עם זאת מתסכל שמלא פעמים סינון גבוה תוקע את הטלפון

אבל לאחותי ואמאשלי הוא באמת עשה בלאגן

אבל גם על נטספארק שמעתי תלונות 🤷🏻‍♂️

אז לכאורה ברור שלא לכל הבנות הכרחי שיהיה סינון, ואם יש בת שאין לה סינון זה לא מראה עליה כלום. נכון?

(בשונה מגברים שברוב המקרים אם אין סינון זה מראה שהוא גולש בכוונה לאתרים בעייתים)

"מי שאין לו סינון זה כדי שהוא יוכל להכנס לאתרים בעייתיים"

וואו, ממש לא

ואני רואה שזה לא בדיוק מה שהיה כתוב.

מה שהיה כתוב זה שזה מה שזה אומר, לא שזאת המטרה (כלומר יכול להיות שאין לו סינון מסיבה אחרת אבל זאת התוצאה)

אני עדיין חושב שזה לא נכון, אבל כאן כמובן יש כאלה שכן, והשאלה אם מדובר באחוז זניח, מיעוט משמעותי, רוב, רוב משמעותי... ולגבי זה אין לי נתונים אמינים

וזה ממש לא קשור למין שלה או לדרגה בה היא נמשכת לתכנים אסורים. (הגם שהיא מועטה עד בלתי קיימת)

כל יהודי צריך לשמור על טוהר החפצים שלו, וגם אם בד"כ את לא משתמשת ב"גוגל" או "יוטיוב" מכשיר הקשר שלך, אמור להיות פנוי מכל גישה לתועבות העוה"ז.

שוב, בכלל בלי קשר לצריכה של התכנים האלו.

פשוט לדעת, שהמכשיר, שנמצא בידיים, אוזניים ועיניים טהורות, שיהיה נקי בעצמו ובכל מקורות המידע אליהם הוא יאפשר לך גישה.

במכשיר הזבל בא אליך...
וגם, אפילו אם בזכות זה מי ש"מחפש זבל" ימצא פחות,
וממילא יפול פחות- זה שווה הכל.
כל נפילה היא המון. וכמו שלא דומה פרקו של השונה 100 פעמים ל101 (בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו..),
כך גם לא דומה זה שהצליח ליפול רק 100 פעמים ולא נפל את הפעם ה101

בטח לא למי שמתנשא כביכול "אינו סובל מהתמודדות"...

יש אנשים שמעוניינים לשמור על טהרתם ולא להינזק.

ובמקרה, רק במקרה, התורה היא זו שמלמדת אותם לעשות כך, ולא איזה מידת חסידות הזויה שהם מצאו לעצמם היכנשהוא.

מי שלא רוצה להיכנע לתורה - לבריאות. אבל שלא יהפוך את מי שכן רוצים זאת - לנכים, כביכול אדם ששומר על עצמו באינטרנט אמור להתבייש ש"בכלל זה מעסיק אותו".

ניתוק מהמציאות לא מביא כבוד. מאוד לא.

אין אדם ששום תוכן בעולם לא יכול להזיק לו.

מי שמכריז על עצמו ככזה - הוא או שקרן או שוטה. ואכן צריך הרבה בריאות.

כפי שכבר כתבתי מקודם..

א. לא מבין למה את לוקחת כל כך קשה שתי הודעות בסך הכל שכתבתי...
ב. זה לא קשור להתמודדות אישית בכלל, זה עניין של מציאות והאם אנחנו מאמינים (ורוצים)
לקחת אותה למקום טוב יותר...
שמא את אומרת שהמציאות מתוקנת? אם כך את חושבת אז זה דו שיח של חרשים, אבל אם את מאמינה ומסכימה גם כן שהיא בעייתית אז לא רואה סיבה שלא תסכימי איתי/איתנו.

ובבקשה לא לקחת קשה. כולנו רוצים לעשות טוב ולדבר באופן מכבד

מי שמחפש זבל, זו כבר בעיה אחרת, חמורה יותר.

העניין עוסק באנשים - שלא מחפשים זבל. אנשים נורמליים בשכלם ובנפשם.

ו...לא הבנתי, אם את לא רואה בזה אידיאל, אז את כן מחפשת אחרי זה?

לא באמת מעניין אותי מה תעני, אבל תחשבי על מה שאמרת.

אז כתבת "אם אין בכך צורך" כתבו פה רבים וטובים שיש צורך גדול, וגם בלי קשר לצרכייך הנפשיים, או האינטלקטואליים, אלא בשביל המכשיר עצמו.

ואל תתקעי את הראש בקיר סתם. זה המכשיר שלך, לא שלי. את תחסמי אותו באיזו רמה שתראי לנכון - או לא.

אבל זה ממש לא אומר שהדרך שלך היא הנכונה.

וזה לא קשור לנפילות..
זו אמירה.
למה שאני שייך. לאיזה עולם אני שואף ורוצה להיות קשור.
בידיעה שמי ששולט שמדיה כרגע זו תרבות מערבית שהרבה מערכיה סותרים את התורה לחלוטין..
(ויש לשקול ולדון כיצד בכלל אנחנו משתמשים בה, ואם אכן כן, אז מה הם ההגבלות שאנו עושים לכך - בבחינת, "ועשו סייג לתורה", "ועשו משמרת למשמרתי")

בכל מקרה, קראתי את כל התגובות ויש כאן ויכוח די לגיטימי.
זכותך לחלוק כמובן,
אף אחד כאן לא העליב או כתב בסגנון מתנשא או פוגעני

שכוייח

ברימון היתיי בכל ההגנות 

 בנטפרי 

 בהדרן בפון 

באתרוג 

ועכשיו אני ברימון הרמטית עליתי אתמול מבינונית 

 ואני יגיד לך למה זה טוב וחשוב 

 1 חוץ מרמות הגנה גבוהות מאד אז האינטרנט רובו פתוחיח כולל הכל...

אפילו שזה אומר שזה לא פתוח ... 

לא חייב אפילו להבין בזה מידיי כדי להיכנס לכל מה שבא לך דרך קיצורים למיניהם ...

2 לבנות זה יותר חשוב לשמור על עצמם אפשר ליפול בזה יותר בקלות כי אין לנו חיוב ללמוד או משהו כזה אנחנו יותר עובדות אז הכל בסבבה ולא רואים עלינו אפילו שהיינו בזה וזה ממש בעייתי כי זה משנה השקפות ודעות ודברים שאנחנו אפילו לא שמים לב אליהם 

כל מה שאמרתי לכן כאן זה מניסיון 

אני חושבת שככל שיותר חוסמים זה יותר טוב

 אבל כמובן שזו רק דעתי 

בהצלחההה

לא אינטרנט ולא סמארטפון

שקט נפשי וטכני
איכות חיים ושלוות נפש
הזמן הרבה יותר מנוצל, התשומת לב לסביבה הקרובה והרחוקה הרבה יותר גדולה

והנאות שצורכת הרבה יותר מהותיות ואמתיות

זה שווה את החסרונות המועטים(:

אין חסימה. ולא מרגישה צורך להכביד על המכשיר

מאוד מפריע לי לצאת עם מישהי ללא סינון. 

לא ממש מבין למה שיהיה הבדל בין בנים לבנות בזה. בעיניי אין שום סיבה לחלק בין בנים לבנות. כל תוכן בעייתי שבנים לא צריכים להיחשף אליו, כך גם בנות לא צריכות להיחשף אליו. 

כנראה שכל אחד יגדיר אחרת מהו תוכן בעייתי שאין להיחשף אליו. אך אני חושב שאין להיחשף לכל תוכן שפוגע אפילו מעט ביראת שמים של האדם. ויש המון תוכן באינטרנט שהוא הפך רוח הקדושה והטהרה, וצריך לשים לב למה אנחנו נחשפים. 

וכדאי לקרוא את הספר "כלים ביד כלינו", שעוסק בנושא של השפעות המדיה.

ואוסיף שגם נשים צריכות לשמור על העיניים:
- אסור לצפות בתוכן בעל אופי מיני, גם למשל נשיקה.
- אסור לבחורה לראות אזורים שבדרך כלל מכוסים אצל גברים (לפי מה שנהוג באותו מקום). למשל אסור לראות גבר בלי חולצה. וזה בלי קשר האם היא נהנית מזה או לא.
- ובכללי אסור להסתכל על גברים לשם הנאה מינית. וזה כבר אינדיווידואלי אצל כל אישה, האם לראות גבר גורם לה הנאה או לא. אני מבין שאצל נשים זה פחות עובד לפי העיניים.

בפון- אין לי דפדפן בכלל וזה נחמד שיש לי את השקט שלי בנסיעות וכשאני מחוץ לבית וכו'

במחשב של הבית- אין סינון. מעולם לא היה. אישית, לא מרגישה שצריכה... 

אני לא אגיד לך שהסינון מאה אחוז בגלל שבאמת אין לזה סוף. לפעמים נתקלים בדברים שהיו צריכים להיות חסומים ולא נחסמו ולפעמים יש דברים שאין איתם בעיה והם חסומים. לפי הסינון שלי יש- רימון, אז זה תלוי באיזה רמת חסימה את בוחרת וגם את יכולה עם סיסמא (אם היא אצלך) לפתוח לך את ההגנה לפרק זמן מסויים או משהו כזה. בעיקרון הכל פתוח אלא אם יש אתר בעייתי עם תכנים/ סרטים/ כתבות לא צנועות ואז ככל שעשית חסימה יותר גבוהה יחסמו לך אותו. ביוטיוב הם חוסמים סרטונים מסויימים ולא את כל האתר... יש עוד אתרים כאלה שהם באמצע ויחסמו מהם רק עמודים מסויימים..

לי בשנה הראשונה זה עשה בעיות בפלאפון אבל אחרי זה הוא נהיה סבבה... 

ובאמת מעניין אותי לא יוצא לך להתקל בכתבות שאמרת: במחשבה שניה לא הייתי רוצה לקרוא את זה או לראות או משהו כזה? או סתם פרסומות לא צנועות שקופצות? 

שעשה עבודת מחקר מטעם המגמה שלי על הנושא הזה

האפליקציות האלו מתחלקות לשני 2 סוגים

יש רשימה לבנה ורשימה שחורה

אלו מושגים בתקשורת רשתות אסביר לך כאן בקיצור מה זה.

רשימה לבנה זה כאשר המכשיר חוסם באופן דיפולטיבי את האפשרות להיכנס לכל האתרים אבל מתיר לך רק אתרים מסוימים שעברו בדיקה.

זה קיים בעיקר באפליקציות של חרדים כגון נטפרי וכו.

ברשימה שחורה זה שונה יש שימוש בAI שזה בעצם אלגוריתם שמזהה איום ולכן חוסם אותו.

זה כלי מאוד מגניב כי כביכול יש לו שכל משלו והוא לומד דברים כל הזמן וכך פועל.

את זה יש באפליקציות של הדתיים הלאומיים כגון נטספארק רימון וכו.

כמובן שעם נטספארק יש לך הרבה יותר דינימיקה לגלוש באינטרנט מאשר עם נטפרי שלא תוכלי אפילו להיכנס לויקפדיה.. 

מכל מקום גם נטספארק אפשר להגיע לרמות סינון מאוד מאוד גבוהות בגלל זה יש לא מעט חרדים שכן משתמשים בזה כי הם מזהים את היתרונות ואת הדינימיקה שזה נותן.

אני פעם הייתי משתמש בנטספארק ברמה הכי גבוהה אבל זה היה מקריס לי אשכרה את המכשיר..

אני זוכר שפעם אחת פתחתי בווצאפ סרטון של גבר בלי חולצה ואז אחרי כמה שניות זה זרק אותי מהווצאפ וקיבלתי התראה מנסטפארק ולא יכולתי לצאת מזה תקע לי את המכשיר לכמה שעות טובות.. לא נעים.

בקיצור הנקודה שלי שנטספארק זה דיי מתוחכם זה לא שהם בוחרים אתרים צנועים ואתרים שלא - יש לך תוכנה שעושה את זה בעצמה (וכמובן שזה תלוי באיזה רמת גלישה את)

לא מגישה צורך.. כי גם כמעט ולא גולשת דרך הפלאפון. האינטרנט משמש אותי בעיקר לווצאפ/ חיפוש דברים שאני לא בבית. (פשוט משתמשת בעיקר במחשב נייד). 

במחשב של הבית יש לנו סינון של רימון. לא חושבת שזה חובה שלבנות יהיה סינון. 

שסוף כל סוף התכנים של "עולם הרוע" המחפיץ והמערבי
מקבלים את כוחם מכל צפייה בהם שמגבירה את פרסומם וממילא את כוחם ואת הכסף שלהם
ומאחר שכך, כל המאבק בינינו, אלו שמאמינים בטוב, בטהרה ובתמימות,
אליהם, הוא של כולם
בלי הבדל בין בנים לבנות!!

לכן כל בת, במיוחד נשואה (בהווה או בעתיד) שלבעלה יש גישה לפלאפון שלה, וכל בן,
לא משנה גילו וסטטוסו צריכים סינון בפלאפון 

כאמירה

שאנחנו מאמינים בעולם של טוב ושלא כל דבר נכנס אלינו הביתה, לעיניים ולנפש.

בהצלחה
יהיו דבריי לרצון..

ובמקרה הזה דווקא היית שמחה שהדברים היקרים יהיו שמורים בכספת...


ב. לא הגבת עניינית על מה שכתבתי

אבל אני מעדיפה לא לחפש במיוחד אתר שאני רוצה לחסום... כי יש מליונים כאלו.

אני ממש לא הולכת לבזבז על זה אנרגיה, ולא סיכון.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

אני מאוד  מסכימה עם זה.......והרבה!

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.

אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

ככה מעודדים יהודי שעומד להקים בית?!

כבר היינו בסרט הזה ארי"ק יקר, זוכר?........

אברך יקר. זה הכל בצחוק. אתה אוהב ללמוד והרב שלך ממליץ על זה, והיא מסכימה (ואפילו יש לה מסירות נפש) -

תלך על זה וימים יגידו.

בהצלחה!

בנישואין? ואני התרעמתי עליך?

אבל מאז מכירים אותך טוב יותר ופחות מתלהמים (כלומר, אני)....

ספיציפית אני לא אמרתי שאני יהיה אברך הרבה שנים, שאלתי רק על הכנה לחתונה והתגלגלנו לנושא עבודה - לימוד תורה.

אני גם חושב שזה מאוד חשוב ובעז,ה אני אתייעץ עם רב שמכיר אותי ויגיד לי מה הכי מתאים לי.

אשרייך!

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

הכרתי יהודים חשובים שגם עבדו. אפילו במקומות לא רק דתיים כל כך. הם היו אבל תלמידי חכמים. ממש.

עם משמעת עצמית  חזקה.

היום - לא בטוחה שיהודי תורני, כפי שהיו הם, מסוגל להגיע למדרגתם, כשהוא עובד שעות רבות, לא במשרה תורנית.

הרחוב משפיע. הסביבה משפיעה. זו לא החממה של הישיבה, כוילל (למוטב, במקרה הזה). השפה. מכירים את הסיפור

של הרב זריצקי בספרו "בצל צח", בו מתנגדת הבת להינשא לבחור שגם עובד?

גם הבנים שלי חושבים כמותכם. בכל זאת, חושבת שלהוסיף עוד שנים מספר, רק בלימוד תורה נטו, ברצינות,

יכול מאוד להועיל, כשחייבים לצאת לעולם הגדול.

היו לא מעט ישובים חקלאים חרדיים של תנועת פועלי אגודת ישראל - כמו כפר חסידים, קוממיות, קיבוץ חפץ חיים, היה את מפעל השטיחים של החרדי אברהם שפירא, שמעתי סיפורים מסבא שלי המאוד מבוגר (כיפה סרוגה, גר במושב דתי) שבצעירותו עבד עם ארגון טהרת המשפחה החרדי ממאה-שערים בהקמת מקוואות ביישובי העולים בצפון, והרבה מהחרדים של אז התעסקו בעבודת כפיים.

החרדים של פעם גם היו חזקים מאוד  בבורסה ליהלומים.  

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים