טוב אז התעוררה בי שאלה , האם צריך להסביר את היהדות/ מצוות כאילו זה טוב לנו?

לא יודע השאלה הייתה כשמישהו דיבר איתנו על זה שלראות סרטים לא צנועים זה פוגע במח כמו סמים וכו' וזה הרגיש לי קצת חילוני...

מה זאת אומר להסביר? מבחינה אמונית או מבחינה שכלית מה ההגיון של המצווה? קודם כל צריך לשמור מצוות. "נעשה ונשמע"- אחר כך תנסה להבין מה המטרה בה כי אי אפשר להבין את המטרה של המצוות האלוקיות עד הסוף

אם מאמינים שה' הוא המלך עושים את מצוותיו, אחר כך שואלים שאלות....

זהו שאני נגד להסביר למה זה טוב לנו בצורה כזאת... מרגיש לי רפורמי/ חילוני

כי אם ככה אז המצוות טובות באותה מידה גם לגויים...

אני חושבת שצריך את האיזון לדעת שהכול מה' והכול הוא מחליט ואני לא יודע כולם!!

אבל אם אני רוצה להבין עוד , אז באמת זה אפשרי אבל הבסיס הוא לזוכר כי ה' עשה זאת והוא יודע למה ומודע

כי אין שום בעיה להסביר את ההשלכות של צפייה בסרטים לא צנועים וכדומה מבחינה ביולוגית ומדעית וכולי כחיזוק למצווה

ולראות היבטים לאיך המצווה מועילה לנו מהיבטים שונים

העיקר ש-מדגישים- שזו לא הסיבה לקיום המצווה! ושזה רק הביט בנוסף לכך שה' ציווה אז צריך לעשות

שלהבין את זה בתור דבר שעל הדרך, זה מראה כמה ה' הוא טוב... אבל האם צריך לשכנע בן אדם ככה?! 

יענו מישהו שרואה סרטים כאלה ל''ע, ולא הכי מעניין אותו עבודת ה'. אז צד אחד להגיד זה - שע''י כך הוא יתקרב לאט לאט.

 אבל צד שני להגיד - זה שלתפוס את עבודת ה' בצורה כזאת זה מוטעה מיסודה, כמו שהגמ' בברכות אומרת שהמצוות אינן אלא גזירות...

אם עבודת ה' לא מעניינת אותו- כדאי לשכנע אותו בדרכים אחרות כדי שלפחות לא יעבור עבירה...זה לא קשור לאיך שתופסים את עבודת ה'- זה בכלל משהו אחר. הכוונה שלו לא רלוונטית  כי הוא בכלל לא חושב בכיוון הזה של קיום מצווה

מה עדיף- להגיד לו אתה עושה עבירה ועובר על צו ה' שעבירות ומצוות בכלל לא מעניינות אותו?

אני משערת לעצמי שהוא כבר יודע שזה עבירה וזה 

וגם בזמן האחרון זה נהיה סוג של ז'אנר

רגשות הם רק רגשות.

לא פועלים ומחליטים על פי רגשות כי הם מושפעים מיותר מדי דברים לא מודעים שלא בשליטתנו.

טוב לתת טעמים למצוות כאלה, כשהם דרך חיים, וכן , גם לגוים זה טוב מצוות מהסוג הזה...

כמובן יש מצוות שלא נוכל להבין והם באמת על פי ההיגיון לא יעזרו לגויים.

אבל אין דבר רע בלנסות להבין את טעם המצוות .

נכון, להיפך כדאי להבין את טעמי המצוות אבל 

א. זה לא הטעם של המצווה

ב. יש להבין טעם כמו בשילוח הקן, ויש להגיד זה פוגע בי ובגלל זה אני לא עושה, אתה מבין מה אני אומר?

על להבין את טעמי המצוות נכון? יש להבין את טעמי המצוות ויש להפוך את הטעם של המצווה לדבר שהוא נטו טובתי האישית

למרות שכמו שכתבתי כאן - אגב, עצם השאלה אם הבנתי נכון - - נוער וגיל ההתבגרות אז לדעתי תמיד זה נטו טובתי האישית.

אבל אני מסכים שצריך להבין שהטעם שאנחנו אומרים הוא לא היחיד והאמיתי תמיד.

על עובד מיראה- שכר ועונש

האידיאל זה עובד מאהבה

הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה - עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וְהוֹלֵךְ בִּנְתִיבוֹת הַחָכְמָה לֹא מִפְּנֵי דָּבָר בָּעוֹלָם, לֹא מִפְּנֵי יִרְאַת הָרָעָה וְלֹא כְּדֵי לִירַשׁ הַטּוֹבָה, אֶלָּא עוֹשֶׂה הָאֱמֶת מִפְּנֵי שֶׁהוּא אֱמֶת, וְסוֹף הַטּוֹבָה לָבוֹא בִּכְלָל•.

למה שאני אעשה אמת בגלל שהיא האמת? איך זה קשור?

אני מבין אם אתה אומר שאתה רוצה לעשות את האמת ולכן אתה ממלא את הרצון שלך , וזה הרווח שלך , אבל למה סתם לעשות את האמת?

חילוני, או גוי, לא משנה. הוא יגנוב?! הוא לא מפחד מהעולם הבא, אלא הוא עושה את זה כי הוא יודע שיש מוסר היינו האמת

הוא עושה את זה כי הוא רוצה שיהיה לו טוב!

כי אם הוא הולך על פי המוסר טוב לו!!

אם הוא גונב אז הוא מליונר- יש יותר טוב מזה?

דבר ראשון - לא טוב לא כי בעולם הבא הוא יענש .

דבר שני - לא טוב לו כי המוסר שלו מעיק עליו.

הוא לא גונב לא בגלל שהאמת ככה אלא כי אם יגנוב הוא יפסיד משהו, הוא יענש בעולם הבא, הוא ירגיש רע עם עצמו...

גוי או חילוני... להראות שלא אכפת לו מהעולם הבא ובכ''ז הוא לא עושה...

למה שאני אעשה את האמת כי היא האמת?

אם יותר נוח לי לעשות משהו אחר למה שאני אעשה את האמת??

כמובן לרוב בני האדם יש רצון לעשות את האמת - אבל עושים אותה רק כי יש רצון כזה, כי אני רוצה למלאות את הרצון, לא סתם כי היא האמת!

ולכן אתה תתאמץ כמה שיותר בשבילה

וגם אם קצת קשה.

אם האמת הזאת זה קב''ה

מה הקשר ערך עליון , למה בגלל שזה ערך עליון אני אעשה את זה?

אני אעשה מה שאני מרוויח ממנו.

מה הקשר ערך עליון

לא! אתה תעשה את זה כי זה מה שה' ציווה אותך

למה אני אעשה משהו שה' ציווה עלי?

למה בגלל שהוא ברא אותי והעולם אני אקשיב לו?

למה שאני אכיר טוב ללא רווח?

ה' נתן לך חיים,נתן לך בריאות, נתן לך אנשים שאוהבים אותך ואתה אוהב אותם, נתן לך את האפשרות להתענג עליו שזה העונג הכי גדול בעולם... אפשר להתווכח על זה ואין לי מה להוסיף בנושא מלבד לשלוח אותך ללמוד על זה

את שומרת מצוות בשביל רווח, בעולם הזה/ הבא , כמו הרווח של משפחה גן עדן וקשר עם ה'.

אבל רק בגלל זה.

למה אנחנו עושים מצוות....?!
התשובה פשוטה מאוד:
כי הקב"ה אמר לנו. הקב"ה ברא אותנו למטרה מסויימת בעולם הזה ואנחנו צריכים למלא את התפקיד שלנו במציאות ובעולם הזה ובשביל זה אנחנו צריכים את המתכון שהקב"ה נתן לנו, תורת אמת(וגם תורת חיים), שאם נשמור אותה כמו שצריך(וכמובן, לא להיות "נבל ברשות התורה") נגיע למימושנו בעולם הזה ולהגשמת יעדינו ומטרתנו בעולם. בלי המשמעות הזאת, תכל'ס, אין משמעות אמיתית לחיים שלנו פה, שהרי אחרי 120 שנה נמות בלי אף שריד ממה שעשינו/השגנו חומרית בעולם, וכבר נאמר בקהלת: "אין חדש תחת השמש וכו'..." ולא משנה לאן נגיע זה יהיה חסר משמעות, אלא אם כן תבוא המשמעות הנ"ל.
נכון, אם האדם לא במדרגה הזאת של לעבוד את ה' מאהבה, שיעבוד את ה' מיראה, זאת אומרת, הוא יעבוד את ה' כדי לקבל שכר בעולם הבא ולא יעבור עבירות כדי לא לקבל עונש בעולם הבא. אך, אני מדגיש, הקב"ה לא רוצה שנרצה אותו ונעבוד אותו, אין לו אף מטרה בנו, הוא אינסוף, אלא הקב"ה ברא אותנו למטרה מסויימת בעולם וע"י זה שאנחנו מתפללים ושומרים מצוות אנחנו מגשימים באופן עצמאי את הייעוד שלנו בעולם וממילא גם מתקרבים אליו, לריבונו של עולם.

אולי גם יש לנו רווח חומרי מהמצוות לפעמים, אך זו לא הסיבה לקיום של המצוות, אך אם אנחנו מאמינים שכל דברי נביאים אמת והתורה אמת ובכל שלושה עשר עיקרים של הרמב"ם(שחלק ממה שכתבתי עכשיו לקוח משם...), אז הוא יכול לברר את הרמה השכלית ואיך זה מסתדר עם השכל ועם ההיגיון והמוסר וכו'...
נגיד, לדוגמא, בן אדם שעכשיו בזכות מצוות ברית מילה עכשיו הגוף שלו יותר בריא(הוכיחו מחקרית שזה נכון...). הוא לא עושה את זה כי זה יותר בריא, כי אז זה שייך גם לאומות העולם(שחלק מהן עושים את זה בגלל זה, אגב...לא הרבה, אבל יש כאלו שעושים את זה...)וזו לא ברית עם עם ישראל באופן מיוחד, אלא צריך לעשות את זה כי כך הקב"ה אמר ועל גבי זה אפשר לשמוע שזה מועיל בריאותית..
אגב, תנ"ך בגובה העיניים זה דבר כפרני כי הוא שם את התנ"ך על סימן שאלה ולא בתור סימן קריאה, ומשפיל ומבזה גדולי ישראל וכו'...ואין כאן המקום להאריך...

@נשמה כללית

אבל למה שנעשה את יעודנו ואת מה שה' אמר אם זה לא נוח לנו?

אני מבין אם תגיד שזה בשביל רווח כלשהו - ההנאה מקרבה לה', שכר בעולם הזה והבא, ותחושת נצחיות וכו'

אבל למה לקיים מצוות רק בגלל שמישהו אמר לך? גם אם הוא אלוקים

מי שאמר לך הוא א-לוקים והוא זה שיצר אותך...
אתה שואל על למה שהמצוות יהיו טובות לי(כי את זה כבר הסברתי בהודעה הקודמת) או על עצם זה שאני אומר שאני עושה מצוות כי ה' אומר?
אם מדובר על האופציה השנייה, התשובה היא פשוטה מאוד.
אתה רוצה לאכול צ'יזבורגר, ממש בא לך ואתה טוען שזה מאוד כיף לך לאכול את זה, באה התורה ואומרת לך לא לאכול, יש לך שתי אופציות: או לא לאכול כי אתה מקשיב למה שכתוב בתורה או לאכול כי זה מה שבא לך ולא אכפת לך מה התורה אומרת על זה.
שים לב שאם אתה "משוחרר" מאיסורי התורה ויכול לעשות מה שבא לך ולאכול צ'יזבורגר כמה שבא לך, אתה עושה מעשה מתוך תאווה גרידא ואז גם ההמבורגר הכשר שאתה אוכל נאכל מתוך תאווה.
אם אתה מקשיב לתורה שאומרת לך שזה לא טוב לאכול צ'יזבורגר וזה מטמטם את הנפש, אתה בעצם שם לעצמך מחסום של מה אסור לך ומה מותר לך, יש לך גבולות, ואז ההמבורגר הכשר שלך נאכל מתוך קדושה, כי יש משמעות לכל מעשה, אפילו לאכילת המבורגר.
כנ"ל לגבי קשירת שרוכים בבוקר, בן אדם שלא מקפיד על ההלכה כל יום מחדש קושר שרוכים, אך אין לזה משמעות ובעצם זה די הולך לאבדון, כל הפעולה הזאת, אך כאשר אתה קודם כל שם נעל ימין, אח"כ נעל שמאל, אח"כ שרוך שמאל ואח"כ שרוך ימין אתה נותן משמעות לפעולה הזאת, אתה נותן לה תפקיד והיא חלק ממהלך א-לוקי שיש לו משמעות וערך ותכלית(מילת המפתח:תכלית)
אני יודע שהקב"ה יודע מה הכי טוב, איזה מעשה הכי טוב לי ואיזה יממש אותי באופן הכי טוב, והרצון שלי הוא לאו דווקא מה שבא לי או מה שמתחשק לי(או בעברית: יצרים), אלא גם הנשמה שלי, חוש המוסר והצדק שלי, הנפש שלי.
ועיין בחתימה שלי..
@באולפנה...
@שפרינצא בוזגלו
@@נשמה כללית

כמה משמח שבתור יהודים- גם להמבורגר הכי עסיסי יש קדושה!

אכן, ולכן גם כתוב: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות".
אשרינו שזכינו...!!

אתה נהדר!

תודה רבה...!!
שמח לשמוע את זה ממך...

אני עובדת אותו כי הוא נותן לי פרסים, ויש לי מחויבות וגם רצון "להחזיר" לו קצת

וגם כי אני מאמינה שתורתו אמת ואני הולכת אחרי האמת

כי זה מה שה' ציווה. נקודה.

אם אפשר להראות איך המצוות עוזרות לנו בחיי המעשה זה אחלה בונוס. לא מעבר.

אני חושבת שקודם כל צריך לעשות את זה בשביל הערך הרוחני של המצווה ואחר כך אפשר לשמוח בזה שזה גם מועיל גשמית. אבל כל האמונה היא בגלל שאנחנו יודעים שיש נצח ושיש השלכות של המעשים שלנו... אם אתה לא מאמין שהעולם הזה הוא הפרוזדור אתה תמיד תתייחס לעולם הזה כעיקר ואז יצטרכו לשכנע אותך בצ'יפסים כאלה של למה זה טוב לך...

צריך בעיקר להסביר את האמונה ואחרי זה מי שמעניין אותו או שמתקשה במצווה מסויימת לעודד אותו ברווח שלה ובמשמעות הגדולה שהוא עושה אותה.

בקיצור קודם תשתכנע שזה מה שצריך, שזה יהיה לך ברור שהמצוות והתורה זה הטוב, ואחרי זה אתה בודק ממקום אחר לגמרי.

כי אז יוצא שהדבר היחיד שאתה סומך עליו באמת זה אתה עצמך.. צריך לכופף את עצמנו לבורא לחלוטין

על הבורא זה טיעון מעגלי? כלומר אם הבורא לא באמת קיים אז "האמונה" שלך לא שווה כלום, לכן חייבים לבסס הכל על השכל (ומומלץ לא לנסות לחשוב על הכל לבד, יש לנו 2500 שנים של ספרי מחשבה שעסקו בנושא)

אבל עדיין לא נכון לסמוך רק על עצמך

אבל בהחלט שנכון וטוב לחקור

צריך להכיר בכך שגם אם יצא לנו שיש אל בורא ומשגיח יכול להיות שאנחנו טועים והוא לא קיים ואם יצא לנו שאין, עדיין יכול להיות שיש.

כמובן שצריך לקחת בערבון מוגבל שאולי אנחנו טועים, אבל עדיף לקיים מצוות ומקסימום זה יהיה לחינם, (בכל מקרה אפשר לראות שהן בסך הכל הופכות אותנו לטובים יותר - אסור לשקר, אסור לנקום, אסור לרצוח, "ואהבת לרעך כמוך", וכדו'  "רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני") מאשר לא לקיים מצוות, להיות כפויי טובה ולהינמק בגהינום. הגיון פשוט. קצת קשה לי איתו כי הוא קר מידי (ההגיון), אבל לשאלה כזאת אני לא מוצאת תשובה אחרת.

אני אישית מאוד חוקרת ובודקת כי חשוב לי להגיע לאמת. אולי אני לעולם לא אדע מה היא ב100%, אבל ב99% אחוז כן.

עם כל ההשלכות הכרוכות בכך.
על גבי זה אפשר גם לחקור ולברר, אבל אסור לשים בסימן שאלה את זה שיש א-לוקים, חלילה וחס.
לכן בהלכה אסור להתווכח עם נוצרים ואילו עם מוסלמים אפשר, משום שמוסלמים מאמינים שיש א-ל אחד ועל בסיס ההנחה המשותפת הזאת אפשר להתווכח, אך עם נוצרים שמאמינים שהבורא מוגשם והם עובדים ע"ז, אסור להתווכח עמם.(או שזה היה ההיפך, שאסור להתווכח עם מוסלמים ועם נוצרים מותר כי נוצרים מאמינים בתנ"ך ועל בסיס ההנחה המשותפת הזאת אפשר להתווכח איתם, לא זוכר בדיוק...נראה לי האופציה השנייה נכונה...)
@נשמה כללית

עכשיו נזכרתי...
שוב, אם אינני טועה, אני לא בטוח במאת האחוזים...
אסור להתווכח עם מוסלמים, ומותר להתווכח עם נוצרים.
למה...?
כי נוצרים מסכימים על התנ"ך, הם רק מוסיפים את ה"ברית החדשה", ולכן על בסיס ההסכמה המשותפת הזאת יש מקום לויכוח ואילו עם מוסלמים אנחנו לא מסכימים כלל, משום שהם טוענים שאנחנו בכלל לא העם הנבחר.

באופן כללי, יותר מידי "אסור להתווכח עם...." המציאו היום....

https://www.yeshiva.org.il/ask/122665
אבל הוא לא כותב שם מקור...
אנסה להמשיך לחפש...
ואגב, זה סותר את מה שאמרתי, כי אמרתי שמותר להתווכח עם נוצרים, שם הוא כותב שאסור גם עם נוצרים...
בקיצור, אמשיך לחפש...
@בן מכיר

טוב, התלבטתי איך לנסח..

אבל איך נאמר.. די ברור שהרב אריאל פשוט עונה "חלק" כי הוא לא יודע מי השואל..

יש "דע מה שתשיב לאפיקורס", ומי שלא יודע - מוטב שלא ישיב.

שאול אנונימי שאין לרב אריאל שום אינדיקציה על רמתו וידיעותיו - סביר שהוא יאמר לו שלא להתווכח.

ואכן זו ההנהגה הראויה לציבור.

אוף, אז לפי מה שאתה אומר, כנראה שלא אמצא תשובה לשאלתי משיטוט באינטרנט...
מה אעשה...?
טוב, אנסה לשאול רבנים על העניין הספציפי הזה ששמעתי, מקווה שאקבל מענה שיספק אותי...
יישר כוח...!!
שבת שלום...!!

זה אני יכול להשיב לך, אם אתה רוצה אני גם יכול לתת מקורות מדוייקים, אם תרצה תגיד...
טוב, בעז"ה פשוט אברר ואשלח מקורות מדוייקים, לא רוצה סתם לכתוב דברים לא מבוססים...

ואכן הייתי עסוק בנקיונות לפסח, בעז"ה בלנ"ד הערב אשלח מקורות...

קודם כל, לפי רבי נחמן פשיטא...("ליקוטי מוהר"ן תנינא אות י"ט).
אך גם לפי הרס"ג(בהקדה לספר "אמונות ודעות") צריך קודם להאמין ורק אז לחקור:
״ואם יאמר, הרי גדולי חכמי ןשךאל הזהירו מזה, ובפרט העיון בראשית מן וראשית המקום, והוא אמרם: "כל המסתכל בארבע הדברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם-מה למטה מה למעלה מה לפנים ומה לאחור"(משנה חגיגה פ"ב מ"א). נאמר בעזרת הרחמן כי העיון האמיתי לא יתכן שימנעונו ממנו, והרי בוראנו כבר צונו עליו עם המסורת האמיתית כאמרו: "הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הֻגד מראש לכם הלוא הבינותם מוסדות הארץ" (ישעיה מ', כ"א)
אבל מנעו מלהניח ספרי הנביאים בצד ולהחזיק במה שיראה לכל אחד ואחד מדעת עצמו בהעלותו במחשבתו ענייני ראשית המקום והזמן, כי מי שמעיין באופן זה אפשר שיכוין אל האמת ואפשר שיטעה, ועד אשר ישיג את האמת הרי הוא ללא אמונה, ואפילו אם יגיע אל האמונה אין ביטחון שלא תיעקר ממנו בגלל איזו טעות שתראה לו ותפסיד לו דיעותיו, והרי כולנו מסכימים שהעושה כן טועה ואף על פי שהוא בעל עיון, אבל חוקרים אנו קהל בני ישראל ומעיינים שלא בדרך הזו, והיא אשר אזכירנה ואבארנה בעזרת הרחמן.
דע, יחנך ה'', אתה המעיין בספר זה, כי מה שאנחנו חוקרים ומעיינים בענייני אמונתינו הוא לשני עניינים, האחד כדי שיתאמת לנו בפועל מה שידענו מפי נביאי ה' בידיעה. והשני כדי שנשיב לכל מי שיטען עלינו בענייני אמונתנו. כי ה' ויתעלה למדנו כל מה שנחוץ לנו בענייני אמונתנו באמצעות נביאיו, אחרי אשר אימת להם את הנבואה על ידי האותות והמופתים, אז צונו שנדע אותם העניינים ונשמרם, והודיענו כי כאשר אנו מעיינים וחוקרים יוציא לנו העיון האמיתי השלם בככל דבר ככל אשר הודיענו בדברי שליחיו, ונתן לנו ביטחון שלא יתכן שתהא נגדנו הוכחה מצד המכחישים את דתנו, ולא טענה מצד המפקפקים באמונתנו, וזהו אמרו במה שהודיענו שכל הדברים מחֻדשים והוא הבורא חידשם, הוא אחד אין עמו אחר: "כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבקות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין א-לוקים" (שם מ"ד, ו')
(עד לפה ציטוט, תעריכו את השכתוב...)
ציטוט מדברי ריה"ל:
"אֲבָל – מַה-שֶּׁהוּא יוֹתֵר נִפְלָא וְנַעֲלֶה, וְשֶׁהִיא תוֹרָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים יִתְבָּרָךְ, וּמִי שֶּׁקִּבְּלָהּ קִבּוּל שָׁלֵם מִבְּלִי שֶׁיִּתְחַכֵּם בָּהּ בְּשִׂכְלוֹ, הוּא מְעֻלֶּה מִמִּי שֶׁיִּתְחַכֵּם בָּהּ וְחָקָר.אַךְ מִי שֶׁנָּטָה מֵהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה הַהִיא אֶל הַמֶּחְקָר, - טוֹב שֶׁיּוֹצִיא בָּהֶם מוֹצָאֵי הַחָכְמָה מִשֶּׁיַּעַזְבֵם לִסְבָרוֹת רָעוֹת וְלִסְפֵקוֹת מְבִיאוֹת אֶל אֲבַדּוֹן."
 

"....כִּי כְבָר חָסַרְתִּי הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה,מִבֵּרוּר הָאֱמוּנָה מִבְּלִי מֶחְקָר, וּכְבָר קָדְמוּ לִי סְפֵקוֹת וּסְבָרוֹת וּדְבָרִים עִם הַפִּילוֹסוֹפִים וּבַעַלֵי תוֹרוֹת וְדָתוֹת שׁוֹנוֹת. הַטּוֹב לִי שֶׁאֶלְמַד וְאֶתְחַדֵּד בַּהֲשָׁבַת הַדֵּעוֹת הַנִּפְסָדוֹת הַסְּכָלוֹת, כִּי אֵין הַקַּבָּלָה טוֹבָה אֶלָּא עִם הַלֵּב הַטּוֹב, אֲבָל עִם רֹעַ הַלֵּב הַחֲקִירָה יוֹתֵר טוֹבָה, כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיּוֹצִיא הַמֶּחְקָר אֶל אֱמוּנַת הַקַּבָּלָה הַהִיא, וְאָז יִתְקַבְּצוּ לָאָדָם שְׁתֵּי הַמַּדְרֵגוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַיְדִיעָה וְהַקַּבָּלָה יָחַד."

"וּמִי לָנוּ בְּנֶפֶשׁ סוֹבֶלֶת שֶׁאֵינֶנָּה נִפְתֵּית לַדֵּעוֹת הָעוֹבְרוֹת עָלֶיהָ מִדֵּעוֹת הַטִּבְעִיִּים וְהָאִצְטַגְנִינִים וְלֹא יַגִּיעַ אֶל הָאֱמוּנָה עַד שֶׁיַעֲבֹר עַל דֵּעוֹת רַבּוֹת מֵהָאֶפִּיקוּרְסִים, וְ,הַחַיִּים קְצָרִים וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה‘, אֶלָּא הַיְחִידִים תִּהְיֶה לָהֶם הָאֱמוּנָה בַטֶּבַע, וְתִרְחַקְנָה מֵהֶם הַדֵּעוֹת הָהֵם כֻּלָּם וְיִפֹּל בְּנַפְשָׁם מִיָּד מְקוֹם טָעוּתָם, וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁתִּהְיֶה מֵהַיְחִידִים הָהֵם"

בקיצור, כולם מודים בכך, וסוברים שהאמונה התמימה היא הדרגה העליונה ביותר, וגם מי שלא בדרגה ואפילו אם נאמר שכיום כמעט כולם לא בדרגה, עדיין יש הסכמה על כך שצריך קודם אמונה בספרי נביאים ורק לאחר מכן הבירור, שהאמונה לא תהיה תלוייה בבירור...

ולא הבנתי מה אמרת מקודם, גם אם הייתי מביא את הרמב"ן בתור מקור, מה הבעיה...?

@נשמה כללית

לפני שאענה מה שאענה, אני רוצה רגע לגלגל את הכדור אליך:

למה להאמין אמונה "תמימה"? סתם? כי באלי?

הנוצרי מאמין בנצרות כי הוא נולד נוצרי

המוסלמי מאמין באיסלאם כי הוא נולד מוסלמי

ואני אאמין ביהדות כי נולדתי יהודי?

ואם אני בא ושואל "אבל מי אמר שהיהדות אמת?"

יענו לי:

"עזוב, אחד מהרבנים של היהדות אמר להאמין בלי לשאול"?

לא הבנת מה באתי לטעון.
אני לא מסכים עם רבי נחמן שאמר שצריך להאמין אמונה תמימה ולא לשאול שאלות וכו'...
רק אמרתי שהשאלות שאנו שואלים זה על גבי זה שאנו מאמינים שדברי נביאים אמת, כי אסור לנו לשים את קיומו של הקב"ה ואת זה שדברי נביאים אמת בסימן שאלה, ונגיד תתווכח עם אתאיסט ותוכיח לו את כל ההוכחות בעולם, יכול להיות שהוא ינצח ויכול להיות שאתה תנצח, אבל אני מקווה שאם לא הצלחת לענות על כל השאלות אז תנטוש את הדת.
וגם בליל הסדר מעודדים את הילדים לשאול, וכן כל השיטה של הגמרא היא "שקלא וטריא" והיא מבוססת על שאלות.
בזמן שהכנסיות בימי הביניים השתיקו את העם והשאירו אותם בורים ואת כל הידע נתנו לכמרים, בעם ישראל בדיוק ההיפך, עודדו את כולם להחכים ובאמת האחוזים של האנאלפביתים ברחבי שאר העמים היו עצומים ואילו אצל היהודים היו הרבה הרבה פחות אחוזים של אנאלפביתים משום שהם עודדו לפתיחוּת ולחוכמה וכו'...
וכבר כתבתי בשרשור אחד על עניין התמימות, ומי שהוא בדרגה נעלה באופן ספציפי אולי כן יהיה לו טוב השיטה של "האמונה התמימה", אך לרס"ג ולריה"ל רוב בני האדם בימינו צריכים לחקור ולשאול והם לא ברמה של "אמונה תמימה".
המטרה שלנו בסופו של דבר היא להאמין בקב"ה ולקיים "נעשה ונשמע", קודם כל צריך לעשות את מה שהוא ציווה, ולשמור את כל מצוותיו, ועל גבי זה אפשר להוסיף את הקומה של "ונשמע" ולהתחבר לזה וכו'...
ולא, אני אינני מאמין ביהדות כי נולדתי יהודי, אני מאמין ביהדות כי אני חושב שזו האמת ולא פה המקום לפרט את ההוכחות, ואני אכן שואל שאלות, אבל קודם כל צריך שתהיה לנו אמונה תמימה, וכולנו ב"ה עברנו את השלב הבסיסי הזה כשהיינו יותר קטנים והאמנו בקיומו של הקב"ה ללא עוררין, ורק כשהתבגרנו יותר והרמה השכלית עלתה וצצו שאלות אז ענינו עליהם וחקרנו. אך לא להתבלבל, לא לראות את הגרף הזה בימינו שככל שהרמה השכלית עולה אז גם צריך לשאול שאלות ולהסיק מכאן ש"לא לשאול שאלות" זה לטיפשים, אלא הסיבה היחידה היא שהיום אנחנו לא ברמה הזאת ואם נהיה ב"אמונה תמימה" זה יכול להזיק והשאלות ינקרו בנו וזה לא יספק את נפשינו, אך בעז"ה לעתיד לבוא לא נצטרך לחקור ולברר, כנאמר: "...כִּֽי־מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־ה' כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים".
ומבחינתי, אני מתווכח עם אתאיסט רק כאשר נגיע לנקודת מוצא שיש א-לוקים, אם הוא טוען שאין א-לוקים אני לא יכול להתווכח איתו בכלל, בדיוק מהסיבה הזאת.
וכל מה שאמרתי ביססתי אותו על ראשונים, אתה לא הבאת אף ראשון שצידד בך...
יישר כוח ויום טוב...!!
@נשמה כללית

אך מהקשרם ברור לחלוטין שרס"ג וריה"ל מתכוונים בדיוק לההפך.

רס"ג כותב שה' הניח לנו הוכחה ברורה (מעמד הר סיני וכל ניסי יציאת מצרים) מוחשית (בשונה מהוכחות לוגיות) ולכן חובה עליך להאמין - כי יש לך הוכחה שהיהדות נכונה. מעבר לכך הוא כותב אחר כך שחובה על האדם לחקור באמונה, כך שאי אפשר להביא אותו ואת רבי נחמן מברסלב באותה נשימה...

ריה"ל מפרש במקום אחר שאמונה תמימה היא כזאת שעל כל טיעון או "הוכחה" האדם ישר מבין לבד מה הטעות שבה (אני מבין שהוא מתכוון שהאדם לא חייב להיות מסוגל לנסח את הפרכות לבד, אלא להבין מה שורש הבעיה של הטיעון).

ולא טענתי שרבי נחמן מברסלב הוא כמו רס"ג, שסובר שצריך להאמין אמונה תמימה, הוא סובר שצריך לחקור, אך שים לב, לכו"ע המצב האידיאלי הוא אמונה תמימה ולכו"ע החיפוש והשאלות באים על גבי הקומה של האמונה התמימה בדברי התורה והנביאים, שהרי אם נאמין רק כי זה נכון, ברגע שיקשו עלינו פתאום נחדל מלהאמין עד שנמצא תשובות...?!
לא ייתכן להגיד כדבר הזה...
ואשמח למקור לדברי ריה"ל שאמרת, שאגב לא סותרים את טענתי...

 כשריה"ל אומר אמונה תמימה, הוא מתכוון שהאדם מספיק חכם כדי להבין כל טיעון מה הבעיה בו ועל כן אין לו צורך לחקור כי הוא מבין מה הטעות של כולם, לא שהאדם עוצם את עיניו משאלת שאלות.

רס"ג לוקח את מעמד הר סיני (מאורע בפני מאות אלפי ומליוני אנשים, אין להכחישו) כהוכחה חותכת ליהדות, ומשום שכל אדם בישראל מכיר את מעמד הר סיני ויודע שכל אבותיו ואבות חביריו טוענים שהוא קרה, הרי הוא מחוייב להאמין. יתרה מזאת, רס" אומר שבמצב ברגיל האדם היה מחוייב לחקור בשכלו על מנת להגיע לאמונה, אלא משום שבדרך החקירה בשכל ניתן להגיע לטעויות הקב"ה השאיר לנו ראיה ברורה לאמיתות התורה ורק מכוח ראיה זו אנו מאמינים. כלומר, לפי רס"ג האמונה נשענת על הוכחות וראיות לכל האורך.

מקורות אשלח בלי נדר מאוחר יותר, אצל רס"ג זה מופיע ממש באותו מקום.

נ.ב לא התכוונתי שהציטוטים לא נכונים, אלא שהם הוצאו מהקשרם והפירוש שלהם חוטא לאמת.

הכוזרי כותב שחובה לאמת את האמונה:

ספר הכוזרי מאמר א מט.
"אמר החבר: אבל אברהם אבינו עצמו היה בדור הפלגה ונשאר הוא וקרוביו בלשון עבר אבי אביו, ולזה נקרא עברי.

ובא משה אחריו לארבע מאות שנה והעולם מלא מחכמת שמים וארץ, ובא אל פרעה, וחכמי מצרים וחכמי בני ישראל המסכימים לו והחוקרים עליו, על אשר לא האמינו לו אמונה שלמה כי הבורא מדבר עם אדם, עד שהשמיעם דבריו בעשרת הדברים.

כן היו עמו עמו, ולא מסכלותם אבל מחכמתם, מיראתם תחבולות החכמות השמימיות וזולתם, מאשר לא יעמדו למחקר, מפני שהם כמו הדבר המזויף, והענין האלהי כזהב המזוקק הולך ומוסיף, דינר אחר דינר.

ואיך יעלה בדעת שידומה אצלם כי הלשונות אשר היו לפניהם כחמש מאות שנה היו לשון עבר לבדה ונפלגה בבבל בימי פלג, ויחס אומה כך וכך אל שם, ואומה כך וכך אל חם, וארצותם כך.

היתכן לאדם היום לאמת אצלנו כזב ביחס אומות מפורסמות ובדבריהם ובלשונותם ויהיה הדבר פחות מחמש מאות שנה."

לא מצליח למצוא את המקום שבו הכוזרי מתייחס למה היא אמונה תמימה בעיניו.

רס"ג

אמונות ודעות הקדמה

"ספר האמונות והדעות הקדמה
 דע! אלהים יישירך האיש המעיין בספר הזה, כי אנחנו חוקרים ומעיינים בעניני תורתנו בשני ענינים. האחד מהם שיתברר אצלנו בפעל מה שידענו מנביאי האלהים במדע, והשני שנשיב על כל מי שטוען עלינו בדבר מדברי תורתנו; והוא שאלהינו ית' חייבנו כל מה שאנו צריכים אליו מענין תורתנו על ידי נביאיו, אחר שאמת להם הנבואה אצלנו באותות ובמופתים, וצונו שנאמין בענינים ההם ונשמרם. והודיענו כי כאשר נעיין ונחקור יצא לנו הברור השלם בכל שער כאשר הודיענו על יד נביאיו. והבטיחנו כי לא יתכן שיהיה לכופרים עלינו טענה בתורתנו ולא ראיה למספקים באמונתנו. והוא באמרו כמה שהגיד לנו מן הדברים כלם שהם מוחלים והוא הבורא את התחלתם והוא א' אין שותף לו, כאמרו (ישעיה מ"ד ו) כה אמר י"י מלך ישראל וגואלו י"י צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים. ואמר אחריו במה שצוה בו והזהירנו ממנו והגיד אותה לנו שהוא היה והוא יהיה כאמרו (שם שם ז') ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי משומי עם עולם ואותיות ואשר תבאנה יגידו למו. והסיר פחדנו מן החולקים עלינו כי לא יתכן להם שיגברו עלינו בטענה ולא שיראו עלינו דבר מחוייב, כמו שאמר (שם שם ח') אל תפחדו ואל תרהו הלא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי היש אלוה מבלעדי ואין צור בל ידעתי. ואמרו אל תפחדו רוצה בו עניני בעלי דינין ברובם וכחותם ומדותם, כמו שאמר במקום אחר (שם נ"א י"ג) ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק. ואמרו ואל תרהו הוא כמו ואל תיראו כאשר יבא בענין התמורה הה' במקום אלף, ורוצה מן הדברים עצמם ומן הטעיות עצמם, כאשר אמר במקום אחר (יחזקאל ב' ו') מפניהם אל תירא ומדבריהם אל תחת, ואמר (שמות ט' כ') הירא את דבר י"י. ואמרו הלא מאז השמעתיך, רוצה בו ההגדות שעתידים לבא, ואמרו, והגדתי רוצה בו ההגדות אשר חלפו, כמו שאמר (ישעיה מ"ב ט') הראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד. ואמרו ואתם עדי, דומה אל מה שראה העם מן האותות הנראות והמופתים הנגלים, והם על פנים רבים מבא העשר מכות על מצרים ובקיעת הים ומעמד הר סיני. ואני רואה כי ענין אות המן יותר נפלאת מכולם, כי הדבר המתמיד יותר נפלא מהנפסק, כי לא יעלה בדעת תחבולה שתכלכל עם שמספרם קרוב לאלף אלפים אדם ארבעים שנה לא מדבר, כי אם ממזון מוחל יחל אותו הבורא להם באויר. ואלו היה הנה שום פנים לתחבולה לקצת זה, היו מקדימים אלה הפילוסופים הקדמונים והיו מכלכלים תלמידיהם בו, ומלמדים אותם החכמות והיו מספיקים להם, מהצטרך להתעסק בקנין ולבקש עזר מבני אדם, ולא שיהיו המון בני ישראל מסכימים על הענין הזה ומספיק זה בתנאי כל הגדה נאמנת. ועם זה כשהיו אומרים לבניהם שאנחנו עמדנו במדבר מ' שנה אוכלים המן ולא היה לו שום עיקר, היו אומרים להם בניהם: הנה אתם מכזבים לנו; אתה פלוני הלא זה שדך ואתה פלוני הלא זה גנך אשר מהם הייתם תמיד מתפרנסים זה מה שלא היו בניהם מקבלים מהם בשום פנים. ואמרו היש אלוה מבלעדי, רוצה בו שמא הייתם יראים שיהיה קצת מה שהגדתי לכם שהיה או קצת מה שהגדתי לכם שיהיה אין כן אם היתה בריאה מבורא זולתי, ושמא לא הייתי יודע כל מה שיעשהו, וכיון שאני אחד דעתי כוללת כל מה שעשיתיו ומה שאעשהו. ואמרו ואין צור בל ידעתי, נכנסו בו גדולי בני אדם וחכמיה, כי מלת צור נופלת על גדולי בני אדם, כאמרו (ישעיה נ"א א') הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם וגו'. ועוד (תהלים פ"ט מ"ד) אף תשוב צור חרבו ולא הקמותו במלחמה, ורוצה בו כי אין חכם ואין גדול שלא אדעהו, ולא יתכן שיהיה להם טענה עליכם בתורתכם ולא שובר לאמונתכם, מפני שדעתי כוללת הכל והודעתי לכם אותו. "

@תות"ח!

א'- החקירה שהם מתנגדים אליה היא חקירה פילוסופית מופשטת.

הבעיה בחקירה כזו, היא שבגלל שמי שמתווה את הדרך הם בני אדם (או האדם החושב בעצמו, או שאנשים אחרים מתוים לו את הדרך, זה לא באמת משנה), אז אין דרך ברורה- הכל בנוי על השערות, אינטואיציות, ותחושות בטן.

ואני אסביר יותר- יש פעמים שאתה מגיע למשימה, המטרה היא מוגדרת, והשלבים להגיע אל המטרה הם מוגדרים. במקרה כזה אתה באמת יכול לדעת שהגעת למקום הנכון.

אבל לפעמים אתה אפילו לא יודע מה אתה מחפש. ואז אתה עשוי להסתובב ולחפש בלי סוף, ואף פעם לא תדע אם הגעת אל האמת. כאשר בני אדם מתוים את דרכה של הפילוסופיה, הם לא יודעים מראש מהי המטרה המוגדרת, אין גם מי שיגיד להם איפה ואיך לחפש, ואין מי שיאשר להם שהם לא הלכו בכיוון שגוי לחלוטין. ותמיד גם יתכן שמישהו יפתיע אותם עם כיוון חדש ומעניין שהם לא חשבו עליו לפני.

לכן הרס"ג וריה"ל מתנגדים לזה.

הם לא מתנגדים לזה שאדם ישאל שאלות. אלא שלפני שניגשים לדיונים מופשטים שאין להם התחלה וסוף, כדאי להתחיל מבירור דברים שאינם מופשטים וללא כיוון מוגדר מראש כי אם מוחשיים, ברורים ומכוונים- חוויית הנבואה, ועדויותיהן של אבות אבותינו- יוצאי מצרים והעומדים בהר סיני, וכן הלאה וכן הלאה כל דורות בני ישראל עם הניסיון הרב שנצבר על ידם. אם אתה מתחיל מהעולם המוחשי- אתה כבר יודע את הכיוון.

אגב, יש לציין שזה נכון גם בתחום מדעי הטבע למיניהם. ניסוי תמיד עדיף על הגות. אם הדרך היחידה לנסות להכריע בשאלה זו הדרך התיאורטית- אז הרבה פעמים ילכו בה, אבל כל מה שאפשר להוכיח באופן גשמי- יעשו זאת. זה ברור לכל אחד שמבחינה מעשית זוהי הדרך הנכונה להתנהל בה.

ב'- לגבי המסורת ודברי הנביאים עצמם, אמנם זה נכון שצריך לתת אמון, וזה לא בריא, לא טוב, ולא מוסרי להתחיל לפקפק בכל דבר שמלמדים אותי- שמא אמת ושמא אינו... אך אין פה אמונה עיוורת, אלא שכאשר ישאלו אותי למה אני מאמין, התשובה שלי תהיה שאני מאמין לזה על פי התיעוד ההיסטורי (שבכתב ושבעל פה) שעובר בעם ישראל מאז הדור של יציאת מצרים. זוהי תשובה חזקה ואמינה מאד, שעל גביה אפשר לבנות גם לברר את הצד התיאורטי ולבחון את הדרכים שבהם האדם יכול להגיע בכח ההתבוננות להכרה בבורא.

בעיקרון שמעתי את זה ממישהו שהעביר שיעור בבית כנסת שלי, לא יודע מה המקור שממנו הוא לקח את הדברים, אברר...

אני אינני רואה סיבה להגיד שהקב"ה לא קיים וכל טענה שתאמר לי שהוא לא קיים תישמע הזויה לחלוטין ועובדה שרוב העולם מאמין בא-לוקים(גם אם רוב העולם לא היה מאמין זה לא היה סותר, אבל ק"ו כשכל העולם מאמין...), לכן אני מאמין בישותו של הבורא, ברור שאני לא בטוח במאת האחוזים, הרי כל המילה אמונה משמעותה היא שאינני יודע בוודאות של מאה אחוז, אחרת הייתי יודע את א-לוקים, אך עדיין אני מאמין בזה שהוא קיים ואין לי אף סיבה לפסול את זה, ויש לי הרבה מאוד סיבות להאמין בזה(משמעות לחיים, מי שמאמין בא-לוקים יותר מאושר, ערכיוּת וכו'...), ולכן אני בוחר להאמין בא-לוקים ואם אני מאמין בא-לוקים אז בוודאי שאקיים את מצוותיו ואת רצונו.
נ.ב. מבחינתי זה לא דיון, איננו שמים בסימן שאלה את קיומו של הקב"ה, שהרי כתוב במפורש: " כל המסתכל בארבעה דברים, ראוי לו כאילו לא בא לעולם, מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור."(חגיגה ב' א'), אני רק מסביר מדוע משתלם יותר להיות מאמין ומה הסיבות שלו, בתור בן אדם שאיכשהו הגיע למסקנה שאין א-לוקים(והכל טענות הזויות למיניהן...) להאמין בבורא ולקיים את מצוותיו, אינני מתכוון לרדת לעומקם של דברים ולהתחיל להתווכח על זה.
@נשמה כללית

לשורש א.מ.נ. יש 3 משמעויות - דבר שהוא בספק (לדוג' אני מאמין שיהיה טוב); להוציא מהכח אל הפועל (לדוג' אומן, אומנת) - לא רלוונטי לענייננו; ודבר שהוא מעבר לכל ספק (לדוג' דבר אמין).

כולם משום מה מתייחסים רק למשמעות הראשונה, אבל מה עם השלישית?

(שמעתי מהרב ראובן פיירמן)

ממש התחברתי לדברים...!!

ואעמ לא הבנתי תשאלה🙈🦧 חיחיחי

פעם היה ויכוח פה על למה אנחנו עושים מצוות , אני אישית חושב שזה בגלל שיש לנו רווח מכך , בעולם הזה או הבא, ככה שבסופו של דבר אני חושב שצמיד צריך להסביר איך המצוות עושות בשבילנו טוב...

אבל אולי לא לזה התכוונת בכלל ואני התבלבלתי  בשאלה\

בהצלוחה בכל מקרה

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.