קיצר באלי לשתף אותו איתכם. אמרתי שלפסח יש כמה משמעויות, אחת מהן היא שאדם צריך להיות ברמה מסוימת כדי שיהיה ראוי לנס. ועמ"י במצרים, היו בתוך מט' שערי טומאה וכל כך לא הגיע להם נס. אבל הקדושבורכו פסח על כל השלבים האלו ועדיין נתן להם נס.
וזה התחבר לי למשו שלמדנו פעם ביחד, שאדם צריך שיהיה לו את האומץ לצעוק לטעטע לא משנה אחרי איזה חטא, הוא עדיין צריך לדעת לחזור לטעטע. ואז אמרתי שעמ"י, בתוך כל הגועל של מצרים, הם ידעו לקרוא לטעטע כי לא משנה באיזה מצב תמיד אפשר לקרוא אליו ואז הוא פסח על השלבים והושיע אותם.
וזהו, הלוואי ונזכה לקרוא ולא להתבייש מטעטע ושהוא יושיע אותנו מהמצרים שלנו(;
/אורחת/

