החלק הקודם של הסיכום - 
הפינה על מרן ר' אברום, סיכום פרקי תולדות חייו- ב' #65 - נוער וגיל ההתבגרות (פרקים ט' - י"ד בסדרה)
בפינה האחרונה בתיאור תולדות חייו, כתבתי שאכתוב שני פרקי סיכום לכל פרקי תולדות חייו שכתבנו, כדי שייצאו מכך עם תמונה בהירה ושלימה. כשהתחלתי לכתוב אותם גיליתי ששניים לא יספיקו, היות ואי אפשר לכתוב בתימצות כל כך כפי שחשבתי. וכנראה זה יהיה יותר בכיוון של ארבעה או חמשה. נראה לפי העניין.
להלן השלישי מביניהם.
לתשומת לב, הסיכום הוא לא מדוייק לפי סדר הפרקים שנכתבו. אלא בסדר שיותר התאים. בכל משפט מצויין מאיזה פרק הוא עם לינק לאותו פרק.
חלק שלישי: (פרקים ט"ו - כ')
לאחר שנות עמל ראשונות בארץ לא זרועה, החל רבינו לראות פירות - כשראשוני תלמידיו התמנו ע"י הרצי"ה לר"מים בעצמם בישיבה - ר' זלמן מלמד ור' חיים שטיינר, ועוד (פרק ט"ז). עם ריבוי התלמידים והעול הרב על כתפי רבינו, צורף לראשות הישיבה לצידו מרן הג"ר שאול ישראלי, כשמאז כיהנו יחדיו 35 שנה, מתוכם 15 שנה של הנהגת הספינה לבדם אחרי פטירת הרצי"ה, ובמשך כל שנים אלו נהגו בכבוד והערכה הדדית שהיוו סמל מושלם לצורת התנהגותם של תלמידי חכמים, מתוך אהבה וענווה. (פרק י"ז)
במקביל במשך כל הזמן הזה ישב רבינו אף בבית הדין, לאחר הפצרות רבות מצד ידידו הגרי"ש אלישיב, ושם יצר קשרי אהבה ורעות עם הגר"מ אליהו, הגר"ע יוסף, ועוד רבים מגדולי התורה. שמו התפרסם כגדול עצום בתורה והוא התבקש לחוות את דעתו בסוגיות שונות כבדות משקל שעמדו בעין הסערה באותם ימים, למרות שהיה צעיר יחסית (פרק ט"ו). בביה"ד חיבר פסקים יסודיים המהווים עד היום אבני דרך בפסיקה בבתיה"ד ובהמשך אף התמנה להיות אב-בית-דין. לאחר מכן צורף למועצת הרבנות הראשית ולבית הדין הגדול, שם התעקש הרב מרדכי אליהו שרבינו יכהן כאב"ד למרות שהזכות הגיעה לו - מתוקף הותק שלו בתפקיד. (פרק ט"ז) לאורך הזמן, עם ריבוי פרסומו כגדול מופלג התבקש להצטרף אף למחלקת החקיקה של מכון הרי פישל, למכון מהרש"ל שההדיר כתבי רבותינו הראשונים והאחרונים, ולתפקיד המבקר הראשי של מכון אוצר הפוסקים. כשלכל אלו נענה רבינו באהבתו הרבה לתורה ושאיפתו להגדלתה ברבים, בנוטלו על עצמו עוד ועוד עול ומשמש בששה תפקידים כבדים במקביל! לא יאומן שאדם אחד עשה כל זאת. (פרק י"ח)
כשהחלה היוזמה למסירת סיני, ורבינו הרצי"ה פתח במאבק חריף, הצטרף רבינו כמובן לחוד החנית של המאבק, ובכך החל פרק מרכזי נוסף בחייו - המאבק על ארצינו. בעקבות חולשתו של הרצי"ה - שלח את רבינו לעמוד בחזית המאבק, לנהלו ולהדריכו, כשבכך הוא מעביר לו בפומבי את שרביט ההנהגה הציבורית, לאחר שאת שיתופו ההנהגת הישיבה עשה בעצם כבר כמעט שלושים שנה לפני כן, בעת מינויו לראשותה. "עד שלא שקעה שמשו של זה, זרחה שמשו של זה", כמה מרגש הדבר להתבונן בשעת דימדומים זו, כשנכנס רבינו לנעליו הגדולות של הרצי"ה, בהדרכתו ובברכתו.... כי לא יטוש ה' עמו. (פרק י"ט)
ולעת ינטו צללי ערב... כאשר התקרבה שעת פטירתו של הרצי"ה, האדם שקיבל את מפתחות האוצר הגדול - הישיבה הקדושה, מאביו - מרן רבינו הגדול, אור ישראל הרב זצ"ל. ידוע ידע כי עליו להעביר את הפיקדון לאדם נאמן וגדול, אשר ימשיך לטפח את האוצר כבבת עינו ולהמשיך את הדרך הגדולה, דרך התורה הגואלת, קרא אל רבינו, שלושים שנה לאחר ששיתפו בהנהגת הישיבה במינויו לצידו בראשותה ושנה לאחר שהעמידו בחזית ההנהגה הציבורית, ומסר לו את מפתחות בית גנזיו... ציווהו על הישיבה והפקידו על גידולה והנהגתה, ענד לו את כתר ראשותה ושלחו להמשיך את דרכו ואת אביו הרב זצ"ל, יחד עם עמיתו מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל. ושלהבת התורה המשיכה לבעור בעוז ובגאון, מתוך שושלת מסירתה בטהרה מדור לדור (פרק כ').
תיוגים:
אם יש עוד מישהו שרוצה שאתייג אותו - מוזמן לכתוב כאן.
מקבץ- כל הפינות היומיות של הסיפורים ממרן ר' אברום שפירא זצ"ל - נוער וגיל ההתבגרות
כנס.