כל הפיתויים והאינסטגרם. אבל אולי זאת רק אני. כנראה. 

כשמדברת על צניעות..

ממש יצא לי לדבר על זה, שאם העולם היה צנוע יותר

אז נשים וגברים היו יותר רגועים.

נשים כי לא היה להן את האיום שיש מישהי יותר יפה מהן או בכללי האווירה המוחצנת הזאת

וגברים כי הם יכולים להתמקד יותר ביופי של האישה שלהם מבלי כל הזמן להיות במתח הזה

ולכן הסברתי למה הרבה פעמים מתעצבנים על מי שמעיר...

זה שמתעצבנים, לא נובע בהכרח ממקום שלא רוצים לשמוע על זה,

ההפך, הרבה פעמים ניסו לשמוע על זה ונפגעו ולא מצאו חלופה מתאימה ולכן נוצר מצב שהטילו על זה וטו, אבל ממקום של 'פשוט תהיו בשקט כי אתם פוגעים', לא כי זה לא נושא שמעניין אותנו.

ובהחלט למי שלא יודע לדבר על זה - אסור לדבר על זה. הוא מזיק. (בדיוק כמו הדרכת כלות לא מדוייקת שעושה נזקים מטורפים.)

וזו לא רק את שהיית רוצה לשמוע דיבורים על צניעות,(ואשרייך על זה) את ממש לא היחידה, מניחה שיש עוד המון.. 

רוצים לשמוע, רוצים מאוד אפילו, אבל ממי שיודע.

אני לא מתיימרת לומר מה נכון לומר ולעשות, זה באמת נושא נורא נורא מורכב ובשביל זה יש חכמים ממני..

יש נקודות לשיפור בעולם הדתי, יש כאלה שכבר נעשו או שלפחות יש אליהן יותר מודעות (נניח מיניות בריאה, הדרכת חתנים וכלות נכונה) ויש כאלה שעוד צריכות להעשות וחינוך לצניעות זה בהחלט אחת מהן...

אבל אין סיבה להיפגע אם סתם שומעים שיחה יפה ומחזקת בנושא הזה

כל הדברים האלה שכתבת... לדעתי הסתייגויות מיותרות כי אם מבינים את נקודת המוצא הכל פשוט מתיישר. אי אפשר להסתכל על מצוות כעל אוסף פרטים!

את כותבת לדוגמא שאשה צריכה ללמוד ולהרוות את צמאונה לאל חי. זה לא סותר את מה שכתבתי, זה פשוט לא קשור לזה ומיותר.

הכל היה ברור אם נקודת המוצא היא שכל מעשה שאנחנו עושים יכול להיות מצווה אם הוא מכוון לשם שמיים. ברגע שאדם יודע מה מטרת העל שלו הוא כבר שם כל מעשה- אם זה לימוד או חסד או מעשה חולי- הוא שם אותו במקום הנכון שלו. הכל חלק מעבודת השם. כשאדם מכוון אז הוא ממקד את המעשים שלו לפי המטרה. צניעות היא קיום רצון השם וגם לימוד הוא קיום רצון השם כל אחד בזמנו ובמקומו.

וכשמסבירים משהו צריכים ממש להדגיש צד אחד למרות שמתכוונים להביא לאיזון

מנהלים תמחקו

@נפשי תערוג @ט' @ימ''ל

רציתי לעודד ולכתוב שכתבת דברים חכמים ואמיתיים לטעמי. ושהערכתי, ובטח רבים נוספים, נתונה לך ולרבות נוספות העבודות את ה' יתברך ומחפשות לעשות רצונו.

אני פשוט משתדל להמעיט בתגובות על נושאים שהם פחות ענייני.

שזה יגרום יותר נזק מתועלת למרות שהתכוונתי לטוב

כל אחד ישאר בסוף בעמדתו

זו מידה בנפש שמתוכה נגזרים כללי התנהגות ולבוש.

על מידות בנפש תמיד אפשר לעבוד, אבל זה לא מה שאנשים מתכוונים אליו כשהם אומרים צניעות, הם מתכוונים לכללי ההתנהגות והלבוש.

אבל זה די בינארי, כשנמצאים בתוך גבולות ההלכה אין מה להשתפר יותר מידי אם לא רוצים להיות טאליבן. 

פרקטית, זאת לא יכולה להיות משימת חיים. (קמת בבוקר, התלבשת כמו שצריך- כל הכבוד! השגת את מטרתך בחיים.)

וגם בתור מידת נפש- איך זה מסדר שתפקיד מלידה של כל המין הנשי הוא לתקן מידה אחת בנפש? 

הרעיון הזה של התפקידים החד משמעיים למין שלם הוא די מודרני ונולד בתגובה לאלה שבאו בטענה שהמסורת מגבילה נשים וגברים בתפקיד מסויים וזה רע ומדכא, אז בתגובה עשו האדרה לתפקידים ובעצם הודו בהאשמות האלו שמעולם לא היו נכונות.

אין תפקיד יחיד משותף לכל הגברים ואין תפקיד יחיד משותף לכל הנשים.

יש חובות וחזקות למין אחד שאין לאחר, ויש תחומים שלא מתאימים למין אחד ורק מתאימים לשני. זה לא אומר שאנחנו רובוטים ממפעל שיוצאים בפס ייצור שיכולים לבצע רק פעולה אחת.

אני ממש לא פמיניסטית וממש לא חושבת שיש תועלת בשוויון כי אנחנו ממש לא שווים, ואני ממש לא מזלזלת בלימוד תורה צניעות, אלה מצוות חשובות שאפשר להרחיב עליהן המון.

אבל הדיון על תפקיד אחד למין שלם הוא בעייתי ואין מה לדחוס אותו ליהדות.

{לגבי להעיר לבת על צניעות- "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע" איך לחלק לבנות (שאת לא אמא או המורה שלהן) ציונים על הצניעות שלהן יגרום להן להשתפר בה?

שיהיה ברור, אני ממש לא קונה את ה"היא מתמודדת, וקשה לה, זה אומר שמותר לה ללכת במיני וגופיה, ואם מראים אפילו קצת חוסר תמיכה ועידוד בכל החלטה שלה אז כל העבירות שלה באשמתכם." 

צריך ללכת בצניעות, מי שלא עושה את זה עוברת עבירה ואין מה למתן את זה- אבל למה לך ליצור אנטגוניזם ולהכניס אותה למגננה על האשמה? איך זה יעזור? את מספרת שהיא מתעצבנת- אז מה הרווחת?

אכפת לך באותה מידה על אמירת ברכה אחרונה שלה? על אכילת חלב נוכרי? על סירוק בשבת?

זה הכל תוצאה של העמדת המצווה הזו במקום גבוה מידי, אני לא אומרת שהיא לא חשובה, אבל ממש לא ה-מצווה של נשים.}

ממש אהבתי.

רק הערה אחרונה לגבי הסוף, זו מצווה שיותר מעירים עליה מבשאר המצוות הרגילות כי

1. זו מצווה שמשפיעה על הרמה הרוחנית של הסביבה שלך!!!

זאת לא סתם מצווה שמשפיעה נטו על מאזן העבירות ומצוות של אדם בודד... (אם כי אולי באופן רוחני כל עבירה בעצם מבחינה רוחנית משפיעה על כלל עמ"י אבל נגיד ונתייחס נטו לעולם הזה...)

2. זאת עבירה שמעוררת התנגדות וכעס ומבטאת קנאה לה'... וזה לא סתם "כי אלוקים של אלו שונא זימה". מתעב. אז מי שמקנא לה' בשורש שלו, מטבעו, מצד מהותו, אז אולי יהיה לו יותר עבודה לא להעיר על ענייני צניעות (וזה לא רק גבר לאישה, זה יכול להיות גם אישה לאישה...)

ונקודה אחרונ' כן יש עניין לאישה עם צניעות יותר מלגברים מהבחינה של ההדגשים שיש רק לאישה בעניין הזה... 

וכן יש לגבר עניין יותר מלאישה בלימוד התורה כי הוא מצווה על זה ובטח יש עוד הרבה סיבות...  

אבל מסכימה איתך שזה לא המצווה העיקרית ולא התפקיד העיקרי... 

זה יסוד באמת, שהוא חייב להתקיים

בלעדיו היא לא יכולה להיות במהות שלה ומשם לצמוח ולפעול יותר...

לדעתי כאילו...

השאלה רק איך זה אצל הגבר....

לדעתי מה שכתבת פה - מוסיף - צעירים מעל עשרים, מתאים באותה מידה לגברים.. לא?

'זיכוך שלה שתופנה למקומות נכונים' נשמה די דומה ל'להפנות את היצר למקום שמועיל לבניין לאהבה וחיבור.. '

שאצל בנים ובנות יסוד עבוגדת ה' הוא התמודדות עם היצר שאצל בנים זה מתבטא במיקוד ואצל בנות בצניעות?

ברור שכן. אבל אצל בנות זה אחרת - צעירים מעל עשרים - גם פה..

איך שאני רואה את זה,תאפשר לסכם את האתגר הצניעותי במשפט - 

בגדול, אצל בנים היצר הוא לראות ואצל בנות זה להראות.

בשניהם נדרש לנתב ולשמור את הכוחות לזמנים ולמקומות נכונים.

בלעדיו היא לא יכולה להיות במהות שלה? 

אצל הרבה בנות הנושא הזה הוא אחד העבודות הכי קשות בשבילן. נשים שהם ברמה רוחנית באמת גבוהה, ובזה קשה להן. בניגוד ללימוד תורה, לצניעות יש גורמים משפיעים אחרים לגמרי ולכן ההקבלה הזאת בעייתית. צניעות מושפעת הרבה מאוד מדימוי עצמי ורצייה חברתית. כשאישה נמצאת בסביבה שלא שומרים על צניעות הקושי לשמור הוא עצום, וגברים לא יבינו את זה. וכשאישה מרגישה לא בנוח או לא אוהבת את איך שהיא נראית כשהיא יוצאת מהבית, זה יכול להשפיע מאוד על איך יראה היום שלה.  אישה שהיא לא מאה אחוז בצניעות לא בהכרח ברמה רוחנית נמוכה יותר ממי שמכוסה מכף רגל ועד ראש..

חלילה אני לא מורידה מהערך של צניעות, ההפך אני חושבת שיש לזה חשיבות עצומה. אבל צריך להבין עד כמה הנושא רגיש לנשים, ועד כמה העבודה הזו משתנה מאחת לאחת בהתאם לאישיות שלה ולסביבה שלה. לא לכל אחת ההתמודדות היא באותה רמה..

שבלעדי היסוד שלה היא לא יכולה למלא את המהות שלה בצורה תקנית ומלאה.

כי משהו שם פגום

תקחי כלי שהוא מדהים בשימוש שלו, עושה פעולות נפלאות, עוזר ומסייע בהמון דברים אבל הוא פגום.

אז אי אפשר להשתמש בו, או שהשימוש בו לא יעיל או מזיק או מתנהל בצורה חלקית.... 

ואני חייבת להגיד שכל עוד אדם בתהליך של התקדמות ושיפור אז הוא יצליח בסופו של דבר להתגבר על הקושי.

אבל אם האדם נמצא רק במקום של הקושי מבלי שהוא מנסה להתקדם אז כבר לדעתי יש כאן משהו לא תקין... 

כלומר הוא אוחז בטענה שקשה לו, ונותן לזה במה ותירוץ לחוסר התקדמות... 

ואני לא אומרת, יש גורמים נפשיים וחברתיים שמשפיעים על קיום המצווה הזאת (והאמת שזה יכול להיות גם בלימוד התורה, שיש חסמים חברתיים וביטחון עצמי או כל מיני גורמים שיכולים למנוע מהאדם להתקדם במצווה הזאת...)

אבל זה חלק מהעבודה שכל אחד צריך לעשות... 

רמה רוחנית מושפעת מכל כך הרבה דברים.... לכן קשה להגיד שצניעות היא זו הקובעת למי יש רמה גבוהה יותר או פחות, אבל מבחינה חיצונית היא בהחלט נותנת איזשהו מדד מסוים לרמה. שוב, נטו מבחינה חיצונית. הקב"ה בוחן כליות ולב.

אבל אפשר להגיד את זה על כל מצווה או מידה באשר היא, כולנו חסרים באיזה שהוא מקום, כל אחד במקום שלו. וכל חוסר כזה מונע מאתנו להגיע למקום השלם ולמהות שלנו. חוסר צניעות זה בהחלט חיסרון שצריך לעבוד עליו.. אבל כמו כל מידה אחרת.

וכמובן שהשאיפה היא לנסות להתקדם ולא להיתקע.. בשביל זה באנו לכאן...

(ולגבי הלימוד תורה, מבינה מה את אומרת, עדיין, אני חושבת שברמה החברתית זה במקום אחר לגמרי, צניעות עבור הרבה בנות זה מן מדבקה, סימון. לימוד תורה זה בכלל לא שם.. שוב, כמובן שבלימוד תורה יש קשיים וכ"ו אבל זה על סקאלה נפרדת לחלוטין)

גם מבחינה חיצונית המדד הזה מוגבל ביותר

אשרייך שאת מכוונת למהות! בע"ה שכולנו נזכה להיות קרובים כמה שיותר לשם..

כי שוב חוסר צניעות פוגע בקדושת המחנה,

יש לזה השלכות מאוד מהותיות על כלל ישראל, על הקדושה של כלל ופרט....

נגיד כעס, זו מידה רעה מאוד, והיא גם מטמא את כל הגוף אבל היא לא פוגעת בכלל באותה מידה כמו חוסר צניעות... 

או לדוג' מהמקום החיובי מידת האהבה או מצוות ואהבת לרעך כמוך בעמ"י גם מאוד משפיעה על הכלל...

קיצר יש מצוות שהן יותר פרטניות לאדם ויש מצוות שיש להן השלכות יותר כוללות ולכן החומרה שלהן יותר גבוהה...

וכמו שיש בנות שזה מאוד קשה להן מצוות הצניעות ואולי זה גם אחד מהעניינים שהן הכי צריכות לתקן, 

יש בנות שזה בכלל לא אישו בעבורן... 

אז כאילו... אני יודעת שזה נושא רגיש, אבל לא לכולן....

ואמן!!

להתלבש לא בצניעות כי מאוד קשה לה מול הסביבה, או כי כך היא מרגישה יותר שווה/ או אוהבת את עצמה כך יותר- בסוף זה פוגע בה בחזרה. כך נראה לי. כוונתי שלא באמת זה יועיל לפנימיות שלה ולהרגשה האמיתית שלה.

ולמרבה הצער, בחברה פחות צנועה ההרגל גורם לכך שבגדים צמודים/חשופים נתפסים כיפים

{כמובן שגבר צריך ללמוד תורה יותר מהאישה- הוא מצווה על כך והיא לא.}

אני פשוט מדמיינת את הסיטואציה- אני הולכת ברחוב ורואה מישהי שאני מכירה (או לא), שהולכת עם חצאית מעל הברך.

איך בדיוק להעלות את זה בשיחה יביא תועלת למישהו? האפשרות שהיא תתנצל ומיד תתקן את דרכיה היא ממש לא סבירה. התגובות היותר הגיוניות נעות בין תגובת התגוננות ויצירת אנטגוניזם לבין התעלמות וסתם מבוכה.

שום תועלת.

כמובן שאני מדברת על סיטואציה של הערה אישה לאישה. (הפותחת אישה) 

אתה חושב שראוי שגבר ישים לב במכוון לחוסר צניעות של אישה ויעלה את זה בתור נושא?!

בחור ירא שמיים הולך ברחוב ובוחן את צניעותן של הנשים מסביבו כדי לדבר איתן על זה?!

אם כבר זה חוסר מה שנקרא חוסר צניעות.

שוב, אני ממש לא חושבת שזה בסדר. כשבנות היו מתלוננות באולפנא שמורות העירו להן על חצאית קצרה, הייתי עונה שאפשר פשוט לא ללבוש חצאית קצרה וכל הסיפור הזה יגמר.

פשוט מבחינה פרקטית אני לא רואה איך ללכת ולחלק ציונים לבנות על הצניעות שלהן עוזר למישהו. (עוד יותר בתור גבר)

אני גם בת... 

אממ.. אני ממש מסכימה איתך... הערות על צניעות מעוררות בעיקר אנטגוניזם/התנגדות/התגוננות במקרים היותר קשים אולי אפילו סלידה מהמצווה... 

רק אמרתי שיש אנשים שבטבע שלהם בוער להם להעיר על זה, לא כי הם חושבים שזה באמת יעזור אלא כי זה חורה להם בעין, וזה באמת כנראה בגלל שבמהות שלהם יש להם איזה עניין עם קנאה לה'... (לא באופן גורף..)

במקום מסוים זאת באמת הרגשה חסרת אונים. יש משהו שמבעיר לך כעס פנימי בלב, יכול להיות שהבחורה לא אשמה אבל אין לך יותר מדיי מה לעשות עם העניין.

אנחנו בדור שמקדש את עניין האינדיבידואליות ושכל אחד יילך בדרכו בקצב שלו, וכל עניין המוסר כמעט כבר לא רלוונטי... 

ואנשים כאלו, באמת צריכים לעשות עבודה עם עצמם, להבין מאיפה המניע להעיר על זה, ממה זה נובע, ולנסות למתן/לעדן את זה או להמנע מכך לגמרי במצבים מסוימים.

על גבר שמעיר לאישה בכלל לא דיברתי, זה כבר הרבה יותר בעייתי ורגיש ולפעמים גובל אפילו בחוסר צניעות מצד הגבר או בחוסר טאקט... 

היא מהגאון מוילנא באיגרת הגר"א 

על הגמרא שבראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין

אז מה התבלין של אישה

והוא כתב שצניעות היא התבלין.

אז זה המקור למה שאמרת, שהכוח של גבר לנצח את היצר זה על ידי התורה והכוח של האישה היא על ידי הצניעות.

(לפי הגירסה שהייתה לר' זונדל מסלנט)

אז הייתי עונה לך

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

מרגיש אצל החרדים..