לעומת זאת בת הזוג שלי תושפע מהבחירה שלי, וההתלבטות לא תהיה משהו חיצוני אליה
אחד הדברים שמתסכלים אותי ברווקותצהרים
לעומת זאת בת הזוג שלי תושפע מהבחירה שלי, וההתלבטות לא תהיה משהו חיצוני אליה
ואו זה עצוב לחשוב כךהפי
אבל להתייעץ עם מישהו ולחשוב שזה רחוק ממנו ורגע אחרי הוא שוכח מזה
זה קצת מתסכל לא? אולי שווה להתייעץ עם מישהו שתרגיש שהוא לא שוכח אחרי?
אם לא קלעתי למה שכתבת סורי תתעלם
אני לא חושבת שלזה הוא התכוון..שירה חדשה~
אלא שבסוף ברווקות ההשלכות של ההחלטות הן רק עליך, אין עוד מישהו שנושא את זה איתך. בסוף אם מישהו מחליט להמשיך לעבוד במקום מסוים או ללמוד משהו מסוים או לעזוב עבודה - זה עסק שלו בלבד, ולא משנה כמה החברים או ההורים או המשפחה שלו איתו בלב.
בדיוק, ניסחת יופיצהרים
אבל מה ההגיוןהפי
אני לא יודעת לא רואה את זה ככה
אגב יש במה שכתבת חסרון לא קטן
אם נלך לפי הגישה הזאת
ונחשוב מה ההשלכות על השני נקריב הרבה יותר ולאו דווקא לטובה
זה באמת קצת עצוב אבל הרבה פעמים זה כך.מיונז
וזה לא בהכרח ממקום רע, אלא פשוט כי החיים עמוסים ולא מספיקים להתייחס לכל מה שהייתי רוצה בצורה ובכמות שהייתי רוצה...
תחשבי לדוגמא שאת חווה תקופה מורכבת ואת משתפת חברה במה עובר עלייך...
אז מעולה, דיברתן יום אחד אבל בפועל היא לא כל הזמן איתך מלווה.
לעומת זאת, בן זוג - חוזר הביתה בסוף יום.. הקשר איתו יותר תמידי.. יותר חווים איתו את הדברים..
לגבי מה שכתבת בתגובה פה - אבל מה ההגיון - לקראת נישואין וזוגיות
אני לא חושבת שהוא התכוון להשלכת אחריות...
זה נכון שלוקחים אחריות על עצמך והבן זוג לא אמור לבחור בשבילך מה תעשה, ממש לא,
חושבת שהנקודה היא שיש מישהו שאיתך בתהליך ובאמת אכפת לו אם את/ה שמח/ה ואיך את/ה מרגיש/ה.
את הדבר שהכי מעניין אותו בחיים..
@צהרים תגיד לי אם כיוונתי לדעתך
כמו כן, מסכימה איתך שיש חיסרון גם בזה שהדברים משפיעים על הצד השני.. אבל נראה לי שככה זה 
קשהy101
במקרה של חברה גם אם חברה טובה אין לה זמן פנוי או שהיא לא מצליחה להתרכז בלייעץ ולהבין את הנושא על כל הצדדים שלו. כי מתינוק בוכה והיא צריכה לשים לב לגדול שישבור משהו בבית ובאמצע שהיא מקפלת כביסה/מבשלת וכו'.
תשמח שיש לך חברים יותר פנויים וקשובים
לא בחרנו בזה אבל לומדים להחליט לבד.
ובסופו של דבר החלטות שנוגעות לחיים שלך אתה מחליט לבד גם אם התייעצת עם האחים חברים טובים בת זוג.
אחרי כל העיצות וההמלצות אדם צריך להחליט עם עצמו.
להתייעץ עם קרוב משפחהadvfb
אח שלי הגדול עוזר לי מלא וזה ממש משמעותי עבורי...
עוד דבר - ההתייעצות נועדת יותר בשבילך מאשר בשביל הקשר.
אם רוצים עצה טובה אז כבר פונים לגורם מקצועי, אם רוצים לפרוק הולכים לאדם קרוב.
מתייעצים עם מישהו שקול, שבמת איכפת לו ממך,ד.
ואח"כ - אתה שוקל בעצמף את הדברים שאמר, בדיוק מהסיבה שציינת, שבסופו של דבר זה עסק שלך.
ואם אתה שומע דעה של מישהו פחות שקול/מנוסה/איכפתי - אז גם את הנתונים הללו תכניס במסגרת המשקל שתיתן לדעתו.
ובכללי, אכן בענין זה אין לגלגל את האחריות אל אחרים, על אף שבוודאי עצות יכולות לסייע או לתת כיווני חשיבה. בסופו של דבר ההכרעה היא של הבחור והבחורה עצמם.
אשכרה רק מישהי אחת הבינה אותיצהרים
ברור שהאחריות עליי, אני לא מצפה שמישהו יחליט בשבילי. רק צריך מישהי שתהיה השותפה שלי בחיים. מה, אצלכם זה לא ככה?!
חושבת שמבינה מה אתה אומר.מיונז
תודה🙏צהרים
בשמחה.מיונז
למרות שלא לגמרי מזדהה עם התחושה ![]()
חושבת שזה גם מלחיץ קצת הנקודה הזו שמה שאני בוחרת לעשות משפיע על הצד השני..
אבל יכולה להבין שיש אנשים שזה דווקא עושה להם טוב.. אפילו ממש טוב... מעין תחושת שותפות.. (כנראה אתה
)
כמו שכתבתי פה - זה אבאמת קצת עצוב אבל הרבה פעמים זה כך. - לקראת נישואין וזוגיות
אבל מניחה שזה גם קשור לאופי..
יש אנשים שיותר 'מתכנסים' אוטומטית לבית ומוכנים לוותר על דברים בקלות בשביל זה, ויש כאלה שצריכים יותר את החופש שלהם וזה יותר עבודה בשבילם להיכנס לעולם הזה של 'שותפות' ושהם פתאום תלויים בעוד מישהו.
לא זה לא ככה אצליחופשיה לנפשי
ואם כבר אז להיות עם מישהו שההחלטות שלי ישפיעו גם עליו באופן ישיר נשמע לי מבאס רצח, סורי.
לגבי המשפט האחרון - זה די מה שקורה בחתונה באוטומט..מיונז
אם בחור ממשיך בקבע - זה משפיע על אשתו..
אם בחורה מחליטה ללמוד אחיות - זה משפיע על המשפחה שלה שהיא תצא לפעמים בערבי שבתות למשמרת..
לכן זה מבאס רצחחופשיה לנפשי
צרות של עשיריםadvfb
הם יותר גדולות בגלל שהם עשירים..
סליחה על הביאוס אבל את מחרפנת אותי עם האמירות האלה חחח
מממחופשיה לנפשי
יודעת שנפלתי עליך, אבל גם אתה עצבנת אותי עם האמירה הזאת שלך🤷🏻♀️
יש הבדל בין בויפרנדהפי
לכן התסכול שלך
הוא מדבר על מצב שבו שני האנשים נכנסו לקשר בידיעה של חתונה..
בויפרינד מבחינתי שווה לקשר לחתונהחופשיה לנפשי
בטח עניין שלך אז לא הבנתי אתכם נכון בהצלחה ♥הפי
בכל מקרה מתישהוadvfb
תצטרכי להתמודד עם הפחד הזה.
את מצפה שהפחד ינווט לך את כל שארית החיים?
כנראה שגם מצאת מישהו עם קצת סבלנות..
את ממש לא היחידה שמתמודדת עם זה.
א. כן יש לו המון סבלנות.חופשיה לנפשי
ג. זה לחלוטין מצב שנכנסתי אליו בדיעבד.
וכמו שכתבתי להפי אני נועלת את הדיון בענייני.
ואי אני ממש מבינה אותך!*לילית*
אני יותר מרגישה את זה לגבי "הטיפול" בעצמי. אני צריכה לקבוע תור לרופא/להכין לי אוכל/לא לשכוח קניות/להתעסק עם הבנק. לא שאני רוצה שבן הזוג יטפל בי חלילה, פשוט אז, נדמה לי, העול מתחלק בשניים. אמא שלי למשל תמיד מספרת בגאווה לכולם שהיא לא יודעת את הקוד שלה לחשבון בנק, פשוט כי אבא שלי מתעסק בזה. אחיות שלי ואני למדנו הטפל בזה בעצמנו, פשוט כי לא היה מישהו אחר.
לעניין ההתייעצות, זה מאוד מורגש אצלי בחיים כרגע לגבי תכנון של עבודה/לימודים. ההחלטות שלי משפיעות רק על עצמי, ולא רלוונטיות לגבי אף אחד אחר. לכן גם ההתייעצות עם מישהו אחר אף פעם לא תהיה במאה אחוז, פשוט כי זה לא משנה לזולת כמו שזה חשוב לי. יש בזה משהו קצת עצוב, עוד סמן של בדידות.
מצד שני, לפעמים אני שמחה על זה. החופש להחליט לעצמי בלי להיות תלויה באיש שלומד במקום רחוק או תינוק יונק הוא חשוב מאוד בעיני
ולפעמים נדמה לי שאני לא אהיה מסוגלת לוותר עליו, אבל זו כבר בעיה אחרת
בכל אופן, בהצלחה בכל ההחלטות החשובות וגם השוליות. עם השנים נעשים חזקים יותר.
תודה על השיתוףצהרים
מאד מזדהה. פירוט חשובultracrepidam
גם בנישואים זה קצת ככההיום הוא היום
אבל מבין את הרצון והצד הנפשי הזה. בעזרת השם תמצא
חח אל תהרוס לי את הציפיהצהרים
מצטער...לא בא להשבית שמחות 🙃היום הוא היום
הנחמה היא שהרבה מזה תלוי בך. הרבה פעמים כשבחור מתמודד עם הבדידות הזו קצת בעצמו, זה מוריד לחץ מהמדוייטת ודווקא עוזר להתחתן. כשבאים עם ציפייה שבת הזוג תפיג את כל הבדידות זה מלחיץ אותה והרבה פעמים היא נסוגה אחורה
חד משמעית. חד משמעית. חד משמעית.מיונז
זה ממש מלחיץ שאתה מרגיש בתפקיד ה'משלים חסכים'
וזה גם לא בריא לצפות שהיא תשלים לך חסכים.. וכנל כמובן ההפך - לבוא לבחור ולצפות שהוא ישלים לך חסכים רגשיים..
אמת שיש השלמת חסכים בזוגיות, אבל לא בריא שעל זה הזוגיות תתבסס ושבגלל זה נכנסים אליה.
אמת שיש אנשים ש"בורחים" לזוגיות ונכנסים אליה בגלל זה, גם זה קורה, אבל באיזשהו שלב הם חייבים לעבור שלב מהמקום הזה בנפש.
תודההיום הוא היום
אפשר יותר הסברכבר לא ישיבישער
מה בדיוק ולמה זה לא בריא?
בעיני, אדרבא, כשהבחור מגיע עם בדידות פנימית ומצפה שהקשר והאהבה לאשתו ימלאו את המקום החסר והבודד שבו, זה הממריץ והמדרבן הכי גדול בשבילו להשקיע בקשר, להתמסר לאשתו ולהקריב מעצמו למען הזוגיות. וכך זה יכול להביא את הקשר והזוגיות שלהם למקום מדהים.
@היום הוא היום אשמח להסבר נוסף גם ממך
האמת היא שזה נושא שגם אני רוצה לדעת עליו יותרהיום הוא היום
אבל אנסה לענות בכל זאת משהו חלקי:
א. יש צורך פנימי שהשם טבע בנו- להתחבר אליו. כל עוד אנחנו לא מצליחים להתחבר אליו נרגיש בדידות גם אם נהיה בין הרבה אנשים ונהיה בזוגיות טובה וכולי.
ב. ברור שהנישואים נותנים מענה מסויים לבדידות אבל זה לא מענה מושלם. בעבודה אשתך לא נמצאת אתך. לפעמים היא טרודה ממשהו, לפעמים יש הריונות ולידות שזה מסיח את הדעת והיא לא יכולה לתת לך תשומת לב כמו שהיית רוצה לקבל.
חשוב שיהיו לך חברים, קשר עם השם, עצמאיות, תחושה שאתה שווה גם כשאתה לבד (אמנם אתה רק חצי לפני הניסויים אבל שיהיה חצי הכי טוב שאפשר)
אני חושב שלקחת את זה קצת קיצוניultracrepidam
לטעון שיש בדידות גם לנשואים ולכן רווקים לא צריכים להרגיש שחסר להם משהו או שהם בודדים, והבדידות היא משהו פנימי שצריך לפתור לבד, זאת טענה מוכרת אבל ממש מוזרה.
כמו לטעון שלא צריך לפחד למות, כי גם כשאתה חי אתה לפעמים ישן.
נשוי חי בתודעה של יש, תודעה שיש אדם שבחר בו ובוחר בו, והם יחד, גם כשהם רבים הם רבים יחד, כי יש חיבור ביניהם.
לרווק אין את כל זה.
להתייחס לבדידות של הרווק כאילו זה צורך בתשומת לב קבועה על בסיס שעתי, זה להתייחס לתוצאה במקום למהות.
תודה על ההערה. אחדדהיום הוא היום
ברור שלא צריך לפתור הכל לבד והזוגיות היא חלק מהפתרון. מצד שני, תעשה את מה שאתה יכול כדי להיות שלם ככל שניתן.
מצד שני, אי אפשר לתלות את כל יהבך בנישואים- זה מה שישמח אותך, זה מה שישדרג לך את הקריירה, זה מה שיפתור לך את כל הבדידות.
תעשה את כל מה שאתה יכול כדי להיות שלם ככל שאפשר כבר היום. תנסה לפתור את הבדידות ככל שאפשר כבר היום. אל דאגה, אתה תגיע רק לחצי. אבל החצי יהיה איכותי וטוב וזה יזרז מאד את הדרך לחתונה.
בחורות וגם גברים לא רוצים להתחתן עם מישהו שהערך שלו תלוי יותר מדי באחרים.
כשתהיה חצי טוב טוב אז תתחתן ותרגיש יותר חיבור ופחות בדידות אבל יהיו לך גם אתגרים חדשים.
לגבי תודעת יש. גם לפני החתונה אפשר לחיות בתודעה כזו. השם רוצה בטובתך ואם תפעל נכון מחכה לך בת הזוג הטובה עבורך.
כדאי שתתמקד בדברים העקרונייםultracrepidamאחרונה
אני מסכים עם העקרון שאתה רוצה לומר, והוא - לפי הבנתי - שגם לרווק יש עצמאות ושלמות שהוא יכול להגיע אליהם וחשוב שיגיע אליהם בלי תלות בנישואים.
אבל כל השאר -
ברור שרווק יכול, במאמץ, לחיות בתודעה של יש, שלא מרגיש את החלל העמוק והענק של המחסור בזוגיות. אבל זה במאמץ, ולא תמידי, וזה דורש כוחות נפש מיוחדים. לעומת נשוי - שזה פשוט נמצא. בלי התחכמויות, בלי כוחות נפש, בלי "תחשוב טוב". פשוט יש. האם אין לו אתגרים? ודאי שיש. כמו שלאדם שיש פרנסה מסודרת יש התמודדות כלכלית, אבל זה לא דומה למובטל.
ההבטחה שזה יזרז את הדרך לחתונה - בבקשה בלי שקרים. זה לא יזרז את הדרך, זה לכל היותר פותר עוד אחד מהדברים שמפריעים. אז מי שזה מה שהפריע לו, אכן יוכל להתחתן אחרי שיפתור את זה. אבל לא לכולם.
וכן, מוסכם שכדאי להיות שלם, ולהיות כמה שיותר שלם ועצמאי גם ברווקות, ובכל זאת, ההבדל הוא מציאותי, מהותי, ממשי, ומורגש בכל רמ"ח ושס"ה.
חסכים זה קצת מוגזם..צהרים
מוסכם, בהחלטultracrepidam
תודהצהרים
מה דעתכן על מישהו שמתחיל בקינוח?זכרושיצאנולרקוד
סביר להניח שהפערים בהשקפה הדתית היו צפים די בהתחלהפ.א.
אולי מתחכם מידי בתור הכנה לדייטנקדימון
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
יש סיפור על הרב אליהואחד איש
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אז הנה משהו הפוךנחלת
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
למה זה הפוך?אחד איש
….פ.א.אחרונה
חח למה לא?Lavender
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
לענ"דנחלת
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
אתם רוצים לפרגן?advfb
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
אתה אחד הניקים האהובים עליי בפורומיםקעלעברימבאר
הניק האהוב עליי...חתול זמני
הוא @חתול זמני.
אני מעריך שגם אתה תהיה הניק האהוב עליי בבוא הזמן,קעלעברימבאר
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
אני מזמין אותך לַפּרוֹם.חתול זמני
התרקוד איתי?חתול זמני
וודאי. בוא לשטו"ל. אני לא רוצה לשגע כאן את הניקיםקעלעברימבאר
עם שטויות
למה שטויות?חתול זמני
לא שטויות. שטויות שאני ממלמל. ניקיםקעלעברימבאר
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
מה הכוונה בו במי, על מי מדובר?הפי
באדם שאת רוצה לפרגן לוadvfb
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
למה בעצם?ריבוזום
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
למה עדיף להמנע?advfb
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
כחתול זמני,חתול זמני
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
אסבירריבוזום
המשךריבוזום
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
אני רוצה לפרגן למישהו עם צרכים מיוחדיםהפי
הוא כמובן לא קשור לכאן
יש הרבה, זה בעיהאני:)))))
תודה רבה. מאמצת. בעזרת השם.נחלתאחרונה
נראלי זמן טוב לספרמבולבלת מאדדדד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
מזל טובאריק מהדרום
מזל טוב!! שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!!יעל מהדרום
דיי באמת(;?הפי
מזל טוב!חושבת בקופסא
מזל טוב!אנונימי 14
וואו מזל טובבברקאני
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
מבולבלתתתת!!!! מזזזלללל טווובבב!!!🤩🥰❤הרמוניה
מרגש ממש
ארץ השוקולד
מזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
תודה רבה לכולם!🤗מבולבלת מאדדדד
מזל טוב!חדשכאן
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
איזה יופי, בשעה טובה!! הרבה נחת ושמחה!נפש חיה.
כיף לשמוע, מזל טוב!advfb
מזל טוב! איזה יופי ב"הוהוא ישמיענו
ברוך השם!נחלת
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
וואו יקרה! מזל טוב ענקי 🥳❤️נגמרו לי השמות
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
מזל טוב!ניצן*אחרונה
קבוצות שידוכים לדתי תורני/ חרדלניקיsh121234
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
קורס קצינים בשנה הראשונהמסיבת ישרים
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
אם קבעתם תאריך - לוקחים בחשבון שיהיה קשה בחודשיםפ.א.
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
לא כל כך מסכימה. אבל לא כדאי להיכנס לויכוח.נחלת
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
