בבקשה תעזרו לי🙏עננים כחולים
ניק מוכר פה... פתחתי חדש לצורך השאלה כדי למנוע אאוטינג.
אני בן אדם מאוד פרקטי. מבחינתי לעבור את ההריון והלידה, לצאת בע''ה עם תינוק בריא ושלם, אני מתאוששת ושמחה וזהו, לא מחפשת חוויה מיוחדת מהלידה, לא מעניין אותי דמיון מודרך ודומיהם. כשבעלי שאל אותי מה התוכנית לידה שלי אמרתי לו "להישאר בבית עד שיש 5 דקות בין הצירים, ליסוע לבי''ח, לקבל אפידורל כשאני לא עומדת בכאבים וללדת".
לקחת או לא לקחת אפידורל לא היה בשבילי אפילו שאלה, אני פשוט לא רוצה שיכאב לי כ''כ וזהו. מפחדת מהכאבים מאוד מאוד.
ועכשיו, נשארו לי שבועיים לתאריך המשוער.
פתאום הרופא מתקשר אלי מודיע לי שבבדיקת דם האחרונה הטסיות שלי כ''כ ירדו שאני כנראה לא אוכל לקבל אפידורל אא''כ יתרחש נס והן יעלו חזרה.
אז בעצם כרגע אני שבועיים לפני התאריך המשוער, אין לי תכנית לידה, אני לא יודעת איך אני הולכת להתמודד עם הכאבים, אני לא יודעת מי להביא איתי (תכננתי על בעלי ועכשיו פתאום חושבת שאולי כדאי שתהיה שם בת כלשהי), ממש בלחץ ובלאגן.

אפילו לא יודעת כבר למה כתבתי את הפוסט הזה, אולי רק בשביל לפרוק, אולי בשביל איזה עצה חכמה או טיפ מועיל...
היאורוש3
לא מבינה בזה מספיק. אבל בעבר בנות כאן כתבו על משהו טבעי בשם מולסה, לאכול הרבה חסה וירוקים ולבקש בדיקת דם ידנית. יותר מדוייק. ואז יכול להיות שכן יהיו מספיק. זה בנוגע לטסיות.
בנוגע ללידה אולי במקרה כזה כדאי לקחת דולה שתסייע לך עם הכאבים.
אין לי טיפים בעצמי (קיסריים).
המון המון בהצלחה!
הי, תודה על התגובה!עננים כחולים
אני אמורה לעשות את הבדיקה הידנית השבוע, בגלל שבאמת מאוד נמוך לא ברור כמה זה ישתנה אבל מתפללת שזה באמת ישנה משהו!
את יודעת אם שינוי תזונה יועיל כ''כ קרוב לתאריך? ממה שקראתי נשמע שלוקח לטסיות חודשים לעלות עם שינוי תזונה...
ובאמת דולה זה אופציה, רק לא יודעת בכלל מאיפה להתחיל עם למצוא אחת
באיזה אזור את גרה?מקקה
ננסה להמליץ
לדעתי בלי אפידורל חובה דולה
ילדתי בלי אפידוראל ובלי נוכחות נשית לעזר (מלבד המיללדת)יעל מהדרום
לק"י

והיה בסדר.
היה כואב, כי זה צירים. אבל בסדר יחסית...

גם אניכן אני
וואי ממש תודה!עננים כחולים
איזה כיף לדעת שזה קיים! התחלתי לחשוב שזה או ללדת עם אפידורל או לצרף עוד מישהי ללידה (לא כ''כ מתלהבת מהרעיון)
אני גם חשבתי לקחת אפידוראליעל מהדרום
לק"י

בפועל הלידה התקדמה בינתיים ב"ה, והחלטתי לוותר.

ובלידות הקודמות הייתי איתי דודה שלי, היה נוח שהיא עשתה לי עיסוי בגב למשל.
בלידה האחרונה היא באה, אבל בגלל הקורונה המיילדת הציעה שהיא לא תשאר. אז היא הלכה.

ושרדתי בשפיות כדי לספר
בכל מקרה גם בלידה עם האפידוראל את צירי הלחץ הרגשתי.
גם אנימכחול
כמה פעמים
גם אני, זה בהחלט אפשריקטנה67
אזור ירושליםעננים כחולים
ממליצה על תמרה דהןמקקה
אם תחליטי בכל זאת שאת רוצה דולה
אני באמת לא יודעת יקרה. תכתבי באיזה אזור את יולדתאורוש3
מניחה שיוכלו להמליץ פה
נשמהמקקה
אל תדאגי, אמא שלי ילדה שמונה ילדים בלי אפידורל.
קודם כל לנשום
באמת בלתי צפוי ושיבוש תוכניות זה תמיד קשה
אבל אני בטוחה שתצליחי להתמודד. יש גז צחוק ובעז"ה יהיה לך מהר
תודה אהובה❤️עננים כחולים
ויטמין k!!!תב
העלה לי את הטסיות ממש!
יקר אבל לדעתי שווה את זה
צריך מרשם לזה? מאיפה משיגים?עננים כחולים
לא צריך מרשםתב
אפשר להשיג בחנויות טבע... כמו ניצת הדובדבן
תחפשיזמני לשליש1
בגוגל "סיפור לידה אוצרולי של אמא"
מתאר את המצב שלך וההתמודדות..
בכל מקרה כדאי להערךאוכמנית
ללידה ללא אפידורל גם בלי קשר לטסיות כי לפעמים יש ההפתעות וגם טוב לדעת איך להקל על הצירים עד האפידורל. ממליצה לך לקחת הדרכה פרטית לך ולבעלך, או למי שמלווה אותך בלידה. אני עשיתי כך לפני הלידה השניה ואני ממליצה מאוד. האם יש לך אפשרות לקחת דולה?
נכון (רק שלא באמת התכוננתי לזה יותר מידי)יעל מהדרום
לק"י

בטוח יש באינטרנט תרגילים להתמודדות עם הצירים.

@עננים כחולים איזו לידה זו?
אז ממש ממליצה לך ללמוד תנוחות שמתאימות לצירים ועוזרותיעל מהדרום
לק"י

לא תמיד הכל עוזר לכולן, ולפעמים זה משתנה בין לידה ללידה.
וואו אני ממש ממש מבינה אותך!!אנונימיות
אני בדיוק בגישה שלך. לסבול כמה שפחות גם לי אין ולא היה שום חזון ללידה טבעית. לא רואה בזה אידיאל.
ויש לי בעיה בקרישת דם שמונעת ממני לקבל אפידורל תמיד.
ההבדל היחיד ביננו שידעתי את זה מתחילת ההריון וידעתי שאין סיכוי שזה ישתנה ועדיין עד שבוע 35 התכחשתי.
ואז בלחצים של אמא שלי נלחצתי והתחלתי לחפש דולה שתתן לי קורס וכלים להתמודד... בלידה לא רציתי דולה רק את בעלי ואמא שלי.
רצה הקב"ה ואת 2 המפגשים התיאורטיים עשיתי אבל לפני המפגש המעשי גילו איזה בעיה אצל העוברית ופתאום נשלחתי לזירוז ולא הספקתי את המעשי...
מה שכן קראתי המון במהלך ההריון וראיתי סרטים.
עברתי את זה ממש בטוב יחסית.
מלא סיבובי אגן וכדור פיזיו, נשימות בצירים, מקלחת, תזוזה מסאז מאמא.
היתה לי לידה טובה ולא טראומטית בכלל.
ממש לא מחייב שיהיה לא טוב.
לקח 12 שעות בזירוז!! בלי אפידורל. שעתיים גז צחוק באמצע שלא אהבתי.
בהצלחה❤
ממליצה ממש על דולה!פעם אחת
בגדול ההתמודדות עם הכאב זה בעיקר תנועתיות, לזוז כמה שיותר ומתאפשר... מקלחת, כדור פיזיו, להרים את המשענת של המיטה ולעמוד על הברכיים עם הפנים לכיוון המשענת, ולהזיז את האגן בסיבובים. קשה להסביר את התנוחה בדיוק... לנשום ולהוציא קולות נמוכים. זה מה שעולה לי כרגע
נשמע מלחיץ לשנות תכניות ככה ברגע האחרון…בארץ אהבתי
נשמע לי שבהחלט כדאי לך להתכונן עם כלים ללידה בלי אפידורל. גם אם תנסי את כל מה שהוצע פה לגבי העלאת הטסיות, לא ברור שזה מספיק כדי שתוכלי לקחת.
ובאמת - לדעתי בכל מקרה כדאי שיהיו כלים להתמודדות עם כאב לקראת הלידה, גם למי שלוקחת אפידורל, כי לרוב לא מוכנים לתת אפידורל לפני פתיחה 3-4 לפחות (כך זכור לי ששמעתי, לא מניסיון אישי), ויש נשים שסובלות מאוד מהצירים לפני שזה מגיע לזה.

אז אני ילדתי 3 לידות בלי אפידורל, 2 מהן בזירוז עם פיטוצין. זה לגמרי אפשרי והחוויה שלי היתה טובה בשלושת הלידות.
מה שעזר לי בפועל למעשה זה בעיקר נשימות תוך כדי הצירים. (בלידה השלישית גם למדתי את שיטת אמית לידה וזה בהחלט הוסיף, אם רלוונטי לך אז אולי שווה לך לבדוק את האופציה - מדובר רק במפגש אחד אז אולי דווקא יש לך הזדמנות להספיק).
בכל מקרה - אני אפרט על השיטה של הנשימות שהשתמשתי בה. לי זה ממש עזר, וכבר הרבה נשים שסיפרתי להן על זה אמרו לי שעזר לכן מאוד. זה פשוט ללימוד, ועזר לי מאוד אפילו בלידה עם פיטוצין שהייתי תקועה במיטה לא יכולתי להשתמש בשום אמצעי אחד להפחתת הכאב (תנועה, מים וכו').
הרעיון הוא לספור עד 4 בשאיפה, ועד 8 בנשיפה, בקצב של שניות (סה"כ כ-12 שניות לכל נשימה מלאה. כמובן לא מסתכלים בשעון תוך כדי הצירים עצמם, אלא רק מתרגלים בהתחלה עם שעון כדי להבין את הקצב).
יותר טוב לנשום מהבטן (שהבטן מתמלאת כששואפים. אפשר לתרגל ולהרגיש איך זה בשכיבה על הגב כי אז אנחנו נושמים ככה אוטומטית).
שואפים אוויר מהאף ונושפים מהפה. בנשיפה כדאי לעשות בצורה שמרגישים את האוויר יוצא - אפשר להגיד ששששש או לנשוף כמו שנושפים על נר, או לכווץ קצת את הגרון ולהרגיש את האוויר יוצא דרכו.
כדאי לתרגל לפני הלידה מידי פעם. בהתחלה אולי הנשימות מרגישות ארוכות מידי וקשה להחזיק עד הסוף, אבל אחרי שמתרגלים כמה פעמים זה הופך להיות קל. אפשר לתרגל ביחד עם הבעל ואז אם בלידה את נלחצת ושוכחת הוא יכול להתחיל לנשום איתך בקול ואת תצטרפי אליו.
זה עוזר מכמה סיבות - קודם כל, פיזיולוגית כשנושמים עמוק ולאט זה משחרר ומרפה את הגוף, עוזר לזרימת דם טובה יותר ומאפשר שחרור של אנדורפינים שמקלים על כאב.
חוץ מזה - לי זה עוזר מאוד להרגיש שאני יודעת מה קורה איתי מבחינת הציר. במשך רוב הלידה הצירים אורכים בערך דקה. זה אומר שבכל ציר אני צריכה לנשום 5 נשימות (12x5=60), כשהשיא הוא בנשימה השלישית. ככה תוך כדי שאני נושמת אני יודעת איפה אני מבחינת הציר וכמה עוד נשאר לי. גם לקראת הסוף כשהצירים נהיים ארוכים יותר זה לא יותר מ7-8 נשימות לציר, וברגע שאני מרגישה שיש יותר נשימות בציר זה כבר סימן שאני לקראת הסוף אז זה מעודד.
בלידה, כדאי מאוד להתחיל עם הנשימות עוד לפני שהצירים נהיים כואבים מידי. ברגע שהצירים מספיק משמעותיים שאת כבר לא ממשיכה בעשייה אלא צריכה לעצור, זה הזמן להתחיל לנשום את הנשימות האלו תוך כדי הציר. ככה זה גם מאפשר לך לתרגל שוב, וגם זה כבר נהיה אוטומטי להתחיל בנשימות מיד כשמתחיל ציר, וגם כשנהיה כואב יותר את לא צריכה לחשוב ולהיזכר אלא את כבר בתוך זה.

חוץ מזה, הרבה מהלידה זה המחשבות בין הצירים (וגם תוך כדי הציר, אם מצליחים לחשוב…).
כשמגיעים ללידה בלי אפידורל בלי שאת רצית את זה מעצמך זה הרבה יותר קשה. אבל נראה לי בשביל שתעברי את הלידה טוב יותר, את ממש צריכה לעשות סוויץ' ושינוי מחשבתי משמעותי.
כי אם לא תעבדי על זה, אז באופן טבעי הגיוני שהמחשבות שיהיו לך יהיו מחשבות כמו 'מה זה הכאבים האלו?', 'למה אני לא יכולה לקחת אפידורל?', 'מתי כל זה יגמר?', וכו'. והבעיה שהמחשבות האלו מאוד מחלישות וזה ישפיע על כוח הסבל ועל הקושי של הלידה באופן ישיר.
מחשבות שיעזרו לעבור את הלידה זה מחשבות כמו 'אני עוברת כל ציר בפני עצמו', 'אני מסוגלת לעבור את זה', 'כל ציר מקרב אותי לקראת הלידה', וכו'.
אני יודעת שאצלי ממש הייתי צריכה לזכור לא לחשוב על כמה עוד צירים נשארו לי, כי זה היה מאוד מפחיד אותי, אבל ברגע שהזכרתי לעצמי שאני עוברת כל ציר בפני עצמו ובין הצירים מתמקדת במנוחה, זה ממש עזר.
יכול להיות שאפשר לבקש בזה עזרה מהסביבה (הבעל, או דולה אם תקחי). לחשוב על משפטים שיחזקו אותך ולבקש מהם שיגידו ויזכירו לך תוך כדי הלידה.

בהצלחה!
שיטה מעולהפרלין
ככה אני עשיתי בלידות שלי, בזכות ההסבר המפורט שכתבת (היית בעבר בניק אחר?) והיה לי מעולה!
כן, נכון..🙂בארץ אהבתי
כיף לשמוע שעזר לך...
הי יקרה~מרמלדה
אני ילדתי בלי אפידורל בגלל טסיות נמוכות.
יש כל מיני מאכלים שטוענים שעוזרים לעלות, אפשר לנסות. אבל לדעתי חשוב במקביל גם להתכונן נפשית לכך שיש סיכוי גדול שתלדי בלי אפידורל. וזה ממש לא סוף העולם. החוויה שלי היתה ממש טובה ב"ה, ברמה שמוזר לי לחשוב על לעבור לידה בלי להרגיש את הצירים🙊
לא כתבת אם זו לידה ראשונה או לא. אני אישית חושבת שכן כדאי שתהיה נוכחות נשית איתך בלידה. יש הרבה דרכים נוספות להקל על הכאב - טנס, גז צחוק, תנוחות שונות. ממליצה לקרוא את הספר 'לידה פעילה'.
והכי חשוב - ההכנה בראש. תחשבי שאת מסוגלת לעשות את זה, שמיליוני נשים לפניך ילדו ועברו את זה בשלום, שהכאב הוא כאב מקדם והוא סופי, ובסוף יש תינוק קטן ששווה את הכל.. מחשבות חיוביות משפיעות מאוד על איך שתחווי את זה. בהצלחה
ושכחתי להגיד~מרמלדה
לי הדבר שהכי עזר תוך כדי הצירים זה פשוט נשימות. נשמע פשוט אבל זה ממש עוזר.
אני ילדתי לידה ראשונה בלי אפידורל בגלל טסיות נמוכותאחתפלוס

ואם לא היתה איתי דולה ממש לא יודעת מה הייתי עושה.

לידה ראשונה זה ממש הפתעה והיא עזרה לי בעיסויים.תווכה לי ודברה עם הצוות.ממש שמחתי שלקחתי אותה.

בכל מקרה כשהצירים התגברו וכבר לא הייתי מסוגלת לשרוד נתנו לי טשטוש דרך הוריד.היה ממש מוצלח .נרדמתי והעירו אותי ללחיצות.

החיסרון היה שבגלל הטשטוש לא נתנו לי להחזיק את הקטנה בחדר לידה אבל בעלי החזיק אותה כך שזה לא היה כל כך נורא

בלידות הבאות הייתי עם גז צחוק שמאד עזר ליאחתפלוס

אם כי פה בפורום הרבה נשים אמרו שהוא לא עזר  להם או שעשה להם לא טוב

ממליצה על טנס!יראת גאולה
גם אני בראש שלך, לא מתחברת ל"חויית הלידה" ולא דמיון מודרך וכאלו,
טנס ממש יעיל מבחינתי כי הוא פיזי לגמרי, ואפשר ללחוץ ולהגביר אותו כשיש ציר.
אפשר להשיג ביד שרה, תמורת פיקדון של מאה ₪, וערכת מדבקות חדשה ב10-20₪.

חוץ מזה, התחברתי לשיטה של אמית לידה, כי היא מבוססת על תרגיל פיזי שמפחית את הכאב. כך לא חשתי חסרת אונים מול הצירים אלא היה לי כלי התמודדות מעשי.
ממליצה על 2 דברים עיקרזהר מרים
דולה כמו שכתבו
וקורס הכנה ממוקד ללידה טבעית

לפי מה שאת כותבת על עצמך יתאים לך קורס עם ידע פרקטי שיתן לך בטחון
שתצאי עם כלים מעשיים להתמודדות
וגם עם הגיון של מחשבות מקדמות ומחזקות

אפשר בהחלט גם בשבועיים להספיק כ2-3 מםגשים משמעותיים

בהחלט מאתגר הלא צפוי הזה

אבל תחשבי על זה!
הרי גם בכל לידה אפשר להתקל במצב כזה שאי אפשר אפידורל- בלי לדעת מראש!תוך כדי הצירים

ה' עשה איתך חסד ועודכנת על כך לפני
זה כבר מאפשר לך להסתגל לרעיון
לא יודעת אם יעזור אבלפריקה2
יש דברים שמעולם ויש דברים שמורידים את הכמות.

כדאי להימנע מאכילת עגבניות או כמות גדולה של עגבניות. אני לא זוכרת מה כדאי. .אולי חסה. וגם שמעתי שכדאי מולסה.
רוצה להוסיף עוד נקודהרוטב סלט
שאולי דווקא בגלל שאי כרגע אופציה של אפידורל, יהיה לך יותר קל לכאורה להתמודד ולהצליח
כמו שנשים בלידות בית לא לוקחות אפידורל, ויש הרבה שלקחו כשהן ילדו בבית חולים,
עדיין אופציה זמינה משהו אוטומטי משתנה בגישה

כמובן שצריך הכנה, אבל אולי בכל זאת זה יעזור לדעת שזה המצב נקודה
ועוד משהורגעים פשוטים
לרוב אומרים שמתחת ל100 אי אפשר
לכי להמטולוג טוב שיסתכל על כל הנתונים ויגיד לך מה נכוו לך.
ויש בתי חולים שבכללי מאפשרים מעל 80
לא מאוחראמא וגם
ללמוד דרכים להתמודד עם כאב.
יש ספרים (נניח ליד ה')
יש סרטונים וקורסים ברשת.חפשי משהו שאת מתחברת אליו.
לא הבנתי אם זו לידה ראשונה או לא, אבל יכול להיות שזה יהיה רעיון טוב לקחת דולה.
מוסיפה כמה נקודות מהחוויה והנסיון שליאפונה
הלידה הקשה והכואבת ביותר שהיתה לי היתה זו שבה לקחתי אפידורל. הגעתי אליה בלי הכנה פיזית מספקת (כי ילדתי קצת מוקדם ולא הספקתי), היה לי רק איזיטנס שלא עזר לי. לא היו לי כלים להתמודד עם הצירים ולקדם את הלידה, הגוף שלי היה מכווץ מכאב הפתיחה לא התקדמה. היינו אסורים משלב מאד מוקדם. קיבלתי אפידורל, הוא הקל על הצירים בבטן אבל לא השפיע כלל על פלג הגוף התחתון מהאגן ומטה. הלידה היתה ארוכה מאד (29 שעות מירידת מים ותחילת צירים) היו לי כאבי תופת ולא יכולתי לעזור לעצמי, גם כי לא ידעתי איך וגם כי לא הרשו לי להיות בתנועה (בגלל האפידורל).

הלידות הבאות היו עם הכנה של אמית לידה, ממליצה בחום! וגם הקורס שלה קצרצר אז בע"ה תספיקי אותו (סרטון מקדים שצופים בו בבית ומפגש בודד איתה). היא נתנה מענה מצויין להתמודדות עם הצירים הפחתת כאב וקידום לידה, והפכה את בעלי מצופה חסר אונים ומתוסכל לדולה נהדרת. את שתי הלידות הבאות ילדתי איתו ללא ליווי נוסף וללא אלחוש והיה הרבה יותר קצר, והרבה פחות כואב.
הקורס שלה יקר, אבל זו השקעה ממש משתלמת, פי כמה מעגלה או אביזרים אחרים לתינוק. וזה בעצם זול כשחושבים על זה כקורס הכשרה לדולות (עבור הבעל).

כן ממליצה שיהיה לך גם איזיטנס. לי לא עזר אבל להרבה נשים זה עוזר מאד ושווה לנסות.

ממליצה גם לקרוא את "לידה פעילה" (יש לי להשאיל, מוזמנת לפנות באישי וננסה למצוא דרך להעביר את זה).

והמלצה אחרונה או בעצמם ראשונה - להתפלל על זה!! אצלי כל אחת מהלידות התפללתי על משהו שמאוד היה חשוב לי, וממש ראיתי איך היתה לי ס"ד בו, גם אם דברים אחרים לא בהכרח הסתדרו כמו שרציתי.. בלידה הראשונה מאד חששתי שיהיו לי תפרים. התפללתי על זה המון כולל בלידה עצמה. הלידה היתה גיהנום אבל תפרים לא היו לי
בלידה השניה מאד פחדתי שניאסר ובעלי לא יוכל לעזור לי. התפללתי על זה מלא וב"ה מרגע שנכנסתי להיבדק בבי"ח ועד הלידה עברו בערך 10 דקות שבהן בעלי לא היה לידי בכלל... (הלך רגע להירשם, ראה שיש תור וחזר)
גם בלידה השלישית - חשבתי שקרה לי נס פעם אחת, אבל מה עכשיו? התפללתי המון והקב"ה עשה לי נס שלא דיממתי עד הסוף (אנחנו נוהגים 'אם אין דימום נאסרים רק כשהראש יוצא) ובעלי עזר לי ממש עד סוף הלידה. דולה כבר אמרנו...

מסכמת לך כי את בסוף היריון וקשה להתרכז:
להתפלל על זה!!
אמית לידה
לידה פעילה
איזטנס

בהצלחה בבריאות ובידיים מלאות!
וואו! ממש ממש תודה לכולם!עננים כחולים
קראתי הכל🙂 סליחה שלא עניתי לכולן אבל באמת שאתן נשמות! הצלחתו להרגיע ולתת לי כמה כיווני מחשבה אז באמת מודה לכן מאוד🙏
אהבתי שסיכמת בסוף😂בתנועה מתמדתאחרונה
ולפותחת- לידה קלה בע"ה בידיים מלאות!
אני גם ילדתי פעמיים בלי אפידורל, ועם הכנה מתאימה מראש היה ממש טוב (כשלא התכוננתי באמת חא היה לי כח לעבור את כל הצירים והגעתי מותשת ללידה... הרגשה שאין מה שעוזר לי.. אבל כשלמדתי לפני על תנועות/נשימות/שיההתי משפטים מחזקים הרגשתי שהכאב היה חיובי ומקדם את הלידה)
בהצלחה!! @עננים כחולים
בטח כתבו לך פה מלא דברים חכמים (לא קראתי) מאחלת לך לידההשם בשימוש כבר
קלה קלה וטבעית, ידיים מלאות💞
לי עזר מאוד גז צחוק. (בלי אפידורל)נעם85

בהצלחה יקרה

ושיטת אמית לידה אם עוד רלוונטי לך ללמוד..נעם85


אם את רוצה עצות מנסיון אשמח בפרטי..ילדתי 5 לידות בליזהר מרים
וגם יש לי הצעה לדולה ומדריכה ללפניזהר מרים
זו לידה ראשונה?תוהה לי
אם כן לדעתי חובה דולה כי זה יכול להיות מאד ארוך, מתיש וכואב
תודה!עננים כחולים
אכן, לידה ראשונה...
מים מקלים מאוד מאוד על הכאבים, אם יש לך אפשרותשקדיה.
לאמבטיה בחדר לידה
לפחות יש לך קצת זמן לרכוש כלים עד הלידהאמא בעבודה
לא קל לשנות תכנית , אני משערת שזו לידה ראשונה, אישית בלידה הראשונה לא הספקתי לקרוא מספיק ולהבין מה מקל על הכאבים והיה לי קשה להכיל את הצירים , אצלי הם מתחילים בעוצמה גבוה אין צירים חלשים, עד שלקחתי אפידורל, אבל ללידה הבאה לא יכולתי לקחת אפידורל והיה לי ממש חשוב לדעת איך להכין את עצמי וכמה כללי אצבע שעזרו לי,
1. כל ציר הוא עד 60 שניות המחשבה החיובית שאני יכולה אני טובה ממש אמרתי לעצמי לאורך הצירים הכל טוב אני יולדת אני יכולה, המחשבה שהציר מקדם את הלידה מרכך את כל המעבר של התינוק עזר לי מאוד וככל שאמרתי לעצמי אני טובה הרגשתי פחות את הציר,
2. פחות אדרנלין, קולות רגועים אם את בקטע של מוזיקה מרגיעה,
3. מכשיר טנס עזר לי מאוד להקל על הצירים, משאילים מיד שרה, מומלץ לנסות קודם איך שמים
, מקל גם על הצירים של חודש תשיעי, ולמקם בתחילת הצירים.

4. לדעתי לידה על הצד נוחה ללידה ומאפשרת שליטה על התנועה שלך בלידה עצמה(מבחינת הגב, ופיסוק) עד הלידה עזר לי כדור פיזיו לשבת בסיבוב עדין, להשען על המשענת של המיטה כשהיא בזווית של כמעט 90 מעלות עם הפנים למשענת,
5. לחשיבה חיובית ודימיון מודרך יש השפעה מדהימה על הלידה , לא להבהל מהכאב להכיל אותו, לזכור שהכאב הוא לא רע, הוא טוב זה כמו חלק מהתקדמות הלידה זה המערה הצרה להגיע לתינוק, התגובה הטבעית היא להתכווץ ללכאב,נשימה עמוקה שממלא את הריאות ואז נשיפה איטית ממש תוך כדי חשיבה על התינוק, הכאב שמתקדם, אני יכולה אני טובה אני יודעת ללדת הגוף מתרכך אני מחכה לתינוק, מאוד עוזרות, ככה כל ציר(זה בא והולך כמו גל כאב קצת דומה לכאבי מחזור בגב ובבטן כמו טבעת בקו המותניים, של 20-70 שניות ואז הקלה הפסקה ושוב ציר)

6.לקחת דולה או בת דודה, מישהי שאפשר להחזיק לה את היד שתוכל לתת עזרה לפי הצורך לעלות למיטה או להגיש מה שצריך, להרטיב את הפנים, או לפחות להשיג איזה סוג של הרפיה ללידה יש דולות שמוכרות פס שמע ללידה ולפני הלידה.

זה לא סוף העולם, ההתאוששות אחרי לידה בלי אפידורל מהירה יותר. אחרי אפידורל יש סוג של סחרחורת וכבדות לפעמים כאבי גב אז לפחות אם לא תוכלי לקחת אפידורל תדעי שיש גם יתרונות, ובכלל בכל לידה את יולדת גם יכולות חדשים לדעת לעבוד על חשיבה חיובית זה ממש מומלץ לא רק בלידה...
תודה רבה רבה!עננים כחולים
אני תכננתי אפידורל וברגע האחרון סירבו לילאה1234
כי אמרו שהפתיחה באופן מפתיע התקדמה מהר המצופה, תחשבי בחדר לידה פתאום הודיעו לי "אין אפידורל"
אז נתנו לי גז צחוק
והאמת הלידה אכן כואבת אבל מיד כשהתינוק יוצא כל הכאב נעלם!!! וההחלמה אחר כך הרבה יותר קלה! בקיצור גם אם היו לך מספיק טסיות אולי התוכנית הייתה משתנה,
אצלי עוד המשיכו קצת כאבים עד שהשיליה יצאהיעל מהדרום
לק"י

לא חזקים כמו צירים, אבל עדיין כאב לי.
(וזה היה כזה "טפשי"- שניה קודם עם צירי לחץ, ואז הכאבים החלשים יחסית עד שהשיליה יצאה כואבים לי.... כאילו מה?! כל כך מהר שכחתי כמה כאב לי קודם? ).
יואו החכמתי מהשרשור! תודה לך! יש מצב לנעוץ?פריקה2
אפשר להוסיף קישור לשרשור הזה בשרשור הנעוץיעל מהדרום
לכי על הקורס של עמית!שירה רננה
תוך יום אחד את יודעת מה לעשות וזה ממש ממש עוזר להקלה על הכאבים. עדיין לא נתקלתי במשהו אחר שאפילו מתקרב לרמה הזאת
יאללה- שרשור פאדיחות! שיקפוץ גם הוא עוד כמה שניםהריון ולידה

ונוכל לצחוק שוב

אז אני אתחיל. מאנונימי כי פאדיחה..

היינו אצל חמי וחמותי בשבת, עשיתי בדיקה שיצאה לא נקיה. שמתי אותה על המדף בחדר שישנו בו כדי להראות לבעלי ושאחרי שבת ניקח לרב, ו..שכחתי אותה שם.

במוצש כשהגענו הביתה קלטתי פתאום שהיא שם והתפדחתי כל כך, אבל קיוויתי שאף אחד לא ייכנס לשם והיא תישאר עד שכבר לא ידעו למי היא שייכת

אבל אז- ביום ראשון חמותי מתקשרת: "יכול להיות ששכחתם אצלנו משהו?" חח..לא! לא שכחנו כלום, מה פתאום!

אני רק מדמיינת אותם יושבים וחושבים מה לעשות עם הבדיקה ואיך להעביר לנו אותה בדרך נורמלית בושות!

מצחיקה🤣באתי מפעם

נשים לא עובדות?-לכאןאנונימית בהו"ל

אתן עושות הכל בבית כולל הכל והבעל עובד?

אני גמורהההההה עם כאבי גב מטורפים

ובעלי-מתעלם .הוא יוצא לתפילות משאיר אותי עם כל הקלחת

עובד עצמאי כך שאין לו שעות מסודרות,יכול לצאת לעבוד גם ב11 ,גם ככה עובד עד הלילה

מרגישה והוא גם אומר את זה מדי פעם

את לא עובדת אין עלייך עול

אבל עליי כ-ל העולם של הבית והילדים וזה לא פחות קשה

מרגישה שצריכה לשתוק כל הזמן כי הוא מביא את הכסף

ולא בקטע אלים כי לא חסר לי כלום ב"ה

פשוט די אני מותשת מזה שאין אפשר לבקש ממנו כלום

אני חושבת שכל בחירה היא לגיטימיתנעמי28

בכל נושא כל עוד אין פגיעה במישהו אחר.

ויש המון גורמים שמשפיעים על הבחירה שלנו (לדעתי כמעט ואין בחירה חופשית טהורה, כנראה שבכלל)

ממניעים פסיכולוגים, חברתיים, היסטוריים, גנטיקה, אמונה ועוד

דוגמה קלאסית- ילודה.

אישה יכולה להיות בטוחה שמספר הילדים שלה היא בחירה אישית טהורה אבל אין צל של ספק שאם היא היתה גדלה בפינלנד ולא בארץ, הילודה שלה היתה שונה.

ההשפעה היא כל כך עמוקה ואנחנו נוטות לחשוב שזו בחירה חופשית.

ככה בכל נושא.

הגשמה, אמונה, דעה פוליטית, הכל.

והעצם ההבנה של זה גורם לי לערער ולשים בסימן שאלה כל "צורך" חברתי, כמו שכתבת "המחשבה שצריכים".

ולקבל כל צורך אחר.

אין נכון או לא נכון.

הקביעה שנכון לצאת לעבוד או עד גיל שנתיים להישאר, זאת בסך הכל תנועה דורית תלויה בזמן.

בקיבוץ חשבו אחרת, כמה דורות לפני זה חשבו אחרת לגמרי, ועוד כמה עשורים יחשבו אחרת.

ועם כמה שהחברה משפיעה לנסות כמה שאפשר להרגיש בגוף מה נכון.

באיזה גיל התולעים האלה מפסיקות לבקר?ניק חדש2

דייייייי באמת זה לא אנושי כבר.

כל חודשיים.

ואם הן פירגנו אז חודשיים ושבועיים.

ניסיתי פרוטוקול של 3 מנות ורמוקס בהפרש של שבועיים כל אחת. אז זה האריך מחודשיים לחודשיים וחצי.

באמת אין לי סבלנות לזה.

והם בני 7 ו4.5.

גיהינום

אלה תולעים בוודאות אני שולפת אותן

ניסיתי אמבטיות סוכר

ניסיתי קלינתול

ניסיתי וזלין

ניסיתי נו ורם

כלום.

ולדחוף שום לטוסיק אין שום סיכוי. כמו שלא אדחף לעצמי ככה לא דוחפת להם.

עד שהם לא מקבלים ורמוקס אין לי ולהם שקט.

אוף

מוכנה להתחלף בכיף עם כינים. משלמת גם.

מבינה אותך מאד ומזדהה אמהלה
  1. לגבי השום- זה באמת לא מומלץ, עלול לגרום לכוויה ממש. אבל יש לקנות היום כמוסות שום שיעילותם שווה, והן בטוחות לגמרי לשימוש. הן ממש קטנות, אפילו יותר קטנות מפתילה. וזה עוזר לדחות עוד קצת את ההתפרצות הבאה. בנוסף- לתת להם לאכול גרעיני דלעת- מאד עוזר.

  2. גם אני תמיד אומרת שזה הרבה יותר גרוע מכינים, ומעניין מאד שהבנות שלי נדבקו קבוע בתולעים ואף פעם לא בכינים....

  3. זה עובר כשהם גדלים..... מנסיון בערך מגיל 11/12 כבר הפסיקו להתלונן. אבל כשאני עושה טיפול בורמוקס, בעצת הרופא אני עושה טיפול משפחתי- מביאה לכולם, גם לגדולים כדורים ואפילו אני לקחתי, וזה באמת עוזר לרווח את ההתפרצויות....

  4. חיבוק ענק ענק ענק לא יאומן עד כמה זה יכול לשבש את החיים שלך ושלהם

חמאת גרעיני דלעת שווה לאכילתם? בדיוק קניתי...ירושלמית במקור

לא מכירה, אבל אם זה עשוי מרכיבים טבעיים בלבדאמהלה

יתכן שזה גם יעזור.

אבל בדברים האלו- אין כמו המקור, במיוחד שהמקור טעים וזמין...

הילדים שלי לא אוהביםשיפור

את הגרעינים או את הממרח שלהם?ירושלמית במקור

כן, כתוב 100 אחוז גרעיני דלעת...ירושלמית במקור

תודה... פשוט הילדה לא מסכימה לאכול את הגרעינים (את החמאה טרם ניסיתי)

הבאתי טיפול משפחתי ולא מנעניק חדש2

את ההתפרצות הבאה אחרי חודשיים.

גרעיני דלעת עזרו מניסיון?ניק חדש2

מה תגידי על גם וגם? 🫣אן אליוט

אצלינו זה הרבה פעמים בא ביחד, או שבוע תולעים ואז שבוע כינים...

ולנו אמרו 3 מנות ברציפות ואז מנה רביעית שבוע אחרי.

זה סיוט, מזדהה

יש לי רק בנים אז לפחות לכינים יש פג תוקף קצרניק חדש2

תבדקי על שמן זעתר נראה ליהריון ולידה

השתמשתי לעצמי כילדה ותמיד עבד

לאכול או למרוח שם?שיפור

איך להשתמש?ניק חדש2

ישבתי לקרוא מלא עכשיו וראיתי שממליצים גם על שמן אורגנו זה אותו דבר?

שמן אורגנו זה שמו חריףהמקורית

ויכול לשרוף אז שימי לב

אני לא בטוחה שמתאים לילדים האמת

ואם את קונה אז רק אחד שמהול עם שמן נשא כמו שמן זית. והוא יקר אם זה משנה לך.

זה אותו דבר. אפשר גם לעשות חליטה של אזוב ולתתנפש חיה.

כן יש מצב שזה בדיוק אותו דבר, לא זכרתי איזה מהםהריון ולידה

ולברר איך לבדוק את העלים ! זה עלים קטנים ולא רגילנפש חיה.

20 טיפות בתוך מיץ ולשתותהריון ולידה

כאילו אני כתבתי😒 אנחנו בול באותו מצב!!שיפור

אם תמצאי פתרון אשמח לשמוע.

די בלתי אפשריניק חדש2

בעלי היום שם לו וזלין בפי הטבעת לפחות שלא יצרח.

הרגיע לן קצת

והבאתי ורמוקס. למרות שלא ראיתי שום תולעת.לא יכולתי כבר.

ומשתפת פה משהו שראיתי ברשתניק חדש2

אצל רויטל ויטלזון.

כמה צחקתי.

אולי אני מסגירה את עצמי כי שיתפתי כמה חברות

אבל ניחא

זה סיפור חיי.

לא מךסיקות בשום גיל, לי היה גם כנערה וגם כיוםשמש בשמיים

אחרי הלידה האחרונה נדבקתי, סיוט.

גם אני. אבל אני נדבקת מהםניק חדש2אחרונה

וכשהייתי צעירה זה לא היה בתדירות של כל חודשיים.

ואמא שלי לא הביאה ךמו ורמוקס

ישלי בציראנונימית בהו"ל

לחץ בטוסיק

אבל גם קצת בין צירים

זה לא עובר כמו הציר שנגמר…

הגיוני?

הואפרסקה

תנסי מים חמים במקלחת לפעמים זה משחרר.

ואני לא יודעת באיזה שלב את אבל זה קצת מזכיר לי צירי לחץ 😅

אני בשלב כזה כבר הלכתי לבי"ח...אמא טובה---דיה!

הגיוני אבל יש מצב שזה מתקדם. הייתי נוסעת להיבדקכורסא ירוקה.

הגיוני, אבל כמו שאמרו לך כנראה שהלידה מתקדמת...יראת גאולה

היה לי ככה בערך בפתיחה 5-6.

אצלי הכאב של הציר התבטא בלחץ מהסוג הזהשושנושי

בצירי לחץ הרגשתי לחץ אחר, מאין לחץ לדחוף החוצה..

איזה כיף נשמע שזה מתקרב.

לידה קלה ובידיים מלאות

מרגש!^כיסופים^

נשמע כמו כניסת התינוק לאגן, שימי לב לא למשוך יותר מדי בבית

מקווה שאת כבר בחדר לידה נשמה שיהיה בקלותאמהלה

בבריאות ובידיים מלאות

איזה חדר ואיזה לידהאנונימית בהו"ל

הכל נעלם פשוט

ואני עצבנית כמו שור זועם כל היום צועקת

זה ככ מתסכל

אוףףףף מתסכל, ברור שאת עצבניתאמהלה

תנסי אולי לצאת קצת היום, לנשום אויר/קפה ומאפה/נוף גשום

זה כבר ממש קרוב

והגוף שלך מאותת לך שהוא מתכונן

קחי בחשבון שזה עלול להיות בשבת ותתארגנו על מקום לילידם ותיק ארוז וכו'

לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובשלווה

חיבוק ענק

אוי תגובה נשית זה טובאנונימית בהו"ל

כולם סביבי מדברות כמו דודות

ככה זה

כשיהיו לך צירים לא תתלבטי

אם ככה את נשמעת אין לך כלום

כאילו אני לידה ראשונה…

נא לסגור פלאפונים וללכת לישון/לכייףאמהלה

זה זמן שלא מדברים עם אנשים....

נסי להיות רפויה!!גוגי גוגי

הלידה לא מגיעה כשהגוף מזהה סכנה

אני הסכנה 🥴🥴🥴אנונימית בהו"ל

מסכנים הילדים…

חחח אני צתה על התקופה הזאתדיליה

יואו את עוד כאן? זהו אני אומרץ לך היום היום.

בסוף משהו צודק תמיד.

שיהיה בקלות.

מקווה בשבילךצשלא שבת.

ורק עצה קטנה, כי אני כמובן דוד כבידה ולא בחודש תשיעי, אז תברחי לחדר ואל תצעקי...

חחח תרגיעי! יואו! הכי עוזר להגיד לך את זה נכון? ידעתי.

לפחות היום היום זה מעודדאנונימית בהו"ל

אצלי זה לאאאאא יש לך זמןןןן

תודההההה איך כיף לשמועעעעעעע

בשבת הכי כיף ללדתניק חדש2

ילדתי בערב שבת וזה היה חלומי.

ונאמר אמן!!!אנונימית בהו"לאחרונה

אני איתךטליה א.

גם רוצה כבר ללדת בע"ה!!! ונהייתי עצבנית ואז אומרים לי - תרגעי שלא תלכי עצבנית ללדת. תןדה חברים. עזרתם😅

מישהי התנסתה ברפלוקס עם צרבות אצל ילד בן חמש?אמא טובה---דיה!

או בגיל אחר, אבל לא תינוק.

איך מטפלים בזה?

הוא מתעורר מזה כל לילה בצרחות...

הלכת לרופא ילדים?איזמרגד1

זה נראה לי שאלה לרופא. ילד שמתעורר כל לילה הצרחות זה משהו שצריך לטפל בו, כנראה עם סותר חומציות מאיזשהו סוג...

היינו אצל אא"ג, והוא אבחן ואמר לפנות לגסטרואמא טובה---דיה!

אבל כצפוי אין תורים בימים הקרובים, אז מתלבטת מה לעשות בינתיים.

תקראי פהאורוש3

Eo EQuiz | E&E Israel - EOE/EGID Community

ובכל מקרה גם אם אין קשר, גסטרו זה הכתובת באמת... וזה תורים רחוקים...

זה לא נשמע לי זה. אבל התיאור של התסמינים שלו נשמעאמא טובה---דיה!

בול צרבות.

השאלה היא איך אני יכולה לעזור לו לפני הגסטרו, כי הוא ממש סובל כבר הרבה זמן...

אולי מהרופא ילדים לבקש תרופה סותרת חומציותאורוש3

אבל אולי זה קצת בעיה כי זה בעצם יכול למסך בעיה שאז הגסטרו לא יראה. הייתי מתייעצת עם הרופא מה דעתו בינתיים

הייתי מתייעצת עם רופא ילדים בינתייםקופצת רגע

ואגב הוא מקבל תוספי תזונה כלשהם?

הוא יודע לבלוע כדורים?שימושית

יש גביסקון וזה ללא מרשם רופאיום שני

תרופה לילדים ומבוגרים, עוזר תוך כמה דקות אבל ההשפעה היא לכמה שעות

(הרופא אמר לנו לנסות את זה במקרה של ריפלוקס עם תינוק. עזר כל כך שבסוף לא המשכנו לתרופה חזקה יותר)

המון ילדים היום בגלאים האלו סובלים מצרבתרק לרגע 1

נראה לי שזה קשור לסטרס תזונה משקל

הילד שלך עם עודף משקל?

כדאי להתייעץ עם גסטרו תבקשו בדיקת אליקובקטור וכו

לדאוג שהמזרון יהיה קצת באלכסון עם הטיה

תתיעצו עם רופא בקשר לתרופה

דווקא בתת משקל...אמא טובה---דיה!

מזרון באלכסון זה רעיון מצוין, תודה!

תת משקל אז בהחלט כדאי לקחת לרופא מומחהרק לרגע 1אחרונה

ולעשות את כל הבדיקות

צליאק בדקתם?

לא התנסתינעמי28

אבל עד שתמצאי תור, תקלי עליו כמו שמקלים על צרבת בהריון.

ארוחות קטנות לאורך היום, לא שומניות, לא לשכב לפחות חצי שעה אחרי האוכל, לישון עם הגבהה של הראש, להפריד נוזלים מאוכל, וכל מה שעוזר בהריון.

תבקשי מרשם מרופא ילדים!!! כל רופא יכול לכתובהריון ולידה

אומפרזול

מציל חיים

הייתי הולכת לאוסתאופתאפונה

אני עכשיו הייתי עם התאומות שלי אצל גסטרואמהלה

המליץ לתת אומפרזול לנסיון במשך חודש על רקע כאבי בטן והתפתלויות במשך כל היום.

טען שכנראה זה השלכה של הפגות שלהן

כי ראה שאצל פגים יש נטיה גדולה יותר לחומציות בקיבה

(בנות כמעט 8)

ישלכן המלצה על חנות שמתאימה כיסאות בטיחות מאחור?גוגי גוגי

בהמשך לשרשור הקודם שלי

עזרתן לנו ממש

זה גם נושא שחזר כאן מידי פעם

מחפשת המלצה לחנות אמינה שמתאימה 3 כיסאות מאחורה וגם עושה התקנה בטוחה

וגם נצטרך לחזור אליה לקנות את הכיסא השלישי פלוס התקנה עוד כמה חודשים לקראת הלידה השלישית..

אנחנו בלי כיסאות כרגע בכלל לכן מחפשת לקנות בבת אחת

באיזה אזור את מחפשת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלבטרם יש רשימת מתקינים מומלצים חלקם עצמאיים (את קונה כסאות ובאה אליהם) וחלקם בחנויות ואז את יכולה לבחור את החנות הרלוונטית ורק לוודא דהמתקין נמצא שם

טוילנד. כפר סבא. נסיון אישי לפני כמה שניםמנגואית

יש להם מתקין , לא יודעצ אם כל הזמן יש מתקין, שראה את הרכב והמליץ על כסאות בתקציב והתקין ביחד עם כיסא שכבר היה לנו ,הוא התקין מחדש גם אותו

אחכ פחדתי לנתק את הכסאות ונמנעתי מזה חודשים חחח

אנחנו קנינו בביבי סטארפרח חדש

ואז גם מתקינים את הכיסא במקום

תודה!!! נראלי נלך על טוילנדגוגי גוגי

יש מישי עם טויוטה קורולה ו3 מאחורה?גוגי גוגי

יש לנו רכב יותר קטן והכנסנו 3 מאחורהכורסא ירוקה.

קשה אבל אפשרי. הקורולה רחבה יותר.

צריך 3 שהם או סלים פיט או הבוסטר הקל של הילדים הגדולים יותר - עם/בלי גב

לנו יש טויוטה קורולה (קרוס)מתואמתאחרונה

אמנם לא ניסינו להכניס בה שלושה כיסאות (קנינו אותה רק לפני שנתיים וחצי), אבל היא רחבה למדי, אז מניחה שייכנס.

אוף-שרשור עומסאובדת חצות

את ההודעה הזו ניסחתי בראשי ורציתי לכתוב מלא פעמים.

אני מרגישה שיש המון טוב בחיי ב "ה אבל מצד שני השנה הזו ממש עמוסה וכל חמישי\שישי\סופ"ש אני מגיעה עם הלשון בחוץ ומרגישה רע\עם כאב ראש\

הקאות.

עלינו ב"ה עם התאומים לכיתה א' ואני מרגישה שזה העלה אותי כיתה גם כאמא וכהורה.

אבל זה דורש מאד מאד ואני ואנחנו מאד שקועים בילדים והמשמרת השניה הזו בביה"ס דורשת ומרחיבה מאד את הדברים שאני עושה השנה באופן כזה שאני נופלת מהרגליים כבר ב-11 בלילה (מה שלא קרה קודם-הייתי ישנה מאוחר) והילדים באים אלינו למיטה כבר ב6 ומשהו בבוקר (אז קמה מוקדם אם לעבודה-להתארגנות).

מצד אחד מכניסים לשנה-לקחת אותם מוקדם לצהרון, חוגים שלהם, חוגים שלנו (פעמיים בשבוע חוג כדורגל לאחד מהם, פעמיים בשבוע ספורט בערבים לבעלי ואני לאחרונה הורדתי ספורט ואין לי סיכה להכניס בלו"ז), דרישה לשיעורי בית יומית וגם אם עושים בצהרון יש לנו ענייני קריאה לבדוק וגם מה שעושים בצהרון לפעמים עם טעויות אז נכנסנו לשגרת בדיקה , גל חמישי בשבועייים האחרונים יצא שהזמנתי חברים הנה עם ארוחת ערב ואני מתזזת סביבם, הכנו מגשי פירות ליומולדת שבוע אחרי שבוע, מעורבות בית ספרית, הכנתי אלבום לופה מדהים, הזמנתי משפחה לארוחת ערב בשבת שזה משהו שאני לא עושה כי פחות מבשלת, ואפיתי 3 פעמים במהלך השבוע. בטוח לא ציינתי עוד דברים כמו להכין אוכל לילדים בבוקר לקופסא, לחדד להם עפרונות ולבדוק קלמרים, להיות מעורבת בנושאי בי"ס רגשית, לטפל ולעקוב בתוכנה.

כל זה עם לפגוש חברכה טובה לפרוק פעם בשבוע. אני כגם עובדת עם הילדים על קגריאת ספרונים. בקיצור גם לימודים לילדים, גם פן חברתי גם רגשי גם אוכל ואני? ממש מרגישה עמוסה גם אם מסו]קת

לעצמי ולזוגיות לא נשאר כמעט זמן.

ולמרות שהם תודה לאל כבר לא מרטיבים, החינוך נעשה קל יותר, החום וההקשבה בבית (בעבר הייתי צריכה מדריכת הורים), התחלנו לשבת איתם פחות בלילה או ללכת לסלון ושהם שוכבים לבד, ויש המון טוב ונהייתי דמות משמעותית מאד בבית ואוךי בגחלל זה

עדיין עמוסססססס לי ואני כל חמישי\שישי כמו היום קמה עמוסה מותשת וצריכה כדור אקמול.

שלא לדבר על בעלי שלוקח אותם לחוגים, מקלח, ושומר עליהם המון. אנחנו מותשים והוא בקושי מגרד את עצמו בבוקר...................................מה עושים?

ב רקע מרגישה שהקטע הפוליטי והסטרס והדאגה וצריכה של חדשות וקצת מחלוקת פנים משפחתית על פוליטיקה גם מעיבה ולא מוסיפה.

הי נשמה, את מכווצת למשפט אחד תהליך ארוך ומדהיםאמהלה

שעשיתם.

שניה תעצרי רק כדי לנשום ולהבין איפה הייתם ואיפה אתם עכשיו

הם כבר לא מרטיבים

ההשכבה קלה יותר

יש יותר סמכות הורית

יש יותר סדר יום מובנה

יש יותר הקשבה

אפילו יש אלבום לופה מדהים (חוץ מתמונה אחת, נו נו נו )

ולו"ז צפוף של עבודה/לימודים

ואת הולכת לישון מוקדם- שזה פשוט מעולה!!!

אני ממש מתפעלת ממך, ממכם

זה שרשור העומס הכי מדהים שהעלית עד כה

כ"כ הרבה טוב, כ"כ הרבה התקדמות

אני מצדיעה לך!!!!!!

ושניה נדבר נקודתית על העומס שלך- דבר אחד את חייבת להכניס ללו"ז, זמן אישי לעצמך/זמן זוגי

תורידו שיעור ספורט אחד לבעלך אם זה יפתור את עניין הזמן

אם תתני לעצמך מעט מרווח נשימה, לעשות משהו שעושה לך טוב ונעים

הכל יראה טוב יותר

ויהיה לך כח להמשיך לתת ולבנות ולהתקדם

אלופה!!!!

אין כמוך!!!!

שיהיה הרבה נחת, המשך גידול קל בבריאות, בשמחה, בשלווה ובאהבה

מצטרפת להערכהצלולה

את נשמעת פשוט מדהימה!!! וואו איזה תהליך ואילו הישגים ב''ה.

באמת כל מה שאת עושה נשמע עמוס מאוד, אולי כדאי להוריד מעצמך קצת ציפיות...

מגיע לך כל הכבוד! רק ברשותך לגבי הסוףנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ו בחשוון תשפ"ז 11:50

אני חושבת שזוגיות טובה זה נכס

ולא כדאי לערב בו דברים שעלולים להעכיר את האווירה ולהשפיע על איכות הקשר.

חוץ מזה

מגיע לך כל הכבוד! על הכל!

מה היית עושהאמאשוני

עם בעלך היה יוצא עכשיו למילואים/ עבודה בחול

או חלילה בלתמים אחרים וכו'?

כמובן רק בשמחות בע"ה.

העניין הוא שרק כשהחיים מזמנים לנו עומס שהוא לא יומיומי אלא משהו קיצוני שהופך את החיים-

אז מבינים בדיעבד כמה הרבה היה לנו בחיים.

מה שנראה ביומיום כהכרח הופך למותרות בזמני משבר.

לא שצריך לחיות בתועדת משבר, אבל כן צריך להיות בתודעת דירוג עדיפויות ושליטה על הקצב.

אנחנו לא בוחרים עם מה להתמודד. אנחנו בוחרים איך להתמודד.

והכי חשוב לוודא שקצב החיים מותאם ליכולות ושאת לא מצפה ליותר מהמסוגלות.

לגבי הלימודים של הילדים, אפשר במוצ"ש לשבת איתם מרוכז להיות עם יד על הדופק, אבל בלי לחץ.

קריאה אפשר בשבת.

זה יוריד ממך את המרדף האינסופי במהלך השבוע.

אם את חוששת שפעם בשבוע לא מספיק, אפשר להוסיף עוד יום סטטוס כשאין חוגים וכולם מרוכזים בבית.

עם הבנות שלי למשל ביום שאני עובדת מהבית היה מוגדר ליום איפוס. בלי חברים. יותר בישולים, מטלות לימודיות ובדיקת ראשים וכל הדברים האלו שצריך לעשות יישור קו.

ואז בימים אחרים אפשר לשחרר ולהיות יותר בזרימה בלי המועקה שאולי זה לא בסדר להיות על הדברים.

ואכן להעלות בכור לא' זה ציון דרך מטורף, אז אצלך זה עם שניים במקביל בבת אחת מאמא לילדי גן, לאמא לילדי יסודי זה שינוי עצום!

את כותבת שאת מרגישה דמות משמעותית יותר בבית וזה משפיע על הילדים.

גם בהקשר של עומס. כשאת תהיי באיזון, כל הבית יהיה באיזון.

אם את מגיעה כל סופש למצב גופני קשה,הגוף והנפש שלך זועקים לעצור.

יכול להיות שזו תקופת הסתגלות וזה יעבור,

אבל הכי חשוב שתהיי בקשב עם עצמך, ושתחזירי את הבחירה על המשימות בחיים לידיים שלך.

תזכרי כשאת בטוב- לכל המשפחה יהיה טוב.

תרגישי טוב!

ישooאחרונה

2 רבדים בהתמודדות עם עומס

טכני

ורגשי

הדרך שלי להתמודד עם העניין הטכני

זה תיעדוף מתמיד

להבין בכל זמן נתון מהי המשימה הכי חשובה לעכשיו/ לשעות/ לימים הקרובים

ברובד הרגשי יש הרבה דרכים

מדיטציה/ לצאת לטבע/ עוגנים של הרגלים טובים/ לקחת הפסקות יזומות/ לדבר עם אנשים שעושים טוב ועוד

ילד שלא אוהב ללמוד- מה לעשותטיפקס לבן

יש לי ילד שלא אוהב ללמוד

הוא ילד מאוד מוכשר, ככה שזה לא מחוסר הצלחה

 כשהיה יותר קטן הכשרון היה מספיק לו. עכשיו כבר לא

לפני שנה וקצת  וקצת אחד המורים הסב את תשומת לבנו שלדעתו כדאי לבדוק קש"ר , הלכנו לאבחון אצל פרופסור שהמליצו לנו והוא אבחן שאכן יש בעיה והמליץ לתת רטלין

מההתחלההילד לא שיתף פעולה בכלל עם התרופה, לא היה מוכן לקחת ואחכ אמר שזה דוחה אותו, אחרי שכבר הסכים עם אלף שכנועים, אמר שהתרופה עושה לו רע ממש והפסקנו (נבהלתי שהוא צודק ולא רציתי לכבות אותו או לגרום לו רע) בזמנו פניתי לרופא לשמוע על תחליף, הוא נתן לי אטנט אבל הילד כבר לא היה מוכן לקחת

זה ילד מאוד מאוד עקשן ולכן גם לא היה עם מי לדבר

מתחילתשנה אנחנו עוקבים עם המורה , בהתחלה המורה אמר שהוא יכול יותר וחבל

ועכשיו באספת הורים אמר שלדעתו הילד פשוט לא אוהב ללמוד נקודה, הוא לא חושב שיש קשר לקשב וריכוז שלו (לא ספרנו לו שאובחן רצינו לשמוע מה דעתו)

והיה מאוד מאוכזב

אמר שלא מפריע ומשתולל אבל כן מפריע לעצמו, ורואים ממש התנגדות וחוסר ענין בלימודים 

לשתינו חשוב לימודים, מאוד

אני כן משחררת יותר מבינה שלחץ  גדול רק יגביר התנגדות... במיוחד מול עקשנות שלו

בעלי מאלו שכשמחזיר מבחן הביתה מסוגל להגיד לו אבל למה לא קיבלת  הרבה יותר

לבעלי יש סוג של "שגעון" הוא מתמקד מאוד במקצוע מסוים למשל עכשיו באנגלית ומריץ אותו קדימה בכל מיני חוגים וחוברות והילד לא ממש משתף פעולה,

אמרתי לו שאולי אם ירפה בזה הילד יותר יגיש רגוע ויסכים על הכל אבל הוא לא מוכן להרפות אומר שאסור לוותר לו ולפחות שבמשהו אחד יצליח...

באמת אני לא יודעת מה לעשות, לחזור שוב לרופא לאבחון?  אני די בטוחה שהילד לא יסכים לקחת אלאכ יהיה לי טיעון מאוד משכנע, השאלה מה?

אני לא אמרתי לו כלום על מה שמורה אמר אבל בעלי אמר לו שהמורה מאוכזב ממנו וכמובן משזה לא שכנע אותו... רק להפך..

איך לשכנע כזה ילד ללמוד? מה אנחנו עושים לא נכון??

נשמע שהוא מאוד אוהב ללמודאמאשוני

רק צריך את המסגרת המתאימה.

מסכימה עם בעלך לקדם אותו מחוץ למסגרת הכיתה,

אבל כן צריך לדעת מתי לדחוף ומתי להרפות.

האם הבן שלך אוהב משחקי מחשב?

אפשר בקלוד לעשות דברים מטורפים שיעזרו לו להשתפר וללמוד. (יש מלא תוכנות משחקיות ללימודים בלי קשר, אבל אם רוצים לעשות משהו מיוחד יותר גם אפשר)

הבת שלי למשל לומדת מסיכומים עם צבעים

(צבע למקומות, צבע לדמויות, צבע לחפצים וכד')

הכל עם הקלוד

ואז יש סיכום של כל המילות מפתח לפי צבעים

ואז יש משחקים והשלמות משפטים ולגרור רצף אירועים, והלחנו שירים בסונו

זה ממש עוזר לה ללמוד, ועשיתי לה את זה בלי שיש לי רקע מיוחד. אם לבעלך יש סבלנות וזה חשוב לו, זה עולם

תעזבו את החוברות לדעתי.